במצוקה .. אשמח לעצותהריון ולידה2
יש לי פעוטה אחת ואני נמצאת במצב בזוגיות לא משהו בכלל בלשון המעטה.. התחתנתי בגיל יחסית מבוגר ואני מאוד חוששת להביא עוד ילדים עם בעלי כיוון שמרגישה שהזוגיות הזאת לא טובה לי ועשיתי טעות שהתחתנתי מהסיבות הלא נכונות... רווקות מאוחרת וכו... חייבת עצה מה לעשות בינתיים אני קצת מתחמקת ממנו ויוצא שרבים הרבה .. אני לא רוצה להביא ילדים בהרגשה כזאת שאני לא אוהבת אותו ויש המון ויכוחים וחיכוכים .. אני יודעת שאפשר ללכת לטיפול וכו'.( למרות שלפעמים בתוך תוכי לא מאמינה שזה יעזור כי לא התחתנתי מאהבה יותר שיקולים שכליים ועכשיו כל הקשיים צפים חזק ). אבל רציתי עצה מה אפשר לעשות עם עניין הפוריות עד שתהיה החלטה כי בינתיים הזמן עובר ואין לי עוד הרבה שנות פוריות אני כן רוצה עוד ילדים אבל הגעתי למסקנה שאני לא בטוחה שאני רוצה אותם איתו לצערי הרב ועם הרבה כאב זה נאמר...
אשמח להתייחסות...הריון ולידה2
מקסימה,שוקולד פרה.
אין יותר מדיי פתרונות קסם.
את בעצם נמצאת בסוג של מבוי סתום, שאותו את מתארת היטב: את לא רוצה את בעלך אבל רוצה עוד ילדים.
משום מה טיפול לא ככ נחווה אצלך כפתרון רציני שנותן תקווה, מה גם שמדובר,ר בתהליך ואת לא יודעת אם זה בהכרח ישנה את מה שאת מרגישה.

אם הייתי במקומך כן הייתי מביאה ילדים,
ומנסה כמה שיותר, במקביל, לטפל בזוגיות.
אם הולך- מה טוב. הרווחת כפול.
אם לא הולך- יש ילדים. וגם אין תחושת החמצה לגבי שנות הפוריות.
אם לא תביאי ילדים עכשיו.. זה עלול לקחת הרבה מאוד זמן עד פרק ב'.

הכי חשוב זה לא להזניח את הזוגיות,
ולא להשתמש בבעל כבנק זרע בשביל ילדים.
הרי מבחינתך- יש מצב גדול שיום יבוא ותתבעי מזונות עבור הילדים האלו.זה לא הוגן עבורו.
את צריכה להיות כנה ואמיתית בקשר שלכם ולעשות השתדלות גדולה כדי שיישאר הבית.

גם אם לא אהבת אותו מלכתחילה וכו'.
מכירה זוגות שיפור אחד על השניה והיום התביעות ההדדיות מתעופפות ביניהם...
מסכימה מאדמיואשת******

מוסיפה רק שיש כמובן אפשרות להקפיא ביציות, אבל איך תסבירי את זה לבעלך? ובכל מקרה זה לא מבטיח כלום בעתיד. רק מאפשר עד גיל מבוגר יותר. וזה יקר.

 

את צריכה לקבל החלטה. לדעתי ללכת ליעוץ זוגי, להקציב פרק זמן של חצי שנה. אם אחרי חצי שנה אתם במגמת שיפור להביא עוד ילד ואם לא אז לשקול לחתוך ולחפש שוב (ואולי תוך כדי להקפיא ביציות)

לשבת בבית ולהתלבט ולא לנסות לטפל בכלל לא יביא אותך לשום מקום.

ממש לא מסכימהיעלז

ילדים הם לא פלסטר והם לא ניסוי. את יוצרת אדם עם רגשות, עבר, הווה ועתיד. ילד צריך להביא כשאת יודעת בליבך שתוכלי לתת לו משאבים חומריים ומשאבים רגשיים של חום, אהבה, תמיכה וכן, גם דוגמא למערכת זוגית בריאה ואוהבת. משפחה תומכת ואוהבת מעניקה לילד כ"כ הרבה ביטחון ומודל נכון ובריא לזוגיות וליחס שצריך לשרור בין בני זוג שיבוא לידי ביטוי לכשיגיע לבגרות. אני רואה אצל כ"כ הרבה חברות שלי מודל זהה לזוגיות של ההורים שלהם שזה פשוט מפחיד. אם תיוולד לך בת, את רוצה שהיא תגדל בבית שבוא היא רואה אישה לא מאושרת, שתראה שזה בסדר להתפשר ולחיות עם מישהו שלא אוהבים ושלא מסתדרים איתו? האם זה מה שאת מאחלת לה? כי זה פעמים רבות מה שקורה בסופו של דבר.

 

ילדים להורים גרושים חווים המון קשיים רגשיים. נכון שזה נפוץ היום מאוד, זה עדיין לא אומר שלכל מקרה לגופו זה לא כואב נורא ועבור ילד התחושה היא שכל מה שבטוח ויציב בעולם- כבר לא נמצא.

אני בעד גירושים אם דברים לא עובדים, אני לא חושבת שצריך לסבול בזוגיות *אבל* להביא ילד כשביודעין את משערת שכנראה תתגרשו? תנסי באמת לחשוב מה יכול לעבור על הילד מבחינה רגשית.

מזמינה אותך לראות את התוכנית (המעולה, אגב)- 'סליחה על השאלה' עם ילדים להורים גרושים. לי אישית נקרע הלב. תראי ותחליטי אם זה רעיון חכם להכניס נפש חדשה ותמימה למערבולת כזו.

 

 

מצטערת אם זה כנה מדי אבל אני חושבת שזה נושא שצריך לשקול בכובד ראש ולחשוב על כל ההיבטים

 

אני בת להורים גרושיםתפוחים ותמרים
שנישואיהם היו בעייתיים לכתחילה (לא מעוניינת להרחיב), וממש לא מצטערת על הגעתי לעולם.

אספר לך מה הדברים החשובים שלמדתי מהזוגיות של ההורים שלי -
1. אדם הוא מי שהוא. אי אפשר להיכנס לזוגיות מתוך כוונה 'לשפץ את השני.
2. אהבה היא חשובה מאד אבל היא לא תנאי מספיק לזוגיות טובה.
3. צריך שניים למלחמה. אחד יכול להניע פיוס.
4. מי שזוכה לזוגיות טובה שישמור עליה מכל משמר.

גם אחותי וגם אני זכינו בבני זוג נהדרים.
לא יודעת איך הייתי עוברת את החיים בלי אחותי (היחידה). היא אחת הנפשות הקרובות אלי בעולם כולו.
לא כל כך בקלות הייתי מוותרת על האפשרות לאחאות.

מזכירה לך שהפותחת לא צעירה ואי אפשר לדעת לאן החיים יקחו אותה.
מסכימה ממששוקולד פרה.
וגם-
לפי הודעתך יעלז,
אז גם נשים מכוערות לא יכולות להביא ילדים (כי הרי הילד יצא מכוער, והוא יחווה סבל חברתי)
ובטח שלא נשים נכות, חרשות, בעלות הפרעה נפשית כלשהי, עם סיכוי לדיכאון אחרי לידה, סתם ממשפחות דפיקות, נשים עניות וכו' וכו'.
כמו שכתבה לך תפוחים ותמרים-
גירושין זה לא סוף החיים.
תאמיני לי שאם נחשוב עבור הילד,
יכול להיות שהיה מעדיף שלא להיוולד גם אם היו לו כל התנאים שבעולם (!)
אין לנו יכולת לדעת האם העובר יעדיף להיוולד או לא.
ילדים נולדו גם בשואה.
בטוחה שהם שמחים שהוריהם הביאו אותם לעולם.
סתם מעניין אותי לדעת..הריון ולידה2
אתן לא חושבות שיש דבר כזה חוסר התאמה?? חשבתי שזה מתאים גיליתי שלא .. אנשים עושים טעויות ובלי להכנס לנושא של אמונה שזה מה שה' רצה תיקון שלך וכו.. לא סתם נתנו אפשרות להתגרש ביהדות ..
אני חושבת שרוב הזוגות לא מתאימים...שמחה
"גברים ממאדים ונשים מנוגה".
בעלי ואני ממש לא מתאימים. הוא אומר שסדר ונקיון חשוב לו, אבל אני לא מצליחה להבין איך הוא מאפשר בלאגן ולכלוך ברמות שאני לא מצליחה לתפקד בהם.
אני צריכה שהכל יהיה מאורגן ומתוכנן מראש, וזה מפריע לו. הוא רק רוצה לזרום אפילו שזה מחרבש בסוף דברים שהיינו רוצים.
אני חושבת שלא צריך ללכת לרופא על כל שטות- ולדעתו זה חוסר אחריות.
ועוד....
וזה ככה כי אנחנו שונים, מבנה הנפש שלנו שונה מעצם היותנו גבר ואישה, וגם בגלל שגדלנו במשפחות שונות.

הסוד של החיים המשותפים הוא לא התאמה, אלא עבודה. כל אחד צריך לדעת להתאים את עצמו לבן הזוג. והעבודה הזו (שלפעמים מוציאה מהדעת!!) מולידה אהבה גדולה.

האפשרות של גירושין היא גאונית, ולא הייתי מוותרת עליה. קודם כל- כי יש אנשים רעים שחובה שתהיה אופציה לברוח מהם, או מצבים מסובכים שחייבת להיות אופציה לסגת מהם.
ובנוסף- כי בכל מערכת יחסים נורמלית בין שני אנשים טובים ונורמלים צריך לדעת שאם לא תהיה השקעה- הכל יתפרק! האופציה של הגירושין היא תמרור אזהרה בשבילנו שלא נהיה שאננים. כי אם כן- אנחנו עלולים להגיע לשם.
ולא, ממש לא כדאי להגיע לשם. כל כך הרבה אנשים שהתגרשו וחשבו לבנות פרק ב- מוצאים עצמם מתגרשים פעם שניה ופעם שלישית. אם אין נכונות לעבודה- שום מערכת יחסים לא מחזיקה. ואם יש נכונות- אפשר לצלוח באהבה גם חוסר התאמה קיצוני.

הפעם היחידה שהזכרתי גירושין ביני לבין בעלי היתה בתקופה קשה מאוד בינינו, כשהוא לא רצה ללכת לטיפול, ואני הרגשתי שהוא שאנן ומצידו לא עושה מאמץ לצאת מזה.
זה הלחיץ אותו כי זה היה אמיתי מבחינתי. אם אין אופק- לא הייתי מוכנה להתאמץ בעצמי, או לסבול. וגם כי אנחנו לא משתמשים באיום הזה, כך שזה היה קיצוני.
וזה גרם לו להבין שצריך שינוי דחוף.
והשינוי נעשה.
לא מיד, אלא עם הרבה עבודה, אבל ברגע שיש נכונות ויש השקעה ומאמץ של שנינו ביחד וכל אחד לחוד- כבר צריך להיות סבלניים,
ועברנו את זה מחוזקים. עד שכבר אמרתי למעלה- שאני יודעת שהיום לא אהיה מסוגלת לעזוב אותו.
יפה כתבת👍נביעה
מדהים!!! כל מילה פנינה איזה יום שמח


כן. ברור שיש כזה דברמיואשת******
אבל גם יש אפשרות לנישואים טובים גם כאשר יש חוסר התאמה
והשאלה של בן אדם לדעתי האם הוא מעדיף לחיות חיים טובים גם אם זה לא זוגיות מהסרטים אלא זוגיות טובה מכילה ואהבה נחמדה שעובדים עליה קשה
או לעבור גירושים, שאין כזה דבר גירושים טובים זה קשה פיזית נפשית ויקר, ואז לחפש מחדש מישהו שיהיה לו אהבה באורות עצומים. האפשרות למצוא כזה דבר קיימת אבל זה קשה, ושוב יבול להיות חוסר התאמה, ומי אמר שתמצאי אותו בכלל.
אז יש כל מיני דברים וכל מיני שיקולים
אבל זה ממש לא פשוט שמה שנראה כחוסר התאמה ואולי באמת ממש לא מתאים בהכרח אומר שחייבים להתגרש או לחיות רע. ממש לא
אני חושבת שגם הזוג הכי מתאים עובר שלב של התפכחותכלה נאה
ובזמנים שיש חילוקי דעות וויכוחים זה עולה במחשבה לרוב הזוגות.
האם עשיתי טוב?
אולי מיהרתי?
אולי הייתי מוצאת יותר טוב?

