זו אכן ההמלצה של הרופאים למיטב ידיעתי (גם אצלי זה היה כך) כי הרופאים לא רוצים שחלילה יקרה משהו. אז כשרוצים להוציא, מוציאים מתי שכבר אפשר. ..
אני שומעת את שני הקולות בתוכך:
הצד שכבר רוצה שיהיה תינוק בידיים, וכבר רוצה להיות אחרי ולהרגיש רוגע,
והצד שרוצה לידה טבעית, עם הקשבה פנימה ללב ולגוף, לתת לדברים להתפתח לבד.. וזה גם לאחר החוויה של הלידה הקודמת בזירוז, שנשמע שלא היתה לך שליטה בה וזה היה ארוך וכואב. צר לי על כך.
מהנסיון שלי, אכן רופאים ממליצים על שבוע 38.
אצלי דווקא כשהגעתי לזה, הרופאים אמרו לי שהכל כל כך תקין אז אולי נחכה עוד שבוע עד 39... הם דווקא לא היו מאוד לחוצים.
אבל אני כן רציתי (מהלחץ והפחד...), ואכן עשו לי זירוז ב-38+4, משהו בסגנון הזה.
מה שכן אני ממליצה לך לעשות זה לנסות לקבל כמה שיותר שליטה בידיים על התהליך.
אישית לקחתי לעצמי דולה שליוותה אותי ועשינו את התהליך כמה שיותר טבעי.
ההתערבות הרפואית היתה קטנה- הם הזריקו חומר לתוך הנרתיק ואמרו שאם לא יפעל תוך 8 שעות הם יתחילו זירוז של פיטוצין. הרופא אמר שזה עלול לקחת שעות ארוכות וגם ימים...
בסופו של דבר אחרי הזריקה הזאת עשיתי הרבה תנועות אגן והרבה מקלחת חמה, והלידה התקדמה. הייתי טבעית ועם תמיכת הדולה גם לא פקעו את המים כמו שרצו, ואפילו לא לקחתי אפידורל או גז צחוק. זה היה טבעי ונעים, ועם הרבה בחירה בפנים. לא עשו לי את הפיטוצין כי הלידה הסתיימה לפני שעברו 8 שעות...
אבל יקירה, כל אחת והלידה שלה.
אני ממליצה לך-
א. לעבד את החוויה של הלידה הקודמת,עם הציפיות והאכזבות
ב. לקחת ליווי שיאפשר לך כמה שיותר בחירה בתוך התהליך.
ג. לנשום עמוק... עוד קצת וזה ייגמר. בידיים מלאות ושמחות, ובחיבוק חם ובכי מתוק מתוק.
איתך!!
נשמח לעדכון...