ובאמצע ריצה בשבילים מסובכים וסלולים מדי ביער, חשבתי לי שמה אני בעצם
ואם יש אלוקים אז מה זה משנה.
ואם כואב לי או לא, זה די תלוי בי.
ונשמתי לפי הקצב של הריצה. רגל ימין יד שמאל. נשימה. רגל ימין יד שמאל. נשיפה.
ויותר מדי פעמים אני כותבת על הנשימה. זה הרגל רע. כמעט רע כמו ההרגל לחפש את החור השחור בתוכי כשהירח מתחיל להגזים ולהשתלט.
אני יושבת לי כאן ויש רוח נעימה. באופן כללי המצב טוב. הנשימה עובדת. הלב פועם. יש שקט והאנשים שאני הכי אוהבת הבעולם ישנים חדר לידי.
אני לא עייפה במיוחד ולא דואגת.
מחר נחזור הביתה ונתחיל שוב לחשוב.
עכשיו אני אוהבת.
ואולי זה טוב. ואולי זה תחילת הרפואה. ואולי זה כבר הרפואה בעצמה.
כמעט עלינו על אוטובוס לזולה. בסוף לא. חבל.
גאולה כבר. גאולה.
ואם יש אלוקים אז מה זה משנה.
ואם כואב לי או לא, זה די תלוי בי.
ונשמתי לפי הקצב של הריצה. רגל ימין יד שמאל. נשימה. רגל ימין יד שמאל. נשיפה.
ויותר מדי פעמים אני כותבת על הנשימה. זה הרגל רע. כמעט רע כמו ההרגל לחפש את החור השחור בתוכי כשהירח מתחיל להגזים ולהשתלט.
אני יושבת לי כאן ויש רוח נעימה. באופן כללי המצב טוב. הנשימה עובדת. הלב פועם. יש שקט והאנשים שאני הכי אוהבת הבעולם ישנים חדר לידי.
אני לא עייפה במיוחד ולא דואגת.
מחר נחזור הביתה ונתחיל שוב לחשוב.
עכשיו אני אוהבת.
ואולי זה טוב. ואולי זה תחילת הרפואה. ואולי זה כבר הרפואה בעצמה.
כמעט עלינו על אוטובוס לזולה. בסוף לא. חבל.
גאולה כבר. גאולה.
