לקחת את אמא איתי ללידה בעז"ה או לא? זאת השאלהאנונימי (פותח)
אין לי קשר עמוק עם אמא שלי, אך בכל זאת היא סבבאית... זה יהיה נכד ראשון בעז"ה.
אך אני לא יודעת כמה יהיה לי נוח להיות חצי ערומה לידה ומצד שני למי אני אחזיק את היד? למיילדת שאני לא מכירה?
היא תעלב אם אני לא אזמין אותה?
האם דולה זאת התשובה?
מה עם בעלך?שלה שוב
סליחה, קפץ לישלה שוב
מה דעתו בעניין? הוא גם שותף כלשהו למעשה...מה דעתו?
זו יכולה להיות חויה מאוד אינטימית ואישית, מקרבת וחשובה לבני הזוג.
הרי גברים יכולים להחזיק את היד עד שלב ממש משמעותי, בד"כ עד פתיחה של ארבע, ואז כבר מקבלים אפידורל ומאז בעצם את בסדר ומי שעושה איתך את כל העבודה זו המיילדת- שעליה תשעני כדי ללחוץ, את ידיה תחזיקי כדי למעוך וכו וכו...אם את לוקחת אפידורל...
השאלה שלי שוב...אם את לא לוקחת-
מה דעתו של בעלך?
ואיך יחסה של אימך ללידות? האם מקבלת קשיים וכאב באופן כללי? האם תוכל להיות מקור טוב לעידוד,רגישות וקבלה באשר תהיי? 
רצוי מאד!אמא קטנה
ושלה שוב צודקת שתלוי אם אמא תיהיה חיובית או שרק תלחיץ אותך?!
לי היה נהדר עם אמא,היא כלכך הרגיע אותי בעצם היותה למרות שכמעט לא עשתה כלום..
והבהרתי לה קודם שאניובעלי נרצה קצת את האינטמיות שלנו.
זה לדעתי חלק חשוב.
את יודעת איפה תלדי?
איפה שילדתי היו שם דולות של הבי"ח ולי פשוט נכנסבה איזו אחת ממש מתוקה בבלי הזמנה מראש...ועזרה לי  ללחוץ וכו'..ולדעתי המילדת לא יכולה גם לחוץ לך ולתפוס תרגליים וגם לילד...אולי אני טועה?!

נ.ב-שלב שוב,לפי מה שאני יודעת לגבי ההלכה,מפתיחה של 2 אסור.
וטוב להסתכל בהלכות לפני,זה תמיד מועיל ומכין מראש..
בהצלחה!!!

לי...שלה שוב
הרבה פעמים כשאין לחץ בבית חולים אז נכנסות כמה אחיות כדי לעזור...כך היה לי בשלוש לידות. ואז על אחת את משעינה את הרגליים ואחת מחזיקה את היד.
אבל גם בלידה הראשונה היתה לי מיילדת ערביה, מודה ומתוודה שהתחלה נבהלתי...אבל היא היתה מדהימה,
עשתה לי כל מיני לחיצות בגב שעזרו לכאב, וגם דירבנה אותי להחזיק אותה כמה שיותר חזק...
 
באמת כדאי להתעדכן בהלכה, הרב שלנו, שידוע מאוד בנושאי זוגיות אומר מפתיחה של 4.
 
אמא שלי לא היתה איתי מעולם בשום לידה, זה היה ברור שזה משהו אינטימי כזה שלי ושל בעלי.
(למרות שבלידה השלישית, שני ההורים שלי, הילדים ושתי דודות הגיעו לחדר לידה כשעוד לא ידעתי!, למזלי האחיות החכמות גירשו אותן משם צ'יק צ'ק...)
אבל אני מכירה גם בנות שהיו עם אמהות, והיה להן מדהים. 
בכל מקרה, בין אם זה הבעל ובין אמא- חייבים תיאום ציפיות קודם...שתרגישי בנוח להתלבש והם ידעו שעכשיו הם צריכים לצאת, מה את אוהבת, עם מה נוח לך, להכין ביחד משפטים מעודדים וחיוביים כי יש מילים שממש יכולות לעצבן אותך בסיטואציה הזו, מה להביא לך, איפה נעים שנוגעים בך, ספרים נחמדים לקרוא ביחד אם הלידה תתארך וכו וכו להתכונן...
בהצלחה.
מותר עד פתיחה של 2 אצבעות, 4 ס"מ...חרישית
   בקיצור-נווה מדבר
זה תלוי לפי איזה רב פוסקים.
 
יש כאלה שפוסקים עד 2, יש עד 5 והרב שלנו הגדיל לעשות ופסק שעד שאישה לא ממש "יושבת על המשבר" כלומר צירי לידה ממש של לידה (או שלא יורדים מים או שאין דימום) אז האישה מותרת...
 
כל אחת צריכה לשאול את הרב שלה...
התכוונתי שזה בדיוק אותו דבר...חרישית
בעלי ואמא שלי לא הכי מסתדריםאנונימי (פותח)
אז אני צריכה להתחשב בבעלי נכון? יותר מאשר בצרכיי?
אני רוצה רגעים של אינטימיות, של הרגע הזה שיצא הוולד ונהייה להורים...

ניראה לי שבאמת אהייה בלי אמא שלי בלידה...ויהיה בסדר..

יש כאן מישהי שאמא ששלה נפגעה מזה שלא הוזמנה ללידה?

יוקטנה אני לא יודעת איך היא בלידות אני הבכורה , ואני אף פעם לא הייתי איתה בסיטואציה כזאת...
ניראה לי שהיא לא טיפוס מלחיץ...

התכוונתי לשלה שובאנונימי (פותח)
לא ליוקטנה סליחה
נראה לישלה שוב
שאחרי שתעשי 'חושבים' עם בעלך, איך את בדיוק מדמיינת את הלידה שלך,
ותהיי בטוחה מה את רוצה,
תוכלי לגשש אצל אמא שלך מה היא חושבת. אולי תשאלי אותה על הלידות שלה ומה היא חושבת על לידות בכלל, על אפידורל, על בתי החולים היום...תנסי לנהל שיחה חביבה שממנה תקלטי את גישתה.
ודרך אגב, אם באמת בעלך ואמך לא כ"כ מסתדרים, אז כמה שלא נעים באמת הבעל קודם. איתו את חיה, והוא גם שותף מלא לתינוק הזה...
אם לא נעים לך מאמא שלך, במקום להעליב אותה ולפגוע בה את פשוט יכולה לומר בבית החולים הזה לא מרשים יותר ממלווה אחד. וזה גם לא יהיה שקר, כי אפשר לומר בביטחה, שברוב בתי החולים לא אוהבים שמסתובבים להם בין הרגליים וממלאים את חדר היולדות. את גם יכולה להבטיח שתתקשרי אליה ראשונה שתבוא מיד לאחר הלידה ואולי תתפוס אתכם עוד שם (כי בהרבה חדרי לידה נותנים ליולדת להשאר קצת עם התינוקי ולהניק אותו בסיום הלידה...)
אני מדייקת יותר בתשובהשלה שוב
פתאום ראיתי שכתבת: "אז אני צריכה להתחשב בבעלי נכון? יותר מאשר בצרכיי"
לא! ולא! צרכייך הם החשובים בלידה. כמה שתרגישי יותר נינוחה ולא לחוצה בגלל הסובבים הסיכוי שהלידה תהיה קלה ומהירה, גבוהה יותר.
ההחלטה זה עם מי יותר נוח, ממי יותר נעים, ואיזו חויה של לידה תהיה מעצימה ומרגשת יותר.
(+כן מעט התחשבות בבעל שזה גם שלו. דרך אגב יש גם בעלים שמתוותרים על חווית הלידה...)
איזה קביעות חד משמעיות...אמאקנגורו
דוקא הנסיון שלי שונה כ"כ משלך, מה שרק מוכיח שאי אפשר לקבוע כללים, ולכן רצוי שיולדת תעטוף את עצמה בצוות/משפחה/חברות תמיכה מלאה ואיכותית ככל האפשר, וגם תדע להתכונן לזה שלא הכל עובד כמו בספר.
אצלי לדוגמא האפידוראל לא השפיע טוב בשום לידה, כך שדוקא עם האפידוראל הייתי צריכה עוד יותר את התמיכה והעזרה של דולה מקצועית, כדי לזוז ולקדם את הלידה.
מאחר ואפאחת לא יודעת איך תתפתח הלידה הפרטית שלה...קשה לי עם קביעות חד משמעיות על איך מתנהלת לידה.
והלידה היא לא של הבעל.
יש כמובן חויה זוגית מדהימה בלידה, אבל היא ממש לא חייבת להיות חויה פיזית.
לפעמים, מנסיוני, התמיכה שלו מהצד יעילה יותר, כשהדולה עושה את כל הסיוע הפיזי.
קשה לי עם האמירה הזו שזו חויה זוגית ולכן דעת הבעל חשובה כ"כ...כי כבר ראיתי נשים שהבעל שלהן יודע הכי טוב מה טוב ונכון בשבילן (אולי ללדת כמו אמא שלו עם מלא מיכשור רפואי וסבל מיותר) במקום לוותר על ה'חויה הזוגית' ואולי אפילו (אם יש צורך) לשלם לדולה שתהפוך את הלידה שלהן לחויה מכוננת טובה ומדהימה...
אח"כ הם גם יודעים לתת עצות בהנקה, וכמה פעמים היא צריכה לקום בלילה, ומתי לתת לתינוק לצרוח...
אני לא באה לקבוע פה שדולה היא האידיאל, שוב, כי לכל אחת מתאים משהו אחר, אבל אני בהחלט יוצאת נגד האמירה והקביעה שהבעל הוא חלק מההחלטה פה. הבעל צריך להיות תומך. ז"א לכבד את מה שנכון וטוב לאישתו בלידה שלה. (ואני אומרת זאת מתוך כבוד והערצה לבעלי שכיבד לחלוטין את צרכי ותחושותי, וקיבלתי ממנו כל מה שרציתי בכל אחת מהלידות ובזכותו בכלל זכיתי לחויה מדהימה ונפלאה בלידה האחרונה, עם 2 דולות ותמיכתו האוהבת מהצד. זו לדעתי האישית חויה זוגית מדהימה של שיתוף נפשי. השיתוף הפיזי היה מיותר לי באופן אישי בגלל הצורה שבה מתפתחות הלידות האישיות המאוד-קשות שלי)
כנראה לא קראת את כל התגובותשלה שוב
שכתבתי לה,כמה פעמים, שמה שהיא צריכה כדי שהלידה תהיה יותר רגועה ושלווה - זה מה שהיא צריכה לבקש. אם אמא יכולה לעזור-אז אמא, אם הבעל, אם הדולה-וזה מה שצריך להיות
מעולם לא טענתי שהגבר הוא שיכול לעזור ללידה טובה בהכרח, לפעמים להיפך.
אבל כן כתבתי שהגבר הוא שיקול, כי זה גם התינוק שלו, וזו גם חויה שלו לראות אותו ממש בלידה, וצריך גם לשאול את דעתו בעניין, אם לא לחויה זוגית (שזה כן אופציה די טובה שתקרה כי לידה זה משהו מדהים) אז לפחות כדי לא ליצור מתח זוגי מיותר, לפעמים הבעל מצפה להיות וזה די ברור למה.
בודאי ובודאי שלידה היא מהקב"ה ואין לנו מושג איך תתנהל, אבל אם תבדקי באחוזים, ותשאלי אחיות, אז תראי מה מידת התמיכה שצריכה אישה בלי אפידורל ואישה עם. גם לי היתה לידה אחת שהאפידורל לא משפיע, ואין להשוות אותה ללידות עם אפידורל, שישבתי עם בעלי כמה שעות לבד ובסוף האחות באה לבדוק ואמרה- אה...יאללה ללחוץ.
אף פעם אין לי קביעות חד משמעיות. מצטערת. כל הבעיה שלי בחיים זה אולי שאני לא חד משמעית
מצטערתאמאקנגורו
מדברייך עברה התחושה שכך מתנהלת לידה.
ומנסיוני הפרטי...כך פינטזתי שתראה לידה, כי כך תיארו לי אותן...עד שהתנסתי בלידת בכורתי, בצירים מטורפים, באפידוראל שתקע את הלידה, ובניתוח חירום מדכא.
יש לי הרבה ידע שצברתי לפני ההתנסויות הבאות שלי, ואחד הדברים שלמדתי הוא שהאישה צריכה קודם כל לדעת מה היא רוצה, ולהתייעץ עם בעלה רק כשהיא כבר מגיעה עם מחשבות מגובשות. בעל טוב ידע לתת לאישתו גיבוי מלא בבחירה שלה, ולא לנסות להכפיף אותה לפנטזיות שלו. אם הבעל לא כזה תומך...אז דעתו לדעתי לא רלוונטית.
התינוק גם שלו, נכון, אבל את הלידה האשה עוברת...אם הזוגיות טובה באמת, אז לא תהיה פה בעיה כי הבעל חש מה טוב לאשתו. (בדוק.)
אני יודעת איזו תמיכה צריך גם עם וגם בלי אפידוראל, וגם כשהוא יעיל יותר ופחות...אבל שוב, הנסיון שלי הוא מאוד אישי, ואפילו הרופא והדולה שליוו אותי בלידתי האחרונה(לנל"ק2-לידה נרתיקית אחרי 2 קיסריים-חירומיים...)
אמרו שזו היתה הלידה הכי קשה שלהם...שעות של צירים כואבים במיוחד ואינטנסיביים עם המון תנועתיות. (הדולות עבדו בלי הפסקה...סיפקתי להן תעסוקה מלאה, אבל גם אני לא נחתי לרגע...) אפידוראל רק בפתיחה 8 (כשכבר חשבנו ששוב זה הולך לניתוח...)האפידוראל בקושי השפיע, כאב ולחץ לי בטירוף...(קצת פחות מלפני האפיד') ובסוף ואקום מוצלח...זו היתה לידה מהסרטים. אבל בעיני זו היתה לידה מדהימה ומופלאה, למרות כל הקושי, ממש נהנתי ממנה,( כי אני מאמינה שהיחס שלנו לכאב הוא שהופך לידה לטובה/רעה ולא עצם הכאב עצמו.)
ואגבאמאקנגורו
אם תבדקי באחוזים, ותשאלי אנשי צוות שאינם פריקים של התערבויות...
תגלי שאפידוראל יכול ממש לתקוע לידות ולגרום למפלי התערבויות, גם מסוכנות, שלא היו נחוצות אילולא האפידוראל...
ולצערי, רוב האחיות מעדיפות אותנו שקטות ולא ממש איכפת להן ההשלכות של זה. מעטות יתמכו בשמחה ביולדת רעשנית שלא רוצה אפידוראל (ועם המיילדות הללו- כל הכבוד והסליחה, אבל היוצאות מהכלל מלמדות על הכלל)
את כותבת דבר והיפוכושלה שוב
דיברנו על כך שלרוב נשים שלוקחות אפידורל כמעט ולא צריכות עזרה חיצונית של מיילדת בזמן הצירים עד הלידה ואת טוענת שזה תוקע וכו וכו ומאידך את מדברת על שקט תעשייתי, שקט נוצר כשאין כאב, כשיש רוגע ואין קושי...
 
