קודם כל חיבוק חם ועוטף. כמה קשה לשאת כך את הכאב שלך ושלכם בשקט, לנסות להסתיר, לא לדבר על זה כדי לא להכאיב לאחרים...
נשמע לי שהגב שלך כבר כפוף מרוב משא ומסע.
יקירה, שלוש הפלות ברצף, ללא ילדים,
ובכן, זה קשה ביותר.
את צודקת.
זה עצב עמוק שקשה לתאר במילים. מי שעברה אבדנים שכאלה יודעת אותו גם בלי מילים. מהעומק.
ומי שלא עברה, יכולה רק לדמיין. וגם זה קשה עד בלתי אפשרי...
יקרה. את סובלת סבל רב, ואני חשה שההסתרה מכפילה ומשלשת את הסבל שלך.
מספיק את סובלת בשל האבדנים הקשים שעברת, אך מדוע את מסתירה? במה חטאת שאיבדת? אני חושבת שאת צריכה להקל מעלייך את המשא הזה, אינך צריכה לנסות להקל על אחרים (ומעניין היכן זה עוד פוגש אותך, שאת לא רוצה ליפול מעמסה או להכאיב לאחרים, אז את נושאת בשקט את כאבך, בלי לשתף ובלי לקבל סיוע).
אני חושבת שנכון לשתף. להיתמך. להיעזר. את בתקופה לא קלה ומגיע לך להתפנק. נכון שכואב לאחרים, אך אני מקוה שאם תשתפי תוכלי לקבל תמיכה לצער שלך, ולא תצטרכי לחיות בהסתרה ובכאב פנימי שלא יוצא החוצה.
אם את חשה שאינך יכולה לספר כי התמיכה המשפחתית לא תהיה טובה לך, נסי לפנות לעזרת חברות או לאנשי מקצוע כדי לעזור לעצמך לשחרר קצת את המועקה.
כי אחד הדברים הכי חשובים בתוך הכאב הזה, זה השיתוף.
אנחנו פה איתך ונמשיך להיות, וירטואלית, אבל נסי לגלות מי מהעולם שלך יכול להיות לך לתמיכה ולעזר?
אישית, גיליתי שכשאני משתפת אנשים שטוב לי לשתף אותם- זה עוזר לי ומחזק. ואני כבר לא מרגישה אומללה ולבד.
לגבי התקוה לעוד, והפחד המשתק ...
ובכן, יש גם מה לעשות עם הפחד.
אבל האם עשית בדיקות קרישיות? האם בדקת למה היו ההפלות מבחינה רפואית? האם את יודעת קצת?
לפעמים זה פשוט עניין של תרופה אחת שמחזקת ומונעת הפלה.
אשמח שתראי מעט יותר,כמה שתוכלי ותרגישי בנח.
חיבוק חם חם!!!
יש תקוה. רבה.