לקחת את אמא איתי ללידה בעז"ה או לא? זאת השאלהאנונימי (פותח)
אין לי קשר עמוק עם אמא שלי, אך בכל זאת היא סבבאית... זה יהיה נכד ראשון בעז"ה.
אך אני לא יודעת כמה יהיה לי נוח להיות חצי ערומה לידה ומצד שני למי אני אחזיק את היד? למיילדת שאני לא מכירה?
היא תעלב אם אני לא אזמין אותה?
האם דולה זאת התשובה?
מה עם בעלך?שלה שוב
סליחה, קפץ לישלה שוב
מה דעתו בעניין? הוא גם שותף כלשהו למעשה...מה דעתו?
זו יכולה להיות חויה מאוד אינטימית ואישית, מקרבת וחשובה לבני הזוג.
הרי גברים יכולים להחזיק את היד עד שלב ממש משמעותי, בד"כ עד פתיחה של ארבע, ואז כבר מקבלים אפידורל ומאז בעצם את בסדר ומי שעושה איתך את כל העבודה זו המיילדת- שעליה תשעני כדי ללחוץ, את ידיה תחזיקי כדי למעוך וכו וכו...אם את לוקחת אפידורל...
השאלה שלי שוב...אם את לא לוקחת-
מה דעתו של בעלך?
ואיך יחסה של אימך ללידות? האם מקבלת קשיים וכאב באופן כללי? האם תוכל להיות מקור טוב לעידוד,רגישות וקבלה באשר תהיי? 
רצוי מאד!אמא קטנה
ושלה שוב צודקת שתלוי אם אמא תיהיה חיובית או שרק תלחיץ אותך?!
לי היה נהדר עם אמא,היא כלכך הרגיע אותי בעצם היותה למרות שכמעט לא עשתה כלום..
והבהרתי לה קודם שאניובעלי נרצה קצת את האינטמיות שלנו.
זה לדעתי חלק חשוב.
את יודעת איפה תלדי?
איפה שילדתי היו שם דולות של הבי"ח ולי פשוט נכנסבה איזו אחת ממש מתוקה בבלי הזמנה מראש...ועזרה לי  ללחוץ וכו'..ולדעתי המילדת לא יכולה גם לחוץ לך ולתפוס תרגליים וגם לילד...אולי אני טועה?!

נ.ב-שלב שוב,לפי מה שאני יודעת לגבי ההלכה,מפתיחה של 2 אסור.
וטוב להסתכל בהלכות לפני,זה תמיד מועיל ומכין מראש..
בהצלחה!!!

לי...שלה שוב
הרבה פעמים כשאין לחץ בבית חולים אז נכנסות כמה אחיות כדי לעזור...כך היה לי בשלוש לידות. ואז על אחת את משעינה את הרגליים ואחת מחזיקה את היד.
אבל גם בלידה הראשונה היתה לי מיילדת ערביה, מודה ומתוודה שהתחלה נבהלתי...אבל היא היתה מדהימה,
עשתה לי כל מיני לחיצות בגב שעזרו לכאב, וגם דירבנה אותי להחזיק אותה כמה שיותר חזק...
 
באמת כדאי להתעדכן בהלכה, הרב שלנו, שידוע מאוד בנושאי זוגיות אומר מפתיחה של 4.
 
אמא שלי לא היתה איתי מעולם בשום לידה, זה היה ברור שזה משהו אינטימי כזה שלי ושל בעלי.
(למרות שבלידה השלישית, שני ההורים שלי, הילדים ושתי דודות הגיעו לחדר לידה כשעוד לא ידעתי!, למזלי האחיות החכמות גירשו אותן משם צ'יק צ'ק...)
אבל אני מכירה גם בנות שהיו עם אמהות, והיה להן מדהים. 
בכל מקרה, בין אם זה הבעל ובין אמא- חייבים תיאום ציפיות קודם...שתרגישי בנוח להתלבש והם ידעו שעכשיו הם צריכים לצאת, מה את אוהבת, עם מה נוח לך, להכין ביחד משפטים מעודדים וחיוביים כי יש מילים שממש יכולות לעצבן אותך בסיטואציה הזו, מה להביא לך, איפה נעים שנוגעים בך, ספרים נחמדים לקרוא ביחד אם הלידה תתארך וכו וכו להתכונן...
בהצלחה.
מותר עד פתיחה של 2 אצבעות, 4 ס"מ...חרישית
   בקיצור-נווה מדבר
זה תלוי לפי איזה רב פוסקים.
 
יש כאלה שפוסקים עד 2, יש עד 5 והרב שלנו הגדיל לעשות ופסק שעד שאישה לא ממש "יושבת על המשבר" כלומר צירי לידה ממש של לידה (או שלא יורדים מים או שאין דימום) אז האישה מותרת...
 
כל אחת צריכה לשאול את הרב שלה...
התכוונתי שזה בדיוק אותו דבר...חרישית
בעלי ואמא שלי לא הכי מסתדריםאנונימי (פותח)
אז אני צריכה להתחשב בבעלי נכון? יותר מאשר בצרכיי?
אני רוצה רגעים של אינטימיות, של הרגע הזה שיצא הוולד ונהייה להורים...

ניראה לי שבאמת אהייה בלי אמא שלי בלידה...ויהיה בסדר..

יש כאן מישהי שאמא ששלה נפגעה מזה שלא הוזמנה ללידה?

יוקטנה אני לא יודעת איך היא בלידות אני הבכורה , ואני אף פעם לא הייתי איתה בסיטואציה כזאת...
ניראה לי שהיא לא טיפוס מלחיץ...

