בממוצע בכל יום מת ערבי.....

בכל יום מת לפחות אדם אחד ממחלה הקשורה לעישון, עוד מעט לא יהיו סיגריות....

היה צונאמי (ואל תגידו שזה לא היה מצחיק...)

יש יותר ערבים מתים, מערבים חיים......

וזהו... הרי סה"כ המוות הוא די דבר עצוב... אז אין עליו יותר מידי דברים שמחים.....

אבל....

אני - לא מתתי היום ממשאית!

אני - לא מתתי היום ממחלה הקשורה לעישון!

אני - לא מתתי היום מפיגוע!

אני - לא מתתי היום!!!!!

וגם את/ה לא!

(חוצמזה, בכלל יש סיבה לשמוח! אני - לא ערבי!!!!!!!!!!!!)

חיימשמחים.... עובדה!

אז לכן לאחר חשיבה מרובה- אני מעדיפה לשתוק!

בנוגע לארוע שהיה לפני כמה ימים בישוב זה הלך כך: שני ילדים רבו בינהם ואחד מהם הוא בחינוך מיוחד. ואז הגיע איזה ילד אחר ורצה לעזור לילד השני(שלא בחינוך המיוחד) אז הילדשלא עזרו לו הוציא אולר והילד שבא לעזור אמר לו ''נראה אותך גבר'' אז הילד עם האולר הראה לו שהוא גבר...ואז לקחו אותו לבית חולים לעשות תפרים והכל ב''ה בסדר.

ועוד משהוא: היה למחרת עוד ארוע דקירה הנה הסיפור:  יום למחרת אותו ארוע הגיעה משטרה לחקור קצת את העניין ואז איזה נער מהישיבה דקר להם את הגלגלים...מסכן עצרו אותו אבל בטח גם ישחררו אותו... 

(שאלה רטורית לעצמי...)

ולא הבנתי- איך הגיע ילד של חינוך מיוחד ליישוב??