אין לדבר סוף.

אסור לפי זה להעיר על שום דבר.

לא במורה, אלא בחוק.

בית ספר שבו המורה לא יכול להעיר לתלמיד, הוא בית ספר שאי אפשר ללמוד בו.

ומה עם הערה כזאת: אל תרים יד על חבר שלך!

היא לא מתייחסת ללבוש, אלא לגוף ממש!

לתפישת העולם החולה הזו?

חוץ מזה, הערות על צניעות זה בבתי ספר דתיים, שבהם ברור שההורים שולחים את הילדים על דעת זה שיש שם ערכי צניעות.

מראה שאין ערכים. כל אחד יכול לעשות מה שבא לו, זה הערך היחיד.

ב"ה שעוד נשאר שם משהו.

אם אני מאמין שמעשה הוא רע, לא רק שאני אמנע ממנו, אלא שארצה שגם אחרים ימנעו ממנו.

מה ההבדל מהותית בין אם המעשה הרע פוגע במישהו (גניבה), לבין אם לא (חילול שבת)?

ברוך ה' תמיד. את חושבת ככה, אני חושב אחרת.

אז מה אם הוא חושב אחרת? בעיני הוא טועה, ולכן אין שום סיבה שאתחשב בדעתו. כמו שאת לא תתחשבי באדם שחושב שלרצוח זה לא רע.

אז מה אם אני פוגע בבן אדם? מה ההבדל, הרי שני המעשים רעים?

נכון. ועל זה אני חולק. אני חושב שהמעשה הזה טוב.

נכון, אבל אין שום סיבה שאתחשב בדעתו בעניין הזה.

את לא מסבירה למה. למה לפגוע בבן אדם זה כבר משהו אחר?

לא, זה לא מובן לי. למה זה בסדר לחיות את החיים בתוך עצמך, אם אתה עושה דברים רעים? יש לי סיבה - הם עושים משהו שבעיני הוא רע, גם אם הם לא פגעו בי אישית.

מי אמר שהן חמורות יותר? הן פשוט גם כלפי החבר, ולכן צריך גם את סליחתו.

מצוות שבין אדם למקום - זה לא שתשובה מכפרת מיד. על עבירות חמורות שבין אדם למקום תשובה לבד לא מספיקה.

למגזר שממנו הגיעו.

אני לא חושבת שנכון לקשר בין רמה אמונית ודתית לבין אסונות.

השנה לא (או עדיין לא) התמודדתי עם הרגשות האלה.

כנראה הזמן עושה את שלו, ויותר ויותר ברור לי שהסליחות הן לא כלפי ה' או ביחס למצוות.

אני גם לא מאמינה במצוות או שמישהו בודק אותן, וכל הצ'ק ליסט הזה לא בשבילי ומרגיש לי קטנוני .

אם כבר אווירת סליחה אז יותר ביני לבין עצמי והסובבים אותי, לא כלפי אלוקים.

תודה לאל שיש את מי לארח.

לעשות רק יום טוב אחד?

אתם ישראלים לא?

תאמת אני ניסיתי לקחת בכיף את ליל הסדר והכנתי להם קסמים על עשר המכות אז היה ממש כייף ומצחיק

אפשר גם להגיד לבעלך להריץ קצת להבא שיעבור יותר מהר ובשמחה