התכוונתי לשלה שובאנונימי (פותח)
לא ליוקטנה סליחה
נראה לישלה שוב
שאחרי שתעשי 'חושבים' עם בעלך, איך את בדיוק מדמיינת את הלידה שלך,
ותהיי בטוחה מה את רוצה,
תוכלי לגשש אצל אמא שלך מה היא חושבת. אולי תשאלי אותה על הלידות שלה ומה היא חושבת על לידות בכלל, על אפידורל, על בתי החולים היום...תנסי לנהל שיחה חביבה שממנה תקלטי את גישתה.
ודרך אגב, אם באמת בעלך ואמך לא כ"כ מסתדרים, אז כמה שלא נעים באמת הבעל קודם. איתו את חיה, והוא גם שותף מלא לתינוק הזה...
אם לא נעים לך מאמא שלך, במקום להעליב אותה ולפגוע בה את פשוט יכולה לומר בבית החולים הזה לא מרשים יותר ממלווה אחד. וזה גם לא יהיה שקר, כי אפשר לומר בביטחה, שברוב בתי החולים לא אוהבים שמסתובבים להם בין הרגליים וממלאים את חדר היולדות. את גם יכולה להבטיח שתתקשרי אליה ראשונה שתבוא מיד לאחר הלידה ואולי תתפוס אתכם עוד שם (כי בהרבה חדרי לידה נותנים ליולדת להשאר קצת עם התינוקי ולהניק אותו בסיום הלידה...)
אני מדייקת יותר בתשובהשלה שוב
פתאום ראיתי שכתבת: "אז אני צריכה להתחשב בבעלי נכון? יותר מאשר בצרכיי"
לא! ולא! צרכייך הם החשובים בלידה. כמה שתרגישי יותר נינוחה ולא לחוצה בגלל הסובבים הסיכוי שהלידה תהיה קלה ומהירה, גבוהה יותר.
ההחלטה זה עם מי יותר נוח, ממי יותר נעים, ואיזו חויה של לידה תהיה מעצימה ומרגשת יותר.
(+כן מעט התחשבות בבעל שזה גם שלו. דרך אגב יש גם בעלים שמתוותרים על חווית הלידה...)
איזה קביעות חד משמעיות...אמאקנגורו
דוקא הנסיון שלי שונה כ"כ משלך, מה שרק מוכיח שאי אפשר לקבוע כללים, ולכן רצוי שיולדת תעטוף את עצמה בצוות/משפחה/חברות תמיכה מלאה ואיכותית ככל האפשר, וגם תדע להתכונן לזה שלא הכל עובד כמו בספר.
אצלי לדוגמא האפידוראל לא השפיע טוב בשום לידה, כך שדוקא עם האפידוראל הייתי צריכה עוד יותר את התמיכה והעזרה של דולה מקצועית, כדי לזוז ולקדם את הלידה.
מאחר ואפאחת לא יודעת איך תתפתח הלידה הפרטית שלה...קשה לי עם קביעות חד משמעיות על איך מתנהלת לידה.
והלידה היא לא של הבעל.
יש כמובן חויה זוגית מדהימה בלידה, אבל היא ממש לא חייבת להיות חויה פיזית.
לפעמים, מנסיוני, התמיכה שלו מהצד יעילה יותר, כשהדולה עושה את כל הסיוע הפיזי.
קשה לי עם האמירה הזו שזו חויה זוגית ולכן דעת הבעל חשובה כ"כ...כי כבר ראיתי נשים שהבעל שלהן יודע הכי טוב מה טוב ונכון בשבילן (אולי ללדת כמו אמא שלו עם מלא מיכשור רפואי וסבל מיותר) במקום לוותר על ה'חויה הזוגית' ואולי אפילו (אם יש צורך) לשלם לדולה שתהפוך את הלידה שלהן לחויה מכוננת טובה ומדהימה...
אח"כ הם גם יודעים לתת עצות בהנקה, וכמה פעמים היא צריכה לקום בלילה, ומתי לתת לתינוק לצרוח...
אני לא באה לקבוע פה שדולה היא האידיאל, שוב, כי לכל אחת מתאים משהו אחר, אבל אני בהחלט יוצאת נגד האמירה והקביעה שהבעל הוא חלק מההחלטה פה. הבעל צריך להיות תומך. ז"א לכבד את מה שנכון וטוב לאישתו בלידה שלה. (ואני אומרת זאת מתוך כבוד והערצה לבעלי שכיבד לחלוטין את צרכי ותחושותי, וקיבלתי ממנו כל מה שרציתי בכל אחת מהלידות ובזכותו בכלל זכיתי לחויה מדהימה ונפלאה בלידה האחרונה, עם 2 דולות ותמיכתו האוהבת מהצד. זו לדעתי האישית חויה זוגית מדהימה של שיתוף נפשי. השיתוף הפיזי היה מיותר לי באופן אישי בגלל הצורה שבה מתפתחות הלידות האישיות המאוד-קשות שלי)
כנראה לא קראת את כל התגובותשלה שוב
שכתבתי לה,כמה פעמים, שמה שהיא צריכה כדי שהלידה תהיה יותר רגועה ושלווה - זה מה שהיא צריכה לבקש. אם אמא יכולה לעזור-אז אמא, אם הבעל, אם הדולה-וזה מה שצריך להיות
מעולם לא טענתי שהגבר הוא שיכול לעזור ללידה טובה בהכרח, לפעמים להיפך.
אבל כן כתבתי שהגבר הוא שיקול, כי זה גם התינוק שלו, וזו גם חויה שלו לראות אותו ממש בלידה, וצריך גם לשאול את דעתו בעניין, אם לא לחויה זוגית (שזה כן אופציה די טובה שתקרה כי לידה זה משהו מדהים) אז לפחות כדי לא ליצור מתח זוגי מיותר, לפעמים הבעל מצפה להיות וזה די ברור למה.
בודאי ובודאי שלידה היא מהקב"ה ואין לנו מושג איך תתנהל, אבל אם תבדקי באחוזים, ותשאלי אחיות, אז תראי מה מידת התמיכה שצריכה אישה בלי אפידורל ואישה עם. גם לי היתה לידה אחת שהאפידורל לא משפיע, ואין להשוות אותה ללידות עם אפידורל, שישבתי עם בעלי כמה שעות לבד ובסוף האחות באה לבדוק ואמרה- אה...יאללה ללחוץ.
אף פעם אין לי קביעות חד משמעיות. מצטערת. כל הבעיה שלי בחיים זה אולי שאני לא חד משמעית
מצטערתאמאקנגורו
מדברייך עברה התחושה שכך מתנהלת לידה.
ומנסיוני הפרטי...כך פינטזתי שתראה לידה, כי כך תיארו לי אותן...עד שהתנסתי בלידת בכורתי, בצירים מטורפים, באפידוראל שתקע את הלידה, ובניתוח חירום מדכא.
יש לי הרבה ידע שצברתי לפני ההתנסויות הבאות שלי, ואחד הדברים שלמדתי הוא שהאישה צריכה קודם כל לדעת מה היא רוצה, ולהתייעץ עם בעלה רק כשהיא כבר מגיעה עם מחשבות מגובשות. בעל טוב ידע לתת לאישתו גיבוי מלא בבחירה שלה, ולא לנסות להכפיף אותה לפנטזיות שלו. אם הבעל לא כזה תומך...אז דעתו לדעתי לא רלוונטית.
התינוק גם שלו, נכון, אבל את הלידה האשה עוברת...אם הזוגיות טובה באמת, אז לא תהיה פה בעיה כי הבעל חש מה טוב לאשתו. (בדוק.)
אני יודעת איזו תמיכה צריך גם עם וגם בלי אפידוראל, וגם כשהוא יעיל יותר ופחות...אבל שוב, הנסיון שלי הוא מאוד אישי, ואפילו הרופא והדולה שליוו אותי בלידתי האחרונה(לנל"ק2-לידה נרתיקית אחרי 2 קיסריים-חירומיים...)
אמרו שזו היתה הלידה הכי קשה שלהם...שעות של צירים כואבים במיוחד ואינטנסיביים עם המון תנועתיות. (הדולות עבדו בלי הפסקה...סיפקתי להן תעסוקה מלאה, אבל גם אני לא נחתי לרגע...) אפידוראל רק בפתיחה 8 (כשכבר חשבנו ששוב זה הולך לניתוח...)האפידוראל בקושי השפיע, כאב ולחץ לי בטירוף...(קצת פחות מלפני האפיד') ובסוף ואקום מוצלח...זו היתה לידה מהסרטים. אבל בעיני זו היתה לידה מדהימה ומופלאה, למרות כל הקושי, ממש נהנתי ממנה,( כי אני מאמינה שהיחס שלנו לכאב הוא שהופך לידה לטובה/רעה ולא עצם הכאב עצמו.)
ואגבאמאקנגורו
אם תבדקי באחוזים, ותשאלי אנשי צוות שאינם פריקים של התערבויות...
תגלי שאפידוראל יכול ממש לתקוע לידות ולגרום למפלי התערבויות, גם מסוכנות, שלא היו נחוצות אילולא האפידוראל...
ולצערי, רוב האחיות מעדיפות אותנו שקטות ולא ממש איכפת להן ההשלכות של זה. מעטות יתמכו בשמחה ביולדת רעשנית שלא רוצה אפידוראל (ועם המיילדות הללו- כל הכבוד והסליחה, אבל היוצאות מהכלל מלמדות על הכלל)
את כותבת דבר והיפוכושלה שוב
דיברנו על כך שלרוב נשים שלוקחות אפידורל כמעט ולא צריכות עזרה חיצונית של מיילדת בזמן הצירים עד הלידה ואת טוענת שזה תוקע וכו וכו ומאידך את מדברת על שקט תעשייתי, שקט נוצר כשאין כאב, כשיש רוגע ואין קושי...
 
תחשבי על זה.
 
חוץ מזה, אני כבר מזמן הפסקתי עם הדיונים אפידורל כן או לא, כי לכל אחת טוב משהו אחר,
אך אני ממליצה לך, בתור מישהי שכתבה על נסיונה (מה יש? מה עם הנסיונות שלנו...לא נחשבים מספיק??)
להעשיר את הידע שלך על אחוזים וכו במאמרים רפואיים רלבנטיים למשל חפשי את המאמר של הרבנית ד"ר חנה קטן על אפידוראל.
אניאמאקנגורו
לא נגד אפידוראל.
אני רק חושבת שצריך לדעת מה זה אומר לטוב ולרע לפני שמשתמשים.
כמו לידה בכלל.
כדאי ללמוד ולהגיע אליה מוכנים, כי ידע הוא כח, וידע והכנה טובה, עוזרים לחוות לידה טובה.
נראה לי שפשוט כל אחת מאיתנו מדברת על משהו קצת אחר ומכאן נובעות אי הבנות...
אוי, גם אני כותבת דבר והיפוכושלה שוב
(נעלמו לי הפרצופים...)
"אף פעם אין לי קביעות חד משמעיות"
 
אמממ....
אז מה שהתכוונתי שבאמת לרוב אני סובלת מהזדהות יתר לכמה מחשבות בו זמנית או חוסר החלטיות כמו שקורא לזה בעלי.
אם היא סבבאית אז בטטחדבי חיה
השאלה מה קורה לה בשעות לחץ... אם היא תלחיץ אותך או תלחץ אם זה יקח יותר מייד זמן לדעתה... אבל בגדול זה הדבר הרצוי. מה היא אומרת על זה?
היי,בעניין אמא שלךיפעת1
השיכולים שלך צריכים להיות אם היא תלחיץ אותך?
תדבר בפלאפון תודיע לכל העולם שאת בלידה וכו'..
אם היא יכולה לעזור לך?ולא תלחץ עליך לדוג' אם את לא רוצה לקחת אפידורל והיא תלחץ שתקחי..
במקרה שלך הייתי יושבת עם בעלי ועושה חושבים ותיאום ציפיות איזה לידה את רוצה?
מה חשוב יותר ומה פחות?
והייתי ממליצה לך מאוד על דולה.. מה היתרונות בדולה?! אם את מעוניינת בלידה כמה שיותר טביעית..אז היא תעזור לך להיות כמה שיותר בתנועה,תעשה לך עיסויים בגוף בזמן ציר כשיכאב לך. נותנת מאוד ספייס בלידה לזוג. וגם יושבים עם דולה לפני הלידה בחודש תשיעי ועושים תיאום ציפיות וכו'.. יש דולות בסטאז' שהם לוקחות גג 500 ש"ח ויש את המנוסות יותר שהם לוקחות בסביבות 1500 ש"ח.
דרך אגב אני דולה..אם תרצי פרטים אז במסר.
ובקשר לזה אם אמא תעלב..אז כל מקרה לגופו..אמא שלי לדוג' הייתה נעלבת. והיא באמת הייתה איתי בלידה הראשונה. אבל בשניה כבר לא ולקחתי דולה.
כאילו  מאיפה יצאת???????????????אשה של בעלי
את מתבישת מאמא שלך שתהי ערומה לידה זה שיא הצחוק בגלל שתי דברים:
1. בלידה ממש לא מענין מי רואה אותך ומה הוא חושב כל כך כואב שזה פשוט לא הקטע
2. אמא שלך ילדה אותך ויצאת ממנה עם כל הריחוק שיש לך ממנה היא זו שילדה אותך וגידלה אותך במסירות נפש רק אחרי שיהיה לך ילד את תביני כמה משקיעים בילד ואת יכולה קצת לתת לה לרוות ממך נחת ולהיות אתך בכל המצבים
אני כותבת לך כי אני לא יכולה לראות שיש לך אמא ואת לא רוצה אותה אמא שלי נפטרה ולא היה לי עם מי ללכת ללידה והלכתי עם בעלי אבל מה לעשות הבעל לא יכול לעזור בכלום אפילו לא להרטיב לך קצת את השפתים זה מאד קשה
 בסוף אחרי שקלטתי שאני לא יכולה לבד  הגיע איזה דולה מאד מאד מומחית ועזרה לי מאד מאד ובזכותה לא הגעתי לניתוח אבל מה את חושבת לידה לא שכבתי ערומה??????????????????? תאמיני לי שזה קצת יותר בושות מאמא
 
