לא זכור לי סעיף כזה בשלחן ערוך או בש"ס

האמת שדיברתי על זה לא מזמן עם דוד שלי (מחו"ל) והוא טען שדווקא העבודה המשותפת הייתה לו יותר קשה מהלימודים המשותפים. 

אי אפשר לומר שאין שום בעייתיות לבן אדם דתי ללמוד במקום מעורב

בהחלט יש שיחות ודיונים שאין מה להיכנס אליהם

הפחד הוא לא שישכנעו אלא שישפיעו 

בלתי אפשרי לא להיות מושפע אפילו בקמעא

ואגב, אדם שלא רואה בכך בעייתיות אז בשבילו זה הכי בעייתי

שאתה מודע ל "סכנה" אתה נזהר ובודק את עצמך 

שאני לא יודעת את כל התשובות לשאלות שיש ביהדות - אמונה/ השקפה/הלכות וכו'

אני יודעת שהתשובות האלו קיימות וזה מספיק לי.

ישפיע לאו דווקא בהשקפה

הליכות, פתיחות,סגנון, שפה, אורח חיים, לבוש - לא חסר

מי אמר שצריך לזרום?

להיפך, ביהדות אנחנו תמיד בודקים ובודקים ובודקים

אבל יש עניין שלא להכניס את עצמינו למקום עם ניסיונות

מאותה הסיבה שעושים סינון בטלפון

אין עניין להביא את עצמנו לניסיון ואז להיות "גיבורים"

לברוח מהמציאות זה דבר אחר לגמרי

ובוא נשמור על רמה בוגרת של דיון

גם נתן זהבי שכל היום מקלל אנשים תמיד מעיד על עצמו שהוא אדם הגון.

בהתאם לדברים שאנחנו עושים חווים חושבים

יש כאלה שגם החליטו לחזור בתשובה בתאילנד באמצע מסיבת טבע מלאה סמים

אתה מנסה להתחמק אבל זה די עלוב..

בית ספר מעורב : הלכה יומית על פי פסקי מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל

תקרא ותחכים

תמיד יש יוצאי דופן

אם את לא הולכת ללמוד במקום מעורב את לא יכולה לצאת מהבית?!

וכן, בהחלט יש עניין לשמור הקטנים וגם לשמור על עצמנו בלדאוג שהחברה סביבנו מתאימה ותומכת , מה השוק פה?

ונכון בהחלט יש דיונים שלא צריך להיכנס אליהם

לא על כל דבר אפשר לדבר עם כל אחד

לא התכוונתי שככה תפרשי את מה שאמרתי

אולי הייתי צריכה לדייק בניסוח

לא פסלתי פגישות עם חילונים

צריך לדעת למנן ולאזן

ואם לא שמת לב אני זאת שפתחתי את השרשור כדי לשקול זאת

אין פה שום התנשאות ומצטערת אם גרמתי לך להרגיש ככה

יש שלב בחיים או גיל שיש לך יותר חופש בחירה מה לעשות

ואם על הדרך פספסת דברים ערכיים בעיינך אז זה כבר פחות איכותי לך

גם אם בעייני שאר העולם זה כן

המציאות היא שגברים ונשים יוצר מתח מיני.. ולימוד ומתח זה לא דבר שהולך יחד.

אני מדבר על רמת לימוד מול רמת לימוד... 

מחקרים מוכיחים: תלמידים בחינוך הנפרד מגיעים להישגים גבוהים יותר - וואלה! יהדות   

תקרא ותחכים

כי המציאות היא ההפך....

זה שהמוסדות המעורבים יותר עם כסף ואמצעים לא קשור לעניין שזה מעורב.

וזה לא סיבה למכור את הנשמה

אתה משתמש בסיבתיות במקום בנסיבתיות...

וגם מקלל ומנסה להעליב בדרך... אם אתה שייך לאיכותיים כנראה שכדאי לשמור מרחק.

ההלכה נגד זה.. 

