במצוקה .. אשמח לעצותהריון ולידה2
יש לי פעוטה אחת ואני נמצאת במצב בזוגיות לא משהו בכלל בלשון המעטה.. התחתנתי בגיל יחסית מבוגר ואני מאוד חוששת להביא עוד ילדים עם בעלי כיוון שמרגישה שהזוגיות הזאת לא טובה לי ועשיתי טעות שהתחתנתי מהסיבות הלא נכונות... רווקות מאוחרת וכו... חייבת עצה מה לעשות בינתיים אני קצת מתחמקת ממנו ויוצא שרבים הרבה .. אני לא רוצה להביא ילדים בהרגשה כזאת שאני לא אוהבת אותו ויש המון ויכוחים וחיכוכים .. אני יודעת שאפשר ללכת לטיפול וכו'.( למרות שלפעמים בתוך תוכי לא מאמינה שזה יעזור כי לא התחתנתי מאהבה יותר שיקולים שכליים ועכשיו כל הקשיים צפים חזק ). אבל רציתי עצה מה אפשר לעשות עם עניין הפוריות עד שתהיה החלטה כי בינתיים הזמן עובר ואין לי עוד הרבה שנות פוריות אני כן רוצה עוד ילדים אבל הגעתי למסקנה שאני לא בטוחה שאני רוצה אותם איתו לצערי הרב ועם הרבה כאב זה נאמר...
אשמח להתייחסות...הריון ולידה2
מקסימה,שוקולד פרה.
אין יותר מדיי פתרונות קסם.
את בעצם נמצאת בסוג של מבוי סתום, שאותו את מתארת היטב: את לא רוצה את בעלך אבל רוצה עוד ילדים.
משום מה טיפול לא ככ נחווה אצלך כפתרון רציני שנותן תקווה, מה גם שמדובר,ר בתהליך ואת לא יודעת אם זה בהכרח ישנה את מה שאת מרגישה.

אם הייתי במקומך כן הייתי מביאה ילדים,
ומנסה כמה שיותר, במקביל, לטפל בזוגיות.
אם הולך- מה טוב. הרווחת כפול.
אם לא הולך- יש ילדים. וגם אין תחושת החמצה לגבי שנות הפוריות.
אם לא תביאי ילדים עכשיו.. זה עלול לקחת הרבה מאוד זמן עד פרק ב'.

הכי חשוב זה לא להזניח את הזוגיות,
ולא להשתמש בבעל כבנק זרע בשביל ילדים.
הרי מבחינתך- יש מצב גדול שיום יבוא ותתבעי מזונות עבור הילדים האלו.זה לא הוגן עבורו.
את צריכה להיות כנה ואמיתית בקשר שלכם ולעשות השתדלות גדולה כדי שיישאר הבית.

גם אם לא אהבת אותו מלכתחילה וכו'.
מכירה זוגות שיפור אחד על השניה והיום התביעות ההדדיות מתעופפות ביניהם...
מסכימה מאדמיואשת******

מוסיפה רק שיש כמובן אפשרות להקפיא ביציות, אבל איך תסבירי את זה לבעלך? ובכל מקרה זה לא מבטיח כלום בעתיד. רק מאפשר עד גיל מבוגר יותר. וזה יקר.

 

את צריכה לקבל החלטה. לדעתי ללכת ליעוץ זוגי, להקציב פרק זמן של חצי שנה. אם אחרי חצי שנה אתם במגמת שיפור להביא עוד ילד ואם לא אז לשקול לחתוך ולחפש שוב (ואולי תוך כדי להקפיא ביציות)

לשבת בבית ולהתלבט ולא לנסות לטפל בכלל לא יביא אותך לשום מקום.

ממש לא מסכימהיעלז

ילדים הם לא פלסטר והם לא ניסוי. את יוצרת אדם עם רגשות, עבר, הווה ועתיד. ילד צריך להביא כשאת יודעת בליבך שתוכלי לתת לו משאבים חומריים ומשאבים רגשיים של חום, אהבה, תמיכה וכן, גם דוגמא למערכת זוגית בריאה ואוהבת. משפחה תומכת ואוהבת מעניקה לילד כ"כ הרבה ביטחון ומודל נכון ובריא לזוגיות וליחס שצריך לשרור בין בני זוג שיבוא לידי ביטוי לכשיגיע לבגרות. אני רואה אצל כ"כ הרבה חברות שלי מודל זהה לזוגיות של ההורים שלהם שזה פשוט מפחיד. אם תיוולד לך בת, את רוצה שהיא תגדל בבית שבוא היא רואה אישה לא מאושרת, שתראה שזה בסדר להתפשר ולחיות עם מישהו שלא אוהבים ושלא מסתדרים איתו? האם זה מה שאת מאחלת לה? כי זה פעמים רבות מה שקורה בסופו של דבר.

 

ילדים להורים גרושים חווים המון קשיים רגשיים. נכון שזה נפוץ היום מאוד, זה עדיין לא אומר שלכל מקרה לגופו זה לא כואב נורא ועבור ילד התחושה היא שכל מה שבטוח ויציב בעולם- כבר לא נמצא.

אני בעד גירושים אם דברים לא עובדים, אני לא חושבת שצריך לסבול בזוגיות *אבל* להביא ילד כשביודעין את משערת שכנראה תתגרשו? תנסי באמת לחשוב מה יכול לעבור על הילד מבחינה רגשית.

מזמינה אותך לראות את התוכנית (המעולה, אגב)- 'סליחה על השאלה' עם ילדים להורים גרושים. לי אישית נקרע הלב. תראי ותחליטי אם זה רעיון חכם להכניס נפש חדשה ותמימה למערבולת כזו.

 

 

מצטערת אם זה כנה מדי אבל אני חושבת שזה נושא שצריך לשקול בכובד ראש ולחשוב על כל ההיבטים

 

אני בת להורים גרושיםתפוחים ותמרים
שנישואיהם היו בעייתיים לכתחילה (לא מעוניינת להרחיב), וממש לא מצטערת על הגעתי לעולם.

אספר לך מה הדברים החשובים שלמדתי מהזוגיות של ההורים שלי -
1. אדם הוא מי שהוא. אי אפשר להיכנס לזוגיות מתוך כוונה 'לשפץ את השני.
2. אהבה היא חשובה מאד אבל היא לא תנאי מספיק לזוגיות טובה.
3. צריך שניים למלחמה. אחד יכול להניע פיוס.
4. מי שזוכה לזוגיות טובה שישמור עליה מכל משמר.

גם אחותי וגם אני זכינו בבני זוג נהדרים.
לא יודעת איך הייתי עוברת את החיים בלי אחותי (היחידה). היא אחת הנפשות הקרובות אלי בעולם כולו.
לא כל כך בקלות הייתי מוותרת על האפשרות לאחאות.

מזכירה לך שהפותחת לא צעירה ואי אפשר לדעת לאן החיים יקחו אותה.
מסכימה ממששוקולד פרה.
וגם-
לפי הודעתך יעלז,
אז גם נשים מכוערות לא יכולות להביא ילדים (כי הרי הילד יצא מכוער, והוא יחווה סבל חברתי)
ובטח שלא נשים נכות, חרשות, בעלות הפרעה נפשית כלשהי, עם סיכוי לדיכאון אחרי לידה, סתם ממשפחות דפיקות, נשים עניות וכו' וכו'.
כמו שכתבה לך תפוחים ותמרים-
גירושין זה לא סוף החיים.
תאמיני לי שאם נחשוב עבור הילד,
יכול להיות שהיה מעדיף שלא להיוולד גם אם היו לו כל התנאים שבעולם (!)
אין לנו יכולת לדעת האם העובר יעדיף להיוולד או לא.
ילדים נולדו גם בשואה.
בטוחה שהם שמחים שהוריהם הביאו אותם לעולם.
סתם מעניין אותי לדעת..הריון ולידה2
אתן לא חושבות שיש דבר כזה חוסר התאמה?? חשבתי שזה מתאים גיליתי שלא .. אנשים עושים טעויות ובלי להכנס לנושא של אמונה שזה מה שה' רצה תיקון שלך וכו.. לא סתם נתנו אפשרות להתגרש ביהדות ..
אני חושבת שרוב הזוגות לא מתאימים...שמחה
"גברים ממאדים ונשים מנוגה".
בעלי ואני ממש לא מתאימים. הוא אומר שסדר ונקיון חשוב לו, אבל אני לא מצליחה להבין איך הוא מאפשר בלאגן ולכלוך ברמות שאני לא מצליחה לתפקד בהם.
אני צריכה שהכל יהיה מאורגן ומתוכנן מראש, וזה מפריע לו. הוא רק רוצה לזרום אפילו שזה מחרבש בסוף דברים שהיינו רוצים.
אני חושבת שלא צריך ללכת לרופא על כל שטות- ולדעתו זה חוסר אחריות.
ועוד....
וזה ככה כי אנחנו שונים, מבנה הנפש שלנו שונה מעצם היותנו גבר ואישה, וגם בגלל שגדלנו במשפחות שונות.

הסוד של החיים המשותפים הוא לא התאמה, אלא עבודה. כל אחד צריך לדעת להתאים את עצמו לבן הזוג. והעבודה הזו (שלפעמים מוציאה מהדעת!!) מולידה אהבה גדולה.

האפשרות של גירושין היא גאונית, ולא הייתי מוותרת עליה. קודם כל- כי יש אנשים רעים שחובה שתהיה אופציה לברוח מהם, או מצבים מסובכים שחייבת להיות אופציה לסגת מהם.
ובנוסף- כי בכל מערכת יחסים נורמלית בין שני אנשים טובים ונורמלים צריך לדעת שאם לא תהיה השקעה- הכל יתפרק! האופציה של הגירושין היא תמרור אזהרה בשבילנו שלא נהיה שאננים. כי אם כן- אנחנו עלולים להגיע לשם.
ולא, ממש לא כדאי להגיע לשם. כל כך הרבה אנשים שהתגרשו וחשבו לבנות פרק ב- מוצאים עצמם מתגרשים פעם שניה ופעם שלישית. אם אין נכונות לעבודה- שום מערכת יחסים לא מחזיקה. ואם יש נכונות- אפשר לצלוח באהבה גם חוסר התאמה קיצוני.

הפעם היחידה שהזכרתי גירושין ביני לבין בעלי היתה בתקופה קשה מאוד בינינו, כשהוא לא רצה ללכת לטיפול, ואני הרגשתי שהוא שאנן ומצידו לא עושה מאמץ לצאת מזה.
זה הלחיץ אותו כי זה היה אמיתי מבחינתי. אם אין אופק- לא הייתי מוכנה להתאמץ בעצמי, או לסבול. וגם כי אנחנו לא משתמשים באיום הזה, כך שזה היה קיצוני.
וזה גרם לו להבין שצריך שינוי דחוף.
והשינוי נעשה.
לא מיד, אלא עם הרבה עבודה, אבל ברגע שיש נכונות ויש השקעה ומאמץ של שנינו ביחד וכל אחד לחוד- כבר צריך להיות סבלניים,
ועברנו את זה מחוזקים. עד שכבר אמרתי למעלה- שאני יודעת שהיום לא אהיה מסוגלת לעזוב אותו.
יפה כתבת👍נביעה
מדהים!!! כל מילה פנינה איזה יום שמח


כן. ברור שיש כזה דברמיואשת******
אבל גם יש אפשרות לנישואים טובים גם כאשר יש חוסר התאמה
והשאלה של בן אדם לדעתי האם הוא מעדיף לחיות חיים טובים גם אם זה לא זוגיות מהסרטים אלא זוגיות טובה מכילה ואהבה נחמדה שעובדים עליה קשה
או לעבור גירושים, שאין כזה דבר גירושים טובים זה קשה פיזית נפשית ויקר, ואז לחפש מחדש מישהו שיהיה לו אהבה באורות עצומים. האפשרות למצוא כזה דבר קיימת אבל זה קשה, ושוב יבול להיות חוסר התאמה, ומי אמר שתמצאי אותו בכלל.
אז יש כל מיני דברים וכל מיני שיקולים
אבל זה ממש לא פשוט שמה שנראה כחוסר התאמה ואולי באמת ממש לא מתאים בהכרח אומר שחייבים להתגרש או לחיות רע. ממש לא
אני חושבת שגם הזוג הכי מתאים עובר שלב של התפכחותכלה נאה
ובזמנים שיש חילוקי דעות וויכוחים זה עולה במחשבה לרוב הזוגות.
האם עשיתי טוב?
אולי מיהרתי?
אולי הייתי מוצאת יותר טוב?

