..ארצ'יבלד




כל מה שאני רואה זה רק שמש, משתקף מברל אקדח

אני לא נשאר פה יותר
לבד מנוכר ונידח.


זעה על המצח
בוא נסיים את זה ברצח
אני אראה לו איך בוקר אמיתי!
מסיים את הקרבות שלו לנצח.

מלטש לבנתיים זהב, מחכה שכל הדרמה יבוא אליו

לא הולך לשום מקום אני מחכה לו עכשיו.



חש חלש ומפוחד, הלב פועם מהר כמו 'בולט'
אבל מתאזר באומץ,
וטוען את ה -'45 קולט'

הרוח סוערת-
חמה יבשה ומאובקת

האדמה סביבי גועשת והאדרנלין בגוף שוצפת

כבר אחת בצהריים והוא לא הגיע, אין זכר עדיין
הפחד הפציע כמעט מכניע מהלחץ חרקתי שיניים



לפתע שמעתי קולות-

צלילי פרסות

באדמה בכעס בוטשות
כמו זרועות תמנון כועסות

התרוצצתי לאחור, הכנסתי קליפס לנרתיק התיפו והטענתי

אני מריח אותו מחפש אותי, ואז לפתע הוא ראה אותי

אקדח מכוון מולי, הוא ערמומי, שמעתי שהוא נוקט בתכסיס
אבל אני ארסס לו 6 למוח ואעיף לו תגולגלת כמו רסיס

"חכה שניה" אמר האיש לפני שהחדרתי לו בקרקפת עופרת לוהטת
הוא דיבר ברעדה קלה
ובשליטה מאופקת

"שנים לא נפגשנו.
וכנראה, שלא תפגוש אותי שוב

אבל היינו חברים ארי, אתה רוצה נקמה?
אז אל תירה.
כי אני איתך שוב וחשוב

שתדע, אני מצטער על מה שקרה

וגם על הראש שלי יש מחיר קצוב, וזה שוב אני ואתה"
ואז שמענו קול עצוב


מהיום תרכב כמו קאובוי לעבר השמש
והחיים קשים כשאתה במנוסה מהנפש
יש לך זהב אבל אין לך ארץ
החיים מחוץ לחוק לך התחילו כילד

קח תשוטגאן וצא לצוד
תעלה על הסוס ותתחיל לרוץ
תרכב עד שאין לך רצון יותר
אתה צריך לנסות ולא לוותר






היה צל על פניו,
מבט של רוצח ואש הוצת בעיניו

קח שמונה צעדים הוא אמר, והחל לצעוד לאחור מחושב

פסעתי שבעה צעדים אחורה ותקפתי ראשון את האיש
כוונתי את הזרבובית למוח שלו,
ומשכתי לאחור תפטיש

אבל משהו השתבש

הנוקר השמיע באנג! אבל
לא יצא אש. הוא אמר
"אתה צריך אבק שריפה,
מהר, קדימה, רוץ"
הכנסתי קליפס חדש לאקדח וכיוונתי, אבל הפעם בהיסוס
פשטנו יד לצד במקביל מבולבל מהאיש
מדוע הוא לא נסוג ממני
-"אל תירה, תקשיב לי,
אתה לא רוצה להרוג אותי"

הוא דובר אמת האמנתי לו, אז מה נעשה שאלתי?
ואל הנרתיק את האקדח החזרתי
והוא שאל אותי , "אתה זוכר מתי אתה והוא הייתם יחד קבוצה?"
הבלתי מנוצחים
"ובכן, כל שעלינו לעשות הוא למצוא מפה מהתקופה"

"ואני יודע איפה למצוא אותו"
את מי???
"אני לא מזכיר את שמו!
וכל יום שעובר הוא מתחזק,
ואתה נחלש במקומו"

העמסתי את האוכף על הסוס,
התכוננתי לקרב ללא היסוס

מלמלתי, אין יותר ארוחות לבשל.. וזרקתי את הפרי-מוס


שעטנו 16 קילומטר והגענו לעיירה נטושה
יפיפייה ועתיקה, ובמרכזה, אחוזה חדשה
שלא זיהיתי

בעיירה שכל כך הכרתי,
עיירה שבו נולדתי
המקום האחרון שבו חייכתי

הזר תפס תשוטגאן וכיוון לכניסה
זה המקום ארי, הם קוראים לו 'חסר אהבה'

המשימה שלנו? לגרום לו להפסיק להטיל ביצים ולקשקש
וברגע שאתה רואה אותו,
תירה בו מיד פשוט אל תהסס"

שלפתי שתי אקדחים,
וסובבתי אותם על האצבע
בעטתי בדלת האחוזה, ופרצתי ביריות פנימה
התחלתי להתחזק ממין אנרגיה ושמעתי מישהו שר,
זה היה הד מחדר סגור,
מכספת נעול,
ונשאבתי לתוך הסיפור
ואז הבנתי מיהו הזר