 
אשה של בעלי, אני חושבת שהתגובה שלך קצת חריפה מדישלה שוב
מי שעוד לא ילדה זה נשמע לה מזעזע העירום הזה וההחשפות הזו בשעת הלידה.עלי עובר תהליך נפשי מאוד ארוך במהלך כל לידה ולידה מחדש, שמתחיל מהאולטראסאונד, לבדיקות (כי בד"כ יש לי צירים מוקדמים) עד להגעה לשעת הלידה- של חשיפת הגוף לזרים. מה גם ששם זה ממש לא בעירום מוחלט, אפילו אני לא רואה את הגוף שלי, כי אני עם חלוק, ואפילו  קצת מכוסה בסדין, בגלל שקר לפעמים  בלידה, מקסימום את הרגליים למעלה...
חוץ מזה שהרבה יותר קל להחשף לאנשים שזו העבודה שלהם, לעולם לא ראית, ורוב הסיכויים שגם לא יזכרו אותך,
מול מישהו כ"כ קרוב כמו אמא. מי שבבית שלו לא רגילים להחשפות ומגע, הדבר קשה שבעתיים.אני ממש מתביישת מאמא שלי.
חוץ מזה לכתוב כטיעון  'אמא שלך ילדה אותך' ממש לא נכון בעיני, זה מזכיר לי את הדיון שהיה כאן קודם האם מותר להתלונן על זה שנולדות רק בנות או לא, ומישהי מפורום הפוריות כתבה תוכחה. אין כאן מקום להוכיח בכלל. לכל אחד יש קשיים משלו ובעיות משלו ומערכות יחסים מורכבות משלו: אמא שלי ילדה אותי מרצונה, וגם אני ממש לא אבוא בחשבון עם בנותיי באם לא ירצו שאהיה בחדר לידה, לפעמים מערכת היחסים עם אמא מורכבת מדי בשביל זה.
והמחשבה היחידה שצריכה להוביל (אם בהלכה מרשים לחלל שבת על יולדת אפילו כי סתם היא רוצה!!) מה רווחת היולדת, מה יוביל ללידה כמה שיותר נעימה, מהירה ובטוחה. ומדד נוסף מאוד חשוב היא הזוגיות של האישה. גם לגבר יש כאן חלק, ולידה זו הזדמנות לחוויה מאוד אינטימית של בני הזוג.ביחוד כשנכתב למעלה שהגבר והחמות לא כל כך מסתדרים...מה היא צריכה בלידה, לדאוג למתח ביניהם? שיתיחסו יפה אחד לשני?  הזוג צריך לעשות את השיקולים שלו לכאן ולכאן מה המחיר והתוצאה של כל דבר.
אפשר גם להחליט באופן מסוים, ולשנות את הדיעה תוך כדי - בדרך כלל לידה ראשונה לוקחת זמן, ואפשר להכין דולה או אמא ב'סטנד ביי' למקרה ויצטרכו אותה. זה בעיני נצרך רק בלידה שאין בה אפידורל. הלידות שלי עם האפידורל היו מתוך אהבה ושמחה ורוגע, ולא ההייתי צריכה עזרה כזאת, רק סבלנות מצד בעלי שהכרחתי אותו לשיר איתי כדי להעביר את זמן הלידה בנעימים. שבעז"ה אזכה ללידות נוספות כאלו.
בכל מקרה החלטות טובות ונעימות לבני הזוג.
ולכל מי שתוהה על שעת האימייל, ככה זה בהריון רביעי, אחרי שאת מתרוצצת כל היום, מרוב כאבים אי אפשר להרדם. לא הייתי מאמינה על עצמי, אני כל כך אוהבת לישון. 
ואו, לקחת את זה קשה!אדמונית החורש
רק אחרי שקראתי שאמא שלך נפטרה הבנתי קצת מאיפה זה מגיע אז סלחתי לך  אבל כמו שכתבה שלה שוב, זה ממש אינדווידואלי. 
אני לא מסוגלת לדמיין את אמא שלי תומכת בי בלידה.  מנסיון של חמש לידות שרק בעלי ליווה אותי, מתוך בחירה (!) אני יכולה להגיד שזו אופציה סבירה בהחלט.  אני מבינה גם את הצורך שתהיה אישה לצידך בלידה אבל לא אצל כולן אמא היא הבחירה האולטימטיבית. 
אם הייתי צריכה לבחור, לדעתי הייתי מעדיפה את אחותי ואולי אפילו חברה טובה ולא את אמא. 
זה לא בגלל שאני לא אוהבת את אמא שלי, אבל בקטע הזה אני יודעת שלא ארגיש איתה בנוח והנוכחות שלה סתם תעיק עלי. 
וזה שהיא ילדה אותי לפני 35 שנה וגידלה אותי במסירות זה לא אומר שאני צריכה להרגיש בנוח להחשף לפניה.  דווקא יש לי פחות בעיה להחשף לפני מיילדת, דולה ורופאים שעוסקים בזה ביום-יום ורואים אותי כעוד 'לקוחה' ואח"כ לא נפגשים יותר...
יאלה יאלה תרגעו כולכם!!!!!!!!!!!!אשה של בעלי

רבותי להרגע לא דיברתי על מקרה שיש מתחים בין החמות לבעל אבל במקרה שמסתדרים אז למה לא אמא גיסות שלי מצד בעלי הולכות לללדת רק אם אמא שלהם אני לא אומרת ישנם אמהות שתמיד ידאגו לדיסטאנס וישנם גם בנות שלאמא שלהם הם אף פעם לא יספרו סודות מהחדר אבל לחברה לאחות כן לדעתי אגב זה מראה על חוסר מסויים בקשר שבין האמא לבת אבל אם יש קשר בריא אף אחת לא תמנע ממלכת ללידה עם אמא שלה רק בגלל שהיא תיהיה חסופה לידה נו באמת זה מה שיטריד אותה אז ,כן לדעתי זה תלוי בקשר שיש עם האמא.

וחבל שה' שחנן אותך באמא בריאה ושלמה שיכולה ללכת אתך ובגלל בעיות גיל הטיפש עשרה שעוד לא השתחררת מהם אז את לא יכולה ללכת אתה ללידה............

חחחחח איזה כישרון!אדמונית החורש
יפה שאת עושה ניתוחים פסיכולוגיים על אנשים שאת אפילו לא מכירה וכבר מקשרת לכל מיני בעיות גיל טיפש עשרה וכו' שבכלל לא היו קיימות, ואם היו, הן כבר בוודאי לא רלוונטיות. 
אני, למשל, יכולה לשתף את אמא שלי בהמון דברים, אבל כיוון שהיא טיפוס לחוץ ומלחיץ, היא ממש לא מתאימה לליווי בלידה. 
 
אבל לא באתי לכאן להתווכח עם אף אחד, רק לפתוח עוד אופציות לנשים, שידעו שלגיטימי להרגיש רגשות שונים כלפי העניין ולא יפעלו מתוך לחץ חברתי כי זה מה שמקובל, גם אם לא מתאים להן.
 
 
וסתם הערה:  מי שרוצה שיגיבו אליה ברוגע, כדאי שתלמד לכתוב את דעותיה בצורה מתונה ולא תוקפנית ודיכוטומית...
איזו אמירה נוראית.אחתעם_בטן
ב"ה שה' חנן אותה באמא בריאה ושלמה.
אני מבינה את הכאב שלך, אבל קשה לי לקרוא את דבריך. עדיין יש לה לגיטימציה להתלבט ולהעלות קשיים בנוגע לנושא הזה.
אצלי בלידה אחותי הייתה מכיון שתכננתי ללדת כמה שיותר טבעי בלי התערבות, ולא היה לי כסף לשלם לדולה. הלידה היתה מדהימה והלואי שאוכל לקחת את אחותי לכל הלידות, היא מאוד עזרה לי לעבור את הצירים, והיו לי שעות ארוכות של צירים, היא עשתה לי מסאג'ים בחזקה שמזה עזרו לי, וחיבקה אותה, והחזיקה אותי, ובלידה עצמה עזרה למיילדת להחזיק לי את הרגליים שאוכל ללחוץ. ילדתי ביום שישי, ואמא שלי הייתה באזור ומאוד רצתה לבוא איתי לבית החולים, אבל ידעתי ש: א. אני צריכה משהי עם כח פיזי שתוכל לתמוך. ב. התכוננתי ללידה טבעית ואני יודעת שאמא שלי הייתה נכנסת ללחץ ומלחיצה אותי שאני לא מקבלת אפידורל, ולא מוכנה לשום התערבות, ולא רוצה לתת חיסון מיד אחרי הלידה וכו'. אמא שלי מקסימה מקסימה מקסימה ואנחנו בקשר מצויין, אבל לצרכים שלי אישית לא התאים שהיא תהיה איתי שלידה, גם לטובתה תאמיני לי.
אפשר אחרי הלידה להיות אצל ההורים ולתת להם לעזור ולפנק ולתמוך אם לא מסתדר שהיא תהיה בלידה. היא תעריך את זה מאוד אני חושבת.
יקירתיאמאקנגורו
צר לי על אימך, ועלייך.
אבל תגובתך לא רלוונטית. היא בדיוק כמו שהגיבה משהי מפורום פוריות על צערה של זו שהרתה בת וקצת מצטערת על שזה לא בן...
תגובתך נובעת ממקום של חוסר עצוב, אך היא לא פותרת את בעייתה של זו שמתלבטת ב"ה.
את מערכת היחסים של כל אחת עם אימה, לא ניתן לתקן בהתכת האשמות, או בסיפורך העצוב.
אשרינו שיש לנו אמהות בריאות ושלמות, שאפשר לנהל איתן מערכות יחסים מגוונות, ואפשר להתלבט אם יהיה לנו נוח איתן בחדר הלידה.
ברור שכל החלטה צריכה להעשות באהבה וברגישות, אבל אף אחת לא חייבת להרגיש בנוח עם אמא שלה בלידה, רק משום שלאחרות אין את התענוג הזה של ההתלבטות.

