עלית פה על שתי נקודות חשובות מאד וקריטיות בחיים. 

אנחנו חיים בשתי מישורים. המישור הפרטי והמישור הכללי. 

כל אחד חי לעצמו ועם האמת שהוא מאמין וזה לפעמים מגיע על חשבון אנשים וחברים אחרים. 

מצד שני, אנחנו חיים עם כולם, וההשפעה של החברה עלינו הורסת אותנו... אם רק היינו מספיק חזקים עם האמת ויודעים לסנן את ההרס שבחברה ולקחת ממנה רק את הטוב, העולם היה נראה טוב יותר. בטוח.

ולכן צריך וחשוב ללמוד אותם לאט לאט ולעשות בהם סדר. 

כשדבר מבולגן ולא יודעים מה רוצים ומה חשוב, זה נורא מסבך אותנו ולא כיף. אבל ברגע שאדם מסדר ובונה את הדברים כמו שצריך, זה הופך להיות ממסובך - ליפה ומאתגר. אתגרים והתמודדויות תמיד יהיו לנו. השאלה איך אנחנו רואים אותם ואיך מתייחסים אליהם...

זה מאד קשור למה שכתבת קודם... העולם שאנחנו חיים בו היום נורא מבלבל. בכוונה. הוא מכניס לנו תכנים ושטויות לראש כדי להסית אותנו מקו המחשבה הפשוט והנורמאלי. התרגלנו להסתכל על דברים בצורה מתוחכמת ולא ישרה. 

המטרה שלנו היא לסנן להבין את המציאות שאנחנו חיים בה ולסנן מתוכה את הפסולת כדי לקחת ממנה את הדברים הטובים מאד שאנחנו יכולים לקחת ממנה, ומצד שני לא לאבד את המחשבה הישרה שלנו. את הגישה הפשוטה. זה קשה לשחות נגד הזרם. מאד קשה. הרבה פעמים בולעים מים ונסחפים אחורה, אבל כדי לא לטבוע צריך להתאמץ. ובסוף - מחייכים כשמצליחים. 

חשוב לזכור שכל הדברים החשובים באמת, הם קשים. והקב"ה ברא אותנו לא רק כדי להצליח אלא כדי להצליח להתמודד... בעיקר.