זה היה בשעה האחרונה, מקצוע מיותר כלשהו, אין לי כוח ללמוד, ואני לא מתכוונת ללמוד כשלא באלי.
אז במקום לדבר ולהפריע לה, הוצאתי ספר קריאה. היא באה אלי ואומרת להכניס. בסדר המורה, מה שתגידי. המשכתי לקרוא, ואז היא העירה שוב, אז הכנסתי את הספר. התעסקתי קצת בדפים וקלסר שהיו על השולחן, כי הקול של המורה הוא באמת רעש רקע מעצבן. אחרי כמה דקות זה גם כבר נמאס אז אמרתי איזה משפט שניים לחברה שלי. באמת שזה היה בשקט.
ואז היא אומרת לי משו בסגנון: "***(צונזר מיי ניים), אני יודעת שאת יכולה ללמוד את כל החומר יום לפני הבגרות, אבל עדיין את צריכה להיות בשקט וללמוד עכשיו" איזה חצופה. בוא נתחיל מזה שאני בכלל לא יכולה ללמוד את כל החומר יום לפני הבגרות. אני לומדת לבגרויות הרבה. (אולי פחות מחלק מהבנות, אבל עדיין.). איזה יופי שאני לא מאלה שמאדימות ברגע.
וגם, היא הגיעה למסקנה שאני לא מסוגלת ללמוד בשיעור שלה עכשיו? יפה. לא רציתי להפריע, לכן קראתי, לא דיברתי. בהמשך השיעור פשוט חלמתי על הרגע שאני אוכל לצאת כבר מהכיתה לבית. ולא, לא למדתי. סתם בזבזתי שיעור שהיה יכול להיות מאד מעניין מאד, אם הייתי יכולה להמשיך לקרוא.
ואי כמה שהתעצבנתי עליה.
ומחר יש עוד שיעור איתה. אוף
סוףפריקה
אפשר להגיב
- לקראת נישואין וזוגיות