לסיום הטיעון, אשתף ואספר שבשנה שעברה התמודדה אימי עם המחלה, (והשבח לאל, הבריאה ממנה) וביום הולדתה באתי לבשר לה על הריוני השלישי. 
התלבטתי מאוד אם לבקש ממנה לבוא ללידה, משום שכ"כ רציתי לשמח אותה, ובאמת זה מגיע לה, והיא יקרה לי כ"כ, אבל ידעתי שההתנגשות בין שני האופיים שלנו עלולה להיות לי למכשול בלידה,
וידעתי שנוכחותה אולי תשמח אותה אך עלולה להיות לא טובה לי, אז החלטתי שבלידה, טובתי קודמת.
אמא שלי היא אשה נהדרת וחכמה מאוד, וודאי לא נעלבת מהחלטותי. היא תומכת בי בבחירותי ועל כך אני מלאה תודה והערצה, ומייחלת להיות חכמה כמוה ביום מן הימים, ולדעת שכשביתי תלד- קודם כל טובתה קודמת, אח"כ ריגשותי ורצונותי. אני חושבת, כאם בעצמי, שזו הכרת טובה עצומה לא פחות מללוות את בנותי ללידותיהן. עצם הידיעה של אם, שבנותיה, למרות השוני שלהן ממנה, שואפות להיות כמוה וללמוד ממנה, שווה לדעתי יותר מאקט של שיתוף בלידה או בחויות אינטימיות אחרות. אימי היא תמיד מורת דרך בעיני ומופת לחכמת נשים וטוב לב.
היא פשוט לא מתאימה להיות המלווה שלי בלידותי. זה לא מפחית כהוא זה מערכה. ומה שטוב הוא ששתינו יודעות את זה, וזה הופך אותנו לחברות טובות גם בלי הקטע הספציפי הזה.
זה עניין מאוד אישייוקטנה
והשאלה צריכה לחזור אליך: האם את מרגישה שאמא שלך צריכה להיות בלידה? ובתשובה את צריכה להתייחס לשלושה חלקים בשאלה:
1. האם את
2. מרגישה שאמא שלך
3. צריכה להיות בלידה
כלומר: מה את רוצה? מה את מרגישה שתצטרכי בלידה? באילו דברים את נעזרת כשקשה לך?
ואיך את רואה את אמא שלך בהקשרים הללו? איך היא מתמודדת כשהיא רואה כשאת נתונה בקושי? האם היא מחזקת ("את יכולה!") או שהיא מתקשה לראות אותך כשקשה לך ("אוי מסכנה שלי! תעזרו לה!!!")?
וחשוב לציין שהתשובה לשאלה הזו יכולה להשתנות מלידה ללידה. ייתכן שמה שנכון לך בלידה הזו, פתאום ירגיש לך אחרת לגמרי בלידה הבאה.

במידה ותחליטי שאת רוצה שאמא שלך תהיה איתך בלידה, אני ממליצה לך להזמין אותה לפחות למפגש אחד מקורס ההכנה ללידה שאת עושה (במידה ואת עושה), ולפגישת הכרות עם הדולה שלך (במידה ואת לוקחת דולה).

השאלה אם היא תעלב או לא במידה ולא תרצי בליווי שלה, תלויה בה ולא בך, בעיקר. זה בידיים שלה, וזה באמת יכול להיות לא נעים, אבל גם לא חשוב לשאלה החשובה מאוד הזו. חשוב שתנסחי אמירה על הרגשות שלך: "אני מרגישה שאני צריכה את בעלי איתי בלידה, ואני רוצה שהוא יהיה איתי כשהילד הראשון שלנו (ובכך את פותחת פתח לתשובה אחרת בלידות הבאות) מגיע לעולם". במשפט הזה תארת את הרגשות שלך ואת הצרכים שלך, ולא התייחסת בכלל ליכולות של אמא שלך, ולא שפטת אותה.

מאחלת לך את המלווים הכי נכונים, בכל לידה!

מסכימה עם כל מילהאמאקנגורו
זו הלידה שלך.
לידה היא תהליך מאוד אישי ומאוד יחודי, של היפתחות מוחלטת- פיזית ונפשית.
קחי איתך ללידה רק את מי שלא יעצור את התהליך ולא יהווה מכשול בשבילך מההיפתחות הזו.
זה נכון גם לגבי אמא, גם לגבי דולה וגם לגבי בן הזוג.
מצטערת. מנסיון שלי, הלידה היא שלי ולא של בעלי, היקר והאהוב, אבל אני זו שיולדת.
אל תיתני לשום שיקול חיצוני (היעלבות, אי נעימות וכו) להתערב לך בשיקולים.
אני אישית בעד דולה, כי דולות לומדות איך להיות שם בשבילך בצורה הכי יעילה. הן 'תומכות לידה' ועושות זאת מצויין, אבל גם אם לא מתאים לך, אז סבבה. בכל מקרה כדאי שמי שמלווה אותך בלידה תדע מראש מה את רוצה ומה יעזור לך ויהיה לך נעים. וכדאי שתרגישי איתה מאוד בנוח ומאוד בפתיחות, כי כאמור- זה העניין בלידה...
שיהיה בקלות.
אמא שלאנונימי (פותח)
אמא שלי היתה איתי בשתי הלידות וכן עם אחיותי וזה היה פשוט מדהים.
אני לא חושבת שכל אמא מסוגלת לראות את בתה סובלת ולא להתערב לה בשיקולים שלה.
אם אמא שלך נותנת לך חופשש בחירה ומקבלת את הכרעותייך ויודעת גם מתי עדיף משהיא תצא, היא יכולה מאוד להועיל.
בלידה השניה שלי ילדתי בלי אפידורל והיו לי כאבים ממש חזקים, בזכות אמא שלי שעשתה לי עיסויים (בעלי כבר לא יכל כי הגענו עם ירידת מים לבי"ח) החזקתי מעמד.
אולי שווה לך לדבר איתה על זה.
בהצלחה ובשעה טובה.
 
אל תזדעזעו, אבל אני לקחתי את חמותי ללידה...אנונימי (פותח)
המצב שלי הוא באמת מיוחד, אמא שלי נפטרה חצי שנה לפני החתונה שלנו ( כן, החתונה היתה בשנת האבל) וה' זיכה אותי בחמות מדהימה, היא אומנם ביסודה טיפוס לחוץ אבל היא ממש עם יכולת קיבול מדהימה לצרכים של אחרים, היו פעמים שביקשתי ממנה להיות קצת יותר בנחת, וגם בעלי איזן אותה כשהיה צריך.
אבל בסך בכל היה די טוב, למרות שתהלית הלידה לקח שלושה ימים...
תיקון טעותאנונימי (פותח)
שתהליך הלידה לקח שלושה ימים...
לעניות דעתי...אנונימי (פותח)
כל אישה היא עולם ומלואו,כל הריון זה סיפור בפני עצמו,כל לידה היא היא חוויה חדשה וכל תינוק הוא עולם חדש שהגיע לעולם-
זאת התפיסה הראשונה,לעניות דעתי,שצריכה ללות כל אישה בכל הריון בכל לידה, ם כהתייחסות בריאה להריון וגם לגידול ילדנו.
אז כל אישה והחלטתה מה יהיה הכי נכון וטוב לה לחוויה חיובית בלידה (גם אם היא בניתוח...)
אך כן צריך לזכור שכמה שיותר אנשים בחדר הלידה זה יותר אדרנלין, ואדרנלין מעכב את הלידה...
צריך לקחת מלווה (בעלך או אישה שמלווה) שמכיר את תחושותייך ורצונותייך שתשרה רוגע ותעזור לך פיזית.
ואם לוקחים דולה כדאי שזה יהיה בהסכמת האיש,כי היא לא מחליפה את מקומו!!!
וחוץ מזה יהיה נעים יותר לקרוא ולהגיב לפורום עדין יותר,יש תחושה שהתגובות פה קצת נזעמות וסוטות מהנושא...
אני לקחתי גם את חמותי וגם את אימי, איך אני?דבורי
זה באמת היה מצחיק, כי חמותי הצליחה להגיע לפני אמא שלי, והיא עזרה לי בשעות הכי משמעותיות - לפני שנכנסתי לחדר לידה והקאתי את נשמתי וזה היה בחדר שבעלי לא יכול להיכנס כי היו שם עוד נשים בתהליכי לידה.
היה לי נהדר עם שתיהן, הלידה התארכה והיה יום שישי, כך שחמותי נאלצה לנסוע הביתה לשבת, היא דווקא רצתה להישאר אבל חמי הזכיר לה שהילדים מחכים לה לשבת.
אז יצא שחמותי היתה איתי ב-16 שעות מתוך 18 של הלידה, ואמא שלי היתה ב-12 שעות האחרונות, היה לי זמן עם כל אחת לחוד ועם שתיהן ביחד.
 