אחר כך יש שלב ההשלמה.
את לומדת להשלים עם החסרונות של בן הזוג. ולנסות לקבל אותו איך שהו.
הבעיה מתחילה אם את רוצה לשנות ולחנך אותו.
צריך להבין שגם לך יש חסרונות. ולכל גבר אחר יהיו חסרונות.

לכן תנסי להשתדל לבנות זוגיות אוהבת כמה שאפשר.
תלכו ליעוץ זוגי טוב.
לא סתם לפרק בית.

האם המצב החמיר אחרי לידה?

לא אומרת שזה המצב אצלך.
אבל לפעמים יש לאישה בעיות הורמונליות מאמצעי מניע. או סוג של משבר אחרי לידה. ואז בגלל הרגישות יתר את יותר עצבנית ופחות שמחה. ורואה את בעלך אשם בהכל.

אני דווקא כן חושבת שיש כזה דברחולת שוקולד
לפעמים הקשיים כן נובעים מחוסר התאמה ועם בן אדם אחר כן היה יכול להיות טוב יותר
ולפעמים זה נכון להתגרש ולהתחתן שוב, כימיה ואהבה הם לא רק דברים שבונים אלא גם תלויים בהתאמה בעיני

בדגש על "לפעמים" כי הרבה פעמים זה יותר קשור להסתכלות שלנו על בן הזוג ואז גם פרק ב לא יצליח
זוגיות מעצם טבעה אינה דבר יציב...שמחה
יש בה עליות ומורדות.
הרבה הורים החליטו להביא ילד לעולם מתוך אהבה גדולה, שאחר כך התנפצה לרסיסים עד כדי גירושין.
ולהיפך. זוגות רבים חווים קשיים וחוסר וודאות, אולם מצליחים להתגבר על כך וממשיכים את חייהם באושר.

זוג צעיר בתחילת חייהם יכולים להחליט על דחיה כדי לברר את דרכם המשותפת. אבל להגיד לאישה בסוף שנות הפוריות שלה לדחות הבאת ילדים לעולם- זה חוסר אחריות לדעתי. כי זו הזדמנות שלא תחזור.
לעומת זאת את מצב הזוגיות שלה בשנים הבאות- אף אחד לא יכול לחזות. היא חווה קשיים כשם שכל זוג חווה קשיים, בודאי בתחילת הדרך המשותפת. בהחלט אפשר להתרומם מהם ולהגיע לזוגיות יפה ואיתנה.
אם הפותחת היתה יודעת בודאות שהיא עומדת בפני גירושין- יש מקום לנסות להניא אותה מלהביא ילדים נוספים לעולם. אבל זה לא המצב, והנסתרות לה' אלוקינו.

בנוסף צריך לקחת בחשבון שמצב של גירושין הוא אמנם מורכב ולא פשוט לכל מי שמעורב. אבל כשנוספת על כך החמצה להורות (למי שלא יזכה אחר כך לילדים)- היא מוסיפה כאב מאוד מאוד גדול.



לכו דחוף ליעוץ וטיפול. אם יש רצון , אפילו מינימלי אפשר לשפץ11אמא

ולחדש כל זוגיות שהיא.

אם את באיזור ירושלים, אני יכולה להמליץ  לך על מישהו

הקפאת ביציות בא בחשבון? זה מה שאני הייתי עושהליאן
הבנתי שזה לא הכי יעילהריון ולידה2
מבחינת שימור הפוריות יותר יעיל הקפאת עוברים שזה מצריך זרע... וגם חציתי את ה35 אז לי יודעת כמה רלוונטי..
אם את עושה חשבון מה לך ולילדה יותר טובליאן
אז במצב הזה זה כן להביא עוד ילד . ככה לבת שלך יהיה אח מאותו הורים . ואת לא תהיי בלחץ להכנס שוב לזוגיות ולנסות להספיק עוד ילד.
אבל מבחינת הילד שיגיע להכנס מראש לסיטואציה של הורים גרושים זה לא פשוט.
למרות שיש היום נשים חד הוריות שבוחרות להביא ילדים לבד ולא חושבת שהילדים סובלים.
לפחות אצלכם יהיה אבא בתמונה.
בכל מקרה בהצלחה בכל אשר תבחרי.
זה מה שגם אני חשבתיהריון ולידה2
אבל מצד שני זה לא עוול ילד לזוגיות במצב כזה? שאני מרגישה ממש לפעמים שלא רוצה אפילו להיות איתו..
מצד שני ממש לא רוצה שהילדה שלי תהיה בלי אחים כי מי יודע מה יהיה אחרי ואם אביא עוד ילדים .. זה ממש פלונטר...
מה בעלך חושב על עוד ילד?ליאן
האם את מסוגלת להציף בפניו את הדילמה הזאת? האם הוא גם רוצה ילד נוסף למרות שיש סיכוי שתגדלו אותם בנפרד?
הוא היה רוצה כי כנראה מבין שאולי גםהריון ולידה2
הוא לא יביא עוד ילדים אם נפרד..
הוא יותר גדול ממני בכמה שנים טובות..
קשה לי להגיד לו את האמת הזאת לגמרי בפרצוף.. למרות שנראה לי הוא מבין שזה חלק מהחששות שלי להביא עוד ילד בגלל המצב ביננו..
את מתארת ריחוק וחרטהתפוחים ותמרים
לא מצב חלילה של יחסים שיש בהם השפלה או התעללות.
השעון הביולוגי לא משקר.
אני הייתי מביאה עוד ילד ובמקביל נכנסת בכל הכוח לשיקום הזוגיות.
זה לא צחוק להיות אמא חד הורית, ואף אחד לא מבטיח לך שתזכי למצוא אהבה עם ילד/שניים.
האם יש בו תכונות טובות?
צדדים חיוביים?
תתמקדי במה שאת *כן* אוהבת בו, בכל חלקיק של משיכה, קרבה, טוב שיש ביניכם, ובסיוע של מטפל חיצוני נסי למצוא נקודות של חיבור ושל אור .

זוגיות לא מגיעה על מגש של כסף. זה שהתחתנת לא בונה לך בית. זו המון השקעה ועבודה.
את אלופה. משפט אחרון מעולהמיואשת******


מי אמר שזה מה שאני חושבת?הריון ולידה2
היתי בטיפול בנפרד ממנו ,ייעוץ אישי וזוגי כי לא יצא לנו ללכת יחד מכל מיני סיבות שלא אפרט פה ...
קצת קשה כרגע בשבילי להגיע לטיפול זוגי בגלל התלות של הילדה בי בשעות הערב שזה השעות היחידות שהוא יכול בגלל העבודה שלו...
אולי כדאי שתבהירי לו איפה את נמצאת ריגשיתמיואשת******

נראה לי שאם הוא יבין שזה טיפול או הולך לפרידה הוא יצליח לתמרן עם שעות העבודה שלו.

זה החיים שלכם!אמא וגם
תמצאו בייביסיטר ותלכו.
וזה בסוף גם החיים שלה.
תהיי בטוחה שעדיף לה הורים בריאים בנפשם ואולי גם עם זוגיות בריאה מאשר להיות איתך שעתיים ערב פעם או פעמיים בשבוע, ולגדול לתוך מציאות קשה.
(ותלות בכל מקרה כדאי לפתור...)
היא בת פחות משנה היא עוד זקוקה לי בהרדמות...הריון ולידה2
נראה לי די הגיוני בגיל הזה זה לא תלות ..
תשמעי, אם היא בת פחות משנה, זה בעצם אומרלהרות כוחות
שאת עדיין "אחרי לידה", הריון ולידה הם טלטלה מאוד גדולה לזוגיות, גם כזאת "מושלמת".
בנוסף, לא ציינת אם את מניקה/ מונעת. ההורמונים יכולים מאוד להשפיע.

אני לא מומחית, ולא מתיימרת לשאת עצות, רק מאירה שייתכן שהתחושות שציינת לעיל נובעות מהמצב הנוכחי, שהוא למעשה זמני, ולא מחייב שימשיך כך בעתיד
כן מניקההריון ולידה2
זה ממש לא פשוטאמא וגם
ועכשיו אני רואה שהגיל שלך מורכב מבחינת שימור פוריות.
מבחינה הלכתית אם לא רוצים להיות עם מישהו, או אם רוצים להתגרש זה בעייתי להיות ביחד
(את יכולה לגגל בני 9 מידות), ועלולים להוולד מזה ילדים עם קושי רוחני.


אני חושבת שכדאי קודם כל להגיע לטיפול, אפילו אישי לפני הזוגי...

וכן את כנראה תצטרכי להחליט אם את מעוניינת לנסות לבנות איתו בית חזק ואוהב או להיפרד.


כואב.
אני רואה את זה עוול לבעלך!כלה נאה
להביא עוד ילד כשאת חושבת להתגרש זה לא הוגן.
אלא אם כן הוא יודע את זה ומוכן לזה.
למה שישלם מזונות לשנים?
צודקת. הקפאת ביציות היא לא ערובה לכלום...שמחה
לצערי מכירה את זה מקרוב (לא אצלי כמובן...).
תהליך בעלות של מאות אלפי שקלים
סבל פיזי ונפשי
ובסוף אף אחד לא מבטיח לך שבאמת יהיו ילדים מהביציות האלה...
את עכשיו נשואה- תהליך של ריפוי נישואין משתלם לאין ערוך מהקפאת ביציות.
אם יש רצון מצד שניכם לעבוד ולהתקדם ולהגיע לזוגיות טובה יותר, שניכם רוצים ילד נוסף, שניכם רוצים (לפחות כרגע) זה בזו- יש לכם בסיס איתן מספיק כרגע להביא ביחד ילד משותף. וזה פיתרון עדיף בהרבה!!
(ולמי שמרגישה שלא כדאי להביא ילד למציאות כזאת- לא בטוח שכדאי יותר לאפשר בעתיד מצב של ילד ללא נישואין מביציות מוקפאות או מזוגיות שאולי תהיה אחר כך ואף אחד לא יודע מה יהיה מצבה, ולהורים מבוגרים יותר...)
אני ממש לא מבינה איך אתן מעודדות אותה להביא עוד ילד??נשואה 3 שנים
קודם כל יש פה עוד בן אדם הבעל שהוא לא מתואר כבן אדם רע אז למה להתשמש בו ואז לזרוק אותו. וגם מסכן הילד.
איך בכלל אפשר להביא ילדים מבן אדם שלא אוהבים?
סליחה זה ממש אנוכיות.
כל עוד את לא מתכוונת להמשיך עם בעלך לא הייתי ממליצה לך להביא עוד ילד.
למה זה להשתמש בושוקולד פרה.

 

אם היא מנסה בכנות להציל גם את הבית?