אחר כך יש שלב ההשלמה.
את לומדת להשלים עם החסרונות של בן הזוג. ולנסות לקבל אותו איך שהו.
הבעיה מתחילה אם את רוצה לשנות ולחנך אותו.
צריך להבין שגם לך יש חסרונות. ולכל גבר אחר יהיו חסרונות.

לכן תנסי להשתדל לבנות זוגיות אוהבת כמה שאפשר.
תלכו ליעוץ זוגי טוב.
לא סתם לפרק בית.

האם המצב החמיר אחרי לידה?

לא אומרת שזה המצב אצלך.
אבל לפעמים יש לאישה בעיות הורמונליות מאמצעי מניע. או סוג של משבר אחרי לידה. ואז בגלל הרגישות יתר את יותר עצבנית ופחות שמחה. ורואה את בעלך אשם בהכל.

אני דווקא כן חושבת שיש כזה דברחולת שוקולד
לפעמים הקשיים כן נובעים מחוסר התאמה ועם בן אדם אחר כן היה יכול להיות טוב יותר
ולפעמים זה נכון להתגרש ולהתחתן שוב, כימיה ואהבה הם לא רק דברים שבונים אלא גם תלויים בהתאמה בעיני

בדגש על "לפעמים" כי הרבה פעמים זה יותר קשור להסתכלות שלנו על בן הזוג ואז גם פרק ב לא יצליח
זוגיות מעצם טבעה אינה דבר יציב...שמחה
יש בה עליות ומורדות.
הרבה הורים החליטו להביא ילד לעולם מתוך אהבה גדולה, שאחר כך התנפצה לרסיסים עד כדי גירושין.
ולהיפך. זוגות רבים חווים קשיים וחוסר וודאות, אולם מצליחים להתגבר על כך וממשיכים את חייהם באושר.

זוג צעיר בתחילת חייהם יכולים להחליט על דחיה כדי לברר את דרכם המשותפת. אבל להגיד לאישה בסוף שנות הפוריות שלה לדחות הבאת ילדים לעולם- זה חוסר אחריות לדעתי. כי זו הזדמנות שלא תחזור.
לעומת זאת את מצב הזוגיות שלה בשנים הבאות- אף אחד לא יכול לחזות. היא חווה קשיים כשם שכל זוג חווה קשיים, בודאי בתחילת הדרך המשותפת. בהחלט אפשר להתרומם מהם ולהגיע לזוגיות יפה ואיתנה.
אם הפותחת היתה יודעת בודאות שהיא עומדת בפני גירושין- יש מקום לנסות להניא אותה מלהביא ילדים נוספים לעולם. אבל זה לא המצב, והנסתרות לה' אלוקינו.

בנוסף צריך לקחת בחשבון שמצב של גירושין הוא אמנם מורכב ולא פשוט לכל מי שמעורב. אבל כשנוספת על כך החמצה להורות (למי שלא יזכה אחר כך לילדים)- היא מוסיפה כאב מאוד מאוד גדול.



לכו דחוף ליעוץ וטיפול. אם יש רצון , אפילו מינימלי אפשר לשפץ11אמא

ולחדש כל זוגיות שהיא.

אם את באיזור ירושלים, אני יכולה להמליץ  לך על מישהו

הקפאת ביציות בא בחשבון? זה מה שאני הייתי עושהליאן
הבנתי שזה לא הכי יעילהריון ולידה2
מבחינת שימור הפוריות יותר יעיל הקפאת עוברים שזה מצריך זרע... וגם חציתי את ה35 אז לי יודעת כמה רלוונטי..
אם את עושה חשבון מה לך ולילדה יותר טובליאן
אז במצב הזה זה כן להביא עוד ילד . ככה לבת שלך יהיה אח מאותו הורים . ואת לא תהיי בלחץ להכנס שוב לזוגיות ולנסות להספיק עוד ילד.
אבל מבחינת הילד שיגיע להכנס מראש לסיטואציה של הורים גרושים זה לא פשוט.
למרות שיש היום נשים חד הוריות שבוחרות להביא ילדים לבד ולא חושבת שהילדים סובלים.
לפחות אצלכם יהיה אבא בתמונה.
בכל מקרה בהצלחה בכל אשר תבחרי.
זה מה שגם אני חשבתיהריון ולידה2
אבל מצד שני זה לא עוול ילד לזוגיות במצב כזה? שאני מרגישה ממש לפעמים שלא רוצה אפילו להיות איתו..
מצד שני ממש לא רוצה שהילדה שלי תהיה בלי אחים כי מי יודע מה יהיה אחרי ואם אביא עוד ילדים .. זה ממש פלונטר...
מה בעלך חושב על עוד ילד?ליאן
האם את מסוגלת להציף בפניו את הדילמה הזאת? האם הוא גם רוצה ילד נוסף למרות שיש סיכוי שתגדלו אותם בנפרד?
הוא היה רוצה כי כנראה מבין שאולי גםהריון ולידה2
הוא לא יביא עוד ילדים אם נפרד..
הוא יותר גדול ממני בכמה שנים טובות..
קשה לי להגיד לו את האמת הזאת לגמרי בפרצוף.. למרות שנראה לי הוא מבין שזה חלק מהחששות שלי להביא עוד ילד בגלל המצב ביננו..
את מתארת ריחוק וחרטהתפוחים ותמרים
לא מצב חלילה של יחסים שיש בהם השפלה או התעללות.
השעון הביולוגי לא משקר.
אני הייתי מביאה עוד ילד ובמקביל נכנסת בכל הכוח לשיקום הזוגיות.
זה לא צחוק להיות אמא חד הורית, ואף אחד לא מבטיח לך שתזכי למצוא אהבה עם ילד/שניים.
האם יש בו תכונות טובות?
צדדים חיוביים?
תתמקדי במה שאת *כן* אוהבת בו, בכל חלקיק של משיכה, קרבה, טוב שיש ביניכם, ובסיוע של מטפל חיצוני נסי למצוא נקודות של חיבור ושל אור .

זוגיות לא מגיעה על מגש של כסף. זה שהתחתנת לא בונה לך בית. זו המון השקעה ועבודה.
את אלופה. משפט אחרון מעולהמיואשת******


מי אמר שזה מה שאני חושבת?הריון ולידה2
היתי בטיפול בנפרד ממנו ,ייעוץ אישי וזוגי כי לא יצא לנו ללכת יחד מכל מיני סיבות שלא אפרט פה ...
קצת קשה כרגע בשבילי להגיע לטיפול זוגי בגלל התלות של הילדה בי בשעות הערב שזה השעות היחידות שהוא יכול בגלל העבודה שלו...
אולי כדאי שתבהירי לו איפה את נמצאת ריגשיתמיואשת******

נראה לי שאם הוא יבין שזה טיפול או הולך לפרידה הוא יצליח לתמרן עם שעות העבודה שלו.

זה החיים שלכם!אמא וגם
תמצאו בייביסיטר ותלכו.
וזה בסוף גם החיים שלה.
תהיי בטוחה שעדיף לה הורים בריאים בנפשם ואולי גם עם זוגיות בריאה מאשר להיות איתך שעתיים ערב פעם או פעמיים בשבוע, ולגדול לתוך מציאות קשה.
(ותלות בכל מקרה כדאי לפתור...)
היא בת פחות משנה היא עוד זקוקה לי בהרדמות...הריון ולידה2
נראה לי די הגיוני בגיל הזה זה לא תלות ..
תשמעי, אם היא בת פחות משנה, זה בעצם אומרלהרות כוחות
שאת עדיין "אחרי לידה", הריון ולידה הם טלטלה מאוד גדולה לזוגיות, גם כזאת "מושלמת".
בנוסף, לא ציינת אם את מניקה/ מונעת. ההורמונים יכולים מאוד להשפיע.

אני לא מומחית, ולא מתיימרת לשאת עצות, רק מאירה שייתכן שהתחושות שציינת לעיל נובעות מהמצב הנוכחי, שהוא למעשה זמני, ולא מחייב שימשיך כך בעתיד
כן מניקההריון ולידה2
זה ממש לא פשוטאמא וגם
ועכשיו אני רואה שהגיל שלך מורכב מבחינת שימור פוריות.
מבחינה הלכתית אם לא רוצים להיות עם מישהו, או אם רוצים להתגרש זה בעייתי להיות ביחד
(את יכולה לגגל בני 9 מידות), ועלולים להוולד מזה ילדים עם קושי רוחני.


אני חושבת שכדאי קודם כל להגיע לטיפול, אפילו אישי לפני הזוגי...

וכן את כנראה תצטרכי להחליט אם את מעוניינת לנסות לבנות איתו בית חזק ואוהב או להיפרד.


כואב.
אני רואה את זה עוול לבעלך!כלה נאה
להביא עוד ילד כשאת חושבת להתגרש זה לא הוגן.
אלא אם כן הוא יודע את זה ומוכן לזה.
למה שישלם מזונות לשנים?
צודקת. הקפאת ביציות היא לא ערובה לכלום...שמחה
לצערי מכירה את זה מקרוב (לא אצלי כמובן...).
תהליך בעלות של מאות אלפי שקלים
סבל פיזי ונפשי
ובסוף אף אחד לא מבטיח לך שבאמת יהיו ילדים מהביציות האלה...
את עכשיו נשואה- תהליך של ריפוי נישואין משתלם לאין ערוך מהקפאת ביציות.
אם יש רצון מצד שניכם לעבוד ולהתקדם ולהגיע לזוגיות טובה יותר, שניכם רוצים ילד נוסף, שניכם רוצים (לפחות כרגע) זה בזו- יש לכם בסיס איתן מספיק כרגע להביא ביחד ילד משותף. וזה פיתרון עדיף בהרבה!!
(ולמי שמרגישה שלא כדאי להביא ילד למציאות כזאת- לא בטוח שכדאי יותר לאפשר בעתיד מצב של ילד ללא נישואין מביציות מוקפאות או מזוגיות שאולי תהיה אחר כך ואף אחד לא יודע מה יהיה מצבה, ולהורים מבוגרים יותר...)
אני ממש לא מבינה איך אתן מעודדות אותה להביא עוד ילד??נשואה 3 שנים
קודם כל יש פה עוד בן אדם הבעל שהוא לא מתואר כבן אדם רע אז למה להתשמש בו ואז לזרוק אותו. וגם מסכן הילד.
איך בכלל אפשר להביא ילדים מבן אדם שלא אוהבים?
סליחה זה ממש אנוכיות.
כל עוד את לא מתכוונת להמשיך עם בעלך לא הייתי ממליצה לך להביא עוד ילד.
למה זה להשתמש בושוקולד פרה.

 

אם היא מנסה בכנות להציל גם את הבית?