ובלידה השניה היה ברור לשתיהן שנהיה רק בעלי ואני, לא היתה שום שאלה. הן קפצו לביקור בלידה, כל אחת בזמן אחר, נשארו בערך 15 דקות, נישקו אותי במצח והלכו. לא, הן לא תיאמו ביניהן...
 
ולצעירות שטרם ילדו - ממש אין הכרח ללדת ערומה, שתי לידות ילדתי עם חלוק בית החלים עלי, ורק בסוף הלידה מרימים את הרגליים, בעלי היה לצד ראשי כל הלידה ובלי לגעת אפילו באצבע הוא היה שותף מלא בכל הלידות.
 
ישתבח הבורא, כבר אמרתי?...
גם אני ילדתי עם חמותיילדה זיגזג
בלידה השלישית, ובדיעבד- אמא שלי לא יכלה לבוא כמו בלידות הראשונות..
אני אוהבת את חמותי אבל לא דמיינתי אותה כמלווה שלי
וזאת היתה חויה מדהימה ומגבשת
היא ממש עזרה תמכה והיתה מקסימה
בגלל הסיטואציה לא היה לי מחסומים ורק שמחתי שיש איתי מישהי טובה
אבל נכון שכל לידה משהו אחר וכל אישה גם.
החלטות טובות ולידה טובה וקלה
עם מי שתהיי!
חבל שלא לקחת את כל האחיות  והחברות והשכנות........אשה של בעלי
חלוה ללידהיהודי גאה
תחילה שכחתן שאתן מעל דפי התקשורת צניעות צניעות הרי      לידה היא ככהן גדול בבית קודשי הקדשים מה לתאורים כגון אלו  במקום זה שנית לאיזכור נושא הדולות אנו המילדות מתנגדות לכל נושא הדולות לרוב הן מפריעות בלידה ויןצרןת קונפליקטים בין המילדת,ההחלטות הרפואיות שצריכות להתבצע בופן מידי ובין הזוג עד מבים שאסרנו על דולות לשוב לבית ספרנו ,מי שחשןב לה שתקח מילדת אישית ול
בכרטיס שלך כתוב שאתה גבריוקטנה
וכך משתקף גם מכתיבתך בפורומים אחרים. אני לא מאמינה שאתה מיילדת, ומקווה שאף אחת בפורום לא תיפול בפח. ואשר חתימתך: "סניף נתניה כבוד"??? של ארגון המיילדות, אתה מתכוון???
יהודי חוצפן, לא גאה...veredd
אבל בכל מקרה, אני שמעתי על מישהי שלא הזמינה את אמא שלה ללידה, והגדילה לעשות וגם לא אמה לה כשהיא ילדה, וסיפרה לאחרים קודם, ואמא שלה שמעה מהם. ולא- אין לה שום טענות לאמא- פשוט לא היה בא לה...
אז נכון, אני מבינה שיש בנות שלא כ"כ קשורות לאמהות שלהן, (למרות שאני ואמא שלי בערך מגדלות את הילד שלי ביחד בגלל שאנחנו כ"כ קרובות, אבל אני מבינה למה זה אפשרי לא להיות קרובות) אבל צריך עשיין לנהוג בכבוד. למשל- כשיש פתיחה מלאה, אני חושבת שיש מקום לבעל (שהוא גם ככה מגורש מחדר לידה לפעמים אז) להתקשר לחמות ולהודיע לה. או סתם ככה להגיד לה ראשונה או לתת לה ראשונה לבקר, במיוחד בנכד ראשון.
אומנם זאת הלידה שלך, ותבחרי במסלול שהכי מתאים לך, אבל גם בזמן המיוחד הזה שלך, של תינוקך ובעלך, יש מקום להתחשבות וכיבוד הורים. ויש עוד דרכים לכבד את האמא אם את לא רוצה שתהיה איתך.
הריון חמישי....אנונימי (פותח)
לידה בע"ה עוד מעט,
אמא שלי הבהירה לי כבר ממזמן שהיא "לא מבינה למה יש נשים שלוקחות את אמא שלהן ללידה, מה הן תינוקות?" זה היה בתגובה לבת של חברה שלה שעברה דירה להורים בחודש התשיעי (במיוחד בשבתות) כדי שאמה תוכל לבא אתה ללידה (לידה ראשונה).
אמא שלי עברה 7 לידות ב"ה, חלק לבד (אבא שלי היה בעבודה) וחלק עם אבי (אז לא היה מקובל לקבל עזרה...)
והכל היה בסדר.... (זו המנטרה הקבועה)
בלידה הראשונה שלי עוד לא הספקתי לקלוט שאני בבי"ח כבר חמותי הגיעה, אבל אז שחררו אותנו הביתה, ואיך שהגענו הביתה חזרנו חזרה...(והפעם כבר אף אחד לא הגיע). זה היה באמצע הלילה, ואמא שלי הלכה לישון וצלצלה אלינו בבוקר לשמוע בשורות טובות.
אני מצדי לא איכפת לי שאמא שלי תהיה אתי בלידה, זה אפילו יכול להיות נחמד, היא יודעת לשמור על אדישות ולדאוג כמו שרק אמא יודעת... אבל, בחירה שלה. אגב, אני מתה עליה.
הייתי בדיוק במצבך לפני כמה חודשים...אנונימי (פותח)
האמת, כבר מזמן כתבתי הודעת תשובה אבל אז נמחק לי והתייאשתי לכתוב שוב... אז הנה אני כאן היום, קצת באיחור...
גם אני לא רציתי את אמא שלי בלידה ומה שעשינו היה כך: (אגב, זה ילד ראשון אצלי ונכד ראשון מבת אבל לא נכד ראשון (הקודם זה מאח שלי, נראה לי קצת שונה))
בכולופן, היא ידעה כשיצאנו מהבית כי הרמתי טל' להתייעץ אם לצאת כבר אבל בגלל שהיה לפנות בוקר זה היה מאוד אלגנטי לא לקחת אותה איתנו ולהבטיח שנעדכן. זה מה שעשינו והעסק נמשך המונהמון שעות ובצהריים היא שאלה את בעלי מה קורה ושיש לה אפשרות להגיע עכשיו אם נרצה... אני מיד אמרתי לא. אבל בעלי הצדיק, אחרי שהוא ניתק את השיחה, אמר לי בעדינות שזה לא כ"כ יפה כי היא מאוד מתרגשת וכו' בקיצור הרמנו טל' והיא ואבא שלי הגיעו ובגלל שהייתי עם אפידורל בקושי התייחסתי כי פשוט... ישנתי!
מה שכן, לפני שהתחילה הלידה עצמה (שאז כ-ו-ל-ם יצאו) הודעתי להורים שלי חד משמעית שיתנו לבעלי להיכנס ראשון ולבד אחרי הלידה! היה לי מאוד חשוב.
בלידה עצמה ידעתי מראש שאני ממש לא רוצה אף אחד (אנחנו נוהגים שמתחילת הלידה עצמה אסור לבעל להיות נוכח בחדר לידה).
אין מה להיות חצי ערומה ליד אף אחד כי היא יכולה לעמוד ליד הראש שלך ואז היא לא רואה כלום אבל אני ידעתי שפשוט ילחיץ אותי שהיא שם 
קפץ לי...אנונימי (פותח)אחרונה
בכולופן, אני לא רוצה/ צריכה אף אחד לידי לא להחזיק ידיים ולא נעליים, רק תנו לי לגמור עם זה!!!
מה שקרה בפועל הוא, שאמא שלי כל כמה דק' פתחה את הדלת לשמוע מה מתקדם וזה הרגיז אותי מאוד וגם הפריע למיילדת אז היא שאלה אותי בעדינות אם אני רוצה מישהו בפנים ואמרתי לה שתגיד להם שאני אמרתי מפורש שמרגע זה אף אחד לא פותח שום דלת וברגע שיהיה משהו היא תודיע להם!!!
אז אולי זה קצת שונה ממצבך כי דולה אפילו לא היתה אופציה מצידי באמת כי ידעתי שאני רוצה להיות לבד בלידה ולא הרגשתי צורך להחזיק יד לאף אחת ובנוסף המיילדות היו מדהימות וכ"כ הקלו עלי ככה שהרגשתי מאוד נוח איתן.
אבל כדי שלא תיעלב, תחשבי אולי כן להזמין אותה להיות באיזור או משהו כזה. סה"כ בכל זאת היא אמא שלך והיא תעשה בשבילך הכל, היא הביאה אותך עד הלום... וזה מרגש נכד ראשון...
בהצלחה, בשעה טובה ולידה קלה!!!
צום גדליהאנונימית בהו"ל

ב"ה לא צמתי הרבה שנים בעקבות הריון והנקה.

כביכול אין לי סיבה לא לצום השנה, סיימתי להניק לפני חודש ומחכה לראות אם בע"ה נקלטתי להריון.

תינוקי מתקרב לגיל שנה.

אבל גם מרגיש לי מוזר ולא שייך לצום..

לא שואלת בקטע הלכתי, יותר מסקרנות.

אתם צמות? מתי יודעות אם לדחוף את עצמכם לצום או לפחות להתחיל את הצום ומתי לשחרר?