 

 

 

אם היא מנסה להציל את הביתנשואה 3 שנים
אז זה אחרת לגמרי אבל מההודעה שהיא כתבה זה נשמע דיי נחרץ שהיא לא רוצה אותו.
נשואה 3 שניםהריון ולידה2
ממה זה משתמע ממה שאמרתי? החיים זה לא תמיד שחור לבן או שאת רוצה או שלא... אולי לא יצא לך להיות בסיטואציות כאלו אבל הרגשות כמעט יכולים להעלם כשיש ריבים מאוד לא פשוטים ובעיות ופערים ביננו שאני מגלה כל יום מחדש .. כל כך לא היתי רוצה להרים ידיים והבעיות היו מתחילת הנישואים אבל חשבתי אולי שעם הזמן זה ישתפר ונתגבר .. כנראה שילד מביא איתו אתגרים חדשים ושונים לזוגיות .. ממש מרגישה שזה שינה את הקשר לגמרי.. יש הרבה דברים אישיים שלא אפרט פה יותר מדי כי זה אינטימי מדי אבל בוא נגיד שהקשר האינטימי ביננו נהיה גם בעייתי אחרי הלידה בגלל בעיות שמשפיעות על התפקוד המיני שלו..
הבנתי..נשואה 3 שנים
מצטערת אם זה היה נשמע ששפטתי אותך זאת לא הייתה הכוונה. רק בעיני להביא ילד בלי אהבה זה קצת עוול.
אין ספק שילד מטלטל מאד את הזוגיות. גם לי יש קשיים בזוגיות אבל המפתח הוא לעבוד... השאלה אם את מוכנה לזה או שאת ממש נחרצת?
כי כל דבר אפשר לנסות לשנות.
ומה איתו?נשואה 3 שנים
מה הדעה שלו בנושא? הוא מנסה להקשיב ולשנות?
אני גם חושבת שזה עוולהריון ולידה2
בגלל זה אני ממש בדילמה וזה משבש לי את החשיבה וקשה לי לפעול אני יודעת שזה לא קל להיות חד הורית וכואב לי על הילדה רוצה שתהיה שמחה ושיהיה לה משפחה שטוב לה יחד אבל קשה לי איתו אני ממש מרגישה מיואשת ... מרגישה חוסר באנרגיות אפילו לטפל בזוגיות הזו .
הוא כן מנסה הולך לסוג של טיפול כזה הבנתי שהיא מנסה לעזור לו להבין מה הבעיות שלנו הוא לא מספר לי ממש... מרגישה שהתחתנתי עם ילד לא בוגר ..שלא התפתח מבחינה רגשית
גם אני התחתנתי עם ילד תפוחים ותמרים
תהיי בטוחה שבנקודה הזו את לא לבד
מה שאנחנו עוברות הנשים ...🤦🤦הריון ולידה2
ממש לא לבד....שמחה
נשמע שאת מתמודדת עם בעיות שכל זוג מתמודד איתן בצורה כזו או אחרת, אבל כנראה ככל שמתחתנים בגיל מבוגר יותר- ההתמודדות הופכת קשה יותר.
בכל זאת נשמע שיש מצד שניכם רצון לעבוד ולהתקדם.
אל תתיאשו! תמשיכו לעבוד, בטוחה שהתמונה תתבהר ויהיה לכם טוב יותר!
במקרה זה להביא עוד ילד זה גם אינטרס של בעלהליאן
תקראי את תגובתה .
הייתי מביאה עוד ילד ואז עוזבת .פעם שנייה2


כנ"לליאן
את אמיתית??וואוו
אני אגיד לך משפט קשה והזוי, אך בעיניי אמיתי:נביעה
חצי עולם-
יכול להתחתן עם חצי אחר, ולהיות מאושר.
..
מה זאת אומרת?
זאת אומרת התאהבות היא מנוע נהדר, אך לא ערובה בגרוש לחיי נישואין תקינים. סורי.
אמרת שלא התאהבת, ובנית קשר ממניעים שכלתיים- הרבה עשו זאת ובנו חיי נישואין מהממים. כן. אני אחת מהן.
לא הייתי מאוהבת בבעלי, נישאנו ממניעים שכלתיים- אותו כיון, אותה אמונה, אותם אידיאלים, הוא היה נחמד בעיניי ותו לא..
לא פרפרים ולא בטיח.
היום, 13 שנה אחרי, עם עליות ומורדות-
אני מאושרת בנישואין שלנו, באהבה- העצומה(!) שבנינו, מתוך הקשיים, מתוך הריונות, לידות, והרבה הרבה חיים שעוברים יחד- הנתינה שלך- מולידה אהבה. הנתינה שלו- מולידה אהבה.
האכפתיות, כוס קפה שאת מכינה לו בערב כשהוא עייף- מולידה בכם אהבה.
כשהוא סוחב את סיר המרק לשולחן בשביל שלא תסחבי- מוליד בכם אהבה.
כשאתם נקרעים מצחוק ביחד מאיזה שטות- איזה כיף!
כשהוא מביא לך אוכל אחרי הלידה...
שואל אותך אם את צמאה...
זאת אהבה.
האכפתיות הזאת- שהוא אב טוב לילדייך- זה המשפחה שלך.
זה שלך.
..
מה אני מנסה לומר?
אני מנסה לומר, שאם הוא אדם עם בסיס טוב, לא ח"ו אדם בעייתי באופן יוצא דופן- עצם החיים והאכפתיות בינכם יצרו בינכם אהבה.
זו לא תקווה,
זו עובדה. בע"ה, ובעבודה נכונה, אפשר להקים זוגיות נהדרת, של אמון, ואכפתיות אמיתית.
שזה מחזיק הרבה יותר מהתאהבות חולפת(70% גירושין...).
אבל, צריך להאמין בזה, ולפעול.
אם את רוצה- יש לי מישהי מדהימה שעזרה לי המון בזוגיות,
בפרטי.
בהצלחה רבה!








כתבת מקסים!!יונתי


הוא כן קצת בעייתיהריון ולידה2
יש לו בעיות רגשיות לא פתורות מילדות.. שקצת מתכחש אליהם אבל דברים שסיפר לי העלו את חשדי ואני די קולטת מה הסיפור שלו.. לא שאני מושלמת אבל הוא בנאדם קשה אמנם יש לו לב טוב אבל קשה לחיות איתו הוא מבקר ומעיר לי על כל דבר שאני עושה , אומר לי איך לעשות משהו שלא מסתדר לו עם איך שמכיר... לא ידעתי שבחיי נישואין צריך לחשוב ולהתנהל כמו שהשני עושה.. הוא די מחרפן אותי ..
לכל אחד בעולםאמא וגם
יש עניינים רגשיים לא פתורים מילדות.
יש טווח של מינונים והשפעה שונה, אבל זה קיים אצל כוללללללם.
כך שמעתי מפסיכולוגית ואני רואה גם בעצמי
^^ כל מילה!...שמחה
כן מצד שניהריון ולידה2
לא לכל אחד הרביצו בילדות רואים את ההשפעה של זה עד עכשיו .. לא אפרט יותר מדי (הוא קצת קורבני וחסר בטחון )
גם לי יש עניינים ברור אבל אצלו הביטוי של זה מאוד נוכח ואני רואה את זה בבירור איך זה משפיע על הזוגיות והתפקיד שלו כגבר בבית ומחוץ..
זה באמת לא פשוטאמא וגם
אבל מזכירנ 2 דברים:
1. כתוב שאין מזווגין לו לאדם אלא לפי מעשיו. במובן הפשט זה אומר שהזיווג מתאים בגדול כל אחד למצבו של השני.
במובן העמוק זה מה שאת צריכה בשביל התיקון שלך ובשביל הבריאות שלך.

2. האם את מעדיפה להשאר כל החיים לבד עם ילדה (או 2)?

ובכל מקרה נשמע שכדאי ללכת לטיפול.
הרבה אנשים עברו דברים בילדות שלהם ויצאו מזה אנשים נפלאים וטובים. גם אם היו קשיים והתגברויות בדרך.
והרבה מזה גם תלוי באישה..
אספר לךנביעה
שאני בעצמי עברתי דברים לא פשוטים,
כגון דא..
הלכתי לטיפול, ועוד אחד- קבלתי מלא כלים.
אפשר בהחלט לטפל בחוסר ביטחון- להעצים אותו,
תאמיני לי, עדיין- אלה בעיות רגילות...
לא יוצאות מגדר הרגיל
קראתי את כל הודעותייךחדשה ישנה
אמנם לא פירטת בדיוק מה הבעיות שלו,.אבל נשמע שהסיבה להיפרד לא מספקת.
לא כ''כ מהר מפרקים בית, משפחה.
זה כואב מאוד שהיום הרבה מידי זוגות מתגרשים,
אבל זו לא סיבה שהבת שלך תגדל בין שני בתים.
מזבח מוריד דמעות. .
הוא נשמע בנאדם עם לב טוב, וכן, גם עם בעיות. מי פה התחתנה עם גבר מושלם? שתצביע!
יש מלא אנשים שחטפו מכות מההורים במיוחד בגילאים שלכם זה היה מאוד מקובל. וזה משפיע, נכון. ולאמאמרצי להמשיך לחיות יחד בסבל,
אבל אם אתם מחליטים *יחד* שאתם נותנים את הנשמה, את הכסף ואת החיים כדי להציל את הבית שלכם, בע''ה אתם תגיעו למקומות מעולים!
אנשים שיקמו בתים מאפס, אני ממש ממש ממליצה בחום ללכת יחד לטיפול זוגי שיתן לכן כלים לתקשורת נכונה. אל תאכילי את עצמך בפחדים. תתמלאי בתקווה בע''ה.
צר לי על הפסימיות, אבל העולם בחוץ לא קורץ בכלל! סיכוי לא גבוה שתמצאי מישהו אחר, ועוד יותר סיכוי לא גבוה שתמצאי מישהו עדיף ממנו.
את מעדיפה להזדקן בודדה או עם איש עם בעיות שאפשר לעבוד על זה יחד??
ודרך אגב, את צודקת, ביקורת זה כלי הרסני. זה לא נעים בכלל, אבל כן ללכת לטפל ברצינות.
נכון שהבת שלך קטנה וזקוקה לך בערב, אבל תשווי דבר מול דבר- מה יותר חשוב? שהיא תגדל עם הורים אוהבים ומעריכים או קרועה בין שני בתים?! זה למענך ולמענה ולמען הבית שלכם!
קחי את בעלך לשיחה רצינית אבל נעימה, שתחליטו יחד שאתם לוקחים את עצמכם בידיים.
בהצלחה רבה רבה!!
קודם כל תפני לגורם רפואי מוסמךמיקי מאוס
שתדעי מה באמת האופציות. בכ"מ יכול להיות ששווה לך לעשות דברים לשימור הפוריות (ואולי הקפאת ביציות) אם התחתנת מאוחר ויש לך שאיפה לעוד ילדים לא משנה בכלל אם בזוגיות הזו או באחרת.

דבר שני- את כרגע בזוגיות. לא נשמע שמדובר בבעל מכה או קטסטרופה דומה.
ויש לך ילדה.
בלי שום קשר לשאלה אם להביא עוד ילדים או לא תקחי את החיים שלך ואת החיים של הילדה שלך בידיים ותעשי מה שאת יכולה כדי לשפר אותה ולהפוך אתכם למשפחה מאושרת, נכון שיש חריגות אבל רב הזוגות בעולם יכולים לחיות בטוב אם מוכנים להתאמץ ולקבל עזרה וייעוץ, גם אם לא היתה אהבה כן היו שיקולים חיוביים אז כנראה זה גם לא כזה רחוק (לא אמרתי שיהיה מושלם. אבל לזרוק מה שיש כי זה לא מושלם זה טמטום. אף אחד לא מבטיח לך להתחתן שוב ובטח לא מבטיח לך שיהיה טוב יותר)
גם אם לא יהיו עוד ילדים לפרק לבת שכבר יש לך את המשפחה זה מוצא הכי אחרון!

אם תגלי שבאמת זה בלתי אפשרי תחשבי מחדש על הכל אבל כל עוד את מודעת למצב ואפילו לא מנסה לטפל בעיני זה חסר אחריות כלפי עצמך וכלפי הבת שלך (וגם כלפי בעלך כמובן אם הוא כן מתאמץ ומנסה בעצמו אבל לא ציינת מה הוא חושב על המצב)

בהצלחה!
זו משימה לא קלה בכלל
ממש כואבאמא וגם
מציעה לך להתייעץ עם מכון פועה לגבי שימור פוריות.
יתכן שאת יכולה להקפיא ביציות.
בכל מקרה שהוא ממליצה ללכת לטיפול זוגי.

הרבה כוח
לגבי הקפאת ביציות - חברה שהקפיאה בגיל 35 כמות יפה לא נקלטת עתפוחים ותמרים
כיחידנית (עברה 40), בזמנו הומלץ לה חד משמעית על הקפאת עוברים למען שימור הפוריות. היא כבר למעלה משנתיים בטיפולים.
ממה שידוע ליאמא וגם
באמת עדיף לעשות רק עד גיל 32.
אחר כך זה כבר פחות יעיל.
רק אחר כך ראיתי שהיא כתבה שהיא מעל 35.
עם זאת, זה שהיא כבר הרתה וילדה משפר את מצבה.

ובכל מקרה שווה להתייעץ עם רופא ומכון פועה.
אפשר בגדול להעריך את מצב הרזרבות השחלתיות וכו באמצעות בדיקות
ולראות מה הכי כדאי לה לעשות...
אני התחתנתי מתוך אהבה גדולה, ענקית - ובכז הקשיים לא פסחו עלתפוחים ותמרים
טפו טפו יותר מ13 שנים ביחד והאהבה משביחה ומעמיקה.
אבל להגיד לך שתמיד קל?
שהכל פרפרים ולבבות?
וזוגיות היא ממש לא לעשות דברים באותה הדרך, אלא דווקא ללמוד לפעול בדרכים שונות. הערב אני מחוץ לבית כי כשאנחנו נמצאים ביחד בהשכבות אנחנו משתגעים.