 

 

 

אם היא מנסה להציל את הביתנשואה 3 שנים
אז זה אחרת לגמרי אבל מההודעה שהיא כתבה זה נשמע דיי נחרץ שהיא לא רוצה אותו.
נשואה 3 שניםהריון ולידה2
ממה זה משתמע ממה שאמרתי? החיים זה לא תמיד שחור לבן או שאת רוצה או שלא... אולי לא יצא לך להיות בסיטואציות כאלו אבל הרגשות כמעט יכולים להעלם כשיש ריבים מאוד לא פשוטים ובעיות ופערים ביננו שאני מגלה כל יום מחדש .. כל כך לא היתי רוצה להרים ידיים והבעיות היו מתחילת הנישואים אבל חשבתי אולי שעם הזמן זה ישתפר ונתגבר .. כנראה שילד מביא איתו אתגרים חדשים ושונים לזוגיות .. ממש מרגישה שזה שינה את הקשר לגמרי.. יש הרבה דברים אישיים שלא אפרט פה יותר מדי כי זה אינטימי מדי אבל בוא נגיד שהקשר האינטימי ביננו נהיה גם בעייתי אחרי הלידה בגלל בעיות שמשפיעות על התפקוד המיני שלו..
הבנתי..נשואה 3 שנים
מצטערת אם זה היה נשמע ששפטתי אותך זאת לא הייתה הכוונה. רק בעיני להביא ילד בלי אהבה זה קצת עוול.
אין ספק שילד מטלטל מאד את הזוגיות. גם לי יש קשיים בזוגיות אבל המפתח הוא לעבוד... השאלה אם את מוכנה לזה או שאת ממש נחרצת?
כי כל דבר אפשר לנסות לשנות.
ומה איתו?נשואה 3 שנים
מה הדעה שלו בנושא? הוא מנסה להקשיב ולשנות?
אני גם חושבת שזה עוולהריון ולידה2
בגלל זה אני ממש בדילמה וזה משבש לי את החשיבה וקשה לי לפעול אני יודעת שזה לא קל להיות חד הורית וכואב לי על הילדה רוצה שתהיה שמחה ושיהיה לה משפחה שטוב לה יחד אבל קשה לי איתו אני ממש מרגישה מיואשת ... מרגישה חוסר באנרגיות אפילו לטפל בזוגיות הזו .
הוא כן מנסה הולך לסוג של טיפול כזה הבנתי שהיא מנסה לעזור לו להבין מה הבעיות שלנו הוא לא מספר לי ממש... מרגישה שהתחתנתי עם ילד לא בוגר ..שלא התפתח מבחינה רגשית
גם אני התחתנתי עם ילד תפוחים ותמרים
תהיי בטוחה שבנקודה הזו את לא לבד
מה שאנחנו עוברות הנשים ...🤦🤦הריון ולידה2
ממש לא לבד....שמחה
נשמע שאת מתמודדת עם בעיות שכל זוג מתמודד איתן בצורה כזו או אחרת, אבל כנראה ככל שמתחתנים בגיל מבוגר יותר- ההתמודדות הופכת קשה יותר.
בכל זאת נשמע שיש מצד שניכם רצון לעבוד ולהתקדם.
אל תתיאשו! תמשיכו לעבוד, בטוחה שהתמונה תתבהר ויהיה לכם טוב יותר!
במקרה זה להביא עוד ילד זה גם אינטרס של בעלהליאן
תקראי את תגובתה .
הייתי מביאה עוד ילד ואז עוזבת .פעם שנייה2


כנ"לליאן
את אמיתית??וואוו
אני אגיד לך משפט קשה והזוי, אך בעיניי אמיתי:נביעה
חצי עולם-
יכול להתחתן עם חצי אחר, ולהיות מאושר.
..
מה זאת אומרת?
זאת אומרת התאהבות היא מנוע נהדר, אך לא ערובה בגרוש לחיי נישואין תקינים. סורי.
אמרת שלא התאהבת, ובנית קשר ממניעים שכלתיים- הרבה עשו זאת ובנו חיי נישואין מהממים. כן. אני אחת מהן.
לא הייתי מאוהבת בבעלי, נישאנו ממניעים שכלתיים- אותו כיון, אותה אמונה, אותם אידיאלים, הוא היה נחמד בעיניי ותו לא..
לא פרפרים ולא בטיח.
היום, 13 שנה אחרי, עם עליות ומורדות-
אני מאושרת בנישואין שלנו, באהבה- העצומה(!) שבנינו, מתוך הקשיים, מתוך הריונות, לידות, והרבה הרבה חיים שעוברים יחד- הנתינה שלך- מולידה אהבה. הנתינה שלו- מולידה אהבה.
האכפתיות, כוס קפה שאת מכינה לו בערב כשהוא עייף- מולידה בכם אהבה.
כשהוא סוחב את סיר המרק לשולחן בשביל שלא תסחבי- מוליד בכם אהבה.
כשאתם נקרעים מצחוק ביחד מאיזה שטות- איזה כיף!
כשהוא מביא לך אוכל אחרי הלידה...
שואל אותך אם את צמאה...
זאת אהבה.
האכפתיות הזאת- שהוא אב טוב לילדייך- זה המשפחה שלך.
זה שלך.
..
מה אני מנסה לומר?
אני מנסה לומר, שאם הוא אדם עם בסיס טוב, לא ח"ו אדם בעייתי באופן יוצא דופן- עצם החיים והאכפתיות בינכם יצרו בינכם אהבה.
זו לא תקווה,
זו עובדה. בע"ה, ובעבודה נכונה, אפשר להקים זוגיות נהדרת, של אמון, ואכפתיות אמיתית.
שזה מחזיק הרבה יותר מהתאהבות חולפת(70% גירושין...).
אבל, צריך להאמין בזה, ולפעול.
אם את רוצה- יש לי מישהי מדהימה שעזרה לי המון בזוגיות,
בפרטי.
בהצלחה רבה!








כתבת מקסים!!יונתי


הוא כן קצת בעייתיהריון ולידה2
יש לו בעיות רגשיות לא פתורות מילדות.. שקצת מתכחש אליהם אבל דברים שסיפר לי העלו את חשדי ואני די קולטת מה הסיפור שלו.. לא שאני מושלמת אבל הוא בנאדם קשה אמנם יש לו לב טוב אבל קשה לחיות איתו הוא מבקר ומעיר לי על כל דבר שאני עושה , אומר לי איך לעשות משהו שלא מסתדר לו עם איך שמכיר... לא ידעתי שבחיי נישואין צריך לחשוב ולהתנהל כמו שהשני עושה.. הוא די מחרפן אותי ..
לכל אחד בעולםאמא וגם
יש עניינים רגשיים לא פתורים מילדות.
יש טווח של מינונים והשפעה שונה, אבל זה קיים אצל כוללללללם.
כך שמעתי מפסיכולוגית ואני רואה גם בעצמי
^^ כל מילה!...שמחה
כן מצד שניהריון ולידה2
לא לכל אחד הרביצו בילדות רואים את ההשפעה של זה עד עכשיו .. לא אפרט יותר מדי (הוא קצת קורבני וחסר בטחון )
גם לי יש עניינים ברור אבל אצלו הביטוי של זה מאוד נוכח ואני רואה את זה בבירור איך זה משפיע על הזוגיות והתפקיד שלו כגבר בבית ומחוץ..
זה באמת לא פשוטאמא וגם
אבל מזכירנ 2 דברים:
1. כתוב שאין מזווגין לו לאדם אלא לפי מעשיו. במובן הפשט זה אומר שהזיווג מתאים בגדול כל אחד למצבו של השני.
במובן העמוק זה מה שאת צריכה בשביל התיקון שלך ובשביל הבריאות שלך.

2. האם את מעדיפה להשאר כל החיים לבד עם ילדה (או 2)?

ובכל מקרה נשמע שכדאי ללכת לטיפול.
הרבה אנשים עברו דברים בילדות שלהם ויצאו מזה אנשים נפלאים וטובים. גם אם היו קשיים והתגברויות בדרך.
והרבה מזה גם תלוי באישה..
אספר לךנביעה
שאני בעצמי עברתי דברים לא פשוטים,
כגון דא..
הלכתי לטיפול, ועוד אחד- קבלתי מלא כלים.
אפשר בהחלט לטפל בחוסר ביטחון- להעצים אותו,
תאמיני לי, עדיין- אלה בעיות רגילות...
לא יוצאות מגדר הרגיל
קראתי את כל הודעותייךחדשה ישנה
אמנם לא פירטת בדיוק מה הבעיות שלו,.אבל נשמע שהסיבה להיפרד לא מספקת.
לא כ''כ מהר מפרקים בית, משפחה.
זה כואב מאוד שהיום הרבה מידי זוגות מתגרשים,
אבל זו לא סיבה שהבת שלך תגדל בין שני בתים.
מזבח מוריד דמעות. .
הוא נשמע בנאדם עם לב טוב, וכן, גם עם בעיות. מי פה התחתנה עם גבר מושלם? שתצביע!
יש מלא אנשים שחטפו מכות מההורים במיוחד בגילאים שלכם זה היה מאוד מקובל. וזה משפיע, נכון. ולאמאמרצי להמשיך לחיות יחד בסבל,
אבל אם אתם מחליטים *יחד* שאתם נותנים את הנשמה, את הכסף ואת החיים כדי להציל את הבית שלכם, בע''ה אתם תגיעו למקומות מעולים!
אנשים שיקמו בתים מאפס, אני ממש ממש ממליצה בחום ללכת יחד לטיפול זוגי שיתן לכן כלים לתקשורת נכונה. אל תאכילי את עצמך בפחדים. תתמלאי בתקווה בע''ה.
צר לי על הפסימיות, אבל העולם בחוץ לא קורץ בכלל! סיכוי לא גבוה שתמצאי מישהו אחר, ועוד יותר סיכוי לא גבוה שתמצאי מישהו עדיף ממנו.
את מעדיפה להזדקן בודדה או עם איש עם בעיות שאפשר לעבוד על זה יחד??
ודרך אגב, את צודקת, ביקורת זה כלי הרסני. זה לא נעים בכלל, אבל כן ללכת לטפל ברצינות.
נכון שהבת שלך קטנה וזקוקה לך בערב, אבל תשווי דבר מול דבר- מה יותר חשוב? שהיא תגדל עם הורים אוהבים ומעריכים או קרועה בין שני בתים?! זה למענך ולמענה ולמען הבית שלכם!
קחי את בעלך לשיחה רצינית אבל נעימה, שתחליטו יחד שאתם לוקחים את עצמכם בידיים.
בהצלחה רבה רבה!!
קודם כל תפני לגורם רפואי מוסמךמיקי מאוס
שתדעי מה באמת האופציות. בכ"מ יכול להיות ששווה לך לעשות דברים לשימור הפוריות (ואולי הקפאת ביציות) אם התחתנת מאוחר ויש לך שאיפה לעוד ילדים לא משנה בכלל אם בזוגיות הזו או באחרת.

דבר שני- את כרגע בזוגיות. לא נשמע שמדובר בבעל מכה או קטסטרופה דומה.
ויש לך ילדה.
בלי שום קשר לשאלה אם להביא עוד ילדים או לא תקחי את החיים שלך ואת החיים של הילדה שלך בידיים ותעשי מה שאת יכולה כדי לשפר אותה ולהפוך אתכם למשפחה מאושרת, נכון שיש חריגות אבל רב הזוגות בעולם יכולים לחיות בטוב אם מוכנים להתאמץ ולקבל עזרה וייעוץ, גם אם לא היתה אהבה כן היו שיקולים חיוביים אז כנראה זה גם לא כזה רחוק (לא אמרתי שיהיה מושלם. אבל לזרוק מה שיש כי זה לא מושלם זה טמטום. אף אחד לא מבטיח לך להתחתן שוב ובטח לא מבטיח לך שיהיה טוב יותר)
גם אם לא יהיו עוד ילדים לפרק לבת שכבר יש לך את המשפחה זה מוצא הכי אחרון!

אם תגלי שבאמת זה בלתי אפשרי תחשבי מחדש על הכל אבל כל עוד את מודעת למצב ואפילו לא מנסה לטפל בעיני זה חסר אחריות כלפי עצמך וכלפי הבת שלך (וגם כלפי בעלך כמובן אם הוא כן מתאמץ ומנסה בעצמו אבל לא ציינת מה הוא חושב על המצב)

בהצלחה!
זו משימה לא קלה בכלל
ממש כואבאמא וגם
מציעה לך להתייעץ עם מכון פועה לגבי שימור פוריות.
יתכן שאת יכולה להקפיא ביציות.
בכל מקרה שהוא ממליצה ללכת לטיפול זוגי.

