לא זכור לי סעיף כזה בשלחן ערוך או בש"ס

האמת שדיברתי על זה לא מזמן עם דוד שלי (מחו"ל) והוא טען שדווקא העבודה המשותפת הייתה לו יותר קשה מהלימודים המשותפים. 

אי אפשר לומר שאין שום בעייתיות לבן אדם דתי ללמוד במקום מעורב

בהחלט יש שיחות ודיונים שאין מה להיכנס אליהם

הפחד הוא לא שישכנעו אלא שישפיעו 

בלתי אפשרי לא להיות מושפע אפילו בקמעא

ואגב, אדם שלא רואה בכך בעייתיות אז בשבילו זה הכי בעייתי

שאתה מודע ל "סכנה" אתה נזהר ובודק את עצמך 

שאני לא יודעת את כל התשובות לשאלות שיש ביהדות - אמונה/ השקפה/הלכות וכו'

אני יודעת שהתשובות האלו קיימות וזה מספיק לי.

ישפיע לאו דווקא בהשקפה

הליכות, פתיחות,סגנון, שפה, אורח חיים, לבוש - לא חסר

מי אמר שצריך לזרום?

להיפך, ביהדות אנחנו תמיד בודקים ובודקים ובודקים

אבל יש עניין שלא להכניס את עצמינו למקום עם ניסיונות

מאותה הסיבה שעושים סינון בטלפון

אין עניין להביא את עצמנו לניסיון ואז להיות "גיבורים"

לברוח מהמציאות זה דבר אחר לגמרי

ובוא נשמור על רמה בוגרת של דיון

גם נתן זהבי שכל היום מקלל אנשים תמיד מעיד על עצמו שהוא אדם הגון.

בהתאם לדברים שאנחנו עושים חווים חושבים

יש כאלה שגם החליטו לחזור בתשובה בתאילנד באמצע מסיבת טבע מלאה סמים

אתה מנסה להתחמק אבל זה די עלוב..

בית ספר מעורב : הלכה יומית על פי פסקי מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל

תקרא ותחכים

תמיד יש יוצאי דופן

אם את לא הולכת ללמוד במקום מעורב את לא יכולה לצאת מהבית?!

וכן, בהחלט יש עניין לשמור הקטנים וגם לשמור על עצמנו בלדאוג שהחברה סביבנו מתאימה ותומכת , מה השוק פה?

ונכון בהחלט יש דיונים שלא צריך להיכנס אליהם

לא על כל דבר אפשר לדבר עם כל אחד

לא התכוונתי שככה תפרשי את מה שאמרתי

אולי הייתי צריכה לדייק בניסוח

לא פסלתי פגישות עם חילונים

צריך לדעת למנן ולאזן

ואם לא שמת לב אני זאת שפתחתי את השרשור כדי לשקול זאת

אין פה שום התנשאות ומצטערת אם גרמתי לך להרגיש ככה

יש שלב בחיים או גיל שיש לך יותר חופש בחירה מה לעשות

ואם על הדרך פספסת דברים ערכיים בעיינך אז זה כבר פחות איכותי לך

גם אם בעייני שאר העולם זה כן

המציאות היא שגברים ונשים יוצר מתח מיני.. ולימוד ומתח זה לא דבר שהולך יחד.

אני מדבר על רמת לימוד מול רמת לימוד... 

מחקרים מוכיחים: תלמידים בחינוך הנפרד מגיעים להישגים גבוהים יותר - וואלה! יהדות   

תקרא ותחכים

כי המציאות היא ההפך....

זה שהמוסדות המעורבים יותר עם כסף ואמצעים לא קשור לעניין שזה מעורב.

וזה לא סיבה למכור את הנשמה

אתה משתמש בסיבתיות במקום בנסיבתיות...

וגם מקלל ומנסה להעליב בדרך... אם אתה שייך לאיכותיים כנראה שכדאי לשמור מרחק.

ההלכה נגד זה.. 

