במצוקה .. אשמח לעצותהריון ולידה2
אשמח להתייחסות...הריון ולידה2
מקסימה,שוקולד פרה.
את בעצם נמצאת בסוג של מבוי סתום, שאותו את מתארת היטב: את לא רוצה את בעלך אבל רוצה עוד ילדים.
משום מה טיפול לא ככ נחווה אצלך כפתרון רציני שנותן תקווה, מה גם שמדובר,ר בתהליך ואת לא יודעת אם זה בהכרח ישנה את מה שאת מרגישה.
אם הייתי במקומך כן הייתי מביאה ילדים,
ומנסה כמה שיותר, במקביל, לטפל בזוגיות.
אם הולך- מה טוב. הרווחת כפול.
אם לא הולך- יש ילדים. וגם אין תחושת החמצה לגבי שנות הפוריות.
אם לא תביאי ילדים עכשיו.. זה עלול לקחת הרבה מאוד זמן עד פרק ב'.
הכי חשוב זה לא להזניח את הזוגיות,
ולא להשתמש בבעל כבנק זרע בשביל ילדים.
הרי מבחינתך- יש מצב גדול שיום יבוא ותתבעי מזונות עבור הילדים האלו.זה לא הוגן עבורו.
את צריכה להיות כנה ואמיתית בקשר שלכם ולעשות השתדלות גדולה כדי שיישאר הבית.
גם אם לא אהבת אותו מלכתחילה וכו'.
מכירה זוגות שיפור אחד על השניה והיום התביעות ההדדיות מתעופפות ביניהם...
מסכימה מאדמיואשת******
מוסיפה רק שיש כמובן אפשרות להקפיא ביציות, אבל איך תסבירי את זה לבעלך? ובכל מקרה זה לא מבטיח כלום בעתיד. רק מאפשר עד גיל מבוגר יותר. וזה יקר.
את צריכה לקבל החלטה. לדעתי ללכת ליעוץ זוגי, להקציב פרק זמן של חצי שנה. אם אחרי חצי שנה אתם במגמת שיפור להביא עוד ילד ואם לא אז לשקול לחתוך ולחפש שוב (ואולי תוך כדי להקפיא ביציות)
לשבת בבית ולהתלבט ולא לנסות לטפל בכלל לא יביא אותך לשום מקום.
ממש לא מסכימהיעלז
ילדים הם לא פלסטר והם לא ניסוי. את יוצרת אדם עם רגשות, עבר, הווה ועתיד. ילד צריך להביא כשאת יודעת בליבך שתוכלי לתת לו משאבים חומריים ומשאבים רגשיים של חום, אהבה, תמיכה וכן, גם דוגמא למערכת זוגית בריאה ואוהבת. משפחה תומכת ואוהבת מעניקה לילד כ"כ הרבה ביטחון ומודל נכון ובריא לזוגיות וליחס שצריך לשרור בין בני זוג שיבוא לידי ביטוי לכשיגיע לבגרות. אני רואה אצל כ"כ הרבה חברות שלי מודל זהה לזוגיות של ההורים שלהם שזה פשוט מפחיד. אם תיוולד לך בת, את רוצה שהיא תגדל בבית שבוא היא רואה אישה לא מאושרת, שתראה שזה בסדר להתפשר ולחיות עם מישהו שלא אוהבים ושלא מסתדרים איתו? האם זה מה שאת מאחלת לה? כי זה פעמים רבות מה שקורה בסופו של דבר.
ילדים להורים גרושים חווים המון קשיים רגשיים. נכון שזה נפוץ היום מאוד, זה עדיין לא אומר שלכל מקרה לגופו זה לא כואב נורא ועבור ילד התחושה היא שכל מה שבטוח ויציב בעולם- כבר לא נמצא.
אני בעד גירושים אם דברים לא עובדים, אני לא חושבת שצריך לסבול בזוגיות *אבל* להביא ילד כשביודעין את משערת שכנראה תתגרשו? תנסי באמת לחשוב מה יכול לעבור על הילד מבחינה רגשית.
מזמינה אותך לראות את התוכנית (המעולה, אגב)- 'סליחה על השאלה' עם ילדים להורים גרושים. לי אישית נקרע הלב. תראי ותחליטי אם זה רעיון חכם להכניס נפש חדשה ותמימה למערבולת כזו.
מצטערת אם זה כנה מדי אבל אני חושבת שזה נושא שצריך לשקול בכובד ראש ולחשוב על כל ההיבטים
אני בת להורים גרושיםתפוחים ותמרים
אספר לך מה הדברים החשובים שלמדתי מהזוגיות של ההורים שלי -
1. אדם הוא מי שהוא. אי אפשר להיכנס לזוגיות מתוך כוונה 'לשפץ את השני.
2. אהבה היא חשובה מאד אבל היא לא תנאי מספיק לזוגיות טובה.
3. צריך שניים למלחמה. אחד יכול להניע פיוס.
4. מי שזוכה לזוגיות טובה שישמור עליה מכל משמר.
גם אחותי וגם אני זכינו בבני זוג נהדרים.
לא יודעת איך הייתי עוברת את החיים בלי אחותי (היחידה). היא אחת הנפשות הקרובות אלי בעולם כולו.
לא כל כך בקלות הייתי מוותרת על האפשרות לאחאות.
מזכירה לך שהפותחת לא צעירה ואי אפשר לדעת לאן החיים יקחו אותה.
מסכימה ממששוקולד פרה.
לפי הודעתך יעלז,
אז גם נשים מכוערות לא יכולות להביא ילדים (כי הרי הילד יצא מכוער, והוא יחווה סבל חברתי)
ובטח שלא נשים נכות, חרשות, בעלות הפרעה נפשית כלשהי, עם סיכוי לדיכאון אחרי לידה, סתם ממשפחות דפיקות, נשים עניות וכו' וכו'.
כמו שכתבה לך תפוחים ותמרים-
גירושין זה לא סוף החיים.
תאמיני לי שאם נחשוב עבור הילד,
יכול להיות שהיה מעדיף שלא להיוולד גם אם היו לו כל התנאים שבעולם (!)
אין לנו יכולת לדעת האם העובר יעדיף להיוולד או לא.
ילדים נולדו גם בשואה.
בטוחה שהם שמחים שהוריהם הביאו אותם לעולם.
סתם מעניין אותי לדעת..הריון ולידה2
אני חושבת שרוב הזוגות לא מתאימים...שמחה
בעלי ואני ממש לא מתאימים. הוא אומר שסדר ונקיון חשוב לו, אבל אני לא מצליחה להבין איך הוא מאפשר בלאגן ולכלוך ברמות שאני לא מצליחה לתפקד בהם.
אני צריכה שהכל יהיה מאורגן ומתוכנן מראש, וזה מפריע לו. הוא רק רוצה לזרום אפילו שזה מחרבש בסוף דברים שהיינו רוצים.
אני חושבת שלא צריך ללכת לרופא על כל שטות- ולדעתו זה חוסר אחריות.
ועוד....
וזה ככה כי אנחנו שונים, מבנה הנפש שלנו שונה מעצם היותנו גבר ואישה, וגם בגלל שגדלנו במשפחות שונות.
הסוד של החיים המשותפים הוא לא התאמה, אלא עבודה. כל אחד צריך לדעת להתאים את עצמו לבן הזוג. והעבודה הזו (שלפעמים מוציאה מהדעת!!) מולידה אהבה גדולה.
האפשרות של גירושין היא גאונית, ולא הייתי מוותרת עליה. קודם כל- כי יש אנשים רעים שחובה שתהיה אופציה לברוח מהם, או מצבים מסובכים שחייבת להיות אופציה לסגת מהם.
ובנוסף- כי בכל מערכת יחסים נורמלית בין שני אנשים טובים ונורמלים צריך לדעת שאם לא תהיה השקעה- הכל יתפרק! האופציה של הגירושין היא תמרור אזהרה בשבילנו שלא נהיה שאננים. כי אם כן- אנחנו עלולים להגיע לשם.
ולא, ממש לא כדאי להגיע לשם. כל כך הרבה אנשים שהתגרשו וחשבו לבנות פרק ב- מוצאים עצמם מתגרשים פעם שניה ופעם שלישית. אם אין נכונות לעבודה- שום מערכת יחסים לא מחזיקה. ואם יש נכונות- אפשר לצלוח באהבה גם חוסר התאמה קיצוני.
הפעם היחידה שהזכרתי גירושין ביני לבין בעלי היתה בתקופה קשה מאוד בינינו, כשהוא לא רצה ללכת לטיפול, ואני הרגשתי שהוא שאנן ומצידו לא עושה מאמץ לצאת מזה.
זה הלחיץ אותו כי זה היה אמיתי מבחינתי. אם אין אופק- לא הייתי מוכנה להתאמץ בעצמי, או לסבול. וגם כי אנחנו לא משתמשים באיום הזה, כך שזה היה קיצוני.
וזה גרם לו להבין שצריך שינוי דחוף.
והשינוי נעשה.
לא מיד, אלא עם הרבה עבודה, אבל ברגע שיש נכונות ויש השקעה ומאמץ של שנינו ביחד וכל אחד לחוד- כבר צריך להיות סבלניים,
ועברנו את זה מחוזקים. עד שכבר אמרתי למעלה- שאני יודעת שהיום לא אהיה מסוגלת לעזוב אותו.
יפה כתבת👍נביעה
מדהים!!! כל מילה פנינה
איזה יום שמח
כן. ברור שיש כזה דברמיואשת******
והשאלה של בן אדם לדעתי האם הוא מעדיף לחיות חיים טובים גם אם זה לא זוגיות מהסרטים אלא זוגיות טובה מכילה ואהבה נחמדה שעובדים עליה קשה
או לעבור גירושים, שאין כזה דבר גירושים טובים זה קשה פיזית נפשית ויקר, ואז לחפש מחדש מישהו שיהיה לו אהבה באורות עצומים. האפשרות למצוא כזה דבר קיימת אבל זה קשה, ושוב יבול להיות חוסר התאמה, ומי אמר שתמצאי אותו בכלל.
אז יש כל מיני דברים וכל מיני שיקולים
אבל זה ממש לא פשוט שמה שנראה כחוסר התאמה ואולי באמת ממש לא מתאים בהכרח אומר שחייבים להתגרש או לחיות רע. ממש לא
אני חושבת שגם הזוג הכי מתאים עובר שלב של התפכחותכלה נאה
האם עשיתי טוב?
אולי מיהרתי?
אולי הייתי מוצאת יותר טוב?
אחר כך יש שלב ההשלמה.
את לומדת להשלים עם החסרונות של בן הזוג. ולנסות לקבל אותו איך שהו.
הבעיה מתחילה אם את רוצה לשנות ולחנך אותו.
צריך להבין שגם לך יש חסרונות. ולכל גבר אחר יהיו חסרונות.
לכן תנסי להשתדל לבנות זוגיות אוהבת כמה שאפשר.
תלכו ליעוץ זוגי טוב.
לא סתם לפרק בית.
האם המצב החמיר אחרי לידה?
לא אומרת שזה המצב אצלך.
אבל לפעמים יש לאישה בעיות הורמונליות מאמצעי מניע. או סוג של משבר אחרי לידה. ואז בגלל הרגישות יתר את יותר עצבנית ופחות שמחה. ורואה את בעלך אשם בהכל.
