אבל אשרייך שניסית

אני בעד פתיחות והרחבת ידע, במיוחד בגיל צעיר.

ק"ו אורות.

הספר הזה דורש הרבה בשלות שכלית ונפשית

יש שם הרבה רעיונות עמוקים וגדולים.

בכ"א, זו המסקנה שלך, ואם ברצונך לנהוג כך זכותך, אני לא רואה צורך לא ללמוד ספר רק בגלל שהוא מסובך.

זה הדרכות של גדולי דור

ואני בע"ה משתדלת לפעול על פיהם.

אין בעיה ללמוד ספר מסובך כמובן.

פשוט יש שלבים בהתפתחות של הנפש והמחשבה

וכשלומדים כאלה ספרים גדולים שאין עדיין בשלות- רוב הסיכויים שלא יצא מזה הרבה תועלת

ואולי חלילה רק יזיק.

סתם נקודה, הרמב"ם למד פילוספיה בגיל שבע עשרה, ויש סיכוי גדול שם היה מקשיב לאנשים בסביבתו (שהיה מן הסתם אומרים לו לא ללמוד..) לא היה לנו את מו"נ.

הרשב"א הטיל חרם על לימוד לפני גיל 25, אבל ר"ח אסר לכולם (חוץ מלצדיק.) בלי קשר לגיל.

שרמב"ם, רלב"ג ועוד, למדו פילוסופיה בגיל צעיר ולא חששו. (ולענ"ד פילסופיה יותר "מסוכנת" מאורות.)

רלב"ג:

"אפשר לשער שהמחלוקת הגדולה על זקנו ועל דודו (עי' מנחת קנאות סי' י"ז) משכה אליה גם את רלב"ג, ועוררה אותו, למרות שהיה בעת החרם בן שבע עשרה שנה, ללמוד פילוסופיה."
 

רמב"ם חיבר את "מילות ההגיון" בגיל צעיר.

(מסתמא  לא למדו לבד)

מה גם, שמה עשו אם היו להם שאלות

ניסו לחקור ולהבין... ושאלו...

לא היה דפוס בתקופתם, כל ספר שהיה להם היה בכתב יד, לכן סביר שהספרים היו יקרים,
ואם מישהו יכול ללמד יעדיפו לעשות את זה.

מה גם שבטח גם הם הבינו שזה לא כדאי ללמוד פילוסופיה לבד,
הרי אפשר להגיע בקלות לכפירה

ברגע שיהיה לך מקור, אני אשמח לקרוא אותו.

בכ"מ, אני לא חושב שמישהו היה לומד עם רלב"ג אחרי החרם, ואכן, נמתחה עליו ביקורת בעיקבות זה.

בנוגע לרמב"ם לא הוכחת משהו, ואני יכול דון איתך על השערות, אבל אני לא רואה צורך לעשות זאת.

איפה הקשר לפסיקת הלכה? למה לדחוף אותה לכל מקום? ברור לי שהרמב"ם היה יותר חכם ממני שהרי לא כתבתי חיבור שמפרש את מילות ההגיון, אבל מדוע זה משנה מי חכם ומי לא?

וברור שיהיה מותר, שהרי זה לא נסר ע"י אף אחד.

אני כן יודע בוודאות על הרב זלמן מלמד, ושזו ההוראה בישיבת בית אל, ועל ראש הישיבה שלי.

עיין כאן.

המדריך ללומד המתחיל בכתבי הרב קוק - כיפה

נראה לי שכבר עניתי לך את זה באיזה שרשור.

הוא כותב את דעתו, רבים מסכימים איתו, הוא בין הבקיאים בדור בכתבי הרב.

הרב לונדין בקיא עצום בכתבי הרב וביאר ספרים לא מעטים מתורתו.

ומתוך כך הוא גם מכיר את כל האתגרים/מורכבויות שיש בלימוד הזה.

אם הייתה לו סמכות הייתי נוהג לפיו, מכיוון שאין לו, אני לא מחוייב לנהוג כמותו.

אם בכ"ז אתה מחפש 'סמכות'

אז הרצי"ה ערך את רוב כתבי הרב והוא ממשיך דרכו

ולו כביכול יש סמכות מלאה על כתביו, וכבר ראינו שיש ספרים שהם לא לכל אדם ע"פ דעתו.

נראה לי שאין מה לטחון מים על הסוגיה הזאת.

אתה מתחיל בשאלות עם סימן קריאה וכאמור מטרתן היא לא לברר.

אם אתה רוצה לברר באמת- הנה לך תשובות טובות שענו כאן

ויש עוד דרכים.

אם מקור בעל סמכות היה אומר כך הייתי מבין, אבל כאמור זה לא נכון. כך שאני לא מבין איך קבעת נחרצות דבר כזה. ורגע, איך אני צריך לשאול שאלות? בלי סימן שאלה?

בכ"א, הרמב"ם ורלב"ג למדו פילסופיה (אני מניח שאת מסכימה איתי שזה יותר "מסוכן" מלימוד אורות) בגיל מוקדם . ורלב"ג למד אחרי שרשב"א גזר את החרם, והרשב"א היה אז גדול הדור.

זה לא קביעה שלי. למה אתה חושב שיש לי זכות לקבוע דברים כאלו?

זה הדרכות של רבנים. לא שלי.

ולגבי השאלות:

יש שאלות עם סימן שאלה שמטרתן לברר ולשאול

ויש שאלות עם סימן קריאה שמטרתן לאמר אמירה והן באות בהסוואה של שאלה

ובעצם, אתה לא שואל: מה הבעיה ללמוד את כתבי הרב בשלב כזה של החיים?

אתה אומר: אין בעיה ללמוד את כתבי הרב בגיל כזה!

