1,2 תסתכל מסביב, תראה אנשים נשואים, ביניהם כאלה שאתה מכיר היטב. בעיקר כאלה שחיי הנישואין שלהם עושם רושם סביר. כולם יותר טובים ממך בתכונות האלה? אני מנחש שלא. אז אתה מספיק טוב כדי להתחתן, ותמשיך לנסות להשתפר. היושר שלך הוא נפלא, אבל אשתך לא צריכה בעל מושלם, והיא לא תמצא מישהו טוב יותר אם תתחבא.

כמובן השאלה שלך כן מראה שכדאי לשפר את הבטחון העצמי שלך - כדי להבין שאתה לא פחות טוב מאחרים. יש הרבה כלים לזה, לא יודע אילו מהם זמינים לך. ממליץ להתייעץ עם גורם שקרוב אליך ושאתה סומך עליו.

3 תחשוב (1) מה חשוב בבית שתקים, ומי יכולה להתאים לזה. (2) אילו תכונות אצל הסביבה שלך - גם הגברית - גורמות לך לתחושה טובה ואילו לההיפך (3) אילו תכונות אתה מעריך ואילו תכונות שנואות עליך

גם בזה, כמה שיותר מודעות עצמית ובטחון עצמי יעזרו. אז תמשיך לפתח את האישיות שלך. אשתך רק תרוויח, וגם אתה

יש כלים שונים איך להתמודד עם שמירת העיניים (אני בטוח שבהתייעצות עם גורמים שאתה מכיר תוכל להתוודע להרבה מהם - תה גם לא צריך לומר "יש לי בעיה עם שמירת העיניים", כולם מתמודדים עם זה. פשוט תשאל "אילו כלים יכולים לעזור לי להתמודד), חלקם דרך המחשבה שהן לא מעניינות אותך. זה כלי שאמור להיות חשוב גם לזוגיות.

4 גם כאן, מודעות עצמית ובטחון עצמי יעזרו.

תתחיל מאילו דברים אתה לא אוהב, ואילו דברים הם בסדר. עכשיו תעשה שיקול קר ("יש לי שתי ידיים שמאליות אז ל כדאי להיות נגר, אין ביקוש אז לא כדאי להיות מאלף לוויתנים, המשכורת נמוכה אז לא כדאי להיות מוכר עיתונים") ותחליט מה הכיוון שהכי מתאים לך. אני מכיר הרבה אנשים ששינוי קריירה גם בשלב הרבה יותר מאוחר מגיל 25, אז זה לא מקבע אותך לכל החיים.

אם אתה מוצא הזדמנות טובה לעבודה מזדמנת כלשהי זה טוב, אם אתה מוצא שיש הכשרה מקצועית או תואר שמעניינים אותך זה גם טוב. אם תשקיע זה יקדם אותך, כמעט לא משנה איזו השקעה תעשה

המון הצלחה

נמצאים במקום הנכון

והלוואי שכולם היו כמוך!

לכן לדעתי אתה כן יכול להתחיל.

וכמובן להמשיך לחדד ולשפר את מה שדרוש.. 

וגם לזכור שחלק ניכר מתהליך הלמידה נעשה תוך כדי תנועה.

בהצלחה!!

הלוואי שזה יפריע לכולם כמו שזה מפריע לו.

ולא, זה לא מובן מאליו..

זה לא נשמע לי הפשע הכי חמור לראות בנות פה ושם בלי להיות בקשר עם אף אחת ושהוא מודע לכך שהן מוצאות חן בעיניו. יכול להיות שכשהוא יהיה בקשר זה זה יעלם עצמו .

נשמע שיש לו מודעות עצמית גבוהה ואולי הוא גם ביקורתי מדי כלפי עצמו.

להתחתן זה לא דבר רע. לא צריך שהנפש תזעק שהיא צריכה את זה.