אני מכירה שכל עוד יש תינוק מתחצ לגיל שנתיים לא חובאור עולה בבוקר

להבנתי יש בסיס הלכתי משמעותי לא לצום כל עוד יש לך תינוק מתחת לגיל שנתיים.

יש בזה מלא פסקים ושיטות שונות...מחי

הרב שלנו פוסק להתחיל לצום ואם מרגישים קושי שוברים, בלי קשר לגיל התינוק. צום גדליה זה הצום שהכי קל להתיר לשבור

אני עושה לפי הפסיקה שלנוהשם שלי

לא צמה בהריון ועם תינוק עד גיל 24 חודשים, בלי קשר להנקה.

יצא לי לצום עם יונק בן יותר משנתיים.

אחרי הרבה שנים שבהן לא צמתי בכלל את הצומות הקלים, בגלל רצף של לידות.

היה לי מוזר לחזור לצום.

בפועל הצום עבר לי ממש בסדר ולא הרגשתי אותו בכלל.

אני מכירה לא בהריון ולא בהנקהאמא לאוצר❤

וגם לא עד גיל שנתיים של התינוק בלי קשר להנקה..

אבל אם את מניקה תינוק בין יותר משנתיים אז לא צריכה לצום

זאת הפסיקה שלנוהשם שלי

עד 24 חודשים מהלידה, בלי קשר להנקה.

אף פעם לא היה לי מצב עם ילד בן פחות משנתיים שלא יונק ובלי הריון.

אבל צום עם הנקה של בן יותר משנתיים יצא לי.

עד גיל שנתיים לא משנה מה, והנקה לא פוטרת מהצום?אמא לאוצר❤

וואלה

עד 24 חודשיםהשם שלי

אם היתה שנה מעוברת ועברו 24 חודשים לפני גיל שנתיים, אז כבר צריך לצום.

כן???אפונה

ווי הקטנה שלי חגגה שנתיים לפני שבוע ובעלי אמר שראוי שאצום

וואלה לא צמתי צומות קלים שניייים....

טוב

אולי אצום עד חצות אם כבר הגעתי עד הלום.

בעלי אמר שכל עוד מניקה ברור שלא צריכהאמא לאוצר❤

גם אם הוא יותר משנתיים.. חשבתי שזה ברור אבל אולי לא חח כנראה תלוי פסיקה

אצלי יש גם פוסט טראומה ובעיתיות לצום בגלל העבר בהריון אבל זה לא קשור כל עוד אני מניקה גם ככה אמרו לנו שלא צריכה ושכשאני אפסיק אז לפרט ולקבל פסיקה ספיציפית..

אני לא צמהשומשומונית

עד גיל שנתיים, בין אם מניקה ובין אם לא.

יצא לי לפעמים לצום בין הריונות. כשהתינוק היה בן שנתיים ועוד לא הייתי בהריון...

אבל יודעת שלא כולם ככה...

מנסה להניק שנתיים בלי קשר ויוצאת בכל הדעות חחאורוש3

אבל יש גם דעה שבכללי שנתיים. ויש שרק בהנקה.

היו כמה שנים טובות שצמתי עד שמשהו קרה עם הגיל ואולי קצת בגלל הורמונים של טיפולים ונהיה לי קשה מדי. אח''כ אני כמה ימים מרגישה לא טוב בגלל זה אז הפסקתי בהתייעצות עם רב.

בשלב שלך לרוב אני מניקה אבל לרוב הגוף גם לא במצב לצום, עדיין עוד לא עברה שנה. יש לך את מי לשאול?

בכל מקרה אם בצום את עם התינוק והילדים ומתחילה להרגיש רע אז אישית הייתי שוברת בכל מקרה, בצומות הקלים. כי 'חולה' פטור. וזה לא יו''כ שאת אמורה לעשות הכל כולל לשכב ושהבעל לא יתפלל כדי לצום.

אני צמה..שקדי מרק

אם אני לא מניקה ולא בהריון

אני במקרה כזה צמה...מתואמת

וזה אכן מוזר, גם אחרי כמה צומות כאלה (במיוחד שתכננתי להיניק שנתיים לפחות, אבל הקטנה הנוכחית וגם זו שלפניה לא השתתפו איתי ברצון הזה)

אני גם בשיטה של לא לצום אם התינוק מתחת לשנתייםאיזמרגד1

ואני לא רואה שום עניין בצומות, אם יש לי אפשרות לא לצום אני לא יצום. לתפקד עם הילדים זה לא כל כך קל גם כשאני לא בצום ובצומות אני אמורה לתפקד גם במקום בעלי...

אני צמהכנה שנטעה

בהריון ובהנקה עד שמרגישה חולשה ואז שוברת. בהנקה אם התינוק מבוסס רק על זה ולא אוכל עדיין גם מוצקים גם אז יותר קל לשבור.

לא רואה סיבה להקל על עצמי (הצומות שלי סבבה בדכ) ומשתדלת לצום כמה שיכולה..

אני לא צמה בכל מקרהאונמר

באמת שלא יודעת, אבל צומחת קשה לי בטירוף. אני נהיית שבר כלי.

אז יש פעמים שהייתי מתחילה שוברת. הפעם הרגשתי מראש הגדול עלי ממש. כל החסידים בעיקרון הבנות לא צמות צומות קלים, אז מסתמכת על זה.

וואי ממש הכללה🤭Doughnut

ממש לא כל החסידים, נכון שיש הרבה שהבנות לא צמות אבל מלא חסידויות שהבנות צמות את כל הצומות.

מחילה. אז סומכת על המלא שלא צמות..אונמר

גם אני מכירה ככהפרח חדש

עבדתי עם סוגים שונים של חסידות וכולל לא צמו, גם רווקות

נכון עבדתי גם בעבר והופתעתי...אורוש3

האמת תמיד הנקתי עד אחרי גיל שנהבוקר אור

אני לא צמה בהריון ובהנקה, בלי קשר לגיל של התינוק

לפי הפסיקה שלנוכחל

מי שבהריון או שעדיין לא עברו שנתיים מהלידה, לא משנה אם מניקה או לא, לא צריכה לצום צומות קלים

אני הפסקתי להניק בגיל כמה חודשים ועדיין לא צמתי עד שהגיעו לשנתיים

במצב כשלך אני לא צמתי צומות קלים...ממתקית

עד גיל שנתיים- לא צמתי

מגיל שנתיים- עם הנקה- לא צמתי

כמובן כיפור ו 9 באב צמתי גם צמתי בתחילת הריון, בסוף הריון בהנקה מלאה ובלי.

אבל בקלים- יש מקום להקל לידיעתי.

תודה!אנונימית בהו"ל

אז באמת ב 11 כבר שברתי את הצום.

עם קטנטנים בבית ואני כבר בלי כוחות

עוד לא התאוששתי מעייפות של החג, הייתי ערה רוב הלילה כי תינוקי חולה, כאב לי הראש וחלשה אז הרגשתי שזה הדבר הנכון. וילון כיפור נתכונן יותר!

בדרכ צמתי בסדר. נראה לי פשוט שילוב של החג והיום יום.

היה לי משמעותי לשמוע אותכם.

תודה❤️

זו בדיוק הסיבה שאמא לקטנטנים וכו...לא צמה צומות קלממתקית

לא פשוט...

לפני כיפור נערכים מראש, הרבה מים, ענבים, הכנה נפשית...

אצל המשפחה של אמא שלימקרמה

נשים לא צמות צומות קלים...

לא משנה מה הסטטוס שלהם

אני השנה פעם ראשונה מזההרבה זמן שאני לא מניקה/הריון... אבל החצי במילואים

אז הולכת לפי מנהג אמא...

שמעתי פעם על זה.ממתקית

מישהי ממש דתיה שעבדתי איתה בעבר

שאלתי אותה אם צמה, באיזה צום (לא כיפור או 9 באב)

אמרה לי אני אמא, אימהות לא צמות

מעניין אם זה מבוסס על משהו (הלוואי...)

אני צמהרק לרגע9

למה מרגיש מוזר ולא שייך לצום?

האמת שאני תמיד מרגישה שאני אחת הנשים הבודדות שצמות ולא מבינה למה זה. אם אני לא בהריון או מניקה למה שלא אצום?

זוכרת תמיד את אמא שלי צמה בכל הצומות ואת כל הנשים שהכרתי. אני חושבת שכל עוד לא הוחלט לבטל את הצומות הקלים אין סיבה שמי שיכולה לא תצום.

כמובן שכל אחת תעשה את המנהג שלה, נראה לי שבציבור החרדי מאוד רווח שנשים לא צמות צומות קלים.

כי סביבך כולן צמואונמר

בילדות שלי אמא שלי מעולם לא צמה צומות קלים,

חמותי לא תמיד צמה, היה לי מורות שנהגו לא לצום.

אז לא כזה טבעי לי כמו שלך.

וכמובן אפקט ההשפעה של הצום.

הדרך היחידה שלי לצום זה למות בערך. לא מסוגלת לעשות את זה על צום קל. התאומות הלא קלים זה מסירות נפש בשבילי.

זה מקרה מיוחדכנה שנטעהאחרונה

אם כל-כך קשה לך לצום אז זה דין אחר. מי שאין לה בעיה לצום, או שיש לה קושי רגיל כמו כולם אז אני מסכימה עם @רק לרגע9 , אני גם לא מבינה למה כל-כך רווח שנשים לא צמות.. אני תמיד צמה מה שיכולה ולא עושה לעצמי הקלות. גם יש גברים שקשה להם לצום, אז הם יגידו שהם פשוט לא צמים? כמובן במקרים רגילים ולא קיצוני כמו שאת מתארת על עצמך.