תחשבי על זה.
 
חוץ מזה, אני כבר מזמן הפסקתי עם הדיונים אפידורל כן או לא, כי לכל אחת טוב משהו אחר,
אך אני ממליצה לך, בתור מישהי שכתבה על נסיונה (מה יש? מה עם הנסיונות שלנו...לא נחשבים מספיק??)
להעשיר את הידע שלך על אחוזים וכו במאמרים רפואיים רלבנטיים למשל חפשי את המאמר של הרבנית ד"ר חנה קטן על אפידוראל.
אניאמאקנגורו
לא נגד אפידוראל.
אני רק חושבת שצריך לדעת מה זה אומר לטוב ולרע לפני שמשתמשים.
כמו לידה בכלל.
כדאי ללמוד ולהגיע אליה מוכנים, כי ידע הוא כח, וידע והכנה טובה, עוזרים לחוות לידה טובה.
נראה לי שפשוט כל אחת מאיתנו מדברת על משהו קצת אחר ומכאן נובעות אי הבנות...
אוי, גם אני כותבת דבר והיפוכושלה שוב
(נעלמו לי הפרצופים...)
"אף פעם אין לי קביעות חד משמעיות"
 
אמממ....
אז מה שהתכוונתי שבאמת לרוב אני סובלת מהזדהות יתר לכמה מחשבות בו זמנית או חוסר החלטיות כמו שקורא לזה בעלי.
אם היא סבבאית אז בטטחדבי חיה
השאלה מה קורה לה בשעות לחץ... אם היא תלחיץ אותך או תלחץ אם זה יקח יותר מייד זמן לדעתה... אבל בגדול זה הדבר הרצוי. מה היא אומרת על זה?
היי,בעניין אמא שלךיפעת1
השיכולים שלך צריכים להיות אם היא תלחיץ אותך?
תדבר בפלאפון תודיע לכל העולם שאת בלידה וכו'..
אם היא יכולה לעזור לך?ולא תלחץ עליך לדוג' אם את לא רוצה לקחת אפידורל והיא תלחץ שתקחי..
במקרה שלך הייתי יושבת עם בעלי ועושה חושבים ותיאום ציפיות איזה לידה את רוצה?
מה חשוב יותר ומה פחות?
והייתי ממליצה לך מאוד על דולה.. מה היתרונות בדולה?! אם את מעוניינת בלידה כמה שיותר טביעית..אז היא תעזור לך להיות כמה שיותר בתנועה,תעשה לך עיסויים בגוף בזמן ציר כשיכאב לך. נותנת מאוד ספייס בלידה לזוג. וגם יושבים עם דולה לפני הלידה בחודש תשיעי ועושים תיאום ציפיות וכו'.. יש דולות בסטאז' שהם לוקחות גג 500 ש"ח ויש את המנוסות יותר שהם לוקחות בסביבות 1500 ש"ח.
דרך אגב אני דולה..אם תרצי פרטים אז במסר.
ובקשר לזה אם אמא תעלב..אז כל מקרה לגופו..אמא שלי לדוג' הייתה נעלבת. והיא באמת הייתה איתי בלידה הראשונה. אבל בשניה כבר לא ולקחתי דולה.
כאילו  מאיפה יצאת???????????????אשה של בעלי
את מתבישת מאמא שלך שתהי ערומה לידה זה שיא הצחוק בגלל שתי דברים:
1. בלידה ממש לא מענין מי רואה אותך ומה הוא חושב כל כך כואב שזה פשוט לא הקטע
2. אמא שלך ילדה אותך ויצאת ממנה עם כל הריחוק שיש לך ממנה היא זו שילדה אותך וגידלה אותך במסירות נפש רק אחרי שיהיה לך ילד את תביני כמה משקיעים בילד ואת יכולה קצת לתת לה לרוות ממך נחת ולהיות אתך בכל המצבים
אני כותבת לך כי אני לא יכולה לראות שיש לך אמא ואת לא רוצה אותה אמא שלי נפטרה ולא היה לי עם מי ללכת ללידה והלכתי עם בעלי אבל מה לעשות הבעל לא יכול לעזור בכלום אפילו לא להרטיב לך קצת את השפתים זה מאד קשה
 בסוף אחרי שקלטתי שאני לא יכולה לבד  הגיע איזה דולה מאד מאד מומחית ועזרה לי מאד מאד ובזכותה לא הגעתי לניתוח אבל מה את חושבת לידה לא שכבתי ערומה??????????????????? תאמיני לי שזה קצת יותר בושות מאמא
 
 
אשה של בעלי, אני חושבת שהתגובה שלך קצת חריפה מדישלה שוב
מי שעוד לא ילדה זה נשמע לה מזעזע העירום הזה וההחשפות הזו בשעת הלידה.עלי עובר תהליך נפשי מאוד ארוך במהלך כל לידה ולידה מחדש, שמתחיל מהאולטראסאונד, לבדיקות (כי בד"כ יש לי צירים מוקדמים) עד להגעה לשעת הלידה- של חשיפת הגוף לזרים. מה גם ששם זה ממש לא בעירום מוחלט, אפילו אני לא רואה את הגוף שלי, כי אני עם חלוק, ואפילו  קצת מכוסה בסדין, בגלל שקר לפעמים  בלידה, מקסימום את הרגליים למעלה...
חוץ מזה שהרבה יותר קל להחשף לאנשים שזו העבודה שלהם, לעולם לא ראית, ורוב הסיכויים שגם לא יזכרו אותך,
מול מישהו כ"כ קרוב כמו אמא. מי שבבית שלו לא רגילים להחשפות ומגע, הדבר קשה שבעתיים.אני ממש מתביישת מאמא שלי.
חוץ מזה לכתוב כטיעון  'אמא שלך ילדה אותך' ממש לא נכון בעיני, זה מזכיר לי את הדיון שהיה כאן קודם האם מותר להתלונן על זה שנולדות רק בנות או לא, ומישהי מפורום הפוריות כתבה תוכחה. אין כאן מקום להוכיח בכלל. לכל אחד יש קשיים משלו ובעיות משלו ומערכות יחסים מורכבות משלו: אמא שלי ילדה אותי מרצונה, וגם אני ממש לא אבוא בחשבון עם בנותיי באם לא ירצו שאהיה בחדר לידה, לפעמים מערכת היחסים עם אמא מורכבת מדי בשביל זה.
והמחשבה היחידה שצריכה להוביל (אם בהלכה מרשים לחלל שבת על יולדת אפילו כי סתם היא רוצה!!) מה רווחת היולדת, מה יוביל ללידה כמה שיותר נעימה, מהירה ובטוחה. ומדד נוסף מאוד חשוב היא הזוגיות של האישה. גם לגבר יש כאן חלק, ולידה זו הזדמנות לחוויה מאוד אינטימית של בני הזוג.ביחוד כשנכתב למעלה שהגבר והחמות לא כל כך מסתדרים...מה היא צריכה בלידה, לדאוג למתח ביניהם? שיתיחסו יפה אחד לשני?  הזוג צריך לעשות את השיקולים שלו לכאן ולכאן מה המחיר והתוצאה של כל דבר.
אפשר גם להחליט באופן מסוים, ולשנות את הדיעה תוך כדי - בדרך כלל לידה ראשונה לוקחת זמן, ואפשר להכין דולה או אמא ב'סטנד ביי' למקרה ויצטרכו אותה. זה בעיני נצרך רק בלידה שאין בה אפידורל. הלידות שלי עם האפידורל היו מתוך אהבה ושמחה ורוגע, ולא ההייתי צריכה עזרה כזאת, רק סבלנות מצד בעלי שהכרחתי אותו לשיר איתי כדי להעביר את זמן הלידה בנעימים. שבעז"ה אזכה ללידות נוספות כאלו.
בכל מקרה החלטות טובות ונעימות לבני הזוג.
ולכל מי שתוהה על שעת האימייל, ככה זה בהריון רביעי, אחרי שאת מתרוצצת כל היום, מרוב כאבים אי אפשר להרדם. לא הייתי מאמינה על עצמי, אני כל כך אוהבת לישון. 
ואו, לקחת את זה קשה!אדמונית החורש
רק אחרי שקראתי שאמא שלך נפטרה הבנתי קצת מאיפה זה מגיע אז סלחתי לך  אבל כמו שכתבה שלה שוב, זה ממש אינדווידואלי. 
אני לא מסוגלת לדמיין את אמא שלי תומכת בי בלידה.  מנסיון של חמש לידות שרק בעלי ליווה אותי, מתוך בחירה (!) אני יכולה להגיד שזו אופציה סבירה בהחלט.  אני מבינה גם את הצורך שתהיה אישה לצידך בלידה אבל לא אצל כולן אמא היא הבחירה האולטימטיבית. 
אם הייתי צריכה לבחור, לדעתי הייתי מעדיפה את אחותי ואולי אפילו חברה טובה ולא את אמא. 
זה לא בגלל שאני לא אוהבת את אמא שלי, אבל בקטע הזה אני יודעת שלא ארגיש איתה בנוח והנוכחות שלה סתם תעיק עלי. 
וזה שהיא ילדה אותי לפני 35 שנה וגידלה אותי במסירות זה לא אומר שאני צריכה להרגיש בנוח להחשף לפניה.  דווקא יש לי פחות בעיה להחשף לפני מיילדת, דולה ורופאים שעוסקים בזה ביום-יום ורואים אותי כעוד 'לקוחה' ואח"כ לא נפגשים יותר...
יאלה יאלה תרגעו כולכם!!!!!!!!!!!!אשה של בעלי

רבותי להרגע לא דיברתי על מקרה שיש מתחים בין החמות לבעל אבל במקרה שמסתדרים אז למה לא אמא גיסות שלי מצד בעלי הולכות לללדת רק אם אמא שלהם אני לא אומרת ישנם אמהות שתמיד ידאגו לדיסטאנס וישנם גם בנות שלאמא שלהם הם אף פעם לא יספרו סודות מהחדר אבל לחברה לאחות כן לדעתי אגב זה מראה על חוסר מסויים בקשר שבין האמא לבת אבל אם יש קשר בריא אף אחת לא תמנע ממלכת ללידה עם אמא שלה רק בגלל שהיא תיהיה חסופה לידה נו באמת זה מה שיטריד אותה אז ,כן לדעתי זה תלוי בקשר שיש עם האמא.

וחבל שה' שחנן אותך באמא בריאה ושלמה שיכולה ללכת אתך ובגלל בעיות גיל הטיפש עשרה שעוד לא השתחררת מהם אז את לא יכולה ללכת אתה ללידה............

