אין ברירה, כולנו מחכים להקים בית דין על פי תורה, לצערינו ליכוד, ימינה וכדו' לא מתיימרים בכלל להקים דבר כזה, להגיד סיסמאות להפיל את הבגץ וכו' זה לא מוביל לשום מקום, הנצחון היחיד שקיים מול חבורת הגנבים פראי אדם הטמאים של הבג"ץ הוא להעמיד בית דין אולטרנטיבי, וזה קיים רק במצע זהות או יקום עם ממשלה של מפלגת עוצמה יהודית
חברינו!!! מי לא מסכים להיפטר אחת ולתמיד מטומאת חולאת הבגץ וזרועותיה???
הם מתנגדים לזה שיבוא בכפייה
ולא כמו שיהיה בביאת משיח.
אנחנו לא יכולים לצפות שעכשיו הבית דין יכפה דעתו על כלל הציבור.
זה עלול להסתיים בצורה לא טובה.
בסוף זה יתפוצץ.
אף אחד לא רוצה שזה יהיה חובה כרגע.
אבל שלפחות לנו תהיה את האפשרות.
או "זהות"
או כל מי שחושב כמוך.
מאשר חברי הכנסת שברובם הגדול או גנבים, או טיפשים, או ביריונים או גם וגם וגם
ואם זה מה שהם בחרו - זה דמוקרטיה
אמנם זה שמלמדים בבתי הספר ואולי גם כתוב בויקיפדיה אבל הסיפור האמיתי שונה.
היוונים הקדמונים נתנו שמות לפי דמויות שיצגו אותן, אהבה אפלטונית, חוקים דראקוניים וכן הלאה.
המשטר הדמוקראטי נקרא על שם דמוקריטס, שהיה פיזיקאי, אבל היה ידוע כבדחן, לכן המשמעות היא "משטר מגוחך"
אם העם בחר ממשלה ימנית- אז העם רוצה שיהיה ממשלה ימנית ושתפעל איך שממשלה ימנית פועלת. זה דמוקרטיה. פעם שמעת שבג"ץ איזן ממשלה שמאלנית?
בגץ אין בהרבה מקומות ואין רצח עם שם. אתה אולי מתכוון לגוף שנקרה בית משפט עליון (או איך שנקרא).
הבגץ הזה שאנחנו מדברים עליו (שיושב בירושלים עם ברק, חיות וחבר מרעיהם) לא דואג לזכויות הפרט, או לחוק.
שיוויון הזדמנויות, שיוויון בפני החוק, חופש הדת, חופש התנועה, חופש הביטוי, חופש העיסוק. כאלו.
כי אין שום קשר בין הרשימה שכתבת לבג"ץ
דמוקרטיה זו מערכת ערכים.
מה מכוון את בג"ץ כבר כתבתי.
לא בהכרח קשור ולגמרי לא רלוונטי.
כיוון שהפרלמנט אישר את החוקים.
זה פשוט לא נכון.
מעולם לא הייתה דמוקרטיה.
במקרה של ישראל , ישנו מנגנון שבאמצעותו בג"ץ , מפקח על פעילותו של הפרלמנט.
זה מנגנון דמוקרטי, הוא קבוע בחוק והחוק התקבל בהליך דמוקטי בכנסת.
לכן מה שאתה אומר זו סתם דמגוגיה טרולית.
בישראל קיימת הפרדת רשויות ולכל רשות יש התפקיד.
בין היתר תפקיד הרשות השופטת הוא להגביל חקיקה, באותו אופן שהתפקידה להגביל את פעולות הממשלה.
זו דמוקרטיה.
בניגוד למה שאתה מכנה דמוקרטיה שהוא "נבחרי הציבור יעשו מה שבא להם" שזה תיאור שמתאים למשטר שמכונה "אוכלוקראטיה" כלומר שלטון האספסוף.
ב99 אחוז מהמקרים, בתי המשפט מניחים לפוליטיקאים הלאומיים והמקומיים לעשות כרצונם.
בית המשפט מתערב רק בהזדמנויות בודדות וקיצוניות, כמו בחוק הגיוס, שהוא הפרה בוטה ומחוצפת של חוקי יסוד.
ההתנפלות על בתי המשפט ובמיוחד על בית המשפט העליון, אינה נובעת מהפרה של עקרון הפרדת הרשויות, אלא מרצונם של פוליטיקאים מסויימים להתחמק ממשפט אחרי שביצעו שורה ארוכה של פשעים פליליים.
או שאתה סתם מדבר שטויות?
וכמובן שהיו להם גם את עדר הכבשים שצעקו שהם "שמש העמים", הכי חכמים והכי משכילים
אבל כשמישהו ביקש הוכחות, במקום תשובה קיבלו התחמקויות ונאצות..
אולי אתה תעמוד במשימה ותצליח להוכיח..?
ועכשיו אתה אומר "תראה לי"
לא חייב להראות לך כלום.
רוצה אותם בשלטון?
האס.אה. שהיה הגרעין הראשון של המפלגה הנאצית מנה בעיקר אספסוף מובטל, גזעני ונבער. משהו בסגנון להב"ה.
היטלר הצליח במיוחד בגלל שהיריבים שלו היו עסוקים במלחמות בינם לבין עצמם.
חוץ מזה שההודעה שלך מעידה על בורות , היא בנאליזציה מגעילה של השואה וזלזול בקורבנות הנאציזם.