אני דווקא כן חושבת שיש כזה דברחולת שוקולד
ולפעמים זה נכון להתגרש ולהתחתן שוב, כימיה ואהבה הם לא רק דברים שבונים אלא גם תלויים בהתאמה בעיני
בדגש על "לפעמים" כי הרבה פעמים זה יותר קשור להסתכלות שלנו על בן הזוג ואז גם פרק ב לא יצליח
זוגיות מעצם טבעה אינה דבר יציב...שמחה
הרבה הורים החליטו להביא ילד לעולם מתוך אהבה גדולה, שאחר כך התנפצה לרסיסים עד כדי גירושין.
ולהיפך. זוגות רבים חווים קשיים וחוסר וודאות, אולם מצליחים להתגבר על כך וממשיכים את חייהם באושר.
זוג צעיר בתחילת חייהם יכולים להחליט על דחיה כדי לברר את דרכם המשותפת. אבל להגיד לאישה בסוף שנות הפוריות שלה לדחות הבאת ילדים לעולם- זה חוסר אחריות לדעתי. כי זו הזדמנות שלא תחזור.
לעומת זאת את מצב הזוגיות שלה בשנים הבאות- אף אחד לא יכול לחזות. היא חווה קשיים כשם שכל זוג חווה קשיים, בודאי בתחילת הדרך המשותפת. בהחלט אפשר להתרומם מהם ולהגיע לזוגיות יפה ואיתנה.
אם הפותחת היתה יודעת בודאות שהיא עומדת בפני גירושין- יש מקום לנסות להניא אותה מלהביא ילדים נוספים לעולם. אבל זה לא המצב, והנסתרות לה' אלוקינו.
בנוסף צריך לקחת בחשבון שמצב של גירושין הוא אמנם מורכב ולא פשוט לכל מי שמעורב. אבל כשנוספת על כך החמצה להורות (למי שלא יזכה אחר כך לילדים)- היא מוסיפה כאב מאוד מאוד גדול.
לכו דחוף ליעוץ וטיפול. אם יש רצון , אפילו מינימלי אפשר לשפץ11אמא
ולחדש כל זוגיות שהיא.
אם את באיזור ירושלים, אני יכולה להמליץ לך על מישהו
הקפאת ביציות בא בחשבון? זה מה שאני הייתי עושהליאן
הבנתי שזה לא הכי יעילהריון ולידה2
אם את עושה חשבון מה לך ולילדה יותר טובליאן
אבל מבחינת הילד שיגיע להכנס מראש לסיטואציה של הורים גרושים זה לא פשוט.
למרות שיש היום נשים חד הוריות שבוחרות להביא ילדים לבד ולא חושבת שהילדים סובלים.
לפחות אצלכם יהיה אבא בתמונה.
בכל מקרה בהצלחה בכל אשר תבחרי.
זה מה שגם אני חשבתיהריון ולידה2
מצד שני ממש לא רוצה שהילדה שלי תהיה בלי אחים כי מי יודע מה יהיה אחרי ואם אביא עוד ילדים .. זה ממש פלונטר...
מה בעלך חושב על עוד ילד?ליאן
הוא היה רוצה כי כנראה מבין שאולי גםהריון ולידה2
הוא יותר גדול ממני בכמה שנים טובות..
קשה לי להגיד לו את האמת הזאת לגמרי בפרצוף.. למרות שנראה לי הוא מבין שזה חלק מהחששות שלי להביא עוד ילד בגלל המצב ביננו..
את מתארת ריחוק וחרטהתפוחים ותמרים
השעון הביולוגי לא משקר.
אני הייתי מביאה עוד ילד ובמקביל נכנסת בכל הכוח לשיקום הזוגיות.
זה לא צחוק להיות אמא חד הורית, ואף אחד לא מבטיח לך שתזכי למצוא אהבה עם ילד/שניים.
האם יש בו תכונות טובות?
צדדים חיוביים?
תתמקדי במה שאת *כן* אוהבת בו, בכל חלקיק של משיכה, קרבה, טוב שיש ביניכם, ובסיוע של מטפל חיצוני נסי למצוא נקודות של חיבור ושל אור .
זוגיות לא מגיעה על מגש של כסף. זה שהתחתנת לא בונה לך בית. זו המון השקעה ועבודה.
את אלופה. משפט אחרון מעולהמיואשת******
מי אמר שזה מה שאני חושבת?הריון ולידה2
קצת קשה כרגע בשבילי להגיע לטיפול זוגי בגלל התלות של הילדה בי בשעות הערב שזה השעות היחידות שהוא יכול בגלל העבודה שלו...
אולי כדאי שתבהירי לו איפה את נמצאת ריגשיתמיואשת******
נראה לי שאם הוא יבין שזה טיפול או הולך לפרידה הוא יצליח לתמרן עם שעות העבודה שלו.
זה החיים שלכם!אמא וגם
וזה בסוף גם החיים שלה.
תהיי בטוחה שעדיף לה הורים בריאים בנפשם ואולי גם עם זוגיות בריאה מאשר להיות איתך שעתיים ערב פעם או פעמיים בשבוע, ולגדול לתוך מציאות קשה.
(ותלות בכל מקרה כדאי לפתור...)
היא בת פחות משנה היא עוד זקוקה לי בהרדמות...הריון ולידה2
תשמעי, אם היא בת פחות משנה, זה בעצם אומרלהרות כוחות
בנוסף, לא ציינת אם את מניקה/ מונעת. ההורמונים יכולים מאוד להשפיע.
אני לא מומחית, ולא מתיימרת לשאת עצות, רק מאירה שייתכן שהתחושות שציינת לעיל נובעות מהמצב הנוכחי, שהוא למעשה זמני, ולא מחייב שימשיך כך בעתיד
כן מניקההריון ולידה2
זה ממש לא פשוטאמא וגם
מבחינה הלכתית אם לא רוצים להיות עם מישהו, או אם רוצים להתגרש זה בעייתי להיות ביחד
(את יכולה לגגל בני 9 מידות), ועלולים להוולד מזה ילדים עם קושי רוחני.
אני חושבת שכדאי קודם כל להגיע לטיפול, אפילו אישי לפני הזוגי...
וכן את כנראה תצטרכי להחליט אם את מעוניינת לנסות לבנות איתו בית חזק ואוהב או להיפרד.

כואב.
אני רואה את זה עוול לבעלך!כלה נאה
אלא אם כן הוא יודע את זה ומוכן לזה.
למה שישלם מזונות לשנים?
צודקת. הקפאת ביציות היא לא ערובה לכלום...שמחה
תהליך בעלות של מאות אלפי שקלים
סבל פיזי ונפשי
ובסוף אף אחד לא מבטיח לך שבאמת יהיו ילדים מהביציות האלה...
את עכשיו נשואה- תהליך של ריפוי נישואין משתלם לאין ערוך מהקפאת ביציות.
אם יש רצון מצד שניכם לעבוד ולהתקדם ולהגיע לזוגיות טובה יותר, שניכם רוצים ילד נוסף, שניכם רוצים (לפחות כרגע) זה בזו- יש לכם בסיס איתן מספיק כרגע להביא ביחד ילד משותף. וזה פיתרון עדיף בהרבה!!
(ולמי שמרגישה שלא כדאי להביא ילד למציאות כזאת- לא בטוח שכדאי יותר לאפשר בעתיד מצב של ילד ללא נישואין מביציות מוקפאות או מזוגיות שאולי תהיה אחר כך ואף אחד לא יודע מה יהיה מצבה, ולהורים מבוגרים יותר...)
אני ממש לא מבינה איך אתן מעודדות אותה להביא עוד ילד??נשואה 3 שנים
איך בכלל אפשר להביא ילדים מבן אדם שלא אוהבים?
סליחה זה ממש אנוכיות.
כל עוד את לא מתכוונת להמשיך עם בעלך לא הייתי ממליצה לך להביא עוד ילד.
למה זה להשתמש בושוקולד פרה.
אם היא מנסה בכנות להציל גם את הבית?
אם היא מנסה להציל את הביתנשואה 3 שנים
נשואה 3 שניםהריון ולידה2
הבנתי..נשואה 3 שנים
אין ספק שילד מטלטל מאד את הזוגיות. גם לי יש קשיים בזוגיות אבל המפתח הוא לעבוד... השאלה אם את מוכנה לזה או שאת ממש נחרצת?
כי כל דבר אפשר לנסות לשנות.
ומה איתו?נשואה 3 שנים
אני גם חושבת שזה עוולהריון ולידה2
הוא כן מנסה הולך לסוג של טיפול כזה הבנתי שהיא מנסה לעזור לו להבין מה הבעיות שלנו הוא לא מספר לי ממש... מרגישה שהתחתנתי עם ילד לא בוגר ..שלא התפתח מבחינה רגשית
גם אני התחתנתי עם ילד
תפוחים ותמרים
מה שאנחנו עוברות הנשים ...🤦🤦הריון ולידה2
ממש לא לבד....שמחה
בכל זאת נשמע שיש מצד שניכם רצון לעבוד ולהתקדם.
אל תתיאשו! תמשיכו לעבוד, בטוחה שהתמונה תתבהר ויהיה לכם טוב יותר!
במקרה זה להביא עוד ילד זה גם אינטרס של בעלהליאן
הייתי מביאה עוד ילד ואז עוזבת .פעם שנייה2
כנ"לליאן
את אמיתית??וואוו
אני אגיד לך משפט קשה והזוי, אך בעיניי אמיתי:נביעה
יכול להתחתן עם חצי אחר, ולהיות מאושר.
..
מה זאת אומרת?
זאת אומרת התאהבות היא מנוע נהדר, אך לא ערובה בגרוש לחיי נישואין תקינים. סורי.
אמרת שלא התאהבת, ובנית קשר ממניעים שכלתיים- הרבה עשו זאת ובנו חיי נישואין מהממים. כן. אני אחת מהן.
לא הייתי מאוהבת בבעלי, נישאנו ממניעים שכלתיים- אותו כיון, אותה אמונה, אותם אידיאלים, הוא היה נחמד בעיניי ותו לא..
לא פרפרים ולא בטיח.
היום, 13 שנה אחרי, עם עליות ומורדות-
אני מאושרת בנישואין שלנו, באהבה- העצומה(!) שבנינו, מתוך הקשיים, מתוך הריונות, לידות, והרבה הרבה חיים שעוברים יחד- הנתינה שלך- מולידה אהבה. הנתינה שלו- מולידה אהבה.
האכפתיות, כוס קפה שאת מכינה לו בערב כשהוא עייף- מולידה בכם אהבה.
כשהוא סוחב את סיר המרק לשולחן בשביל שלא תסחבי- מוליד בכם אהבה.
כשאתם נקרעים מצחוק ביחד מאיזה שטות- איזה כיף!
כשהוא מביא לך אוכל אחרי הלידה...
שואל אותך אם את צמאה...
זאת אהבה.
האכפתיות הזאת- שהוא אב טוב לילדייך- זה המשפחה שלך.
זה שלך.
..
מה אני מנסה לומר?
אני מנסה לומר, שאם הוא אדם עם בסיס טוב, לא ח"ו אדם בעייתי באופן יוצא דופן- עצם החיים והאכפתיות בינכם יצרו בינכם אהבה.