חחחחח איזה כישרון!אדמונית החורש
יפה שאת עושה ניתוחים פסיכולוגיים על אנשים שאת אפילו לא מכירה וכבר מקשרת לכל מיני בעיות גיל טיפש עשרה וכו' שבכלל לא היו קיימות, ואם היו, הן כבר בוודאי לא רלוונטיות. 
אני, למשל, יכולה לשתף את אמא שלי בהמון דברים, אבל כיוון שהיא טיפוס לחוץ ומלחיץ, היא ממש לא מתאימה לליווי בלידה. 
 
אבל לא באתי לכאן להתווכח עם אף אחד, רק לפתוח עוד אופציות לנשים, שידעו שלגיטימי להרגיש רגשות שונים כלפי העניין ולא יפעלו מתוך לחץ חברתי כי זה מה שמקובל, גם אם לא מתאים להן.
 
 
וסתם הערה:  מי שרוצה שיגיבו אליה ברוגע, כדאי שתלמד לכתוב את דעותיה בצורה מתונה ולא תוקפנית ודיכוטומית...
איזו אמירה נוראית.אחתעם_בטן
ב"ה שה' חנן אותה באמא בריאה ושלמה.
אני מבינה את הכאב שלך, אבל קשה לי לקרוא את דבריך. עדיין יש לה לגיטימציה להתלבט ולהעלות קשיים בנוגע לנושא הזה.
אצלי בלידה אחותי הייתה מכיון שתכננתי ללדת כמה שיותר טבעי בלי התערבות, ולא היה לי כסף לשלם לדולה. הלידה היתה מדהימה והלואי שאוכל לקחת את אחותי לכל הלידות, היא מאוד עזרה לי לעבור את הצירים, והיו לי שעות ארוכות של צירים, היא עשתה לי מסאג'ים בחזקה שמזה עזרו לי, וחיבקה אותה, והחזיקה אותי, ובלידה עצמה עזרה למיילדת להחזיק לי את הרגליים שאוכל ללחוץ. ילדתי ביום שישי, ואמא שלי הייתה באזור ומאוד רצתה לבוא איתי לבית החולים, אבל ידעתי ש: א. אני צריכה משהי עם כח פיזי שתוכל לתמוך. ב. התכוננתי ללידה טבעית ואני יודעת שאמא שלי הייתה נכנסת ללחץ ומלחיצה אותי שאני לא מקבלת אפידורל, ולא מוכנה לשום התערבות, ולא רוצה לתת חיסון מיד אחרי הלידה וכו'. אמא שלי מקסימה מקסימה מקסימה ואנחנו בקשר מצויין, אבל לצרכים שלי אישית לא התאים שהיא תהיה איתי שלידה, גם לטובתה תאמיני לי.
אפשר אחרי הלידה להיות אצל ההורים ולתת להם לעזור ולפנק ולתמוך אם לא מסתדר שהיא תהיה בלידה. היא תעריך את זה מאוד אני חושבת.
יקירתיאמאקנגורו
צר לי על אימך, ועלייך.
אבל תגובתך לא רלוונטית. היא בדיוק כמו שהגיבה משהי מפורום פוריות על צערה של זו שהרתה בת וקצת מצטערת על שזה לא בן...
תגובתך נובעת ממקום של חוסר עצוב, אך היא לא פותרת את בעייתה של זו שמתלבטת ב"ה.
את מערכת היחסים של כל אחת עם אימה, לא ניתן לתקן בהתכת האשמות, או בסיפורך העצוב.
אשרינו שיש לנו אמהות בריאות ושלמות, שאפשר לנהל איתן מערכות יחסים מגוונות, ואפשר להתלבט אם יהיה לנו נוח איתן בחדר הלידה.
ברור שכל החלטה צריכה להעשות באהבה וברגישות, אבל אף אחת לא חייבת להרגיש בנוח עם אמא שלה בלידה, רק משום שלאחרות אין את התענוג הזה של ההתלבטות.

לסיום הטיעון, אשתף ואספר שבשנה שעברה התמודדה אימי עם המחלה, (והשבח לאל, הבריאה ממנה) וביום הולדתה באתי לבשר לה על הריוני השלישי. 
התלבטתי מאוד אם לבקש ממנה לבוא ללידה, משום שכ"כ רציתי לשמח אותה, ובאמת זה מגיע לה, והיא יקרה לי כ"כ, אבל ידעתי שההתנגשות בין שני האופיים שלנו עלולה להיות לי למכשול בלידה,
וידעתי שנוכחותה אולי תשמח אותה אך עלולה להיות לא טובה לי, אז החלטתי שבלידה, טובתי קודמת.
אמא שלי היא אשה נהדרת וחכמה מאוד, וודאי לא נעלבת מהחלטותי. היא תומכת בי בבחירותי ועל כך אני מלאה תודה והערצה, ומייחלת להיות חכמה כמוה ביום מן הימים, ולדעת שכשביתי תלד- קודם כל טובתה קודמת, אח"כ ריגשותי ורצונותי. אני חושבת, כאם בעצמי, שזו הכרת טובה עצומה לא פחות מללוות את בנותי ללידותיהן. עצם הידיעה של אם, שבנותיה, למרות השוני שלהן ממנה, שואפות להיות כמוה וללמוד ממנה, שווה לדעתי יותר מאקט של שיתוף בלידה או בחויות אינטימיות אחרות. אימי היא תמיד מורת דרך בעיני ומופת לחכמת נשים וטוב לב.
היא פשוט לא מתאימה להיות המלווה שלי בלידותי. זה לא מפחית כהוא זה מערכה. ומה שטוב הוא ששתינו יודעות את זה, וזה הופך אותנו לחברות טובות גם בלי הקטע הספציפי הזה.
זה עניין מאוד אישייוקטנה
והשאלה צריכה לחזור אליך: האם את מרגישה שאמא שלך צריכה להיות בלידה? ובתשובה את צריכה להתייחס לשלושה חלקים בשאלה:
1. האם את
2. מרגישה שאמא שלך
3. צריכה להיות בלידה
כלומר: מה את רוצה? מה את מרגישה שתצטרכי בלידה? באילו דברים את נעזרת כשקשה לך?
ואיך את רואה את אמא שלך בהקשרים הללו? איך היא מתמודדת כשהיא רואה כשאת נתונה בקושי? האם היא מחזקת ("את יכולה!") או שהיא מתקשה לראות אותך כשקשה לך ("אוי מסכנה שלי! תעזרו לה!!!")?
וחשוב לציין שהתשובה לשאלה הזו יכולה להשתנות מלידה ללידה. ייתכן שמה שנכון לך בלידה הזו, פתאום ירגיש לך אחרת לגמרי בלידה הבאה.

במידה ותחליטי שאת רוצה שאמא שלך תהיה איתך בלידה, אני ממליצה לך להזמין אותה לפחות למפגש אחד מקורס ההכנה ללידה שאת עושה (במידה ואת עושה), ולפגישת הכרות עם הדולה שלך (במידה ואת לוקחת דולה).

השאלה אם היא תעלב או לא במידה ולא תרצי בליווי שלה, תלויה בה ולא בך, בעיקר. זה בידיים שלה, וזה באמת יכול להיות לא נעים, אבל גם לא חשוב לשאלה החשובה מאוד הזו. חשוב שתנסחי אמירה על הרגשות שלך: "אני מרגישה שאני צריכה את בעלי איתי בלידה, ואני רוצה שהוא יהיה איתי כשהילד הראשון שלנו (ובכך את פותחת פתח לתשובה אחרת בלידות הבאות) מגיע לעולם". במשפט הזה תארת את הרגשות שלך ואת הצרכים שלך, ולא התייחסת בכלל ליכולות של אמא שלך, ולא שפטת אותה.

מאחלת לך את המלווים הכי נכונים, בכל לידה!

מסכימה עם כל מילהאמאקנגורו
זו הלידה שלך.
לידה היא תהליך מאוד אישי ומאוד יחודי, של היפתחות מוחלטת- פיזית ונפשית.
קחי איתך ללידה רק את מי שלא יעצור את התהליך ולא יהווה מכשול בשבילך מההיפתחות הזו.
זה נכון גם לגבי אמא, גם לגבי דולה וגם לגבי בן הזוג.
מצטערת. מנסיון שלי, הלידה היא שלי ולא של בעלי, היקר והאהוב, אבל אני זו שיולדת.
אל תיתני לשום שיקול חיצוני (היעלבות, אי נעימות וכו) להתערב לך בשיקולים.
אני אישית בעד דולה, כי דולות לומדות איך להיות שם בשבילך בצורה הכי יעילה. הן 'תומכות לידה' ועושות זאת מצויין, אבל גם אם לא מתאים לך, אז סבבה. בכל מקרה כדאי שמי שמלווה אותך בלידה תדע מראש מה את רוצה ומה יעזור לך ויהיה לך נעים. וכדאי שתרגישי איתה מאוד בנוח ומאוד בפתיחות, כי כאמור- זה העניין בלידה...
שיהיה בקלות.
אמא שלאנונימי (פותח)
אמא שלי היתה איתי בשתי הלידות וכן עם אחיותי וזה היה פשוט מדהים.
אני לא חושבת שכל אמא מסוגלת לראות את בתה סובלת ולא להתערב לה בשיקולים שלה.
אם אמא שלך נותנת לך חופשש בחירה ומקבלת את הכרעותייך ויודעת גם מתי עדיף משהיא תצא, היא יכולה מאוד להועיל.
בלידה השניה שלי ילדתי בלי אפידורל והיו לי כאבים ממש חזקים, בזכות אמא שלי שעשתה לי עיסויים (בעלי כבר לא יכל כי הגענו עם ירידת מים לבי"ח) החזקתי מעמד.
אולי שווה לך לדבר איתה על זה.
בהצלחה ובשעה טובה.
 
אל תזדעזעו, אבל אני לקחתי את חמותי ללידה...אנונימי (פותח)
המצב שלי הוא באמת מיוחד, אמא שלי נפטרה חצי שנה לפני החתונה שלנו ( כן, החתונה היתה בשנת האבל) וה' זיכה אותי בחמות מדהימה, היא אומנם ביסודה טיפוס לחוץ אבל היא ממש עם יכולת קיבול מדהימה לצרכים של אחרים, היו פעמים שביקשתי ממנה להיות קצת יותר בנחת, וגם בעלי איזן אותה כשהיה צריך.
אבל בסך בכל היה די טוב, למרות שתהלית הלידה לקח שלושה ימים...
תיקון טעותאנונימי (פותח)
שתהליך הלידה לקח שלושה ימים...
לעניות דעתי...אנונימי (פותח)
כל אישה היא עולם ומלואו,כל הריון זה סיפור בפני עצמו,כל לידה היא היא חוויה חדשה וכל תינוק הוא עולם חדש שהגיע לעולם-
זאת התפיסה הראשונה,לעניות דעתי,שצריכה ללות כל אישה בכל הריון בכל לידה, ם כהתייחסות בריאה להריון וגם לגידול ילדנו.
אז כל אישה והחלטתה מה יהיה הכי נכון וטוב לה לחוויה חיובית בלידה (גם אם היא בניתוח...)
אך כן צריך לזכור שכמה שיותר אנשים בחדר הלידה זה יותר אדרנלין, ואדרנלין מעכב את הלידה...
צריך לקחת מלווה (בעלך או אישה שמלווה) שמכיר את תחושותייך ורצונותייך שתשרה רוגע ותעזור לך פיזית.
ואם לוקחים דולה כדאי שזה יהיה בהסכמת האיש,כי היא לא מחליפה את מקומו!!!
וחוץ מזה יהיה נעים יותר לקרוא ולהגיב לפורום עדין יותר,יש תחושה שהתגובות פה קצת נזעמות וסוטות מהנושא...
אני לקחתי גם את חמותי וגם את אימי, איך אני?דבורי
זה באמת היה מצחיק, כי חמותי הצליחה להגיע לפני אמא שלי, והיא עזרה לי בשעות הכי משמעותיות - לפני שנכנסתי לחדר לידה והקאתי את נשמתי וזה היה בחדר שבעלי לא יכול להיכנס כי היו שם עוד נשים בתהליכי לידה.
היה לי נהדר עם שתיהן, הלידה התארכה והיה יום שישי, כך שחמותי נאלצה לנסוע הביתה לשבת, היא דווקא רצתה להישאר אבל חמי הזכיר לה שהילדים מחכים לה לשבת.
אז יצא שחמותי היתה איתי ב-16 שעות מתוך 18 של הלידה, ואמא שלי היתה ב-12 שעות האחרונות, היה לי זמן עם כל אחת לחוד ועם שתיהן ביחד.
 
ובלידה השניה היה ברור לשתיהן שנהיה רק בעלי ואני, לא היתה שום שאלה. הן קפצו לביקור בלידה, כל אחת בזמן אחר, נשארו בערך 15 דקות, נישקו אותי במצח והלכו. לא, הן לא תיאמו ביניהן...
 