למה לא מספיקה ההבנה שהוא בגיל מתאים והוא בשל מספיק כדי לנהל חיי נישואין, והאפשרות שהוא יפגוש מישהי כזאת והם יפתחו ביניהם קרבה ברמה מספיקה, ובגלל הרצון המאד בסיסי לנהל חיים נורמטיביים הם יחליטו להתחתן?

זה לא חייב להיות ככה, אבל ממה שאת כותבת בתגובה הזאת זה נשמע כאילו להתחתן זה *רק* אם יש לי רצון ברור להתחתן, וממילא אני מניח שגם השאר לדעתך דורש רצון ברור וחד.

אשמח שתרחיבי

יכול להיות זוג שיש ביניהם אהבה עזה, אבל הרצון שלהם להתחתן הוא רק בשביל "למסד את הקשר".

אהבה היא צורך ורגש טבעי ובסיסי, אבל היא צריכה "נאהב". וכדי לאהוב מישהי, צריך לדעת שהיא קיימת.

האופציה החלופית ל"רצון עז להתחתן" שאני דיברתי עליה היא לא "להתחתן כדי לא להיות שונה מכל החברים" אלא "אני לא סגור על מה התפקיד של חתונה בכל העסק, אבל אני מוכן ללכת על זה" ובשלב הבא "אני לא סגור על מה התפקיד של חתונה, אבל אם זה מה שישאיר אותי ואת __ ביחד כל החיים, אני הולך על זה". כלומר, הרצון להתחתן הוא רצון לנורמטיביות, למיסוד של הקשר, ואילו האהבה היא משהו שנבנה בין שני אנשים, לא *כדי* להיות נשואים, אלא שהנישואים משרתים את הקשר. נראה לי שזה גם מודל שיותר מתאים למה ש"אנשים בדור הזה רוצים" מאשר "רצון עז להקים בית ולהתחתן ועכשיו נמצא חומר אנושי טוב שאפשר להסתדר איתו"

בא בחור, רוצה לדעת איך מתחילים את כל העסק של להתחתן.

השאלה שלך - האם אתה בכלל רוצה להתחתן?

טוב, ברור שהוא רוצה. לכן הוא שואל. לכן ברור שהשאלה שלך היא "האם הרצון שלך עמוק וזועק ופנימי מספיק"

השאלה שלי - למה את דורשת ממנו רצון זועק להקים בית ולהיות נשוי? אין לו מושג מה זה! הוא הרגע צנח פנימה! הוא לא פגש בחורה בחיים שלו! השאלה היא לא אם יש לו רצון בוער, אלא אם יש לו בשלות מספיקה כדי שכאשר הוא יפגוש מישהי הוא יצליח לבנות איתה מערכת יחסים בריאה. 

התשובה שלך - אנשים רוצים להתחתן מאהבה

אני חוזר ושואל, איפה אמרתי שהוא לא מסוגל לאהוב או להיות נאהב?

ולכן אני אומר, לא צריך "רצון להתחתן". צריך בשלות ויכולת לקשר. כאשר יהיה קשר, יש מה לדבר על רצון להתחתן.

לעומת זה, יש מצב אחר, בו מישהו באמת חי רצון להתחתן, ולכן הוא פשוט צריך למצוא מישהי להתחתן איתה - כאן הוא מתחתן איתה בעיקר בגלל הרצון העמוק שלו להתחתן ולא בגלל שהוא אוהב *אותה*. היא בסך הכל ממלאת תפקיד ("חומר אנושי טוב").

לכן המודל של "רצון להתחתן" *סותר* במידה מסוימת את "להתחתן מתוך אהבה", לא מסייע

התשובה חוזרת להודעה הקודמת קודמת שלי.

בשלות ויכולת לקשר הן חשובות מאד מאד. אני מסכימה איתך בזה לגמרי.

הבעייה, שהן לא תמיד מספיקות כדי ליצור קשר שיוביל לחתונה. זה להשאיר את היכולת ליצור קשר עמוק מספיק, שיוביל לרצון להתחתן, מחוץ למעגל ההשפעה שלנו. 