זו לא תקווה,
זו עובדה. בע"ה, ובעבודה נכונה, אפשר להקים זוגיות נהדרת, של אמון, ואכפתיות אמיתית.
שזה מחזיק הרבה יותר מהתאהבות חולפת(70% גירושין...).
אבל, צריך להאמין בזה, ולפעול.
אם את רוצה- יש לי מישהי מדהימה שעזרה לי המון בזוגיות,
בפרטי.
בהצלחה רבה!
כתבת מקסים!!יונתי
הוא כן קצת בעייתיהריון ולידה2
לכל אחד בעולםאמא וגם
יש טווח של מינונים והשפעה שונה, אבל זה קיים אצל כוללללללם.
כך שמעתי מפסיכולוגית ואני רואה גם בעצמי
^^ כל מילה!...שמחה
כן מצד שניהריון ולידה2
גם לי יש עניינים ברור אבל אצלו הביטוי של זה מאוד נוכח ואני רואה את זה בבירור איך זה משפיע על הזוגיות והתפקיד שלו כגבר בבית ומחוץ..
זה באמת לא פשוטאמא וגם
1. כתוב שאין מזווגין לו לאדם אלא לפי מעשיו. במובן הפשט זה אומר שהזיווג מתאים בגדול כל אחד למצבו של השני.
במובן העמוק זה מה שאת צריכה בשביל התיקון שלך ובשביל הבריאות שלך.
2. האם את מעדיפה להשאר כל החיים לבד עם ילדה (או 2)?
ובכל מקרה נשמע שכדאי ללכת לטיפול.
הרבה אנשים עברו דברים בילדות שלהם ויצאו מזה אנשים נפלאים וטובים. גם אם היו קשיים והתגברויות בדרך.
והרבה מזה גם תלוי באישה..
אספר לךנביעה
כגון דא..
הלכתי לטיפול, ועוד אחד- קבלתי מלא כלים.
אפשר בהחלט לטפל בחוסר ביטחון- להעצים אותו,
תאמיני לי, עדיין- אלה בעיות רגילות...
לא יוצאות מגדר הרגיל
קראתי את כל הודעותייךחדשה ישנה
לא כ''כ מהר מפרקים בית, משפחה.
זה כואב מאוד שהיום הרבה מידי זוגות מתגרשים,
אבל זו לא סיבה שהבת שלך תגדל בין שני בתים.
מזבח מוריד דמעות. .
הוא נשמע בנאדם עם לב טוב, וכן, גם עם בעיות. מי פה התחתנה עם גבר מושלם? שתצביע!
יש מלא אנשים שחטפו מכות מההורים במיוחד בגילאים שלכם זה היה מאוד מקובל. וזה משפיע, נכון. ולאמאמרצי להמשיך לחיות יחד בסבל,
אבל אם אתם מחליטים *יחד* שאתם נותנים את הנשמה, את הכסף ואת החיים כדי להציל את הבית שלכם, בע''ה אתם תגיעו למקומות מעולים!
אנשים שיקמו בתים מאפס, אני ממש ממש ממליצה בחום ללכת יחד לטיפול זוגי שיתן לכן כלים לתקשורת נכונה. אל תאכילי את עצמך בפחדים. תתמלאי בתקווה בע''ה.
צר לי על הפסימיות, אבל העולם בחוץ לא קורץ בכלל! סיכוי לא גבוה שתמצאי מישהו אחר, ועוד יותר סיכוי לא גבוה שתמצאי מישהו עדיף ממנו.
את מעדיפה להזדקן בודדה או עם איש עם בעיות שאפשר לעבוד על זה יחד??
ודרך אגב, את צודקת, ביקורת זה כלי הרסני. זה לא נעים בכלל, אבל כן ללכת לטפל ברצינות.
נכון שהבת שלך קטנה וזקוקה לך בערב, אבל תשווי דבר מול דבר- מה יותר חשוב? שהיא תגדל עם הורים אוהבים ומעריכים או קרועה בין שני בתים?! זה למענך ולמענה ולמען הבית שלכם!
קחי את בעלך לשיחה רצינית אבל נעימה, שתחליטו יחד שאתם לוקחים את עצמכם בידיים.
בהצלחה רבה רבה!!
קודם כל תפני לגורם רפואי מוסמךמיקי מאוס
דבר שני- את כרגע בזוגיות. לא נשמע שמדובר בבעל מכה או קטסטרופה דומה.
ויש לך ילדה.
בלי שום קשר לשאלה אם להביא עוד ילדים או לא תקחי את החיים שלך ואת החיים של הילדה שלך בידיים ותעשי מה שאת יכולה כדי לשפר אותה ולהפוך אתכם למשפחה מאושרת, נכון שיש חריגות אבל רב הזוגות בעולם יכולים לחיות בטוב אם מוכנים להתאמץ ולקבל עזרה וייעוץ, גם אם לא היתה אהבה כן היו שיקולים חיוביים אז כנראה זה גם לא כזה רחוק (לא אמרתי שיהיה מושלם. אבל לזרוק מה שיש כי זה לא מושלם זה טמטום. אף אחד לא מבטיח לך להתחתן שוב ובטח לא מבטיח לך שיהיה טוב יותר)
גם אם לא יהיו עוד ילדים לפרק לבת שכבר יש לך את המשפחה זה מוצא הכי אחרון!
אם תגלי שבאמת זה בלתי אפשרי תחשבי מחדש על הכל אבל כל עוד את מודעת למצב ואפילו לא מנסה לטפל בעיני זה חסר אחריות כלפי עצמך וכלפי הבת שלך (וגם כלפי בעלך כמובן אם הוא כן מתאמץ ומנסה בעצמו אבל לא ציינת מה הוא חושב על המצב)
בהצלחה!
זו משימה לא קלה בכלל
ממש כואבאמא וגם
יתכן שאת יכולה להקפיא ביציות.
בכל מקרה שהוא ממליצה ללכת לטיפול זוגי.
הרבה כוח
לגבי הקפאת ביציות - חברה שהקפיאה בגיל 35 כמות יפה לא נקלטת עתפוחים ותמרים
ממה שידוע ליאמא וגם
אחר כך זה כבר פחות יעיל.
רק אחר כך ראיתי שהיא כתבה שהיא מעל 35.
עם זאת, זה שהיא כבר הרתה וילדה משפר את מצבה.
ובכל מקרה שווה להתייעץ עם רופא ומכון פועה.
אפשר בגדול להעריך את מצב הרזרבות השחלתיות וכו באמצעות בדיקות
ולראות מה הכי כדאי לה לעשות...
אני התחתנתי מתוך אהבה גדולה, ענקית - ובכז הקשיים לא פסחו עלתפוחים ותמרים
אבל להגיד לך שתמיד קל?
שהכל פרפרים ולבבות?
וזוגיות היא ממש לא לעשות דברים באותה הדרך, אלא דווקא ללמוד לפעול בדרכים שונות. הערב אני מחוץ לבית כי כשאנחנו נמצאים ביחד בהשכבות אנחנו משתגעים.
אני - כי הוא לא עושה מה ש'צריך' לדעתי
הוא - כי אני לא מפסיקה להגיד לו מה לעשות
אז הרווחתי שעה בבית קפה

וכדי לסבר את האוזן - הבכורה עוד מעט בת 9 והחמישי בדרך.... ככה שאנחנו לא ממש הורים טריים- אבל זו מחלוקת שלא הצלחנו לפתור בהסכמה, אז בימים ששנינו בבית - או שהוא מודיע שיעשה כל מה שאני אומרת, או שאני משכיבה לבד, או שאני פשוט יוצאת מהבית, כמו היום.
אדיר!!!נביעה
איזה חמוד שמפרגן לך . תהני 😍ליאן
על כל פשעים תכסה אהבה...הריון ולידה2
לא הבנת אותי, ניסיתי להגיד שגם כשהאהבה נוכחת ובעוצמה, אי אפשתפוחים ותמרים
לאורך החיים הזוגיים שלנו עברנו הרבה מחלוקות, קשיים, וגם משבר אחד ענק שלא ידענו איך נצא ממנו.
עבדנו על הזוגיות שלנו ואנחנו ממשיכים לעבוד עליה כל הזמן, ממש כל יום, וכשהיא מוזנחת (חפשי הודעות שלי מהקיץ) הכל קשה ועצוב.
הבסיס של הבית שלנו זו הזוגיות, ושנינו משתדלים האחד/אחת למען השני/ה וחיים עם חסרונות, מגבלות וקשיים של עצמנו ושל האחר. לפעמים חושקים שיניים, לפעמים מחליקים, לפעמים מתפוצצים, לפעמים רבים יומיים ברצף, לפעמים חושבים שהאחר נדיב ורך, לפעמים חווים אותו אחרת.
הנה מעכשיו בלייב תגידו לי אם הוא נורמלי נשמע לכם...הריון ולידה2
לומר את האמתפי5
בכל זוגיות יש מריבות וכן לעיתים מגיעות גם לטונים כאלו.
למה לא נתת לו ללכת אליה?
אולי גם הוא צריך את זה.
לפי מה שהבנתי אני חושבת שכדאי לך כרגע ל"הקריב" ולהראות אהבה יתירה
והוא יתרכך ויתמוסס מזה
בואי נסי יומים שלושה תראי אם זה משתנה.
שלמה המלך אומר "כמים פנים אל פנים כן לב האדם לאדם"
בהצלחה ענקית.
ואל תקחי קשה את המקרה נסי " להעביר ולהחליק"
שה' יהיה עמך
מצטרפת לשאלה, למה שהוא לא יגש אליה?איזה יום שמח
הוא אבא שלה באותה מידה שאת אמא שלה הוא לא ראה אותה כל היום, מגיע לו לגמרי
אדרבה, תתני לו להיכנס אליה והוא יראה שהוא לא מצליח להרדים אותה ויבקש ממך לעשות את זה..
את יכולה לדבר איתו כשאתם רגועים ובנחת שיש דברים שאת לא רוצה שיהיו בבית ומבחינתך זה קו אדום כמו להרים את הטון בבית וכ'
תדעי לך שלאישה יש כח ענק והוא יכולה ממש להרים את בעלה עם יחס מכבד ונכון ואז היא בכלל תהיה מלכה בבית, הוא ירגיש צורך להגיב כמוה ולהחזיר לה על כל הטוב שהיא עושה לו
זה משהו שצריך ללמוד ושווה לגמרי!
לא אמרתי שלא ילך אליההריון ולידה2
לא הצלחת לרגש אותי. מצטערת. באחת המריבות שלנו -תפוחים ותמרים
וגם צעקות שהעירו תינוק ישן/ ריבים ליד הילדים (חפשי אותי ממש לא מזמן), כן, גם מילים קשות (איזה דביל אתה! שוב, לא גאה... והוא לא נשאר חייב).
ובאחד ממקרי הקיצון הלכתי לישון לילה אצל אמא שלי (גם זה פה בפורום).
וכפי שכתבתי פה קודם, יש לנו עד עצם היום הזה מחלוקות ברמה יומיומית (כשהוא דורש מהילדים לסדר הוא רק מחלק הוראות ומעניש מיד ילד שלא משתף פעולה. אני משדלת ברכות ותמיד משתתפת בעצמי פיזית בארגון הבית. מצד אחד קשה לי לראות את הקשיחות שלו, מצד שני הוא טוען שאין לי מספיק סמכות מול הילדים.... ובשורה התחתונה: שנינו ההורים שלהם והם לומדים גם כך וגם כך).
