איך מגלים מי זה אני באמת?שירס
כאילו.. איך אני יודעת מה אני באמת?
נגיד אני לפעמים ככה ולפעמים ככה.. אז אעיך אני יודעת מה אני?
נגיד עכשיו החלטתי לא לשים אף פעם על מה חושבים!!
אבל אין לי מושג מה אני עושה בשביל מה חושבים ומה כי זה אני.. איך אני יכולה לדעת?
אני נגיד יכולה לחשוב שאני מנומסת כי ככה אני רוהצ שיחשבו עלי.. אז איך אני יודעת מה זה אני? סליחה על החוסר ברור..
נראלי שאני יכול לעזורokey
אם הבנתי נכון אז התשובה היא
 
"מתוך שלא לשמה יבוא לשמה..."
לא קשור שירס
כאילו-לא הבנתי נכון כל כך..שירס
וואי תשמעי, אחד השאלות הקשות ביותר מבחינתילהבת-כוח
כשבא לך, דברי איתי באישי. אולי נוכל לברר משהו יחד.  חח
טוב אז..-Rעות-
בס"ד
 
אין אדם בעולם שיכול להצהיר מי הוא-בדיוק!-מהם החסרונות המעלות..היכולות במדויק..
 
אנחנו מודעים ונחשפים לחלק מעצמנו..אבל..ישנם המון כוחות בכל אדם.. ב-"אני" שלי-שכולנו לא מודעים להם!
 
מאיפה הבאתי את זה..אז כך..
קודם כל מבוא במשנה-"אל תאמין בעמצך עד יום מותך"..-משמע-גם אדם,שחושב שהוא מודע לכל מעלותיו ולחילופין וחושב שהוא יודע מי הוא באמת..- מגיע הפס' ואומר-"הי עצור בנאדם-אל תיהיה כ"כ בטוח בעצמך..!!
-----
יש מצבים מסוימים בחיים בהם אנחנו בטוחים ש "זהו זה, אנחנו בסדר!". אותי אף אדם לא יפיל ויגרור..אני מודע לעצמי..!
האדם חושב שהוא  שולט ביצריו,שליט על עצמו ועל הרצונות ,בטוח ומשוכנע שהוא יכול להתמודד עם כל האתגרים בהצלחה.
דווקא אז..שהאדם חש את תחושת הביטחון המדומה הזאת ומסיר מעל עצמו את ההשגחה הקפדנית בה היה נוהג, אז..הוא נופל ומהנפילה הזאת יותר כ ו א ב וקשה לקום-  בשל העובדה שהיא מלווה בהתרסקות מוחלטת של הבטחון העצמי והאגו.
 
הייתי כ"כ בטוח בעצמי,ידעתי מי "אני"-מה הדרישות שאני מציב לעצמי..ונפלתי איך?!
-הגמרא מספרת על יוחנן כהן גדול ששימש בכהונה שמונים שנה ולמרות זאת בסוף ימיו נפל ונעשה צדוקי. אסור לנו להיות שאננים ולבטוח בעצמנו .
כל אדם עלול ליפול ולחטוא, עליו תמיד לזכור את מקומו ולנהוג בעצמו זהירות והשגחה רבה.
 
אז קודם כל-תשכחי מהרעיון לדעת מי את באמת!-את יכולה להיות מודעת לעצמך..אבל לא לדעת מי את!
 
מודעת לכך,שאת מקפידה על מצוות,טובה בתחומים מסוימיים..וכו' כו' מי את באמת..-רק זה שלמעלה יוכל לענות לך..
 
עוד נקודה-טבעי מאוד שאנחנו משתנים בהתאם לחברה,אני לא מדברת על עקרונות אלא על העני- 
ציטוט ממך -"אני נגיד יכולה לחשוב שאני מנומסת כי ככה אני רוצה שיחשבו עלי.. "
נכון,סביר להניח שליד חבר'ה אנחנו נמצא את עצמנו קצת יותר חושבים לפני כל דבר ממה שאנחנו באמת,וזה מיכוון שאדם לא רוצה לחוש שונה
זאת גם אחת הסיבות שצריך להתרחק מחברה רעה! כי הם כ"כ יכולים לשנות את מי ש"אני" באמת..
ולהפך..
 
מקווה שהבנת!
בהצלחה! 
 