עכשיו אפילו לא צריך להגיד את ההלכה... רואים את התוצאות בשטח

אבל לפחות יותר אנשים יבינו מה קורה למי שהולך אחר התאוות..

מתחילים לקלל ולהעליב את מי שנוגע להם בתאוות בלי להתייחס למציאות..

בחירה שלך אם להקשיב להם.

ב. התורה מדריכה לנו כל פרט בחיים, והרבנים בתור כאלה שלמדו הרבה תורה, מדריכים אותנו מה תורה אומרת.

שרבנים לא יודעים לפסוק על התמודדויות של הדור החדש ?

גם אם זה כל אחד והפרשנות הפרטית של עצמו - מספיק לך (וצריך) רב אחד ללכת אחריו.

למה את סומכת עליהם שיפסקו לך הלכה בחידושי הטכנולוגיה ואת לא סומכת עליהם בענייני השקפה?

יש הלכות לגבי העניין של נפרד ומעורב... "חיים פרטיים" שאת אומרת זה לדוגמא: במה להשקיע בחיים, כמה, איך, עם מי להתחתן... פה אדם מחליט לבד.אבל פה זה תורה.

ואי אפשר לטעון מצד אחד- הרב לא יודע כלום כי צריך נבואה,

אבל אני אחליט לעצמי כי אני יודעת.. איך? מנבואה??

וזה לא ממש נכון שכל רב עם הפרשנות שלו, כי זה חייב להיות מגובה במקורות ואת אמורה לבדוק מאיפה הוא מוכיח את דבריו...וכך יוצא שרוב הרבנים יגידו דברים מאד דומים.  אם מישהו מחרטט אז הוא לא רב והקב"ה כנראה לא מקבל את דעתו.

אתה צוחק בכוח כדי לא לבכות?

מעורב ואיכות זה שני דברים שלא הולכים יחד...

אבל אכן נקודה חשובה ביחס ללימודים

חוץ מהעניין של הצניעות, הסתכלות, להרבות בשיחה, שוודאי יפרץ במוקדם או במאוחר כי עובדים ביחד,

גם המתח המיני מפריע ללמוד...

אבל המקצוע שלי לדעתי כולן נשים .. לא בדקתי. 
אבל.... כן מרגישה מוזר שאני דתיה והשאר כנראה לא ככ יהיו דתיים.. וזה מה שמפחיד אותי. 
תמיד מרגישה שמסתכלים עליי מוזר במקום חילוני כי אני עם כיסוי ראש חצאית וגרביונים ..
מקווה בע"ה לעוד דתיות איתי !!!!

קודם כל, שהלבט ממש מובן והגיוני- יש מורכבויות מסויומות (שונות במהותן) גם בבחירה ללכת למקום מעורב, וגם בבחירה ללכת למקום דתי. זה נושא שקצת מסובך להיכנס אליו על רגל אחת ולהתחיל בהכללות, כי יכול להיות שזה תלוי אופי/ תפיסת עולם/ וכו'.. אז אני משתפת בנקודות שפגשו אותי (עברתי בשני סוגי המקומות..;).

א. רמה מקצועית-

יצא לי להיתקל בכמה מקומות דתיים שבהם הרמה המקצועית הייתה נמוכה באופן משמעותי. ביררתי קצת את הנושא, וזה לא משהו שאפשר להגיד בהכללה על כל המקומות הדתיים. מעבר לזה- לא תמיד אפשר להגיד את זה על מוסד מסוים: יש מכללות שיש בהן חוגים ברמה גבוהה מאוד (כן, גם ביחס לאוניברסיטאות או למכללות מעורבות) שמשמשים בעירבוביה לצד חוגים ברמה נמוכה מאוד..(;
במקומות מעורבים זה פחות נפוץ. ועדיין, מהניסיון האישי שלי, אני לא חושבת שאפשר להגיד שהם נקיים מהבעיה הזאת לחלוטין.