וזה רק במסווה של שאלה.

אנחנו לא הרמב"ם ורלב"ג. פני הדור וכו.

ואתה בעצמך אמרת שקשה היה לך ללמוד אורות, אז במבחן המציאות הדרכות הרבנים הן נכונות.

מחילה. אין לי מה לטחון מים על זה. סוגרת דיון.

רק טוב

אנחנו באמת לא רמב"ם ורלב"ג, אז מה?

קשה לי גם ללמוד תלמוד, כך שזה שהיה קשה לי לא מעיד. בטח אם לא הבנתי את לשונו.

תקרא שוב את התגובה שלי.

מיטב ידעתי מפילסופיה אפשר להגיע למסקנות הרבה יותר "גרועות" - כמו הכחשת קימות ה' וכדומה.

אפשר להגיע למסקנות הנ"ל ע"י לימוד לא נכון של אורות?

כמו בכל הדרכה שעושים זה לא מחייב

אבל מי שכבר עבר את התהליך עוזר לך ונותן לך עצות

אל תהיה בכוונה אנטי

אי אפשר לקפוץ לקומה 12 בלי לעבור דרך שאר הקומות

פשוט אי אפשר

הרמבם למד כי היה בו הרבה קומות כשהיה צעיר.

אם אתה טוען שבך יש כבר את הידע שהרב קוק כתב בספרים היותר בסיסים שלו, לך על זה.

כמו שהרמבם הבין שהיה לו ידע גדול ולכן הרשה לעצמו ללמוד פילוסופיה.

אבל אם אתה לא טוען שיש לך את הידע הזה..

אתה סתם יוצא נגד ואנטי אנשים שרוצים לעזור לך.

הרמבם לא עשה את זה. הגדולים והטובים שמבינים בכתבי הרב קוק לא עשו את זה

אז אתה רוצה להיות המבין הגדול בכתביו שלומד לא לפי הסדר?

אתה גם מתחיל ללמוד גמרא במסכת זבחים ורק אחכ עובר למגילה וברכות?

הרי.. לאף אחד אין בעלות על הש"ס.

ובכ"ז,

רוצים בטובתך.

איני מבין בכתבי הרב קוק. לא בסדר, לא בזה.. ממש לא. לא מבין בזה. לצערי.

כמו שאני לא מבין בעוד הרבה כתבים.

בהצלחה

ולומד זבחים

(כמובן כשאין לו איזה שיעור או רב או מישהו שיודע ללמוד)

הוא לא באמת מבין את זבחים. הוא לא מבין כלום.

הוא לא יודע ללמוד גמרא.

צריך להכיר מושגים בשפה של הגמרא, בדרך שלה, בפיסוק שלה

שמות וכינויים של דברים

ככה זה עובד.

את יכולה אולי להגיד יותר יפה

זה לפי טעם

אבל היא קשה.

כשאת לומדת בעיון הכל קשה.

ואם את חושבת שזבחים לא קשה, זה כי לא למדת זבחים בעיון..

גם אני לא

אבל יצא מעט מידי פעם איכשהו

זה עובדה..

לא. אני בקיא. ולמדתי מסכת זבחים.

ומנחות.

למדתי.

אנשים גם לא בקיאים בהלכות גיטין. יודעת מה? עזבי

לא בקיאים בהלכות שבת. תמחאי על זה קודם. אחכ נדבר.

בפועל שומעים על מה אנשים מוחים ומדברים, והנה יש חילולי שבת מחוסר ידע.

זבחים יותר קשה וזה דיון מיותר.

תודה.

והרמבם כותב שאנחנו לא יכולים לדעת מה הסדר אם זה קודם תחיית המתים או משו

אבל זה לא קורה בבום

הכל בהדרגה

כמו שכולנו מאמינים

זה לא יקרה בבום

אנחנו קרובים מתמיד

אבל בגלל שאין שיעורים בהלכות שבת וכיוצב זה מתרחק.

אנחנו אנוסים מלהקריב קרבן פסח. לא אנוסים מלשמור שבת

אז במקום להתמרמר ולמחות על משהו כזה (שהוא חשוב מאוד),

עדיף לקיים שיעורים בנושאים באורח חיים. אין מה לעשות

לא סתם רבנו יעקב בן הראש חילק את זה ככה.

יש גם מעלה בהרבה דברים אחרים. יש מעלה בלימוד סדר טהרות. יש מעלה בלדון דין צדק לאמיתו. יש מעלה בהלחזיר בתשובה ויש מעלה לתת צדקה ולשמור שבת.

בואי אגיד את זה ככה,

אם המחאה הזאת הייתה על כל הדברים שקשורים לאורח החיים שלנו, ובנוסף ביהמק (ששוב, זה בהדרגה, זה לא יפול בבום זה ודאי ואין חולק) אז אולי הגישה שלי פה הייתה אחרת

אבל זה לא ככה

ומסתבכים פה עם תירוצים שבקרוב מאוד זה כבר חלק מאורח החיים שלנו

נכון, אז כדי לקרב את זה שזה יהיה אורח החיים שלנו, תלמדו הלכות שבת!! כשזה יתקרב את תדעי, ירגישו את זה באויר.

אני ככ קרובים ובכ"ז, ההתעלמות הזאת מאורח חיים למען ממשהו שהוא לא אורח חיים

ואז בוכים "אנשים לא יודעים קדשים", אנשים לא יודעים שבת.

על מי עובדים פה בכלל? כולם רואים על מה יש מחאה ועל מה אין מחאה.

כשיתחילו למחות על שבת נדבר.

