ושוב אני והמצפון והמצפון ואני הוא מחבק אותי. ואני לא אוהבת שנוגעים בי בכלל. רק אלוקים יכול. ורק כשאני רוצה אותו. ואל תחבק אותי ותלך מפה רחוק. רחוק רחוק. ותעוף לקיביני
מט
או שח
כי אני כבר לא מנצחת. ואולי זה חלק מהעניין.
שוב אני והמצפון ברחובות תל אביב הסואנים האסוניים
הוא מחזיק לי את היד כאילו ברומנטיות שלא יראו שמשו לא בסדר בילדה הזאת. הילדה הזאת כל כך רוצה טוב.
כל כך.
אז היא מנסה אולי להכניס יד לכיס אבל אין כיס כי זה קיץ בכלל. מי אוהב קיץ בכלל?
אז אני מעיפה אותו והוא נהדף ונופל ונשבר לו הלב. ובמקום שבו היד שלי התנתקה ממנו שורף נורא, כמו כוייה. אבל כוויה כוויה. רצינית כזאת. והסקרנות והשובבות והשמחת חיים. כבים. ועוד שק נופל עלי. על הגב שלי. על היד כבויה שלי.
ואני אוהבת כל כך אותי בלעדיו. אז אני צורחת. לבדי
ומתחילה להרגיש כמו שאני לא אוהבת, ויודעת שזאת אולי
אולי
תרופה.
לא נומאלית. טעטע.
מה טעטע? יא בחורה עם מכנסיים. מה יש לך בראש.
יש לי בראש יצר טוב ויצר רע. ומותר לי להיות אני. וזה לא יהיה רע. אני לא חייבת לחשוב את זה. מי שהכניס לי לראש שבחורה עם מכנסיים לא יכולה לצעוק טעטע. שיאכל בננה לא בשלה. אמן.
אז אני אצרח לי כמה שאני רוצה על הים לבד לבד לבד. טעטע.
ואני לא לבד. והוא איתי. והוא בראש המלוכלך והטהור שלי. והוא יודע שגם שאני עם מכנסיים או בראש שלי מכנסיים. יש מתחת, כמיהה אינסופית.
כמיהה אינסופית.
טעטע.
וזה מה שחשןב.
והבחורה והמצפון אחד ליד השני. אמנם לא יד ביד. אבל בלי שקים. ובלי כוויות. ודי.
טעטע.
מט
או שח
כי אני כבר לא מנצחת. ואולי זה חלק מהעניין.
שוב אני והמצפון ברחובות תל אביב הסואנים האסוניים
הוא מחזיק לי את היד כאילו ברומנטיות שלא יראו שמשו לא בסדר בילדה הזאת. הילדה הזאת כל כך רוצה טוב.
כל כך.
אז היא מנסה אולי להכניס יד לכיס אבל אין כיס כי זה קיץ בכלל. מי אוהב קיץ בכלל?
אז אני מעיפה אותו והוא נהדף ונופל ונשבר לו הלב. ובמקום שבו היד שלי התנתקה ממנו שורף נורא, כמו כוייה. אבל כוויה כוויה. רצינית כזאת. והסקרנות והשובבות והשמחת חיים. כבים. ועוד שק נופל עלי. על הגב שלי. על היד כבויה שלי.
ואני אוהבת כל כך אותי בלעדיו. אז אני צורחת. לבדי
ומתחילה להרגיש כמו שאני לא אוהבת, ויודעת שזאת אולי
אולי
תרופה.
לא נומאלית. טעטע.
מה טעטע? יא בחורה עם מכנסיים. מה יש לך בראש.
יש לי בראש יצר טוב ויצר רע. ומותר לי להיות אני. וזה לא יהיה רע. אני לא חייבת לחשוב את זה. מי שהכניס לי לראש שבחורה עם מכנסיים לא יכולה לצעוק טעטע. שיאכל בננה לא בשלה. אמן.
אז אני אצרח לי כמה שאני רוצה על הים לבד לבד לבד. טעטע.
ואני לא לבד. והוא איתי. והוא בראש המלוכלך והטהור שלי. והוא יודע שגם שאני עם מכנסיים או בראש שלי מכנסיים. יש מתחת, כמיהה אינסופית.
כמיהה אינסופית.
טעטע.
וזה מה שחשןב.
והבחורה והמצפון אחד ליד השני. אמנם לא יד ביד. אבל בלי שקים. ובלי כוויות. ודי.
טעטע.