עכשיו אפילו לא צריך להגיד את ההלכה... רואים את התוצאות בשטח

אבל לפחות יותר אנשים יבינו מה קורה למי שהולך אחר התאוות..

מתחילים לקלל ולהעליב את מי שנוגע להם בתאוות בלי להתייחס למציאות..

בחירה שלך אם להקשיב להם.

ב. התורה מדריכה לנו כל פרט בחיים, והרבנים בתור כאלה שלמדו הרבה תורה, מדריכים אותנו מה תורה אומרת.

שרבנים לא יודעים לפסוק על התמודדויות של הדור החדש ?

גם אם זה כל אחד והפרשנות הפרטית של עצמו - מספיק לך (וצריך) רב אחד ללכת אחריו.

למה את סומכת עליהם שיפסקו לך הלכה בחידושי הטכנולוגיה ואת לא סומכת עליהם בענייני השקפה?

יש הלכות לגבי העניין של נפרד ומעורב... "חיים פרטיים" שאת אומרת זה לדוגמא: במה להשקיע בחיים, כמה, איך, עם מי להתחתן... פה אדם מחליט לבד.אבל פה זה תורה.

ואי אפשר לטעון מצד אחד- הרב לא יודע כלום כי צריך נבואה,

אבל אני אחליט לעצמי כי אני יודעת.. איך? מנבואה??

וזה לא ממש נכון שכל רב עם הפרשנות שלו, כי זה חייב להיות מגובה במקורות ואת אמורה לבדוק מאיפה הוא מוכיח את דבריו...וכך יוצא שרוב הרבנים יגידו דברים מאד דומים.  אם מישהו מחרטט אז הוא לא רב והקב"ה כנראה לא מקבל את דעתו.

אתה צוחק בכוח כדי לא לבכות?

מעורב ואיכות זה שני דברים שלא הולכים יחד...

אבל אכן נקודה חשובה ביחס ללימודים

חוץ מהעניין של הצניעות, הסתכלות, להרבות בשיחה, שוודאי יפרץ במוקדם או במאוחר כי עובדים ביחד,

גם המתח המיני מפריע ללמוד...

אבל המקצוע שלי לדעתי כולן נשים .. לא בדקתי. 
אבל.... כן מרגישה מוזר שאני דתיה והשאר כנראה לא ככ יהיו דתיים.. וזה מה שמפחיד אותי. 
תמיד מרגישה שמסתכלים עליי מוזר במקום חילוני כי אני עם כיסוי ראש חצאית וגרביונים ..
מקווה בע"ה לעוד דתיות איתי !!!!

קודם כל, שהלבט ממש מובן והגיוני- יש מורכבויות מסויומות (שונות במהותן) גם בבחירה ללכת למקום מעורב, וגם בבחירה ללכת למקום דתי. זה נושא שקצת מסובך להיכנס אליו על רגל אחת ולהתחיל בהכללות, כי יכול להיות שזה תלוי אופי/ תפיסת עולם/ וכו'.. אז אני משתפת בנקודות שפגשו אותי (עברתי בשני סוגי המקומות..;).

א. רמה מקצועית-

יצא לי להיתקל בכמה מקומות דתיים שבהם הרמה המקצועית הייתה נמוכה באופן משמעותי. ביררתי קצת את הנושא, וזה לא משהו שאפשר להגיד בהכללה על כל המקומות הדתיים. מעבר לזה- לא תמיד אפשר להגיד את זה על מוסד מסוים: יש מכללות שיש בהן חוגים ברמה גבוהה מאוד (כן, גם ביחס לאוניברסיטאות או למכללות מעורבות) שמשמשים בעירבוביה לצד חוגים ברמה נמוכה מאוד..(;
במקומות מעורבים זה פחות נפוץ. ועדיין, מהניסיון האישי שלי, אני לא חושבת שאפשר להגיד שהם נקיים מהבעיה הזאת לחלוטין.

ב. אווירה-

אני לא אומרת בהכללה (כי לא בדקתי את כל המקומות;), אלא משתפת מהחוויה האישית שלי, שלדעתי במקום מעורב האווירה פחות מתאימה.