אז לפני ש"חובת המחאה על שבת וכו'" כמו שכתבת,

תמחו על שבת

ואחכ תמחו על קרבן פסח שאנחנו אנוסים

האמת שהכוונה של המשפט היא שהמקדש לא דוחה שבת, רק אומר.

לא מצמם את כל משמעותו לכך. רק אומר.

מה קדם למה

רק אומר

אבל לא אמרתי את זה כי זה לא מתאים

וזה אפילו לא קשור עכשיו, ולכן לא הגבתי לזה.

העיקר זה מיום החרבן, אין לו להקבה.. אלא ד אמות של הלכה בלבד.

וזהו.

זה שיש פסוק שמביא את שניהם יחד זה ממש מגניב ונחמד פה בתוך הדיון, אבל אין ככ מה להתפלמס עליו

אנחנו כן. תנסי לעלות להר ולהקריב. מעשית זה בלתי אפשרי. אנוסים.

הרב אמר. אני אביא רב אחר. הרב אליהו. כמו שאני תמיד אומר.

זה בהחלט אורח חיים יהודי.

הוא כן. רק היום אין מזה הלכה למעשה

ומשחרב ביהמק אין לו.. הלכה בלבד.

הוא הבסיס. הוא לא הלכה למעשה. תלמדו הלכה למעשה. בחיאת. מלמדים שיש 15 מעלות כנגד 15 שיר מעלות, חצי אמה. נו. חשוב. ודאי שזה תורה. אבל אנשים צריכים ללמוד הלכה ולמעשה. לכשזה יהיה בקרוב מאוד הלכה למעשה נלמד גם את זה, כמו שמלמדים גם הלכות שבת והלכות תפילה והלכות לשון הרע. אחכ יהיה גם הלכות ביהמק. עכשיו זה לא רלוונטי. לכשזה יהיה קרוב את תדעי. כולנו נדע. כרגע? תלמדו משהו שחשוב גם לעכשיו וגם לאחכ.

נו באמת. הנה עכשיו אמרתי "חבל שאנשים לא בקיאים בקדשים", הם גם לא בקיאים בברכות ובשבת. למה זה לא נכנס שמה בפנים האא?! למה? וזה לא רק עכשיו. חבל שאנשים לא לומדים מסכת מידות. חבל שלא יודעים את הקרבנות חבל חבל חבל. ברור שחבל אבל תתמרמרו קודם על הלכות ברכה אחרונה, אחכ לדברים פחות מעשיים ביום יום ואחכ תעברו למשהו שכרגע הוא לא הלכה למעשה. כי כשזה יתקרב אנחנו נדע ונראה.

שיחיה מקדש, שיחיה גם מסכת מגילה. שיחיה הכל. יש עשר זכירות בכל יום. אחד מהם שהמשיח מגיע. אחד מהם זה שבת. אחד זה מרים ויציאת מצרים ועוד.

מה אם אולי להקים מקום עם לימוד זכר ליציאת מצרים? הא? מה היית אומרת עליו? ודאי שחשוב, אבל הלכה למעשה קודם לכל. אין מה לעשות. הלכה למעשה קודם לכל.

אנחנו מספיק גדולים כדי לעשות גם וגם וגם והכל ביחד <ר>

ולמחות על כך ברבים לא.

כי יש עניינים שהציבור חייב לדעת

והציבור לא מסוגל לדעת הכל

ממש לא

אני מתכוון לומר שהציבור הוא המספיק גדול (איכותית, לא כמותית. ויברך אתכם כאשר דיבר לכם)

הלכות תפילה שבת וברכות

אנשים לא יודעים

פשוט לא יודעים

אתה תלמד אותם ברכות, אני אלמד שבת, ועוד חודש אתה תעבור לאבות הטומאות ואני אעבור לתפילה.

וכולם לא יודעים ולא יודעים מספיק

אני יכול לומר לך שבאותו מקום אני מלמד הלכות תפילה (למעשה)

לאחרונה למדנו ברכת כהנים בפעם ה3

לאנשים התחדש שלא מפנים גב לכהנים.

צריך צריך צריך

אתה צריך לפעול בשטח כדי שהעולם יהיה מתוקן יותר

לאיודע מה איתך

אני אעדיף שיעבירו שיעורים בהלכות שבת יותר מאשר שיעורים בזה..

א. שים לב שבהתחלה דיברת על זה שאי-אפשר להבין קדשים לפני ועכשיו שזה פחות חשוב.

ב. אני מצטער אני לא מסכים, זו דוגמה למה שהרב חרל"פ אומר שאחת ממחלות הגלות היא הטשטוש בין כללים לפרטים. גדרי מוסטקי ופת הבאה בכיסנין (או מצווה על הישראל להתברך) חשובים ואסור לוותר עליהם, אבל לא כמו יסודות קדשים וטומאה וטהרה. כשאנשים ידעו הלכות טומאה וטהרה כמו שהם יודעים הלכות שבת וברכות (ובעיניך זה לא מספק, אז תבין שגם שם זו פשרה גדולה), הגיוני שיש מקום להקדים דברים דחופים יותר. (למרות שהיום, כמה שתמחה, אנשים עולים להר הבית ולכן גם טו"ט זה למעשה).

ג. כאמור, יש ענין מיוחד בלימוד סדר קדשים יותר מכל לימוד אחר, עי' רש"י ב"מ קיד: ד"ה בארבעה.

ד. אם תתאמץ, ידעו הכל טוב.

לא ביססתי אחד על השני.