ולצעירות שטרם ילדו - ממש אין הכרח ללדת ערומה, שתי לידות ילדתי עם חלוק בית החלים עלי, ורק בסוף הלידה מרימים את הרגליים, בעלי היה לצד ראשי כל הלידה ובלי לגעת אפילו באצבע הוא היה שותף מלא בכל הלידות.
 
ישתבח הבורא, כבר אמרתי?...
גם אני ילדתי עם חמותיילדה זיגזג
בלידה השלישית, ובדיעבד- אמא שלי לא יכלה לבוא כמו בלידות הראשונות..
אני אוהבת את חמותי אבל לא דמיינתי אותה כמלווה שלי
וזאת היתה חויה מדהימה ומגבשת
היא ממש עזרה תמכה והיתה מקסימה
בגלל הסיטואציה לא היה לי מחסומים ורק שמחתי שיש איתי מישהי טובה
אבל נכון שכל לידה משהו אחר וכל אישה גם.
החלטות טובות ולידה טובה וקלה
עם מי שתהיי!
חבל שלא לקחת את כל האחיות  והחברות והשכנות........אשה של בעלי
חלוה ללידהיהודי גאה
תחילה שכחתן שאתן מעל דפי התקשורת צניעות צניעות הרי      לידה היא ככהן גדול בבית קודשי הקדשים מה לתאורים כגון אלו  במקום זה שנית לאיזכור נושא הדולות אנו המילדות מתנגדות לכל נושא הדולות לרוב הן מפריעות בלידה ויןצרןת קונפליקטים בין המילדת,ההחלטות הרפואיות שצריכות להתבצע בופן מידי ובין הזוג עד מבים שאסרנו על דולות לשוב לבית ספרנו ,מי שחשןב לה שתקח מילדת אישית ול
בכרטיס שלך כתוב שאתה גבריוקטנה
וכך משתקף גם מכתיבתך בפורומים אחרים. אני לא מאמינה שאתה מיילדת, ומקווה שאף אחת בפורום לא תיפול בפח. ואשר חתימתך: "סניף נתניה כבוד"??? של ארגון המיילדות, אתה מתכוון???
יהודי חוצפן, לא גאה...veredd
אבל בכל מקרה, אני שמעתי על מישהי שלא הזמינה את אמא שלה ללידה, והגדילה לעשות וגם לא אמה לה כשהיא ילדה, וסיפרה לאחרים קודם, ואמא שלה שמעה מהם. ולא- אין לה שום טענות לאמא- פשוט לא היה בא לה...
אז נכון, אני מבינה שיש בנות שלא כ"כ קשורות לאמהות שלהן, (למרות שאני ואמא שלי בערך מגדלות את הילד שלי ביחד בגלל שאנחנו כ"כ קרובות, אבל אני מבינה למה זה אפשרי לא להיות קרובות) אבל צריך עשיין לנהוג בכבוד. למשל- כשיש פתיחה מלאה, אני חושבת שיש מקום לבעל (שהוא גם ככה מגורש מחדר לידה לפעמים אז) להתקשר לחמות ולהודיע לה. או סתם ככה להגיד לה ראשונה או לתת לה ראשונה לבקר, במיוחד בנכד ראשון.
אומנם זאת הלידה שלך, ותבחרי במסלול שהכי מתאים לך, אבל גם בזמן המיוחד הזה שלך, של תינוקך ובעלך, יש מקום להתחשבות וכיבוד הורים. ויש עוד דרכים לכבד את האמא אם את לא רוצה שתהיה איתך.
הריון חמישי....אנונימי (פותח)
לידה בע"ה עוד מעט,
אמא שלי הבהירה לי כבר ממזמן שהיא "לא מבינה למה יש נשים שלוקחות את אמא שלהן ללידה, מה הן תינוקות?" זה היה בתגובה לבת של חברה שלה שעברה דירה להורים בחודש התשיעי (במיוחד בשבתות) כדי שאמה תוכל לבא אתה ללידה (לידה ראשונה).
אמא שלי עברה 7 לידות ב"ה, חלק לבד (אבא שלי היה בעבודה) וחלק עם אבי (אז לא היה מקובל לקבל עזרה...)
והכל היה בסדר.... (זו המנטרה הקבועה)
בלידה הראשונה שלי עוד לא הספקתי לקלוט שאני בבי"ח כבר חמותי הגיעה, אבל אז שחררו אותנו הביתה, ואיך שהגענו הביתה חזרנו חזרה...(והפעם כבר אף אחד לא הגיע). זה היה באמצע הלילה, ואמא שלי הלכה לישון וצלצלה אלינו בבוקר לשמוע בשורות טובות.
אני מצדי לא איכפת לי שאמא שלי תהיה אתי בלידה, זה אפילו יכול להיות נחמד, היא יודעת לשמור על אדישות ולדאוג כמו שרק אמא יודעת... אבל, בחירה שלה. אגב, אני מתה עליה.
הייתי בדיוק במצבך לפני כמה חודשים...אנונימי (פותח)
האמת, כבר מזמן כתבתי הודעת תשובה אבל אז נמחק לי והתייאשתי לכתוב שוב... אז הנה אני כאן היום, קצת באיחור...
גם אני לא רציתי את אמא שלי בלידה ומה שעשינו היה כך: (אגב, זה ילד ראשון אצלי ונכד ראשון מבת אבל לא נכד ראשון (הקודם זה מאח שלי, נראה לי קצת שונה))
בכולופן, היא ידעה כשיצאנו מהבית כי הרמתי טל' להתייעץ אם לצאת כבר אבל בגלל שהיה לפנות בוקר זה היה מאוד אלגנטי לא לקחת אותה איתנו ולהבטיח שנעדכן. זה מה שעשינו והעסק נמשך המונהמון שעות ובצהריים היא שאלה את בעלי מה קורה ושיש לה אפשרות להגיע עכשיו אם נרצה... אני מיד אמרתי לא. אבל בעלי הצדיק, אחרי שהוא ניתק את השיחה, אמר לי בעדינות שזה לא כ"כ יפה כי היא מאוד מתרגשת וכו' בקיצור הרמנו טל' והיא ואבא שלי הגיעו ובגלל שהייתי עם אפידורל בקושי התייחסתי כי פשוט... ישנתי!
מה שכן, לפני שהתחילה הלידה עצמה (שאז כ-ו-ל-ם יצאו) הודעתי להורים שלי חד משמעית שיתנו לבעלי להיכנס ראשון ולבד אחרי הלידה! היה לי מאוד חשוב.
בלידה עצמה ידעתי מראש שאני ממש לא רוצה אף אחד (אנחנו נוהגים שמתחילת הלידה עצמה אסור לבעל להיות נוכח בחדר לידה).
אין מה להיות חצי ערומה ליד אף אחד כי היא יכולה לעמוד ליד הראש שלך ואז היא לא רואה כלום אבל אני ידעתי שפשוט ילחיץ אותי שהיא שם 
קפץ לי...אנונימי (פותח)אחרונה
בכולופן, אני לא רוצה/ צריכה אף אחד לידי לא להחזיק ידיים ולא נעליים, רק תנו לי לגמור עם זה!!!
מה שקרה בפועל הוא, שאמא שלי כל כמה דק' פתחה את הדלת לשמוע מה מתקדם וזה הרגיז אותי מאוד וגם הפריע למיילדת אז היא שאלה אותי בעדינות אם אני רוצה מישהו בפנים ואמרתי לה שתגיד להם שאני אמרתי מפורש שמרגע זה אף אחד לא פותח שום דלת וברגע שיהיה משהו היא תודיע להם!!!
אז אולי זה קצת שונה ממצבך כי דולה אפילו לא היתה אופציה מצידי באמת כי ידעתי שאני רוצה להיות לבד בלידה ולא הרגשתי צורך להחזיק יד לאף אחת ובנוסף המיילדות היו מדהימות וכ"כ הקלו עלי ככה שהרגשתי מאוד נוח איתן.
אבל כדי שלא תיעלב, תחשבי אולי כן להזמין אותה להיות באיזור או משהו כזה. סה"כ בכל זאת היא אמא שלך והיא תעשה בשבילך הכל, היא הביאה אותך עד הלום... וזה מרגש נכד ראשון...
בהצלחה, בשעה טובה ולידה קלה!!!
שחלות פוליציסטיות ונרמול!אהבת חינם1

שלום לכולם

אני בת 22 (עוד מעט 23), נשואה כמעט 10 חודשים לבעל מתוק ומקסים!

ברוך השם אנחנו מאושרים, ומאוד רוצים ילדים!

יש לי שחלות פוליציסטיות שמאובחנות מגיל 18 בערך, מאופיינות במחזורים ארוכים של חודשיים שלושה. בשנה וחצי האחרונות לקחתי מדבקות למניעת הריון כדי להסדיר את המחזור. ב4 חודשים הראשונים של הנישואים מנענו הריון מסיבה אישית. וכרגע מנסים להיכנס להריון ללא הצלחה..

ז"א שאנחנו מנסים בערך 6 חודשים.

קיבלתי מחזור (3 פעמים) בתקופה הזו בערך כל 38-39 יום עד למחזור האחרון שעוד לא הגיע ואני כבר ביום ה55.

ולא, זה לא הריון..

הרופאת נשים בלבלה לי את השכל ואמרה לי לנסות חצי שנה ואז להגיע אליה, ועכשיו פשוט שלחה אותי לרופאת פריון שאני מקווה מאוד מאוד שתעזור.

כולם מסביבי בהריון , גם כאלה שהתחתנו אחרי ובאמת קשה לנו ברמות!

אנחנו כל הזמן מדברים על זה, כל הזמן עצובים וגם מקבלים הערות מההורים על זה מה שמגביר את המתח בינינו ואת הלחץ והעצב סביב הנושא הזה..

אני יודעת שאנחנו נשואים יחסית קצת זמן וניסינו יחסית מעט אבל עדיין הלחץ והמתח סביב הנושא הזה וסביב הדרך שעוד מחכה לנו לא מרפה..

מחפשת עצות טובות של נשים מניסיון, הרגעה, או נרמול שאנחנו בסדר וזה יגיע לנו בקרוב.

יודעת שזה הזמן לפתח את הזוגיות אבל מרגישים ככ מוכנים ורוצים את זה ובטח שמתחילה כנראה טיפולים אצל הרופאת פריון אז זה לא שאפשר פשוט להתעלם מהנושא..

אם יש לכן דברים חכמים להגיד מאוד יעזור ❤️

תודה וחג שמח לכולן!

אין לי משהו חכםניק חדש2

רק ש10 חודשים זה עוד בטווח זמן הסביר.

אני פוליציסטית עם מחזורים ארוכים והצלחתי להיכנס עם 3 ילדים תודה להשם.

אז בע"ה בקרוב אצלכם בשמחה ובידיים מלאות!


ולהתעלם מרעשי רקע בהול.

זה מתחיל בילד וממשיך הלאה.

להתעלם.

תבררי על שיטת אביבהנפש חיה.
שיטה טבעית של התעמלות שמזרימה דם לאברי הרבייה וגורמת להם לפעול בע"ה , כסדר.

התמדה בהתעמלות בשיטה הזאת יכולה להביא לקיצור מחזור ולהסדרת הווסתות


@אפונה

בהחלט יעיל מאדאפונה

ממש ממליצה.


במקביל כמו שכתבו לעשות עבודה על ה"עוד לא"

להרפות בתוך החסר, להסכים לקבל את ההמתנה.

לגבי שיטת אביבהאהבת חינם1

האם צריך לשלם כסף וללכת לקורס מסודר אן שאפשר ללמוד את זה באינטרנט?

אני לא במצב כלכלי שמאפשר לי כרגע להוציא אלפי שקלים על קורסים..

אני לא יודעת כמה עולה אבלמשתדלתלהיותאני
אני א יודעת כמה עולה אבל בטוח זה יהיה יותר זול מטיפולים
רק מעירה שטיפולים עד ילד שנישמעונה
ממומנים על ידי המדינה... או מסובסדים
זה עולהאפונה

600 ₪ לפגישה (ארוכה)

וצריך בין פגישה אחת ל3.

אני שילמתי באופן חד פעמי 600₪ עבור ההדרכה הראשוניתנפש חיה.

שהיא בעצם פגישה שכוללת

תשאול ושיח סביב נושא של פוריות , ווסתות וכו'

הסבר קצר על השיטה

ותרגול

לפי הצורך המדריכה נותנת לך תרגילים לעשות

היא מלמדת אותך אותם ובעצם המטרה היא לוודא שאת יודעת לתרגל טוב את ההתעמלות  הזאת

כדי שבבית תוכלי להפיק תועלת ולהמשיך את התרגול.

פגישה שנייה זה גם כדי להשלים חלק מהתרגילים אם לא הספקתם בפעם הראשונה

וגם כדי לחזור שוב על כל התירגול בצורה נכונה

אם צריך.