נתקלתי בשיח שהיה לי מאוד קשה איתו. אין לי בעיה עם שאלות כאלה ואחרות, אבל לפעמים זה נשאל כדי להתריס ולא כדי לברר או להבין, ולפעמים זה לא נשאל, אלא נזרק לחלל האוויר כדי להתסיס, וזה מתסכל ומכאיב (לא ממקום של עלבון, ממקום שכואב לפגוש 'שנאה' כזאת..). אבל יותר מזה- אני מדברת על אוצר מילים מסוים, על תכנים שהביכו אותי שדיברו עליהם בפומביות, על תכנים של שיעורים שלא הכי הלמו את רוח היהדות.

הייתה גם התנהלות אחרת מבחינת קירבה בין הצדדים, ולא ארחיב מעבר לזה.

האם זה ככה כל הזמן? לא.

האם האנשים האלה רעים? ברור שלא. להיפך.

האם אלו דברים שאפשר להיתקל בהם גם במקומות נוספים? כנראה שכן. יכול להיות שגם במקומות דתיים בהגדרה.

אבל אני חושבת שיש משהו בשגרה ששוחק.

בחודש הראשון זה נחמד לדון עם כולם ולסתום אוזניים בכל פעם כשהתוכן לא מתאים. אולי זה אפילו מרגיש אידיאליסטי במידה מסוימת. אבל לאט לאט זה נהיה קצת מעייף, וזה מתחיל לעבור ליד האוזן.

בשבילי- פה הבעיה.

אני לא רוצה שדברים יעברו לי ליד האוזן, אני לא רוצה להיות מורגלת באוצר מילים מסוים, אני לא רוצה שדברים שלא נכונים בעייני ההלכה ייראו בעייני כרגילים ונורמליים..

באחד השותים האחרונים של עולם קטן.

אנסה לחפש לך...

ש: האם בעייתי ללמוד באוניברסיטה או במכללה אם בנים לומדים איתי בכיתה (במקרה שאי אפשר ללמוד את המקצוע בשלוחה דתית או במקום דתי)?

ת: שאלה טובה, אם אין דרך אחרת ללמוד את המקצוע שאת רוצה- אפשר, אבל שימי לעצמך גבולות ברורים.

יש הפרדות לא נכונות ויש שנכונות

זה משנה מאיפה כל אחת נובעת

פה האשכנזים עושים את זה מאינטרסים ושיקולים אישיים שלהם

הם אלו שיצרו את ההפרדה

אני כאדם היחיד עושה את השיקולים שלי

1. רוב מקומות העבודה הם מעורבים, זה מלמד להמשך.

2. יש מה להרוויח ממפגש עם בני ובנות המין השני, בכל מיני רבדים.

אולי בהמשך ארחיב

זה דורש מחשבה בחיים, ויכולות התנהלות שנרכשות עם הזמן, אבל זה דבר טוב ומלמד.

תהנה, זה פורום ציבורי.

מה הכוונה להיות נשוי למלבנים דיגיטלים?

זה נורא ואיום

לא שורד ככה

[12 הצעדים... אחי, תהיה חזק אתה בכיוון]

כמובן הכל ברוח טובה

ומוגבים..

אני חושב שמה שגורם לאנשים הרבה לכתוב (אא"כ זה ברו"מ או אנשים מיוחדים) זה שאנשים מגיבים ועונים לך, ואז אתה לא מרגיש שאתה משתף לאוויר..

ההצעה שלי: לא לעבור אליו ישר בבלעדיות

אלא להחזיק גם וגם

לשימוש השוטף תשתמש במוגן (במיוחד אם אתה נוסע לאנשהו וכיו"ב) ואם אתה צריך משהו תשתמש בראשון

בסוף גם לא תצטרך את הראשון

ומניסיון הוא יצטרך לסמן שהוא לא רובוט ולסמן ריבועים עם רמזור.