אני - כי הוא לא עושה מה ש'צריך' לדעתי
הוא - כי אני לא מפסיקה להגיד לו מה לעשות

אז הרווחתי שעה בבית קפה
וכדי לסבר את האוזן - הבכורה עוד מעט בת 9 והחמישי בדרך.... ככה שאנחנו לא ממש הורים טריים- אבל זו מחלוקת שלא הצלחנו לפתור בהסכמה, אז בימים ששנינו בבית - או שהוא מודיע שיעשה כל מה שאני אומרת, או שאני משכיבה לבד, או שאני פשוט יוצאת מהבית, כמו היום.
אדיר!!!נביעה
רעיון פיגוז😆👍👍
איזה חמוד שמפרגן לך . תהני 😍ליאן
על כל פשעים תכסה אהבה...הריון ולידה2
לא כל אחד זוכה... נראה לי שצריך להתחתן עם אהבה ענקית כמו שאת אומרת כדי להצליח להתגבר על הקשיים בדרך... אני יודעת מה זה אהבה לפניו היתה לי כזאת והסתיים בשברון לב ...
לא הבנת אותי, ניסיתי להגיד שגם כשהאהבה נוכחת ובעוצמה, אי אפשתפוחים ותמרים
להימנע מקשיים.
לאורך החיים הזוגיים שלנו עברנו הרבה מחלוקות, קשיים, וגם משבר אחד ענק שלא ידענו איך נצא ממנו.
עבדנו על הזוגיות שלנו ואנחנו ממשיכים לעבוד עליה כל הזמן, ממש כל יום, וכשהיא מוזנחת (חפשי הודעות שלי מהקיץ) הכל קשה ועצוב.
הבסיס של הבית שלנו זו הזוגיות, ושנינו משתדלים האחד/אחת למען השני/ה וחיים עם חסרונות, מגבלות וקשיים של עצמנו ושל האחר. לפעמים חושקים שיניים, לפעמים מחליקים, לפעמים מתפוצצים, לפעמים רבים יומיים ברצף, לפעמים חושבים שהאחר נדיב ורך, לפעמים חווים אותו אחרת.
הנה מעכשיו בלייב תגידו לי אם הוא נורמלי נשמע לכם...הריון ולידה2
הוא רצה לבוא לדבר על ריב שהיה אתמול שהוא פגע בי ולא דיברתי איתו.. ישבנו והילדה ישנה בחדר הוא התחיל להרים את הטונים והיא התעוררה אז התעצבנתי עליו .. אמרתי אני הולכת אליה בא לחסום לי את הדרך לא אני אלך אליה לא היתי איתה כל היום... אמרתי לו .. אני הולכת אליה תזוז כי תכלס רק אצלי נרדמת טוב ולא רציתי שיתחיל להעיר אותה כי לא ראה אותה הגיע מאוחר מהעבודה ... עוד הוא אומר לי את שמה מרפקים אמרתי לו אתה חוסם לי את הדרך ללכת אליה זה אלימות .. הופך את הקערה... ואז אני שומעת אותו צועק מהסלון אישה רעה ונקמנית... (??) נראה לכם הבנאדם תקין?? ואחרי זה באתי חזרה לקחת את הטלפון שלי אז הוא אומר לי אה את שוברת את הכלים לא רוצה לדבר... הבנאדם מתייחס אליי ככה וחושב שאני אסלח לו כל פעם שהוא מרים את הקול שמשהו שאמרתי לא מוצא חן בעיניו....
לומר את האמתפי5

בכל זוגיות יש מריבות וכן לעיתים מגיעות גם לטונים כאלו.

למה לא נתת לו ללכת אליה?

אולי גם הוא צריך את זה.

לפי מה שהבנתי אני חושבת שכדאי לך כרגע ל"הקריב" ולהראות אהבה יתירה

והוא יתרכך ויתמוסס מזה

בואי נסי יומים שלושה תראי אם זה משתנה.

שלמה המלך אומר "כמים פנים אל פנים כן לב האדם לאדם"

בהצלחה ענקית.

ואל תקחי קשה את המקרה נסי " להעביר ולהחליק"

שה' יהיה עמך

מצטרפת לשאלה, למה שהוא לא יגש אליה?איזה יום שמח

הוא אבא שלה באותה מידה שאת אמא שלה הוא לא ראה אותה כל היום, מגיע לו לגמרי

אדרבה, תתני לו להיכנס אליה והוא יראה שהוא לא מצליח להרדים אותה ויבקש ממך לעשות את זה..

 

את יכולה לדבר איתו כשאתם רגועים ובנחת שיש דברים שאת לא רוצה שיהיו בבית ומבחינתך זה קו אדום כמו להרים את הטון בבית וכ'

תדעי לך שלאישה יש כח ענק והוא יכולה ממש להרים את בעלה עם יחס מכבד ונכון ואז היא בכלל תהיה מלכה בבית, הוא ירגיש צורך להגיב כמוה ולהחזיר לה על כל הטוב שהיא עושה לו

 

זה משהו שצריך ללמוד ושווה לגמרי!

לא אמרתי שלא ילך אליההריון ולידה2
אבל איך שראה שקמתי אליה חסם לי את הדרך ואמר לי אני אלך..יש לו התנהגות ילדותית .. השיחות שלנו מגיעות תמיד למבוי סתום כי הוא מדבר ברמה נמוכה וקורא לי שקרנית על דברים מטומטמים אם אני אומרת לו משהו על עצמו שמפריע לי אז מדבר שטויות תוקף אותי כאילו מחפש מה להגיד לי כדי להסיט את הנושא ובאמת להגיע לשיח רציני על מה שנאמר... ועכשיו שוב איים בגירושים כל פעם שלא מוצא חן בעיניו משהו קם ואומר משהו על הרבנות מנסה לאיים עליי
לא הצלחת לרגש אותי. מצטערת. באחת המריבות שלנו -תפוחים ותמרים
אני זרקתי לו ספר החוצה מהחלון והוא זרק לי ז'קט. לא שאני גאה, אבל גם זה היה.....
וגם צעקות שהעירו תינוק ישן/ ריבים ליד הילדים (חפשי אותי ממש לא מזמן), כן, גם מילים קשות (איזה דביל אתה! שוב, לא גאה... והוא לא נשאר חייב).
ובאחד ממקרי הקיצון הלכתי לישון לילה אצל אמא שלי (גם זה פה בפורום).

וכפי שכתבתי פה קודם, יש לנו עד עצם היום הזה מחלוקות ברמה יומיומית (כשהוא דורש מהילדים לסדר הוא רק מחלק הוראות ומעניש מיד ילד שלא משתף פעולה. אני משדלת ברכות ותמיד משתתפת בעצמי פיזית בארגון הבית. מצד אחד קשה לי לראות את הקשיחות שלו, מצד שני הוא טוען שאין לי מספיק סמכות מול הילדים.... ובשורה התחתונה: שנינו ההורים שלהם והם לומדים גם כך וגם כך).
את באמת שואלת?מיקי מאוס
לא. הוא לא התנהג בצורה הכי בוגרת, אבל גם את לא.
וזה עוד מתואר מנקודת המבט שלך....

אתם שניכם צריכים ללמוד לחיות יחד ולריב כמו אנשים בוגרים. במריבה תמיד יש שניים וכדי שמריבה תידרדר ככה צריך שת"פ של שניכם.קל להפיל הכל עליו
וקל לשבור את הכלים ולפרק הכל.

אני לא אומרת שיהיה לכם קל לשנות דפוסי התנהגות, בטח כשכבר יש ביניכם משקעים.
אבל אם זה חשוב לכם זה אפשרי.
תצטרכו להשקיע זמן וכסף בייעוץ טוב ולהיות מוכנים להשתנות אבל אין שום דבר חשוב יותר מזה בסטטוס הנוכחי שלכם

סליחה אם אני אמיתית מדי....
בהצלחה!
רק עצהאנייי12
תרצי תישמי לא אז לא נורא..
תמיד שאת רואה שמתחיל לעלות הטון
קחי נשימה ארוכה ספרי בשקט עד 10 קחי מים וצאי לנשום אוויר מניסיון שלי הכל נראה אחרת.

גם לנו היו ויש ריבים כאלה ואחרים.
אני פשוט למדתי לשתוק לעבד את הנושא וששנינו נרגעים רק אז מדברים

אבל, לקחנו על עצמנו דבר.
שבחיים לא עולים לישון מתוך כעס תמיד פותרים את זה לפני, וזה עוזר..

לא אומרת ולא נכנסת למי צודק ומי לא אבל לפני כל מריבה להירגע...

וכן יעזור פה טיפול או אם יש רב שאת סומכת עליו תתייעצי..

בהצלחה יקירה
מריבה זוגית קלאסית!...שמחה
כמובן כל זוג עם הניואנסים שלו.
אבל כמעט לכולם קורים דברים דומים.
מה זה אומר?
שאתם יכולים להתגבר על זה!!! אבל זה קשה ודורש הרבה עבודה.
ככה נבנית זוגיות טובה
האמת? לא הזדעזעתי...חדשה ישנה
נכון , לא נעים ,
אבל לא על זה יפול דבר.
לא שוברים את הכלים בגלל מריבה מסוג כזה.

זה שהוא הרים את הטון ויענו חסם אותך זה חלק מזוגיות ויש גם תקופות קשות , וגם את , במחילה, לא היית צדיקה תמימה, אני שוב חוזרת ומציעה מכל הלב ללכת יחד לטיפול זוגי.
ממש לא בגלל סיפורים כאלה מפרקים זוגיות, בטח ובטח שלא בגילך ובטח שלא כשיש ילדה ברקע. זה לגמרי בר שיפור ותיקון אבל זה דורש עבודה יומיומית. ואין זוג שטוב להם בלי שהם עובדים על זה. פשוט אין. זוגיות תמיד צריכה תחזוק, ויש תקופות שצריך תחזוק יותר מסיבי.
והדבר הראשון שכדאי לך לעשות הוא להפניםתפוחים ותמרים
שאתם לא בשני צדדים - הוא מגזים או לא נורמלי, ואת צודקת ושפויה. אתם פשוט שונים. אף פעם אין צד אחד שרק פוגע וצד אחד שרק נפגע, ולהצליח לראות את עצמך ואת תרומתך לליבוי האש זו התחלת הריפוי.
אני מספרת לך פה קצה קרחוןהריון ולידה2
אני משתדלת מאוד לא לעשות דברים שיפגעו בילדה .. אבל אני לפעמים כ'כ טעונה עליו שגם מתפרצת וצועקת.. ברור שגם לי יש חלק הקשיים הם של שנינו להתמודד אחד עם השני.. אבל לפעמים זה עובר גבול הוא מוציא דברים מהקשרם לא מדבר לעניין קטנוני ומחפש להאשים וזה לפעמים מוציא אותי ממש מהכלים.. הוא יכול אחרי מריבה קשה לראות אותי בוכה בכי של החיים ולהתנהג רגיל ולא לחשוב שמצער אותי.. אני חושבת שגבר אמיתי שהאישה שלו עצובה כ'כ ולא טוב לה זה לא יעבור לידו ושלא יזיז לו..
יקרה, אני מאמינה לך שלא טוב לךחדשה ישנה
בצורה הזאת ! לאף אחד לא נעים לחיות במריבות ובחיכוכים בלי סוף. לא אמרתי שלא.
רק אומרת שמהתיאור של הודעותיך, זה ממש לא לרוץ לבית הדין! (כן, גם אם את בוכה והוא לא ניגש. גם לי זה קרה כמה פעמים, מאוד מעליב אבל בתכלס, אם אתם בתוך מריבה גם הוא מאוד פגוע מדברים אחרים, ולא בגלל זה מתגרשים..) בעיני, מתגרשים רק אם יש אלימות פיזית, מחלת נפש שאין בכלל איזון ח''ו, מצב שאת מעדיפה לחיות ולמות לבד מאשר איתו. כל השאר צריך להתפלל ולכבוד.

אבל גם לא לשבת ןלהצטער על המצב זה לא יועיל! רק יתסכל! אני לא מבינה למה את כ''כ מתנגדת לנסות טיפול זוגי. באמת שואלת. את אולי לא מאמינה בזה שזה יכול לעזור? כדאי לברר על מטפל או ןבעיקר להגיע עם ראש פתוח לעבודה.
^^^אמא וגם
ממש.
את מתארת קשיים ותחושות די קלאסיים.
אף אחד לא מושלם וככה נבנית זוגיות.
חבל כל כך!
הייאנייי12
גברים הם כמו ילדים ממש!
יש כאלה ששמים לב שפגעו ומתנצלים ויש כאלה שלא.

