המייל האדוםהמייל האדוםחיפוש
פורום נוער וגיל ההתבגרות

בהנהלת: חצילוש
מכתב פתיחה
איפה עובר הגבול?אור שמחה
מדברת בעיקר על גילאי 17-18, אז מי שמתחת בבקשה לא לענות כי זה ממש חשוב לי ..
מתי אתם נותנים להורים שלכם להתערב בחיים/בדברים אישים ולפעמים בהכי קטנים שיש, ומתי לא? באילו מקרים, ומתי עובר הגבול בעצם? מתי אנחנו יכולים להגיד את דעתנו מבלי לפחד שזה יסתור את מה שהם אומרים ולהגיד את דעתנו בביטחון גם אם זה לא מוצא חן בעיני ההורים..?
אם העיצה שלהם מהותית אני אקשיב. ואפעל לפיהנפש חיה.
לרוב הם יודעים מה טוב לילד שלהם
איך את יודעת האם העצה שלהם מהותית או לא?חתולה פרסית
כשאני יודעת שהנושא הוא מספיק חשוב כדי לשמוע לדעתםנפש חיה.
כיוון בחיים
השקפה או דרך חיים
המלצה בנושא מסויים שאני מתלבטת בו


בכללי
הניסיון שלהם בחיים נותן להם מבט רחב יותר על החיים וממילא איפה העיקר ואיפה טפל
לא חייבים לספר הכול ,כול זמן שאין סכנה נפשית או גופנית.mom

avid;">הורים בד"כ בחוש החמשי יודעים הכול , מעדפים לשתוק ולחכות שיבואו לספר. אם יש דבר שבאמת צריך לדעת הורים מעודדים את הילד ליפתח לטובתו. יחסים טובים מובנים וזורמים מעצמם. 

avid;">לדעתי בענין של זוגיות, כדאי לערב את ההורים יש להם הרבה נסיון והבחנה אוביקטיבית וזה חשוב מאד.

האמת שאין גבולאנונימיות
תמיד טוב להקשיב טלתת להם להביע את דעתם. הם יושעים טוב מאיתנו גם אם לפעמים זה מעצבן. אפשר להקשיב ולא לקבל
לדעתי זה משנה אילו דבריםלהשתמח
דברים שקשורים לבית: איזה אוכל אפשר לקחת, איזו מוסיקה משמיעים בבית, עד מתי אפשר לחזור וכו' - אני חושבת שזה הבית שלהם וזכותם להחליט
דברים שקשורים להמשך החיים- לדוג' איפה לעשות שירות, מה ללמוד ומתי וכדו' זה בחירה שלי. תמיד כדאי להקשיב להורים, לנסות להבין מה ההיגיון ולקחת בחשבון. אבל אלו החיים שלי ואני אצטרך לחיות עם הבחירות האלו.
דברים קטנים, באופן כללי לדעתי לא שווה להתווכח. אם זה קורה יותר מדי ברמה שמפריע לתחושת העצמאות, אז אולי אפשר לדבר איתם בצורה פתוחה, בלי כעס, ולהסביר איך את מרגישה.
באופן כללי, אם את מחליטה לא להקשיב להורים, כדאי לנסות לדבר על זה איתם בתזמון רגוע, בצורה רגועה, להסביר מה את חושבת בנושא, לא לבוא אליהם בהאשמות ולנסות שלא יהיה בצורה של פיצוצים וכעס.
עונה בתור הורההעני ממעש
חשוב שיהיה ערוץ פתוח הורים- ילדים
מעיר מה שנראה לי לנכון, במשקל שנראה לי נכון, ושוב- לא תמיד כ'הורה תעשה כי אמרתי',
מדרבן את ילדיי לחשיבה עצמית וביקורתית, וגם אפשרות להעיר- בכבוד- לאבא ואמא

תלוי גם ספציפית כל ילד ומתבגר וענייניו, בגרותו, וכו'.
שאלה יפה
ללמוד להחליט לבדאילון
אפשר וכדאי להתייעץ עם ההורים אבל לראות שלא נופלים למניפולציות

לכל הורה קשה לראות שהילד האהוב שלו לא שמח אבל מה לעשות שלפעמים אדם נכנס לתהליך כמו ישיבה/שירות לאומי/קשר זוגי/מסלול צבאי קשה ועוד... ובהתחלה קשה לו והוא לא שמח אבל בהמשך כשהוא מצליח אז הוא שמח
יש הורים שמבינים ושיתמכו ויחזקו
יש הורים שיגידו מראש "מה אתה צריך את זה?" "לא מגיע לך!" "מגיע לך יותר!" "אמרתי לך שלא יהיה לך שם טוב" וגם דברים יותר חריפים ויפגעו בביטחון של הבן שלהם