אם כבר מדברים פה על צומות... אני בחרדותבאתי מפעם

מיום כיפור!

יצא לי לצום בחודש שביעי, שמיני, בהנקה מלאה וגם כמה ימים אחרי לידה ולא פחדתי כ"כ מהצום כמו עכשיו... כעת בתחילת הריון והבחילות זה נוראי! אם אני רעבה אני כאילו חייבת מיד לאכול, איך אצום עם הבחילות? אני גם מקיאה ואז....עעע... אי אפשר לשטוף את הפה . זה נורא.

תשאלי רב כיצד לנהוגמתיכון ועד מעון

אני לא רב ואין לי מושג, רק זוכרת שבאמת ממש ממש קשה צום בתחילת הריון

אשמח ממש להמלצה למגן שמיכה וטיפים איך להתנהל עםאוהבת את השבת

3 ילדים מפספסים

אולי חלק בגיל שעדיין עדיף לישון עם טיטול?לב לבן

לא.. הקטן מפספס חצי מהלילות רק חבל לי לשים טיטולאוהבת את השבת

שלא יתרגל..

משתמשת בשמיכות שלא צריך לצפותפאף

אלא ישר מכבסים...

אצלנו עדיין הוא עם שמיכות קיץ, אבל בחורף שעבר קניתי פוך קטן היחסית דק שנכנס למכונה יחד עם המתים, ואני לא מצפה, נוח ממש.

גם כרבולית עבה עובדת.

ואנחנו גרים במקום קר, והיה לו סבבה בחורף

אבל זה גם המוןןאוהבת את השבת

לכבס את הסדין, מגן מזרן, שמיכה*3 פלוס הכביסות מהחג היום זה יוצא לי מלא...

והפעם גם אחת הרטיבה 2 שמיכות

ואני מכבסת את המגן מזרן כי הוא עם בד מצד אחד

והפעם גם עברה למיטה לשי ופספסה גם שם אז בכלל יצא הרבה.....

להחליף למגן מזרן שהוא רק ניילוןאפונה

מגן מרופד לא עובד עם מפספסים... וגם הניילון שלונסדק ומתחורר בכביסות מרובות ופתאום תגלי שהוא חדיר לנוזלים.

איפה קונים מגן שהוא רק ניילון?~מרמלדה

כבר הרבה זמן מחפשת

אשמח גם, וגם הבעיה שבכמות גדולה זה נוזל לצדדים, למאוהבת את השבת

למזרן

ברמי לוי, במכולת, בבזאר שטראוס...אפונה

קניתי בבייביסטארנועה להאחרונה

לגמרי. למפספסים רק ניילוןיראת גאולה

הם ילדים, הרשרוש לא מפריע להם לישון...

רק לגדולים שלא מפספסים בכלל אני שמה מגן מזרן עם בד למעלה.

תקני סדינית הקסם ולא תצטרכי לכבס מצעיםהמקורית

אני באמת גם שמה סדינית,פאף

הבן שלי לא מסכים מעל הסדין-אבל זה חוסך את המגן מזרון, אבל כשיש הרבה זה נוזל גם....

והייתה לי חברה שלא הייתה שמה סדין, רק מגן מזרון עם מגבת.

ובאמת זה שלב מתיש ולי יש אחד שמפספס...

קנינו מעליאקספרס הרבה סדיני ילדים שהם נגד פיפיבת מלך =)

ככה שגם קל להציע את המיטות וגם זה משהו אחד לכבס במקום 2.

יש הרבה צבעוניים ועם ציורים חמודים.

מאז שעברנו לזה, הרבה יותר קל. ושמיכות בקיץ מכבסים..

את מנסה לקחת אותם לשרותים לפני לכתך לישון?ממתקית

אצלנו זה עזר ברוב הפעמים עם חלק מהילדים.

כל בוקר לגלגל את כלי המיטה על סדיניה וכו ולמכונה ישר, שלא יספג הריח.

ולתלות בשמש

אין מה לעשות

רק תפילה ולחכות שיגדלו. (כמובן לשלול אם זה רפואי או נפשי- שינוי, גן חדש וכו' ואז לחישות לילה יכול להועיל.

תודה! אין לנו מקום נוחי לתלות..אוהבת את השבת

הולכים לפני השינה

ואת הגדולה גם לוקחת לפני שאני הולכת לישון

זה גנטי ממש.......

קודם כל חיבוק, זה באמת ממש מתיש~מרמלדה

אני שמה כרבולית מתחת לשמיכה פוך, ואז רק היא סופגת את הרטיבות ואני מכבסת רק אותה כל יום.

בנוסף, ממליצה בחום על סדינית הפלא, זה משנה חיים! חוסך את הכביסה של הסדין והמגן מזרון, וגם את ההחזרה שלהם למיטה אח"כ שזה החלק השנוי עלי.

הופך את כל הכביסה להרבה יותר קלילה!

אני מבינה שאני כנראה לא זכאית לדרגהשירה_11

כי ההכנסה שלנו גבוהה בגלל כל מיני לוספות של בעלי בחודשים האחרונים

המינוס שלנו גבוה גם הוא אבל את מי זה מעניין.

ואני ארלץ להוציא אותו מהמעון עם כל הקושי שבדבר ובאמת שקשה לי

ודבר שלישי והכי מעצבן!!! שאני משלמת מחיר שלקבוצת גיל 0-15 חודשים בגלל הפרש של חודש בלבד!!! בוא הוא יהפוך מ14 ל15 חודשים!!

למה הכל כל כך לא פייר כאן????

אם זה תוספות זמניותהשם שלי

אולי אפשר לקבל דרגה על סמך חודשים אחרים?

תנסי לבקש שיסתכלו על ממוצע שנתי או על חודשים אחריםכורסא ירוקה.

תפני לחריגים

זה בטח יהיה סיפור ארוך עד שיתייחסו אליישירה_11

ואני לא אשאיר אותו כשאני משלמת 4,500 לחודש

מבאס ממש ממש!!כורסא ירוקה.

איך 4500?שלומית.

מעניין אותי אם זה סכום אחיד בכל המעונות תמת כי אצלינו גם כששילמנו על תינוק קטן בלי הנחה זה היה 3700... ( לא שזה זול אבל זה פער משמעותי)

השנה? זה עולה כל שנה.. המחיר בתמת אחידכורסא ירוקה.

ומשתנה בין קבוצות גיל

והקבוצות גיל האלהשירה_11

על חודש הפרש אני משלמת 1,000 שח יותר

וואי מטורףשלומית.

אני בשוק איך המחיר קופץ!!

זה היה שנה שעברה

יש אם הבדלים אם המעון למטרות רווחשיפוראחרונה

ואם זאת תקינה מורחבת

אמלינו זה מתחלק ל11 חודשי תשלוםשירה_11

ובחודשים הראשונים גובים עוד כ200-300 שח לא יודעת על מה

או ביטוח או על אוגוסטכורסא ירוקה.

לגבי החודש, מבינה אותך....

תחשבי שילדים שמחכים בבטן עוד 5 דקות במקום לצאת כבר משלמים על עוד שנה שלמה במעון 🙈

מה האפשרויות האחרות שלך?דיאן ד.

כמה עולה אצלכם מעון/ מטפלת פרטית?

אני גם לא שולחת לתמ"ת כי אין לי הנחה והמחירים שלהם פשוט מטורפים בעיניי...

יש כל מינישירה_11

משפחתון או מעון פרטי עולה בערך 3,000

ויש גם באיזור ה2,000

ויש חצי יום ב1,000+ לא יודעת מה המטפלת נותנת שם שזה הסכום שהיא מבקשת

איזה מבאסים התמת האלו יאללה איתם.ממתקית

מה עכשיו תעשי?

מעצבן.

מחפשת משו פרטי אחרשירה_11

מבאס ממש

משתדלת להאמין שהכל משמים לטובה אבל קשוח

אשמח לשעת איסוף ולו"ז אחרי צהרון-כיתה א'אובדת חצות

עד עכשיו בהסתגלות הוצאתי בצהריים מוקדמים,

אבל אחרי החגים אני אחזור מאוחר מהעבודה ואשמח לנוח.

  1. מתי מוציאים מהצהרון של כיתה א'? הוא עד 16.45 עקרונית. בגן היינו מוצאים סביב 16.30. האם גם צהרון של בי"ס הוא מהנה באותה מידה או שמוציאים מוקדם?

  2. מה הלו"ז שאפשר לדחוס לפי הזמן שמוציאים? איך מספיקים גם גינה גם שיעורים (כשיש) וגם חוג?

  3. איך אתן מאווררות אותם אחרי יום הלימודים?

תודה

אני ממש לא מספיקה גם וגם וגםמכחול

אצלנו עושים ש"ב בצהרון (לפחות אמורים. לא תמיד זה קורה. וזה בכל אופן לא כולל דפי קריאה שצריך להקריא להורים).

בעיניי ילדים שחוזרים בארבע וחצי - חמש מהמסגרות, לא צריכים חוגים ולא צריכים גינה, אלא רק בית..

במיוחד שעוד מעט יהיה חורף, וקצת אחרי זה כבר חושך.

אם חשוב לך לצאת איתם עוד, אני מציעה שתצאו לגינה רק בימים שאין חוג. אל תעמיסי עליהם ועלייך יותר מדי, יהיה לשלושתיכם יותר קל.

בהצלחה ♥️

בכיתה א' כשהם גם בצהרוןקופצת רגע

מיותר גם לדעתי חוג. לא צריך. זה ממש מאוחר ולחוץ.

