לא יודעת למה בכלל קוראים.
אני אמורה לישון,למה אני ערה למה.
.
לא יודעת אם זה היה חכם מצידה,צחוק צחוק אבל בחייאת,
אני נותנת בך אמון.
מה את שוברת ככה.
ואז שכבר אינלי כוח לכתוב לה ואני עושה כזה חיוך והי,שוב ריציתי.
שוב לא סיימתי כשכבר לא היה לי נעים.
עד מתי אלוקים.
וההודעות שעוד שניה נגמרות בחייאת ראמה.
אינלי כוח מחר בצפר ומדעים וצריך לעשות עבודה וזה סחוט לי עכשיו ככ.
אני רוצה לחזור לדעת איך עושים אתזה,זה לא הוגן ששכחתי.
באלי שקט וחופש וחופש וחופש.
רק תעזבי אותי ילדה,
שחררי מימני.
או גאד רק שאמא שלה לא תגלה עליה כלום נו.