שהעם הגרמני שהיה עם מתורבת ומשכיל לא מחה, ולהפך, עודד את הנאצים.
זאת היתה תקופה שהכלכלה הגרמנית הייתה על הפנים בגלל הכישלון במלחמת העולם הראשונה.
אתה מנסה להראות שכולם ברברים וטיפשים אולי כי אין לך ביטחון עצמי אולי מעוד סיבות כאלו ואחרות. זה באמת לא מעניין אותי. ששואלים אותך שאלות אתה לא באמת עונה אלא מדבר בסיסמאות או לא רוצה לענות. (כמו 3 שורות למעלה)
לתייג כל יהודי עוצמה בבורות וכד' זה רשעות בדיוק כמו שהשמאל הטמא מתייג את הסרוג ככה.
סרטון חמוד:
מאמר תורני למטיבי לכת שמביא דעות מפתיעות של רבנים חרדים בנושא:
https://www.aguda-achat.org.il/articles/2280/
בשנת 1946 הכיסא כשל בהוצאה להורג של וילי פרנסיס, שלפי הדיווחים זעק "עצרו! תנו לי לנשום!" ("Stop it! Let me breathe!") בעת שבוצע ניסיון ההוצאה להורג. התברר שהכיסא (הנייד) הותקן שלא כהלכה על ידי אחראי שיכור. התיק הובא בפני בית המשפט העליון של ארצות הברית, כשפרקליטיו של פרנסיס טוענים שאף שפרנסיס לא מת, הוא למעשה הוצא להורג. הטיעון נדחה, ופרנסיס הוצא להורג בשנית בכיסא החשמלי בשנה שלאחר מכן.
יש פה צוועיי דיני!
לפחות ככה שמעתי.
כי חשמול חיות יכול להשתבש ורק לגרום להם כאב עז כי יש תקלות במכונות גדולות ופסי ייצור המוניים. בעוד ששוחט חייב להיות עירני, לבדוק כל פעם שהסכין חלקה ללא פגימות, ולשחוט כמ ושצריך אחרת יטריף את הבהמה ויפסיד הרבה כסף. בנוסף כנראה החיה לא מרגישה את השניה הראשונה של השחיטה כי חתך חלק לא מרגישי םאותו בשניה הראשונה, ובשניה השניה כבר לחץ הדם שלה במוח יורד משמעותית כי הדם יוצא מהמוח דרך עורק הצוואר הראשי והיא מאבדת את ההכרה תוך שניה
כל מידע שמתפרסם רק מעלה עוד שאלות, לשני הכיוונים
של כל מערכת הביטחון?
הרי אם רק אחד בגד זה לא היה משפיע הרבה
אתה באמת חושב שיש אפשרות שכמה בכירים החליטו לעזור לחמאס לפלוש לישראל ולטבוח באלפי אנשים?
למה שאנשים שכל חייהם פועלים להגן על עמ"י יחליטו לעשות דבר כזה?
והסרבנות? רמטכ"לים וראשי ממשלה לשעבר!
לא יודע אם עזרו לחמאס כמו שאולי קרצו להם שהמדינה בלי הגנה. אין להם גבולות מוסריים זה כבר הוכח.
אם אתה חושב שדבר כזה אפשרי בכלל אני לא חושב ששום טענה או הוכחה שמישהו יביא כאן תשכנע אותך.
זה כמו להתווכח עם מכחיש קורונה.
לא, הכל לא בסדר. לא בסדר שהפקירו שטחים לטובת האויב. לא בסדר שראו את האויב מתאמן ומתאמן, מתכנן ומתכנן ודמינו שזה בסדר, "הם רק מתאמנים" כמו שהרגיעו תושבים מהעוטף שהתלוננו (על מה הם התאמנו?...). לא בסדר שרמטכ"לים אחד אחרי השני הקטינו את הצבא ולא בסדר שהממשלות לא דפקו על השולחן. לא בסדר שגורמים משפטיים התערבו בנהלי פתיחה באש ובעניינים ביטחוניים בכלל ולא בסדר שהכלנו עשרות שנים של ירי לעבר אחינו. לא בסדר גורמים מופקרים במחאה, פוררו את צה"ל לעיני המצלמות והפקרות מוחלטת שבפיקוד הבכיר ובמערכת המדינית לא עצרו את הטירוף הזה.
אבל במובן עליו אתה מדבר, אני ממש לא חושב, שאלו שחתמו על עיסקת שליט הנפשעת לדוגמא, עשו זאת על מנת שיטבחו/ישרפו/יאנסו יהודים.
תקשיבו לסרטון המצורף למטה 👇
הנה איך הגיעו לזה...
אין חולק שבמבצע עלות השחר בשנת 2022, שכוון אך ורק נגד הג'יהאד האיסלאמי, הייתה הידברות טקטית עם החמאס לפעול אך ורק נגד הג'יהאד האיסלאמי, והחמאס יהיה בשקט. הממשלה בראשות לפיד אף התגאתה בהישג זה.
סינוואר דיבר עברית רהוטה, כיוון שהיה שנים רבות בכלא. המחבלים אוהבים לדבר עם הסוהרות.
אז לפני הגעת בן גביר, חשבו שזה מרכך את המחבלים, ובשב"ס היו מרשים את זה והתעלמו גם כאשר זה היה מביא להטרדות, והדברים ידועים. בכל אופן סינוואר שלט היטב בעברית.