את באמת שואלת?מיקי מאוס
וזה עוד מתואר מנקודת המבט שלך....
אתם שניכם צריכים ללמוד לחיות יחד ולריב כמו אנשים בוגרים. במריבה תמיד יש שניים וכדי שמריבה תידרדר ככה צריך שת"פ של שניכם.קל להפיל הכל עליו
וקל לשבור את הכלים ולפרק הכל.
אני לא אומרת שיהיה לכם קל לשנות דפוסי התנהגות, בטח כשכבר יש ביניכם משקעים.
אבל אם זה חשוב לכם זה אפשרי.
תצטרכו להשקיע זמן וכסף בייעוץ טוב ולהיות מוכנים להשתנות אבל אין שום דבר חשוב יותר מזה בסטטוס הנוכחי שלכם
סליחה אם אני אמיתית מדי....
בהצלחה!
רק עצהאנייי12
תמיד שאת רואה שמתחיל לעלות הטון
קחי נשימה ארוכה ספרי בשקט עד 10 קחי מים וצאי לנשום אוויר מניסיון שלי הכל נראה אחרת.
גם לנו היו ויש ריבים כאלה ואחרים.
אני פשוט למדתי לשתוק לעבד את הנושא וששנינו נרגעים רק אז מדברים
אבל, לקחנו על עצמנו דבר.
שבחיים לא עולים לישון מתוך כעס תמיד פותרים את זה לפני, וזה עוזר..
לא אומרת ולא נכנסת למי צודק ומי לא אבל לפני כל מריבה להירגע...
וכן יעזור פה טיפול או אם יש רב שאת סומכת עליו תתייעצי..
בהצלחה יקירה
מריבה זוגית קלאסית!...שמחה
אבל כמעט לכולם קורים דברים דומים.
מה זה אומר?
שאתם יכולים להתגבר על זה!!! אבל זה קשה ודורש הרבה עבודה.
ככה נבנית זוגיות טובה
האמת? לא הזדעזעתי...חדשה ישנה
אבל לא על זה יפול דבר.
לא שוברים את הכלים בגלל מריבה מסוג כזה.
זה שהוא הרים את הטון ויענו חסם אותך זה חלק מזוגיות ויש גם תקופות קשות , וגם את , במחילה, לא היית צדיקה תמימה, אני שוב חוזרת ומציעה מכל הלב ללכת יחד לטיפול זוגי.
ממש לא בגלל סיפורים כאלה מפרקים זוגיות, בטח ובטח שלא בגילך ובטח שלא כשיש ילדה ברקע. זה לגמרי בר שיפור ותיקון אבל זה דורש עבודה יומיומית. ואין זוג שטוב להם בלי שהם עובדים על זה. פשוט אין. זוגיות תמיד צריכה תחזוק, ויש תקופות שצריך תחזוק יותר מסיבי.
והדבר הראשון שכדאי לך לעשות הוא להפניםתפוחים ותמרים
אני מספרת לך פה קצה קרחוןהריון ולידה2
יקרה, אני מאמינה לך שלא טוב לךחדשה ישנה
רק אומרת שמהתיאור של הודעותיך, זה ממש לא לרוץ לבית הדין! (כן, גם אם את בוכה והוא לא ניגש. גם לי זה קרה כמה פעמים, מאוד מעליב אבל בתכלס, אם אתם בתוך מריבה גם הוא מאוד פגוע מדברים אחרים, ולא בגלל זה מתגרשים..) בעיני, מתגרשים רק אם יש אלימות פיזית, מחלת נפש שאין בכלל איזון ח''ו, מצב שאת מעדיפה לחיות ולמות לבד מאשר איתו. כל השאר צריך להתפלל ולכבוד.
אבל גם לא לשבת ןלהצטער על המצב זה לא יועיל! רק יתסכל! אני לא מבינה למה את כ''כ מתנגדת לנסות טיפול זוגי. באמת שואלת. את אולי לא מאמינה בזה שזה יכול לעזור? כדאי לברר על מטפל או ןבעיקר להגיע עם ראש פתוח לעבודה.
^^^אמא וגם
את מתארת קשיים ותחושות די קלאסיים.
אף אחד לא מושלם וככה נבנית זוגיות.
חבל כל כך!
הייאנייי12
יש כאלה ששמים לב שפגעו ומתנצלים ויש כאלה שלא.
אחרי שנרגעים יושבים לשיחה פותרים את זה.
לא הגבתי עד עכשיו בשרשורממצולות
לי ולבעלי ב"ה יש זוגיות ממש טובה ויציבה וגם התחתנו עם אהבה מאד גדולה וכבר שנים יחד,
אבללל לרוב שאני בוכה במריבה בעלי לא מתיחססס בכללל ואני לא מדברת על דמעות אלא על בכי של החיים,
לפעמים אני מצליחה להבין למה, לרוב לא אבל אחכ מתפיבים וזה עובר..
זה שלנשים יותר קל לבכות לא אומר שכואב לנו יותר לפעמים לא לבכות כואב יותר,
וצריך לזכור את זה
ובאמת ממה שכתבת נשמע שיש על מה לעבוד וחבל לזרוק הכל...
אתם בעיצומם של מאבקי כוח (תקראי את הנדריקס)תפוחים ותמרים
כאחת שבנתה את הזוגיות שלה בהמון המון השקעה, מאמץ ועבודה עצמית אני חותמת לך שההשקעה משתלמת. זוגיות חזקה ויציבה היא מקור להמון אושר ובטחון, היא מנוע של צמיחה ושל התפתחות, והיא הבסיס של חיי המשפחה.
אני כותבת לך ממקום של מי שממש חוותה ייאוש, ריחוק, כעס, אטימות וכל היתר, כלומר, ממקום מציאותי. החיים באמת לא כמו בסרטים וכולנו בני אדם, והצרכים והרצונות מתנגשים ומתערבבים .
כן, אצל כולם.
כן, גם אם תבני זוגיות אחרת תפגשי מקומות קשים.
בהצלחה!
ההתפכחות מאד כואבת.
^^^^הנדריקסאפונה
את חוששת שלא תגיעו לאהבה עמוקה, ומחפשת את הנצנצים והכוכבים של האהבה המושלמת. תדעי לך שאין דבר כזה, כי אהבה מושלמת היא רדודה. העומק שאת מחפשת נמצא במשברים, במקומות החלשים והמעורערים שכל אחד מכם חושף לאט לאט. אתם כל הזמן דורכים אחד לשני על היבלות - לפעמים בטעות ולפעמים בכוונה, והשלב הבא הוא להכיר את השני באמת - לא את הגבר המושלם שהתאהבת בו בפעם אלא את האדם האמיתי שהו, עם פצעי הילדות ועם הרגישויות שהופכות אותו למי שהוא. וללמוד להגיב אליו נכון, לשנות את דפוסי המריבה שלכם, לבנות מרחב בטוח ביניכם.
טיפול זוגי טוב יביא אתכם למקומות שלא ידעת שהם קיימים.
מצטרפת לשאלה - למה ההתנגדות לטיפול זוגי?
מכירה את הספרהריון ולידה2
ואיפה הוא אשם?תפוחים ותמריםאחרונה
איזה משקעים יש *לך* ?
אם אני מבינה לא התחתנת מאד צעירה, לא הגעת דף חלק לחיי הנישואים.
שניכם לא הייתם נעימים במיוחד...אמא וגם
במידה די דומה.
אני חושבת שכן הבנתי אותךהריון ולידה2
לפעמים אני כל כך חוששת לעבור את החיים האלו בלי לחוות אהבה אמיתית .. אני מרגישה שהרגש שלי כבר כמעט לא קיים כאילו נמצאת עם שותף בדירה... עצוב לי על זה כי אני יודעת מה זה להרגיש רגשות חזקים של אהבה וזה פשוט לא קרה פה... לא התעצם ולא התפתח.. אולי עקב הקשיים והבעיות הרגשות יותר פחתו לא יודעת...
ייתכן...שמחה
את מחפשת בו את המישהו האחר- ולא תמצאי. כי זה לא הוא, זה אחר.
וגם כי עם במישהו האחר לא התחתנת, ולא ילדת, ולא עברתם ביחד שגרה יומיומית שוחקת.
נביעה כתבה מאוד יפה ונכון. יש הרבה שמתחתנים בלי וואו ובלי כוכבים ובלי אהבה גדולה. והנישואין בדרך כלל מולידים אהבה. היא תגיע אחרי עבודה קשה, אבל היא שווה את זה.
ולכן המליצו לך כאן על טיפול זוגי שילמד אתכם לעבוד נכון.
לכו ביחד (או אפילו תלכי לבד!) למטפל זוגי *טוב*, ותתחילו לעבוד, ובע"ה תראו ברכה
אבל מה שניסיתי להגיד שגם לי היו תקופות כאלהתפוחים ותמרים
אלופים שאתםאמא וגם
אתם פשוט נשואים טרייםהתמסרות
בתחילת הנישואים יש משהו שמתפרק בכל אחד ונבנה מחדש ביחד, זה עבודה והשקעה עצומה!
חןבה חובה להבין שזה לא כמו בסרטים! זה לא כמו עם חברות וזה לא כמו עם משפחה!
אבל אחרי העבושה הרבה אין כמו הפירות שקוטפים.
כמובן שאם מתחילת הדרך שניכם נמצאים בהדרכה, רואים שיעורים ומחכימים ללמוד על צרכיו של הצד השני אז העבודה קלה יותר.
אבל זו דרכו של העולם לחשוב שהכל בא בקלות. המיוחד שזה מה שכולםמשדרעם כלפי חוץ.
אני לא התחתנתי צעירה מידי והייתי בטוחה שהשנים יועילו לי בנישואין "כי כבר התבגרתי ולמדתי דברים". אבל בסוף ברגע שנכנסים למערכת זוגית מתחילים מאפס.
ובעיני, השלב הכי קשה זה עד שהראשון גדל. כי האמא סחוטה ממש ממש והגבר, לרוב לא מוצא את עצמו כהורה בשלב הזה(הרבה גם בגלל שהאישה לא נותנת).
אז תראי שעוד כמה חודשים כשהיא תגדל בעלך ימצא את האבהות שבו וזה גם ירגש אותך.
וסליחה על החריפות אבל שום יהולם לא מחכה לך בחוץ, צר לי להגיד לך. זה אשליית העולם הזה...
אם זה הזיווג שלך אז אם לא תשלימי את העבודה האיתו זה יבוא שוב באדם הבא...
בהצלחה רבה רבה
דיון שהיה לנו ואשמח לשמוע אתכןאנונימית בהו"ל
ראש ממשלה ספרדי, אקדמיות ופרופסורים ודוקטורים ספרדים,מרוקאים, תימנים, פרסים וכו' וכו', משהו שיקרה בטווח זמן הקרוב?
היו כאלו שטענו שכן ויש בשלות לעם
והיו כאלה שטענו שזה עוד רחוק בגלל כל החברה המקיפה..
מרגישה על חברות מוכשרות שלי שככ רוצה שיהיה להן תארים מתקדמים אבל נראה שהכל מוקף באשכנזים/אירופאים כמוני😢 הלוואי ויהיה שינוי!