מצד אחד זבחים יותר קשה, ואז היא אמרה שזה מאוד חשוב ומפה לשם זה גלש על החשיבות

ב. ד. ודאי שזה חשוב. נו ו? זה הלכה למעשה וזה לא. ודאי שבאדיאל עדיף הכל. זו לא המציאות. אם אתאמץ? אני לא יכול לבד. בשביל זה צריך שארגונים כאלה יפעלו גם בשביל הלכות שבת. ודאי שבאידאל כולם צריכים דלעת הכל, אבל פוק חזי שאתה רחוק משם כמטחוי קשת. אם אתה בוחר להתעלם מזה וללמד אותם הלכות שלא למעשה, טוב, אתה בחרת. אבל זו המציאות ואני ממליץ לא להתעלם ממנה

ג. יש גם מעלה בהרבה דברים, בכל דבר יש את המעלה שלו. לאו דווקא כל ה'מעלות' האלה גורמים לדבר פלוני להיות חשוב מן השני. אלא פשוט בדבר הזה אותו לימוד ספציפי מיוחד יותר באותה מעלה שיש בו.

הדבר היחיד שמשנה את סדר העדיפויות שלנו בציבור זה איך זה משפיע עליהם. בסופו של דבר? למרות שהכל משפיע על האנשים. הלכה למעשה זה הכי הכי הכי חשוב. אין מה לעשות. פשוט אין.. אבל זו המציאות. הלכה למעשה זה הכי חשוב שיש.

כשר' יעקב העביר חבור'ס ביום שישי הגעתי בלי להכין והיה סבבה.

(עד שהוא הפסיק אותן כי החבר'ה לא מכינים, אבל זה סיפור אחר)

אפשר להסתדר איתה. הרבה מהדפים שמה לא מסובכים.

ובכז

היא הרבה יותר קשה ממגילה

לא סתם מכוונים מתחילים להתחיל ממגילה/תענית/ברכות

הלוגיקה לא שונה בהכרח (ובכלל לא בטוח שהשוני אם ישנו בכלל יהיה בכיוון שאתה מתאר).

וכבר אמרו שכתובות בעצם יותר קשה מיבמות, אלא שביבמות יש קושי מצד זרות המושגים והחשבונות

והרמב"ם גילה דעתו בהקדמת סדר קדשים.

אז אני מעדיף להיות בצד שלו

אם אשמע טיעון הגיוני ונכון לדעתי לא אלמד את ספרי הרב קוק זצ"ל לבד ובגיל צעיר, הבעיה היא שלא שמעתי כזה.

אכתוב כאן חלקית כמה טיעונים שנכתבו בשרשור:

הבנה לא נכונה - אני לא אבין גמרא כמו שאדם שלמד כבר גמרא שנים רבות מבין, נכון? בכ"ז, אף אחד לא אמר לי לא ללמוד גמרא בגיל צעיר, נכון? בפרט שספרי הרב קוק זצ"ל הם (ברובם לפחות.) ספרי הגות, והבנה לא נכונה של הגות לא גורמת הרבה נזק.

הבנה חלקית וקושי בלימוד - לא הבנתי מה רע בהם, והרי כל אדם לא מבין תמיד את מה לומד.

וקושי אינו דבר רע.

ובגלל רעיונות עמוקים וגדולים לא נלמד ספר? מדוע?

הרמב"ם לא היה מגיע להבנה בפילסופיה בגיל צעיר אילו לא היה לומד פילוספיה בגיל צעיר. ואיך הרמב"ם ידע שיש לו ידע גדול בפילסופיה אם לא למד פילסופיה?

וגם רלב"ג למד פילסופיה בגיל צעיר אפילו שהרשב"א (שככל הידוע לי היה גדול הדור אז.) הטיל חרם על מי שלמד מתחת לגיל 25.

וגם רבי יצחק לוריא, רמח"ל, מוהר"ן ועוד רבים למדו קבלה לפני הגיל שבו הרו ללמוד קבלה.

ובניגוד לתלמוד, כאן עדין לא הבנתי למה לא ללמוד את כתבי הרב קוק בגיל מוקדם.

אבל אל תתחיל מהקומה העליונה

תתחיל ללמוד לפי הסדר של הדברים. לא משנה באיזה גיל, אבל תלמד לפי הסדר.

לבסיס הבסיסי מתחילים עם ספרים פשוטים מאוד רק עם כיוונים כללים בתורתו- נגיד משפטי הרב קוק

משם מתחילים עין אי"ה

עוברים לאורות התשובה, מידות הראי"ה, אורות התורה וכדומה

ורק בשלב מאוחר יותר מתחילים עם אורות, אוה"ק.

תורת הרב קוק זו שיטה. לא מתחילים מהסוף.

וגם על הבחינה הרעיונית.

עין איה זה ספר שהוא יחסית קל להבנה וללמידה

ומשם מתקדמים ללימוד יותר מעמיק, וכן בספרים הבאים של הרב יש מושגים יותר מורכבים.

ע"פ הדרכת הרב לונדין.

מחילה, חולקת על זה, כמובן שאתה מוזמן לחלוק עלי, בשמחה(:

לימוד שיטתי מתחיל באיטיות וביסודיות

מהקל- אל הקשה.

אפשר ללמוד גמרא בלי לדעת משנה קודם?

צריך ידע בסיסי, הבנת מושגים.

כך גם בתורת הרב, אי אפשר לקפוץ ישר אל 'המים העמוקים'.

צריך לעבור כמה דברים לפנייכן.

חוץ מזה שכדי ללמוד שיטה יש להקיף כמה ספרים מתורתו.

שוב, זה לא דברים שאני ממציאה

יש לדברי ביסוס מהדרכות רבנים.

אענה במוצ"ש בלי נדר אם אספיק.