הרבה כוח
לגבי הקפאת ביציות - חברה שהקפיאה בגיל 35 כמות יפה לא נקלטת עתפוחים ותמרים
כיחידנית (עברה 40), בזמנו הומלץ לה חד משמעית על הקפאת עוברים למען שימור הפוריות. היא כבר למעלה משנתיים בטיפולים.
ממה שידוע ליאמא וגם
באמת עדיף לעשות רק עד גיל 32.
אחר כך זה כבר פחות יעיל.
רק אחר כך ראיתי שהיא כתבה שהיא מעל 35.
עם זאת, זה שהיא כבר הרתה וילדה משפר את מצבה.

ובכל מקרה שווה להתייעץ עם רופא ומכון פועה.
אפשר בגדול להעריך את מצב הרזרבות השחלתיות וכו באמצעות בדיקות
ולראות מה הכי כדאי לה לעשות...
אני התחתנתי מתוך אהבה גדולה, ענקית - ובכז הקשיים לא פסחו עלתפוחים ותמרים
טפו טפו יותר מ13 שנים ביחד והאהבה משביחה ומעמיקה.
אבל להגיד לך שתמיד קל?
שהכל פרפרים ולבבות?
וזוגיות היא ממש לא לעשות דברים באותה הדרך, אלא דווקא ללמוד לפעול בדרכים שונות. הערב אני מחוץ לבית כי כשאנחנו נמצאים ביחד בהשכבות אנחנו משתגעים.

אני - כי הוא לא עושה מה ש'צריך' לדעתי
הוא - כי אני לא מפסיקה להגיד לו מה לעשות

אז הרווחתי שעה בבית קפה
וכדי לסבר את האוזן - הבכורה עוד מעט בת 9 והחמישי בדרך.... ככה שאנחנו לא ממש הורים טריים- אבל זו מחלוקת שלא הצלחנו לפתור בהסכמה, אז בימים ששנינו בבית - או שהוא מודיע שיעשה כל מה שאני אומרת, או שאני משכיבה לבד, או שאני פשוט יוצאת מהבית, כמו היום.
אדיר!!!נביעה
רעיון פיגוז😆👍👍
איזה חמוד שמפרגן לך . תהני 😍ליאן
על כל פשעים תכסה אהבה...הריון ולידה2
לא כל אחד זוכה... נראה לי שצריך להתחתן עם אהבה ענקית כמו שאת אומרת כדי להצליח להתגבר על הקשיים בדרך... אני יודעת מה זה אהבה לפניו היתה לי כזאת והסתיים בשברון לב ...
לא הבנת אותי, ניסיתי להגיד שגם כשהאהבה נוכחת ובעוצמה, אי אפשתפוחים ותמרים
להימנע מקשיים.
לאורך החיים הזוגיים שלנו עברנו הרבה מחלוקות, קשיים, וגם משבר אחד ענק שלא ידענו איך נצא ממנו.
עבדנו על הזוגיות שלנו ואנחנו ממשיכים לעבוד עליה כל הזמן, ממש כל יום, וכשהיא מוזנחת (חפשי הודעות שלי מהקיץ) הכל קשה ועצוב.
הבסיס של הבית שלנו זו הזוגיות, ושנינו משתדלים האחד/אחת למען השני/ה וחיים עם חסרונות, מגבלות וקשיים של עצמנו ושל האחר. לפעמים חושקים שיניים, לפעמים מחליקים, לפעמים מתפוצצים, לפעמים רבים יומיים ברצף, לפעמים חושבים שהאחר נדיב ורך, לפעמים חווים אותו אחרת.
הנה מעכשיו בלייב תגידו לי אם הוא נורמלי נשמע לכם...הריון ולידה2
הוא רצה לבוא לדבר על ריב שהיה אתמול שהוא פגע בי ולא דיברתי איתו.. ישבנו והילדה ישנה בחדר הוא התחיל להרים את הטונים והיא התעוררה אז התעצבנתי עליו .. אמרתי אני הולכת אליה בא לחסום לי את הדרך לא אני אלך אליה לא היתי איתה כל היום... אמרתי לו .. אני הולכת אליה תזוז כי תכלס רק אצלי נרדמת טוב ולא רציתי שיתחיל להעיר אותה כי לא ראה אותה הגיע מאוחר מהעבודה ... עוד הוא אומר לי את שמה מרפקים אמרתי לו אתה חוסם לי את הדרך ללכת אליה זה אלימות .. הופך את הקערה... ואז אני שומעת אותו צועק מהסלון אישה רעה ונקמנית... (??) נראה לכם הבנאדם תקין?? ואחרי זה באתי חזרה לקחת את הטלפון שלי אז הוא אומר לי אה את שוברת את הכלים לא רוצה לדבר... הבנאדם מתייחס אליי ככה וחושב שאני אסלח לו כל פעם שהוא מרים את הקול שמשהו שאמרתי לא מוצא חן בעיניו....
לומר את האמתפי5

בכל זוגיות יש מריבות וכן לעיתים מגיעות גם לטונים כאלו.

למה לא נתת לו ללכת אליה?

אולי גם הוא צריך את זה.

לפי מה שהבנתי אני חושבת שכדאי לך כרגע ל"הקריב" ולהראות אהבה יתירה

והוא יתרכך ויתמוסס מזה

בואי נסי יומים שלושה תראי אם זה משתנה.

שלמה המלך אומר "כמים פנים אל פנים כן לב האדם לאדם"

בהצלחה ענקית.

ואל תקחי קשה את המקרה נסי " להעביר ולהחליק"

שה' יהיה עמך

מצטרפת לשאלה, למה שהוא לא יגש אליה?איזה יום שמח

הוא אבא שלה באותה מידה שאת אמא שלה הוא לא ראה אותה כל היום, מגיע לו לגמרי

אדרבה, תתני לו להיכנס אליה והוא יראה שהוא לא מצליח להרדים אותה ויבקש ממך לעשות את זה..

 

את יכולה לדבר איתו כשאתם רגועים ובנחת שיש דברים שאת לא רוצה שיהיו בבית ומבחינתך זה קו אדום כמו להרים את הטון בבית וכ'

תדעי לך שלאישה יש כח ענק והוא יכולה ממש להרים את בעלה עם יחס מכבד ונכון ואז היא בכלל תהיה מלכה בבית, הוא ירגיש צורך להגיב כמוה ולהחזיר לה על כל הטוב שהיא עושה לו

 

זה משהו שצריך ללמוד ושווה לגמרי!

לא אמרתי שלא ילך אליההריון ולידה2
אבל איך שראה שקמתי אליה חסם לי את הדרך ואמר לי אני אלך..יש לו התנהגות ילדותית .. השיחות שלנו מגיעות תמיד למבוי סתום כי הוא מדבר ברמה נמוכה וקורא לי שקרנית על דברים מטומטמים אם אני אומרת לו משהו על עצמו שמפריע לי אז מדבר שטויות תוקף אותי כאילו מחפש מה להגיד לי כדי להסיט את הנושא ובאמת להגיע לשיח רציני על מה שנאמר... ועכשיו שוב איים בגירושים כל פעם שלא מוצא חן בעיניו משהו קם ואומר משהו על הרבנות מנסה לאיים עליי
לא הצלחת לרגש אותי. מצטערת. באחת המריבות שלנו -תפוחים ותמרים
אני זרקתי לו ספר החוצה מהחלון והוא זרק לי ז'קט. לא שאני גאה, אבל גם זה היה.....
וגם צעקות שהעירו תינוק ישן/ ריבים ליד הילדים (חפשי אותי ממש לא מזמן), כן, גם מילים קשות (איזה דביל אתה! שוב, לא גאה... והוא לא נשאר חייב).
ובאחד ממקרי הקיצון הלכתי לישון לילה אצל אמא שלי (גם זה פה בפורום).

וכפי שכתבתי פה קודם, יש לנו עד עצם היום הזה מחלוקות ברמה יומיומית (כשהוא דורש מהילדים לסדר הוא רק מחלק הוראות ומעניש מיד ילד שלא משתף פעולה. אני משדלת ברכות ותמיד משתתפת בעצמי פיזית בארגון הבית. מצד אחד קשה לי לראות את הקשיחות שלו, מצד שני הוא טוען שאין לי מספיק סמכות מול הילדים.... ובשורה התחתונה: שנינו ההורים שלהם והם לומדים גם כך וגם כך).
את באמת שואלת?מיקי מאוס
לא. הוא לא התנהג בצורה הכי בוגרת, אבל גם את לא.
וזה עוד מתואר מנקודת המבט שלך....

אתם שניכם צריכים ללמוד לחיות יחד ולריב כמו אנשים בוגרים. במריבה תמיד יש שניים וכדי שמריבה תידרדר ככה צריך שת"פ של שניכם.קל להפיל הכל עליו
וקל לשבור את הכלים ולפרק הכל.

אני לא אומרת שיהיה לכם קל לשנות דפוסי התנהגות, בטח כשכבר יש ביניכם משקעים.
אבל אם זה חשוב לכם זה אפשרי.
תצטרכו להשקיע זמן וכסף בייעוץ טוב ולהיות מוכנים להשתנות אבל אין שום דבר חשוב יותר מזה בסטטוס הנוכחי שלכם

סליחה אם אני אמיתית מדי....
בהצלחה!
רק עצהאנייי12
תרצי תישמי לא אז לא נורא..
תמיד שאת רואה שמתחיל לעלות הטון
קחי נשימה ארוכה ספרי בשקט עד 10 קחי מים וצאי לנשום אוויר מניסיון שלי הכל נראה אחרת.

גם לנו היו ויש ריבים כאלה ואחרים.
אני פשוט למדתי לשתוק לעבד את הנושא וששנינו נרגעים רק אז מדברים

אבל, לקחנו על עצמנו דבר.
שבחיים לא עולים לישון מתוך כעס תמיד פותרים את זה לפני, וזה עוזר..

לא אומרת ולא נכנסת למי צודק ומי לא אבל לפני כל מריבה להירגע...

וכן יעזור פה טיפול או אם יש רב שאת סומכת עליו תתייעצי..

בהצלחה יקירה
מריבה זוגית קלאסית!...שמחה
כמובן כל זוג עם הניואנסים שלו.
אבל כמעט לכולם קורים דברים דומים.
מה זה אומר?
שאתם יכולים להתגבר על זה!!! אבל זה קשה ודורש הרבה עבודה.
ככה נבנית זוגיות טובה
האמת? לא הזדעזעתי...חדשה ישנה
נכון , לא נעים ,
אבל לא על זה יפול דבר.
לא שוברים את הכלים בגלל מריבה מסוג כזה.