בכל זאת אגיב כאן.להבת-כוח
קודם כל אני חושבת שחשוב ממש שנזכור שהבסיס שלנו כאנשים הוא טוב! הרצון שלנו הוא טהור. השאיפה שלנו היא לעשות דברים טובים וכ'ו וכו', אנחנו תותחים!
אבל.. לעיתים קורה שנופלים, לעיתים אנחנו מרגישים שאיבדנו את האמת שלנו, שאנחנו כבר לא עושים דברים מרצון טוב אלא מתוך האגו, מרצון לצומי, מרצון לעשות רושם.
ככה שנגיד ואת אומרת לעצמך, וואי איזה מנומסת הייתי עכשיו, אשריי. ואז את חושבת, וואו וואו סטופ! עצרי כאן רגע! מה את מקשקשת, היית מנומסת כי רצית שיחמיאו לך על הנימוס, כי רצית שהחברה תחשוב שאת עלמה מנומסת, ולא כי באמת רצית להיות מנומסת. עכשיו כשזה קורה, תעצרי רגע.
את יכולה לחשוב בשתי דרכים לדעתי,
1. אוקי, אז אני חושבת שלא הייתי אמיתית... אבל... מה שעשיתי עכשיו, הנימוס הזה הוא טוב! זה דבר טוב להיות מנומס, כך שאפילו אם זה לא היה אמיתי, כדאי מאוד שאני אקח על עצמי נימוס, כי זה דבר טוב! בסופו של דבר בעז''ה יהיה לך רגע אחד של נימוס שהוא אמיתי לחלוטין, ביום בהיר אחד תגלי שזה חלק ממך, הנימוס הזה הוא כ''כ חיובי בעינייך וזה פשוט נהייה חלק מהמידות שלך. ולא בשביל הצומי, אלא בגלל שזה חלק ממך! וזה חלק טוב ממך! 
2. לזכור שהבסיס שלי הוא טוב, שעכשיו היצר הרע החליט להתעלל בך ולהכניס לך לראש שאת לא אמיתית ועושה הכל בשביל הצומי, אבל תנסי לחשוב אחורה אחורה, כן כן בהתחלה כשהיית מנומסת, כשאמרת תודה.. את חשבת לעצמך אז, 'עכשיו אני אהיה מנומסת כדי שזה מה שיחשבו עלי?' אני יכולה כמעט לחתום לך ש.. לא!! ממש בשנייה הראשונה שאמרת תודה, זה היה לגמרי מאמיתיות, לגמרי כי את מנומסת.
והרגע הראשון הזה- זה את! זה המחשבה שלך, לפני שמחליט להשתחל לו ולהרוס לך אותה מחשבה שאת לא אמיתית.
בלי קשר, אם זה דבר טוב, כדאי להקנות את המידה הזאת לנו. גם אם זה סוג של צביעות מסויימת. אבל כל עוד היא חיובית, כדאי לשמור אותה לעצמנו.
לדוג', יש לי חברה ממש מתוקה, שכל פעם שיצא לי לנסוע איתה לאנשהו, הרגשתי שאני ממש דוסה איתה. הדיבור שלי יותר על רמה. תופעה מוזרה כזו, לא יודעת להסביר. וחשבתי בהתחלה שאולי זה צביעות קצת, אבל את יודעת מה.. גם אם זה כן צביעות, זה שאני מדברת יותר חיובי ויותר על רמה, זה לא רע! להפך, זה טוב. מתוך הדיבור הזה עם אותה חברה, אולי אני אקנה לעצמי יותר ויותר זמן של דיבור יותר על רמה. זה לא צביעות לדבר בצורה יפה, או להיות נימוסי! זה חיובי. זה פשוט דבר שאת לא רגילה אליו, שאת לא מזהה את עצמך בו, אבל דווקא בדברים האלה- כדאי לך להתקדם בהם!
 
שאלה שהייתה לי מלא מלא זמן, האם אני אני, או שלא? ואם אני אני אז מה זה אומר בכלל? ובייחוד הכי הציק לי העניין של צביעות! אולי אני עושה הכל ממקום צבוע, וזה לא מקובל בעיני שאני אנהג ככה!
אז הגעתי למסקנה פשוטה, אני אשאף כמה שיותר להיות בנאדם טוב, לתקן את עצמי כמה שאפשר. אם אני אראה דבר שלא מוצא חן בעיני, אני אשתדל לתקן אותו. לעשות מידי פעם חושבים עם עצמי, לראות במה התקדמתי, איזה מנהגים מגונים נטשתי בצד וכדו'.
 
בקיצור, כן, זה נושא מאוד מסובך. ויש לו המון פרמטרים. אבל מבחינתי את צריכה לזכור דבר אחד, את בנאדם טוב! ואם מה שאת עושה הוא טוב, המשיכי לעשות אותו. לא משנה אם את מרגישה שזה לא אמיתי.
ב''הצלחה ומוזמנת לדבר איתי באישי.
 
