אהבת ישראל...שאלה:קוצ'יניו
בשרשור אחד עלה פה משהו על אהבת ישראל, וסתם חשבתי לעצמי..
אתם בכלל מנסים לאהוב את עם ישראל?
יש לזה חשיבות?
ו...איך מגיעים לרמה שאוהבים כל יהודי?....
 
תודה....יומטוב!
נסיון לתשובותהרועה
כן.
לענ"ד כן.
תלוי את מי שואלים, יש בפורום שכן אנשים שיאהבו את כל עם ישראל ע"י זה שהם יוציאו את כל מי שהם לא אוהבים מגדר עמ"י (לא נורא, אוהבים אותם ) אני מאמין שהדרך לאהוב כל יהודי היא להבין שאתם ביחד חלק מדבר גדול ושלאהוב את הדבר הגדול זה לאהוב גם כל יהודי (כנסת ישראל וכו'.).
אבל זה לא כ"כ פשוט..קוצ'יניו
ז"א, נכון, כל אחד חלק ממני, וכולנו בעצם נשמה אחת שהתחלקה...אבל אם למשל רואים אדם שמתנהג בצורה מסויימת, שממש מקוממת או מוזרה או ממש לא טובה וכו', (יש כלמיני אנשים...) אז זה ממש מרחיק, ואיך אפשר לאהוב אותו?
ועוד דבר, יש אנשים שרואים שהם ממש לא בקטע של לנסות לאהוב את העם שלהם, ולא אכפת להם מכלום..ויש כאלה שדי שונאים אנשים אחרים סתם...
האם צריך לאהוב גם אותם, ואיך עושים את זה?..
מה דעתכם?
אני אוהב כל יהודיהרועה
גם אם הוא בגדר ישראל מומר, והיום אין אנשים בגדר הזה, גג תינוק שנשבה.
 
אני אתפלל עליו שיחזור בתשובה, אם היה לי סמכות מתאימה אולי אפילו הייתי הורג אותו מצד כפרה אבל לא, אני לא שונא.
אבל את "ח. פרומן", לדוג', את שונא?ישי ויזנר
לאהרועה
אותו אישית ממש לא, אבל יש הרבה עם דעות כאלה שממש קשה לי.
 
ב"ה עבודת המידות.
וזה לא נראה לך עקום קצת?ישי ויזנר
למה עקום?הרועה
גם אניפיתון
לא מסכים עם הדעות שלו אבל זה לא מפריע לי לדבר אתו חופשי חופשי ובתעכל'ס  אין לי שום בעיה איתו ו(אני מקווה) לו אין בעיה איתי. בקיצור כמו שאמרת הכל עניין של עבודת המידות
גם אם הוא בגדר ישראל מומר?!אלישע בן אבויה
בס"ד
 
נראה שהרמב"ם חולק עליך בעניין הזה:
'כל הפורשין מדרכי ציבור והם האנשים שפרקו עול המצוות מעל צווארן ואינן נכללין בכלל ישראל בעשיית המצוות וכבוד המועדות וישיבת בתי כנסייות ובתי מדרשות אלא הרי הן כך בני חורין לעצמן כשאר האומות וכן המינים והמשומדים והמוסרין כל אלו אין מתאבלין עליהן אלא אחיהם ושאר קרוביהם לובשין לבנים ומתעטפים לבנים ואוכלים ושותים ושמחים שאבדו שונאיו של הקדוש ברוך הוא ועליהם הכתוב אומר "הלוא משנאיך ה' אשנא"'
לא כל מי שמוציא את מי שמגרש יהודים מבתיהם הוא...יהודי מרמ"ג
מוציא את כל מי שהוא שונא מגדר עמ"י.
יש לצערינו, אנשים שיצאו מכלל ישראל.
ואותם מצווה לשנוא
שנאמר: "הלא משנאיך ה' אשנא"
כלומר שיש מצווה לשנוא את הרשעים.
כל מי שהוא לא רשע מצוות "ואהבת לרעך כמוך" קיימת לגביו.
תמצא מקום אחר לקשקש,הרועה
אני לא חושב שכאן מישהו יתיחס לזה ברצינות.
.............קוצ'יניו
מה?....מה שאני יודעת בנושא זה שיש יהודים שיואים מכלל "עמיתך", והם אלו שחוטאים בכוונה, ויודעים מה הם עושים, ועליהם הותר לדבר חלק מסויים של לשון הרע.
אבל מצווה, לשנוא יהודים- חס וחלילה...
כל עמ"י בגדר "עמיתך" (אחיך) ---אח..
ספר "הבית היהודי" חלק ה' אהבת החסד , עמודים 37-38. {מחבר הספר -הרב אהרון זכאי}
נושא: אהבת הבריות.
"לפיכך ,כל אחד ואחד בישראל בכלל רעך , מפני שהם אחיך בתורה ובמצוות , ואין מצוה זאת חובה לגבי בני נח , אבל עוברי עבירה בישראל הרי הם בכלל רעך , שהרי אמרו [סנהדרין נב] "שאפילו מי שנתחייב מיתת בין דין ברור לו מיתה יפה משום ואהבת לרעך". ומה שאמרו שמצוה לשנוא אדם רשע , זהו לאחר שהוכיחו אותו כראוי ולא קיבל תוכחה ,אבל אם הוכיחו אותו כראוי או כמו אצלינו כיום שאין אנו יודעים להוכיח והרי זה תמיד כמו לפני תוכחה , הרי אותו רשע כמו אנוס ומצוה לאהוב אותו"
 