אחרי שנרגעים יושבים לשיחה פותרים את זה.
לא הגבתי עד עכשיו בשרשורממצולות
אבל היתי חיבת להגיב לנקודה שאת אומרת שבכית והוא לא התיחס,
לי ולבעלי ב"ה יש זוגיות ממש טובה ויציבה וגם התחתנו עם אהבה מאד גדולה וכבר שנים יחד,
אבללל לרוב שאני בוכה במריבה בעלי לא מתיחססס בכללל ואני לא מדברת על דמעות אלא על בכי של החיים,
לפעמים אני מצליחה להבין למה, לרוב לא אבל אחכ מתפיבים וזה עובר..
זה שלנשים יותר קל לבכות לא אומר שכואב לנו יותר לפעמים לא לבכות כואב יותר,
וצריך לזכור את זה
ובאמת ממה שכתבת נשמע שיש על מה לעבוד וחבל לזרוק הכל...
אתם בעיצומם של מאבקי כוח (תקראי את הנדריקס)תפוחים ותמרים
טבעי ורואה כמעט לכולם, חיים משותפים הם תהליך מתמשך, וחלק ממנו כואב, קשה ודורש תעצומות נפש.

כאחת שבנתה את הזוגיות שלה בהמון המון השקעה, מאמץ ועבודה עצמית אני חותמת לך שההשקעה משתלמת. זוגיות חזקה ויציבה היא מקור להמון אושר ובטחון, היא מנוע של צמיחה ושל התפתחות, והיא הבסיס של חיי המשפחה.

אני כותבת לך ממקום של מי שממש חוותה ייאוש, ריחוק, כעס, אטימות וכל היתר, כלומר, ממקום מציאותי. החיים באמת לא כמו בסרטים וכולנו בני אדם, והצרכים והרצונות מתנגשים ומתערבבים .
כן, אצל כולם.
כן, גם אם תבני זוגיות אחרת תפגשי מקומות קשים.

בהצלחה!
ההתפכחות מאד כואבת.
^^^^הנדריקסאפונה
תקראי את "לבסוף מוצאים אהבה". ספר חובה!

את חוששת שלא תגיעו לאהבה עמוקה, ומחפשת את הנצנצים והכוכבים של האהבה המושלמת. תדעי לך שאין דבר כזה, כי אהבה מושלמת היא רדודה. העומק שאת מחפשת נמצא במשברים, במקומות החלשים והמעורערים שכל אחד מכם חושף לאט לאט. אתם כל הזמן דורכים אחד לשני על היבלות - לפעמים בטעות ולפעמים בכוונה, והשלב הבא הוא להכיר את השני באמת - לא את הגבר המושלם שהתאהבת בו בפעם אלא את האדם האמיתי שהו, עם פצעי הילדות ועם הרגישויות שהופכות אותו למי שהוא. וללמוד להגיב אליו נכון, לשנות את דפוסי המריבה שלכם, לבנות מרחב בטוח ביניכם.
טיפול זוגי טוב יביא אתכם למקומות שלא ידעת שהם קיימים.

מצטרפת לשאלה - למה ההתנגדות לטיפול זוגי?
מכירה את הספרהריון ולידה2
יש לי אותו או את הספר השני שלו .. פשוט הוא תקוע בארון כבר הרבה זמן נראה לי יש לי את לשמור על האהבה הזאת משהו כזה צבע כחול.. בעיקרון למדתי קראתי הרבה עם השנים.. אין לי התנגדות עקרונית לטיפול זוגי פשוט היה נראה לי שהוא רוצה טיפול יחד רק בשביל לבוא להגיד איפה אני אשמה ולחפש אותי ולא באמת בשביל להבין דברים עמוקים על הזוגיות .. מהפחד איך יציג את עצמו לפני מטפלת כקורבן ותמיד בתפקיד החלש ואני הרעה .. אם כבר מדברים על הנדריקס ושיטת האימגו יש לו נראה לי משקעים מאמא שלו שהיא טיפוס אובססיבי וכפייתי ונראה לי שמנסה לא במודע להפוך אותי להיות כמו אמא שלו סוג של דימוי שתקוע לו בראש מה זה אישה למרות שיודע שאני לא כמוה.. אבל היא עשתה לו שריטה בראש .. וגרמה לו לדעתי לבעיות ביחסים לא סתם לא התחתן עד גיל 40
ואיפה הוא אשם?תפוחים ותמריםאחרונה
איך *את* תציגי אותו?
איזה משקעים יש *לך* ?
אם אני מבינה לא התחתנת מאד צעירה, לא הגעת דף חלק לחיי הנישואים.
שניכם לא הייתם נעימים במיוחד...אמא וגם
ולשניכם יש מה לשפר...
במידה די דומה.
אני חושבת שכן הבנתי אותךהריון ולידה2
ועדיין אני חושבת שיש בסיס חזק של אהבה מלכתחילה אמנם יש קשיים לכולם אבל אהבה חזקה וטובה זה משהו שיכול מאוד לעזור לעבור את המכשולים .. תחשבי על זה
לפעמים אני כל כך חוששת לעבור את החיים האלו בלי לחוות אהבה אמיתית .. אני מרגישה שהרגש שלי כבר כמעט לא קיים כאילו נמצאת עם שותף בדירה... עצוב לי על זה כי אני יודעת מה זה להרגיש רגשות חזקים של אהבה וזה פשוט לא קרה פה... לא התעצם ולא התפתח.. אולי עקב הקשיים והבעיות הרגשות יותר פחתו לא יודעת...
ייתכן...שמחה
שבגלל שחווית אהבה עם מישהו אחר- זה חוסם אותך פה.
את מחפשת בו את המישהו האחר- ולא תמצאי. כי זה לא הוא, זה אחר.
וגם כי עם במישהו האחר לא התחתנת, ולא ילדת, ולא עברתם ביחד שגרה יומיומית שוחקת.
נביעה כתבה מאוד יפה ונכון. יש הרבה שמתחתנים בלי וואו ובלי כוכבים ובלי אהבה גדולה. והנישואין בדרך כלל מולידים אהבה. היא תגיע אחרי עבודה קשה, אבל היא שווה את זה.
ולכן המליצו לך כאן על טיפול זוגי שילמד אתכם לעבוד נכון.
לכו ביחד (או אפילו תלכי לבד!) למטפל זוגי *טוב*, ותתחילו לעבוד, ובע"ה תראו ברכה
אבל מה שניסיתי להגיד שגם לי היו תקופות כאלהתפוחים ותמרים
של מרחק, כעס, אכזבה והתחושה הזו שיש איתי עוד שותף בבית (ולא שותף לחיים)
אלופים שאתםאמא וגם
אין מילים
אתם פשוט נשואים טרייםהתמסרות
קצת קשב לקבל סטטוס כזה כשמתחתנים מאוחר אבל זאת האמת.
בתחילת הנישואים יש משהו שמתפרק בכל אחד ונבנה מחדש ביחד, זה עבודה והשקעה עצומה!

חןבה חובה להבין שזה לא כמו בסרטים! זה לא כמו עם חברות וזה לא כמו עם משפחה!


אבל אחרי העבושה הרבה אין כמו הפירות שקוטפים.

כמובן שאם מתחילת הדרך שניכם נמצאים בהדרכה, רואים שיעורים ומחכימים ללמוד על צרכיו של הצד השני אז העבודה קלה יותר.
אבל זו דרכו של העולם לחשוב שהכל בא בקלות. המיוחד שזה מה שכולםמשדרעם כלפי חוץ.

אני לא התחתנתי צעירה מידי והייתי בטוחה שהשנים יועילו לי בנישואין "כי כבר התבגרתי ולמדתי דברים". אבל בסוף ברגע שנכנסים למערכת זוגית מתחילים מאפס.

ובעיני, השלב הכי קשה זה עד שהראשון גדל. כי האמא סחוטה ממש ממש והגבר, לרוב לא מוצא את עצמו כהורה בשלב הזה(הרבה גם בגלל שהאישה לא נותנת).

אז תראי שעוד כמה חודשים כשהיא תגדל בעלך ימצא את האבהות שבו וזה גם ירגש אותך.

וסליחה על החריפות אבל שום יהולם לא מחכה לך בחוץ, צר לי להגיד לך. זה אשליית העולם הזה...
אם זה הזיווג שלך אז אם לא תשלימי את העבודה האיתו זה יבוא שוב באדם הבא...

בהצלחה רבה רבה
יש בי''ח שעונה על הבקשה שלי?9 בום

1. בקרבה סבירה ליו''ש...אז נגיד לניאדו הכי צפון ובכללי במרכז.. ירושלים מרגיש לי קצת רחוק..


2. תומך בלידה טבעית ולא מכורים למוניטור ללא סיבה..ולא ממהר להתערב. ובכללי צוות נעים ונחמד.יודעת שבכל מקום יש ויש..


3. חדר פרטי הכי מושלם. או גג 2 נשים בחדר. זה תנאי סף מבחינתי..חשוב והכרחי לי שקט..אז לא בא בחשבון מקומות רק עם 3 נשים בחדר.


4. שיש תינוקיה שאפשר לשים לשעה-שעתיים אם אני על תת שינה קיצוני

לידה מתקדמת בעז''ה ובלי מלווה איתי.. עד כה תמיד היתי צמודה לתינוק ואפס הפרדה אבל זה עלה לי במחיר של כמעט חוסר שפיות..


5. שלא יהיה עמוס מדי- שלא אתקע בקבלה מליון שנה ..י ש לי לפעמים לידות 'מתפתחות מהר במפתיע וגם נסיעה מאחורי..


יש כזה דבר???😉

או שהגזמתי?

או מה הכי קרוב לפחות למה שמחפשת


אם אמקד


לידה טבעית

וחדר פרטי או עד 2 נשים+תינוקיה כאופציה

לא עמוס מדי


בעין כרם הייתי פלוס התינוקייהמחכה עד מאוד
למרות שרוב הזמן התינוק היה איתי אבל החדרים שם היו נורא צפוץ ודחוס 
שמות לבנותאנונימית בהו"ל

אני ממש לא אוהבת שמות של בנות

וב'ה יש עוד אחת בדרך


 

וגם זה חייב לעמוד בקריטריונים של בעלי (בגדול הולך לפי הרב שמואל)


 

אולי יהיו לכם רעיונות?


 

שמות כמו הודיה, מוריה, תהילה שירה וכו' ממש ממש לא רלוונטים מבחינתי 

 

ושם אחד

 

ובעלי לא מרשה לקרוא בשמות של אחיות שלנו (אצלם יש שמות שאני לא אוהבת, אצלנו יש)

אולי תיתני דוגמאות לכיוונים?רקלתשוהנ
אני אתן , אבל כמעט כולם לא רלוונטיםאנונימית בהו"ל

תמה, רות, אילת, תמר, אביטל

אחינועם , עדי, עטרה, נטע, יסכהאישהואימא
מנסה לכתוב פה שמות שמרגישים לי סגנון דומהבארץ אהבתי
אוריה, טליה, נעה, רננה, צופיה, שקד, רעות, נעמה, נעמי, אילה, הלל, נטע
רעיונותרקאני

יעל, מיכל, אביגיל, נעה

שמות לבנות זה אתגרי.מוריה
רעיה, נגה, רני, לבונה, תכלת, נעה, גפן, 
קמה, שמחי, עדיה, כנה, שחר/ שחרי, עינב,השקט הזה
הללי, איילה, בת ציון, רוני, אביה, מבשרת, הדסה, רינה (במלרע)
סליחה, את מכירה ילדה שקוראים לה שמחי?דיאט ספרייט
שם מעט מוזר לדעתי
יש מצב שבמגזר החרדי זה שם חיבה לשמחהעם ישראל חי🇮🇱
זה מאוד מקובל אצלם
וואי ממש לאDoughnut
אני מהמגזר החרדי ולא מכירה אפילו שמחי אחת. מכירה שמחה אחת.
מה ממש לא?עם ישראל חי🇮🇱
יש להם ברכי ,נחמי, מלכי ,דסי .והרשימה עוד ארוכה 
שמחי לא ברשימה הזאתרקאני
אני מכירה כמה שמחי. חמודות מאודכובע שמש
כן, במלרעהשקט הזה

בחורה מהממת! כנראה שלא הייתי קוראת ככה לבת שלי אבל אולי מישהי אחרת כן🤷‍♀️

 

@עם ישראל חי🇮🇱 מי שאנע מכירה היא דתייה לא חרדית

עכשיו כשאת אומרת שזה במלרעדיאט ספרייט

זה באמת יותר נשמע נעים לאוזן 🤗

בכל אופן אם רוצים לצוות על שמחה, אני חושבת ש-

רוני, צהלי, גילי נשמעים הרבה יותר.

