איפשהו קשה להתאבל על מה שלא ידוע. קשה. איפשהו, הלב לא ממש נשבר ולא ממש כואב לו.
הייתי שם. בין אנשים טובים ואבנים גדולות גדולות וחיכיתי לפתיל שידלק. חיכיתי ללב שיפעם.
נשענתי על אבן שואבת מים ונזלתי. נזלתי את הלב שלי. נזלתי את הכאבים את הצער והחורבן. את השכול את המוות.
בכיתי את כל הלבבות השבורים. אמרתי לו, אתה מחזיק את העולם ואתה מחזיק את האנושות ואת האנשים. תחזיק את הלבבות שלנו תחזיק אותם חזק. ונזלתי. ולרגע אחד הייתי בטוחה שהנה, תקיעת שופר ומשיח מגיע, ואוהב אותנו ומרפא את כל החלאים. וכל הלבבות השבורים התרפאו. ונזלתי.
ושרתי עם כולם "הגיע הזמן, הגיע הזמן גאולתכם" ועברה בי צמרמורת בכל הגוף. ונזלו בנות לידי ואני גם.
זהו.
ועכשיו קראתי שאם רוצים להתאבל על החורבן, לחשוב שכל הצרות שיש בעולם זה בגלל שבית המקדש נחרב. וישר חשבתי על דביר ושוב התחלתי לנזול.
שיבנה בית המקדש במהרה בימנו אמן!
הייתי שם. בין אנשים טובים ואבנים גדולות גדולות וחיכיתי לפתיל שידלק. חיכיתי ללב שיפעם.
נשענתי על אבן שואבת מים ונזלתי. נזלתי את הלב שלי. נזלתי את הכאבים את הצער והחורבן. את השכול את המוות.
בכיתי את כל הלבבות השבורים. אמרתי לו, אתה מחזיק את העולם ואתה מחזיק את האנושות ואת האנשים. תחזיק את הלבבות שלנו תחזיק אותם חזק. ונזלתי. ולרגע אחד הייתי בטוחה שהנה, תקיעת שופר ומשיח מגיע, ואוהב אותנו ומרפא את כל החלאים. וכל הלבבות השבורים התרפאו. ונזלתי.
ושרתי עם כולם "הגיע הזמן, הגיע הזמן גאולתכם" ועברה בי צמרמורת בכל הגוף. ונזלו בנות לידי ואני גם.
זהו.
ועכשיו קראתי שאם רוצים להתאבל על החורבן, לחשוב שכל הצרות שיש בעולם זה בגלל שבית המקדש נחרב. וישר חשבתי על דביר ושוב התחלתי לנזול.
שיבנה בית המקדש במהרה בימנו אמן!