זה מה שאני יודעת


באינטרנט יש תרגילים אבל אני לא יודעת לומר אם זה תרגול מסודר כמו בשיטה עצמה שלומדים מהמדריכה. 

היו לכם רק 3 חודשי ניסיוןעדיין טרייה

לגמרי הגיוני לא להיקלט במיוחד שקשה לאתר את הביוץ במחזורים כל כך ארוכים. אתם מצליחים לאתר את הביוץ ולתזמן יחסים לפי זה?

אגב מתי פעם אחרונה בדקת הריון?

הצלחנו כמה פעמיםאהבת חינם1
בפעמיים הראשונות הצלחנו לאתר ביוץ עם בדיקות.. והפעם שום בדיקת ביוץ לא יצאה חיובית ועשיתי בדיקת הריון ביתית ולמחרת בדיקת דם ויצא שלילי
בדקת ביוץ לאורך כל התקופה?עדיין טרייה
אפשר גם לנסות לשלב חום השחר שיותר זול לבדוק איתו תקופות ארוכות (למרות שהוא נותן אינדיקציה רק אחרי הביוץ). מתי עשית בדיקת הריון לפני כמה זמן?
בדקתיאהבת חינם1

עשיתי בדיקת הריון שבוע שעבר ובדקתי ביוץ בעיקר סביב הזמן שהיה אמור להיות הביוץ ויצא שלילי..

בביוצים הקודמים (שנדמה לי שהיו ביוץ) היו לי תסמינים כמו רגישות בפטמות, קצת כאבי בטן.. ובפעם הזאת גם היה לי את זה כמה ימים אבל לא קיבלתי מחזור עד עכשיו ונכון לשבוע שעבר אני גם לא בהריון

אז יש מצב שפספסתעדיין טרייה
את הזמן שהיה ביוץ או שהוא עוד לא היה. אם תלכי לרופא הוא ידע להגיד לך אם את אחרי ביוץ. בכל מקרה לא הייתי בלחץ מכל כך מעט נסיונות. בהצלחה!
עם שחלות פוליציסטיותנעמי28

לא הייתי ממליצה לנסות לבדוק ביוץ לבד בבית.

זה לא מקרה רגיל, אין סדר, זה סתם לעשות מלא בדיקות לחינם.

דבר שנינפש חיה.

שחלות פוליציסטיות זאת תופעה שקורית ל 15% מהאוכלוסיה

סה לא אומר שום דבר על סיכויי הקליטה להריון תקין בע"ה

בפרט שאת צעירה ובריאה ב" ה.

יש כאלה שנקלטו באופן טבעי למרות האבחנה הרפואית הזאת.

האבלנה - רק אבחנה 

הקב"ה איתך תמיד, והוא מסדר הכל לטובתך!

 

מעבר לזה

בכל שלב בחיים - תזכרי 

שהכל בהשגחה פרטית

הכל משמיים

והכל לטובה.


 

אל תלחצי משום דבר ואל תתבלבלי מאנשים!


 

לאנשים תמיד יהיה מה לומר

בכל שלב

אם אין ילדים- למה אין

אם יש- מה עם עוד

אם יש כבר כמות ילדים- למה להביא עוד


 

מי שקובע זה את ובעלך והקב"ה. 

ממליצה בחום ומניסיון אישי על דיקור סינימצפה88
ואם יש אפשרות גם לעבור לתזונה כמה שיותר מותאמת לשחלות פוליציסטיות (להפחית סוכר ומזון מעובד), עוד יותר טוב
מה הכוונה תזונהאהבת חינם1
האם צריך ממש לחתוך סוכר? אני ממש אוהבת ואין לי כוח עכשיו להישאב לדיאטת כסאח שאולי לא אראה ממנה תוצאות..
ברור שתראי תוצאותאפונה

התוצאות הן שבע"ה לא תחלי בסוכרת סוג 2 ואם כן אז בגיל מאוחר יותר.

וסיכוי גבוה שגם בטווח הקצר תהיה השפעה לליוב על המחזור.

לא דיאטת כסאח אבל תזונה כמה שיותר לא מעובדתמצפה88
ופחות פחמימות פשוטות וסוכרים. כמה שאפשר כמובן
היי יקרהמחכה להריון

קודם כל חיבוק על הציפייה לילד אפילו שזה באמת לא הרבה זמן אבל כל חודש זה כמו נצח שכלכך רוצים!

ממה שאני יודעת את יכולה לקחת תמצית שיח אברהם זה מאוד עוזר לאיזון הורמונלי וקליטה להריון

וכמו שכבר רשמו דיקור שיטת אביבה דברים טבעיים..הבנתי שזו הבעיית פוריות שהכי קל לפתור אותה יש גם כדורים שנותנים..ושיהיה בהצלחה תבשרי פה בשורות טובות בקרוב🙏

רק לגבי שיח אברהם- כדאי לשאול את הרוקח לפני כןנפש חיה.

אם לוקחים לבד בלי הכוונה

לפעמים הטיפות יכולות לעשות בלגן... 

לא בטוחה שרוקח הוא הכתובת, אולי הומיאופתהמקורית
אתםשירה_11

נשואים עשרה חודשים

מנעתם בהתחלה

והיו לך רק 3 מחזורים עד כה

זה אומר שהיו ממש מעט נסיונות אז זה מעודד זה עוד לא מראה על בעיה


כמובן שזה לא אומר שההמתנה לא קשה ומתישה, לא צריך לחכות 5 שנים כדי שזה יהיה "מוצדק"


מנסיוני אני יודעת שלרופאה הולכים אחרי כשנה

וטוב שלרופאת פריון ולא לרופאת נשים רגילה


הייתי מתחילה מלברר על דרכים טבעיות לשחלות כי זה באמת נושא שיכול לעכב


אני פוליצסטית והתחלנו גם לבדוק אחרי כשנה

עד כה ב"ה 2 ילדים מטיפולים

ויכול להיות שיהיה גם טבעי בע"ה אני לא מונעת


יודעת שיש הרבה גם פוליצסטיות שנכנסות טבעי

מציעה מלהתחיל לעקוב אחרי הביוץאולי בקרוב

אני עם שחלות פוליציסטיות ולא היה לי ביוץ הרבה יותר מחודשיים שלושה.. אז אומנם אני הגעתי לטיפולים אבל כנראה לא רק בגלל זה..

בכל אופן, במצב כזה ממש קשה לדעת מתי הביוץ אז ממש ממליצה פשוט להתחיל ממעקבי זקיקים, שרופא ילווה אותכם הזה ואז בשילוב אולטרסאונד ובדיקות דם תדעו במדיוק מתי הביוץ.

חוץ מזה מצטרפת והרבה דברים שנאמרו פה- סה"כ ניסיתם 3 פעמים.. זה ממש כלום גם כשהכל תקין!80% מהזוגות נכנסים להריון תוך שנה-שנה וחצי, ז"א 12-18 ביוצים ונסיונות.. אז זה גם לגמרי בתווך התקין! וגם שחלות פוליציסטיות זה באמת אחד הדברים הכי פשוטים לטפל בהם.. גם לי המליצו על שיטת אביבה (ובסוף בפעם היחידה שניסיתי זה היה כשנכנסתי להריון עם הבת שלי אבל אני לא יכולה להגיד שזה מה שעשה את זה כי היו עוד דברים בסבב הזה) וגם על תזונה שמעתי שיכול לעזור ולהשפיע, לא ניסיתי עד הסוף להתמיד בזה.. ובכל מקרה, זאת באמת יכולה להיות תקופה כיפיית שאפשר להיות ספונטניים ולעשות בתור זוג כל מיני דברים

הי יקרהכובע לבן

3 מחזורים

זה אומר 3 ביוצים (בהנחה שהגוף ישר חזר לבייץ אחרי גלולות. הרבה פעמיפ זה לא ככה ולוקח לגוף זמן להתאזן. )

והסטטיסטיקה הפשוטה של ההריונות. זה 1 ל5, כאשר מקיימים יחסים בביוץ.


במחזורים ארוכים, יש בכלל מצב שלא הייתם ביחד בימי הפורחות, ואז זה אפילו לא נספר.... 

הטיפול הוא "די"פשוטנעמי28

יש כדורים במרשם לעידוד ביוץ איקקלומין/לטרזול.

נוטלים חמישה ימים ברצף בשילוב של מעקב זקיקים.


ואם אין בעיית פוריות נוספת, זה פותר את הבעיה.


השאלה אם את רוצה להיכנס לתוך זה, או לתת לעצמך זמן באופן טבעי.


ולשחרר את הלחץ זה תרגול בלי קשר לאירוע, החיים כל הזמן יציפו אותנו בשיבושי תוכניות ולחץ חברתי, זה עניין שצריך לעבוד עליו בפנים.

ממש להשתיק רעשי רקע, לא לקחת ללב, ולנשום❤️

כמה דבריםמתיכון ועד מעון

דבר ראשון, לי אין שחלות פוליצסטיות, לפחות לא שידוע לי והיו לי במשך תקופות ארוכות מחזורים של 39 ימים, וב"ה יש לי ילדים.

מעבר לזה, אם את מרגישה שהמתח נכנס ופוגע יש למכון פוע"ה שרות של תמיכה סביב פוריות, אולי שווה לשקול את זה.

מעבר לזה, מסכימה עם מה שנאמר שבאמת לא מדובר בהרבה זמן ונכון להציב גם להורים גבול להתערבות שזה לא מקומם להיכנס בניכם. ובאופן כללי 10 חודשים זה עדיין ממש זמן שבונים זוגיות והוא מורכב גם אם לא מכניסים נושא של פוריות

רוצה להדגישאהבת חינם1
שהמחזורים של ה38-39 יום זה רק ב3 חודשים אחרי שהפסקתי מניעה.. לפני היה הרבה יותר ארוכים והחודש המחזור כבר חוזר לסורו..
מצטרפת לקודמותיישלומית.

אתם מנסים לא הרבה זמן. ומחזורים של 38-39 יום זה ממש ממש בסדר. בגלל שאת פוליציסטית לא יודעת אם כולם כללו ביוץ אבל בהנחה וכן אז באמת את במצב ממש ממש טוב!

דרך אגב, אני לא פוליציסטית והמחזור שלי מאוד לא סדיר (50+-30 ימים) וב"ה נכנסתי בקלות להריונות...)

ממליצה להוריד לחץ, להבהיר למשפחה שזה לא עניינם ושאתם מבטיחים להזמין לברית כשתהיה בע"ה. עד אז אין מה לשאול שאלות ולהמליץ המלצות.

עם כמה שזה קשה, ואני לא מזלזלת בכלל, קחו נשימה ותחיו את הרגע. בע"ה יהיו לכם עוד הרבה שנים טובות ושמחות עם ילדים 

עונהנויה12345

גם עם שחלות פוליצסטיות

לא ממליצה על מקלוני ביוץ לא עובד עלינו כל כך.

לי לקח בהריון השני גם בערך 7 חודשים ללא מניעה אבל אין כל כך ביוצים אצל פוליצסטיות ככה שקשה להיכנס להריון

לי עזר לעשות שינוי באורח החיים, לשתות הרבה מים, פחות קפאין, לאכול טוב ומאוזן ולהקפיד על שעות שינה.

זה ממש עזר לי.

יש מישהי שיש לה פודקסט על הנושא ממליצה לשמוע קוראים לה מירי לאב.

בהצלחה!!!

רק רוצה לשים דגש על משהוהביתמתפורר

הרבה פעמיים בשחלות פולציסטיות אין ביוץ בכלל, ומתישהו הרירית פשוט נושרת בלי ביוץ ולכן יש מחזור.

אם עובר זמן וכל הזמן המקלון ביוץ מראה קצת חיובי ולא חיובי מוחלט ייתכן ואת לא מבייצת ובגלל זה באמת כדאי לברר את זה עם רופאת פריון.

היה לי חשוב לציין את זה כי גם אני עם שחלות פוליצסטיות ואחרי כמה חודשים שניסיתי להבין מה לא בסדר איתי שאני לא מצליחה לברר מתי הביוץ (בכל השיטות, בפרט עם חום השחר) הבנתי שזה לא שאני פשוט לא מספיק  דויקת זה שפשוט אין כזה.

אז הדבר הכי חשוב זה להבין אם יש ביוץ וזה אני מאמינה שהדבר הראשון שרופאת פוריות תעשה.


ועוד דבר קטן, קחו נשימה. אתם בתחילת החיים ובגלל זה זה ככ מציף אבל אתם תראו ככ שהזמן יעבור שכולם סביבכם תמיד יהיו דברים שלכם אין או שאתם מצפים.

כל אחד והמסלול המדויק לו, בעז"ה זה יגיע לכם בזמן המדויק!!.

ותשמחו מזה שכבר מנסים לעזור לכם בשלב מוקדם ואתם לא סתם נמרחים חודשים בלי ביוץ בכלל.