אם היא תהיה מספיק נחמדה ומתאימה, ותהיה כימיה, אז יאללה גם נתחתן... יש שזוכים לבהירות וזרימה ברמה הזו. אחד לכמה מאות כנראה.

מה המנוע הפנימי שיגרום לך להתאמץ מספיק כדי שהקשר יתקדם ? לצאת מאיזור הנוחות כדי ליצור קשר נפשי? 

לא כתבת שהוא לא מסוגל לאהוב או להיות נאהב, בכלל לא התייחסת לאהבה כחלק מהרצון לחתונה. זה אולי מתאים לחסידים שמתראים  פעם אחת... 

ומי שמתחתן רק כי היא ממלאת תפקיד, "טייטל " של נשוי, זה לא מחזיק מים... גם מי שהרצון בוער בו, לא יתחתן עם כל אחת שתבוא - העיקר להיות נשוי. אתה מוזמן לשאול פה את אלו שממש רוצים / רוצות מה יגרום להם להתחתן... 

אסכם, אתה רואה את התהליך כמאד טכני ופשוט. והרצון להתחתן יגיע מתוך דייטים טובים. 

אני אומרת שדייטים טובים הם עניין של מיינדסט , ועבודה. 

החלק של המזל הוא קטן וחבל לבנות עליו את הסיכוי להתחתן. 

וכן, אני קצת מוטה בגלל האופי הלא-שגרתי שלי ואני לפעמים שוכח שאנשים רגילים הם מוזרים

1. התעסקות לא בריאה במיניות באה מתוך חוסר יציבות נפשי. בת/בן זוג לא בהכרח מביא יציבות נפשית אבל הרבה פעמים זה מביא יציבות. אם זה נעשה נכון. תנסה להשתפר. אל תתיאש. ותוך כדי תצא. אם אתה רואה שאתה נופל תוך כדי שאתה יוצא עם מישהי וזה ממש לא לעניין. זאת לא חתונה קטולית אתה יכול להפרד אם זה אכן נפילה רצינית. אני מאמין שאתה רוצה שתהיה לך זוגיות טובה. זה הדבר שהכי חשוב לאדם בחיים. תשתפר.

2. תוך כדי. אף אחד לא נברא מושלם. גם לזאת שמולך יש חסרונות. אבל... אם אתה אומר על "היסוד הזה אני לא רוצה לבנות בית!" תראה איך אתה משתפר. תתחיל לקחת אחריות. תתחיל לצבור בטחון. קאוצ'ר זה יכול להיות רעיון טוב - אם אתה רוצה אני יכול לשלוח לך בפרטי מספר.

3. תברר עם עצמך מה הדברים שהכי חשובים לך. סוד - יופי זה דבר שנמצא בסוף. מבחינת האמת ממה שאנו צריכים. חייב שהוא יהיה אבל זה בסוף.

4. אם זה מפריע למי שיוצאת איתך זה בעיה. לא כולן דורשות את זה בגיל כזה. תחשוב.

ב"ה אנחנו זוכים (לפעמים בעל כרחינו) לעבור תהליכים משמעותיים בחיים. בהצלחה!

תודה על הפידבק |(החיובי והשלילי כאחד|)

צודקת במאה אחוז. תודה על החידוד.

הדברים יכולים להשמע לשני פנים ולא תמיד יש לי כוח לכתוב באופן שמסביר מורכבות ומחדד.

שכתבתי שלזכור שגם לצד השני יש חסרונות התכוונתי לא באופן ספציפי לצד השני אלא לכולם יש וכולנו מתמודדים עם חולשות ולכן אנו יודעים להכיר בכך שגם הזולת מתמודד עם חסרונות. ובשבילך - 

התמודדות עם חסרונות אין פירושה כניעה. לכן עם הוא חושב על עצמו שהוא נכנע מול החסרונות שיחפש גם מישהי שנכנעת. אם הוא מחפש מישהי שמתמודדת עם חסרות שגם יתמודד עם חסרונותיו ולא יכנע להם.