ש.ב גם אצלנו היו עושים בצהרון. בכל מקרה בגיל הזה זה לא אמור לקחת יותר מ 10-15 דק'. ואם זה יותר לעשות רק חלק ולכתוב פתק למורה.

בעיני עדיף לא להיות לחוצים מדי משיעורי בית, אם יש לך כוח וזמן צאו לגינה, ותנסו להקדים ארוחת ערב ומקלחות, להכנס מוקדם למיטה, ולהאריך קצת את הזמן שיושבים איתם לפני השינה, זה הזמן שפתאום הם רוצים לספר מה היה היום.

לא כדאי לדחוסשיפור

אוורור זה יכול להיות זמן נחת בבית עם סיפור, חומרי יצירה או משחקי דימיון, ויכול להיות יציאה לגינה.

ביום של חוג לא הייתי הולכת לגינה.

אפשר לשאול את צוות בצהרוןהשם שליאחרונה

מה התוכנית, ומתי כדאי לאסוף אותם.

וגם לראות אם הילדים נהנים רוצים להישאר, או שהם רוצים לחזור מוקדם.

לפעמים יש בצהרון- חוג/ פעילות, ואולי הם לא ירצו להפסיד.

אצלינו בצהרונים עד 16:00 ולא יותר.

פרימולטנור עם סיכוי להריוןכמהה ליותר

אני אמורה לקבל מחזור עוד 5 ימים, אני לא מונעת ומאוד מעוניינת בהריון.

אני רוצה שנהיה מותרים בסוכות, ולכן אם אין הריון, אני רוצה לדחות את המחזור עם פרימולטנור.

אם נניח כן התחיל הריון שעדיין לא רואים בבדיקה, הלקיחה של הפרימולטנור יכולה להזיק לעובר או להתפתחות ההריון?

מקפיצהכמהה ליותר

קרא אולי למישהי שהיא התחילה עם פרימולטנור ואז גילתה על הריון?

קרה לחברה שלירקאני

הכל היה בסדר

רק לא ידעו לחשב גיל הריון לפי ווסת אחרון...

למה לא?שלומית.

מחשבים לפי הוסת הקודם, היא התחילה לקחת את הפרימולוט הרבה אחרי הוסת וגם אחרי הביוץ, זה לא אמור להשפיע...

( חוץ מזה שמן הסתם היא גילתה את ההריון יותר מאוחר)

זו שאלה שחוזרת ונשאלת, ויש תשובות ברשת - אין בעיהאלישבע999
אני לא סמכות רפואית, אבל בעיקרון אין עם זה בעיהפרח חדש

ההורמון של הגלולה הוא בעצם אפילו תומך הריון

היימיטה וחצי

לי קרה שניכנסתי להריון עם פרימולט נור ואחרי שהפסקתי כי גיליתי הריון הפלתי

הרופאים אמרו שזה בגלל הכדור וכשמנסים להיכנס להריון לדחות מחזור על ידי דופסטון

ומאז הרבה שנים לא העזתי לגעת בכדור הזה

כמובן שלא יודעת אם זה באמת בגלל זה אבל מניחה שהרופאים ראו כמה מקרים שזה קרה.

בדיוק רציתי להוסיף שאולי כדאי להפסיק את התרופהפרח חדשאחרונה

במידה ומגלים הריון

להפסיק אותו בזהירות

ואולי להתייעץ עם רופא

כי הכדור בעצם מכיל פרוגסטרון שתומך בהריון

ויתכן וזה לא טוב להפסיק אותו בבת אחת

מחפשת מאד המלצה על פסיכולוגית/עו"ס מוסמכת לטיפולgilli90

עברתי תקופה מאד לא פשוטה אחרי לידה (שבאו לידי ביטוי בגלל אירועים מהעבר).

כבר כתבתי בקבוצות בפייסבוק ועדין לא מצאתי את האחת...

בבקשה בבקשה!! אם את מכירה פסיכולוגית טובה- מישהי באמת עמוקה וחכמה, מישהי שיודעת להוביל תהליכים ליצירת חוסן, בבקשה תכתבי לי.

  • מישהי שתסכים לטפל בי דרך זום כי זו הדרך היחידה שאצליח

  • חייבת להיות פסיכולוגית או עו"ס מוסמכת כדי לקבל החזרים

  • מעדיפה ממש גיל 45+, ושיש לה זמינות. כמו כן דתיה יראת שמיים חשוב לי מאד

  • עדיף כן מישהי מאיזור ירושלים כדי שאולי פגישה אחת או 2 יהיו פרונטלי

תודה מראש, שנה טובה!!

מכירה מישהי בזום שמקבלת פרונטלי בראש העיןמתיכון ועד מעון

דתיה, נעימה, פסיכולוגית קלינית, לדעתי אבל בת פחות מ40, מכירה נשים שהיו אצלה והיו מרוצות מאוד.

קוראים לה דניאלה בן קימון, אם מתאים לך ..

תודה רבהgilli90

אשמח למספר אם יש לך

תשלחי לי הודעה באישימתיכון ועד מעון

יש לי, אני פשוט לא אוהבת לשלוח טלפונים בפורום ציבורי

אנמ מכירה מישהי מצויינת אבל לא דתייהSheela

באיזור ירושלים

תודה, כתבתי בפרטיgilli90

מכירה עוס קליני, אלוף עם נסיון וירא שמיים. אם מתאיאביגיל ##

ם לך תפני אלי בפרטי

מנסיון אישי

מירושלים, באזור נגיש

תודה רבה, לא חושבת שזה יצליח עם גבר...gilli90

מכירה מישהי שעונה על כל הקריטריונים.אונמר

תכתבי לי האישי אשלח לך מספר. ממש תותחית.

היתי אצלה אני, עברתי תהליך מהמם ב''ה.

דתיה ומתחשבת בדת בתהליך הטיפול, עמוקה ומהירה וממש טובה.

וגם מקבלת בזום.

קיצור שלחי לי האישי.

תודה רבה, כתבתי בפרטיgilli90

מקווה שבאמת יהיה לה זמינות

כתבתי גם וכנראה ההודעה נמחקה יש לי מישהישמעונהאחרונה

מעולה, שלחי חי באישי

איך הייתן מלבישות עכשיו תינוקת בת חודש וחצי?^כיסופים^

אפשר קצר?

דעתיקל"ת

במקום שלא ממוזג הייתי מלבישה שכבה אחת דקה ארוכה.

גם אנישיפור

ובמקום ממוזג אבל לא קר- 2 שכבות למעלה ואחד למטה

תלוי באיזור.מוריהאחרונה

אם אין מזגן, או חם מאוד, אז קצר.

אם יש מזגן חזק, ארוך דק.

ובעיקר להרגיש את התינוק.

התייעצות דחופהקל"ת

תינוק בן חודש יונק ומעל שבוע לא עשה קקי בטיטול. טיטולים כן רטובים. זה תקין? יש מה לעשות כדי לסייע? מתחיל להדאיג אותי..ניסינו לעשות עיסויים ברגליים ולהתמיד לבטן אך ללא שינוי..

קרה אצלי פעםמישהי מאיפשהו

הרופא לא נבהל, הוא כן שאל אם נראה סובל ובגלל שכן סבל הבאתי לו נר משלשל ואז הוקל לו. מציעה לכתוב עכשיו לרופא באפליקציה

אצלי זה קורה הרבהשומשומונית

תינוקות שעושים אחת לשבוע-10 ימים. היה גם אחד שהגיע לשיא של שבועיים😱

כל עוד התינוק רק יונק, זה תקין. ככה הרופאים אמרו לי.

צריך רק לקחת בחשבון שכשסוף סוף הם עושים, זו כמות גדולה ויוצא מהטיטול ומלכלך הכל (אצלי לרוב אהבו לעשות בשבת על הבגדים הלבנים והחגיגיים🤭)

וואו הרגעת אותיקל"ת

תודה!

כל החג הייתי בלחץ ואכלתי סרטים שמשהוא כבר לא תקין שם.. בכל אופן אקפוץ איתו מחר לרופא

לדעתי טיפה מוקדםציונה.

גיל חודש לא לעשות כל כך הרבה זמן יציאות...

אבל זה כן יכול להיות תקין (מרפרוף בגוגל)

אם הוא עושה לפחות 6 פעמים פיפי ביום הייתי הולכת מחר לוודא עם הרופא ילדים שזה סבבה..

בעיקרון כמו שענו לךיראת גאולה

אם הוא יונק בלבד - זה תקין,

אבל כן כדאי לגשת להישקל לוודא עליה תקינה, אז תוכלי להיות רגועה שזה בסדר 😃

משקילה לפני כמה ימיםקל"ת

הרופא אמר שעלה בסדר במשקל. הוא כן בטווח הנמוך אבל לא סטה מהעקומה שלו

אז זה תקין לגמרייראת גאולה

מגיל חודש והלאה, לתינוקות יונקים, תקין יציאה של פעם בשבוע.

רופאים מקלים גם עד 10 ימים, וגם לפני גיל חודש. (כדי שהרופא יוודא שאין סיבה אחרת שיכולים ככה לפספס אם יחשבו שזה תקין בלי לבדוק)

הוא נראה סןבל או סבבה?טארקואחרונה

יש רפלקסולוגיה לשחרור, אני לא ממש מאמינה בזה אבל ניסיתי בבחינת לא יועיל לא יזיק, מצאתי ביוטיוב..

בגדול אם הוא לא עושה קקי אבל רגוע, ישן טוב אוכל רגיל והכל- לא הייתי מתרגשת

אם היה נראה שהוא סובל מכאבים הייתי הולכת לרופא שיעזור לו לשחרר.

אולי יעניין אותך