להרבה ישראלים יש חולשה ידועה: אם יוצא להם לדבר עם מישהו לא יהודי, מתנפח להם האגו, והם מאבדים את השיקול הרציונלי. הדבר מחמיר כשמדובר באויב – הרי 'שלום עושים עם אויבים' - ובמיוחד אם הוא עוד מדבר עברית.
סביר להניח שהיה קו ישיר עם סינוואר עצמו ללא מתווכים.
ומכאן אני משאיר את כל השאר לדמיון הפורה של הצייצנים.
ולסיכום: לא הייתה בגידה, אלא מחלת נפש, קולקטיבית.
טוקבקיסט בשכר (@tokbekist86) on X
והיום יותר נראה לי שהבגידה היא של אנשים בזהות של עצמם ואובדן ה"מוחין" שלהם בגלל השנאה לימין ולנתניהו,
כלומר באופן שאולי הוא אפילו לא מודע הם הזיקו למדינה - אבל אלה לא דברים שאפשר להעניש עליהם וגם אין איך להוכיח.
הדבר היחיד שכן אפשרי זה הסרבנות וההמרדה. אלה גלויים וידועים, ואפילו בזה לא יהיה אפשר לטפל.
וְאֶת זָכָר לֹא תִשְׁכַּב מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה תּוֹעֵבָה הִוא. כִּי אֶת כׇּל הַתּוֹעֵבֹת הָאֵל עָשׂוּ אַנְשֵׁי הָאָרֶץ אֲשֶׁר לִפְנֵיכֶם וַתִּטְמָא הָאָרֶץ. וְלֹא תָקִיא הָאָרֶץ אֶתְכֶם בְּטַמַּאֲכֶם אֹתָהּ כַּאֲשֶׁר קָאָה אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר לִפְנֵיכֶם.
אין לי בעיה עם זה שהוא אולי מצא שם.
הבעיה שלי שהוא נמצא בכנסת, וחמור מזה שהוא עומד בראשה.
והוא עומד בראשה כי הציבור הדתי והחרדי לא הטילו וטו על מועמדותו.
בעצם, עדיף שלא תסביר
גם בלעדיו מדינת ישראל נרמלה ומנרמלת מגוון עבירות שהעונש בגינן הוא גלות.
על הושבת אמיר אוחנה בין השופטים בחידון התנ"ך לנוער, נאמר: נזם זהב באף חזיר... מי ביקש זאת מידכם רמוס חצרי.
הצטרפתי לשידור החידון באמצעות ערוץ 7, וכעבור 10 שניות הקאתי על המקלדת ויצאתי החוצה.
בהגיעו ל- 120 הוא יטמא את עפר הר הרצל, שהוגדר בפי הרב שלמה זלמן אוירבך: מקום קדוש.
אחר כך התגאו שבחרו הומו ליו"ר הכנסת, ואז לראשונה אסון של סרבנות צבאית, כי סירבו לקבל את חקיקת הכנסת, והתוצאה: טבח 7/10.
אנחנו לא מבינים את דרכי ה' אבל זה כל כך בולט.
שהראה לפרופסור שיצא מהארון את הדלת החוצה.
חסרי תועבה אנחנו?
נעזרים ברופא וכל מומחה אחר בלי לחםש מי הוא בחיי הפרטיים.
אבל לא להרעיף עליו שבחים בתור הומו. לא להגיד שהנה הומו עשה איזהמשהו מועיל.
הטעות עם אוחנה שהתגאו שהוא היה ההומו הראשון להיות שר, ואחר כך התגאו שהוא ההומו הראשון להיות יו"ר הכנסת.
אבל יור כנסת סמלי יותר ולכן אסןר למנות אדם כזה.
מה יאמרו בטקסים? "כבוד יור הכנסת ובן זוגו"?
לָכֵ֞ן אֱמֹ֣ר לְבֵֽית־יִשְׂרָאֵ֗ל כֹּ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֔ה לֹ֧א לְמַעַנְכֶ֛ם אֲנִ֥י עֹשֶׂ֖ה בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל כִּ֤י אִם־לְשֵׁם־קׇדְשִׁי֙ אֲשֶׁ֣ר חִלַּלְתֶּ֔ם בַּגּוֹיִ֖ם אֲשֶׁר־בָּ֥אתֶם שָֽׁם׃ כג וְקִדַּשְׁתִּ֞י אֶת־שְׁמִ֣י הַגָּד֗וֹל הַֽמְחֻלָּל֙ בַּגּוֹיִ֔ם אֲשֶׁ֥ר חִלַּלְתֶּ֖ם בְּתוֹכָ֑ם וְיָדְע֨וּ הַגּוֹיִ֜ם כִּֽי־אֲנִ֣י ד' נְאֻם֙ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֔ה בְּהִקָּדְשִׁ֥י בָכֶ֖ם לְעֵינֵיהֶֽם׃ כדוְלָקַחְתִּ֤י אֶתְכֶם֙ מִן־הַגּוֹיִ֔ם