כשמודעים לזה שגם לצד השני יש חסרונות, קל יותר לחשוף את הצד החלש שלנו, שזה דבר בסיסי בשביל שהקשר יהיה חזק

אבל את צודקת שכמובן לא צריך להתמקד בשאלה *מה* הם החסרונות, כי זה מסיט את המבט מהמעלות

וכשמתמקדים במעלות, אנחנו מנסים לבנות את אותו דבר אצלנו, ממש לא לגיטימציה לחסרונות של עצמנו (אולי עושים את זה, אבל לא מה שצריך לעשות, כמו שאת אומרת) אלא להרגיש בנוח איתם, לקבל את עצמנו.

(התייחסתי למה שאת כותבת, אני רואה שגם הכותב מתייחס למה שהוא כתב בעצמו)

עצוב וכואב לשמוע

קצת מניסיון, יש אנשים שהעבודה הרוחנית שלהם זה להסתנכרן עם העולם וללמוד להתהלך בו. ואם זה מנחם, אחרי העבודה הזאת אתה מרגיש אחרת, טוב יותר ורגוע ושליו, ושלם עם עצמך.

שתרגיש טוב במהרה בעז"ה, ותמצא את מקומך ואת רעייתך

עוד לא הגיע זמנך להיעלם.

הלב שבע אכזבות אבל יום אחד יהיה טוב יותר ותמצא את מקומך.

הסימן הכי טוב בעיניי לטוב ולכנות - הוא אנחנו עצמנו.

האם אתה מרגיש טוב ואהבה כלפי אחרים?

אם כן, בוודאי שיש עוד כמוך שאינם רק נצלנים.

כל אחד מאיתנו מסתובב בעולם הזה עם שריטות וקשיחם משל עצמו, החיים מורכבים ללא ספק.

אבל יש ויהיו רגעי אור.

אנחנו נוטים להבליט את החושך כי הטוב הוא המובן מאליו, כי אנחנו בנויים להתגונן מהרע.

אבל מה שזה אומר בתכלס, גם אם לא תמיד מרגישים ככה, שהטוב הוא הרוב. מקיף אותנו בלי שנרגיש.

מותר ליפול לתהומות, זה בסדר להרגיש, אבל לזכור שיש אור בקצה, שהנפילה הזו לא תהיה לנצח.

אחלה כתיבה

הצורך לשים גבולות הוא צרך הכרחי.

לאחרונה באמת עלתה התובה שזה גם נותן קרקע פוריה לדברים שיצמחו ויפרחו.

יש שני צדדים יראה ואהבה.

היראה שמתבטאת בשימת גבולות והיא נותנת בסיס יציב. 

על גבי הבסיס היציב אפשר לפתח ולהצמיח כל פעם את האהבה.

אז בהחלט - די! שמים גבולות! מתוך כך בעזרת ה' הרבה שפע ברכה והצלחה!!

אז מוזמנים לפנות ואני אנסה לעזור

יש להם גם קהילה פיזית?

כמה שדכנים ומיזמים.

כדאי להסתכל לדעתי גם על האתר SAYS.

בהצלחה

זה באמת מקום לרחף בו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר

פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן

מה לא ניקח????

והיא כולה עלק קר לך

הורידה לי את החשק לא לקחתי .

סתם פשוט היה יש ים אנשים

קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר

אבל בדייטים לי ספציפית קפוא

ואני חופרת לבחור שקר לי!

הוא לא יכול לפספס את זה

שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.

שזה קטע זה יחסי  כי עם גברים קפוא לי רצח

ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק 

זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.

בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).

אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר. 

יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות. 

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.

המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.

וגם איך בן אדם משקיע אומר הרבה מאוד על הנפש של בן האדם ועל איך הוא רואה את העתיד שלו ושל משפחתו.