אנחנו נאלצות לנעול את השרשוריעל מהדרום
ואין שום הצדקה לאנונימי.
סקר התקן לא הורמונליהריון ולידה
1. איזה התקן שמת?
2. האריך והכביד לך את הווסת?
3. היו לך דימומים/כתמים בין וסתיים? אם כן,קיבלת פסיקה מיוחדת ל7 נקיים?
4. היית מרוצה מהמניעה הזו?
בונוס
אשמח להמלצה לרופא.ה להתקנה במאוחדת באיזור השרון.
עונהפרח חדש
1. נובה טי פעם אחת ופעמיים גיינפיקס
2. הנובה טי עשה כתמים כמה ימים לפני הוסת הגיינפיקס לא. חוץ מזה דימום רגיל עם שניהם
3. בהתחלה כן, וקיבלתי היתר גורף לבדוק מינימום בדיקות. הפסק יום ראשון ואחרון. כשראיתי שהכל בסדר אז כן בדקתי יותר
4. כן ולא.
כן כי זה מנע הריון
לא כי זה עשה לי בעיות גינקולוגיות אחרות ומסתבר שכנראה התקנים לא יושבים אצלי טוב..
עונה לךאחת כמוני
1. ג'ניפיקס
2. התקנתי אחרי לידה, כשהווסת חזרה האריך- כיומיים שלושה הכתמות לפני ועוד יום עד להפסק.
3. הרבה הכתמות, הקלות בשבעה נקיים
4.סהכ כן במיוחד שהייתי ללא ווסת מס' חודשים, אבל ברגע שהגיעה היה מבאס בגלל הנ''ל
עונהאנונימית בהו"ל
1. נובה טי
2. הכביד במחזורים הראשונים אחרי ההתקנה, וקצת גרם להכתמות לפני הוסת בוסתות הראשונות. אחר כך היה די רגיל. ייתכן שהזמן להיטהר התארך ביום. לא בטוחה שזה קשור להתקן.
3. רק בהתחלה ואז באמת קיבלתי פסיקה מיוחדת אבל תוך פעמיים-שלוש זה הסתדר.
4. כן!
עונהממשיכה לחלום
1. מונה ליזה
2, האריך את הווסת ביום בערך והכביד את הדימום
3. אין דימומים בין ווסתיים ב''ה
4. במניעה הכי טובה שניסיתי
אני מאוהבת במחזור החודשי. זה משפיע פלאים על החשק;)
זה לא הורג לי את הספונטניות - מה שקרה עם הדיאפרגמה.
בקיצור
מבחינתי זאת המניעה הנבחרת
וניסיתי- גלולות הנקה, דיאפרגמה, שקפים ונרות
עונה גםאנונימית בהו"ל
1. מונה ליזה
2. לא
3. לא היו דימומים בין וסתיים.
4. מרוצה מאד. שגר ושכח.
עונה גםנויה12345
1. נובה טי
2. בהתחלה כן, מחזורין ארוכים יותר( האריך לי מ3 ימים ל5 ימים) וגם דימום כבד יותר אבל אחרי 4 חודשי הסתגלות הגוף שלי חזר לעצמו
3.היו ממש מעט, בהתחלה בהסתגלות קיבלתי היתר לבדוק רק הפסק, יום ראשון ויון אחרון
4. ממליצה מאוד. הייתי עם ההתקן תקוםה ארוכה מאוד וזה באמת שגר ושכח. מניעה מעולה בלי כל הבאלגן לש ההורמונים
בהצלחה
עונההמקורית
נובה טי
כן
כן. עם ליווי הלכתי צמוד הצלחתי לא להיאסר רוב הזמן
כן,עד שנהייתה לי דלקת באגן ונאלצתי להוציא, לא החזיק הרבה לצערי, 7 חודשים
עונהדיאן ד.
1. כנראה נובה טי, לא בטוחה
2. כן וכן. גם וסתות יותר כואבים יחסית
3. נראה לי שלא
4. הייתי מאוד מרוצה. מבחינתי היה הכי חשוב ללא הורמונים.
עונההתייעצות הריון
2. לא
3. מעט כתמים לפני
4. כן, עד שנכנסתי להריון עם ההתקן, חצי שנה אחרי שהתקנתי אותו! אז בדיעבד ממש לא מרוצה..
עונהעם ישראל חי🇮🇱
יצא לי לכתוב על זה כנה פעמים בשרשורים שונים
1. שמתי מירנה - דימומים לא פוסקים וכבדים כחודש ומשהו. ישמע יוזר אבל הרגשתי פיזית משהו זז לי בבטן .התייאשתי והוצאתי.
2. התקן נובה טי- גרם לי לדלקת חמורה באגן וברחם . לקחתי פעמיים טיפול משולב של אנטיביוטיקה בהפרש של כמה חודשים אחד מהשני . כמובן שזה גרם לבלגן רציני בגוף ובקיבה וזה גרם לי להקאות ושלשולים.
הרופאה המצליצה שכדי להפטר מהדלקת,צריך להכנס להריון. וזה מה שעשיתי...
בסוף זה עשה פעולה הפוכה ההתקן הזה 🤣מודה על הילד הזה אבל תכלס הגיע בזמן שלא הייתי בנויה נפשית... בקיצור
לא מתאים לכל אחת ....לרגישות שבינינו.
3. כל הזמן אומרים לשים תחתונים כהים .. קצת קשה לי עם זה
מה,אם יש דם אז מתעלמים ממנו כאילו לא ראיתי ?
ההתקן הזה ממש דפק אותי כי יש לי עד היום כל מני מכאובים טרום ובים וסתיים שלא היו לפני.
לגבי הדלקת שזה עלול לגרום, זה כתוב במפורש כתופעת לוואי לא שכיחה בעלון . שימו לב.
בהצלחה
אני איתך עם הקטע של הכאביםפרח חדש
גם אני נהייתי עם כל מיני כאבים והרגשות מוזרות במהלך החודש
אולי סוג של דלקת כרונית (כמובן לקחתי אנטיביוטיקה לטיפול אבל כנראה זה לא ממגר לגמרי)
לא יודעת
התייאשתי לבינתיים מהתקנים
זה גוף זר לכל דברעם ישראל חי🇮🇱
אם תבינו את המשמעות
להכניס גוף זר לרחם
כדי שיגרום לסוג של "דלקת פעילה או לא פעילה"
וכך ימנע הריון. .. נשמע לי מזוכיזם
וזה באמת מתסכל
כי נשים דתיות אין להן ממש פתרון אחר ...
הלוואי שיהיה משהו כבר שמונע 100 אחוז בלי הורמונים וכשר הלכתית
אנימקקה
שמתי מונה ליזה
הרגשתי כאבי בטן לעיתים קרובות
עשה דימומים והכתמות כל.הזמן
אחרי חודשיים התייאשתי והוצאתי
עונהאנונימית בהו"ל
1. נובה טי
2. בהחלט
3. בהתחלה לא, בשלב מסוים כן. אבל אני לא יודעת אם זה קשור דווקא להתקן או לזריקות הרזיה שלקחתי במקביל. קיבלתי היתר לבדוק 3 פעמים, ראשון אמצע ושביעי.
4. היה ממש מעצבן לקבל כל חודש, וגם אז, הווסת היתה מאוד מאסיבית וארוכה. אבל אחרי 10 שנים של הריונות הנקות וגלולות סופסוף נהיה לי חשק נורמלי, מה שמשפיע עליי לטובה גם בהריון הנוכחי. אז בסוף זה שווה את זה.
עונהשלומית.
1. מונה ליזה
2. ממש בקטנה
3. כן, להפחית בדיקות
4. כן. חוץ מאשר בתקופות עם הרבה כתמים
עונה^כיסופים^
1. נובה טי
2. כן, אבל ככל שהחודשים עברו זה היה פחות משמעותי. בהתחלה היה איזור ה8 ולפעמים אפילו 9 ימים, ואחרי כמה חודשים (לא יותר מדי) היה סביב ה5-6 ימים
3. ב"ה לא היו
4. מאוד! המניעה שהכי אהבתי. הרגשתי שאני מחוברת לגוף שלי וזה נתן לי המון
עונהעל הנס
1.נובה טי כבר פעם שלישית,אז יש נסיון יש מה להשוות בין הפעמים
2.פעמים קודמות האריך ביום יומיים,הפעם לא תמיד הרבה פעמים יכולה לעשות הפסק ביום הרבעי.
3.בקודמים היו המון התמים בין ווסתיים השתדלתי להתנהל איתם נכון,רוב הפעמים הכתם היה דווקא ביום האחרון של ה7 נקיים,וזה היה באסה ממש.
הפעם אין שום דבר ממש.
זה כן גורם לי לכאבי תופת לפני המחזור ותוך כדי.וגם בקןדמים זה גרם לי לכאבים
4.אף פעם לא הייתי מרוצה משום מניעה אבל זה היה הכי פחות גרוע.עם גלולות נכנסתי להריון,והתופעות לוואי של ההורמונים הוציאו אותי מדעתי.
דבר נוסף אף פעם לא חיפשתי דווקא מומחה הלכתי למי שהיה פנוי באותו זמן.כולם היו בסדר.
עונהשמ"פ
1.נובה טי
2.כן וכן
3.קיבלתי פסיקה לעשות את המינימום בדיקות וללבוש שחור בשבעת נקיים. אחרי החודש הראשון לרב לא היה כתמים וכו'
4. מצד אחד ההורמונים היו קשים לי ממש מצד שני פה בלי הורמונים זה האריך לי את המחזור ל7-8 ימים וגם קיצר ל27 ימים שזה היה קשוח לי
היה דימום כבד מאוד וממש כאב לי כל ווסת ( לא יודעת אם קשור כי הוצאתי בווסת וב"ה נכנסתי להריון מיד אחרי )
אני שוקלת לעשות התקן הורמונלי אבל לדעתי אם זה לא היה הולך כן הייתי חוזרת לזה
מקווה שעזרתי
עונהשיפור
1. התקן מונה ליזה
2. האריך את הוסת, אבל דווקא היה פחות כבד
3. היו דימומים רק בחודשיים הראשונים, והתקנתי כשהייתי טהורה אחרי לידה אז לא הייתה בעיה עם 7 נקיים
4. הייתי מרוצה מזה שלא הכנסתי לי הורמונים
עונהואילו פינו
מונה ליזה, היה מעולה כל עוד לא קיבלתי מחזור בגלל ההנקה. מהרגע שקיבלתי היה סיוט.
האריך מאוד. הכביד מאוד וגרם לי להיות ממש חלשה למרות שההמוגלובין היה תקין.
היו כתמים לפני ואחרי מחזור. היו הקלות לשבעה נקיים אבל לא תמיד זה עזר... וגם ההקלות היו אחרי אכזבות רבות. טבילה שנדחתה בשבוע בגלל בדיקה לא טובה ביום השביעי וכדו..
בגלל כל הכתמים לקחתי פרימולט נור כדי להאריך מעט את הזמן טהרה.
והתחרפנתי מהכל.
הוצאתי את ההתקן ועברתי לגלולות..
אז ממש לא הייתי מרוצה.
אני גםעוד מעט פסחאחרונה
1. שמתי מונה-ליזה
2. כן וכן
3. היו קצת הכתמות לפני המחזור, לא אחרי.