לא בטוחה שיהיה לו ככ קל להסכים לחתונה. 

אבל תמיד אפשר לנסות את הPC. את המחשב הגדול.

פשוט חילוני חוגג כמו שצריך בצורה אותנטית ודתי מלמל מילים ומשחק אותה שמח

כה "רענן" כה כן כה אמיתי?

החילוניות שאני מכיר אינה נוגעת אלה בקצה השטחי ביותר של הדברים

וכל נגיעה שלה במשהו עמוק מכך נובעת מנטייה דתית, גם אם לא ממש מפורשת.

אצלנו הכל מודרך ברחל בתך הקטנה.

כל אחד מחליט יפה מאוד מה לעשות לכל אדם ניתנה הבחירה במלוא מובן המילה.

אחריי אף־אחד לא רודף אני מחליט בדיוק איך להתייחש לכל סוגיה ועניין

צר לי אמנם שאיני מתחבר לאווירת המנגל ולהתעטף בדגלים

אבל זה לא מוריד מהאותנטיות של הלל בכוונה למי שאומרו בכוונה

או מהחיוך של הרב החרדי־ספרדי שלי בדברו על מעלת ארץ ישראל ביום העצמאות

או מהפסים הכחולים של הטלית שלי.

וגם לא יודע איזו קדושה מיוחדת יש בעמית לעבודה החילוני שבחר להכין פלאפל שני צבעים ביום העצמאות הזה. שכוייח, בטח טעים נורא. קדוש? אולי. לא מרגיש רגשות נחיתות ביחס לזה.

אני לא מתפלל כי אני חייב אני מתפלל כי אני רוצה.

לגבי תפילות החובה הרש"ר הירש כבר דן בשאלה הזאת בכמה מקומות והמסקנה הברורה היא שמטרת תפילות החובה אינה ביטוי רגשות אישיים (לשם כך צריך להתאסף במניין, לומר את אותה תפילה, בזמנים קבועים ביום?) אלא למקד אותנו סביב הרעיונות החשובים של החיים.

אותנטי זה לא רק מה שפרוע וחסר רסן.

ללבוש חולצה עם משבצות זה גם אותנטי.

מעולם לא הרגשתי איזו קדושה ביום העצמאות. אולי אתם מתכוונים לריגוש?

@כְּקֶדֶם 

https://www.inn.co.il/news/695303

המשתתפים בחידון התנך כבר שנים רבות דתיים לאומיים בלבד, החילוני האחרון למיטב ידיעתי שהשתתף בחידון התנך היה אבנר נתניהו.

עוד משהו שפיספסתי?

בדיוק כמו החילונים שעליהם אתה מדבר

אחרת היית יודע - שמראש עולים לחידון שניים מהחינוך הדתי ושניים מהחינוך הממלכתי. ממש ככה הוא מוגדר

אני לא מצליח לזהות חילונים.

תמיד האמת עדיפה

אז זהו אם שמת לב יש מילכוד בשאלה

א) כי הוא לא _אמר_ לאפחד שהו בן 25 הוא רמז על זה לא חשוב בדיוק איך 

ב) למה? אפשר להבין את זה לא? זה בולט בשטח ומעלה שאלות.. ואנשים לא אוהבים לבלוט בשטח

א. אז שיתקן את הטעות, קצת פדיחה, לא נורא

ב.לא צריך לפחד מלבלוט בשטח, אנשים בסוף מתרגלים להכל ,עדיף לא לתת לזה להשפיע על החלטות בחיים שלנו.

אני חושבת שזה לא בריא לנפש, בין היתר, להציג מצג שווא, הגיל שלו יכול להיות אפילו יתרון, חבל.