זה ממש לא פשוט.
יש דיון בראשונים מה הסיבה שצריך לשנוא אותם.
האם כי השנאה תחזיר אותם למקום או משום שהנפש שלנו צריך לשנוא מעשים כאלה.
הבדל בין הטעמים - אם נשנא אותם והשנאה לא תחזיר אותם.
(שכיום השנאה תרחיק אותם יותר...)
שוב , זה יתמו "חטאים" ולא חוטאים.
 
"אפילו מי שנתחייב מיתה...." - כתוב למעלה.
 
מומר - זה עניין אחר בכלל.
 
 
בכל מקרה , כיום - צריך לאהוב כל יהודי.
ו - לפחות כמובן לא לשנוא אותו.
 
לא לשכוח -
" עדיף להכשל ב"אהבת חינם" מלהכשל ב"שנאת חינם" "
 
 
 
אמנם לפעמים קשה לאהוב כל יהודי , אבל - זו בהחלט חלק מ -
עבודת המידות שלנו.
 
 
 
בהצלחה לכולנו!
שנזכה בעז"ה לאהבת ישראל אמיתית.
אמן.
 
 
 
 
יש כל מיני דרגות.יהודי מרמ"ג
לא ניכנס לזה עכשיו.
"אהבת ישראל"-ואו!-Rעות-
בס"ד
 
אהבת ישראל-זה כזה נושא רחב ו..ע-נ-ק ולא פחות מורכב!
 
נכון שהיום אנחנו מנסים להחדיר לעצמינו את האהבת ישראל בנשמה..בכל דרך שהיא..החל מללמוד על הנושא-להעמיק בו,
וכל'ה בסטיקרים,סיסמאות ושירים..
 
שאני ראיתי את המילה "אהבת ישראל"-מיד קפץ לי מול העיניים דבר ראשון -מילות השיר הידוע-והסיסמאות הרבות..
 
אח"כ-כחשבתי,ו..הגעתי לתובנה-שאהבת ישראל לא צריכה לבוא לידי בטוי רק במילים!-איפה המעשים?!-האם אני באמת משתדלת ו..בכלל מנסה לאוהב כל [!] אחד מישראל?!
 
איך אפשר לאוהב כל אחד מישראל?!-איך אפשר להרגיש בלב אהבה לאדם שכ"כ מציק ומרע לי..
מבחינת הגיון-בצורה מופשטת..נכון,אין שום סיבה ריאלית שנצליח אי פעם להרגיש אהבת ישראל בשלימותה!
 
אבל אנחנו מנסים,אנחנו מחדירים לנו בתת מודע את הצורך הזה..
ברגע שאני בכלל מודעת לחיסרון הזה-ולחלופין מודעת לנושא הזה של אהבת ישראל..
 
שמגיע רגע האמת-פשוט אני עוצמת עיניים..ומנסה להחדיר לעצמי!-נכון-עכשיו קשה לי להרגיש כלפיו "אהבה"-אבל זה אח\ות שלי..אדם מהעם שלי!
יכול להיות שאני צודקת..ויכול להיות שהוא טעה..
 
משתדלים להתגבר!-פשוט לנסות להרגיש את זה במחשבה..זה עוזר להחדיר את זה ללב..
 
ואז הדרך הרבה יותר קלה..
 
אוהבת אותכם אחים שלי!
 
בהצלחה לכולנו..
.............קוצ'יניו
תודה...
זו עבודה קשה...הלוואי שנזכה!
לענ"ד-קוגל ירושלמי
אהבת ישראל זה בעצם השלב הממש מתקדם בעבודה שלנו. 
אנשים טוחנים כל היום "אהבת ישראל" ו"לאהוב כל יהודי" ובלה בלה בלה, ולא ממש עושים את זה.
למה?
כי, וזו האמת הכואבת, קשה מאוד לאהוב כל יהודי.
אז איך מתחילים?
מבינים למה צריך לאהוב כל יהודי.
ואז, רבותי, צריך לקחת את היהודי הכי קרוב אלינו, שזה, במקרה, אנחנו עצמינו, ולעשות תהליך ארוך
של אהבת עצמינו וקבלת עצמינו.

