בואו נדבר על תלות.
למה תלות?
זה נושא מרתק, הוא פותח צוהר אלינו, משאיר אותו פתוח, אפשר לראות ת'נוף, לסגור את הרשת.
חמש שנים ויותר שאני בוחנת קשר תלותי לידי, לא קרוב מאוד ולא מידי רחוק, אני עוקבת אחרי העליות, המורדות, מחייכת בסלחנות מבחוץ ונותנת הרצאה מבפנים. רועשת, שותקת.
לפני שבוע הקשר הזה הגיע לפיק מסוים במערכת היחסים שלו, מה שגרם לי לחשוב עליו יותר, לחייך חיוכים רחבים יותר ולמסור הרצאות ארוכות יותר בשקט.
ככל שהזמן עבר, ההרצאה הפנימית הלכה וגדלה, נוספו בה מילים ואינטונציה. ראיתי אותה בכל מקום, בכוס הקפה, בפחית הקולה, מבעד לחמשת האינצ'ים בפלאפון, ובכדורסל בגינה. ראיתי אותי, מוסרת הרצאות משתדלת לשמור מרחק ועוד, בונה חומה. שוברת אותה. ותלות.
אני אתמלל את הרצאה ההיא, לקווים, צבעים ואותיות.
*אזהרת צפייה: כישרון הציור שלי הוא לא כישרון, יותר ניסיון. אני אוהבת לצייר, למרות. אז תסבלו קצת, לא נורא. אני נהניתי
אז בואו נדבר על תלות.
תארו לעצמכם גיא, וחבל. תהום, שמיים וחוט.
תארו לעצמכם אדם. תהום מתחת, רקיע מעל.
הוא רוצה ללכת לבד, בטח.
החיים מחכים לו, בחוץ. בפנים. הוא נושם הרבה נשימות אחרונות, נאחז בחבל בכוח, האצבעות מלבינות, השפתיים ננשכות, פס של דם על הסנטר. הוא עסוק. לחיות.
לנשום, העתיד הוא 1 ס"מ של חבל, האופק רחוק כלכך, חסום.
הוא פוחד, לא בטוח.
חשש, תהום, ואין ספור סימני שאלה.
אוקי, דיברנו על תלות.
בואו נדבר עליה שוב.
תארו לעצמכם, גיא, מידרון וחבל. הנוף מדהים, השמש עולה ושוקעת, חברים באים והולכים. ואתם כאן, כבולים. אתם מחזיקים את החבל ביד אחת, בשתיים, ביד שמאל כשאתם מתעייפים. רואים אותו, פצוע למטה. כשנגמר בכם האוויר, הוא צועק, מספר על תהום וחושך.
הוא משלם לכם במטבעות של רחמים, בסיפורי שאול,
כשאוזל בכם הכוח הוא מעלה מחיר, ושוב. כשהחבל מתרופף הצעקה שלו מחרידה את היקום.
והדמעות, נחילים של חיים לידכם. ותהום עולה מן האדמה.
אתם חזקים. בהינף יד חורצים חיים, ומוות. אתם א-ל ואליל ומלאך חבלה.
מה אפשר לעשות?
אין לי מושג. באמת.
אולי לרדת מהפסגה וללכת יד ביד, אולי לעזוב את החבל, לראות שהשד לא גרוע כלכך.
אולי לשלוח סולם, ועזרה.
לקחת בחשבון שתפסיק להיות גיבור הרואי שמחזיק את העולם בכף היד, אולי לראות את הנאבעך מלמטה עוקף אותך, בסיבוב.
אולי לשמוע אותו בוכה, את העולם רועד ולהיות חזק.
לתת לו כוח, במקום להתמלא בו.
לנסות. להיות.
לאפשר לו ללכת, לנשם אוויר,
להתרחק.
לא להיות.
לו.
להיות.
[התלבטתי ממש אם לשלוח,
לא מאוד הסיגנון שלי,
שיהיה]