בהמשך למה שכתבואפונה

ממש חשוב לעבד את המרכיב של הלחץ

כי אם אפשר לנטרל אותו, תהיה לכם אפשרות ללכת בדרך הרבה יותר נעימה ומועילה לטווח הארוך.

תוכלי למשל לנסות שיטת אביבה כדי להסדיר את המחזורים, ובמקביל ללמוד שיטת המודעות לפוריות כדי לעקוב בעצמך אחרי הביוץ שלך אם יש ומתי, וכמובן לתזמן יחסים.

שתי השיטות האלה הן כלים מאד אפקטיביים שתוכלי להשתמש בהם כל החיים, בתרחישים כאלה ואחרים.

תוכלי גם ללמוד לאזן את עצמך באמצעות תזונה או דיקור סיני, שישפיעו על הבריאות שלך (יש לתסמונת השלכות נוספות לטווח הארוך, היא קשורה להתפתחות של תנגודת לאינסולין).


הדרך הקצרה לעומת זאת, היא באמת לפנות לרופאת פריון, שתשלח אותך למעקב זקיקים - תהליך מתיש ומייגע שכולל אולטרסאונד מוקדם בבוקר מספר פעמים בחודש עם בדיקת שם, תלות באחות זמינה יותר או פחות שתספר לך מה התוצאות, התערבות תרופתית כדי לגרום לביוץ - שיש לה גם תופעות לוואי.

אנשים נוספים שמעורבים בחדר המיטות שלכם, וברור שהדרך הזאת כוללת גם עליה במרכיב הלחץ.


זו אפשרות כמובן, אבל בעיני פחות טובה.

כשרוצים משהו מאוד קשה להרגיע, ובכל זאתמשתדלתלהיותאני

אני מבינה אותכם מאוד, כשרוצים ילדים מאוד קשה להרגיע ולהיוץ בנחת

במיוחד שסביבכם לכולם כבר יש

במיוחד שההורים לוחצים

ובכל זאת, קודם כל באמת לא ניסיתם הרבה בכלל, זה ממש ממש ממש נורמלי לא להכנס להריון כל כך מהר.


כשחיים בסביבה שכולם ילדים מאוד מהר, אז מי שלא 'עומד בקצב' הרבה פעמים בטעות נכנס ללחץ, אבל אם תסתכלי סביבך על אנשים מבוגרים יותר, תראי שלכל אחד יש את הסיפור שלו. יש את מי שהלך בקלות ואחר כך כבר לא, יש את מי שהלך בקלות אבל גידול הילדים היה מאתגר, יש אנשים שהסיפור שלהם זה פרנסה ויש שזוגיות, לכל אחד את האתגרים שלו בעולם, והדרך לצלוח היא רק להסתכל פנימה ולעבוד על השמחה שלנו. במיוחד כשעדין אין אצלכם בעיה, ניסיתם זמן מועט ואתם נכנסים ללחץ סתם. ואני לא אומרת שהקושי לא מובן לי! כשרוצים כל חודש נראה המון. אז אני לא אומרת שצריך לשמוח בזה, אבל כן זה המציאות שה' זימן לכם, תנסו לצמוח מזה ולנצל את הדברים החיוביים שבזה, תנצלו את התקופה הזאת, זה זמן שלא יחזור

תהנו מהזוגיות

תעשו רשימה של דברים שבא לכם לעשות ומאתגר עם ילדים וכל חודש תעשו משהו

תנסו לשחרר. אני לא אומרת להפסיק לרצות או לא להתבאס כשלא עובד, אבל תנסו במקביל להנות,

אני לא אומרת שזה קל, יכול להיות שבהתחלה זה יהיה בכח, אבל יש לנו יכולת לבחור בחיים שלנו על מה לשים את הדגש

אם לא מצליחים לשחרר בכלל- לכו לטיפול.


ורוצה להוסיף שהיום ברוך ה' יש לרפואה הרבה כלים ושאני מסתכלת סביבי גם זוגות שהתקשו בכניסה להריון, בטווח של כמה שנים לכולם יש ילדים, עוד יהיה לכם בעזרת ה', במיוחד כש'הבעיה' היא שחלות פובלסיצטיות שהיום מטפלים בזה מאוד בקלות.


מבחינת ההשתדלות- בגלל הגיל הצעיר והזמן הקצר שאתם מנסים, לדעתי הכי טוב לפני שנכנסים לסיפור של טיפולים לנסות שיטת אביבה ודיקור סיני, אבל אם לא מתאים לכם אתם יכולים גם ללכת ישר לטיפולים, רק לכו על זה בשמחה שיש היום לרפואה כלים לעזור לכם, ולא במסכנות ועצבות.


וכל האנשים סביבכם שמעירים - קודם כל סליחה שאני אומרת את זה ככה אבל הם מטומטמים, אתם נשואים כולה 10 חודשים, אפילו בעיה אין עדין

וגם אם הייתם נשואים יותר וכן היתה בעיה- זה לא העסק שלהם

דיקור סיני עושה פלאיםאנונימית בהו"ל

בתור מישהי שיש לה מחזורים לא סדירים


 

ואחרי ניסיונות להכנס להריון של שנה וחצי


 

הלכתי לדיקור (זה סדרה של טיפולים, יקר אבל שווה כל שקל)


 

המחזור התחיל לדפוק כל חודש כמו שלא היה לי בחיים

ועכשיו ברוך ה' בהריון.


 

השקעה ששווה כל שקל.

אם תכתבי מאיזה איזור את, אולי אני אוכל להמליץ לך.

אבל חשוב לקחת מישהי מומלצת ולא מהקופה...


 

וכן חשוב לדעת זה לא נחשב הרבה זמן לנסות...

בדכ ההנחיה היא להתחיל בירור רק אחרי שנה של ניסיונות.. וגם לפעמים לגוף לוקח זמן להתאושש ממניעה (שאגב גם בזה דיקור יכול לעזור(

 

חיבוק 🫂


 

 

אם דיקור אז ממליצה על יניב אברהם, מקבל בכפר חבדאוהבת את השבת
ובצפון
אין לי שחלות פוליציסטיותמקקהאחרונה

כלומר, אין את המראה האופייני בא"ס

אבל יש לי מחזורים ארוכים מאוד וחלקם ללא ביוץ

נכנסתי להריון טבעי 4 פעמים, ופעם אחת נעזרתי באיקקלומין, בילד השלישי

זה ממש ממש לא נורא

שאלות על טבעת נוברינג/דיאפרגמהפרח חדש

אני יודעת שזה שני דברים שונים מאוד

אני פשוט בשלב של התלבטויות והסתבכתי עם עצמי


לגבי טבעת-

כמה זה מעצבן ההתעסקות עם ההוצאה והכנסה לבדיקות טהרה וטבילה? אני יודעת שזה רק להפסק ראשון ושביעי וטבילה.


ולגבי הדיאפרגמה

יש פה בנות שהצליחו למנוע אותם ממש רציני? הכוונה לקיים יחסים בזמן ביוץ באמת ולא להיקלט? כי החשש שלי שאצטרך במילא להימנע בימים הפוריים ואז כבר עדיף להישאר בלי כלום.. למרות שזה לא רעיון טוב בכלל

עונה..הריון ולידה

לגבי טבעת- לר השתמשתי הרבה זמן לדעתי מספר חודשים אם אני זוכרת

מבחינת הכנסה הוצאה היה לי סבבה אבל פעם אחת אחרי שטבלתי וכבר הגעתי הביתה נזכרתי ששכחתי להוציא לטבילה וחזרתי לטבול שוב באותו ערב🤥


לגבי דיאפרגמה- השתמשתי כשנתיים וחצי ברציפות, אסייג ואגיד ששמתי כל קיום יחסים חוץ ממקרים בודדים ממש, שהייתי בטוחה ב100% שהתרחקתי מהביוץ. 

וואו איזה באסה לטבול שוב!רוני 1234
קרה לי גם שטבלתי שוב אבל עוד הייתי במקווה.

בדקתי עכשיו בגוגל ואני רואה שבדיעבד הטבעת לא מעכבת (אולי זה לא לכל הדעות אבל כדאי לדעת שזו אופציה).

עם דיאפרגמהoo

אפשר למנוע שנים ארוכות

זה סיליקון שחוסם פיזית + קוטל לשיפור החסימה

האחוזים יורדים כי נשים שוכחות/ לא מיומנות וזה זז/ חושבות שאפשר בלי/ לא שמות קוטל

השאלה אם אין חשש שלא ימנע פיזיתפרח חדש

אולי תנוחה מסויימת שאישה תעשה או משהו כזה

מספיק שכמה זרעים בודדים יעברו ואשה תיקלט להריון

מלחיץ ממש

ומבחינתי אין סיכוי להפלה במקרה כזה ואאלץ להתמודד עם ההריון

אוף אין לי כבר כח למחשבות והתלבטויות של זה

אפשרoo

לבדוק אם היא זזה בזמנים בטוחים

היא לא אמורה לזוז

(לקאיה יש מין דפנות שמונעות את התזוזה)

והקוטל מוסיף שכבת הגנה בפני עצמו


אני רואה את זה כמניעה בטוחה

דיאפרגמהאנונימית בהו"ל

מונעת עם זה לסירוגין כבר כמה שנים

הקפדתי ללכת למתאמת

בלי ג'ל (חוץ מתקופה מסוימת)

אף פעם לא בודקת ביוץ, פשוט שמה כל החודש.

בין הראשון לשני מנע לי מעולה

בין השני לשלישי נכנסתי עם זה להיריון

אחרי הרביעי הייתה תקופה שהייתי חייבת למנוע רפואית אז הייתי עם ג'ל עד שנמאס לי

ובסוף נכנסתי להיריון ביום שלא שמנו כנראה חח

אז מבחינתי זה מונע, והג'ל מעלה אחוזים ובחרתי לא להשתמש בו, וקרה שלא מנע לי, אבל מקרים כאלה קורים גם עם אמצעים שנחשבים יותר בטוחים…

מניחה שאחרי הלידה אחזור לזה כי האמצעים האחרים לא ככ באים בחשבון

הטבעת לא מעצבנת כל כךרוני 1234

בטוח שזה פחות טירחה מדיאפרגמה.

עונהשאלה גנים

הטבעת הייתה לי אחלה להוציא ולהכניס

התרגלתי די בקלות

לא הכרתי שמוציאים לבדיקות או הפסק, רק למקווה


לגבי דיאפרגמה-

מונעת איתה כבר כמעט ארבע שנים, ברגע שהפסקתי נכנסתי להריון ככה שאני מניחה שהיא מונעת לי מעולה

משתמשת תמיד בג'ל

מנסה לעקוב אחרי ביוץ ולא שמה אותה ב3-4 ימים שלפני המחזור שאז כבר בטוח לא צריך


לגבי דיאפרגמה - כמו שכבר כתבו כאן -

חשוב ללכת למתאמת אחרי לידה / אחרי שינוי משמעותי במשקל (5 ק''ג נראלי) כדי לוודא שהיא עדיין מתאימה + לוודא שאת שמה נכון

להקפיד להוציא לא לפני שש שעות

לשים ג'ל

וכמובן כמו תמיד - להתפלל...

בשבילי זו המניעה האחרונה והיחידה שאני יכולה (מלבד לא לקיים יחסים...) אז לומדת להסתדר עם מה שיש 😅


בהצלחה בהחלטות!!

אני עם הדיאפרגמה כבר 3 שנים בערךהמקורית

אולי יותר

בהתחלה הייתי נמנעת בזמן ביוץ באמת, עכשיו כבר לא. אבל זה ממש לא משתווה לטבעת ובטח שלא אומר שלא לשים כלום (את אותה למנוע לא? מה הקשר לא לשים כלום?). עם קוטל זרע זזה עובד אצלי ב"ה (לא מתקמצנת עליו) ואם יש מחזורים קבועים בערך - כחמישה ימים/ שבוע  לפני העונה הבינונית  ואחרי שזיהיתי ביוץ ועברו כמה ימים אני כבר לא משתמשת בה בכלל וזה בעיניי יתרון מטורף

גמני משתמשת בקאיה

עונה ממה שמכירהאוזן הפיל
טבעת - מוציאה ומכניסה בקלי קלות, אחרי 4 לידות🤷‍♀️, ואני כן מוציאה לכל בדיקה, רק כי יותר נח לי ככה, אפילו שלא צריך. יותר קל וזריז מלסדר את העד על האצבע.

יש לי אחות בזכות דיאפרגמה, אז מבחינתי זאת לא אופציה

דיאפרגמהרק לרגע9
מונעת איתה כבר יותר מעשר שנים. ב"ה אף פעם לא נכנסתי להריון איתה... וכשאני מפסיקה למנוע ב"ה ישר נקלט הריון, אז מניחה שזה עובד טוב. כמובן צריך להקפיד על שימוש נכון, עם קוטל, לא להוציא שש שעות אחרי. למדתי שמפ אז אני לא משתמשת כל החודש, רק בימים הפוריים.
בינתיים החלטתי לנסות חודש אחדפרח חדש

את הנוברינג לפני שאני שוללת לגמרי גם את זה

אם לא יהיה טוב אז לא נותר אלא דיאפרגמה


אני כותבת פה כי רוצה שזה יהיה כתוב ושאני לא ישנה את דעתי עוד מעט שוב ותיכף כבר אי אפשר להתחיל החודש נוברינג 🙃😶

מנענו עם דיאפרגמה בלי קוטל כמה שנים במצטבראוהבת את השבתאחרונה

כן התאמתי אצל מישהי תותחית..

