משתומם ומתפלא הייתי האיך ה"נפילות" והניגודים בחיי רוחי כ"כ [כל כך] רבים. אחר רוממות הרוח וחיי קרבת אלקים ממש, בחיות שירה וזמרת קודש, בהבנת תכלית וערך מלכות אלקים, הצדק המשפט והמישרים, הטוב והחסד השירה והזמרה, בכל העולם ומשפחות לאומים, ביחוד בשבתות ויו"ט [ויום טוב]. אח"כ הכל עובר וחולף, והנני במצב גרוע מכל יהודי פשוט, ממש עומד על פי שאול תחתית. וכך הנני נישא מגל אל גל, והמחשבות יורדות והאמיתות הגלויות והברורות עוברות




זה דיוק כואב כ"כ, אפשר רק להביט

כואב הלב, במכאובים ממש, כמדקרות חרב, קשה לנשום, בכלות הנפש לדבקות האלהית, והנני יוצא מכלי, מסיר מעלי הבושה והנימוס, להפריע הלימוד בחברות בביהמ"ד, והנני מתחיל לנגן, בניגון מלא עצב ויגון ונועם עליון. ומהניגון לי קול נשמע: עוד תזכה, תזכה, חזק ואמץ!

|שותק|

ממ אבל אסור
זא, מותר, אבל, אסור

https://drive.google.com/file/d/0B7%3C%D7%A7%D7%98%D7%99%D7%A2%D7%94%3Eun5rcXcnmWaUVDbFZtOF9wWW8/view

והכלל הזה תופס ורלוונטי בהרבה תרחישים בחיים

לבעלי כלבים שהולכים עם כלבם במקומות ציבוריים.

אם הכלב מותר, ללא מחסום לפיו, אסור ללכת איתו

ואם הכלב אסור, עם מחסום, מותר להסתובב איתו בפרהסיה.

אבל המשפט הזה תופס בהרבה מצבים החיים.

-בנהיגה, דווקא שיש פס לבן ואסור לעקוף רכב איטי - הנתיב ממול פנוי ואפשר היה לעקוף בבטחה...

וכשיש קו מקווקו ומותר לעקוף - התנועה ממול עמוסה ולא מאפשרת לצאת לעקיפה..

או מתאר את הפרווילגיות שבעלי עמדה ושררה מרשים לעצמם בניגוד לציבור. מה שמותר לנבחרים אסור לבוחרים... (למשל, שכר חברי הכנסת צמוד למדד וצמוד לעוד כל מיני דברים, כך הם חוקקו לעצמם והשכר עולה ועולה - אבל ציבור השכירים הרגיל לא זוכה לכאלו צ'ופרים...)

ועוד כהנה וכהנה דוגמאות מחיי היום יום.

אז הוא היה עובר

הוא קיבל כמעט 2.5 אחוז מהקולות

גם ככה הוא לא היה עובר.

ואני דווקא תומך שכל מפלגה תתמקד בעצמה ולא בחסרונות של המפלגות האחרות.

הוא קיבל רק 1.6 אחוזים.