זה שהוא הרים את הטון ויענו חסם אותך זה חלק מזוגיות ויש גם תקופות קשות , וגם את , במחילה, לא היית צדיקה תמימה, אני שוב חוזרת ומציעה מכל הלב ללכת יחד לטיפול זוגי.
ממש לא בגלל סיפורים כאלה מפרקים זוגיות, בטח ובטח שלא בגילך ובטח שלא כשיש ילדה ברקע. זה לגמרי בר שיפור ותיקון אבל זה דורש עבודה יומיומית. ואין זוג שטוב להם בלי שהם עובדים על זה. פשוט אין. זוגיות תמיד צריכה תחזוק, ויש תקופות שצריך תחזוק יותר מסיבי.
והדבר הראשון שכדאי לך לעשות הוא להפניםתפוחים ותמרים
שאתם לא בשני צדדים - הוא מגזים או לא נורמלי, ואת צודקת ושפויה. אתם פשוט שונים. אף פעם אין צד אחד שרק פוגע וצד אחד שרק נפגע, ולהצליח לראות את עצמך ואת תרומתך לליבוי האש זו התחלת הריפוי.
אני מספרת לך פה קצה קרחוןהריון ולידה2
אני משתדלת מאוד לא לעשות דברים שיפגעו בילדה .. אבל אני לפעמים כ'כ טעונה עליו שגם מתפרצת וצועקת.. ברור שגם לי יש חלק הקשיים הם של שנינו להתמודד אחד עם השני.. אבל לפעמים זה עובר גבול הוא מוציא דברים מהקשרם לא מדבר לעניין קטנוני ומחפש להאשים וזה לפעמים מוציא אותי ממש מהכלים.. הוא יכול אחרי מריבה קשה לראות אותי בוכה בכי של החיים ולהתנהג רגיל ולא לחשוב שמצער אותי.. אני חושבת שגבר אמיתי שהאישה שלו עצובה כ'כ ולא טוב לה זה לא יעבור לידו ושלא יזיז לו..
יקרה, אני מאמינה לך שלא טוב לךחדשה ישנה
בצורה הזאת ! לאף אחד לא נעים לחיות במריבות ובחיכוכים בלי סוף. לא אמרתי שלא.
רק אומרת שמהתיאור של הודעותיך, זה ממש לא לרוץ לבית הדין! (כן, גם אם את בוכה והוא לא ניגש. גם לי זה קרה כמה פעמים, מאוד מעליב אבל בתכלס, אם אתם בתוך מריבה גם הוא מאוד פגוע מדברים אחרים, ולא בגלל זה מתגרשים..) בעיני, מתגרשים רק אם יש אלימות פיזית, מחלת נפש שאין בכלל איזון ח''ו, מצב שאת מעדיפה לחיות ולמות לבד מאשר איתו. כל השאר צריך להתפלל ולכבוד.

אבל גם לא לשבת ןלהצטער על המצב זה לא יועיל! רק יתסכל! אני לא מבינה למה את כ''כ מתנגדת לנסות טיפול זוגי. באמת שואלת. את אולי לא מאמינה בזה שזה יכול לעזור? כדאי לברר על מטפל או ןבעיקר להגיע עם ראש פתוח לעבודה.
^^^אמא וגם
ממש.
את מתארת קשיים ותחושות די קלאסיים.
אף אחד לא מושלם וככה נבנית זוגיות.
חבל כל כך!
הייאנייי12
גברים הם כמו ילדים ממש!
יש כאלה ששמים לב שפגעו ומתנצלים ויש כאלה שלא.

אחרי שנרגעים יושבים לשיחה פותרים את זה.
לא הגבתי עד עכשיו בשרשורממצולות
אבל היתי חיבת להגיב לנקודה שאת אומרת שבכית והוא לא התיחס,
לי ולבעלי ב"ה יש זוגיות ממש טובה ויציבה וגם התחתנו עם אהבה מאד גדולה וכבר שנים יחד,
אבללל לרוב שאני בוכה במריבה בעלי לא מתיחססס בכללל ואני לא מדברת על דמעות אלא על בכי של החיים,
לפעמים אני מצליחה להבין למה, לרוב לא אבל אחכ מתפיבים וזה עובר..
זה שלנשים יותר קל לבכות לא אומר שכואב לנו יותר לפעמים לא לבכות כואב יותר,
וצריך לזכור את זה
ובאמת ממה שכתבת נשמע שיש על מה לעבוד וחבל לזרוק הכל...
אתם בעיצומם של מאבקי כוח (תקראי את הנדריקס)תפוחים ותמרים
טבעי ורואה כמעט לכולם, חיים משותפים הם תהליך מתמשך, וחלק ממנו כואב, קשה ודורש תעצומות נפש.

כאחת שבנתה את הזוגיות שלה בהמון המון השקעה, מאמץ ועבודה עצמית אני חותמת לך שההשקעה משתלמת. זוגיות חזקה ויציבה היא מקור להמון אושר ובטחון, היא מנוע של צמיחה ושל התפתחות, והיא הבסיס של חיי המשפחה.

אני כותבת לך ממקום של מי שממש חוותה ייאוש, ריחוק, כעס, אטימות וכל היתר, כלומר, ממקום מציאותי. החיים באמת לא כמו בסרטים וכולנו בני אדם, והצרכים והרצונות מתנגשים ומתערבבים .
כן, אצל כולם.
כן, גם אם תבני זוגיות אחרת תפגשי מקומות קשים.

בהצלחה!
ההתפכחות מאד כואבת.
^^^^הנדריקסאפונה
תקראי את "לבסוף מוצאים אהבה". ספר חובה!

את חוששת שלא תגיעו לאהבה עמוקה, ומחפשת את הנצנצים והכוכבים של האהבה המושלמת. תדעי לך שאין דבר כזה, כי אהבה מושלמת היא רדודה. העומק שאת מחפשת נמצא במשברים, במקומות החלשים והמעורערים שכל אחד מכם חושף לאט לאט. אתם כל הזמן דורכים אחד לשני על היבלות - לפעמים בטעות ולפעמים בכוונה, והשלב הבא הוא להכיר את השני באמת - לא את הגבר המושלם שהתאהבת בו בפעם אלא את האדם האמיתי שהו, עם פצעי הילדות ועם הרגישויות שהופכות אותו למי שהוא. וללמוד להגיב אליו נכון, לשנות את דפוסי המריבה שלכם, לבנות מרחב בטוח ביניכם.
טיפול זוגי טוב יביא אתכם למקומות שלא ידעת שהם קיימים.

מצטרפת לשאלה - למה ההתנגדות לטיפול זוגי?
מכירה את הספרהריון ולידה2
יש לי אותו או את הספר השני שלו .. פשוט הוא תקוע בארון כבר הרבה זמן נראה לי יש לי את לשמור על האהבה הזאת משהו כזה צבע כחול.. בעיקרון למדתי קראתי הרבה עם השנים.. אין לי התנגדות עקרונית לטיפול זוגי פשוט היה נראה לי שהוא רוצה טיפול יחד רק בשביל לבוא להגיד איפה אני אשמה ולחפש אותי ולא באמת בשביל להבין דברים עמוקים על הזוגיות .. מהפחד איך יציג את עצמו לפני מטפלת כקורבן ותמיד בתפקיד החלש ואני הרעה .. אם כבר מדברים על הנדריקס ושיטת האימגו יש לו נראה לי משקעים מאמא שלו שהיא טיפוס אובססיבי וכפייתי ונראה לי שמנסה לא במודע להפוך אותי להיות כמו אמא שלו סוג של דימוי שתקוע לו בראש מה זה אישה למרות שיודע שאני לא כמוה.. אבל היא עשתה לו שריטה בראש .. וגרמה לו לדעתי לבעיות ביחסים לא סתם לא התחתן עד גיל 40
ואיפה הוא אשם?תפוחים ותמריםאחרונה
איך *את* תציגי אותו?
איזה משקעים יש *לך* ?
אם אני מבינה לא התחתנת מאד צעירה, לא הגעת דף חלק לחיי הנישואים.
שניכם לא הייתם נעימים במיוחד...אמא וגם
ולשניכם יש מה לשפר...
במידה די דומה.
אני חושבת שכן הבנתי אותךהריון ולידה2
ועדיין אני חושבת שיש בסיס חזק של אהבה מלכתחילה אמנם יש קשיים לכולם אבל אהבה חזקה וטובה זה משהו שיכול מאוד לעזור לעבור את המכשולים .. תחשבי על זה
לפעמים אני כל כך חוששת לעבור את החיים האלו בלי לחוות אהבה אמיתית .. אני מרגישה שהרגש שלי כבר כמעט לא קיים כאילו נמצאת עם שותף בדירה... עצוב לי על זה כי אני יודעת מה זה להרגיש רגשות חזקים של אהבה וזה פשוט לא קרה פה... לא התעצם ולא התפתח.. אולי עקב הקשיים והבעיות הרגשות יותר פחתו לא יודעת...
ייתכן...שמחה
שבגלל שחווית אהבה עם מישהו אחר- זה חוסם אותך פה.
את מחפשת בו את המישהו האחר- ולא תמצאי. כי זה לא הוא, זה אחר.
וגם כי עם במישהו האחר לא התחתנת, ולא ילדת, ולא עברתם ביחד שגרה יומיומית שוחקת.
נביעה כתבה מאוד יפה ונכון. יש הרבה שמתחתנים בלי וואו ובלי כוכבים ובלי אהבה גדולה. והנישואין בדרך כלל מולידים אהבה. היא תגיע אחרי עבודה קשה, אבל היא שווה את זה.
ולכן המליצו לך כאן על טיפול זוגי שילמד אתכם לעבוד נכון.
לכו ביחד (או אפילו תלכי לבד!) למטפל זוגי *טוב*, ותתחילו לעבוד, ובע"ה תראו ברכה
אבל מה שניסיתי להגיד שגם לי היו תקופות כאלהתפוחים ותמרים
של מרחק, כעס, אכזבה והתחושה הזו שיש איתי עוד שותף בבית (ולא שותף לחיים)
אלופים שאתםאמא וגם
אין מילים
אתם פשוט נשואים טרייםהתמסרות
קצת קשב לקבל סטטוס כזה כשמתחתנים מאוחר אבל זאת האמת.
בתחילת הנישואים יש משהו שמתפרק בכל אחד ונבנה מחדש ביחד, זה עבודה והשקעה עצומה!

חןבה חובה להבין שזה לא כמו בסרטים! זה לא כמו עם חברות וזה לא כמו עם משפחה!


אבל אחרי העבושה הרבה אין כמו הפירות שקוטפים.

כמובן שאם מתחילת הדרך שניכם נמצאים בהדרכה, רואים שיעורים ומחכימים ללמוד על צרכיו של הצד השני אז העבודה קלה יותר.
אבל זו דרכו של העולם לחשוב שהכל בא בקלות. המיוחד שזה מה שכולםמשדרעם כלפי חוץ.

אני לא התחתנתי צעירה מידי והייתי בטוחה שהשנים יועילו לי בנישואין "כי כבר התבגרתי ולמדתי דברים". אבל בסוף ברגע שנכנסים למערכת זוגית מתחילים מאפס.

ובעיני, השלב הכי קשה זה עד שהראשון גדל. כי האמא סחוטה ממש ממש והגבר, לרוב לא מוצא את עצמו כהורה בשלב הזה(הרבה גם בגלל שהאישה לא נותנת).

אז תראי שעוד כמה חודשים כשהיא תגדל בעלך ימצא את האבהות שבו וזה גם ירגש אותך.

וסליחה על החריפות אבל שום יהולם לא מחכה לך בחוץ, צר לי להגיד לך. זה אשליית העולם הזה...
אם זה הזיווג שלך אז אם לא תשלימי את העבודה האיתו זה יבוא שוב באדם הבא...

בהצלחה רבה רבה
אני מטאטאת ערימה ענקית של בלגן לכיוון הכניסה לביתתודה לה''
מכל הסלון והחדרים,


בעלי פותח את הדלת ומסמן לי להמשיך עם הטאטוא- קדימה, החוצה לחדר מדרגות🤣🤣🤣


מי זורמת על שרשור יציאות של הבעל (על משקל פניני ילדים)?

חחחח יואו איך צחקתישושנושי
גם אני🤣🤣🤣תודה לה''
הוא גאון! אולי לשכנים יהיה חשק לסדר לנו😂😂יעל מהדרום
כן אה.. אני אמרתי לו שנגיד לכולם שהשהשכנים הוציאותודה לה''
ואיזה לא יפה זה😅😅🤣😂🤭🤭
😅😅מתואמת

אבל אני נתפסתי על משהו אחר -

את לא שנייה אחרי לידה? מה את מטאטאת בכלל?🤭


בכל אופן, בעלי אומר לי כל מיני דברים מצחיקים בסגנון, אבל לא זוכרת כרגע משהו ספציפי... (ואולי זה גם אישי מכדי לשתף🙈)

צודקת אבל די אין איפה לדרוך זה חונק אותי...תודה לה''

ובעלי לא יודע לטאטא..

כאילו יודע לטאטא אבל רק את המטר במעגל מסביבו...

מבחינתו זה המרחק מטאטא מגיע אליו...חחחחחח


אבל תודה על התזכורת!!