היסוד זה 8 קבצים. זה לפחחות מה שהרב עצמו הגדיר כיסוד. שנאמר במבוא לאוה"ק של הרב הנזיר: "בעוד שבע שנים (בתרפ"ב), והנני בירושלים, מסתופף בצל הרב בבית מדרשו, יומם ולילה. ויהי היום ואעל אליו בשאלה: רבנו, קדושה יש כאן אצלו, רוח השפעה סגולית. האם יש גם תורת הרב, תוכן למודי מסוים, מה, שיטה, והתשובה, כן, ודאי. מאז גמלה החלטתי, לברר תורת הרב, כשיטה אלהית שלמה, יסודותיה, ויסודי היסודות, ועל פיהם לבחור כתביו ולסדרם, במאמרות. הרב מסר לידי כתבי קדשו (8 קבצים), ועודד אותי בדבריו, כי הוא סומך עלי בסדורי. הרביתי להגות בדברי קדשו ולהעמיק בהם, ונמצאו יסודי השיטה האלהית במערכת חכמת הקודש. הקודש הכללי, החיות העולמית, האחדות הכוללת, הטוב הכללי, התעלות העולם"."

בכללי אורות יותר מעשי.

חושב בכ"ז שעיקר השיטה הכללית- קבצים

פילוסופית- אוה"ק

אקטואליה- אורות

לכן הפריעה לי ההתעלמות מהשאר

"יש הטוענים שצריך להיות בגיל 40 שנה כדי לעסוק בחכמת הנסתר; אלא שאם היו מחכים לגיל 40, לא היו לנו לא האריז"ל (שנפטר בגיל 39) ולא הרחמ"ל (שנפטר בשנתו הארבעים), גם הרמ"ק כתב את ספרו "פרדס רימונים" בבחרותו, על פי עדותו. דוקא לצעירים יש יותר שקיקה לנושא".

(ויש להוסיף כמובן גם את מוהר"ן)

וונפטר בגיל 39

אגב

נראלי שהארי נפטר ב38 ולא 39

וכמותם עוד רבים. לאו דווקא מקובלים..

מה אתה עושה?

אני לא ממש מודע לכל המחלוקות שלהם

לרוב זה גם על דברים קטנים שלא ככ משנים נורא ואיום

זה בעיקר לשופרא דמילתא.

לרוב אני מחמיר

זתומרת

הרב עובדיה אוסר לטבול במקוה חם בשבת, הרב משה לוי מתיר

בלנד מחמיר

הרב משה לוי אוסר לשים שעון בשבת, הרב עובדיה מתיר

בלנד מחמיר

בעיקרון אני בודק מה הרב מאזוז אומר. וזה ה-פסק שלי. אבל גם בזה אם אני יכול אני משתדל לצאת ידח הרב עובדיה

אבל יש להם מחלוקת למשל

אם לפסוע 3 פסיעות בקדיש של סוף קדיש יתום.

אני לא אומר קדיש.

בעוד הרבה זמן בע"ה, כשאומר. זה לא כרת אם אני לא אפסע. זה לא כזהה נורא.

אבל

יש דברים שלא בטוח שאצליח להתחמק. למשל.. אם להישבע בכתובה.

כנראה שאעשה כמו שהרב מאזוז אומר ולא אעשה

זה מרתק..

פעם קראתי ברב מזוז על מחלוקת בניהם (משהו לגבי ברכת האילנות)

והוא אומר "מי זה שיכניס ראשו בין האריה ללביאה".

אח"כ ראיתי שהרב יצחק יוסף כתב על זה- הוא שכח לומר מי האריה ומי הלביאה....

לפי מה שהבנתי הרב מאזוז פגוע מאוד מהרב יצחק יוסף על ההתנהגות שלו כלםי הרב משה לוי, בשונה מהרב עובדיה שהיה קם כשהרב משה לוי נכנס (הרב עובדיה גדול ממנו ב41 שנה. חישבתי)

ברכת האילנות?

אם לברך בשבת אולי?

מחלוקת עתיקה

הרב עובדיה שאומר שגם לפי הקבלה זה פסדר יש לו על זה תשובה ביחו"ד..

לאיודע..

אני לא סומך על זה לכתחילה..

ברכת האילנות בשבת הרב משה לוי אומר לא לברך?

קראתי את דעת הרב עובדיה בחזו"ע פסח...

אם תרצה אחפש לך.

כולם כזה אומרים לא לברך משום בורר

והרב עובדיה אומר שזה בסדר גם לפי הקבלה כי גם בתפילה יש בורר

ראיתי בספר של הרב מוצפי שהוא מחלק בסוג הברירה כי פה זה בורר אוכל מפסולת ופה אוכל מאוכל

נו

לאיודע. חשבתי שהרב משה לוי יגיד שלא.

בכ"מ, אשמח. תודה

היה שם ברכת ה'...

אני מנסה ללמוד את זה עכשיו. מופיע בחז"וע פסח הל' ברכת האילנות אות ח.

אם הבנתי נכון, השאלה היא האם אפשר לברך אחר שגדלו הפירות, שלדעת הרב עובדיה אי אפשר ולדעת הרב משה לוי מותר כל עוד הפירות לא גדולים כ"כ שאפשר לברך עליהם בפ"ע.

זה להסתכל עניינית כל מרה לגופו מי יותר צודק, הרב עובדיה או הרב משה לוי (או אף אחד מהם)

ולהכריע

אבל.. אין בינהם יותר מידי מחלוקות

סהכ זו אותה פסיקה

אותה דרך

פחות או יותר.

מה למשל?

אני מברך שהכל על ופל.

רק שצריך להיות בקיא בעניינים כדי לראות כל מקרה לגופו....

בטח אם זה ברמה התוראטית.

הבעיה מתחילה כשמתחילים לקשקש ולהתהלם על סמך אותם מושגים חלקיים.