דיאפרגמה שהרגישה לי יותר הרמטית מהסוג הקודם שהשתמשתי..

אצל לי מילר אם אני לא מתבלבלת..

סקר התקן לא הורמונליהריון ולידה

1. איזה התקן שמת?

2. האריך והכביד לך את הווסת?

3. היו לך דימומים/כתמים בין וסתיים? אם כן,קיבלת פסיקה מיוחדת ל7 נקיים?

4. היית מרוצה מהמניעה הזו?


בונוס

אשמח להמלצה לרופא.ה להתקנה במאוחדת באיזור השרון. 

ברור שלא כולן יסבלו מזהעם ישראל חי🇮🇱

אבל חשוב להכיר

ושיתפתי מה אני עברתי כדי שאם מישהי מרגישה משהו דומה, שתדע .

חג שמח

מניעה ואישה מיואשתאנונימית בהו"ל

ניסיתי כמה סוגי גלולות. רגילות, משולבות.

ניסיתי טבעת.

היה גם התקן ואיתו דלקות וסיבוכים.

וזהו, הגעתי לקצה.

אני רוצה את החיים שלי בחזרה.

ההורמונים האלו הרסו אותי. מרגישה שאני פשוט לא אני.

אני עכשיו אחרי דימום שהתחיל עם גלולות, החלטתי להפסיק והודעתי לבעלי שאני לא לוקחת יותר כלום. נמאס לי.

נמאס לי מהעצבים, מהדיכאונות, מניסוי וטעייה, מחוסר חשק.

אבל אני ממש לא רוצה עכשיו הריון והוא בכלל נחרד מהרעיון.

אמרתי לו שלא מעניין אותי.

שייקח על זה הוא אחריות.

לא יודעת איך.

אם גם הוא לא יודע אז לא יהיו יחסים וזהו.

מסכן

אבל נשבר לי

וואי ממש מובן. מציעה:ממתקית

ללמוד שיטת הפוריות הטבעית- כיצד לא להרות באופן טבעי...יודעת שיש דבר כזה.
מניעה בנרות, דיאפגרמה, שקפים...- אין הורמונים...

חברה אמריקאית שיתפה אותי במניעה מעולה שיש שם, אולי יש גם בארץ? אני לא נתקלתי. מעניין אם מישהי פה מכירה
שבב כזה קטן שמחדרים לתוך העור בזרוע- נשמע מפחיד, אבל מונע נהדר ובלי השפעת הורמונים ככה אני מבינה ממנה. אולי שווה לך לברר?

רק אומרת שזה חייב להיות הורמונלי אם זה בזרוע...שש וארגמן
שבב שמונע דרך הזרוע בלי הורמוניםאפונה
נשמע טוב בערך כמו לאכול עוגת קצפת בלי להשמין.
זה שבב שמפריש פרוגסטרון,וזה הורמונליעל הנסאחרונה
מבינה אותךבעלת תשובה

גם אני סבלתי מסוגים שונים של מניעה הורמונלית

בסוף ויתרתי והשתמשתי בנרות. יש גם שקפים ועוד אפשרויות. נכון, אחוזי ההצלחה יותר נמוכים ,אבל הם גם די גבוהים. חושבת שבאיזור80% (לא זוכרת בדיוק)

אז זאת גם אופציה


דיאפרגמהרוני 1234
דיאפרגמהאפונה
ואם את ממש חרדה אז יחסים רק אחרי ביוץ.
תלמדי מודעות לפוריותהריון ולידה

נכון זה גם מורכב אבל זה בטח ובטח עדיף מההצעה שלך של לא לקיים יחסים בכלל.

מקסימום בהמשך כשתדעי להשתמש בה טוב תוסיפי דיאפרגמה רק בימים הבעייתיים.


לא הייתי מתחילה עם שקפים ונרות שזה לא נחשב בטוח בכלל בכלל

מסכימההמקורית
אני רק חיבוק, מזדהה מאוד מאוד ❤️❤️שאלה גנים
דיאפרגמה. הורמונים זה באמת נוראאוהבת את השבת

ותכלס הזוי להשתמש בזה כאילו זה כלום

יש לזה השפעות ככ מטורפות על הגוף.... והנפש..

דיון שהיה לנו ואשמח לשמוע אתכןאנונימית בהו"ל

ראש ממשלה ספרדי, אקדמיות ופרופסורים ודוקטורים ספרדים,מרוקאים, תימנים, פרסים וכו' וכו', משהו שיקרה בטווח זמן הקרוב?

היו כאלו שטענו שכן ויש בשלות לעם

והיו כאלה שטענו שזה עוד רחוק בגלל כל החברה המקיפה..

מרגישה על חברות מוכשרות שלי שככ רוצה שיהיה להן תארים מתקדמים אבל נראה שהכל מוקף באשכנזים/אירופאים כמוני😢 הלוואי ויהיה שינוי! 

אנחנו נאלצות לנעול את השרשוריעל מהדרום
מאחר ואם אין תרבות דיון ויש מחיקה כזו של דעות שונות בצורה לא מכבדת, אין מקום לדיון בפורום.

ואין שום הצדקה לאנונימי.

לאן הולכות לטייל בחול המועד?אוויר לנשימה

בדרך כלל אנחנו מטיילים מלא

עכשיו ממש מתלבטים מה לעשות… 

בדיוקטארקו

זה לא לא מטופל, אבל המציאות פה מורכבת מה לעשות..


וגם, לעצור בצד בזמן אזעקה ולקרוא לחיילים לאבטח, נניח שכן היו מספיק חיילים-אבל זה לסכן אותם מעבר למה שצריך...

(לחיילים יש עמדות שממוגנות חלקית.. ברור שאם יש צורך גם אם יש אזעקה הם בפעילות! אבל צריך לא ליצור צורך כזה סתם(

נסיעה מהמרכז לירושלים במצב הבטחוני הנוכחיאנונימית בהו"ל

הי בנות,

בעלי מאוד רוצה לסוע כולם לירושלים לבקר את המשפחה שלו ואני מפחדת שתתפוס אותנו אזעקה בדרך ורוצה להמנע, הוא אומר שאני מגזימה וכולם נוסעים...

מרגישה רע שאומרת לא אבל באמת מפחדת, מה אתן חושבות? אני מגזימה?

אני נסעתיoo

מירושלים למרכז ובחזרה

הרבה פעמים במלחמה הזו

אני לא מפחדת

אבל הרבה אנשים כנראה כן מפחדים

כי הכבישים יחסית ריקים


מה שחשוב אם נוסעים

זה להחליט על אסטרטגיה מראש

מה עושים בזמן התראה/ אזעקה

כדי לא להיכנס ללחץ

(אני ממשיכה לנסוע

זה מרגיש לי הכי בטוח)

היום יש כמות גדולה של אזעקות ואני הייתי נמנעתהמקורית

אני למעשה נמנעת מתחילת המלחמה לנסוע להורים שלי כי אזעקות ואין אצלם ממד, כי נהגים הרבה פעמים מגיבים בחוסר פרופורציה וזה יכול לגרום לתאונות

ולדעתי זה משו שיכול לחכות לימים רגועים יותר

אני נסעתי הרבה פעמיםבוקר אור

בעלי במילואים והמשפחה שלי במרכז

נסעתי אליהם כל שבת הלוך וחזור עם הילדים

וואלה לא כל כך מפחיד אותי,  לא יודעת. אגב בירושלים יש הרבה פחות אזעקות מבמרכז

לא הייתי נוסעת, אבל מאפשרת לו אם הוא מרגיש בנוחכורסא ירוקה
נסענו הרבה פעמים בהרכבים שונים..שומשומ
אי אפשר לעצור את החיים ולהיות סגורים בבית כל היום. לדעתי. 
כנללומדת כעת

מצד שני אני ממש מבינה את מי שמפחדת

הייתה לנו אזעקה בדרך והיינו באמצע שומקום. היה מאוד מפחיד...

אבל אין מה לעשות. חייבים להמשיך בחיים וחייבים להפסיק לפחד. וכשיש התרעה מוקדמת לחפש בוויז מקלט...

אני נוסעת חופשישלומית.

לא מסוגלת לתקוע את החיים שלי ברמה כזו.

אבל למרכז לא מגיעה בכלל ( בלי קשר למלחמה, פשוט אין לי מה לעשות שם)

לא יודעת מה באמת "נכון"

נסענו כמה פעמים...אורי8
האמת, נוסעים לאן שצריך/ רוצים. קרה לנו שהיתה אזעקה בדרך. כבר בהתראה התחלנו לחפש מקום מוגן. בהרבה תחנות דלק יש מרחב מוגן ונכנסו לשם. ( בדרך כלל בתוך החנות של התחנה). אולי אם יש הרבה קטנטנים זה יותר מורכב. מסכימה שיכול להיות בזה סיכון מסוים, אם לא תמצאו מרחב מוגן תצטרכו לעצור , ולצאת מהרכב . היום הינו במעין והיתה אזעקה, לא נעים, ואני בדרך כלל ממש נשמעת להנחיות. ברור שיש פה סיכון מסוים. אבל גם בסתם נסיעה בלי מלחמה יש סיכון מסוים ואנחנו נוסעות. אז כל אחת מנהלת את הסיכונים שלה ... 
אנחנו נוסעיםשומשומונית

ההורים שם...

אין לי משפחה במרכז אז לא יודעת מה הייתי עושה אם הייתי צריכה. אבל בירושלים אין המון אזעקות, בערך כמו אצלינו, אולי אפילו קצת פחות. אז משפחה - זו משפחה

אנחנו נסענורקאני
השאלה מה מרחק הנסיעהחילזון 123

אם זה להגיע מרחוק לדעתי את לא מגזימה

ממש לא נעים להתקע בדרך עם ילדים קטנים

אם זה לשבת שלמה אולי הייצי טורחת

אבל בשהיל ביקור קצר לא בטוחה שהייתי יוצאת

נסענו והיה ממש בסדרצוצקהלה

הבאנו איתנו גם מזרוני יוגה כדי שאם נצטרך לשכב יהיה נעים יותר.

בעיני הכי חשוב זה להיות באמת רגועים ולא לשדר לחץ לילדים ולהפוך את זה לחוויה (זה באמת מצב לא נעים אבל לחץ לא עוזר), בפועל כשהייתה התראה בדקנו בוויז איפה יש מרחב מוגן קרוב והספקנו להגיע ולהתמקם בנחת...

אני לא הייתי נוסעת.רותי7

אנחנו ממש רוצים לנסוע להורים, אבל אני מפחדת שתהיה אזעקה בדרך - אז אנחנו לא נוסעים..

אולי בעלי יסע לבד כדי לבקר אותם.

אני מבינה אותךתקומה

ממש שאת מפחדת

אבל מבינה גם את בעלך

אנחנו כן נוסעים

לא אצא לטיול במרכז או בהרי ירושלים, זה נראה לי פחות אחראי.

אבל נסיעה סטנדרטית שמאפשרת לפגוש משפחה ולשמור על איזושהי שגרה, זה חשוב ורצוי שווה את זה.

אנחנו נוסעיםקפצתי לבקר

גרים קרוב למרכז, עם המון אזעקות. בכל האיזור הקרוב יחסית למדנו איפה כל המיגוניות והמקלטים, וכשיש התרעה נוסעים למרחב מוגן הקרוב. כמו שאמרו במחסומים המון פעמים יש מיגוניות, בתחנות דלק.. כך שיש מקטעים יחסית לא ארוכים שאם תתקבל התרעה לא יהיה לי מקום בטוח לעצור בו.

כן עושים השתדלות לשמור על ההנחיות אבל בהחלט נוסעים.

היום הגיעו אלינו משפחה ממש מכל הארץ, ב"ה גם מי שהיה בדרך ידעתי לומר להם בהתרעה לאן ללכת וב"ה הספיקו להגיע למרחב מוגן

אנחנו נוסעיםאר
ונסענו כמה פעמים את הדרך הזו
מקווה שלא תפסה אתכם אזעקה בדרךבתאל1אחרונה
כי במרכז היו הרבה היום
לא קשור לפסח, התייעצות קרעים בלידהכנה שנטעה
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך י"ט בניסן תשפ"ו 0:09

לא היה לי רעיון אחר לכותרת חחח

נקרעתי בלידה הראשונה ותפרו אותי כמה תפרים, עד היום אני ממש מרגישה את התפר של החתך ותפר של קרע אחד (שנה וכמעט וחצי אחרי).