צריך להתרגל שההחלטה תהיה שלך ולא שלהם
הרב צבי יהודה כותב על זה שאדם צריך לצאת מהשיעבוד הזה שבחורים לא מחליטים על עצמם ושיש הורים שלא מאפשרים לבן שלהם ללמוד תורה

אישית ראיתי כמה שההורים שלהם ממש פגעו להם בעצמאות צריך להזהר לא להגיע לשם ואם מגיעים למקרים לא טובים אפילו צריך להביע עמדה נחרצת גם אם ההורים עלולים להיפגע

כמובן בכבוד אבל לזכור שבסוף בהחלטות גדולות זה החיים שלך ולא שלהם ואתה בסוף תתמודד עם התוצאות של ההחלטות ולא ההורים
אכן. וכפי שרשמתיהעני ממעש
צריך לדעת למצוא את הגבולות הנכוניםמזמור לאל ידי
דווקא בגיל כזה חשוב ורגיש.
לדעת למצוא את המקום שלך בעולם
מבלי לפגוע או לקחת בכוח את המקום
של ההורים בחייך.

לדעת שזאת תקופה לא פשוטה
לא לך ולא להם
שבה את מעצב המון מהשקפותייך העתידיות
על החיים בכלל.

תחיה את חייך מבלי לדרוס אחרים בדרך
זה לדעתי הכי חשוב.
@מזמור לאל ידיאור שמחה
איך עושים את זה?
למה אנלא מצליחה לתייג?אור שמחה
אי אפשר לתייג בכותרת. רק בתוכן אפשרנפש חיה.
הלוואי שהייתי יודע...מזמור לאל ידיאחרונה
לא חושב שנשאר גבול בגיל כזה.קדושה-אני מבקש!
זה נשאר בגדר המלצה וחינוך שהנער קיבל.
ותלוי באופי של הנער.
חשוב לא לוותר על הדעה שגיבשת לעצמך ומצד שני לא להיות חצוף ומסוגר ולשמוע את ההורים.
בסופו של דבר את המילה האחרונה רק אתה יכול להגיד.
לקראת פורים הבעל"טהולך דרכים

לקראת פורים לקחנו כמה אגדות עם קלאסיות וגיירנו אותם לגירסה ביינישית-קומית,
מוזמנים להנות
https://a7.org/?file=20260224123426.pdf

שכוייעח עצום. עבודה חשובה מאדההרהמורניקאחרונה

ונצרכת לכלל ישראל

(ובוודאי שלפרט ישראל)

אםההרהמורניק

אם יש לך היילקס או דאצ'יה זה יפה אבל אתה לא יכול לשבת פה איתנו לקפה.

בניין זה עבודה לרציניים זה לא תחביב אולי תתחיל לבנות איזה מגדל בתל אביב.

#יש לי סילברדו#

 

אני שוב לא חדשההרהמורניק

אבל מה הסיפור???????????????????????????????????????

למה אין פה כלום?????????????????????????????????????????????????

כי אף אחד לא יוזם ומפעיל את הפורום (גם אתה ככה…)Gini
כי אף אחד לא יוזם ומפעיל את הפורוםGiniאחרונה
יש כאלה שערים עכשיו?אהבה 18
כלומר?הרשפון הנודדאחרונה
אני לא חדשההרהמורניק

למה כ"כ משעמם פה?????

כולם כבר התבגרו ועברו לצמ"עאיגנוטוס פברל

או לשטו"ל

לא ככה - נהיה יבש כי לא מצטרפים חדשים במקום אלוGini
שהתבגרו ועברו לפורומים של הגילאים היותר גדולים 
כולנו יבשים 🙁🙁Gini
וואלה!! אני גםההרהמורניק
אני חדשההודיה לה':)אחרונה
למה באמת
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הספר:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

את יכולה להפסיק להספיםנקדימון

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.


 

אולי די כבר?!

נשמע סיפור מענייןקעלעברימבאראחרונה
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

הנוער הדתי לאומי לאן הוא הולך בצבא ?אביגיל מלאך

האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?

הציבור הדתי לאומי - מגיע לכל היחידות והתפקידיםזמירות

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

..יהודי חסידיאחרונה

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אולי יעניין אותך