מקווה שגם אתה לא כזה

אַנְטִישֵׁמִיּוּת היא המונח המודרני לתיאור תופעה חברתית שלפני המאה ה-19 נודעה בשם שנאת יהודים או שנאת ישראל.

אני מסכים שמה שעשית הוא לא אנטישמיות, ורציתי למחוק את זה, אבל אני חושב ש זלזול ברבנים הוא דבר חמור, מאוד,
וכדאי ששדבריי ישארו חריפים

חוצמזה שיש נראה לי דברים יותר חשובים ללמוד.

ש"ס ופוסקים כזה..

לא מכירה, חידשת לי! מאיזה ספר זה?

ויש מנגד עוד סיפור על שיעור קבוע באורות הקודש שהעביר רבנו

והתלמידים שם היו כמובן קבועים ובקיאים בתורת הרב

יום אחד הצטרף תלמיד לא קבוע, ורבנו התעקב בסיפורים שונים ולא ניגש ללימוד של אורות הקודש

בסוף השיעור אחד התלמידים (במקרה זה הרב צפניה דרורי)  שאל לפשר העניין

ורבנו הרצי"ה הסביר שלא רצה לפגוע בבחור ולהוציא אותו מהשיעור

אבל מנגד גם לא יכול ללמד תלמיד שאינו 'ראוי לאורות הקודש'.

כך שאורות הקודש- לא לכל אחד.

ודו"ק...

אז הרצי"ה ענה לו-

כתר זה מה ששמים מעל הראש

ילד עד שיעור ג'
לא לומד אורות לבד.

בגלל שאלו דברים גבוהים, אז המקום לטעות הוא יותר משמעותי, ובסיסי.

לקחת מהלכים ולהמשיך אותם על דברים אחרים בצורה לא נכונה,
ועוד טעויות ושיבושים.

ב עלולים לפעול או להבין דברים יותר מעשיים בצורה שגויה ולפעול לא נכון

גם אני לא הבנתי אילו פעולות שגויות יכולות לבו בעקבות לימוד אורות.

שעלולות גם להוביל למעשים שגויים

הסברתי כבר שתפיסות עולם, שגויות, יכולות לנבוע מההבנות השגויות ברב,
ואז להבנת הלכות בצורה שגויה

כי אני ל מצליח להבין למה אתה מתכוון.

ג

"יש שהזמנים שמתבטלים מהתורה הם פועלים להאיר את העינים להכיר את תוכן קדושת התורה ועומק החיים שהיא משפיעה על לומדיה."

ואז אדם יתבטל מרצונו.

אני די בטוח שהוא היה מתבטל גם ככה.

התשובה.

אני מעדיף דברים יותר ברורים, הלכה, גמרא וכו'.

הרעידה הכי חזקה לשנת 2016. כבוד!

2026 Mindanao earthquake - Wikipedia

למה אני קוראת הודעות מפעם

למה כבר בשני ספרים גדליה הוא גבר חסון גבוה ומושך שכל קוראת רוצה כמוהו ואז באמצע הספר הוא מאכזב למה

למה אני מרגישה שהכל עליי 

למה קשה להיות עצמאית (לא בעסק)

למה אני לא הולכת לישון בכאלה שעות

איך החיים הולכים להשתנות מסוף השבוע הזה ואני מקווה ממש שישתנו לטובה

למה תמיד אבא עוזר ועוזר ועוזר ואז בסוף אני כועסת עליו

למה הוא כאילו עוזר לי אבל באמת נראה לי שהוא עושה את זה בשבילו

למה כל התהיות שהיו לי בראש שבשבילם נכנסתי, כדי להוציא ותם, נעלמו פתאום וחוץ מגדליה אני לא זוכרת מה עוד הפריע לי

למה החיים כאלה עליות וירידות

ולמה גם דברים פשוטים מסתבכים לפעמים

לא תמיד, אבל לפעמים כן

למה אי אפשר להרוויח 20 אלף שח לגדל ילדים בנחת לאפשר לבעלך לגדול בתורה להיות רגועה עם בית מסודר בגדים מקופלים בארונות כיורים ריקים בלי שימוש בחדפ ארוחצ מוכנה חמה כל יום למה

איך יכול להיות שכל כך הרבה הודעת ורק אחת שלי

אני זוכרת שהיו הרבה יותר

ללכת ביישוב בלילות מזכיר לי את פעם

מעניין

אולי בקיץ יהיה מעניין יותר? אולי לא

למה הפסיקו לייצר נוקיה208

למה לא המציאו עוד טלפון חדש בדיור כמו נוקיה 208

למה אני בטלפון הרביעי או החמישי ב7 שנים האחרונות זה לא תקיןןןןן

ואין לי מספרים של אנשים מפעם ואין איך לשחזר

אפילו בנות מפה שפעם היו לי

מה שלומך?

ואת עדיין כותבת באותו סגנון שהיית לפני מאה שנה.