תהיה אותנטי אתה עם הנתונים שלך ומי שאתה

אני בן 25 לא ממני להיות האדם המגניב בעולם מבלי לשנות שום פרט לגבי עצמי

ניקח את ג'פטו ונבקש ממנו להציג טענות בעד ונציב מולו ג'פטו נוסף שיציג טענות שכנגד

כך הם יוכלו ללעוס את אותם טיעונים שחוזרים על עצמם כל הזמן

ובינתיים אנחנו נהיה פנויים ללכת ללמוד תורה

ואז היא תעשה את הדיונים האלה במקומנו

בלי חרדיות מבוהלות שחייבות לצופף שורות,

או לחילופין פשןו עם חרדיות לא מבוהלות, זה גם יהיה בסדר

ממש מרתק אותי לחקור את התופעה הזו..

לא שנאה. כעס. - צעירים מעל עשרים

כי כשאתה התחלת שם את הדיון אני הייתי יסודי והתייחסתי לעצם הטיעונים, ואף טרחתי להביא ציטוטים של ממש ונימוקים של תורה.
 

אגב, אם כבר מורשה לי להעיר, פוסט הפתיחה שלך בעצמו היה רעיל ולעגני: "מישהו יודע אם הנופלים עומדים בשעת הצפירה ומצדיעים.. האם הם צופים בזרי פרחים לרוב?".

ואתה לא מתבייש להגיד לי "קשוט עצמך"? יקח אדוני מראה גדולה כדי שיוכל ליטול קיסם מבין שיניו וקורה מבין עיניו.

רבים כמו שתי תרנגולי הודו מרוטי נוצות

אני נהנה

תמשיכו

אמנם לא אני היא שהתחילה ראשונה את הויכוח כאן (אלא מישהו שרמז על חרדים אגואיסטים, באותו הקשר)

אבל אני קפצתי...וכל השאר, ידוע.

באמת נקדימון לא אשם כי אפשר לאמר שהתגרינו בו, בהשקפה שלו, ובבית שלו.  סליחה!

וצריכה באמת לבקש סליחה מהשם; כל יום אני מבקשת "אל תביאנו לידי מחלוקת", וכמתחילה כזו

אני מייד מוצאת את עצמי שם....

בטוחה שלקב"ה לא משנה, ואף אחד לא יתבע אם עמד או לא בצפירה, אם הניף או לא דגל, ואפילו אולי

אם אמר (או לא) הלל ביום העצמאות.

העיקר שכולם משתדלים לשמור מצוות, בין אדם למקום ובין אדם לחברו (שזה יותר קשה, לי , בכל אופן)..

אולי, חס וחלילה, אתבע על הונאת דברים, ליבון מחלוקת, לגלוג, חוצפה...

כל היתר ממש לא חשוב.

כל טוב.

אפשר לדון אם אותו הדבר

"והשיר יהיה לכם כליל התקדש חג"

כך שלא רואה איך כאן זה נתון לפרשנות אחרת

גם מתוכננים לנשיא ארגנטינה פגישות גם עם גדולי הדור הליטאים, הרב דב לנדו והרב משה הלל הירש.

למיטב ידיעתי, הציונות הדתית אינה חזקה בארגנטינה.

ייתכן שהוא נחשף יותר ליהדות החרדית, כמו שרבים חוזרים בתשובה נמשכים ליהדות החרדים מכל־מיני סיבות.

ההתבדלות החרדית היא לא רק מהמדינה באופן ספציפי, אלא קו כללי.

ייתכן שלעיני הגוי, אוסטיודן מעניינים יותר מאשר בחורים בפולו.

שהיו הולכים במעילים ארוכים ושטריימלים

בניגוד ליהדות מערב אירופה שנראתה יותר מודרנית

פולו זה סוג של חולצה לא?

קצת כמו לראות ציורים של ציירים לא יהודים..

אתה רואה שכולם מבינים שיש סוג של מראה יהודי נצחי עם זקן ופאות...

לא אומר שחייב, זה סוג של אותנתיות.

תכל'ס, אין על נערי גבעות בעולם!!!

איך בדיוק נשיא ארגנטינאי שמתעניין ביהדות אמור להיחשף לנערי גבעות?