ב. אווירה-

אני לא אומרת בהכללה (כי לא בדקתי את כל המקומות;), אלא משתפת מהחוויה האישית שלי, שלדעתי במקום מעורב האווירה פחות מתאימה.

נתקלתי בשיח שהיה לי מאוד קשה איתו. אין לי בעיה עם שאלות כאלה ואחרות, אבל לפעמים זה נשאל כדי להתריס ולא כדי לברר או להבין, ולפעמים זה לא נשאל, אלא נזרק לחלל האוויר כדי להתסיס, וזה מתסכל ומכאיב (לא ממקום של עלבון, ממקום שכואב לפגוש 'שנאה' כזאת..). אבל יותר מזה- אני מדברת על אוצר מילים מסוים, על תכנים שהביכו אותי שדיברו עליהם בפומביות, על תכנים של שיעורים שלא הכי הלמו את רוח היהדות.

הייתה גם התנהלות אחרת מבחינת קירבה בין הצדדים, ולא ארחיב מעבר לזה.

האם זה ככה כל הזמן? לא.

האם האנשים האלה רעים? ברור שלא. להיפך.

האם אלו דברים שאפשר להיתקל בהם גם במקומות נוספים? כנראה שכן. יכול להיות שגם במקומות דתיים בהגדרה.

אבל אני חושבת שיש משהו בשגרה ששוחק.

בחודש הראשון זה נחמד לדון עם כולם ולסתום אוזניים בכל פעם כשהתוכן לא מתאים. אולי זה אפילו מרגיש אידיאליסטי במידה מסוימת. אבל לאט לאט זה נהיה קצת מעייף, וזה מתחיל לעבור ליד האוזן.

בשבילי- פה הבעיה.

אני לא רוצה שדברים יעברו לי ליד האוזן, אני לא רוצה להיות מורגלת באוצר מילים מסוים, אני לא רוצה שדברים שלא נכונים בעייני ההלכה ייראו בעייני כרגילים ונורמליים..

באחד השותים האחרונים של עולם קטן.

אנסה לחפש לך...

ש: האם בעייתי ללמוד באוניברסיטה או במכללה אם בנים לומדים איתי בכיתה (במקרה שאי אפשר ללמוד את המקצוע בשלוחה דתית או במקום דתי)?

ת: שאלה טובה, אם אין דרך אחרת ללמוד את המקצוע שאת רוצה- אפשר, אבל שימי לעצמך גבולות ברורים.

יש הפרדות לא נכונות ויש שנכונות

זה משנה מאיפה כל אחת נובעת

פה האשכנזים עושים את זה מאינטרסים ושיקולים אישיים שלהם

הם אלו שיצרו את ההפרדה

אני כאדם היחיד עושה את השיקולים שלי

1. רוב מקומות העבודה הם מעורבים, זה מלמד להמשך.

2. יש מה להרוויח ממפגש עם בני ובנות המין השני, בכל מיני רבדים.

אולי בהמשך ארחיב

זה דורש מחשבה בחיים, ויכולות התנהלות שנרכשות עם הזמן, אבל זה דבר טוב ומלמד.

והלוואי שיתעוררו מחשבות

אם הוא סיים את התיכונית לפני 7-8 שנים ולא כל כלך שמר על קשרים משם, יכול להיות שזו התדלדלות טבעית של חברויות מהתיכון.

היינו פעם בחתונה של חבר של בעלי, ובעלי הרגיש צורך מיוחד שנבוא למרות שזה היה באיזה כרם נידח על איזו גבעה, כי הבחור הזה לא מאוד חברותי במיוחד וצריך לשמח. בסוף היו חוץ ממנו עוד 2 חברים, ושלושתם היו היחידים שרקדו לחתן. לכלה היו בערך 4-5 חברות. אחרי החופה בשעה 9 וחצי בערך הם עוד לא יצאו מהחדר ייחוד, ובעלי ממש התלבט כי הוא הרגיש שהוא חייב לשמח בריקודים, אבל הטרמפ שלנו (הרב שקידש בחופה) רצה לצאת, וידענו שיש לנו נסיעה של שעתיים וחצי לפחות, ושום טרמפ אחר כי אנחנו לא מכירים אף אחד שם, ומתוך אולי 50 האנשים שהיו שם חצי כבר יצאו. בסוף נסענו עם הרב.

