כמה זמן אני כבר כלואה בגוף הזה ולא נותנת לו להתפרק. 5 חודשים בלי סיגריה. שנים בלי אלכוהול. בלי סמים בכלל. בלי בנים בכלל. בלי חיים בכלל.
בלי דת. בלי מלאכי עליון. בלי מלאכי שריון, בלי מלאכי השרת. שריון יש רק בצבא. עליון יש רק בבגד. ושרת זה שם של רחוב, לא מדי מרכזי.
בתל אביב שהתגעגעתי אליה נורא ומאד לא. יש מלא קירות שאפשר לרסס עליהם. ואפשר לעשן בהם ולהתגלגל ברחובות. ולשתות עד מוות.
נשים חשופות לפגיעה, אה. גם ככה הן פגועות, נו.
אשה אשה אשה אשה. מה את. מה.
גוש עפר ואפר. גוש חרא מרוכז. גוש בוגדן נמוך שפל.
גוש גוף קטן חסר יכולת הגנה עצמית.
מעלה את המורל, שנרשמת לבית ספר לאומנוית לחימה, ומאבדת סופית וחד משמעית את התואר אשה. ברוך ה.
טוהר. עאלק
הצלתי חיים פעם ראשונה, לאישה. והיא מתה אחרי יממה וחצי. בלי להתבייש, בלי לבקש רשות, ובלי להתנצל.
היום עשיתי הנשמה לבנאנוש שכנראה כבר לא פה.
אדם יסודו לעפר וסופו לעפר. מה נעשה.
מי שצריך למות, תמיד יחיה עד 120.
שאלת אם אפשר לאמץ אותי, עניתי כן, וצחקת נורא. גאד כמה שאני אוהבת אותכם, אתם לא יודעים.
לעולם לא תדעו, אחים שלי.
באיזשהו מקום בעולם יש בית פתוח שנמצאים שם הרבה אנשים שעושים לי טוב בלב, ורק מהמחשבה עליהם טוב לי.
ג׳וני לא בא לבקר אותי, אריק. אבל למרות זאת ישבתי איתי במרפסת ודיברתי איתי על אהבה. ולא, לא שאני רוצה כבר. אני לא מאמינה בזה, נו באמת.
ג׳וני לא בא לבקר, אז לא יכולתי לשכוח. אז זכרתי. זכרתי הכל.
לילה טוב.