מבינה אותך... אבל לפחות באמת תני לו לאסוף🤭מתואמת
חחח מבחינתי שתישאר שם בחודש הקרובתודה לה''

גם אם מישהו יגיע היא מאחורי הדלת..

רק לקוות שיצליח להיכנס כי הדלת לא כ"כ נפתחת😅🤭

😅 העיקר שמסודר לך בעיניים...מתואמת
לפני עשור בערך בית מלא צפופים ב"ה ורצפה שחורהאנונימית בהו"ל
ברגע של שקט אמרתי יאללה  נרים כיסאות ונשטוף קצת, בסוף אחד הקטנים התעורר והורדתי את הכיסאות בלי לשטוף ובלי כלום והרצפה חיכתה שחורה בסבלנות.  


יום למחרת ניסיתי שוב,  הרמצי כיסאות והוא בדיוק חזר הביתה, לרצפה שחורה כן? וישר אומר מה קרה את שוב שוטפת??


מבחינתו כיסאות למעלה זה אומרים שטפתי את הרצפה, לא משנה שהרצפה מחכה עוד מאתמול 

אוי קורעעעעע😂😂😂😂תודה לה''
האמת שגם בעלי לא היה מבדיל אם כבר שטפתייעל מהדרום
לק"י


או רק סידרתי לקראת שטיפה.....

מזכיר לי משהו חכם ששמעתי פעם124816
הייתי בשרות לאומי והתארחתי אצל מישהי עם ילדים קטנים והכיסאות היו למעלה, אחרי שטיפה, הצעתי לה שאני הוריד את הכיסאות, אז היא אמרה לי, אני משאירה אותם למעלה בכוונה, בעלי חוזר בערב מהעבודה, עד שהוא יגיע הילדים כבר יספיקו ללכלך את הרצפה, אם הכסאות למעלה הוא לפחות ידע ששטפתי וצריך לפרגן...
יצירתי😂יעל מהדרום
בדיוק!!גלויה

גם אני בשירות לאומי (רווחה) למדתי מעו"ס שתמיד צריך לפרסם את מה שעושים... אז לכן אני משאירה ערמות כביסה מקופלת (כשזה כן קורה...) עד שבעלי יגיע.

 

חשבתי שזה המצאה שליחנוקה

להשאיר ערימות כביסה..

פיזורים זה צטלה בפני עצמה אצלינו...

האמת שאני בגלל זה מקפלת ישרשלומית.
לארון, כי אם לא הבגדים פשוט נשארים מקופלים עד שהם מתבלגנים כי הפיזור זו משימה ממש מעצבנת 
אני מצלמת לו🤣פלאי 1234
עושה קניות, מצלמת את העגלה ליד האוטו , מקפלת כביסה מצלמת לו את הכביסה מקופלת. וכן הלאה.
חחחחחחחחשירה_11

יש יציאות שהם רק של גברים נקודה!!!

נכוןןןןן בחיים לא היה עולה על דעתי..תודה לה''
לא נעים לי להגידבאתי מפעם
כשהייתי ילדה ביסודי הייתי תורנית בכיתה ובסוף הלימודים צריך לטאטא את הכיתה, אני וחברה טיטאנו ובסוף הופנו הכל החוצה לפרוזדור 🫣🫣🫣
הילדים שלי עושים את זה כמעט קבוע בחדרים שלהם🤭מתואמת
טרי מהערבהשקט הזה

אני עומדת מטגנת לביבות לקראת יציאה מהבית. בעלי חוזר מתפילת ערבית, מבקשת ממנו לארגן תיק לנסיעה עם טיטולים, מגבונים, בגדי החלפה ובקבוקים לבנות.

אחרי חמש דקות בערך אני רואה אותו יושב על הספה, שואלת אותו "ארגנת את התיק?" תשובתו המופלאה: "ביקשתי ממני לפני דקה, מתי הייתי אמור להספיק לארגן?" מממ.. בדקה (חמש כאמור) הזו במקום לשבת על הספה?

כמובן שווידאתי לפני היציאה שיש בתיק מה שביקשתי ולא היו מגבונים..


חח יצאה לי חצי פריקה.. פשוט היה לי אחהצ עמוס ומלא במשימות והפרופורציות ביני לבינו הדהימו..

וואאא!! השלוות נפש הזאת מחרפנת לפעמים...יעל מהדרום
חחח כןןןן יש להם שלווה כזו.. הם בקצב חיים אחרתודה לה''
אין ספק אבל שיש מה ללמוד מזה...
ממשהשקט הזה
לפעמים באמצע יום שישי הוא פשוט מתיישב על הספה.


עכשיו שלא תבינו לא נכון, הוא עושה מלא בבית. אבל היכולת המופלאה הזו פשוט להתיישב לנוח מדהימה אותי😅


אני מתיישבת להניק וכל ההנקה אני על קוצים במחשבה על כמה דברים יכולתי להספיק עכשיו במקום זה

משהו חמוד שהיה השבועגלויה

בעלי הלביש לפוצון ציצית 

ושר: 

"בוקר טוב עולם... (במנגינת פינוקיו)

אני מסדר את החוטים

אני כבר ילד יהודי"

 

 

רציתי להעלות לפורום אז הנה הזדמנות. 

 

וואו, נאמץ בדוק!דיאט ספרייט
אניoo

באה לשים פסולת בפח ואין שקית

רואה צלחת עם פסולת על השיש ומוסיפה את שלי

באה אחרי 5 דקות שוב לפח

עדיין אין שקית

אבל הצלחת עם הפסולת נעלמה

(הוא שם אותה בשקית שהוא הוציא החוצה ועוד לא שֹם בצפרדע)

נכנעתי ושמתי שקית בפח

מה? יפה שהוא לקח את הצלחת!!!תודה לה''
אבל כן לשים שקית בפח זה כאילו לא ברפרטואר הדברים שהם יודעים לעשות חחחח
אצלינו זה התפקיד של בעלייעל מהדרום
עבר עריכה על ידי יעל מהדרום בתאריך כ"ו בכסלו תשפ"ו 23:29

לק"י

 

אני פותחת עוד שקית ומניחה איפושהו.

עד שהוא מוציא את המלאה מהפח, ושם חדשה....

משהו שתמיד מצחיק אותיהשם שלי

בדרך כלל בלידות בעלי נמצא איתי והילדים אצל ההורים שלו.

אחרי שנגמרת הלידה, במקום לנסוע להורים שלו להיות עם הילדים ולעזור להם, הוא חוזר הביתה לבד.

מפיל את הילדים על ההורים שלו, ונהנה מבית ריק.

תכלס צריך לעבד את החוויה... לא? אבל כן זה הכי גבריתודה לה''
שיש
גם בעלי עושה את זה לפעמים. בלי שאהיה אחרי לידההמקורית

בעיניי לגיטימי. ווין ווין סיטואיישן

אהממממחנוקהאחרונה

בכנות בעלי עושה את רב תחזוקת הבית

אז מי אני שארד עליו

אבל כן יש כמה דברים שאני נושכת שפתיים

 

הוא מטאטא (יסודי ומעולה, משהו נדיר!)

ומשאיר את הערימה באמצע החדר

אני מתפחלצת כי תכף יבואו הילדים וידרכו והוא מבחינתו זה 2 משימות נפרדות לחלוטין

יש לטאטא

יש ליעות

יום יבוא והוא יאסוף

(ברגיל אני לא מתאפקת ותמיד מרימה אלב עכשיו בסוף הריון אז מוותרת)

 

הוא שוטף כלים מנקה את הכיור מנקה את השיש

ואז תולש את מגבת הידיים מהמתלה

ומנגב איתה את השיש המקורצף

נשמע לו ממש מיותר גם לנגב בסמרטוט רטוב וגם לנגב ביבש

וזה מגרדדדדדדדד לי בעיניים.

משתדלת פשוט לא לראות.

 

מה עוד?

קבוע, קבוע

הוא מקלח את הילדים

ומוציא אותם במגבות שלנו.

למהההה בשביל מה לכל ילד בבית יש מגבת אחרת?

כדי שלא אצטרך כל היום לכבס

אבל לו זה לא מפריע וקשה לו להבין שזה מפריע לי...

אפשר לפרוק? בתקווה שלא יהיה אווטינגאנונימית בהו"ל

יש לי גיס דתל"ש, בזוגיות עם קונסרבטיבית.

אנחנו דוסים מתנחלים.

היא טבעונית.

הם פציפסטים.


עד כאן רקע.

הם עשו חנוכת בית אצלם, כיבדנו

מפה לשם בעלי התבקש להגיע בלי האקדח. כיבדנו


אני אחרי שיחה קשוחה עם בעלי על מצבנו, אחרי התברברות בדרך כי שלחו לנו כתובת לא ברורה+ פקקים של המרכז

אני כבר עייפה, רעבה ועצבנית, אבל בשעה טובה הגענו.


נכנסים לריח של מרק טוב, שבושל בבית. אני נזכרת שהוא אמר שהוא אוכל גם טרפות. מבינה שאני צריכה לוותר על המרק.

רואה פיצה קנויה, נרגעת, מגלה שהוא מחמם אותה בתנור.

מישהי דתייה מהמשפחה מביאה לביבות, אני בונה על זה, מגלה שגם אותם הוא מחמם.

מסתכלת מאיזו פיצרייה הפיצה, בודקת עליה בגוגל, כתוב שהיא כשרה ללא תעודה. מבינה שגם עליה אני נאלצת לוותר.


נזכרת באירוע חלבי שעשינו לא מזמן, כמה השקעתי שיהיה מכל סוג גם משהו טבעוני...


בעלי מרים טלפון לפיצריה ומבין שיש תעודה, עוצר את גיסי מלחמם את שאירות המגש של חומם. אוכלת משולש פיצה קרה, עם תוספות שאני ממש לא אוהבת. וזהו, כי אכלו מהמגש הזה גם כאלה שלא אכפת להם מכשרות...


וככה אני מסיימת את הערב עם אכזבה גדולה, עייפות, רעב, עצבים

אהה ושיעמום מנושאי שיחה לא מעניינים.

וואי חיבוקשירה_11

רצף אירועים ממש מרגיזים ועוד מלווים בהרגשה של חוסר התחשבות

חיבוק

מכירה את זה ככ. הרגשה מגעילה!Pandi99
ממש קשוחתהילנה
אני למדתי מראש לא להתבייש לשאול: מה יהיה לאכול? באיזה כשרות? מבחינתי זה הבייסיק של ההתארחות
לגמריאיזמרגד1

או לשאול, או להגיע מראש שבעים...

אבל זה אחד המבאסים גם להיות באירוע ולא לאכול וגם הקטע שלא מתחשבים...

דיברתי עם חמותיאנונימית בהו"ל

אמרה שהוא ידאג לנו.

היא גם הרשתה לעצמה לאכול משהו בטענה שזה טבעוני, אני לא חושבת שהיתה אוכלת אם היתה יודעת שהוא אוכל טרף

ציפיתי שכמישהו שגדל כדתי תיהיה התחשבותאנונימית בהו"ל

בסוף הוא יודע הכל

מבינה שציפיתי יותר מידי

איזה מתסכלללצוצקהלה

נשמע סופר קשוח, ובפרט שכשארחת כל כך טרחת והתחשבת..

אני בסיטואציות כאלו דואגת להביא איתי משהו- סלט/ פשטידה/ עוגה שאני אוהבת (אפילו קנוי...) ואז יודעת שבכל מצב יהיה לנו משהו לנשנש...

רעיון טוב להבא!אנונימית בהו"ל
למרות שהודעתי לבעלי שאני לא חושבת שאגיע לאירוע שלהם, ואם כן זה יהיה אחרי הרבה מחשבה
איזה מבאס!!שלומית.

האמת אני חושבת שצריך לדבר איתו ברחל בתל הקטנה. בסוף הוא גדל כדתי והוא מכיר את ההלכות. אז נראה לי בסיסי שאם הוא מארח את המשפחה הדתית שלו הוא יתחשב.

