זה בדיוק מה שקורה לי.
אלוהים. איך הכל מתבלבל.
זה לא הגיוני כמה כולם אטומים ואת עומדת באמצע וצורחת צורחת צורחת ואף אחד לא מתייחס
כולם מאפשרים להכל לקרות ולא מתנגדים ולא עוצרים
והכל משתגע, בניינים קורסים, סופה
עצים נופלים בחוץ. ערפל. הכל אפור. השמיים. האופק
צונאמי. בנות ים נפלטות אל החול. שוכבות בשיער סתור, בגוף נטול נשמה.
תסתכלו זהו סוף העולם.