זה כנראה אחד האירועים הכי מוזרים שהייתי בהם, ובאמת הרגיש מאוד לא נעים שלא היו חברים.

סיימנו תיכון לפני 3 שנים

ואני יודע שהוא שמר על קשר עם כמה מהקרובים אליו ואפילו הציע להם שידוכים

אני הייתי אחראי על ההרשמה פרסמתי בקבוצה של הכיתה שלחתי לקרובים שלו תזכורות ונאדה אפחד לא בא או אפילו נרשם

יכול להיות שכעת אין לו קשר עם אף אחד מהישיבה התיכונית ולכן מיותר מבחינתו להזמין משם

כלומר בלי גטאות ומחנות השמדה?

וגם, למה מכנים את מה שזה לא יהיה, כך.

אבל אני לא דוגמא...

עוגייה (אינטרנט) – ויקיפדיה

עוגיות זה משמין (את בקשת ה http)

ונועד להיות כזה.

אני לא מסוגל להיות בהם. הרעש הורג אותי.

אבל כשאני צריכה כמה דברים מכמה חנויות אז זה המקום המתאים. פשוט להיות ממוקדת, להגדיר מראש מה אני צריכה

נתתי את ההקבלה כי יש על הקניון פרק של חיות כיס אאלט. וזה אחד המאפיינים שהם מונים שם

אני מבין שלאנשים נוירו-טיפיקלים המקום הזה הוא מקום בילוי.

אצלנו באמת יש חנות לבעלי חיים, עם בעלי חיים מקסימים וזה משמח להיכנס לשם,

לדבר עם התוכונים , להנות מהארנבות הגמדיות הפרוותיות והרכות, מהאוגרים הסיביריים

הרצים כמטורפים על הגלגלת....

ואאלט זה "אם אני לא טועה".

התכוונתי לומר שבפודקאסט חיות כיס יש פרק על קניונים ועל המחשבה שעומדת מאחוריהם, אם אני לא טועה במה שאני זוכרת.

בני אדם לא כל כך שונים מזה כפי שלפעמים חושבים...

סביב life style, סטיילינג, אופנה, שופינג, טיפוח

מנשים מצפים יותר

ומכאן הקניון כמודל אופנה וסטייל וכמקום שבו "הופכים" אישה להיות "אישה לפי הציפיות" עם כל מה שפ.א כתב

אני מבין בין המילים שאת לא בדיוק מנסה להיצמד אליהן.

(גם אני לא, בצד הגברי של העניין).

מה יש באינטרנט שגורם לך לשרוף זמן ?

(אלא אם כן התכוונת אינסטגרם טיקטוק וכזה ואזיותר מובן)

– המוח האנושי לא אוהב להתמקד כל־כך במשהו אחד לאורך זמן רב. זה מאוד קשה לשבת במשך כמה שעות ולהתעסק במשהו רצוף כמו ציור או כתיבה, למי שלא רגיל לזה. באינטרנט יש הרבה גירויים קצרים והמוח שלנו מת על זה (זפזופ בין אתרים, חדשות).

פעם הייתי אוהב לשחק במשחק מחשב מסוים אבל זה היה קשה לשבת עליו הרבה זמן בלי הפסקות של דברים אחרים (כמו קריאת מאמר).

– אני חושב שהאור במסך מרגיע/ממכר. המחשב/אינטרנט/UI בנוי בצורה מאוד מאוד כיפית ונוחה לעין והמוח די נרגע מזה.

– אתה תמיד יכול לעבור לטלפון בלי דפדפן או למחוק את הדפדפן מהטלפון שלך (אפשר לחפש מדריך), אם הבעיה שם.