אני מניח לעצמי שמה שהוא חשוף אליו הוא:

– הקהילה בארגנטינה (שאינם נערי גבעות למיטב ידיעתי)

– שיעורי תורה בספרדית

– שיעורי תורה באנגלית

מכירני כמה גרים (וגויים מארצות שונות שמתעניינים או התעניינו ביהדות)

באופן גורף הם חשופים או לחב"ד (כי הם בכל מקום), או לנישה של אותה שפה (למשל: רוסים וחב"ד/יהדות בוכרה, גרמנים לרבנים בגרמניה)

ובאופן כללי, גרים נוטים להיות מאוד אינדיבידואליסטיים

מה שפחות מתחבר לכל ה"כלל ישראל"

(מזכיר שיש הלכה שגרים פסולים לדיינות ולמשרות ציבוריות)

זאת פשוט תוצאה סבירה של הנסיבות.

וגם "לדון לכף זכות" שביקר בישיבה חרדית ולא בישיבה דתית־לאומית... יש ביותר מתנשא

מה אתה מתכוון לשאול בשאלה?

אתה מציף תאים רדומים...

ומה הנפק"מ העצומה.

באמת סרק מבחינתי, והיה טוב אילו התעלמתי מזה מלכתחילה

זהו.

מיליי מתלהב מיהודים ומיהדות, מי שטפסו טרמפ ראשונים, זכו בביקור.

באותה מידה יכולת להגיד שלכולן יש שיער בצבע מסוים או משקל מסוים או מידת נעליים מסוימת או עדה מסוימת או גננת גן חובה עם אותו השם.

כל דבר מקרי הוא מקרי, גם אם זה נראה וואו ממבט ראשון.

כמו לנסות להסביר למה אוכלים צ'ולנט בשבת, ואז לחפש איך צ'ולנט בגימטריא מזכיר משהו שקשור לשבת.

הזכות שעמדה להן היא לא של מקים האולפנה אלא של המאמץ האדיר שלהן, הזיכרון שלהן, החוכמה שלהן וכיוצ''ב.

וזה שכולן בנות כהן - מקרי לחלוטין.

קראתי על הרב בהר"ן עכשיו בויק', נשמע דמות מיוחדת

על רקע פרישה מטעמים אידיאולוגיים.

יודע מאמא שלי שלמדה באולפנת כפר פינס, בתקופת הרב בהר"ן שם.

פרש מראשות האולפנה על רקע חילוקי דעות אידאולוגים מול מרכז ישיבות בני עקיבא על אופי האולפנה.

(אולפנת כפר פינס היא אם האולפנות)  

ת'אמת אני רוצה להזכיר את צאלה ורביד חיים גז הי"ד.

זה נגע לי בלב כמו לכל יהודי. כשהודיעו שגם התינוק נפטר [אחרי כמה ימים, מי שזוכר] הרגשתי שאני חייב להיות בלוויה.

להפתעתי היו שם לא יותר מ50 איש סה"כ. הרגשתי שנותנים לי רגע אינטימי להתייחד עם התינוק הקדוש הזה.

היה מצמרר.

רק לראות חבילה לבנה קטנה, עטופה. סבתות, דודות, מחבקות. חיבוק אחרון. ובוכות...

התפרקתי.

זה היה למעלה מיכולת ההכלה שלי. ולא הייתי היחיד.

אבל היה רגע שבו כמעט לא נשמתי. כשפתחו את הקבר הטרי של צאלה, כשאילו קיבלה בזרועות פתוחות את בנה, ממנו נפרדה במותה לפני כמה ימים.

והנה שוב הם מחובקים ביחד. בשמים.

גם עכשיו אני בוכה.

איזה נשמות קדושות.

הנחמה היחידה היא שאנחנו לא מסוגלים להבין בכלל מה הסיפור של הנשמות הקדושות האלו.

סיפורו המרגש של דוד יהודה יצחק ז"ל - והמחברות שנמצאו בחדרו - ערוץ 14 | C14

אתר יזכור כותב עליו יותר טוב ממה שאני יכול לכתוב.

מרגיש אצל החרדים..