וְקִבַּצְתִּ֥י אֶתְכֶ֖ם מִכׇּל־הָאֲרָצ֑וֹת וְהֵבֵאתִ֥י אֶתְכֶ֖ם אֶל־אַדְמַתְכֶֽם׃ כבכהוְזָרַקְתִּ֧י עֲלֵיכֶ֛ם מַ֥יִם טְהוֹרִ֖ים וּטְהַרְתֶּ֑ם מִכֹּ֧ל טֻמְאוֹתֵיכֶ֛ם וּמִכׇּל־גִּלּ֥וּלֵיכֶ֖ם אֲטַהֵ֥ר אֶתְכֶֽם׃ כווְנָתַתִּ֤י לָכֶם֙ לֵ֣ב חָדָ֔שׁ וְר֥וּחַ חֲדָשָׁ֖ה אֶתֵּ֣ן בְּקִרְבְּכֶ֑ם וַהֲסִ֨רֹתִ֜י אֶת־לֵ֤ב הָאֶ֙בֶן֙ מִבְּשַׂרְכֶ֔ם וְנָתַתִּ֥י לָכֶ֖ם לֵ֥ב בָּשָֽׂר׃ כזוְאֶת־רוּחִ֖י אֶתֵּ֣ן בְּקִרְבְּכֶ֑ם וְעָשִׂ֗יתִי אֵ֤ת אֲשֶׁר־בְּחֻקַּי֙ תֵּלֵ֔כוּ וּמִשְׁפָּטַ֥י תִּשְׁמְר֖וּ וַעֲשִׂיתֶֽם׃ כחוִישַׁבְתֶּ֣ם בָּאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר נָתַ֖תִּי לַאֲבֹֽתֵיכֶ֑ם וִהְיִ֤יתֶם לִי֙ לְעָ֔ם וְאָ֣נֹכִ֔י אֶהְיֶ֥ה לָכֶ֖ם לֵאלֹהִֽים׃ כטוְהוֹשַׁעְתִּ֣י אֶתְכֶ֔ם מִכֹּ֖ל טֻמְאֽוֹתֵיכֶ֑ם וְקָרָ֤אתִי אֶל־הַדָּגָן֙ וְהִרְבֵּיתִ֣י אֹת֔וֹ וְלֹא־אֶתֵּ֥ן עֲלֵיכֶ֖ם רָעָֽב׃ לוְהִרְבֵּיתִי֙ אֶת־פְּרִ֣י הָעֵ֔ץ וּתְנוּבַ֖ת הַשָּׂדֶ֑ה לְמַ֗עַן אֲ֠שֶׁ֠ר לֹ֣א תִקְח֥וּ ע֛וֹד חֶרְפַּ֥ת רָעָ֖ב בַּגּוֹיִֽם׃ לאוּזְכַרְתֶּם֙ אֶת־דַּרְכֵיכֶ֣ם הָרָעִ֔ים וּמַעַלְלֵיכֶ֖ם אֲשֶׁ֣ר לֹֽא־טוֹבִ֑ים וּנְקֹֽטֹתֶם֙ בִּפְנֵיכֶ֔ם עַ֚ל עֲוֺנֹ֣תֵיכֶ֔ם וְעַ֖ל תּוֹעֲבוֹתֵיכֶֽם׃ לבלֹ֧א לְמַעַנְכֶ֣ם אֲנִֽי־עֹשֶׂ֗ה נְאֻם֙ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֔ה יִוָּדַ֖ע לָכֶ֑ם בּ֧וֹשׁוּ וְהִכָּֽלְמ֛וּ מִדַּרְכֵיכֶ֖ם בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵֽל׃
מפורש כאן שתהליך התשובה יהיה בארץ, כהמשך לנבואת הקץ המגולה.
ובכלל, מציע להיות עסוק בללמד זכות על ישראל ולא בחיפוש קטרוגים "הקב"ה שונא את מי שמקטרג על בניו"
אםשרות שניה היא באחד המאמרים על תשובה (אולי באתר שלו, אולי באחד הספרים).
הרב שרקי מפזר את דבריו וחוזר עליהם במגוון הקשרים שוב ושוב, כידוע.
דבריהם נראים סתורים ולעיתים קרובות הזויים (כמו תאוריו של זכריה את השטן, שזאת לגמרי השפעה בבלית, בתורה השטן הוא מכשול פיזי בלבד או לכל היותר, יריב פוליטי ולא איזו דמות שמיימית). מעדיף את ההבטחות המפורשות של התורה שהתקיימו לא פעם ולא פעמיים. אפשר לשיר עד מחר "ה' יתברך תמיד אוהב אותי", אבל העובדות מדברות בעד עצמן: מדינת ישראל הופכת למקוטבת, עם שני עמים, היהודי והמתיוון, וההצלחות הצבאיות האדירות שהיו נחלת העבר, לא חוזרות על עצמן. טבח שמיני עצרת הוא אות אזהרה די עוצמתי.
שנית - התורה עצמה הבטיחה שד' יקים לנו נביאים וחייבה לשמוע להם.
שלישית - הבטחות הגאולה של הנביאים בכלל ושל יחזקאל בפרט, התקיימו/מתקיימות במאה וחמישים השנים האחרונות בצורה מופלאה ונגד כל הסיכויים וחוקי ההסטוריה. אתה יכול להיות קצת עניו מול הנביאים וחז"ל.
זה כבר קרה טהרה זאת לפני 200 שנה.
כל החטאים בימינו לא מטמאים את הכלל, כי נובעים מדרישות רוחניות גבוהות כמו שכתוב במאמר הדור
כי 3 זה מספר טיפולוגי? אם לפני כמה שנים הייתי מעלה אפשרות של טבח שמיני עצרת (יוני בן מנחם פרסם את התרחיש עוד ב-2018), גם אז היו אומרים שאסור לקטרג ושזה לא ייתכן במדינתנו שקמה אחרי 2000 שנות גלות, בלה בלה בלה.