אם מישהו אחד אחראי על שטיפת כלים, זריקת זבל או ספונג'ה זה לא נורא כל כך אם הפרטנר לא יהיה לו מושג בנושא.

אבל בנושאים כמו ניהול ההון המשפחתי וחינוך הילדים זה מאוד קריטי ששני ההורים יהיו אחראים ביחד.

וזאת כי שני בני הזוג מוציאים ומכניסים (בדרך כלל) ואם לשניהם יש מטרה לחסוך להון עצמי לבית או לחתונות ובר מצוות לצורך העניין לא הגיוני שאחד מבני הזוג על דעת עצמו יחליט להוציא יום אחד הכל על ביטקוין כי הוא ראה טיקטוק ששכנע אותו זה הדבר הנכון.

השקיעו שם בכל מיני שטויות כל מיני אנשים שעבדו בגזברות. חלק קטן הצליח והתעשר (ואז הקיבוץ לא התלונן...) וחלק גדול פשטו את הרגל.

רואים עין בעין ביחס להוצאות וחסכונות, גם אם אחד הצדדים לא מתעסק באופן ההשקעה?

מה דעתך על זה?

בשאלות הגדולות של החיים, עם מי להתחתן, כמה ילדים להביא, איפה לגור, איך לחנך את הילדים, במה לעסוק, צריכה להיות החלטה משותפת או לפחות מעורבות אחראית לדרך, גם בבניית ההון המשפחתי זו החלטה מספיק קריטית בחיים כדי לפנות לזה זמן איכות לדבר על העתיד הפיננסי שלכם.

תוכל להשוות את זה לזוג שצד אחד מעורב בחינוך ילדים עד לשד עצמותיו והצד השני לא יודע איפה הילדים לומדים, לא מה הם לומדים, לא איזה כיתה, לא אם מישהו מציק להם בהית הספר, הוא בקושי יודע כמה ילדים יש לו ואם בכלל ומה השמות שלהם, מתי בר מצווה, לא מעניין אותו כלום בחינוך ילדים.

אז בפיננסים זה המצב הנפוץ.

אבל זו התבוננות חיצונית  צריך לשבור את הסטיגמות

גם בהתחלה זה עלה לי, אבל אולי זה רק עניין של ניסוח.

אם מדברים על שורש העניין אפשר למצוא בדילמה הזו עקרון שהוא אמיתי ולא חיצוני.

למה שיהיה הבדל אם לשניהם המסקנה השווה היא- "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה" ?

הוא מגדיר את עצמו כנורמלי חוץ מהעובדה שהוא לא מצליח במערכות יחסים, לכן הוא יכול לבודד את חוסר ההצלחה בתחום הזוגי ולהבין שזה לא צובע את כל האישיות שלו. ככה הבטחון העצמי עולה וכך גם המסוגלות שלו לפתור את הבעיה עולה.

בסוג השני יש בעיה בהגדרת הזהות האישית והערך העצמי. הטיפול הוא בהכרח שורשי. 

לבין כמה שהוא באמת

לפעמים רק צריך להחליף כמה אותיות בראש, כמו הדוגמה המפורסמת 'מחשבה-בשמחה'.

בעז"ה בקרוב ממש!

אפשר עדיין להתפלל ולבקש ליד החנוכיה אפילו שהיא כבויה

בע"ה

לשנה הבאה נר איש וביתו

מתוך בריאות ושמחה#

שהתפללתי עליך לישועה שלמה ב"ה.

ניכר שאתה עובר קושי מאוד גדול, תקופה ממושכת

מקווה שאתה מוצא גם בחיים האמיתיים כתובת מיטיבה שתעזור לך ותלווה אותך דרך קושי זה

חזק ואמץ

ב"ה שתראה אור גדול במהרה ממש

"קווה אל ה'

חזק ויאמץ ליבך

וקווה אל ה'"