זה ממש כיף לאהוב כל בנאדם מהרחוב כי הוא יהודי, 
אבל הרבה יותר קשה, תתפלאו, לאהוב את האחות הגדולה המעצבנת, באהבת ישראל אמיתית וטהורה.

אח"כ, אפשר להגיע לשלב הכי גדול בעיני, מי שעושה שונאו אוהבו.

דיונים בהרחבה-
בהמשך.
תקראו את מה שכתבתי^^^קוגל ירושלמי
ו.. סליחה שאני מציפה את הפורום, פשוט יש לנו שבוע נופש אז אני 
אשלים פערים כבר עכשיו...
חוץ מציזה שיש לי הרבה שאלות קריטיות
וואו. זה השיא.אח..
אהבת ישראל אמיתית.
מי שמגיע לדרגה הזו - אין עליו.
באמת. כי - לאהוב עם , זה לאהוב בצורה כ"כ חזקה...
 
אישית , אני משתדל מאוד.
יש לזה חשיבות בהחלט - אדירה ביותר.
איך מגיעים?
זו ה - שאלה.
נתינה מולידה אהבה. (הרב וולבה זצ"ל כמדומני)
ו - כן. זה מתחיל בדברים הקטנים.
 
 
 
שנזכה.
אמן.
 
 
 
בשורות טובות!
 
 
לא נראלי שאפשר ממש לאהוב כל יהודי ויהודי באשר הוא.שרון.
לא לאהוב ממש.
נרלאי שאנחנו אפילו לא מודעים לרגש הזה שנקרא אהבה בכל עוצמתו.
 
אני חושבת שאי אפשר לאהוב כל אדם מישראל, כי כדי לאוהב מישו, אתה צריך להכיר אותו, אתה צריך לדעת אותו. אי אפשר לאהוב ממש (לענ"ד הענייה למדי) כל אחד מישראל.
אפשר להרגיש אילהם שייכות וקרבה,אפשר לא לשנוא אותם, אבל לאהוב, לאהוב ממש, לא חושבת שזה אפשרי.
 
מה שאני עושה זה פשוט לא לשנוא אותם. ללמד על כל אחד זכות.(כן, גם על אלה שגירשו, אבל זה לא הנקודה כרגע...)
תלמדו עליהם זכות, תמצאו בהם משו אחד טוב, על כל אחד שעושה משהו מקומם, משו שלא נראה בעיני נכון, ותראו איך הרבה יותר קל לכם להרגיש שהם בדיוק כמוכם חלק מעמ"י... הרבה יותר קל לכם להבין מה זה המשמעות של להיות עם אחד יחיד ומיוחד.
 
 
 
במלחמה אהבת ישראל מתגלה במלא עוצמתהפיתון
כן,אבל מה עדיף,שתיהיה מלחמה ואז אהבת ישראל תתגלה,שרון.
או שיהיה שלום, ולא בטוח שתיהיה אהבת ישראל??
שאלה טובה.
 
עדיף שלוםפיתון
אבל המלחמה מעידה על  מה שנמצא בלב
עדיף מלחמה...ככה גם ימותו ערבים וגם אנחנו נהיהיוסיy
מאוחדים סביב האמת!
אבל במלחמה לא רק ערבים מתים, אתה יודע...שרון.אחרונה
אני לא חדשההרהמורניק

למה כ"כ משעמם פה?????

כולם כבר התבגרו ועברו לצמ"עאיגנוטוס פברל

או לשטו"ל

לא ככה - נהיה יבש כי לא מצטרפים חדשים במקום אלוGini
שהתבגרו ועברו לפורומים של הגילאים היותר גדולים 
כולנו יבשים 🙁🙁Gini
וואלה!! אני גםההרהמורניק
אני חדשההודיה לה':)אחרונה
למה באמת
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הספר:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

את יכולה להפסיק להספיםנקדימון

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.


 

אולי די כבר?!

נשמע סיפור מענייןקעלעברימבאראחרונה
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

הנוער הדתי לאומי לאן הוא הולך בצבא ?אביגיל מלאך

האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?

הציבור הדתי לאומי - מגיע לכל היחידות והתפקידיםזמירות

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

..יהודי חסידיאחרונה

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

הפצות!!יהודי חסידי

ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.

 הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.

 

בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf

 

יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.

 

 

כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

 

אשמח לתגובות....

וואודומיה תהילה
מדהים!
קצת תמונות מהפעילותיהודי חסידי

וקצת תמונות מהאירוע בבניני האומהיהודי חסידי
סיפוריהודי חסידיאחרונה

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

 

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

מחפשים בני נוער לכתבהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

תודה  

כתבה לנוער על שמירת נגיעהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון 

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

 

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

 

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

 

תודה  

חיפוש קוראים לסיפור על נער מתבגר מאחורי מסך הברזלאורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 

אולי יעניין אותך