ואוו.
זה אשכרה טו באב היום. הלווווו דרוש מישו חתיך ללכת איתי ברחובות העיר. כפופים מרב צחוק.
מכירים את זה?! כפופים מרב צחוק.. נראה לי שזה הליכה של יחידי סגולה. ואני כחולה בכלל.
אבל עדיין זכיתי.
ללכת כפוף מצחוק זה הכי כיף. ועוד בטו באב. ועוד לא לבד. אחח
איזה זכות יש לי לדעת מה זה כפוף מצחוק. תכלס, החיים שלי מלאים ברגעים מאושרים ובדמעות מתוקות.
טוב, אז סיכמנו,
פרטים באישי.
מין סטוץ כזה. של דוסים. ליום אחד. בלי התחייבות. בלי טלפונים. בלי תמונות. ובלי לגלות את השם.
למה צריך לדעת את השם.
רק ללכת אני רוצה. ללכת ולצחוק. ולהדליק את העיניים היפות שלי. ולראות עיניים יפות דלוקות. ולצחוק ולצחוק ולהיות מאושרת.
זה אשכרה טו באב והשנה אני שונה. אני שונה כי אהבה אצלי מזמן לא נחשבת. היא רצתה לקנות לי טבעת עם לב ואמרתי שאני לא מאמינה בלבבות. תכלס.
אבל באהבה אחת אני כן מאמינה. אם זכיתי ללכת כפופה מאושר, לבכות מתוק, ולצחוק בקול מהלב, יש מישו שם שמסדר את זה.
וביער אתמול על החול כתבתי. טעטע. ולא היה לי אוויר.
ורקדתי לו.
טעטע. שלי. שלי שלי שלי.
ואלך איתו והוא איתי. ונאהב.
שהרי טו באב. ואב יש רק אחד שם שזה בעצם גם פה. ועוד אחד בעולם הזה.
אחחחח מה זכיתי?!?!?!
