לחשוד בו אם למעשה הוא בסדר גמור.
לא צריך שיהיה לך בו אמון מלא. צריך שיהיה לך בו אמון כמעט מלא...
הוא בן אדם, ובן אדם יכול לטעות ולחטוא, ולכן לא סומכים בעיניים עצמות. אלא בעין אחת חצי פקוחה.
במיוחד כשהנושא הזה לצערנו בכלל לא ברור מאליו. לא חסרים גברים "דתיים" שבוגדים בנשים שלהם ברמה כזו אן אחרת.
לדעתי, את צריכה לשאול את עצמך מה הגורם לכך שאת קנאית מידי.
חוסר ביטחון משמעותי? בגדו בך פעם? ראית מישהו בוגד באישתו? משהו אחר?
יש לזה סיבה, זה לא סתם. וחשוב שתעלי על השורש ותטפלי בו או אצל מישהי מקצועית או בינך לבין עצמך.
כמובן, תמיד יכול להיות שגם יש מעט אמת בחשש, ואסור בעיניי לבטל אותו אוטומטית רק כי יש חזקה שאת "מדומיינת".
בנוסף לזה, תנסי לחשוב למה זה כל כך נורא מבחינתך שהוא יבגוד בך.
לפעמים מרוב שאישה תלויה באיש שלה, היא מייחסת לזה משקל רב מידי.
מקסימום, אם יבגוד בך, זו בעיה שלו בעיקר, אצלך זו תהיה בעיה טכנית יותר, וזה לא כזה נורא.
יכול להיות שהערך שלך בעינייך תלוי בו ובמה שהוא חושב עליך?
יכול להיות שהוא המקור המרכזי לאושר שלך?
אם כך, אז כדאי שזה ישתנה.
ה' הוא האלוקים.

ואם לא, אז אין סיבה שזה ימשיך להעסיק אותך כל היום.
את צריכה להגיד לעצמך שיש לך ברירות במקרה שתגלי אותו חס וחלילה בוגד בך.
חלק מההיסטריה סביב זה, זה בגלל הפחד מ"העולם שלי יחרב ואני אהיה חסרת אונים".
הוא לא יחרב. ואת לא חסרת אונים. מקסימום תצטרכי לחשב מסלול מחדש, זה לא נעים בכלל, אבל זה לא סוף העולם, ואת פה בזכות עצמך קודם כל.
טכנית, אם את מצליחה (את תצליחי יותר אחרי שזה יהיה פתור נפשית) כדאי שלא תשדרי לו את הדברים האלה. כי זה רק יכול ליצור בינכם בעיות מהסוג הזה. אל תתני לו רעיונות...
בהצלחה...