באשר לחז"ל, איזה מזל שהמדעים לא מתפתחים מתוך אמונה כזאת עיוורת שאין לה שום מנגנון לתיקון. משה טעה, דוד המלך טעה, אבל חזקה עלינו שחז"ל לא טעו מעולם, ואם האמינו בשדים והשתמשו בתרופות סבתא, זה כי "נשתנו הטבעים". ואם הבטיחו שתורה מגנא ומצלא, וזה לא ממש עזר לא בשואה ולא בק"ק בני ברק בעת שיגורי הרקטות מאיראן, זה כי... כי אייפון ודומיו או חטא לשון הרע.
היות וזכותו של האל למסור מידע לנביאיו (עיין חומש דברים), והוא אכן החליט למסור, ממילא מי שמאמין בחומש בהכרח נובע שהוא מאמין גם בשאר הנביאים. הראשון גורר את השני. אם תרצה לוותר על השני, תצטרך לוותר על הראשון.
ייתכן ואתה חולק על הזיהוי של התקופה שלנו ככזו שנמצאת בתוך תהליך הגאולה, ואז זה דיון אחר. כרגע אני מבין שאתה חולק על עצם מושג הגאולה, וזה ידידי, מנוגד למה שה' עצמו אמר. ואז יש לך כבר עסק איתו ולא איתי.
לגבי חז"ל, זה איש קש יפה לפחות במרחב הדיון שמתנהל בפורומים כאן. אם אתה מתכווח איתנו, אז ביחס אלינו מדובר באיש קש.
בכל הנוגע למדע, כבר רבי יהודה הנשיא שיקע במשנה את הקביעה "חוכמה בגויים תאמין", ואף הגמרא עצמה מביאה דיונים בין חכמי ישראל לחכמי הגויים ומסכימה לדעתם. אפילו בתוך ישראל האמורא 'רב' אמר על עצמו ש"שמונה עשר חדשים גדלתי אצל רועה בהמה לידע איזה מום קבוע ואיזה מום עובר", כלומר הבהיר בהחלט שיש דברים שבהם צריך עובדות של ממש (ואם העובדה תשתנה הדין ישתנה וכו).
ובעניין "מגנא ומצלא" אז קודם כל מומלץ ללמוד את מלוא הגמרא שם ולא לגזור ממנה מה שנוח להתנגחות שלך. שנית, מומלץ לפתוח פרשנים שם כדי לראות מה אומרת היהדות האורתודוקסית.
שורה תחתונה, או שאתה בור וחסר ידע - ובמקרה כזה כדאי לרוץ ללמוד ולמלא את החסר, או שאתה כן יודע אבל רשע להכעיס - ובמקרה כזה כדאי להודיע לכולם שאתה טרול.
עמוס מדבר בקונטקסט של ממלכת ישראל של ירבעם בן יואש: לא לעולם חוסן, בגלל חטאיכם תיענשו, אבל בסופו של דבר, ה' יציל אתכם, יחזיר לא"י ולא יגרש שוב. להחיל זאת על מדינת ישראל המודרנית נראה די מאולץ.
אין קשר בין האמונה בתורה שניתנה מן השמיים, לבין האמונה בנכונות של כל היגד בנ"ך (שאינו אלא אסופה שקובצה בידי חז"ל, בהתאם להשקפתם ולצנזורה שלהם). אין לנו כלים לקבוע אם נביא כזה או אחר היה נביא אמת, האם באמת אמר את כל הנבואות שמופיעו במגילה אשר הגיעה לידיהם של חז"ל ועוד. אי לכך, אישית אני מעדיף להסתמך על רשימת החטאים ה"מכאנית" המופיעה בתורה, מאשר על חזיונות אחרית הימים.
לחז"ל לא הייתה ודאות לא רק לגי תחומי המדע, אלא אף בנוגע לתחומים שהם לב ליבה של עבודת ה': עובי הקרשים במשכן, כיסוי היריעות. כך שקשה להתייחס אליהם כאל אלה שקיבלו מסורת מהר סיני בלי שום הפסק או תקלה באמצע.
פ'סדר, התורה מגנא ומצלא מפני יצר הרע, ואז הרבנים החרדים, יורשיהם הרוחניים של חז"ל, הפכו את המימרה ל"עזבו אתכם מכיפת ברזל, הישיבות שלנו הן הן כיפת הברזל האמיתית". מה עם "שלוחי מצווה אינן ניזוקין", כמה ירושלמים נרצחו בטרמפיאדות בדרכם לישיבות ולכוללים?
מה זה בכלל "מחוסנים להדרדרות"? ה' יעשה לנו הנחות, על אף נרמול העבירות הרבות? ישלים עם היתר מכירה ולא ישלח אותנו לגלות על ביטול השמיטות?
של מדרשים, אגדות ומימרות שיצאו משליטה. מכהן המשיח דרך סתם מלך עבור מלך טוב (ואפילו גוי כמו כורש) וכלה בדמות מיסטית (בואכה שכונת קראון הייטס).
לא על ידי קומבינות.
כאשר ישנו יהודי שמעורר לחזור בתשובה, להוסיף בתורה ומצוות, לתת יותר צדקה, זה בהחלט מקרב את הגאולה גם אם זה לאט לאט.
וכמו שאמר הנביא ישעיהו: "שמרו משפט ועשו צדקה כי קרובה ישועתי לבוא וצדקתי להיגלות", וכמו שנאמר על אברהם אבינו, היהודי הראשון: "כי ידעתיו למען אשר יצווה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט". ו"גדולה צדקה שמקרבת את הגאולה".