לטעמי בכל אופן.

בהצלחה בבחירה 

לא משנה הכוונה שיש כינויים כאלהעם ישראל חי🇮🇱

שנגמרים באות י'

אני מכירהאוזן הפיל
בחורה חמודה ממש
אני מכירה האמתהבוקר יעלה
אבל לא הייתי נותנת שם שלא מקובל
נחלה, שובה, עדיה, מעין,רוני,יעלה, נעם, רעיה, חדוה,9 בום

תפארת, נהורא, מלכות, נעה, תרצה, תחיה,


לא יודעת אם הז הסגנון

ניסיתי כאלה שפחות נדושים כי אמרת שאת פחות אוהבת את הקלאסיים..

אני רק עוקבתכנה שנטעה

גם לי יש בת בדרך ב''ה ויש לי בעיה עם שמות של בנות.

אני אוהבת מאודדדד טליה וכנה אבל בעלי לא אוהב :/

נועה,איילה,אפרת,אבישג,הדס,ליהעם ישראל חי🇮🇱
נכון מעודד שאין פה כמעט שמות רלוונטים?אנונימית בהו"ל
עטרה (נחמד בעיני(, שקד (בטח לא עובר אצל בעלי), נטע (גם לא בטוחה(

מה עם הקלאסיים?אפרסקה

נעמה, נעמי, מרים, יעל, תמר

וסתם שעולים לי

רותם, יובל, מעין, אור, שיר

כל השמות בשורה הראשונהאנונימית בהו"ל
לא רלוונטים

השניה רק מעין ושיר יעברו אצל הרב שמואל והם סבירים בעיני

מנסהאפרסקה

מנסה לחשוב על חברות של הבנות שלי

תהל, אודיה, שייה, רוני, ענהאל, הדר, הילה

כנראה רוב מה שכתוב כאן לא מתאים להגדרות של הרב אליהו.. 

אם זה מעודדמוריה

גם אצלנו לקח זמן למצוא שמות לבנות.

בסוף פתאום מצאנו.

ואת השמות מצאנו אחרי הלידה. מה שחשבתי לפני לא היה רלוונטי מבחינתי.

זה לגמרי בראשאנונימית בהו"ל
אני יודעת שזה כנראה מה שיקרה
רוצה רק לומר שתופתעי מהרב שמואל הרבה שמות שחשבתישמעונהאחרונה

שלא הוא אמר שהם בסדר גמור


לא אכתוב את שמות בנותי כי זה אאוטינג אבל מוזמנת לפנות באישי

שואב שוטף ריח מסריחאמא לאוצר❤

בהמשך לכל שרשורי השואב שוטף..

יש לנו שואב שוטף דרימי, היה מצויין מאד חודשיים וחצי בערך

ופשוט התחיל להסריח ברמות, קרצפנו את כל החלקים שלו עם אקונומיקה ועדיין כל פעם שמפעילים אותו עושה ריח סירחון בבית של מים יושבים מגעילים כאלה


מישהי מכירה?? יש פיתרון??


כבר חודש לא משתמשת בגלל זה

כןחמדמדה

אני שמה את החומר של ה00 של השירותים

אותו רעיון, שהמיכל של המלוכלך לא יהיה רק מלוכלך מסריח

ה00 הורס הכל זה אוכל את השאריות וזה ואז לא עהיה גועל

התמעטות חלב בהנקה, למה זה קורה ומה עושים?שמש בשמיים

קצת רקע- בן שבעה חודשים, הנקה מלאה, לאחרונה התחיל קצת מוצקים אבל לא ברמה שמחליף ארוחות מלאות. אני איתו בבית אז רק יונק, כשעבדתי הייתי שואבת אבל די מהר נשברה לי המשאבה (ילד שלישי, המשאבה עוד מהראשון) ואז עברתי לסחיטה. הייתי סוחטת לו די בדיוק כמה שהוא היה שותה ולקראת הסוף כבר יותר חיפפתי בזה ככה שהמאגר של החלב במקפיא נגמר, אבל לא כי לא היה חלב, פשוט כי סחיטה זה מתיש כי אי אפשר לעשות שום דבר במקביל וזה לוקח זמן וכל פעם רק צד אחד וכו'...

 

עכשיו כבר כמה ימים מרגישה שיש לי פחות חלב. אתמול יצאתי בערב אז ניסיתי לסחוט לו בקבוק שיהיה לו בלעדי. לא יצא כלום, ברמה של כלום. בהתחלה זרזיף דקיק, אחר כך טיפות, אחר כך כלום. הלכתי לשתות, עשיתי הפסקות, עיסויים, הכל. משני הצדדים יחד הצלחתי בחצי שעה של מאמצים להוציא פחות מ 20 מ"ל. בעלי הפשיר לו את החלב הכמעט אחרון שהיה במקפיא ואני הלכתי. גם בלילה, הוא התעורר פעמיים לינוק ובכל אחת מהן ינק חצי שעה, צד אחד צד שני, שוב ראשון, שוב שני ככה מלא זמן עד שנרדם שוב, גם בבוקר לא היה מלא, נתתי לו מוצקים ומים, הוא די רגוע היום, אבל אני לא מלאה בכלל בכלל, יש קצת חלב, אבל ממש קצת.

 

זה שינוי ממש של הימים האחרונים, אני בחופש איתו כבר שבועיים, ובשבוע האחרון זה ככה, אז לא מאשימה את הסחיטות (דווקא אז הייתי מלאה בהחלט), שותה בסדר, אוכלת בסדר, ישנה בסדר... אפשר לשפר את כל אלה, אבל זה לא פחות ממה שהיה לפני כן כשהיה לי חלב.

אז קודם כל לשפר את האוכל, שינה וכו'איזמרגד1

כי זה יעזור לתגבר גם אם לא בגלל זה יש ירידה בכמות

ולאכול דברים שמגבירים חלב- עכשיו עולה לי רק קוואקר אבל בטוח יש עוד

תודה! אני מנסה האמת לתגבר שתיה כבר כמה ימיםשמש בשמיים

בעיקר בשביל תשעה באב כי קראתי איפה שהוא שלוקח לכליות שבוע עד שהן מטפלות בצורה יעילה בשתייה מספקת ועד אז פשוט הולכים הרבה לשירותים ולא באמת נספג בגוף מה שהוא צריך...

אוכל אני יכולה ממש לשפר וגם אני אנסה לאכול קוואקר. תוהה לעצמי אם לקנות חילבה במיוחד...

ועוד שאלה, זה משפיע על המצב ההורמונלי?שמש בשמיים

כי עדיין לא חזר לי המחזור (ואצל שני הגדולים חזר הרבה אחרי שבעה חודשים) ומפחדת שהחוסר חלב הזה ישפיע או שזה תוצאה של מצב הורמונלי כלשהו...

 

אני לא יודעת למה זה קורהרקאני

אבל כשקרה לי לקחתי מורינגה

כדורים טבעיים כאלה

ועזר לי ממש

יש סיכוי להריון?אוזן הפיל

כי זה יכול לגרום להתמעטות

סתם זורקת רעיון

יש סיכוי אבל לא סבירשמש בשמייםאחרונה

כי אני מזהה את הביוץ שלי בעיקרון (גם כשאני לא עוקבת במיוחד) ולא זיהיתי ביוץ מאז הלידה, ואצל שני הגדולים עוד לא חזר המחזור בשלב הזה.

אתגר השנצ במעוןאנונימית בהו"ל

בלתי נסבל.


מה עושים עם ילדה שפשוט לא הולכת לישון?


אני נשפכת בשבע וחצי (אולי קשור לזה שאני בהריון, אולי לא(


ועד עשר אני מנוטרלת כי בהשכבה.

וזה תמיד נגמר בבכי שלה ועצבים שלי


שונאת את עצמי אחר כך

ומרגישה האמא הכי דפוקה בעולם


ולא, זה לא רלוונטי להוציא מוקדם

נדיר שאני בבית בשעות האלו 

שנה הבאה בגן?איזמרגד1

אם כן פשוט לנשוך שפתיים ולעבור את השבוע- שבועיים שנשארו, פשוט להשכיב מאוחר ממש מלכתחילה ואז להפסיק שנצ.

אם לא אין לי פתרונות לצערי😐

לאאאאנונימית בהו"ל
לצערנו הרב
לספור לאחור... עוד חודש וזה נגמר. סיוטכורסא ירוקה.
זה פשוט קשהשירה_11

אני פרשתי

היא ערה איתי בבית עד שהיא מעצמה הולכת לספה ונזרקת לישון


לא מתאים לי הערבים המגעילים האלה שהיו לנו עם הרדמה אין סופית בכי ועצבים

עונהנויה12345

אני באופן קבוע הייתי יוצאת לגינה עם הבן שלי, פירות ארוחת ערב הכל שם, משחקת איתו המון והוא היה מתעייף מזה כל כך שבשמונה גג שמונה וחצי הוא היה הולך לישון. בתקופה של הקיץ הייתי עושה לו בריכה בחצר שלנו עם השכנים. אני יודעת שזה קשה יחד עם ההריון אבל אפילו לצאת עם עוד ילדים שיכולים להעסיק אותו בגינה יכול לעזור לך.

אבל אחרי שינה במעון הם לא ירדמו בשש או שבע. אני הייתי שמה בשמונה וחצי. 

יש ילדים שפשוט לא צריכים את השנצמשתדלתלהיותאני
יש ילדים שלא צריכים את השנצ, לא משנה כמה אנרגיה הם יוציאו.
לגמרי מסכימה.אחת כמוני
או שנצון קצרצר בלבד
מעניין שגם השנה זה ככ משפיע עליהפרח חדש

הבן שלי במעון גם ויש לו עוד שנה הבאה

בינתיים הוא ממש צריך את השינה הזאת

חלק מהבנים גם בשנה השלישית עדיין היו צריכים את זה

ואחרים באמת היה סיוט כמו שאת מתארת..

אני יודעת שיש מעונות שאפשר לתאם עם המטפלת שחלק מהילדים ישארו ערים, אולי שווה אפילו לשלם על זה תוספת של כסף חודשי. 

ככ מבינה אותך!!אחת כמוני

אצלי נס שהילדון נולד בסוף דצמבר

אחרת עוד שנה שלמה עם שנצ של שעתיים 🫪


מבינה שאצלך לא :/

זה סיוטענבליתאחרונה

אצלי נולד בינואר, הוא כבר בן 3 וחצי. לא הוא צריך דנצ, כשילדים שנולדו 3 שבועות לפניו לא ישנים שנצ בגן כבר כמעט שנה?

10-11 בלילה זה רגיל אצלו

שלום לכולן, אני בתוך סיוט ההיפרמאזיסיעל לוי

שוכבת במיטה עם בחילות מזעזעות כל היום, וכולה שבוע 10 ....

יש לי חסימה של אתרוג ולא מעונינת לפתוח את המחשב ליותר פתוח, אבל אני ממש משוועת לראות איזה משהו מענין (מתוך המיטה שאני מבלה בה 24 שעות)

אולי יש למישהו איזה משהו מענין (אולי סדרת בייבי בום) להעלות בדרייב כדי שאוכל לצפות לפחות לברוח קצת מהסבל שלי,

אם למישהו יש לעלות גם סרטי פנטזיות אשמח מאוד, או דיסני חדשים יחסית כמו אנאקנט או דברים כאלו.

הי אלופה תרגיש טוב!!! מצרפת תיקייהרקלתשוהנ

זה סרטים ישנים, לא כולם צנועים מאד אבל אולי תחפשי אם את מכירה פה משהו ומתחשק לך לראות שוב...יש פה מכל הסוגים

 

סרטים וסדרות – Google Drive

צדיקה שאת!יעל לוי

אני בדרך כלל משתדלת לא לראות סרטים, ראיתי המון שהייתי בחורה אבל אני מאמינה שזה לא מאוד עושה טוב,

אבל היום אני פשוט טובעת, כל היום בוכה מרוב סבל ! לא יכולה לנשום מרוב בחילות.

וממש עזרת לי, יותר נכון הצלת אותי, עכשיו אני יכולה טיפ טיפה להשכיח את הסיוט שאני נמצאת בו..

ואל תחשבו, אני שמחה על ההריון ורוצה את הבייבי, אבל רק מי שעברה היפראמזיס יודעת על מה אני מדברת!

לא יודעת אם זה מה שאת מחפשתשלומית.