ללכת עם אילה בלילה ולדבר על חשופיות ישר הזכיר לי את האולפנא

למה אני האישה היחידה בגילי שעדיין מתגעגעת לאולפנא

למה אני אומרת בגילי וזה נשמע שאני זקנה אני לא זקנה

אני רוצה להיות קשורה לבנות המתוקות הצדיקות קדושות צנועות האלה

אני רוצה לחזור לאולפנא ואני מוכנה להתפקשר גם אם זאת לא ה- אולפנא

אני רוצה להיות עצמאית

אני רוצה שירים זמינים בלי לפתוח מחשב

מספיק לי די והותר מה שעובר עליי

והעומס הזה שמגיע

מכל מיני סיפורים שקורים מסביב

עושה לי אדרנלין לתקופה ואז בבת אחת ריסוק עז מלווה בדכאון לא ברור

עד שהבנתי שהוא ברור

אסור לי להיות שם יותר מידי

ואני מוגבלת

אני יכולה להיות נחמדה

להתעניין בשלום

להביא משהו נחמד אם מסתדר לי

אני לא יכולה לתת את הבית שלי

או את האוכל שלי

או את הלב שלי

וזה גם לא יעזור

עכשיו צריך להתפלל

ואיפה אני ואיפה להתפלל

ויערה עושה לי פה 3 תפילות ביום מעמידה אותי במצב שאני מרגישה הכי לייטית בעולם

אבל יש לי תפקיד

כרגע במסגרת התפקיד אני נותנת תנאי חיים לאלה שבאחריותי

הלוואי שאצליח גם לתת להם תנאים רוחניים מיטביים

הוי טאטע רחמים עלינו

אנחנו רוצים להתפלל

חסרים לי כמה ימים בשבוע להספיק כל מה שצריך גם ככה אני בעומס לא יאומן

מתלבטת אם לישון או לאכול או ללכת לשיעור

בקיצור גאולה עכשיו

זה בוודאי יפתור את כל בעיותינו

ובלי הנחת של אביגייל

אנחנו רוצים בית דוד

מהר עכשיו אין זמן לחכות

חיכינו מספיק אביגייל

טאטעעעעעע רחמיםםםם עלינו

ותן לנו שמחה!

קוראים לזה מובחנות

אולי יום אחד אהיה פסיכאטרית

אולי בגלגול אחר כשיהיה לי יותר הבנה בשפה האנגלית

צריך פשוט להכיר את הנפש לחיות איתה בשלום ולא לתת לה לנהל אותנו למקומות אסוניים.

מובחנות היא היכולת של אדם לזהות ולהחזיק בזהות, במחשבות, ברגשות וברצונות שלו, מבלי להיות תלוי באישור, בלחץ או בציפיות של אחרים.

אדם בעל מובחנות מסוגל לשמור על עמדתו ועל גבולותיו האישיים, ובמקביל לקיים קשרים קרובים ומשמעותיים עם הסובבים אותו.

אגב, רגישים לפעמים מתקשים בזה. הם ממש מרגישים פיזית את הסביבה שלהם.

לא שאני תלויה באישור ובציפיות. פשוט לוקחת ללב כאבים של אחרים וחושבת שראוי שאעזור להם כמה שאני יכולה.

כאילו אם זאת היתה אחותי, לא הייתי מארחת אותה?

אבל כאן בדיוק הנקודה, היא לא אחותי ואני באמת לא יכולה ארח אותה.

ואז לשחרר את זה והלבין שלמרות שזה נשמע אגואיסטי וגם בתיה אמרה לי מה פתאום מה פתאום ולאה אמרה זה לא שייך איפה תשימי אותה

אז למרות שבהתחלה חשבתי איזה אנוכיות זו לדבר ככה

להבין שזה המצב ואין לי ברירה אלא לשחרר

כי לחשוב עליה בלי  יכולת לעזור זה קשה

ולעזור זה לא אפשרי

אז מה נותר?

להתפלל

והוא זה שמוביל אותי לרצות לעזור ולהיות קשורה ולהתעניין

ההיא התגרשה, בא נהיה איתה בקשר אולי ככה נדע מה הסיפור שהיה שם

ההיא בודדה, נהיה איתה בקשר אולי נבין משהו על הנפש. אולי נקבל כבוד כי היינו שם בשבילה.

ההיא בעלה עובר מה שעובר, בא נעזור לה, ואז תכנס בפנים והיא תפתח את הלב.

אולי, אני לא יודעת.

בינתיים לא קיבלתי שום מידע על שום דבר וזה גם לא ייתן לי שום דבר, וגם כבוד לא קיבלתי חחח

איזה יצר הרע יש בעולם הזה! לרצות לעזור כדי לקבל כבוד. אז זאת האנוכיות האמיתית בעצם. עכשיו הבנתי.

זה סקרנות בלבוש אחר. ואולי את בסוף באמת נותנת את הלב שלך (ואז נשארת מרוקנת). ולגבי כבוד - אולי. אבל לא מקבלים ככה כבוד. גם הצד השני מרגיש אותך כמו שאת מרגישה אותו ולפעמים הוא נרתע בלי לדעת למה.

(אגב, נשים, ובמיוחד דתיות, הרבה פעמים אומרות "הוא הטריד אותי" על כל שיחה שהיה שם אנרגיה לא ברורה שהייתה לא נעימה להן ולא היה להן טוב שם, כלומר - הוא פעל בסדר לפי הכללים אבל האנרגיה שלו הייתה מרוקנת ולא נעימה והן מרגישות את זה, רק שבהעדר מילים לתאר את זה הן אומרות "מטריד")

לא חושבת שהן הרגישו אותי ככה, כי באמת עשיתי את מה שעשיתי לא בשביל הכבוד, באמת באמת באכפתיות.

בסדר 

אנחנו גם וגם וגם וגם. גם רוצים (כבוד, סקרנות,...) וגם רוצים להביא טוב לעולם. שני הגורמים האלה חיים בתוך הגוף ביחד. לא תמיד הם סותרים אחד את השני.

אנחנו צריכים להציב גבול רגשי.

הדבר הכי חשוב.

אם אני יכול לעזור או לעשות משהו. בשמחה. אבל סתם לכאוב אותם ולסבול יחד איתם? למה? למה זה מועיל?. אותו כנ"ל אגב חדשות ואקטואליה שהייתי מכור כבד וקצת נגמלתי במידה ואני רואה מהצד מכורים אחרים. זה נוראי.