וזוהי הנקודה שבכל יהודי יש ניצוץ של משיח, וצריך רק לגלות על ידי תורה תפילה וצדקה.
אין צורך לחימה שפוכה, כי לכל הדור יש במילא דרישות רוחניות גבוהות וגם החילונים בדורינו אידאליסטים, מתחת לתחפושת הפוסטמודרניזם
מדינה שמתקיימים בה דברים כאלה זה ממש מאפיל ומעפיל על כל דבר טוב או הגיוני.
היה הכי טוב עם ד"ר יעקב ישראל דהאן היה מקים לנו מדינה ועומד בראשה. במדינה של דהאן היו מוציאים להורג כל חד מיני (רגע, בעצם זה מה שעשו, לא?!)
שיחימוביץ זה בן חמו
זה כמו הגמרא שאומרת שהגוים לפחות לא מתקנין כתובה לזכרים
שעושים מעשה כזימרי ומבקשים שכר כפנחס...
משום מה בחוגי 'העדה' בכלל ונטורי קרתא בפרט, מתייחסים כמרטיר, לאחד שכלפי חוץ 'חזר בתשובה' ובסתר קיים קשרים עם נערים ערבים והמשיך לכתוב רומנים כאלו, גם בשנותיו כקנאי כביכול.
לא שהוא חוסל בגלל זה, הוא היה סתם 'מוסר' לפי גדרי ההלכה.
קשה לקבוע בוודאות האם אירועי ה-7 באוקטובר היו תולדה של רשלנות פושעת או שמא מדובר בבגידה מתוכננת מבפנים. אך אם אכן מדובר בבגידה, נראה שהזרע נזרע במקום בלתי צפוי: בוועדת החקירה הממלכתית לאסון מירון.
1. ועדת מירון כמודל פוליטי
התקדים המסוכן נוצר כאשר ועדת מירון בחרה להטיל אחריות אישית ישירה על ראש הממשלה נתניהו, למרות שלא היה לו כל קשר לפרטים המבצעיים בשטח. עבור מי שחיפש דרך להפיל את השלטון, זה היה רגע של התגלות: הוועדה "הממלכתית" הפכה לכלי נשק פוליטי רב-עוצמה, המסוגל לעקוף דרגים מקצועיים ולהפנות אצבע מאשימה ישירות לדרג המדיני העליון.
2. הכישלון בהנדסת התודעה החרדית
למרות הניסיון של ה"חונטה" והתקשורת להשתמש במסקנות הוועדה כדי להסית את הציבור החרדי – שנפגע בצורה הקשה ביותר באסון – נגד נתניהו, המהלך נכשל. הציבור החרדי, שאינו ניזון מהתקשורת הממסדית, לא "קנה" את הבלוף והבין שמדובר ברדיפה פוליטית במסווה משפטי.
3. שינוי אסטרטגיה: מהר מירון לעוטף עזה
כאן, ייתכן שנולד הרעיון המעוות: אם החרדים חסינים להנדסת תודעה, יש צורך באסון שיפגע בקהל יעד שחשוף יותר למסרים התקשורתיים. המודל שנוסה במירון – הטלת אשמה מוחלטת על ראש הממשלה תוך דילוג על מפקדי שטח, מפכ"ל ושרים – שוכלל לכדי תוכנית פעולה.
4. הקונספט: פתיחת שערים לשם הפלת שלטון
על פי תאוריה זו, ההחלטה (האפשרית) "לפתוח את השערים" בפני חמאס נבעה מהביטחון המוחלט של המתכננים ב"מכונת האשמה" המשומנת:
* האירוע: אסון נורא ביישובי העוטף.
* הכלי: ועדת חקירה ממלכתית "אובייקטיבית".
* התוצאה: הנדסת זעם ציבורי חסר תקדים שיופנה אך ורק כלפי נתניהו, בדיוק לפי התקדים של ועדת מירון.
לסיכום: ייתכן מאוד שמסקנות ועדת מירון, שקבעו כי ראש הממשלה אחראי לכל פרט טכני במדינה, היו הטריגר שנתן לאותם גורמים את הביטחון לבצע מהלך קיצוני, מתוך ידיעה שבסוף היום – הציבור יקבל "חותמת ממלכתית" לכך שרק אדם אחד אשם.
מר מדינ-ai יקר, יש כמה בעיות בתיאוריה שלך, ואכתוב לפי הסדר של המספרים:
1. הכלי של ועדת חקירה ממלכתית לא התגלה ככלי רב עוצמה אלא להיפך. הרי למרות מסקנות הועדה לא קרה כלום, לא בדעת הקהל ותוצאות הבחירות, לא בפיטורין וכו' בפועל.
2. הציבור החרדי לא היה קונה את זה בכל מקרה, כי יודעים היטב מי האשמים לאסון מירון... הם הרי יודעים איך מתנהלות עצרות והילולות והם נהנו מזה כבר בלווית הרב וואזנר וכל קדושים עמו.
3. מה יעזור לשסות את תושבי העוטף? הרי הם שנאו את ביבי עוד קודם והם בכל מקרה מיעוט קטן במדינה.
4. אתה מתכוון שגם אסון מירון וגם הטבח בשמחת תורה תוכננו מראש נגד ביבי? זה כבר מעניין מדי...