הייתי אצל פיזיותרפיסטית והיא נתנה לי תרגילי קיגל (ככה קוראים לזה?) ואמרה לי לעשות עיסוי פרינאום כזה באזור התפרים. את התרגילים אני משתדלת לעשות, לא חשה שיפור (אולי קצת מבחינת רצפת אגן שגם היא לא במצב וואו), אבל את העיסוי אני לא מעיזהההה פשוט לא מסוגלת לעשות לעצמי, לגעת שם. עושה לי חלחלה וצמרמורת ביחד..

עכשיו ב''ה בהריון שני ומלבד חוסר הנוחות הרגיל אני גם די לחוצה שאקרע שוב בלידה וח''ו יהיה כמו אז אם לא גרוע יותר..

אשמח לשמוע מנסיונכן האם נקרעתן שוב בלידות חוזרות? חוויתן כאב שוב בתפרים ישנים? ורצפת אגן חזרה לכן מתישהו לתפקוד נורמלי? ואולי יש לכן טיפים להרגעה של הצלקות מהתפרים שלא יכאבו כבר?

סורי על באריכות תודה לעונות!

אני נקרעתי קצת רק בלידה 1 ב"ה. בשלוש שאחריה לאיעל מהדרום
יואו🤦‍♀️ הוספתי לך בכותרת את המילה "בלידה"יעל מהדרום
לק"י

כי חשבתי שאני בפורום אחר בניהולי, ששם מבקשים לכתוב בכותרת אם מדובר בהודעה על הריון/ לידה😅

במחילה, את צריכה פזיו אחרתממשיכה לחלום

לדעתי זה לא מענה מספק ,

היא צריכה לעשות עיסוי לצלקת,

מה שאת אמורה לעשות זה לתמיכה אבל לא מחליף..

הפזיותרפיסטית שהלכתי אליה אמרה שאפשר להגיע אליה לפני לידה והיא יכולה לעשות עיסוי כדי למזער את הסיכוי לקריעה של פתח הנרתיק כי זה מגמיש את השרירים.

נקרעתי פעמייםהמקורית

לאזור שלום ב"ה

לידה ראשונה ואקום וחתך יזום

לידה שנייה - ספונטני, לידת בזק

ב2 הלידות תפרים (אותו רופא אגב😅) והוא עשה עבודה טובה ב"ה

אצלימקקה

בלידה ראשונה קרעים רציניים

בלידה שנייה חתך יזום

ההחלמה מהחתך הייתה הרבה יותר קלה

בלידה שלישית ורביעית קרע ספונטני קטנטן

מצטרפת להמלצה להחליף פיזיו

לי היו תפרים בלידה שלישית שהרגשתי המון זמן אחרישאלה גנים

ברמה שחזרתי לרופאה מעל שנה אחרי הלידה. כאב לי שם ממש וגם הרגשתי את התפרים.

עברתי תהליך ארוך של פיזיו רצפת אגן וכמו שאמרת -

זה היה טוב לרצפת אגן, אבל לא עזר לתפרים.

מה שבאמת באמת עזר בסוף - היה ההריון והלידה הבאים 😅

מאחלת לך שזה יעזור גם.


מה שכן, בזמן הבדיקות הרופאה שלחה אותי לרופאה מומחית בתחום (דר' אושרת ברט המדהימה) שנתנה לי משחה הורמונלית למרוח שעזרה מאוד - אבל נקודתית, לא פתרה את הבעיה.

וכן אמרה לי שאם זה ימשיך - היא תפנה אותי לפתיחה של התפרים כי אולי עשו אותם מהודק מידי וזה מה שכואב. ב"ה שלא היה צריך בסוף...


בהצלחה ורק בריאות 🥰

היה לי ככה בלידה הראשונהגפן36

בראשונה נקרעתי היטב ותפרו כנראה חזק מידי/עקום/ משהו כזה. 

הרופאה אמרה שיש כמה דברים שיכולים לעזור-

או פיזיו שלא בטוח יועיל, או לתפור מחדש, או ללדת שוב. 

 

החלטתי לחכות. 

 

הלידה השנייה באמת סידרה את זה. אבל עד אז כאב לי. כנראה שנקרע ממש קצת, רק איפה שהיה תפור יותר מידי והכאיב לי.
 

אמרו לי שזה נפוץ שלידה חוזרת מסדרת את זה.


 

לא תפרו אותי בלידה השניה, רק בראשונה. 

האמת הייתי הולכת להתייעץ עם רופאשלומית.

מומחה לנושא.

אישית אני נקרעתי בכל הלידות (3) אבל תפרו אותי ב''ה בצורה טובה וחוסר הנוחות עבר תוך כמה שבועות.

יש לי חברה שסיפרה לי אחרי לידה שניה שמאז הלידה הראשונה היא סבלה מהקרעים ובלידה השניה אמרו לה שרואים תפר עקום ותיקנו לה...

לידה ראשונה חתך יזום אבלדיאט ספרייט

תפירה גרועה מאוד

לקח לי שבועות להתאושש, הציעו לי לתפור מחדש, אבל העדפתי לוותר.

לידה שניה חתך קטן ממש ממש, תפר קטנטן והחלמה מהירה.

לידות לאחר מכן ללא קרעים.

גם לי היתהשיפור
ממש רתיעה מהמגע בצלקת, הפיזיותרפיסטית עשתה איתי תהליך של התרגלות הדרגתית, אחרי הלידה השניה היה מספיק עם מאמנים, אחרי הלידה השלישית הייתי צריכה עם היד. זה היה לא פשוט, אבל שווה, כשהתמדתי הכאבים עברו לגמרי
חמש לידות,שגרה ברוכה

ארבע מתוכן עם תפרים. רק בראשונה הורגשו בכלל.. השאר היו קטנים ולא הורגשו בהחלמה. לגבי הראשונה, היה הרבה קרעים יחסית(לא חתך. ספונטנים  אבל לא עמוקים מאוד)

התפירה היתה טובה . אבל שבועיים ראשונים כואבים לשבת לשכב לקום וכו'.

לאחר מכן השתפר עד שעבר לגמרי. לא נשאר לי מזה משהו אחכ. לא זוכרת שהתעסקתי עם זה


תרגישי טוב❤️

עונהעם ישראל חי🇮🇱

לידה ראשונה תפרים כי חתכו

לידה שניה תפרים כי האיזור נקרע מעט מעצמו

מהלידה השלישית והלאה עד החמישית ב"ה ללא תפרים.

אני חושבת שזה משתנה מאישה לאישה

יש כאלו שאין להן בכלל תפרים באף לידה

יש כאלה שכל לידה

יש כאלה לפעמים כן ולפעמים לא תלוי איך הלידה מתקדמת ..

ויש גם מיילדות שסתם מתערבות וחותכות שלא לצורך כי אין להם סבלנות (קרה לי לצערי)...

בהצלחה !!

לידה ראשונהאנונימית בהו"ל

קרעים משמעותיים (דרגה 3). כאבים לא נורמליי. הלכתי למוקד ואחד התפרים היו הדוקים מידי וזיהום.

ב"ה אח''כ השתפר ועבר. מכירה כאלה שהיו צריכים לפתוח ולתפור מחדש.

ב"ה שתי לידות הבאות לידות וגינליות (למרות הלחץ מהרופאים לקיסרי) עם חתך יזום.

אחרי לידה שניה היה מאוד קליל ביחס לראשון (גם הזדהם), ולידה אחרונה בקושי מורגש.

אז זה משתפר אצלי מלידה ללידה ב"ה!

ממליצה ללכת לבדוק את זה אצל רופא מומחה לקרעים.


*מאנונימי כי לא מעט מכירים את הרקע לידה שלי

זיהום בתפרים נשמע נוראלומדת כעת
הוי,מקלדתי פתח

היו לי מלא תפרים בלידה ראשונה. אחרי חצי שנה הגעתי למרפאה ייעודית בשערי צדק יש שם כירורגית שבודקת את זה, אצלי אכן היה משהו לתקן (בדקה ובמקום טיפלה, כל הסיפור היה 10 דקות בערך ...) רק אז התחלתי להתאושש. ומהר.

אולי שווה גם בזמן הריון ללכת לודא שהכל תקין. (רק כדי לא לסבול, לא בקטע של דחוף)

החלק המעודד שבלידה שניה היתה לי פתרונות קטנה ושירים מהיר, ובשלישית לא היו כאבים כבר אחרי שבוע.

שיהיה בקלות חוויה מתקנת! 

תודה לכולן על התגובות!כנה שנטעה

מבינה שאין כלל, או שיעבור בלידה בע''ה אמן או שאקרע שוב ח''ו.. לגבי התגובות להחליף פיזיותרפיסטית, אני הולכת דרך הקופה אז מניחה שהמענה יהיה זהה בכל מכון, לא?

לא חושבת שהתפרים לא טובים כי תפרו אותי צוות שלם עם פלסטיקאי ומלא רופאים 🫣..

בע''ה מקווה שיעבור ובלי קרעים בלידה.

שוב תודה לעונות ❤️

היה לך קרע בדרגהאישהואימא

גבוהה?(3 ומעלה)

כי לפי איך שאת מתארת שתפר אותך פלסטיקאי ועוד מלא רופאים, ככה זה נשמע

לבעיות מורכבות בקרעים ותפרים בפרינאום יש את דר' רויטל ארבל בשערי צדק.

גם אם את הולכת דרך הקופהממשיכה לחלום

פיזיותרפיסטיות שונות עובדות לעיתים בגישות מעט שונות. הם יכולות ללכת לקורסים שונים (כמובן אחרי ההתמחות בפזיותרפיה של רצפת האגן) וזה משנה את דרך העבודה שלהן.

ממליצה ממש לנסות

יש הרבה דרכים למנוע קרעים בלידהגלי מטר

הדבר הכי חשוב הוא היכולת להניע את הגוף בחופשיות במהלך הלידה וביציאת הראש בפרט ולבחור את תנוחת הלידה לפי מה שהגוף שלך מבקש, מה שאומר ללדת בלי אפידורל.

זה גם מאפשר לך ללחוץ רק מתי שאת באמת מרגישה שזה נחוץ ולא מתי שהמיילדת אומרת, מה ששומר מאוד על הפרינאום. ואפשר גם ללדת בלי ללחוץ בכלל, ילדתי כך פעמיים. תקראי על רפלקס פליטת התינוק.

וגם עם אפידורל יש דברים שאפשר לעשות כדי למזער נזקים, ממליצה מאוד לקרוא על כך בספר לידה פעילה.

חשוב לי להגיב על זהשלומית.

שאמנם יש הרבה דרכים להפחית סיכון לקרעים, אבל לא כל הסיבות לקרעים קשורות להתנהגות של היולדת. יש סיבות שקשורות גם למבנה הגוף, למנח של התינוק ועוד.

אני ב''ה ילדתי ב3 לידות טבעיות מהממות ונקרעתי בכולן, כך שחשוב לי שמי שנקרעת בלידה לא תרגיש אשמה.

מסכימה- ילדתי בשכיבה על הגב, לידה אחת עם אפידוראל,יעל מהדרום

לק"י


כולל לחיצות. וב"ה יצאתי בלי קרעים.

(אז לא שוללת את מה שגלי מטר כתבה, אבל לא הייתי שוללת אפידוראל רק בגלל זה או בונה על זה שאם אעשה משהו מסויים, אז בטוח שאצא בלי קרעים).


גם אניכורסא ירוקה

כמה וכמה לידות, כולן על הגב, עם אפידורל או משככים אחרים ולא נקרעתי באף אחת. יותר משמעותי להבנתי זה שמן שקדים.

 

ודרך אגב, באחת הלידות המיילדת רצתה להציע לי תנוחות אחרות וזה גרם להאטה רצינית בדופק של העובר, שהסתדרה כשחזרתי לשכב, אז כדאי להכיר שגם זה עלול לקרות

הפסקה השניה- גם אצלי זה קרה😅יעל מהדרום

לק"י


כשעמדתי (או נראה לי שאפילו כששכבתי על הצד) זה גרם לירידות בדופק.

מצטרפת להמלצות ללכת לפיזיו' אחרתשש וארגמן

שהיא תעשה לך את העיסוי!

לא רק לתת הדרכה וזהו. זה לא מספיק.

גם בזה יש בחינה של לא נעים... אבל אולי יהיה לך יותר כל מאשר את בעצמך, וגם אפשר לחשוב על זה שזה מעין ללכת לאימון קשה אבל מחזק. קשה כי כואב וגם לע הכי נעים נפשית, אבל מרפא את הגוף.

אמאלה… הייתי נזהרת עם זהרוני 1234
זה לא סתם אזור בגוף ויכולות להיות לזה השלכות רגשיות. אני לא שוללת ב 100% אבל צריך לחשוב על זה טוב טוב…
נכוןשירה_11אחרונה
רק מחחשוב על זה נהיה לי חרדה

אולי יעניין אותך