(אצלינו במשפחה גם יש דתל"ש שמארח ודואגים שהכל יהיה כשר... אולי ההבדל הוא שהוא דתל"ש כבר מעל 30 שנה ועבר מזמן את הקטע של לעשות דווקא.)

וזה בלי לדבר על הקטע של להתארח אצל זוג לא נשוי אבל זה כבר עניין שלכם...

קיצור, אני חושבת שאפשר לדבר איתו כאדם בוגר בתקוה להבנה

לא תארתי לעצמי שאדם כזה יהיה חסר מחשבהאנונימית בהו"ל

בסוף כשבעלי אמר לו שיש בעיה עם זה שהוא מחמם בתנור הוא נעצר, אבל זה היה מאוחר מידי.

אני לא חושבת שזה היה דווקא כמו פשוט חוסר מחשבה עלינו.


ולגבי זה שהם זוג לא נשוי- יש דברים מורכבים בין משפחות...

יש צפרדעים שבולעים

בואי, גם זה שהיא קונסרבטיבית זה לא מציאה, אפילו שהיא חמודה ממש

וזה שהיא מסיתה אותו שמאלה שמאלה שמאלה

מצב קשוח.

ומנסים לאזן, די למען כיבוד הורים/חמים

וואי...איזה לא נעיםיעל מהדרום

לק"י


למשפחה קרובה מן הראוי לדאוג.

זה גם לא מישהו בודד ששומר כשרות. מן הסתם שהיו לא מעט.

האמת שבסוף היה אירוע לא גדולאנונימית בהו"ל
אבל היינו חצי דתיים, מספיק חשוב להתאים משהו אלינו
לגמרי....יעל מהדרוםאחרונה

לק"י


לי יש אחות טבעונית, אז הכי הגיוני שאני אדאג לה לאוכל באירועים. לא חייבים שיהיה לה הכל, אבל שיהיה מה.

היא משפחה קרובה, לא איזה סבתא של הבת דודה מהצד השני.

אירוע ברית במשפחה ממש קטנהאנונימית בהו"ל

יש לנו משהו כמו 15-20 מוזמנים

מצד אחד ממש הייתי רוצה לחגוג, לשמוח על הנס המדהים הזה

ומצד שני חושבת איפה לעשות וכמה להשקיע כי קייטרינג לא יעשה מספר כל כך מצומצם של מנות וגם לשכור אולם זה לא זול.


לצערי אין לנו עזרה של משפחה. אני ובעלי והקב"ה, אז צריכים לחשוב קצת מראש מה עושים ואיך.

לעשות ברית בבית זה פחות אופציה כי אחר כך נשאר לנו כל הבאלגן לסדר וגם אין לנו חצר וכאלה.


כל כך הייתי רוצה גם להביא צלם ולעשות קיר בלונים וכו אבל מרגישה שזה יהיה בזבוז...


אשמח לכל דעה או רעיון

קלאסי למסעדה. וזה גם הכי כיףירושלמית במקור
ובחדר פרטי שם תוכלו לקשט קיר כרצונכםירושלמית במקור
מה עם לסגור מקום בבית קפה או מסעדה?ואני שר

מניחה שהם לא יגבילו למינימום אנשים גדול מדי...

וצלם וקיר בלונים וכו'- לדעתי זאת החלטה שלכם אם ההוצאה שווה את זה. אחרים לא יכולים להגיד לך מה בזבוז כי זה שאלה של מה חשוב לך ומה ישמח אותך...

אנחנו עשינו במסעדה לכמות של 20 איששושנושי

יצא לנו יותר זול מלקחת אולם וקייטרינג (מינימום הזמנה של 60 מנות שחלקם הלכו לפח)

צילומים - אם יש לאחד המשתתפים אייפון התמונות ממש איכותיות, לנו זה הספיק.

אפשר לשאול איזו מסעדה?אנונימית בהו"ל

לא מוצאת מקום באיזור...

ובאיזו שעה עשיתם? ערב/בוקר?

רודריגז בהר חוצבים ירושליםשושנושי

אנחנו עשינו אירוע צהריים

כזה משעה 14 עד 16-17 בערך

יותר זול לעשות בצהריים מבערב

כמה עולה דבר כזה? סתם מעניין אותיתודה לה''
ברית שהיתה לנו בגודל כזה בערך הזמנו מהולי ביייגל כמה מגשי אירוח עלה 2000 בערך לדעתי 
יצא לנו באזור ה 4שושנושי

לא זוכרת כמה בדיוק

עלה לנו 150 למנה אם לא טועה + טיפ + בקבוק יין שווה..

הייתה ארוחה בשרית עם מנה ראשונה עיקרית והרבה מאוד תוספות וקינוח. חלק מהדברים ארזו לנו הביתה.

היינו 25 איש, בפועל הגיעו קרוב ל 30 ובעל המקום אמר שאכלנו ממש קצת ולכן לא מחייב על התוספת

 

אחות של בעלי רצתה לעשות שם כמה חודשים אחרינו והמחיר היה קצת גבוה יותר,

בגלל ענייני כשרות עשתה בסוף באנטריקוט (אנטירוקט עדהח רודריגז רובין)

 

 

אה לא זול...תודה לה''
יותר זול מלקחת אולם קייטרינגשושנושי

וחצי מהמנות הלכו לפח כי אין לנו צורך בכמות כזאת..

ילדת כבר או שאת במחשבות מראש?איכה
אם עוד לא ילדת, אפשר להזמין עיצובי בלונים וכל מיני דברים כאלו משיין ואליאקספרס.


זה זול ומרשים.


ואז לשלם קצת כסף למישהי שתנפח את על הבלונים ותתלה.

למשל -איכה

סט 109 יחידות שרשרת בלוני קונפטי כחול וזהב ו-2 יחידות אביזרי בלונים, ערכת קשת בלונים דקורטיבית מושלמת ליום הולדת, חתונה, מסיבת מקלחת תינוק, קיר רקע, ציוד לקישוט מסיבת חג משפחתית.

!בוא לבדוק אותם  SHEIN.com, - גיליתי מוצרים מדהימים ב

סט 109 יחידות שרשרת בלוני קונפטי כחול וזהב ו-2 יחידות אביזרי בלונים, ערכת קשת בלונים דקורטיבית מושלמת ליום הולדת, חתונה, מסיבת מקלחת תינוק, קיר רקע, ציוד לקישוט מסיבת חג משפחתית.

איך אני אוהבת את הדברים האלו 😍איכה

1 סט, מכתבים לתינוק קופסת נייר שקופה, קופסת בלונים לקישוט יום הולדת שמח, קישוט מקלחת לתינוק שנה אחת מסיבת יום הולדת 1 מסיבת יום הולדת (לא כולל בלונים) מתנות קישוטי מקלחת לתינוקות

!בוא לבדוק אותם  SHEIN.com, - גיליתי מוצרים מדהימים ב

1 סט, מכתבים לתינוק קופסת נייר שקופה, קופסת בלונים לקישוט יום הולדת שמח, קישוט מקלחת לתינוק שנה אחת מסיבת יום הולדת 1 מסיבת יום הולדת (לא כולל בלונים) מתנות קישוטי מקלחת לתינוקות


אם רלוונטי תגידי לי ואחפש לך עוד

אפשר גם להזמין טייק אווי ממסעדה לאולםאחת כמוני
רק לקחת בחשבון כלים, עריכה ומילצור
לפעמים יש נשיםבאתי מפעם

שמכינות מארזים (חלבי) מאוד יפים של סלטים, פשטידות, סנדוויצ'ים, מוקרם, קינוחים...

אם חלבי זה יתאים, תכתבי אזור אולי נוכל לעזור לך לאתר משהי. 

יש כמה אופצייתתהילה 3>אחרונה

או לעשות במסעדה שיש בה אופציה

או להזמין מגשי אירוח שיש בהרבה קייטרינגים, ואז לעשות בופה יפה ומכובד

או מסעדה שעושה משלוחים

ולפעמים יש גם קייטרינג שעושים דברים קטנים, בעיקר מתחילים וכאלה.


מזל טוב!!!

אני רוצה לפרוקשושנושי

סיפרנו לגדול (3.3) לפני יומיים שסבתא מגיעה לערב לביבות,

שעתיים אחרי מתחיל להתלונן על כאבי בטן ממש מתכווץ מכאב

אחרי כמה התקפי צרחות עם תלונה על כאבים הולכים למוקד לילה

מחכים שעות עד שיואיל בטובו בכלל לשתות קצת מים כדי לעשות בדיקת שתן.

דם צילום הכל תקין.

חוזרים לבית עם המלצה לבדיקה בקופה

אני לוקחת יום חופש ונשארת בבית וכל שעה שעה וחצי שוב התקף צרחות

רצה לקופת חולים הרופא אומר שבסהכ אם אין חום שלשלוים הקאות - להמשיך לעקוב.

בבית הוא כל היום על יוטיוב ורק זה מצליח קצת להסיח את דעתו מהכאבים (למרות שעדיין מידי פעם מתכווץ מחדש).

לאורך כל הזמן הזה התלבטתי אם יש קשר לרגשי כי באופן כללי קשה לו עם יציאה מהשגרה.

וגם אני לפני אירועים מתהפכת לי הבטן מהלחץ וההתרגשות (לא אוהבת בכלל בכלל אירועים)

בקיצור סבא סבתא וכל הדודים הגיעו, היה ב"ה מדהים וטעים (לראשונה חמותי מתארחת אצלי מאז החתונה , ולא התחתנתי לפני שנתיים..)

אני ובעלי היינו ממש בטוב. הזמנו אותם מתוך מקום שלם שזה הבית וזה האוכל - זה לא שנכנסנו לאיזה טירוף סביב ההכנות.

אחרי שהם הולכים הילד אוכל לראשונה מזה יום וחצי שלא אכל כלום לא בבית ולא בגן - 2 לחמניות ועוד מלא תוספות.

5 דקות לאחר מכן אומר לי זהו כבר לא כואבת לי הבטן.

היום בבוקר מתעורר שואל על הרגע הראשון סבא וסבתא מגיעים היום? 

לא. 

אז לא כואבת לי הבטן.

 

אין לי כח לאתגרים.

מיציתי.

 

וואייי חיבוק💙ואז את תראי

איזה ילד רגיש ומהמם.

יצא לך לשאול אותו אם הוא רוצה שהם יגיעו? אולי להכין להם ציור או שיר? לדבר על זה ולהבין אם הוא חושש ממשהו או פשוט מתרגש?


יוצא לכם לראות אותם הרבה?

שאלתי אותו אם רוצה שלא יגיעושושנושי

אמר שדווקא כן רוצה. אבל ביקש שסבתא לא תחייך אליו.

ביקשנו מכולם מראש לא להתייחס אליו על ההתחלה כדי שיהיה לו רגע זמן להפשיר.

הילד ישב רוב הזמן על הספה והסתכל, רק לקראת הסוף (אחרי שעה וחצי בערך הוא התקרב לשולחן (כמובן שכל הזמן הצענו לו לבוא וחלק מהזמן גם ישבנו איתו על הספה))

מהשיח איתו הבנו שהוא לא מפחד כמו שהוא ממש ממש מתרגש.

הוא פוגש אותם בערך פעם בחודש +- לסעודת ליל שבת. בכל מפגש כזה הוא אומר לנו שלא רוצה שיחייכו אליו אבל זה אף פעם לא הגיע לרמה של כאב וכו

 

וזה קורה רק עם סבא וסבתא האלו? איזה חמודיPandi99
מעולם לא נתקלתי בתופעה כזאת, ככה שכן - רק איתם.שושנושי
הייתי כן מעוררת אותו לשיח מותאם לגיל בנושאPandi99
האם יש משהו בסבתא הזו שמאיים או מפחיד?
הסבתא הזו שהיא חמותי ברור שבעיניי היא בלתי חחחשושנושי

לנכדים היא ממש אחלה, קונה מתנות מביאה ממתקים

לא מצליחה לחשוב על משהו

היה שיח כזה גם אתמול וגם היום ולא נשמע שהוא מאיימת או מפחידה אותו

היא כן אישה נורא מתלהבת ורועשת - בגלל זה גן ביקש שלא תחייך - תתייחס

מכאן ועד התקפי צרחות למשך 30 שעות נשמע לי הזוי.