5. על הסיכום וגם על ההקדמה: הרבה יותר כדאי לומר את התיאוריה הזו, בהנחה שבשני המקרים זו רשלנות ולא בגידה...
אבל כל הכבוד על היצירתיות. אני לא הייתי מצליח להוציא כזה מאמר יפה מהai.
עלה והצלח!!
וזה גם לא משנה, קבל את האמת ממי שאמרו.
ועל השאלה הראשונה עניתי בגוף הכתבה:
הציבור החרדי, שאינו ניזון מהתקשורת הממסדית, לא "קנה" את הבלוף והבין שמדובר ברדיפה פוליטית במסווה משפטי.
ועל יתר השאלות, אם תחשוב קצת תוכל לענות לבד.
ותודה על תגובתך
מספרת אישה על התקופה כאשר נפגשה לשידוכים, שהיה בחור ששאל אותה "איך את נראית בלי איפור?" היא לא נבהלה וענתה "עוד יותר יפה".
אם אתה רוצה לראות את הכתבה לפני השיפוצים של AI. הנה...
לא סגור האם הייתה בגידה מבפנים, אבל אם כן, מירון.. - אקטואליה וחדשות
אני לא מסכים עם הכתבה הזאת, המציאות לגבי איך שנתניהו מתנהל הרבה יותר רעה מכפי שהוא מתאר
הרסני, מסוכן וטרגי: נתניהו הוא הטיפש הכי מוכשר בעיר - וואלה חדשות
כותב דברי ההבל האלו הוא אברום בורג מגדולי התומכים והפעילים הבולטים של הרשימה המשותפת, ומשתתף קבוע בכינוסים שלה.
איש שמאל אולטרא אולטרא קיצוני, בנו של מנהיג המפד"ל המיתולוגי יוסף בורג. אביו מתהפך בקברו לנוכח מעללי הבן יקיר לי שיצא ממעיו.
שם רשעים ירקב.
אבל למה הוא לא מדמם?
למה אתם בכלל מדברים על זה ככה?
אני בטוח שהוא צוחק בשמים מהבדיחה שלי
בקצב של הזמן של העולם שלנו.
אולי מליארד שנה שם עוברות בשניה בעולמינו.
כך טוען אחד המקובלים לפני 300 שנה.
והרב קוק הביא את דבריו במכתב לאיינשטיין , שאומר שרעיונות דומים לתורת היחסות נמצאים כבר בקבלה.
ככה נראה לי אולי עובדת עילוי נשמה, אולי אין הכוונה בעילוי נשמת שמעלים את נשמת הנפטר, כי בעולם האמת רק מעשיו שלו מועילים. אלא שמבחינת הזמן בעולם שלנו, נשמתו תתעלה מהר יותר ביחס לזמן בעולמינו
ניסיתי לרמוז לעדויות של נשים שהסיקו שיש"ו יצא מקברו.
כנראה ללא הצלחה 🙈
חשוד פלסטיני ברח ליו"ש עם רכב שגנב, במהלך בריחתו פגע ברוכב אופנוע, שנהרג במקום. הבוקר הוא נעצר על ידי לוחמי יחידת 'חץ יהודה' במחוז ש"י.
נעצר גנב רכב שהרג רוכב אופנוע במהלך הבריחה - סרוגים
טענה: המשטרה ידעה שבעת בריחתו הוא עלול לפגוע בהולכי רגל או ברוכבי אופניים, למה הם המשיכו לרדוף אחריו. מה יותר חשוב רכב או חיי אדם?
טענה דומה אני שומע גם בהקשר לסרבנות צבאית. לפני השביעי לאוקטובר. הרמטכ"ל וגורמים בצבא הזהירו את ראש הממשלה נתניהו שהמצב בצבא קשה בעקבות הסרבנות והוא חייב לוותר לסרבנים. למה הוא המשיך להתעקש ולא נכנע להם?
היות וברשתות החברתיות יכול לקחת הרבה זמן עד לקבלת מענה, וגם לא תמיד מקבלים מענה, פניתי לAI ג'מיני, והוא ענה תגובה מאוד מלומדת.
השאלות שאתה מעלה נוגעות באחת הדילמות העתיקות והמורכבות ביותר בניהול מערכות: דילמת הטווח הקצר מול הטווח הארוך, או במילים אחרות - המחיר של כניעה לסחיטה (או לאיום) אל מול המחיר של עמידה על עקרון.
הנה ניסוח של הטיעונים המרכזיים המקשרים בין שני המקרים:
1. המרדף המשטרתי: אכיפה מול סיכון מיידי
במקרה של מרדף אחרי גנב רכב, המשטרה עומדת מול משוואה אכזרית:
הסיכון המיידי: המרדף עצמו מייצר סכנה מוחשית לעוברי אורח ולשוטרים. בחישוב קר של "כאן ועכשיו", חיי אדם אכן חשובים יותר מרכוש.
ההשלכה לטווח הארוך: אם המדיניות תהיה "מפסיקים כל מרדף ברגע שיש סכנה", התוצאה היא מתן חסינות מוחלטת לכל עבריין שיבחר לנהוג בפראות. המסר יהיה: "אם תסכן חיים - המשטרה תניח לך". זהו "מדרון חלקלק" שבו הסדר הציבורי קורס, וגניבות הרכב יהפכו למערב פרוע שיעלה בחיי אדם רבים יותר בטווח הרחוק עקב אובדן ההרתעה.
