בן 10.
קיצור , שלום.
בואי קודם כל נבין ש -
זה ניסיון מה'. בלי קשר לשיטה ה"דוסית" , אבל...
ככה זה. אם תבחיני כל פעם שהוא בא לעצבן , להפריע , להרגיז אותך שזה
מה' , וואלה , פתרת כמעט את כל הבעיה.
[ כאן ההסבר על ה"שריטה" הנחמדה -
אוקי - את אומרת , אבל...
הוא מטריף את כ-ל העולם! מה עובר עליו?!
אז - חוץ מלתקן את עצמינו - וואלה , צריך גם לתקן אותו.
אבל - ראבק. ילד בן 10. בקושי מבין בחיים שלו מה זה "עבודת המידות".
טוב , לעניות דעתי נראה שהילד דורש , רוצה , מבקש -
צומי. אהבה. "הלו. הלו. אני כאן..." - הוא צועק מהלב.
בעייתי. מרביץ. לא זז - תופעת ה"צומי השקט" לגילאים הקטנים...
אז מה א-ת יכולה לעשות שלא ירגיז את כולם?
תני לו אהבה. אבל לא סתם אהבה. אלא - משו משו...
ר-ק כשמגיע לו. שלא מגיע לו - א-ל תתיחסי אליו.
כאילו , תראי לו , שהוא , בחיים לא יקבל צומי מלעצבן אחרים.
כמה שהוא יעצבן אותך - תחייכי לו בפנים.
הוא משתגע? שימי כזה חיוך ענק.
זה יעצבן אותו? בודאי. אבל...זה גם יעבוד עליו מבפנים.
זה יגיד לו - "אתה , לא מקבל ככה יחס. אלא - אם תעבוד" -
ממילא , גם זה עובד על הענין שהוא בעייתי ו - גם על העניין שהוא עצלן.
הענין כאן הוא - לא להתעצבן על השטויות שלו - אף פעם.
ו - מצד שני , לתת לו אהבה , רק כשצריך.
ככה , אם הוא לא יבין שהוא עובד על המידות , את , תעבדי לו בעקיפין על המידות.
זה לא פשוט. אבל , תנסי. "אין לך מה להפסיד" - כמו שאומרים...
לא יודע אם זה יעבוד. אישית , זה מה שאני הייתי עושה.
עוד משו - אל תתני לו עבודות משגעות/ארוכות/קשות -
אלא , תתחילי עם משו "שיא" הפשוט. שיא שיא...
+
היחס אליו בכל הזמנים. בין כשהוא עובד (אהבה) - בין כשהוא משגע (כלום)
ו - אף פעם לא להתעצבן עליו , כי , כנראה ככה הוא מוצ(י)א את הצומי ממך...
ו...תזכרי - תמיד - ת'שריטה -
"הכל זה מלמעלה". שהחיוך תמיד יהיה על שפתייך.
מקוה שקצת עזרתי.
בשורות טובות.
המון בהצלחה!