4. היה זוועה. המחזורים הפכו לבלתי אפשריים, כי חוץ מדימום ארוך-ארוך הם לוו במיגרנות וכאבי מחזור ששיתקו אותי יומיים שלושה כל חודש. ויצא שהיינו מותרים בערך עשרה ימים בחודש.
אח''כ עברתי למירנה וקיבלתי את חיי בחזרה.
לא קשור לפסח, התייעצות קרעים בלידהכנה שנטעה
לא היה לי רעיון אחר לכותרת חחח
נקרעתי בלידה הראשונה ותפרו אותי כמה תפרים, עד היום אני ממש מרגישה את התפר של החתך ותפר של קרע אחד (שנה וכמעט וחצי אחרי).
הייתי אצל פיזיותרפיסטית והיא נתנה לי תרגילי קיגל (ככה קוראים לזה?) ואמרה לי לעשות עיסוי פרינאום כזה באזור התפרים. את התרגילים אני משתדלת לעשות, לא חשה שיפור (אולי קצת מבחינת רצפת אגן שגם היא לא במצב וואו), אבל את העיסוי אני לא מעיזהההה פשוט לא מסוגלת לעשות לעצמי, לגעת שם. עושה לי חלחלה וצמרמורת ביחד..
עכשיו ב''ה בהריון שני ומלבד חוסר הנוחות הרגיל אני גם די לחוצה שאקרע שוב בלידה וח''ו יהיה כמו אז אם לא גרוע יותר..
אשמח לשמוע מנסיונכן האם נקרעתן שוב בלידות חוזרות? חוויתן כאב שוב בתפרים ישנים? ורצפת אגן חזרה לכן מתישהו לתפקוד נורמלי? ואולי יש לכן טיפים להרגעה של הצלקות מהתפרים שלא יכאבו כבר?
סורי על באריכות תודה לעונות!
אני נקרעתי קצת רק בלידה 1 ב"ה. בשלוש שאחריה לאיעל מהדרום
יואו🤦♀️ הוספתי לך בכותרת את המילה "בלידה"יעל מהדרום
כי חשבתי שאני בפורום אחר בניהולי, ששם מבקשים לכתוב בכותרת אם מדובר בהודעה על הריון/ לידה😅
במחילה, את צריכה פזיו אחרתממשיכה לחלום
לדעתי זה לא מענה מספק ,
היא צריכה לעשות עיסוי לצלקת,
מה שאת אמורה לעשות זה לתמיכה אבל לא מחליף..
הפזיותרפיסטית שהלכתי אליה אמרה שאפשר להגיע אליה לפני לידה והיא יכולה לעשות עיסוי כדי למזער את הסיכוי לקריעה של פתח הנרתיק כי זה מגמיש את השרירים.
נקרעתי פעמייםהמקורית
לאזור שלום ב"ה
לידה ראשונה ואקום וחתך יזום
לידה שנייה - ספונטני, לידת בזק
ב2 הלידות תפרים (אותו רופא אגב😅) והוא עשה עבודה טובה ב"ה
אצלימקקה
בלידה ראשונה קרעים רציניים
בלידה שנייה חתך יזום
ההחלמה מהחתך הייתה הרבה יותר קלה
בלידה שלישית ורביעית קרע ספונטני קטנטן
מצטרפת להמלצה להחליף פיזיו
לי היו תפרים בלידה שלישית שהרגשתי המון זמן אחרישאלה גנים
ברמה שחזרתי לרופאה מעל שנה אחרי הלידה. כאב לי שם ממש וגם הרגשתי את התפרים.
עברתי תהליך ארוך של פיזיו רצפת אגן וכמו שאמרת -
זה היה טוב לרצפת אגן, אבל לא עזר לתפרים.
מה שבאמת באמת עזר בסוף - היה ההריון והלידה הבאים 😅
מאחלת לך שזה יעזור גם.
מה שכן, בזמן הבדיקות הרופאה שלחה אותי לרופאה מומחית בתחום (דר' אושרת ברט המדהימה) שנתנה לי משחה הורמונלית למרוח שעזרה מאוד - אבל נקודתית, לא פתרה את הבעיה.
וכן אמרה לי שאם זה ימשיך - היא תפנה אותי לפתיחה של התפרים כי אולי עשו אותם מהודק מידי וזה מה שכואב. ב"ה שלא היה צריך בסוף...
בהצלחה ורק בריאות 🥰
היה לי ככה בלידה הראשונהגפן36
בראשונה נקרעתי היטב ותפרו כנראה חזק מידי/עקום/ משהו כזה.
הרופאה אמרה שיש כמה דברים שיכולים לעזור-
או פיזיו שלא בטוח יועיל, או לתפור מחדש, או ללדת שוב.
החלטתי לחכות.
הלידה השנייה באמת סידרה את זה. אבל עד אז כאב לי. כנראה שנקרע ממש קצת, רק איפה שהיה תפור יותר מידי והכאיב לי.
אמרו לי שזה נפוץ שלידה חוזרת מסדרת את זה.
לא תפרו אותי בלידה השניה, רק בראשונה.
האמת הייתי הולכת להתייעץ עם רופאשלומית.
מומחה לנושא.
אישית אני נקרעתי בכל הלידות (3) אבל תפרו אותי ב''ה בצורה טובה וחוסר הנוחות עבר תוך כמה שבועות.
יש לי חברה שסיפרה לי אחרי לידה שניה שמאז הלידה הראשונה היא סבלה מהקרעים ובלידה השניה אמרו לה שרואים תפר עקום ותיקנו לה...
לידה ראשונה חתך יזום אבלדיאט ספרייט
תפירה גרועה מאוד
לקח לי שבועות להתאושש, הציעו לי לתפור מחדש, אבל העדפתי לוותר.
לידה שניה חתך קטן ממש ממש, תפר קטנטן והחלמה מהירה.
לידות לאחר מכן ללא קרעים.
גם לי היתהשיפור
חמש לידות,שגרה ברוכה
ארבע מתוכן עם תפרים. רק בראשונה הורגשו בכלל.. השאר היו קטנים ולא הורגשו בהחלמה. לגבי הראשונה, היה הרבה קרעים יחסית(לא חתך. ספונטנים אבל לא עמוקים מאוד)
התפירה היתה טובה . אבל שבועיים ראשונים כואבים לשבת לשכב לקום וכו'.
לאחר מכן השתפר עד שעבר לגמרי. לא נשאר לי מזה משהו אחכ. לא זוכרת שהתעסקתי עם זה
תרגישי טוב❤️
עונהעם ישראל חי🇮🇱
לידה ראשונה תפרים כי חתכו
לידה שניה תפרים כי האיזור נקרע מעט מעצמו
מהלידה השלישית והלאה עד החמישית ב"ה ללא תפרים.
אני חושבת שזה משתנה מאישה לאישה
יש כאלו שאין להן בכלל תפרים באף לידה
יש כאלה שכל לידה
יש כאלה לפעמים כן ולפעמים לא תלוי איך הלידה מתקדמת ..
ויש גם מיילדות שסתם מתערבות וחותכות שלא לצורך כי אין להם סבלנות (קרה לי לצערי)...
בהצלחה !!
לידה ראשונהאנונימית בהו"ל
קרעים משמעותיים (דרגה 3). כאבים לא נורמליי. הלכתי למוקד ואחד התפרים היו הדוקים מידי וזיהום.
ב"ה אח''כ השתפר ועבר. מכירה כאלה שהיו צריכים לפתוח ולתפור מחדש.
ב"ה שתי לידות הבאות לידות וגינליות (למרות הלחץ מהרופאים לקיסרי) עם חתך יזום.
אחרי לידה שניה היה מאוד קליל ביחס לראשון (גם הזדהם), ולידה אחרונה בקושי מורגש.
אז זה משתפר אצלי מלידה ללידה ב"ה!
ממליצה ללכת לבדוק את זה אצל רופא מומחה לקרעים.
*מאנונימי כי לא מעט מכירים את הרקע לידה שלי
הוי,מקלדתי פתחאחרונה
היו לי מלא תפרים בלידה ראשונה. אחרי חצי שנה הגעתי למרפאה ייעודית בשערי צדק יש שם כירורגית שבודקת את זה, אצלי אכן היה משהו לתקן (בדקה ובמקום טיפלה, כל הסיפור היה 10 דקות בערך ...) רק אז התחלתי להתאושש. ומהר.
אולי שווה גם בזמן הריון ללכת לודא שהכל תקין. (רק כדי לא לסבול, לא בקטע של דחוף)
החלק המעודד שבלידה שניה היתה לי פתרונות קטנה ושירים מהיר, ובשלישית לא היו כאבים כבר אחרי שבוע.
שיהיה בקלות חוויה מתקנת!
אין לי איפה לפרוקאנוונימית1
חזרנו משבת אצל חמותי.
אני מרגישה שאני פשוט מתפוצצת מבפנים.
אין לי יכולת לשתף אף אחד באמת.
חברות- לא שייך בכלל.
אמא שלי- לא באמת נעים.
את בעלי המתוק- למרות שהוא כל כך מבין, מסכים ומכיל, יש גבול כמה אני יכולה לשתף. אלה ההורים שלו.
אבל שנים על גבי שנים של מטענים, פערי מנטליות קיצוניים. אני יודעת בשכל שהן אנשים טובים אבל אני פשוט סובלת להיות איתם. מכל מיני סיבות.
כשנגמרת שבת אצלם אני מרגישה שהחמצן נגמר איתה.
פשוט יושבת בשירותים שלי עכשיו ובוכה כי אין לי איפה לפרוקקקקק
לי יש חברה אחתמתיכון ועד מעון
שלה אני פורקת הכל, פחות שייך לפעמים מול הבעל ואני חייבת לשתף, החברה הזו לא מכירה בכלל את הנפשות הפועלות אז מרגיש לי שזה פחות גרוע.
לפעמים אני פשוט חייבת כדי לא להתפוצץ
לחברה אני לא מרגישה בנוח מחשש שיום אחדאנוונימית1
היא תפגוש את חמותי או משהו...
כלומר אם מארחים אצלנו אז היא יכולה לפגוש את השכנות שלי.
וחברות טובות ממעגלים אחרים מכירות אותה...
אבל שמחה שמצאת לעצמך כתובת🩷
תפרקי קודם כל לתוך עצמךמדברה כעדן.
יומן, אולי פה...
הפריקה היא חשובה ממש ממש
לתת לעצמך להרגיש הכל...
ואז לחשןב איך את מתקדמת... לי זה עזר לפני כמה ימים... ואז חשבתי עם עצמי איך אני מתקדמת עם הרגשות שלי...
(בנושא אחר)
אפילו פה יש לי טיפה היסוס.אנוונימית1
זה לא נעים לי לכתוב שאני לא סובלת את חמותי.
אבל זה המצב.
ומכיוון שאני יכולה רק לשנות את עצמי, אני מתוסכלת מזה שאני לא מצליחה להתקדם.
מנסה להיות בעין טובה. מנסה ללמד זכות.
אבל אפילו בלי קשר לדברים המורכבים ומטענים שיושבים שם שנים....
בכללי אני שונאת ליסוע אליהם. לא נוח שם בכלל, לא נקי, האוכל על הפנים, וגם.... זה קצת הזוי לומר- חמותי פשוט מריחה נורא. אני לא חושבת שהיא שמה דאודורנט מימיה. ואני סופר רגישה לריחות. היא אמרה פעם לגיסתי "אני לא מזיעה אז לא צריך לכבס את הבגדים שלי".