2. המשבר הצבאי: ריבונות מול כשירות
הטיעון המקביל בהקשר המדיני-ביטחוני שהעלית מתמקד בשאלת הסמכות:
האיום המיידי: הרמטכ"ל ומערכת הביטחון התריעו מפגיעה בכשירות הצבאית (חיי אדם וביטחון המדינה בטווח הקצר).
העיקרון הדמוקרטי: מהצד השני עמדה הטענה שכניעה לאיומי סרבנות (מכל צד פוליטי) היא סוף הדמוקרטיה וסוף היכולת של הממשלה למשול. הטיעון כאן הוא שאם הממשלה תיכנע ללחץ של קבוצה בתוך הצבא, היא מאבדת את הריבונות שלה. במצב כזה, הצבא הופך לגוף שמכתיב מדיניות לממשלה, מה שמהווה תקדים מסוכן לעתיד המדינה.
3. הפרדוקס המשותף: מחיר ההרתעה
הנקודה שמחברת בין שני המקרים היא שאלת המחיר והאחריות:
במרדף - האם האחריות למוות היא על השוטר שרדף או על הגנב שסיכן?
בצבא - האם האחריות לפגיעה בכשירות היא על הממשלה שלא עצרה את החקיקה, או על אלו שהחליטו להפסיק להתנדב?
בשני המקרים, מי שבוחר לא "להיכנע" טוען שהוא מגן על הכלל הגדול יותר: שלטון החוק והסדר הציבורי. הטענה היא שברגע שאתה מאפשר לאיום (בין אם זה גנב רכב שנוסע נגד הכיוון ובין אם זו קבוצת לחץ פוליטית) לקבוע את המדיניות, אתה מזמין את האיום הבא.
הפרדוקס המר במדינתנו העצמאית לכאורה, כפי שניתן לראות, הוא שלפעמים הניסיון להגן על העיקרון (הרתעה או ריבונות) גובה מחיר דמים כבד מנשוא במישור המיידי. השאלה שנותרת פתוחה היא היכן עובר הקו האדום שבו המחיר הופך לגבוה מדי מכדי להצדיק את העיקרון.
האם כל שנאה היא "שנאת חינם"?
המונח "שנאת חינם" מוכר לכולנו כסיבה לחורבן הבית, אך לעיתים קרובות אנחנו מרגישים שהשנאה שלנו "מוצדקת". אנחנו בטוחים שיש לנו סיבות הגיוניות, עובדות ונתונים. אך בתורת חסידות חב"ד מוסבר שהסדר הוא הפוך: השורש הוא קודם כל שנאה, וההסברים השכליים מגיעים רק אחר כך כדי להצדיק אותה.
כדי להבין את זה לעומק, כדאי לבחון את המציאות האקטואלית סביבנו:
המקרה החרדי: סטיגמה מול עובדות
השנאה כלפי הציבור החרדי מבוססת בדרך כלל על הטענות שהם "לא מתגייסים" ו"לא עובדים". אבל כשבוחנים את הפרטים, התמונה משתנה:
* בחזית הלחימה: חרדים רבים משרתים בצה"ל. גדוד "נצח יהודה" הוא דוגמה חיה ללוחמים שמתמודדים באומץ מול טרור. מפקדים בולטים מהמגזר (כמו זרביב) הובילו שיטות לחימה מול מחבלים המסתתרים בבתי אזרחים, ובכך הצילו חיים של חיילים רבים.
* במנועי הכלכלה: הציבור החרדי הוא עמוד השדרה של ענפים קריטיים, כמו בורסת היהלומים – אחד מענפי הייצוא החזקים של ישראל.
* ובראיה רחבה: ביטחון המדינה הוא לא רק צבא. ללא הניצחון במאבק הדמוגרפי, לא היה ערך לניצחונות צבאיים.
באותו אופן, כלכלה אינה רק "ידיים עובדות" אלא גם חוסן חברתי: אחוזי הפשיעה, הרצח והתמכרות לסמים במגזר החרדי הם כמעט אפסיים. המדינה חוסכת הון עתק בזכות העובדה שכמעט אין פשיעה חרדית.
מי שבוחר להתעלם מהנתונים הללו ועדיין לשנוא, מוכיח שהשנאה שלו לא נובעת מחוסר ידע, אלא מהחלטה מוקדמת לשנוא.
המבחן הכפול: חרדים מול ערבים
ההוכחה החזקה ביותר לכך שהשנאה מחפשת תירוצים נמצאת בהשוואה ליחס לאוכלוסייה הערבית.
רבים מאלו שמרבים להאשים את החרדים ולחפש סיבות להשניא אותם, משנים את גישתם לחלוטין כשמדובר במגזר הערבי. למרות שאחוז הפשיעה והרצח שם גבוה עשרות מונים, הם לא יאשימו את האוכלוסייה עצמה אלא ימצאו הסברים חיצוניים כמו "הזנחה של המדינה".
השורה התחתונה:
זהו הפרדוקס של שנאת חינם. כשאנחנו רוצים לשנוא, אנחנו הופכים לחוקרים פרטיים שמחפשים "סיבות". כשאנחנו רוצים לאהוב, אנחנו מוצאים את הדרך להבין ולסלוח. בסוף, הכל תלוי בשאלה מה אנחנו באמת רוצים להרגיש כלפי מי שעומד מולנו.
אני לא בעד לשנוא אף אחד, אבל הרשימה הבאת כאן כל כך לא רצינית ורצופה אי דיוקים.
