אבל שוב הריח הזה.
שמשכר כל כך ומגעיל כל כך. בבקשה תעבור בבקשה תעבור בבקשה.
בבקשה.
הריח מחזיר אותי למקומות אפלים כל כך.
תעבור כבר, נו.
יופי. יחי הפלאפון המקולל שביד שלך.
אני לא מבינה אותי לפעמים.
זה מין יופי כזה שרק אני מבחינה בו. זר לא יבין זאת לעולם.
יופי שהופך לי את הבטן שוב ושוב ושוב.
לפעמים אני חוטפת את המכה הזאת, לפעמים.
איזה יופי מושלם. עם כמה שהוא לא.
כשאני חווה משהו אחר, הוא נחרת אצלי עמוק כל כך עד כדי שאני לא מצליחה להשתחרר ממנו.
לכן חשבתי על זה כל השבת
כל השבת
וזה כל כך כואב
מי מאחל שבת שלום בחמישי בבוקר
בצהרים
מה יהיה
עד כדי כך כל הבטחון העודף הזה מקיף אתכם?
לאן יש לרוץ
למה לא היום
מה שבטח יבוא
כבר מחר
זה כנראה אנשים שמאחלים את זה
יודעים שיבוא מחר אז מתחילים כבר מהיום
כשרוקפור שרים את זה זה עוד טוב
אפשר למשוך את שבת גם לראשון
להאריך את הסוף
שעון קיץ
מי בנוי לחזור הביתה מהעבודה כשעוד אור אמצע היום
גבר צריך לעבוד במכרות מהזריחה
לחזור מאובק הביתה בשקיעה
דמדומים
האישה מחכה לו
מכינה לו משהו לאכול
הוא נוהם משהו לא ברור
מעשן קצת
נזרק לישון לפני עוד יום שילך לפרנס את כולם בעבודה קשה
מסוכנת
מכרות היהלומים במיר
זה לא סתם מסוכן זה חור שחור שלא טסים מעליו
מי שמתקרב מציץ ונפגע
חושך סיבירי קפוא במינוס 40
עולמות האסוציאציה כאן מרתקים
הייתי מגלה את העולם הזה
עולם חדש
עולם חדש צריך להיכנס אליו בתשוקה
גילוי
לצעוד עליו יחף
לעבור בתוכו
לחקור ולחשוף הכל
לבוא למקור המים ולשתות ממנו הכל
לטעום את מה שיש להציע
זה לא ענין של יפה או טעים זה הרבה מעבר
87%
In two days
And I'll probably finish it today
.This is fucked up
What the fuck is wrong with me
I hate myself about it
I feel like I'm doing something forbidden
But it's not
Why am I so hard on myself about it
I hate how much I enjoy it
I feel like shit
I want to run away to the beach
I want to sleep forever
I don't know
.Fuck
חייב לתת כיסוי לכל זה ולהמשיך לעבוד קשה
חוץ מגניטיקה ואירועי חירום דיסטופיים יוצאי דופן בממלכת הפיזיקה הביולוגית ננצח הכל.
החום הזה מאוס ומעצבן אבל יש גם יתרונות בלהזיע כל כך הרבה באימון ולעבוד קשה לצאת לשמש להזיז את המכונה החורקת בגלל תעוקת מפרקים
בנוסף לכל זה צריך למצוא מוזיקה מתאימה וספרות נורמלית לערבים חסרי מסך אולטרא אינפרה מכשף בעיניים כי השינה גם חשובה מסתבר
אני כותב לעצמי וחושב תוך כדי אם כל זה לא גדול עלי
כנראה שלא אבל נצטרך לעשות התאמות
נאכל ביצים ובשר כל היום
נזיז ברזלים
נשמע מוזיקה
נישן נורמלי
האלכוהול ייכנס למידה מאוזנת, לפחות במהלך השבוע
עכשיו די לדבר על זה כמו איזה גיי שמעלה גרה עצמית ומלקק לעצמו תתחת כמו איזה חתול
צריך לחזור לפילוסופיה כי גם הנפש מתאמנת
פחח
את מי אתם מחפשים
במקום לחפש לכו ליצור את עצמכם אין מה למצוא יש מה ליצור ולברוא
מה צורכים בשביל לאכלס את התודעה המבולבלת הזאת
מה רואים מה קוראים מה שומעים
מותר כבר להגיד ערסים או שזה לא פוליטיקלי קורקט
למי אכפת
היעשה מה שהינך
אלא אם כן אתה חסר אונה קדמית וזה בולט אבל נסלח
חודש אייר
סוף אפריל
מזל שור שחורש ביסוד האדמה
מרגישים את כוחות היצירה והפריון באוויר
לכן הכל עולה ובועט ורק רוצה להחפיץ ולקחת ליזום ולפעול
אייר זה אור זה זיו
אני מעדיף את החושך והאופל אבל בשביל להרגיש אותו צריך אור
זה סתם בלי קשר
וגם מפורסם וידוע ולא באמת נצרך לומר
עכשיו קצת בוקובסקי בשביל הנשימה ואז לעבודה בחזרה
"כי לפעמים חייבים להשתין בכיור"
מי כותב ככה?
או במילים אחרות
"האם אתה יכול לזכור מי היית לפני שהעולם אמר לך מי אתה צריך להיות?"
יש בי את הפחד לפעמים
שאני נותנת ומתרוקנת- מקריבה
אני אפילו יודעת בעצם
אחרי 6 חודש אינטנסיביים
שכרגע זה חצה קצת את האהבה
כרגע זו הקרבה.
אני לא חושבת שזה משהו טוב,אף פעם
אבל מצד שני
לפעמים כשאתה אוהב מישהו
צריך לדעת גם להקריב,ברמה האישית
וכשאתה אוהב משהו גדול בצורה כזאת
כמו מדינה,וצבא
לפעמים,זה לא מספיק רק אהבה
קומי אהובתי
קומי
יש לך עוד לחיות
את עוד תהיי
ותחיי
יהיה לך טוב
כל כך טוב
🤍
את תהיי
אני מבטיחה לך
את תהיי ויהיה לך
יהיה לך הכל
את תהיי הכל
את כבר הכל
את עולם
עולם שלם ונסתר
אל תתני לו לרסק אותך
יש לך עוד חיים לחיות
קומי אהובה
כי בא אורך
קומי לזרוח
🤍
אמן
