יצא לי להפגש מס' פגישות עם בחורה.
מקסימה, איכותית, על רמה. באמת
אבל היה משהו שצרם לי. וחשבתי שאולי זה רק אני, אבל שיתפתי את אחותי בעניין, שאני מאד מעריך את דעתה ובינתה- והיא חשבה בדיוק כמוני, אז החלטתי לשתף כאן.
הכרנו דרך שדכנית. הפגישה הראשונה שלנו היתה בפארק הירקון ברמת גן.
היתה פגישה נעימה, נחמדה. אבל הסתובבנו בשעה מאוחרת- גלשנו לחצות- באזורים חשוכים מאד ומיוערים, בלי אנשים כמעט סביב, מלבד אצן משוגע פה ושם או חבורת מדוושי אופניים מאוחרת. דקות ארוכות מאד היינו לבד, באזור די חשוך, ובאמצע שום מקום, עמוק בנבכי היער האסור.
ועזבו ייחוד, לא נכנס לזה בכלל. לא יודע אם היה. וגם אם כן זה כרגע לא העניין, זה לא משנה-
הלכתי איתה- ועם כמה שהיה באמת נחמד בפגישה- לא יכלתי שלא לחשוב איך, בשם מרלין הגדול, בחורה מסתובבת עם גבר זר- שהיא לא באמת מכירה, ולא יודעת מה טיבו- במקום שהיא כל כך פגיעה וחסרת הגנה.
אני לא אח של חבר שלה, שהיא מכירה מראש, או לפחות שמעה עליו.
לא היינו מדשים בסניף והיתה בינינו רמת היכרות מסויימת עם 'רמת ביטחון' מסויימת מבחינתה-
הייתי גבר זר- שאולי היא ביררה עליו בטלפון.
ושוב, הייתי שומר את האובר- פאניקה שלי לעצמי אם אחותי לא היתה מאשרת את תחושות הבטן שלי.
היה לי בראש שאם הקשר יתקדם- אשאל אותה. ואם ייפרדו דרכנו- אומר לה משהו בעניין.
בסוף הבחורה חתכה אחרי כמה פגישות. זה בא לי ממש בהפתעה כי היה ממש נחמד, ולא עלה לי בשיחה לומר לה. אבל נזכרתי כמה דקות אחרי שנפרדה ממני וצילצלתי אליה שוב, ושאלתי אם אני יכול לשתף במשהו שרציתי לומר לה על הפגישות שלנו.
והיא הסכימה. אז שיתפתי אותה. באיך שאני חוויתי הפגישה הראשונה שלנו. בתהייה והחשש שלי, ובאישור מאחותי.
וביקשתי ממנה שבשבילה, במידה ואין היכרות מראש- להבא כשהיא נפגשת עם בחור/ים- בהתחלה בהתחלה שתפגש עם הבחור במקום מואר, מסודר, עם אנשים סביב כל הזמן. אפילו הפארק הלאומי לדוגמא, עדיף יחסית בהרבה על פארק הירקון.
הבחורה קצת הופתעה, אבל הודתה לי, ואמרה שתיקח יותר לתשומת לבה.
ואני ממש מבקש גם מכן. וככל שההיכרות פחות אמינה אז בכפל כפליים ובעשרות מונים זה יותר חשוב. אינה דומה פגישה דרך אחות ששדכה את אחיה, לפגישה דרך שליש גן עדן.
מתנצל על המגילה, אך מוגש כשירות לציבור..יודע שאפשר היה לכתוב משהו בעניין במשפט ורבע, אך היה חשוב לי להעביר הדברים כהווייתם.
יודע שסטטיסטית, על פי רוב מוחלט, בע''ה לא יקרה כלום.
אבל הסיכון פה גדול מדי ואתן יקרות מדי
מקסימה, איכותית, על רמה. באמת
אבל היה משהו שצרם לי. וחשבתי שאולי זה רק אני, אבל שיתפתי את אחותי בעניין, שאני מאד מעריך את דעתה ובינתה- והיא חשבה בדיוק כמוני, אז החלטתי לשתף כאן.
הכרנו דרך שדכנית. הפגישה הראשונה שלנו היתה בפארק הירקון ברמת גן.
היתה פגישה נעימה, נחמדה. אבל הסתובבנו בשעה מאוחרת- גלשנו לחצות- באזורים חשוכים מאד ומיוערים, בלי אנשים כמעט סביב, מלבד אצן משוגע פה ושם או חבורת מדוושי אופניים מאוחרת. דקות ארוכות מאד היינו לבד, באזור די חשוך, ובאמצע שום מקום, עמוק בנבכי היער האסור.
ועזבו ייחוד, לא נכנס לזה בכלל. לא יודע אם היה. וגם אם כן זה כרגע לא העניין, זה לא משנה-
הלכתי איתה- ועם כמה שהיה באמת נחמד בפגישה- לא יכלתי שלא לחשוב איך, בשם מרלין הגדול, בחורה מסתובבת עם גבר זר- שהיא לא באמת מכירה, ולא יודעת מה טיבו- במקום שהיא כל כך פגיעה וחסרת הגנה.
אני לא אח של חבר שלה, שהיא מכירה מראש, או לפחות שמעה עליו.
לא היינו מדשים בסניף והיתה בינינו רמת היכרות מסויימת עם 'רמת ביטחון' מסויימת מבחינתה-
הייתי גבר זר- שאולי היא ביררה עליו בטלפון.
ושוב, הייתי שומר את האובר- פאניקה שלי לעצמי אם אחותי לא היתה מאשרת את תחושות הבטן שלי.
היה לי בראש שאם הקשר יתקדם- אשאל אותה. ואם ייפרדו דרכנו- אומר לה משהו בעניין.
בסוף הבחורה חתכה אחרי כמה פגישות. זה בא לי ממש בהפתעה כי היה ממש נחמד, ולא עלה לי בשיחה לומר לה. אבל נזכרתי כמה דקות אחרי שנפרדה ממני וצילצלתי אליה שוב, ושאלתי אם אני יכול לשתף במשהו שרציתי לומר לה על הפגישות שלנו.
והיא הסכימה. אז שיתפתי אותה. באיך שאני חוויתי הפגישה הראשונה שלנו. בתהייה והחשש שלי, ובאישור מאחותי.
וביקשתי ממנה שבשבילה, במידה ואין היכרות מראש- להבא כשהיא נפגשת עם בחור/ים- בהתחלה בהתחלה שתפגש עם הבחור במקום מואר, מסודר, עם אנשים סביב כל הזמן. אפילו הפארק הלאומי לדוגמא, עדיף יחסית בהרבה על פארק הירקון.
הבחורה קצת הופתעה, אבל הודתה לי, ואמרה שתיקח יותר לתשומת לבה.
ואני ממש מבקש גם מכן. וככל שההיכרות פחות אמינה אז בכפל כפליים ובעשרות מונים זה יותר חשוב. אינה דומה פגישה דרך אחות ששדכה את אחיה, לפגישה דרך שליש גן עדן.
מתנצל על המגילה, אך מוגש כשירות לציבור..יודע שאפשר היה לכתוב משהו בעניין במשפט ורבע, אך היה חשוב לי להעביר הדברים כהווייתם.
יודע שסטטיסטית, על פי רוב מוחלט, בע''ה לא יקרה כלום.
אבל הסיכון פה גדול מדי ואתן יקרות מדי
