סליחה, זה ממש לא קשור לפורום
מקווה שזה מענין עוד בנות. אשמח לשמוע דעות ותהיות והרגשות
מלכתחילה יצא לי מבולבל כי אני לא סגורה על עצמי מה מפריע לי בדיוק
בעלי פתח משהו מאפס. ממש מאפס בכוחות עצמו בגיל צעיר עבד מאד קשה והיום הוא ב"ה מנהל משהו מצליח מאד וכל מי שמכיר אותו ואת המקום יודע ומעריך.
אממא הוא איש מאד עדין ולא שוויצר, לשיבחו הגדול! במשפחה שלי פחות מכיר את כוחו ויכולותיו. יודעים שהוא מנהל ועושה כך וכך אבל לא מכירים מקרוב כמה המקום מוכר ומצליח, לא יודעים כמה אנשים באים אליו הוא בחיים לא מספר בשבחי עצמו ואני מספרת פה ושם כי הרי בא לי להשוויץ בבעלי, אבל כנראה גם אני לא מאד מוצלחת בהשווצות 
ההורים שלי אנשים מיוחדים ומקסימים,אבל מאד מושפעים מהשווצות. אחים שלי, וגם כמה אחיינים גדולים שלי הם סוג שתמיד מספר על עצמו. כל דבר שהם עושים מיד מספרים ומאדירים ושולחים ווטסאפים ותמונות וסרטונים של כמה הם מוצלחים והנה הם עשו ככה וככה
סתם דוגמא לא מזמן אחיין שלי החליט לגדל זקן וסיפר לכולם שהוא מגדל זקן כי הוא מוסר שיעור תורה. וכולם מתפעלים ומצקצקים בהתפעלות וכו. אחרי איזה שבוע במקרה יצא לנו להבין שמדובר בשיעור פעם בשבוע של 5 דקות בבית כנסת במקום מתחזק שאין בו מנין בד"כ. לא שאני מזלזלת בזה כן? זה מאד מאד חשוב אבל לספר לכל העולם שאתה מוסר שיעור ובגלל "המעמד" היית חייב לגדל זקן...
זה רק דוגמא לרמת השוויץ וההתפארות שהולכת במשפחה שלי
וזה בכל התחומים, אחים שלי שולחים תעודות מושלמות וחלקות של הילדים שלהם , סרטונים של עצמם וכו.
וההורים שלי מתפעלים ומספרים, ושואלים מה עם התעודות של הילדות שלי? (טובות אבל ממש לא חלקות, תודה ששאלתם) ולא מתייחסים למוצלחות של הבעל שלי בגרוש בגלל שהוא לא משוויץ
ממש ממש קשה לי!
קשה לי לשמוע את אמא שלי מספרת לי בהתלהבות שX מוסר שיעור והחלטתי לקנות לו חליפה חדשה בגלל זה ותמיד ידעתי שהוא מדהים וכו וכו
כשX הוא בן 22 בקושי ואת השיעור שהוא מוסר כבר תיארתי למעלה. ואף מילה על בעלי שבנוסף לעבודתו נגיד גם מוסר שיעור פעם בשבוע ל50 איש ולא חשב מעולם שהוא צריך להתלבש במיוחד, לגדל זקן, להסריט את עצמו מוסר שיעור ולספר על זה לכולם....
אוף
ואני מקנאה כן. אני מקנאה ומתעצבת שהכבוד מגיע למי שמקשקש בזנב ובקול ובווטסאפ ולמי שאבא שלו נתן לו תפקיד ניהולי בחברה שלו ברגע שהוא יצא מהאוניברסיטה בלי טיפת מאמץ או יכולת ואמא שלי חושבת שזה ממש ווווווווווואו אבל זה שבעלי בנה מקום מאפס מאופס היא לא מדברת ומתפארת על זה לחברות שלה.
ולא אנחנו לא נתחיל להשוויץ ולשלוח סרטונים ושות. לפעמים אני מרגישה שאני כן קצת מספרת ומדגישה יותר וכבר אמרתי להורים שלי כמה פעמים לבוא לבקר במשרדים של בעלי להכיר את המקום והם קצת מתעלמים
אולי כיהוא רק חתן ולא נכד או בן
לא יודעת
כמושאמרתי, מבולבלת, מתוסכלת, לא רוצה להיות שוויצרית ולא רוצה לקנאות
ואני יודעת שההורים שלי הכי אוהבים אותו בעולם ומעריכים אותו כבן אדם אבל מרגיש לי שהם לא מבינים כמה הוא מוצלח פי אלף מכל הצוציקים האלו , כאילו, מחילה, אני אוהבת אותם ואולי עוד כמה שנים הם גם יהיו מוצלחים כמוהו אבל כרגע מה זה אין השוואה...
ואיך אמא שלי מעריכה אחד מהם שכל שנה נולד לו ילד אבל לא מצליח להתקיים בלי התמיכה שלהם או של ההורים של אשתו, וכל הכבוד לו איך הוא חי בצמצום היא אומרת לי, חייבים לעזור לו.
ולמה לא כל הכבוד לי ולבעלי שאנחנו עובדים כמו חמורים לממן את עצמינו בלי עזרה?
מבינות
אוף
מקווה שהסברתי קצת את התסכול שלי
תודה על המקום לפרוק
ממש ממש ממש אשמח לקבל עצות איך לא להיות קנאית ולא לקחת קשה את הגישה של ההורים שלי שמי שמדבר על עצמו יותר שווה יותר.
), וזה בכלל לא בא ממקום של להשוויץ, אלא כי אני יודעת שהאחים שלי וההורים שלי מאוד אוהבים ושמחים לקבל תמונות וסרטונים, זה משאיר אותנו בקשר, וכולם תמיד מגיבים בתגובות מפרגנות ומשמחות.