על בגד, בשער.

 

 

נזכרתי בר"א בן הרמב"ם.

 

וראיתי את הפרצופים של השוטרים, הם לא הבינו מה האנשים עושים.

 

 

 

אבל לאט לאט כולם יבינו, והיהדות תחזור לחיות.

בתחילה חשבתי שכיוונת להר עצמו. בת"ב השוטרים היו ממוקדים רק בערבים כמעט, אז גם מורחקים עלו והשתחוו וכו'

שוטרים נתנו לך להשתחוות בשער?! ועוד בתשעה באב?! וואו.


(ישוב בו רוחו, מקור מחצב נשמתו.)

בסוגיית העליה יש מחלוקת בין הרב לישיבה, אז אנחנו נוהגים כמו הרב לקבל את הכרעת הישיבה.

 

אני השתחוויתי בשער סגור בלי שוטרים, אבל השוטרים נתנו לאנשים להשתחוות בלי בעיה. הם הבינו שזה בכל מקרה מוגזם מה שקורה פה. (בשנה-שנתיים האחרונות המצב בהר יותר טוב מבמבואות, כנראה כי אנחנו יותר ממלכתים)

אבל אולי עדיף לא לפתוח כאן את הדיון.

רגע, רגע, איזה שער הי'ה בלי שוטרים בת"ב? בליל ת"ב? ממה שראיתי חסמו הכל חוץ מהשלשלת שהי'ה רחוק כרגיל, הכותנה שנחסם מחוץ לשוק עצמו, הברזל נחסם ביציאה מהגיא וכו (למרות שאת רוב המחסומים הי'ה ניתן לעקוף, פשוט באירוך רציני)

(יש את פעילי (בעיקר פעילות, האמת היא) חוזרים שנעצרים כל שני וחמישי בהר... אבל בגלל העזה, ודרישת הזכויות. לא בפסיביות כפי שנוטה להיות אצל ממלכתיים יותר)

בלילה הכותנה היה נגיש אבל עם שוטרים. יש שם ערבית של איזו ישיבה אמריקאית כל שנה. ושאר רחוב הגיא כולו (!) היה חסום מה שהוביל להפרות סדר גדולות. באיזשהו שלב מצאתי את עצמי בשלשלת לבד באזור סטרילי שחסום מכל הכיוונים עד שאיזה שוטר בכיר שם לב לקיומי שגירש אותי.

 

ביום היה יותר טוב, הברזל היה בלי שוטרים בכלל, ולשאר השערים היה אפשר להגיע למבואות. למרות ששוב כשהתרחקתי משער השבטים היה שוטר צדיק שרצה לזכות אותי בדיו לעבד להיות כרבו ושלח אותי החוצה דרך שער האריות כדי לקבל טיפי מכות מילדים ערבים ולהקיף מבחוץ עד שער שכם.

הברזל הי'ה בלי שוטרים? כשהגעתי הי'ה... אבל הגעתי בשעות הבעייתיות

הייתי בשתיהם

 

בלילה הי'ה את המקדשיסטים וקצת זרקו אותם (כפשוטו) באלימות החוצה... בבוקר לפני שנפתח ההר לא נתנו להתקרב בכלל... גם אח"כ, פתחו קצת לשלשלת אבל לא להרבה.. ובערב יותר גם הי'ה נעול

בצהריים מתישהו הייתי באזור.

 

אולי פתחו במיוחד לכם, משערת שהיית שם מטעם סובוצ, הם ממלכתיים

ואז כשהיינו עם סובוצ היו שוטרים.

 

הייתי בערך (משערת, סובוצ הי'ה בחמש) חצי שעה לפניך, הי'ה סגור

נכנסתי גם לבד וגם עם הסיבוש.

הדלת של השער עצמו הייתה סגורה.

 

אז רק אני נדפקתי בחוץ כל פעם?
(זא, הייתי בתוך ההר, פעמיים, אבל)

מסתבר,

(אני לא בטוח שיש לך היתר ל"אבל" הזה)

 

הרב שלי אמר פעם שהוא היה מאוד שמח לעלות, אבל הרבנים שלו אוסרים.

(מדוע?)

(מדוע?? כי את היית בהר הבית! בזמן שאני הסתפקתי בלראות אותו מהגג של בית הצלם.)(או דרך דלתות קטנות וירוקות)

(אה, מהבחינה הזאת. צודק, בוודאי. חשבתי היתר במשמעות אחרת. [לא משנה] נו, בקרוב בעזהי"ת גם אתה תזכה)

([אם את אומרת] אמן)

[פשוט לא זאת הבמה]

ערכתי כדבריך

 

אבל ממילא חצי מהמרכזניקים משוטטים כאן ובטח הם הספיקו לראות

אבל לכן זה סוד, כדי שכולם ידעו

גם לי נתנו להשתחוות בשער בתשעה באב

זא, לא בשער בשער. במחסום.

אשכרה.

קפוץ לי