חברות- היא לא מכבסת את הבגדים שלה!!
ואתן לא מבינות כמה קשה לי לחבק אותה לפני שבת ואחרי. אני לפעמים יוצאת כדי לנשום אוויר כי רק להיות לידה זה טו מאצ' לעיתים.
בשבתות קיץ- ה' ירחם כי הם גם לא בקטע של מזגן.
וואי תקשיבו בחיים לא חשבתי שאני אכתוב את הדברים האלה
אוי, ממש קשה
ריבוזום
תודה על החיבוק♥️ אני חושבתאנוונימית1
שהקושי נובע מכל מיני דברים.
א. איך הגעתי למצב שאני לא סובלת בן אדם ככה? ועוד משפחה? לפעמים יוצאים ממני רגשות מפלצתיים על כל דבר שזז בהקשר של חמותי
ב. הניפוץ חלום. תמיד חלמתי שחמותי תהיה חמות כמו אמא שלי... זורמת, כייפית, שיח פתוח ומחכים. אין את הדברים האלה בשוםםםם צורה. אין לה חוש הומור, אין לה אינטליגנציה רגשית בכלל- למשל היא לא מבינה את כל השיח הזה של תיקוף רגשות. אז כשהילדה שלי נופלת ובוכה ואני אומרת "אוי מתוקה שלי זה באמת כאב" אז היא אומרת "לא לא, לא קרה שום דבר".
או שבכללי בעלי אמר שאין עניין להסביר לה שנפגעתי או שהוא נפגע כי היא לא מסוגלת לדבר על רגשות. השיח איתה מאוד שטחי כזה.. אז מתוך נימוס אני מפתחת איתה שיחה אבל אי אפשר לנהל איתה שיחות אינטלגנטיות או משהו כי היא לא מבינה (היא גם אומרת את זה). אז זה יכול להיות מאוד מעייף לקשקש סמול טוק שבת שלימה. ב"ה יש גיסים וגיסות מהממים שאפשר לדבר נורמאלי איתם
ג. הם באמת בסופו של דבר אנשים טובים. אני מבינה את זה היטב בראש. וזה עצוב לי שאני לא מסוגלת לעשות סוויצ' בלב כי הם לא עושים שום דבר מרוע. אז למרות שקשה לי, אני לא מעוניינת לפגוע בהם
זה נשמעאיזמרגד1
שהניפוץ חלום הוא החלק הכואב מבחינתך. שעוד לא השלמת עם זה שחמותך היא לא מה שחלמת.... כי סך הכל ממה שכתוב פה נשמע שהיא בנאדם טוב והכל, רק לא מה שחלמת עליו. אם תשלימי עם זה, אולי יהיה לך יותר קל.
ועוד משהו, יכול להיות שאת מעריכה אנשים לפי האינטליגנציה שלהם? ראיתי שהרבה פעמים לאנשים אינטליגנטים קשה להעריך אנשים שהם לא. אולי כדאי להתמקד בזה, למצוא את הדברים הטובים שיש בה (ובטוח יש אם היא גידלה את בעלך) ולמצוא מה בה ראוי להערכה.
בוודאי שזה משהו שאני צריכה להשלים איתו
אנוונימית1
חלק מהקושי שלי זה שהשכל מבין אבל הוא לא מצליח להשליט על הרגש...
אני חושבת אבל שזה באמת ערבוב של כמה דברים יחד. כלומר זה לא רק הניפוץ חלום. זה גם דברים שהיא עושה שלא קשורים לקשר שלנו.
לדוגמא, אני מגיעה מבית שמקפידים על ההלכה, וזה ממש חלק ממני באופן מובהק.
ב"ה בעלי הוא גם ככה וזה חשוב לו.
ההורים שלו, פחות. בלשון המעטה.
לכאורה זה בכלל לא קשור אליי! עבודת ה' שלהם ומה אני נדחפת.
אבל כשאני מתארחת, זה כן משמעותי.
כי יש דברים כל כך קריטיים בכשרות למשל שאין לה כח או שזה לא משנה בעיניה.
ואז זה כן משפיע עליי. אם זה לא היה משפחה בחיים לא הייתי אוכלת אצלם. ב ח י י ם.
פעם אחת שהיינו אצלם אז היא הוציאה עוגת שמרים. ואז שניה לפני שאכלנו היא זרקה שאחותה הכינה... אחותה לא שומרת שבת בכלל!! לא שומרת כשרות!! רק לא אוכלת בשר וחלב ביחד. מה נסגר שהיא הגישה את זה?!?!
עכשיו ברור שיש דברים שלא קשורים אליי בכלל אבל בגלל המנטליות שממנה אני מגיעה, קשה לי להעריך אותה.
אני מעריכה את זה שהיא משתדלת מאוד שיהיה קשר טוב בין הילדים. שהיא משתדלת להתעניין. שהיא סבתא אוהבת לנכדים.
אבל לצערי אני לא מצליחה שהדברים האלה יהיו הדומיננטיים בלב... השלילי גובר על החיובי
גלויה
וואוו...
חיבוק לך.
קשוחהמקורית
אם זה ינחם - אני אוהבת מאוד את חמתי, וגם היא לא בקטע של מזגן ולא בקטע של דאודורנט לדעתי😵💫
אבל יש לה אחלה אוכל והיא נקייה באוכל ולא מעניין אותי מה היא עושה עם הכביסה שלה האמת
למזלי בעלי שם לה תנאי שאם היא רוצה שנגיע שתדליק אותו ותוודא שהוא גם עובד (היו כמה חודשים שהיה מקולקל והיא מבחינתה הוא לא חסר לה וסבלתי נורא. סבלנו האמת, ואני עוד לא ישנה שם ולא מחבקת אותה או מתקרבת יותר מדי,רק בחגים שמביאה לה מתנה)
זה שאת אוהבת אותה כבר זכית במליון דולר
אנוונימית1
היא באמת זכייה כחמה האמתהמקורית
אוי זה קשה ממששמ"פאחרונה
אולי פסיכולוגית?נעמי28
בכנות, זה עוד יותר יבאס אותי להוציאאנוונימית1
במיוחד שאחד הדברים שנפגענו ממנה זה שהיא לא מעוניינת לעזור לנו כלכלית לעומת האחיות של בעלי כי הם בונים על ההורים שלי לעזור לנו.
ונכוןןןןן שהם לא חייבים לנו כלום כלום כלום. ואפשר לזרוק עליי עגבניות שאני חצופה וכפויית טובה וכו
אבל בואו, אפשר גם להבין למה זה יכול להעליב היחס המבדיל הזה
וואי איך אני מבינה אותךאני=)
מתמודדת עם משהו מאוד דומה. צריך לדעת לעצמינו קודם כל שזה באמת לא מקרה קלאסי וההתמודדות לא פשוטה! אישית הפסקנו להגיע לשבתות.
ובקשתי בפירוש בלי חיבוקים. אני ממש נמנעת. מנסה להיות נחמדה ולעזור מרחוק בהרבה מורכבויות שיש במשפחה.
משתפת אותך בכנות שזה היה תהליך של כמה שנים להבין שאנחנו ממש בסדר ויש כאן מורכבות אמיתית שלא מאפשרת את הקרבה שדמיינתי, אלא מצריכה מסירות מסוג אחר.
מגעיל אצלם נורא. ממש הדוגמאות שהבאת. כשאנחנו מגיעים אנחנו שוטפים רצפה ומבינים שהפעם האחרונה שהיא נשטפה היתה פעם שעברה שהגענו. (ולא מגיעים הרבה כאמור) בקיצור..... חיבוק מבין ומזדהה. את גיבורה ואלופה שככה מתאמצת ומכבדת ונזהרת בכבודם.
נשמע טעון ומציף. מה עם לפרוק לצ'אט? אני עושה את זהאביגיל ##
הרבה
מתלבטת אם זה נחשב לשון הרע 🤔🤪אביגיל ##
חחחחחחחחחאנוונימית1
אוף זה כואב 🫂אוזן הפיל
אני שומעת ממה שאת כותבת שאת קצת דומה לי
מרגישה רגשות קשים, אבל הראש רציונלי ופרופורציונאלי, ולא "מאשר" את הרגשות.
והפער הזה קשה מאד, הוא גורם לנו להרגיש משוגעות, כח למה אני יודעת א ומרגישה ב, אני לא רוצה להרגיש ב. זה לא הגיוני להרגיש ככה, זה לא פיר להרגיש ככה.
אז אני כאן כדי לומר לך שאני מבינה, ומשהו שלמדתי זה שאין רגשות "רעים", רגשות נועדו שירגישו אותם. מותר וכדאי לשבת בתוכם, כן, גם אם זה לא נעים.
וכמו שאת בתור אמא מדהימה שמתקפת את הרגשות של הילדים שלך כמו שכתבת, תהיי קצת אמא לילדה שבתוכך ותתקפי גם את הרגשות שלה.
ואת יכולה לכתוב מכתב לחמותך, שלעולם לא תשלחי, והוא יהיה קשה וכואב ואחכ תזרקי אותו. ואת יכולה גם לכתוב מכתב לעצמך - החמות העתידית, שבו תספרי לעצמך איזה חמות את הולכת להיות
וואו איזו מהממת את. כתבת כל כך אמפתיאנוונימית1
ומחזק...
תודה רבה רבה!!
מרגישה שאת מבינה בול. ואיזה רעיון מקסים לכתוב לעצמי איזו חמות אהיה... זה ממש לנתב את המחשבות למשהו חיובי ובונה.
מעריכה מאוד!!
באהבה❤️אוזן הפיל
לפעמים אפילו לכתוב לעצמך או בפורום למשלים...
משחרר את הצורך לפרוק, עצם הכתיבה היא הפריקה.
קרה לי שכתבתי דברים בפורום ועצם הכתיבה כבר הקלה עלי, שלא הזדקקתי לתגובות בכלל
ויש לי מחברת שאני כותבת דברים, בכלל תובנות מחשבות,ף לעשות לעצמי סדר בראש. שמחה שבעלי לא יכול לקרוא את הכתב שלי חחח
נכון♥️אנוונימית1
אם הסבל קשהEliana a
להגיע פחות לשבת שלימה
ויותר לבקר מידי םעם
למה לא שייך לדבר עם חברה?ואז את תראי
לאן הולכות לטייל בחול המועד?אוויר לנשימה
בדרך כלל אנחנו מטיילים מלא
עכשיו ממש מתלבטים מה לעשות…
אולי אפשר לבקר בחוותפרח חדש
תסעו לדרום-לכיש-שומרון-בקעה-בית שאןפה משתמש/ת
אבל תלוי איפה אתם גרים ומה בדיוק מחפשים
אנחנו לא מטיילים השנה…רוני 1234
עושים על האש
מתנפחים שהמועצה ארגנה בקרבת מקלט
חבל לקחת סיכונים מיותרים
לא כל טיול=סיכוןפרח חדש
לא יודעתים...
אתמול טיילנו ליד הבית וכשהיתה אזעקה רצנו לבניין סמוך
קצת קשה גם עם תינוקת שצריך לסחוב....
אנחנו כנראה נטייל בבקעה מחר, הבנתי ששקט שםשיפור
אנחנו היינו היוםמקרמה
מהמם ושקט
קחו בחשבון ששומעים אזעקות הירדן
בארץ היו אזעקות בערד
וכל ירדן הפעילה סירנה....