אבל יש לרבנית רות בנימין סדרה של סרטונים עם סיפורים שקשורים לטהרה. ממש ממש מרגשים ומעניינים.

אני יודעת שיש אופציה גם לראות אותם בדרייב

איך אני רואה את זה?יעל לוי

תודה רבה

את כותבת "בכל מאודך- סיפורי טהרה"נפש חיה.
תודה רבה!יעל לוי
הי יקרה, בדיוק באתי לפה לכתוב סיכום על ההיפראמזיסהריון ולידה

שהיה לי בתחילת ההריון.


שולחת לך חיבוק גדול, מרחוק כמובן.


מקווה שאת מטופלת היטב. אם לא-

ללכת לרופא לקבל כדורים.

להקפיד לקבל עירויים אם צריך.


ממליצה ממש (מעבר לטיפול התרופתי) על מזגן- בחדר קר הריחות פחות חזקים.

להריח שמנים אתריים אם עוזר לך.

גם משחקים בפלאפון עזרו לי לא להקיא ולהסיח את הדעת.


מסתבר שהיפראמזיס יכול להיות מסכן חיים אם הוא ברמה חמורה ולא מטופל. אז להיזהר עם זה.

(כותבת כי כתבת שאת 24 שעות במיטה)


יש קישור למבדק עצמי על רמת ההיפראמזיס שלך. לי זה גרם להבין עד כמה המצב לא תקין ושאני באמת חייבת טיפול. (היה לי חמור או משהו כזה)


אגב, אם זה עוזר- לי אישית אישרו גמלה לשמירת הריון בגלל ההיפראמזיס. הבנתי שעושים עם זה בעיות. לי אישית לא עשו בכלל אבל אולי זה בגלל התיעוד הרפואי של כל הדברים שעברתי. (בי''ח, עירויים, מעקבים וכו')


מצרפת בהודעה הבאה את הקישור

קוראים לעמותה אם הדרךהריון ולידה

עמותת אם הדרך


אגב, אני רואה שכתבתי 'ההיפראמזיס שהיה לי בתחילת ההריון' אז כמובן שתחילת ההריון היא עד שבוע 20 לפחות (אח''כ הצלחתי להוריד כמעט את כל הטיפול התרופתי), ושהוא לא היה אלא עדיין כאן, אמנם ברמה נמוכה יותר, וכנראה שלא כדי להעלם. 

זה עושה ניקוד, לא אומר רמה..אמא לאוצר❤

אני לא בהריון כרגע אבל עניין אותי לראות לפי מה מגדירים..

אז מילאתי לפי ההריון האחרון אבל יצא רק ניקוד

אני עשיתי את שאלון נראה לי קוראים לזה הלפ או משהויעל לוי

יצא לי היפרמאזיס בדרגה בינונית

לא יודעת איך מרגישים בקשה, אם אני מרגישה בגהינום מדור שביעי.

חיבוק, זה תמיד מאד קשה💓אמא לאוצר❤

לא יודעת מה את עוברת אבל יודעת שכמעט תמיד זה עוד יכול להחמיר😞 בהריון השני היה לי ממש קשה, שהוגדר בינוני

ואז בהריון השלישי הבנתי מה זה ממש קשה באמת🫣 שאכן גם הוגדר קשה מאד והייתי חלק ממנו בסכנת חיים..

 

חיבוק גדול מרחוק בכל אופן, זה קושי בל יתואר 🤍 ולהסיח את הדעת זה מעולה בכל מה שאפשר, מחזקת אותך! גם אני בדר"כ לא רואה סרטים סדרות וכו' וההריון ראיתי מלא מלא זה הדבר היחיד שעזר לי קצת להסיח את הדעת לכי על זה

תודה על ההזדהות זה מעודד, לא כולם מעודדים.יעל לוי

יש כאלו שמסתכלים על זה כאילו את חולת נפש או מפונקת.

הוספתי בעריכה תסתכלי, ולגמרי, מכירה את זה מקרוב!!אמא לאוצר❤

שימי פס על כולם אין להם מושגגגג

רקיעל לוי

תודה, תודה, רק מי שעבר את זה מבין!

ממש ממש ממש ככהאמא לאוצר❤

יש לנו קבוצת תמיכה בוואטסאפ

של נשים שעברו את זה לפריקות והתייעצויות לשאלות והכל ..

לי זה היה משמעותי בהריון קבוצה שמבינה באמת את מה שאני עוברת.

מוזמנת! אם את רוצה תכתבי לי מספר טלפון בפרטי אדאג שיצרפו אותך💓

אין לי וואטסאפ רק טלפון כשר,יעל לוי

תודה רבה בכל אופן

💓💓💓אמא לאוצר❤אחרונה
אנסה לנשום להרגע את מה שעבר עלי 😵‍💫חדשה כאן 2

אני באמת מנסה לשמור על שפיות

אני עוברת ומתגלגלת המון בחיים .. לא באמת אצליח לספר כאן הכל 😔


באחת השיחות שבוע שעבר

הודעתי לבעלי שאני ממש עייפה לאחרונה ולא מרגישה טוב ואני צריכה כמה ימים + לילות לעצמי והלכתי לחברה שהיא ממש מרחק הליכה מאיתנו.. אין לי משפחה לנחות עליה ..  כמה בינינים ושאם צריך משהו שיעדכן

זה הסתדר מעולה עם העבודה

רק שהאדון החליט לצאת בבוקר לעבודה ..

אומנם לכמה שעות בודדות ביקש שאחזור וקרא לאמא שלו שתהייה איתי שלא אהיה לבד .. זאת שתמיד מציעה עזרה ואני מסרבת בנימוס 😵‍💫

תמיד אמרתי שהיא אישה טובה לא מתערבבת לא חמה רעה.. קצת חסרת טאקט אבל לא רעה..

בקיצור הילדים ישנים היא בסלון מחזיקה את בת השנה +

אני בחדר נחה ברגע של שניה שאני לא מרגישה טוב

יוצאת מהחדר לכיון השירותים היא מתחילה להכות ולקלל אותי

תוך כדאי שהיא דוחפת לי את התינוקת לידיים שאחזיק אותה .. אני מנסה להסביר לה שתחכה רגע שאני לא מרגישה טוב

אני ממש כמה דק אחזיק אותה אבל היא לא נרגעת

וממשיכה לתקוף אותי פיזית ומילולית..

תוך כדאי שהיא מזמינה ניידת 🥴 מה היא אומרת

לשוטרים??? שאני הזנחתי את הילדים הבית ובעלי ויצאתי עם חברות שלי לכמה ימים הם כבר הזמינו אמבולנס ..

ולא הפסיקה לצרוח שאני חולת נפש ומסוכנת לסביבה 🫣

עכשיו אלוהים.. אני באמת שואלת מה קרה?

אז נחתי יום אחד ושבקשו לחזור חזרתי

עדיין זה לא מצדיק את ההתנהגות הזאת.. אם קשה לך אם את לא מסוגלת למה את

לא אומרת לבן שלך שאת לא מעונינת לעזור? למה להגיע למצב של קללות ואלימות? ועוד מול ילדים קטנים? בחופש הגדול?

נכון.. תמיד רגילים לראות אותי מתפקדת 100 מתוך 100 גם אחרי לידה גם במצב גסיסה אני לא נחה

לקחתי לעצמי הפסקה של יום!!!!!

ריבונו של עולם!!! את שתמיד מציעה עזרה ואני אעשה עבורכם ואני אשמור לכם ואני אביא לכם מה קרה??? ישבת עם ילדים ישנים במזגן אצלי שעה  שאני בחדר לא מרגישה טוב!

מה קרה מאז? רווחה רודפת אחריי

בריאות הנפש רודפת אחריי

כל העו"ס והפסיכיאטרים של הקופת חולים

הייתי מאושפזת יומים בבית חולים עם טראומה

גם לבעלי יש חלק בזה .. בקשתי עזרה ממך! להיות איתם כי אני חלשה וזקוקה למנוחה

לא בקשתי שתקרא לה!

מה למדתי על בשרי??? שלא אעז יותר לבקש עזרה

כי ברגע שבקשתי מת העולם שלי ..

עד הפעם הבאה שאקרוס 

מהההההה הסברת לגורמים הנל את כל הסיפור?נפש חיה.
כן ..חדשה כאן 2

ישבתי וסיפרתי להם את השתשלשלות העניינים

לא באמת השאירו לי ברירה

אני עייפה ותשושה פיזית ונפשית 😩

אני בהלם ממש!!פרח חדש

שום דבר פה לא תקין בשום צורה

אני מקווה שיש לך עם מי לדבר בחיים האמיתיים

ולא רק את הפורום 

באמת שאין לי מילים

חיבוק ענק

אולי לבנות אחרות פה יהיה רעיון 

 

 

תודה ❤️ תתפללי עליחדשה כאן 2
מהמהמהמהחמדמדה

לא הבנתי כלום

בעלך לא העיד לטובתך מול הגורמים הרלוונטיים??

לא הסביר שאמא שלו הוציאה מפרופורציה?

נשמע לי פסיכי מה שאת אומרת מה זה אמא משוגעים…

הוא מעיד לטובתיחדשה כאן 2

אבל עדיין הם מנסים לעשות את העבודה שלהם

ואכן בודקים שאני לא מסוכנת

לסביבה והילדים לא מוזנחים כמו שהיא טוענת .. זה שיחות על גבי שיחות שעות של אנרגיה ובירוקרטיה

עדיין זה מעשה מיותר גם אם עומד לצידי וגם אם לא

בתור סבתא לא עושים כזה דבר

אני כועסת על בעלי שבכלל קרא לה

אבל בעיניין אחר - הייתי מעריכה אותה פי אלף אם הייתה אומרת מההתחלה שהיא לא בנויה לעזור מאשר להגיע למצב קיצון שכזה 

ברור שזה מיותר!חמדמדה

לגיטימי בטירוף לצאת לכמה לילות להתאוורר

מי קורא לזה הזנחה?!

ילדים שמחים לאמא שמחה

יואו איזה סאגה…

נשמה, נשמע סאגה הזויה ומטורפתשלומית.

ממש ממש חשוב שתדאגי לעצמך לתמיכה נפשית משמעותית בתקופה הזו.

אני לא יודעת מה גרם לך להחליט לקחת הפסקה של כמה ימים, אבל מן הסתם גם לפני כן כבר התמודדת עם דברים מורכבים.

קיצור חוזרת לבקשה שלי לדאוג לעצמך למלוא התמיכה האפשרית, ולהתרחק מכל מי ומה שעלול לדרדר את העניינים 

וואו וואו וואושוקולד פרה.

נשמע כל כך מוזר, כאילו תלוש מהחיים הנורמטיביים..
חמותך נשמעת לי אימפולסיבית מאוד. כל בן אדם נורמלי היה נוהג אחרת. להזמין משטרה זה מאוד מאוד חריג. מאוד. 

את צריכה תמיכה. יש לך אותה? תעדכני אותנו איך את מרגישה. במקומך הייתי נפגעת קשות ועמוקות. זה לא נורמטיבי בכלל

היא לא חמה רעה? אמאלהמחכה להריון

הזוי ברמות להרביץ לקלל אותך? להזמין לך משטרה? מה??

מקווה שהסיפור הזה יהיה מאחורייך מהר מהר והכל בסדר את בסדר גמור בעלך היה איתם זה לא שהם היו לבד בימים האלה.. חיבוקק

אחותיהמקורית

לפי הסקת המסקנות שלך את צריכה טיפול דחוף

סליחה על הישירות, אבל ניכר שאת במצוקה ואני רוצה שיהיה לך טוב

אישה במצב רגשי תקין בחיים לא הייתה כותבת שחמתה אישה טובה, וגם לא הייתה מוכנה בחיים שהיא תתקרב אליה יותר. גם לא לילדים.

ואת הכי צריכה עזרה בעולם. הכי.


 

ואם הבעל לא תומך - אז גם אותו דואגת לנער טוב טוב או להעיף לכל הרוחות

לפגוע בך בצורה כזו זה לפגוע גם בילדים שלו

יש ככ הרבה דברים אחרים לעשות שהם לא לתקוף אותך פיזית או להזמין לך משטרה. הםוך אם כבר אותה צריכים לעצור על תקיפה.


 

בבקשה תדאגי לטיפול טוב

לא הפוגה

לא יום יומיים אצל חברה

טיפול מקצועי טוב

שולחת חיבוק ענק ומקווה שתצאי מזה חזקה יותר♥️


 

 

מחזקתעם ישראל חי🇮🇱

כתבת נכון כל מילה מדויקת.

