אני זוכר שלפני גיל ההתבגרות חשבתי שזה ממש טיפשי, למה אנשים מורדים בהורים?
לי לא יהיה גיל ההתבגרות,
קיצור נהיתי דוס

 

אני גם חשבתי שזה טיפשי, והנה זה קורה😣

שימי לב, עם כל הקושי מה את  בתור בועות סבון, יכול להיות יותר טובה מההורים שלך ולשם להתקדם

השלב שאין לי מושג מה לעשות עם עצמי

לכי ללמוד תורה

זה מתפרש ככה .
ולדעת לתקשר עם ההורים צריך בכל מצב וגיל עפ"י השוני והפערים.)

מסכים

(מתנגשים בדרכם או שהחיפוש יוצא בצורה של פריצת גבולות, שבמודע או לא בודקת עוד דברים)

אז אכן מסכים דעתי ענייה,
שנזכה

אני בדיוק כמוך.

ועכשיו מבררת מה אני עושה בגלל שהמשפחה לא, ומה אני עושה כי אני כן.

לדעתי זה עדיף,
לא לכולי עלמא אני יוכל לברך ברכת המזון מול אמא...

שאני לא אוכל גם להיות דוסה וגם להיות הילדה הטובה שתמיד עושה כל מה שמבקשים ומסכימה עם ההורים בשמחה וכו

זה כבר לא היה לי כיף,
ואז יש ניסיון בכיבוד הורים

בהתחלה, הרבה פעמים, יש הרבה חיכוכים, כי הבניה העצמית גם היא מבולבלת, בלחץ כזה, (דיברתי על זה עם ראש הישיבה מספר פעמים, הוא אמר שהלחץ יכול לנבוע מכמה מקומות, אחת האפשרויות שאין תורת אבא להתרפק שאם יש שאלה אז לא יודעים וכו וכו) לאט לאט גם עבודת ד' נהיית יותר רגועה, יותר בנחת, וכך גם היחסים עם ההורים, הם מעכלים את זה, שאהיה אברך, שזה מה שטוב לי, הם משלימים עם זה.

דיברתי עם הרב, אמר לי עזות דקדושה, התחלתי לרעוד מפחד, איך, איך, זה כ"כ מנוגד לי, לומר לא עכשיו אני אברך, כן, אני אתפלל, לא, לא ככה, וכו, וזה הדבר הנכון לעשות אבל קשה ככ

חברים שלי טוענים שהמשפט: "מה זה טקט" ממש מאפיין אותי,
אני עושה מה שנכון לא אכפת לי מכלום, אני אומר מה שנכון, לא מבין מה יש להיפגע, (כן כן צריך לעבוד על זה)
חבר שלי צחק עליי שאני טוב בלהציק לרבנים,
זה פשוט כי אני חוצפן, וואי השאלות ששאלתי רבנים,
שאלתי את הרם על חינוך שלום בית ועוד ועוד, והוא ממש לא כזה,
צחקו עלי שאני השגתי ממנו הכי הרבה יחס אישי בהיסטוריה.

נו נו, הלוואי על כולנו לדעת כשצריך, הבעי'ה היא כשאין איזון, עכשיו, נכון שבסופו של דבר אני לא אמנע מתפילה או משהו כי ההורים שלי אמרו לא עכשיו, אבל ההתנגדות עצמה, קשה לי, זה כואב, הלוואי שהכל הי'ה פשוט מקובל

צוחקים עלי שאם גבר עושה לי שלום ברחוב, אז כנראה שאמרתי את שמו של מו"ר והוא הופיע, זא, יש עניין כזה שכל פעם שאני אומרת שהוא צפוי להגיע תוך פרק זמן מסוים (בין עשר שניות לחמש דקות, לרוב) הוא מופיע איכשהו, לפחות כך הי'ה באמצע השיחה שלי ביום העיון של החידון, או בדוכן, וכו, והרב מקפיד להקדים שלום, אז

לפני שנה הייתי בטוחה שסיימתי את גיל ההתבגרות כבר לפני שנתיים, בגיל 13, הכל היה על מי מנוחות. הייתי בטוחה שאני יודעת מה אני מי אני וכו'

ואז הגיעה השנה
וטאק פתאום אין לי מושג מי אני
טאק אין לי מושג מה אני
טאק הורמונים

אני פשוט חשבתי שלי זה לא יקרה😅 |חיה בסרט|

ואז זה קצת יותר יקר.

אשכרה.

קפוץ לי