 
אמממ...קוצ'יניו
גמאני שאלתי את השאלה הזאת...
וענו לי שבעצם, כל מה שאת מראה בכל מקום- בבית את משהו אחד, בשבט, בכיתה...- הכל ביחד זה את.
ואם את לא מרוצה ממשהו, אז תשני את זה...בדרך כלל את מתנהגת בצורה מסויימת בגלל החברה, שימי לב לזה..
יומטוב!
ואאי,  מצטרפת לשאלה..נדנדה כתומה.
בעיקר בזמן האחרון שאני ממש לא יודעת מי אני ומה אני...
יאו.. לא אוהבת כאלה שאלות של פלסףף..המלכה של העולם
אני יודעת מי אני.. זהו..
איזה כיף לך!אוסנת
אופס. קפץ.אוסנת
יש אנשים שיש להם מודעות עצמית, או סתם ראיה פשוטה וברורה של עצמם.
הם יודעים מי הם, ובלי להתפלסף.
 
רוב האנשים לא כאלה...
[אין לי כ"כ זמן וסבלנות להאריך, אז בקצרה:]
א. לימוד - לימוד תורני מוביל אותך להכרת עצמך. להכרת הנפש שלך.
זה משהו שניסיתי להבין איך בדיוק זה קורה, ולא הצלחתי.
קחו את זה כדבר על טבעי... התורה מפתחת את הנפש שלנו ומלמדת אותנו על עצמנו.
ב. מכל התמודדות בחיים לומדים על עצמנו המון.
כוחות חיים מתפתחים בכל נסיון שעובר עלינו, ואנחנו במבט לאחור רואים כמה התקדמנו.
 
עד כאן להיום.
אולי אין אני באמת??שרון.אחרונה
מאיפה לך לדעת שיש את אחד?
 
אני אחרי בירורים, הגעתי למסקנה, (שאולי היא מוטעית,) שלאדם אין אני אחד. הוא מלא מלא פנים והתנהגיות שונות במקומות שונים, וזה מה שמרכיב אותו.
אנחנו אנשים מורכבים. יש לנו יצר טוב ויצר רע, יש לנו רצונות שונים, יש לנו אלפי דעות באלפי עניינים. אנחנו מורכבים.
אז בגלל המורכבות הזו, אנחנו שונים במקומות שונים(אם לזה התכוונת בשאלה שלך). נראלי הגיוני לגמרי שתתנהגי במקום מסוים ככה, ומקום שונה בצורה אחרת, ואדם אחד יתפוס אותך שאתה ככה, ואחר יחליט שאת כזו.
גם הם שונים. אנחנו משתנים בהתאם למקום ולסביבה שלנו.
ברור שיש מוטיב שחוזר על עצמו ושאנחנו לא משתנים ממש עד הסוף(בכל זאת אנחנו בנאדם אחד, מורכב מאוד, אבל אחד)
 
אז לא בטוח שיש בכלל טעם לחפש את אני האמיתי שלך. כי נראלי יש הרבה כאלה.
 
אני לא חדשההרהמורניק

למה כ"כ משעמם פה?????

כולם כבר התבגרו ועברו לצמ"עאיגנוטוס פברל

או לשטו"ל

לא ככה - נהיה יבש כי לא מצטרפים חדשים במקום אלוGini
שהתבגרו ועברו לפורומים של הגילאים היותר גדולים 
כולנו יבשים 🙁🙁Gini
וואלה!! אני גםההרהמורניק
אני חדשההודיה לה':)אחרונה
למה באמת
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הספר:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

את יכולה להפסיק להספיםנקדימון

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.


 

אולי די כבר?!

נשמע סיפור מענייןקעלעברימבאראחרונה
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

הנוער הדתי לאומי לאן הוא הולך בצבא ?אביגיל מלאך

האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?

הציבור הדתי לאומי - מגיע לכל היחידות והתפקידיםזמירות

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

..יהודי חסידיאחרונה

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

הפצות!!יהודי חסידי

ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.

 הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.

 

בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf

 

יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.

 

 

כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

 

אשמח לתגובות....

וואודומיה תהילה
מדהים!
קצת תמונות מהפעילותיהודי חסידי

וקצת תמונות מהאירוע בבניני האומהיהודי חסידי
סיפוריהודי חסידיאחרונה

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

 

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

מחפשים בני נוער לכתבהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

תודה  

כתבה לנוער על שמירת נגיעהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון 

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

 

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

 

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

 

תודה  

חיפוש קוראים לסיפור על נער מתבגר מאחורי מסך הברזלאורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 

אולי יעניין אותך