זה היום של ארי שרקתי, והתחלתי לרסס
מול אקדח התיפו הוא הוציא שוטגאן, והשיב כלפי אש
פני מלאו דמעות, שירים חרצו סדקים בקירות
הוא קרס על הרצפה ברגע מעוצמת הרגשות

יריתי יריית אזהרה התקרבתי לגופה, והשלכתי מחוץ לבית שלי
הוא פגע במדרגות הכניסה שלי
הוצאתי אותו מהשטח הפרטי שלי
ואז הופיע צל מאחורינו שהשמיע קול נורא

מהיום תרכב כמו קאובוי לעבר השמש
והחיים קשים כשאתה במנוסה מהנפש
יש לך זהב אבל אין לך ארץ
החיים מחוץ לחוק לך התחילו כילד


קח תשוטגאן וצא לצוד
תעלה על הסוס ותתחיל לרוץ
תרכב עד שאין לך רצון יותר
אתה צריך לנסות ולא לוותר


מהיום תרכב כמו קאובוי לעבר השמש
והחיים קשים כשאתה במנוסה מהנפש
יש לך זהב אבל אין לך ארץ
החיים מחוץ לחוק לך התחילו כילד

קח תשוטגאן וצא לצוד
תעלה על הסוס ותתחיל לרוץ
תרכב עד שאין לך רצון יותר
אתה צריך לנסות ולא לוותר



וואו!יש ויש...

אין מילים בפי...

 

מהממם.

מרענן!אם אפשראחרונה

מן פואמה, אהבתי את הסגנון..

מה דעתכם על עלון השבת 'הדור'?סופר צעיר
אחלה בבאאריק מהדרוםאחרונה
הרנקדימון

בחושך ליל ובאור יומם,

בסופה, בסערה, בדומיה.

בצילצלי שמע, בנדנודי תרועה,

בשמש קיץ וברוחות חורף,

בפריחה, בקריסה, בשריפה.

בענן מצויר ובגשם ניתך,

בחיות מטפסות, באדם.

גם קצת משתנה אבל גם נשאר.

בעתיד,

בהווה,

בעבר -

הר.

ליאב ויואב ונווה וניר ודור,עיניים טובות

ליאב ויואב ונווה וניר ודור,

תסבירו לי איך יש עוד מקום במדור

לא נגמר שם למעלה? לא כלו הקיצים?

הלוואי שלא נצטרך שיפוצים

הכסאות שמורים לוותיקי המרום

החדשים עוד עומדים מפני כבוד המקום

ויש שידורים חיים מלמטה

והלוויות ובכיות של אבא אמא וסבתא

וצפוף, וצפוף, אך סוף סוף נפגשים

עם החבר'ה שמזמן כבר הפכו לקדושים

ואור גדול בניגוד מוחלט

לעולם שממנו לא רואים כמעט

נצח שמיים ואינסוף

ופורפורציות לעולם שנגדע אל הסוף

מה הלו"ז שם למעלה?

יש לו"ז בכלל?

נהנים מזיו השכינה?

חיים חיי כלל?

יש שם אחדות? יש געגוע?

הכל טוב כמו שהבטיחו? שווה להגיע?

ליאב ונווה, ניר ודור ויואב,

איך רואים מלמעלה את ארץ ארץ שנאהב?
יש איום גרעיני? יש איום? יש גרעין?

גרעין של טוב? יש במה להאמין?

והבחירות שבפתח, וכל התככים,

תהיה כאן מלחמת או שיש כאן אחים?

יואב ודור וליאב וניר ונווה,

סליחה שהפרעתי לנצח מההווה

יש כמה ניחומי אבלים השבוע

ואיזה פחד שהלו"ז הזה הפך להיות קבוע

יש בכרם מהר"ל והרצליה ובית השיטה

ובגבע בנימין וגם בהוד השרון המהלומה נחתה

אז אם לא מסובך והלו"ז התפנה

תקפצו לנחם, בשבילכם בקטנה

תזרקו קצת כוחות, בשמיים אין גבול

רק פה בארץ הלב כבר חלול

חזק מאד מאדזיויק
וכואב ממש
וואווShandy

גרמת לי לצמרמורת ולדמעות

זה כתוב יפה כלכך והרגש פשוט יוצא מהשורות.

יהי זכרם ברוך🥺

אין ספק שלא יכול להיות יותר טוב מאשר להם, שם.נחלתאחרונה
אפור בוהקחתול זמני

שוב נצבעים מי נהרִי

בכסף עננים

והרים מלאי סלע

ישנים בדמדומי האינסוף

כוכביי, ירחיי, שמשותיי, פנסיי ואורי הפנימי

רק הופכים את החלל למשהו יותר אפור

ופיסת הזוהר הקטנה נמשכת

אך כמה דקות.

 

דימויים יפייפיםסופר צעיר

וגם התמונה נהדרת, תרשה לי להניח שהיא לא צולמה בארץ הקודש?