צריך לדעת חדשות. צריך להתעדכן. צריך לפתח דעה. אבל לא צריך להתכווץ בגוף על כל דבר שקורה בעולם.

 כבר שנתיים ושלושה חודשים שרוב החדשות שאני שומעת מגיעים מהמשפחה בשיחות טלפון (ואז מן הסתם זה הדברים היותר עיקריים שקרו השבוע)

ומידי פעם כשאני ממש מרגישה מנותקת אני פותחת ערוץ 7 ועוברת על הכותרות.

ואז אני מגלה כמה לא קרה שום דבר משמעותי בזמן שעבר.

כלומר, ייתכן והיו דברים משמעותיים שקרו, אבל מה יעזור לי לדעת בזמן אמת ומה יעזור להם שאני אדע?

אין לי דרך ממשית להשפיע על מה שקורה.

אני יכולה להתעצבן אם מחוקקים חוקים גרועים או אם היועמשית עושה מה שבא לה או הפצרית בכללל......

אבל כל העצבים שלי לא מועילים כלום! מתסכל אבל זה ככה.

פעם ב לשמוע על חייל שנפל... אבל גם כאן אני לא באמת משפיעה. 

בעלי אמר: כמה פעמים קראת תהילים עליהם? אז מה זה עוזר לראות חדשות לראות שמישהו נפל?

בשבילי זה כן חשוב כי ככה אני מרגישה מחוברת לעמ"י אבל בתכלס...לא באמת עשיתי כלום. אפילו תהילים בקושי קראתי.

אז לונורא לא להיות מחוברים לחדשות.

ולגבי הלפתח דעה- אותה דבר. לא באמת משנה מה הדעה שלי. היא לא תשנה משהו.

אתם יודעים מה? אולי היא רק תגרום יותר פירוד ומחלוקות.

ובכלללללל

אם ניזכר לרגע בשיחת נשים ביום שישי, לצרוך חדשות ו"אקטואליה" דרך התקשורת בישראל, זה ממש לא רק להיות מעודכן, אלא זה משנה לך את הדעות ואת המחשבה. אתה כבר לא עצמאי כמעט בכלל. אתה מסכים עם ההוא או עם ההיא, אבל מה אתה חושב לך לעצמך?

אבל אם אתם בכל זאת רוצים לדעת מה דעתי אני אולי אפתח את זה בתגובה אחרת פה בשרשור.

((ודעתי, אגב, פותחה לבד באופן עצמאי. כלומר, זה היה רעיון שלי בלבד בלי ששמעתי עליו מאף אחד אחר.

ואז כעבור שנה פתאום מוריה (שגם היא לא צורכת חדשות) אמרה אותו ביום שישי.

והרגשתי ממש, אמממ לא יודעת איך קוראים להרגשה, כשאמרתי לה- נכון! גם אני אמרתי את זה! ממש!

ההרגשה כנראה היתה, מה זה עוזר שאמרתי. מי בכלל מקשיב את מי זה מעניין))

לא חדש, כבר חודש. אבל חדש. אולי אפשר לומר: הבחור החדש.

והוא אמר לי תודה רבה.

יותר מששמחתי על התודה שמחתי על עצם זה שהוא אמר לי משהו.

כאילו, חמודים, אני אוהבתתכם והכל אתם ב"ה טפו טפו יחידי סגולה בדור הזה

ואשריכם לגמרי כמו שנאמר

אבל

לומר תודה למי שהכין לך אוכל וטרח בשביל שיהיה לך נעים ונחמד זה דבר בסיסי

ואם האדם הזה הוא אישה אז כן

צריך לומר תודה גם אם זו אישה

עכשיו אני דנה לכף זכות וברור לי שהם בסדר ואף פעם לא הקפדתי עליהם בעניין הזה

(למעט שבועות? אולי)

אבל פתאום כשמישהו פונה אליך ומכיר בעצם קיומך ובעצם זה שנתת מעצמך בשבילו

וואו

אשריך לגמרי

והוא הזכיר לי את יהודה פתאום זה היה לי כזה אווץ

אבל יהודה אומר שהוא לא אותה בחינה אז כנראה שלא

להבדיל בין החיים, כן.

(יהודה זה מי שאני חושב שזה?)

הבחור שאמר תודה הזכיר את יהודה שכנראה אולי אתה חושב. לא שהכרתי אותו מידי בחייו אבל נדמה לי שהוא היה מהסוג של האנשים שיגידו תודה לאישה למרות שהיא אישה והוא בחור. נכון?

אחרי שהוא נרצח, פתאום התחילו לחפש שיחות איתו. גם נשים וגם גברים.

כי מחר שום יום שלישי והפעם לא אוכל להבריז כמה אפשר להיות בת 16 בגיל שאני עכשיו

אז דיברנו

ושאלתי

והוא שאל אם אני רוצה לשמוע מה שאני רוצה לשמוע או מה שהוא חושב

ואמרתי שיענה מה שהוא חושב

והוא הסביר

והוא אמר שבחור בגיל הזה זה כך וכך

וניסיתי להבין ככל יכולתי

בכל זאת, אני לא בחור בגיל הזה, אז יכולת ההבנה שלי מוגבלת

ושאלתי למה ההוא כשהיה מאורס כן דיבר איתי יפה

ומה, האם כשמתארסים פתאום מבינים שכן אפשר לדבר

אז הוא אמר שכנראה בגלל שזאת היתה שיחה עניינית

ואולי זה גם האופי

ושוב הקשתי

ושוב ניסה לתרץ

אז בסדר נו הבנתי

אבל לא יודעת למה זה עשה לי הרגשה לא טובה

אח"כ אם זוכרים אותך