בשביל להרגיש קיימים אנחנו צריכים איזשהו עוגן במציאות
העוגן הזה צריך להיות איפהשהו אצל מישהו
מישהו שיפנה לנו מקום בלב שלו, מקום שיהיה רק שלנו, חלק שהמישהו רק שלנו, דואג לנו מתעניין בנו, אכפתי, אוהב
פשוט קיים, ונמצא
ואז שיש לנו מישהו שלנו, שיש לנו עוגן, ומקום בעולם, ומקום בטוח ואהבה
אז אנחנו יכולים לצאת ולחיות ולפעול ולאהוב ולהתחתן ולהיות העוגן והמקום והביטחון, והאיש של אשתי וההורים של הילדים שלנו
וחוזר הגלגל....
רק חבל שהשרשרת חיים הזאת לפעמים נקרעת...

כשהמלך בשדה(וגם כשלא) הוא יודע מה זה להיות בלי מקום
אבאאאא!!!!! אנחנו צריכים הרבה רחמים וכפרות ואהבה ומקום
ומקום ארון שהוא לא מן המניין
ומשם למשוך
ולא היו ימים טובים לישראל כיום הכיפורים וכחמישה עשר באב שבנות ישראל....