 

אכן, אי־שם בהרי החושך/אור.חתול זמניאחרונה
לאטxmasterx

אם היית רק שלך בסדר

אבל את לא וגם אני

אבל זה עלייך ועל הכל

הכל זה רק להשכרה

חכירה הכי הרבה

הסוף יבוא

לאט

כמו שניות בשעון חול שלא רואים שזזות ופתאום חצי כבר למטה

הזיכרון

היופי

הכוח

העוצמה

המוח

הבית שקנית בכל הכסף

אפילו הילדים

הכל

בסוף זה יגיע

הזמן מגדל את כל הדברים בשביל לקחת אליו דברים שווים

בוגרים

בשלים

ואת יושבת מחייכת

שותה את השוקו שלך

כרגיל לאט

כשאני מסתכל עלייך מחייך

חושב מה למרוח לך בסנדביץ' הבוקר

וואווואברהם יאיר שטרן

אהבתי מאוד, מרגישים אותך בשיר...

ועדיין יש הערות, רוצה?

מדינה חופשיתxmasterx
שיר גירושין קלאסיסופר צעיר
כמו מראהxmasterx

כל אחד רואה את עצמו בפרשנות שהוא מביא

אני מאוד אוהב את הקטע הזה ולכן נמנע מלתקן או לומר מה באמת היתה הכוונה מבחינתי

לא בטוח שזה שיר

גירושין יכול להבין איפה מצאת את זה

לא מוצא בזה הרבה קלאס

אולי כשהייתי סוּפֶּר צעיר

חחח אין עלייך מאסטר איקססופר צעיר
גם אני נטיתי לשםמשהאחרונה
וקצת תהיתי. כי לא הסתדר.
גיליון חדש של כתב העת שלי יצא, אשמח להארות סופר צעיר
שמע זה אדיר אני חייב להתחיל לקרוא יותר ברצינותחתול זמני

זה כזה מקסים שיש כל־כך הרבה כותבים

וכולם כותבים יפה ומיוחד

 

ברמה הטכנית בלבד, הפונטית קצת מבולגנים לי

דבר ראשון ספרתי חמישה פונטים כשכל אחד מהם מיוחד / סריף רציני

לא יודע איך קוראים לכל אחד אבל:

 

– הסריף המרובע סובל מבעיית קרנינג בינונית, ומרגיש קצת "יותר מדי". לדעתי אפשר ללכת על משהו קצת יותר "מסורתי" (לא בהכרח סטנדרטי לחתולין)

– בדפים של מראה המקום, הניגוד בין הפונט המיוחד של הכותרת לבין הסריף המרובע הוא קיצוני

– בדפי השירים יש לי שלושה פונטים מאוד שונים זה מזה במהות, השילוב בין הכותרת לתוכן סבבה אבל שם המחבר פשוט לא מתחבר בגופן

– אמנם חלק מהשירים עמוסים במילים אבל חייב חייב חייב טיפונת רווח בין השורות לפחות היכן שזה מתאפשר

תודה רבה על ההארות סופר צעיראחרונה

אפיק לקחים לגיליון הבא

ככה החיים.Shandy

ככה החיים

אומרים שעל כל אדם1 שנפטר אי שם

נולדים 2 תינוקות בעולם

על כל זוג שמתגרש

יש 4 שזוכים להתקדש

מרקבון

צומחת פריחה

ורק אחרי שיודעים עלבון

יודעים גם מהי שמחה

אחרי  כל שקיעה ארוכה

יש זריחה מאירה


יש שזוכים לקבל

מזה או מזה בנפרד

ויש כאלה

שזה בא להם מעורבב


אחיין חדש

אבל סבוש נפטר

היא ובן זוגה עוד רגע קט מתקדשים

אבל מישהו ממשפחתה על סף גירושין.


ובמצב כזה

לאיזה רגש נותנים את הבמה

הרי שניהם באו באותה שניה


זה נקרא להקדים תרופה למכה?

לערבב עצב עם שמחה....



וואו! שיר שמרעיד את הלבפ.א.

כתבת כל כך יפה, מדויק, הצלחת לנסח במילים את אחת המורכבויות הכי עמוקות של החיים – הניגודיות הזו שפוגשת אותנו בבת אחת, העצב והשמחה ששזורים זה בזה.

תודה😊Shandy
מטורףףתמימלה..?

את כותבת פשוט מדהים נוגעת בנושא כאוב בצורה אופטימית ויפיפיה...

"רק אחרי שיודעים עלבון יודעים מהי שמחה" כל כך נכוןןן!!

מהמם

תודה אהובה😊🤍Shandy
איזה יופי.נפש חיה.
...רחל יהודייה בדם

נוגע

באמת מורכב.

מדהיםהמפוזר מהכפראחרונה
לא מצאתי כותרת טובהנקדימון

יוצר אור,

בוא ראה חושך

או שֶׂה שלום,

ובוא ראה את הכל.

גאוני ומקסים.חתול זמניאחרונה

אולי יעניין אותך