להגביר שליטה ע"י

צמצום טריגרים

(לשים את הטלפון בחדר אחר/ לצאת החוצה בלי טלפון)

מציאת חלופות

(תחביבים/ לדבר עם אנשים/ לצאת לטייל)

אימון

(לשים יעד ריאלי ולהוסיף עליו כשמצליחים להשיג אותו)

אגב זה לא קשור רק לגלישה אלא לכל שליטה עצמית אחרת

(אוכל/ כעסים/ זמנים/ תקשורת תקינה/ גבולות)

כשמשפרים שליטה בנושא אחד

הוא יכול להשפיע על עוד נושאים

אבל להערכתי בגלישה באינטרנט דרושה הרבה הרבה יותר שליטה עצמית, לא יודעת לפעמים דברים גשמייח יותר קל. וקל גם כשיש איסור חיצוני - למשל שבת, לחכות בין בשר לחלב

שבשליטה עצמית יש מרכיבים:

רצון

טריגרים

מודעות

יישום

התמדה

בגלישה יש

רצון-

1. כמה מעניינת הגלישה (חדשות/ רשתות חברתיות/ ווצאפ)

2. מה התעסוקות החילופיות (עבודה/ תחביבים/ אנשים)

טריגרים-

1. מיקום הטלפון במהלך היום (כיס/ מול העיניים/ מונח בצד/ בחדר)

2. כמות התראות וצלילים (אצלי הכל מכובה, אין התראות/ צלילים למעט צלצול של שיחה ולפעמים גם זה על שקט)

מודעות

יישום

התמדה

דומים בכל נושא של שליטה עצמית

אחרת היו לך עיסוקים אחרים שהיו יותר חשובים לך, מעניינים אותך, התחייבת לעשות אותם כי אחרת תיפגע…

והוא קשוח בעיקר בגלל שהתוכן שיש בו הוא תוכן באיכות טובה ממש. כלומר, אני יכול לצרוך זבל (ואז לי אישית יותר קל להפסיק, רילס למינהם).

ואז מגיע איזה מישהו שאני מעריך עם סרטון שיש בו חכמה שאולי אני צריך לחיים שלי. ועוד אחד. ועוד פוסט עם טקסט מעניין, ועוד שרשור בפורום רגישים שאני מתעניין בו כי הוא באמת מקדם אותי בחיים.

והופס, עברו שעתיים.

אם אני לא אצרוך שעה ביום מדיה חברתית אני אבוד והמקצוע שלי מת ובעוד 3 שנים לא יהיה לי במה לפרנס משפחה.

אם אני נכנס לטוויטר כדי לקרוא חדשות AI כי זה מקור המידע הנכון אני נסחף לרעל של החדשות הרגילות ומבזבז עליהן את הזמן.

שעה טוויטר צריך.

שעתיים?

שלוש שעות?

ארבע?

אולי בשעה השלישית או הרביעית אני אמצא כתבה שתשנה לי את החיים (קרה במוצ"ש לפני שבועיים, עם Laguna AI)?

ובדורות קודמים, וגם היום למי שרלוונטי, יש הרבה שמבלים זמנים מאוד ממושכים בספריות וארכיונים לצרכי עבודתם.

גם בצורה הזו הרבה מהזמן "מתבזבז" עד להגעה למידע הרלוונטי.

שכחת לכבות את האור יערית, ונרדמת עם הספר ביד יערית...

ובכל זאת, ממכר פחות מאשר הדבר הויזואלי

רק לקריאה.

להגדיר זמן מסך ואז הוא יכול להגביל אותך בזמן.

אפשר גם להגדיר מצב ריכוז בשעות מסוימות שתצטרך אקטיבית ללחוץ על פסק זמן כדי להיכנס והוא יעיף אותך אחרי זמן קצוב.

תהיני בכייף משעות הפנאי שלך.

אני מכיר רק בפלאפון.

תחפשי איכות חיים או זמן מסך או ריכוז בהגדרות במחשב, אולי יש.