מסכימהדיאט ספרייט

וגם

את ובעלך מדברים בבית, לא?

הוא לא הבין שזה לא הגיוני להזמין את אמא שלו לאור היחסים בינכן והתפקוד שלה?

(כותבת מבלי לזכור פרקים קודמים) 

ממש כך…חמדמדה
לדעתי היא התכוונה למה שהיא חשבה עליה לפני האירועאורוש3

שהיא לא רעה. ולא למציאות הנוכחית....

מסכימה עם כל היתר. 

עולם הפוך. היא אלימה, צועקת, מזמינה משטרה...כתבתנו

בהרגשה שלי צריך להפוך את חובת ההוכחה עליה. להגיד לרשויות, אותה שמעתם צועקת, היא הזמינה משטרה (מעשה כוחני! גם אם זה משהו שצריך לעשות במקרים מסוימים, ולכן גם אם יש נוהל שבודק אותך כדי לוודא שהילדים בטוחים, צריך במקביל לבדוק עדויות עליה ועל שפיותה כי יש דבר כזה תלונת שוא.)

את ידעת שאת צריכה מנוחה ודאגת למעטפת, היא באה לסייע ותוך כדי פירקה את הבית..

בקיצור, הלואי שטחנות הצדק טוחנות בכיוון הנכון וזה אפשרי, אבל אם לא- חיבוק גדול שאת בסדר ואת שפויה ואת קשובה לצרכים.

ובעניין התקשורת עם הבעל, זה לא נשמע לי בריא הגישה הזו של 'למדתי לא לבקש עזרה'. למרות שזה הכי מקומם שיש, איך שהכל התפתח, ומותר לך לכעוס, ומסתבר שלא היה מספיק ברור לו שזה הזמן לוותר על עבודה לטובת המנוחה שלך..

עדיין, אני כן חושבת שהקשר צריך להיות כזה שדבר ראשון הוא בצד 'שלכם'- רואה איתך עין בעין מה נגרם מהדרך שבה הוא התנהל ולמה ברור שפעם הבאה שתצטרכי מנוחה זה יקרה, *ולא ככה!*.

קשר שבו את מרגישה שאת צריכה לקבור את עצמך ואת רצונותייך במקום עמוק כי הדברים עלולים להתפתח עקום, בעיני דורש טיפול ועבודה על תקשורת, וכדאי להשקיע על זה בטיפול זוגי. סליחה שאני מתפרצת לדלת סגורה בלי שביקשת 🙏

קראתי ואני ממש מצטערת לשמועאבי גיל

מה שעבר עלייך.

מה שלומך עכשיו? את כבר בבית?

לא מגיע לך.

נורא נורא מעצבן וכואב ומה לא.. אפשר לתלוש את השערות. את יודעת כמה אמהות יש בבתי חולים פסיכיאטריים שפשוט לא יכלו להתמודד עם הלחץ והעומס? וליבי איתן. אבל את כן הרמת דגל אדום ואין בזה שום בעיה להפך.


אולי בעלך הוא הבעיה שבעצמו לא ידע להתמודד עם הילדים ? למה לא בודקים את הבעל??? למה אוטומטית האמא???

סליחה שאני חדה אבל זה נורא מעצבן.


חיבוק על האירוע המורכב.

ממש מחבקת אותך את לא לבד

נשמע זוועהאורוש3

מקווה שהרוב מול הרשויות מאחוריך.

נשמע לי בכללי להתחיל עם רופאת משפחה לבקש בדיקות להבין מה לא טוב פיזית.

טיפול רגשי חובה כמו שכתבו. אפשר דרך הרווחה או הקופה אם הם כבר בסיפור.

שיחת איפוס לבעל, את או מטפל. את לא אמורה להגיע לקריסה ברמה שצריכה לצאת מהבית כדי לנוח. אתם אמורים להיות יחד באירוע.

ולפחות לתקופה הקרובה לא להתקרב לחמות הזאת. לפחות לא את והילדים. ושזה יהיה ברור גם לבעל.

חיבוק ענק! שולחת כוחות.

מה קראתי עכשיו??????ניק חדש2

אלוקים אדירים!!!!!

זה כ"כ לא תקין בכ"כ הרבה רמות.

ברגע שהכל נגמר הייתי מעיפה אותה מהחיים שלי לצמיתות.

אני בהלם מוחלט


מגיע לך חופש ומגיעה לך הפסקה מתי שאת רוצה וצריכה.

בלי התחשבנות כמה את עושה וכמה את לא עושה.

את ראויה לטוב ולשלווה.

אני פשוט המומה.

🩷

תודה בנות! ❤️❤️חדשה כאן 2

מזל שהקבוצה הזאת קיימת! רק כאן יבינו אותי


 

שכתבתי שהיא חמה טובה בסהכ

התכוונתי שהיא חמה טובה עד המקרה הזה

באמת שהיא הייתה בסדר לעומת סיפורים אחרים שבנות כותבות היא לא אובסיסיסית לבן שלה ולא לילדים היא לא מהחופרות והמתעלקות

הולכים אליה מידי פעם בשישי ורוב הזמן שיחות טלפון מאוד שיטחיות .. היא של פעם פשוט חסר לה טאקט.

היא לגמרי השאירה אותי בהלם 😵‍💫

הצעתי לרווחה לבדוק אותם

אולי הם הבעיה הם התרגלו לראות אמא מתפקדת 

ואם אמא נחה או לא מרגישה טוב 

זה מגיע לאלימות ומשטרות אז זה אומר דרשני 

 
 

אני אחרי .. אני בבית

בסופו של דבר אין לי באמת לאן ללכת

אני בקשר עם כל המעורבים ומנסה לנקות את השם שלי

בסהכ .. אני אמא טובה עד כמה שאפשר

שמתפקדת ורק הייתה צריכה לילה לשים ראש וקצת מנוחה

מסוג הרגעים שלא הייתי מתנגדת שיטפלו בי

כמו שאני מטפלת בילדים והבית 😔

לא יודעת איך קרה שבקשתי עזרה כי אני עייפה

עכשיו הנפש שלי עייפה פי 100 😔

וואו זה באמת ממש מובןהמקוריתאחרונה

וטוב שאת כבר בבית.. את מלווה בטיפול יקרה?

איך בעלך הגיב לזה?

אופ אני כבר מרגישה ככ לא בנוח עם העבודה…חמדמדה

עובדת בתחום ההייטק

נכנסתי לעבודה חדשה בתחילת פברואר

לפני זה הייתי בעבודה אחרת שהייתי בה ממש לא מרוצה בערך מכלום, פשוט הייתי ג'וניורית אז הלכתי למקום הראשון שקיבל אותי וזה כן היווה מקפצה, אבל בגלל דלא היה לי טוב ולא היו נחמדים אליי לא חישבנתי יותר מידי- מחלה חופש וכזה והעבידה היתה שעתית אז ברגע שמלאתי את חובי לחברה- ביי תתפוצצו…


מאז שעברתי קודם כל מקום ממש טוב ברוך ה' אז חשוב לי להיות טובה ולהראות שאני טובה ושווה את המשרה (זה גם שוק טריקי אז זה מלחיץ אז יותר חשוב לי להיות יעילה)

אבל מאז שנכנסתי לשם (כאמור, פברואר) באמת פתאום קורים דברים

נכנסתי להריון בערך באותו שבוע

והיה פורים (כולם חילוניים אז רק אני ועוד כמה היו בחופש)

והיה פסח

וחתונה לגיסה

ובין לבין ימים של מחלה בגלל ההריון (בדרך כלל לא לוקחת יום שלם, אני מתחילה ואם רואה שלא מסוגלת- פורשת)

וימים שביקשתי מהבית בנוסף כי בדיקות נגיד (בעקרון רק יומיים מהמשרד אבל יצא שגם אותם לא תמיד אני מגיעה)

ואז חודש שעבר כל החודש הייתי בלי יום אחד מוזר, וגם היה לי פרוייקט גדול אז היו הרבה ימים שעבדתי עד שמונה בערב או הייתי זמינה בשישי באמת השקעתי

ואז שבוע שעבר מוקד- המלצה לנוח, שני הימי משרד עשיתי מהבית, והיום הגעתי למשרד והודיעו לי לפני שעה שמישו שהוא כמו דוד שלי נפטר מדום לב ולא הפסקתי לבכות אז פשוט חזרתי לעבוד מהבית (כי אני לא יכולה ללכת ללוויה גם ככה)

ואני כל הזמן מפחדת שחושבים שאני לא מספיק נוכחת

או לא מספיק יעילה

או שאני מאמתת את סטיגמת ה'דתיים שרק מביאים ילדים ומתעלקים על החברה'

זה ממש רובץ עליי

לדעתי, כל עוד לא מעירים לך - הכל בסדרכבתחילה

תכלס זה באמת כלום ימים שאת מחסירה, אפילו לפעמים רק חצאי ימים.

זכותך לנצל שעות הריון, מחלה, חופשה וכו'..


לכן לדעתי כל עוד לא רומזים לך, או ממש מעירים- הכל בסדר.

חוץ מזה שבמילא אסור לפטר אותך בהריון, לכן כרגע את מוגנת. 

וואי וואי וואיכורסא ירוקה.

כמה סטרס.

יש באמת תקופות כאלה שהכל פשוט קורה וזה הכי לא מתאים.

אני יכולה להגיד לך מהנסיון שלי בהייטק - אם כשאת שם את משקיעה וזמינה הכל בסדר. מותר לך להיות בהריון, מותר לדודים למות, מותר ללכת לבדיקות.

הבעיה זה אם את מגיעה ועושה הפסקת קפה שעה ואז א.צהריים שעה וב4 גם הפסת קפה של שעה.

לא צריך לעבוד כמו רובוט, צריך יחסי אנוש (זה חשוב לא פחות ממקצועיות) אבל פשוט צריך להראות רצינות, לנסות למצוא פתרונות (כמו שאת עושה, במקום לבטל יום בגלל בדיקה כן לעבוד מהבית) וזהו.

Haters gonna hate, אז אם זה הפחד שלך אפשר באמת לנשום ולזכור שזה שלהם ולא שלך, שאת עושה את המקסימוםועומדת בדרישות המצופות. שהיתה לא תקופה מאתגרת ועדיין את טובה.

כשאני הייתי חצי שנה בעבודה הרגשתי קצת כמוך לקחתי את הבוס שלי לשיחה ואמרתי לו "תשמע, עברה חצי שנה זה מבחינתי זמן להסתכל אחורה ולחשוב קדימה. היתה לי תקופה ממש מאתגרת, הגעתי מתחום אחר בתוכנה שהיה לי קל יותר וכאן קשה לי מאד. אני משתפרת אבל זה עדיין מאמץ ולא אינטואיטיבי וציפיתי מעצמי ללמוד יותר מהר. הייתי שמחה להבין איך אתה רואה את הדברים ולחשוב מה נכון הלאה."

במקרה שלי הוא אמר שהוא חווה את זה אחרת ודווקא הם מרוצים, אז המשכתי להרגיש אותו דבר ולהתאמץ אבל ידעתי שזה בראש שלי ואני כן עומדת בציפיות ייש בזה קצת משהו מרגיע.

הפידבק שהבוס שלך יתן לך יכול מאד לעזור, גם כדי לשפר את 3 החודשים שנשארו לך ללידה, וגם להבין מה הסטטוס שלך שם. לפי התגובה שלו תעשי הערכת מצב ותביני איך כדאי להתנהל הלאה. במיוחד שאצלך נשמע שזה דברים יותר חיצוניים שהקשו עלייך ולא מהותיים שהיו חלק מהעבודה

וחוצמזה חכי עכשיו באוגוסט ובחגיםכורסא ירוקה.
תראי איך את תעבדי הרבה חוץ מחוהמ בערך וכל השאר בחול... אז ככה זה. כל אחד והחיסורים שלו
אני כשהייתי בשלב שלךאונמר

שאלתי קולגה מה חושב על השתלבות שלי והכל.

ואחרי זה גם שאלתי את הבוס. הכי דוגרי אבל הכי מרגיע.

עברה חצי שנה, אשמח לדעת איך אתה רואה את זה...

בהצלחה!!

קולגה לא כיחמדמדהאחרונה

הצוות כרגע קצת מוזר

לא רוצה לפרט אבל אני לא אין לי מישו בצוות ש'מבין שיחה'

לא בצורה מתנשאת, בצורה טכנית.

אולי יעניין אותך