הם כנראה לא ממקדים לאזור
יש לך המלצה למקום ספציפי?שיפור
מה רמת קושי?מקרמה
אם אתם אוהבים מסלול קצת מאתגר
אז יש את תלכיד פיראן
אנחנו עשינו מסלול מעגלי
התחלנו בבאח נחל/פלס
ירדנו לואדי
טיפסנו לחווה של אורי
וחזרנו דרך הכביש לרכבים
הכל פורח ומקסים
יש ילדה בת שנתיים, אז כמה שיותר קלשיפור
בן השנתיים היה במנשאמקרמה
בני הארבע- חמש כבר צעדו הכל לבד
לדעתי זה מסלול די קשהוהרי החדשה
עם קטנים
יש שם סולמות בקיר שצריך לטפס עליהם וזה מפחיד עם קטנים
תלכיד הוא קשה!מקרמה
אז פחות מתאים לנו, תודה בכל מקרה!שיפור
ומה עם הדרך?חילזון 123
בדר"כ אני לא מטיילתoo
לא אוהבת פקקים
אבל עכשיו הכבישים פנויים
אז לקחתי את הילד לחוף
תרפיה בחול
קצת טבל רגלים
אסף צדפים
היה כיף
ולא היו אזעקות
לא בדרך ולא בים
נסענו למקומות שאין בהם חשש אזעקותניק חדש2
איזורי העוטף שקטים יחסית.
לקחנו את הילדים לפארקים.
נהנו מאד.
מחר על האש עם המשפחה
שלישי אולי איזו חווה לשעתיים בבוקר.
טיילנו היום בחווה בשומרוןפרח חדש
הילדים מאוד נהנו
אחכ נכנסנו ליישוב ושיחקנו בגינות
מזג אויר מעולה
ולא היו אזעקות
איזה טוב שיצאנו מהבית קצת
המצב בבית כבר הגיע לחרום 🙃
אנחנו חיפשנומדברה כעדן.
איפה טיילתם?אוויר לנשימה
יצאנו היום לפארק בעיר קרובהדיאן ד.
לא משהו מיוחד,
הכי חשוב שקרוב למרכז מסחרי עם ממ"ד
הילדים נהנו עד השמים וגם אנחנו
ממליצה בחום על זהאנונימית בהו"ל
אם יוש רלוונטי לכם
היינו אתמול עם כל המשפחה המורחבת והיה מדהים!
בקושי יש שם אזעקות ויש שם מיגונית קרוב
והאנשים שם ממש חמודים! היה מעניין לשמוע על המקום ולדבר איתם...
רק מזכירהמדברה כעדן.
ההנחיות הן לנסות להיכנס לישוב הקרוב בהתרעהטארקואחרונה
ואם לא אפשרי(בהרבה מקרים זה רחוק מידי)
להמשיך לנסוע ולא לעצור בצד בדרכים מסוכנות בטחונית.
אנחנו לא יוצאים למסלולי טיול בדרכהמקורית
כן קובעים אבל עם חברים/ משפחה לעל האש בטבע/ בבית
השנה לא יצא לפועל, הן בגלל המלחמה והן בגלל שאני נאלצת לעבוד בחול המועד ולמי יש כח לארח אחרי יום עבודה
אבל לא מוותרת על להוציא את הילדים מהבית
אתמול היינו בחוץ בפארק, היום כנראה אקח אותם לחוף לשחק בחול
לא כמו חול המועד רגיל, אבל יותרטוב מלהיתקע בבית 
את ה"על האש" עשיתי להם אתמול בבית בנינג'ה
יש לכם נינגה לפסח או שהכשרתם את הרגיל?רוני 1234
לפסחהמקורית
יש לכן רעיון מה במאכלי פסח גורם לכאבי בטן אצל הקטנאוהבת את השבת
הוא מתענה ממש..
אנחנו לא אוכלים קטניות..
אני חושבת שהתחיל לבכות עוד לפני שאכלתי מהמצות...
(והאמת גם לא יודעת איך להתנזר ממצות ...)
מצות על כל צורותיהןאמא לאוצר❤
כולל קמח מצה וכו'
לי זה עושה כאב בטן נוראי כל שנה
אני פשוט לא יכולה לעכל את המאכל הזה
אויש קשוח.. מה את אוכלת??אוהבת את השבת
קמח תפואאוזן הפיל
וכל מה שעשוי ממנו (עוגיות, עוגות, בלינצ'עס, קרקרים)
זה פשוט נהיה גוש בקיבה וגורם לכאבי בטן
וואוווו תודה חשוב..אוהבת את השבת
קרה לי עם אחד הילדים שהיה תינוק קטן ממש בפסחאורי8
אני חושבת שזה מהמצות. אחר כל השתדלתי לא לאכול מצות, חוץ ממה שחיבים
והתינוק היה רגוע. גם אנחנו לא אןכלים קטניות מצאתי מה לאכול.
מעניין.. מה אוכלים??אוהבת את השבת
זה באמת קשהאמאשוני
אוכלים דגים עם הרבה ירקות.
אפשר להקפיץ חזה עוף עם כרובית.
קציצות בשר עם רוטב וקינואה
בבוקר חביתה עם גבנצ וירקות.
תנסי מצות שיבולת שועל זה קצת יותר שפוי.
מרק עוף עם ירקות
עוד קצת וזה נגמר
לא אוכלים קטניות.. אבל תודה!אוהבת את השבת
יש דעות שקינואה זה לא קטניותקופצת רגע
אהההאוהבת את השבת
לא שזה לא קטניות, אלא שזה קטניות שלא היו בגזירהיעל מהדרום
אכן. התכוונתי לא קטניות לעניין איסור קטניות בפסחקופצת רגע
רעיונות ממש טובים!אוהבת את השבת
אם אתם לא אוכלים קטניות, אולי יש יותר מוצרי חלבכורסא ירוקה
נמנעת מחלבי..אוהבת את השבת
כי עושה לו כאבי בטןאוהבת את השבת
לאכול מלא חלבונים וירקותמחי
אני לא אוכלת מצות מחוץ לליל הסדר והסעודות כי זה עושה מלא כאבי בטן.
מתמלאים מעופות, דגים, בשרים עם ירקות חיים/אפויים/מבושלים וכמובן הרבה תפוחי אדמה. לא לשכוח לשתות הרבה מים. שקדים ואגוזים זה גם משביע. שייקים של פירות בין לבין.
ואיך בא לי להראות את זה לכל הטוענים בתוקף (ובתוכם רופאים) שהאוכל לא עובר בחלב אם ולהתנזר מחלבי וכו' זה מיתוס 🥴
חיבוק לקטני!! מקווה שירגיש יותר טוב בקרוב!
לצערי יש הרבה רופאים שלא מבינים בזהרק טוב!
כולל רופאי גסטרו.
רופא התווכח איתי שהשילשולים של הבן שלי זה דבר נפוץ בגיל ולא קשור לאוכל שאני אוכלת. בפועל היתה מובהקות מוחלטת בין המאכלים הבעייתיים לו (לקח לנו זמן לעלות עליהם) לבין השילשולים. ברגע שגילנו את הכל לא היה שילשול אפילו פעם אחת! למרות שהיה במעון וזה גיל שילדים נדבקים הרבה אחד מהשני.
לפני כמה זמן הייתי איתו אצל רופא גסטרו אחר, אמרתי לו מה היה לו כתינוק, מיד כתב את זה בהיסטוריה הרפואית עם השם המקצועי. רופא שמכיר ומבין.
תודה רבה על כל העצות!!!אוהבת את השבת
תאכליבשורות משמחות
חלבונים וירקות יחד
ולא לערבב עם מצה בכלל חוץ מסעודות שבת-חג מאוד יכול להקל על העיכול לאכול קודם מצה לסיים ואז לאכול ירקות ובסוף חלבון
או לאכול מצה עם ירקות בלבד גם אפשרות
מעניין ממש. תודה!!!אוהבת את השבת
תפוחי אדמה בכמות גבוהה!חוזרת בקרובאחרונה
חודש שישי ופתאום נהייתה לי ראייה כפולהאנונימית בהו"ל
אם זה יקרה שוב תלכי להבדקרוני 1234
לדעתי להתקשר לרופא משפחהעם ישראל חי🇮🇱
להתייעץ
לא לחכות שיקרה שוב
זה יכול לנבוע משינויים הורמונליים או רעלת הריון חלילה ועוד ויכול להיות כלל לא קשור להריון
הייתי הולכת ונבדקת ומסירה דאגה מליבי
חשוב למדוד לחץ דם, זה יכול לקרות מרעלתכורסא ירוקהאחרונה
אני שומאת את החג הזהנפש חיה.
🫂🫂🫂רקאני
האמת שהרגשתי ככה לפני החג
ודאגתי לעצמי לכמה שיותר דברים שאני אוהבת שימתיקו לי אותו
ועכשיו ממש בסדר לי ברוך ה'
ברוגע
אני גם חשבתי ככה בהתחלהנפש חיה.
+ מריבה לפני החג שלא יצאתי ממנה
כי נפגעתי ממש
ואני לא רוצה לפתוח את זה עכשיו. אין מצב.
קשוח ממשרקאני
חיבוק ❣️
אויש🫂יעל מהדרום
חיבוק גדול ונשימה עמוקהשופטים
מתואמת
את שונאת את החג או את הדברים הנלווים לו?
תנסי לעשות הפרדה, בשביל הנפש שלך - חבל להרגיש שחג אחד מן החגים שנתן לנו הקב"ה הוא לא נחמד לנו...
זה עבודה גם להפרידנפש חיה.
וכשאני כועסת מאוד
זה מאוד קשה לישות את זה
ולהיות ממוקדת
כי אפילו לפרוק את הכעס לבעלי
אני לא תמיד מצליחה.
זו באמת עבודה קשהמתואמת
לא סתם אנחנו עכשיו בימי עבודת המידות של ספירת העומר...
מאמינה בך שתצליחי בסוף❤️ אם לא השנה - אז בשנים הבאות...
💙💙נפש חיה.
לא יודעת כמה זמן אתם נשואים ואם יש ילדים קטניםאנונימית בהו"ל
אני הרגשתי דברים דומים, כל חול המועד מחדש היה החלום ושברו..
אבל פתאום הילדים גדלו קצת, וגם למדתי איך לדבר שיהיה לו קל לו לקבל את הדברים וגם הוא למד אילו דברים יותר חשובים לי, והיום גם אם לא תמיד הכל מושלם ויש ציפיות וריבים אנחנו מצליחים להתגבר מהר יותר..
אז באמת צריך לתחום את הכעס והאכזבה לרגע הזה ולהאמין שברגע הבא ממש יכול להיות יותר טוב.
וכל מריבה וכל שנה יש התפתחות ואפשר להגיע למקום אחר.
מתפללת בשבילך לסיעתיא דשמיא וקירוב לבבות
עברנו את הרוב 🤗אמאשוני
בבוקר הנחמה הייתה שעברנו את רוב ימי השבתון (חג, שבת)
היום אפשר לומר שעברנו 4. נשאר 3 ב"ה
חיבוק יקרהנגמרו לי השמות
ב"ה שיהיה לך רק טוב ❤🙏