יש זמנים שהיא עם הילדים לבד?כורסא ירוקה

אני פתאום שמתי לב שכשאנחנו עם הילדים אז חמותי ממש סבבה, מתנהגת בצורה שעוברת לנו, אבל כשהיא איתם לבד היא אומרת להם כל מיני דברים שממש מלחיצים אותם. לא מרוע חס וחלילה, אבל נגיד הם משתמשים באיזו מילה סתם ככה, נגיד אומרים כל הזמן את המילה שולחן (זה לא המילה באמת, אבל נגיד "אתה שולחן" לאנשים) סתם כי זה מצחיק אותם, ואז היא אמרה להם שאסור להגיד את זה. ויש לי בן כזה צייתן שהוא כל הזמן דואג להיות בסדר ולא לעשות דברים שאסור וכו, והוא ממש נלחץ מזה, עד שקלטנו ואמרנו לו שהכל טוב ושלא יגיד לה אבל בכללי הוא יכול. עכשיו אם היינו שם באותה שניה היינו אומרים לו שזה לא מילה רעה ושמותר להגיד רק לא לסבתא. אבל לא היינו ומבחינתו היא דמות סמכות אז הוא נלחץ.

או שהיא היתה עם הילדים כמה זמן והלכנו לנוח והבת ממש בכתה שרוצה לבוא אליי (הם רגילים שבאים גם אם אני נחה) וחמותי ממש צעקה עליה שאסור לבוא אלינו בשום אופן וכעסה והבת שלי נורא נורא נבהלה ולא רצתה להתקרב אליה לשארית הביקור. וברור שהיא רק רצתה שננוח ולעזור, אבל זה עבר ממש גרוע.

אז לפעמים סבא וסבתא עושים או אומרים דברים שלא נעימים לילד והוא לא יודע שאתם הייתם מוצאים פתרון אחר, או שמבחינתכם הדבר הזה לא סבבה, כי אתם השארתם אותו איתם, אז כביכול הכל לגיטימי. ויכול להיות שקרו דברים כאלה בעבר וזה פשוט השאיר לו חוויה קשה ממנה. במיוחד אם את אומרת שלוקח לו זמן להפשיר והיא טיפוס סוער.


ואם אני זוכרת נכון הבן שלך קטן אז לא הייתי מנסה לדובב אותו בנושא, כי יש מצב שהוא נשאר רק עם התחושה אבל לא זוכר את הסיטואציה בדיוק ו/או לא ידע להסביר.

פשוט כל פעם שהיא באה הייתי כן מבהירה שאתם איתו כל הביקור ואם משהו לא נעים שיבוא ללחוש לכם באוזן או משהו כזה. ולהיות יותר בפוקוס עליו כשנמצאים בסביבה  שלה

אני לא מצליחה לחשוב על סיטואציה כזאתשושנושי

למרות שכן, ליד הסבתא הזאת צריך להלך על ביצים.

היא מקסימה ועדיין, תחושת תכנון מילים ומעשים. לא חשבתי על זה. עכשיו אני נזכרת

הרבה פעמים היא מעירה לו אם זה על הפעלתנות שלו - כי הוא באמת שובב

או על הסדר כי היא חולת ניקיון ברמת האובססיה (מסדרת את החליפה שלו, ניקוי פנים וכאלה - למרות שהוא לא מלוכלך. זה הבנאדם) 

 

לאחרונה, אני לא מצליחה להיזכר בסיטואציה שבה זה קרה ככה שזה היה ממש מזמן. בטח לפני חצי שנה ויותר.

 

היא לא נמצאת עם הילד לבד מאז גיל שנה וחצי בערך שהייתה שומרת עליו אצלה בבית.

כשאנחנו מתארחים שם הילד איתנו דבוק אלינו רוב הזמן.

 

הפתרון הוא לא להפגיש בינה לבין הילד? נשמע לי הזוי.

 

מנסה לחשוב על דרך להתמודד עם זה.

 

 

 

זה לא פתרון לא להפגישתודה לה''

פשוט להיות מודעים ולהיות בפוקוס עליו

להתמקד רק בו

זה כם יתן לך כוחות למפגש איתה כי תהיי אקטיבית להרים לו ולא פסיבית של לחטוף

הוא במפגשים גם ככה איתנו כל הזמןשושנושי

אי אפשר לא להיות בפוקוס כי הוא פשוט איתנו, יושב עליי או על בעלי. עד שמפשיר והולך לשחק עם איזה משחק אנחנו כבר מתארגנים ליציאה.

איך אפשר ליצור יותר פוקוס מזה?

 

במיוחד שלאחרונה אני ממש לא מצליחה להיזכר בסיטואציה שבה היא העירה לו. 

יש לילד זיכרון מדהים אבל לא היה משהו שקרה בחצי שנה האחרונה.

סורי שאני אולי נשמעת תוקפניתשושנושי

אני פשוט באמת אובדת עיצות. קשה לי בקיצור

הבן שלי גם היה רגיש ככהבתאל1אחרונה

לא בדיוק סיטואציות כאלה. אבל כן כשבאנו למפגש משפחתי הוא לא הסכים להכנס ולקח לו הרבה זמן להפשיר (חוץ מזה שבחוץ היה קפוא אז באמת היה צריך להפשיר חחח)

אם היינו מגיעים לאירוע המוני אפילו בחוץ - הוא רצה לחזור הביתה.

בכלל היה לוקח לו זמן להתרגל.

וגם לחלק מהאחיות שלו לקח זמן להתרגל כשנפגשים עם משפחה. בסוף לאט לאט זה עבר והם גדלו ועכשיו זה פחות משמעותי.

כן יכולה להגיד שהוא רגיש. וכנראה זה בגלל זה התגובה שלו. 

את לא נשמעת תוקפניתתודה לה''

אבל אולי לנסות לא רק לספוג את הקושי שלו

אלא לעשות דברים אקטיביים שיקלו עליו

לחשוב מה יעזור לו להיפתח

אם מגיעים בני דודים להביא משחקים שהוא יוכל לשחק איתם

דברים כאלה...

זה לא הכיווןשושנושי

יש משחקים, ממתק שהוא מביא כדי לחלק ומלא תיווך

קשה לו להפשיר יש מקומות שזה בא לו יותר בקלות ויש מקומות שפחות.

אתם נשמעים אלופים!!!תודה לה''
לא אמרתי לא להפגישכורסא ירוקה
אנחנו מפגישים ודואגים שלא ישארו איתה לבד, ככה שזה גם מפחית סיטואציות בעייתיות, וגם במידה ומשהו נאמר אנחנו יכולים לשים גבול במיידי. כבר יצא לי להעיר לה מול הילד כי היא העירה לו משהו שמבחינתה היה בדיחה אבל הוא לא הבין ונעלב עד עמקי נשמתו כי אם זה היה משפט מאיתנו זה היה נזיפה קשה והוא באמת לא עשה שום דבר. 
וכן יכול להיות שזה משהו שקרה מזמןכורסא ירוקה
אין מה לעשות. פשוט לתת לו את הזמן ולהתעקש שגם היא תיתן לו. וגם אם יקח עוד הרבה פעמים לתקן את הקשר ביניהם, בסוף זה יקרה
איזה חמודיאורוש3
צריך לאט ללמד אותו שיח רגשי. הוא עוד קטן,אבל מלא דוגמא אישית. אני ממש מתרגשת לחזור היום לעבודה אחרי חופש, זה קצת מפחיד אותי כי התרגלתי לחופש. אני קצת עצובה היום כי..., היום ממש שמחתי בעבודה כי... לחשוף לחשוף לחשוף. לדעת שהוא ''מועד'' להתרגשויות משינויים ולדבר את זה. אני רואה שאתה קצת לא מרגיש טוב, אתה יודע שלפעמים כואבת לי הבטן כשאני מתרגשת? זה בסדר, בא נכין תה חם. זה לא שזה קסם. זה תהליך. היו לנו כמה חתונות קרובות בטווח של כמה שנים קרובות. אחד הילדים שלי היה פשוט מעלה חום. לפני החתונה האחרונה דברנו מלא על כמה זה מרגש ומה הולך להיות, המחזנו בבית את החופה. וואלה היה שמח והרגיש מעולה... 
יש בבית מלא שיח רגשישושנושי

יש לנו את הספרים של מקשיבים ללב ובאופן כללי הילד מבטא את עצמו מצוין.

הייתה גם הכנה, דיברנו על מה שיהיה, הכנו איתו את השולחן והסברנו מה יהיה מי יישב איפה וכו

אולי הייתה יותר מידי הכנה חח לא מצליחה לחשוב על בעיה אחרת.

וואו, איזה ילד רגיש!מתואמת

זו רגישות גבוהה מאוד, שאמנם לא קלה, אבל בהחלט יכולה להיות מתנה.

מציעה לך לקרוא קצת על "ילד רגיש מאוד" ועל "אדם רגיש מאוד". יכול להיות שתמצאי שם לא רק אותו אלא גם את עצמך... ויש דרכים להתמודד עם זה, אבל ההיכרות עם העניין היא צעד ראשון🙂

קראתי על זה קצת - בדיוק מה שקורה אצלנושושנושי

וואו, גדול עליי.

מרגישה מוצפת מכל כיוון.

רק התחלנו קלת, מחכים לתור לרבע

רק קצת קשיי קשב ובעיות התנהגות

ילד בן שנתיים עם קשיים כאלה, זה נורא מתוק

בגיל 4 קצת פחות.

אני רוצה להיות בת יענה.

אויש, חיבוקמתואמת

רציתי לכתוב לך את זה מהפן החיובי... רגישות גבוהה זו מתנה! נכון, היא באה עם קשיים בצידה, אבל מדובר באנשים ובילדים בעלי מודעות גבוהה לסביבה, שיכולה להביא אותם גם להיות אנשי חסד, אנשים קשובים בצורה לא רגילה, אנשים אהובים על הסביבה...

אני כותבת לך את זה בתור רגישה בעצמי (גיליתי את ההגדרה רק בשנים האחרונות) ובתור אמא לילדה רגישה אחת לפחות. ברור שיש בזה גם קשיים, גם בתור בוגרת אני מתמודדת עם זה, אבל עדיין לא הייתי מוותרת על הרגישות באופן כללי, לא שלי ולא של הבת שלי, ועל האיכויות והכישרונות שבאים עם זה...

(ואחרי שאני מכירה רגישות מסוג אחר, שנקראת בשם אוטיזם, אני לגמרי מודה על כך שהבת האחרת שלי היא אדם רגיש מאוד ושמשם נובעים הקשיים שלה... כי עם רגישות גבוהה אפשר לעבוד, עם אוטיזם זה קשה יותר...)


בכל אופן, אני לגמרי מבינה אותך❤️

גם קשיים חיוביים הם קשיים, וקשה כשהכול נופל בבת אחת...

אבל אתם בתהליך של טיפול כבר, וזיהיתם את זה בגיל צעיר, ובע"ה הוא ילמד כלים שיעזרו לו להתמודד עם הקשיים ולנצל את כל האיכויות שברגישות!

מהההשירה_11

וואוו

לא ציפיתי


יש לך מושג למה זה כל כך מלחיץ אותו? איך הוא איתם?

מדהים איך הוא מרגיש כמוך מסתבר

ומדהים איך לפעמים אפשר לפתור בעיות רק על ידי דיבור


חיבוק ענק בטח את בשוק

נשמע לי שזה ההמון, לא הסבתארקלתשוהנ

יש לי ילדה שממש מתכווצ'צ'ת מהמון אנשים, גם אם כולם מוכרים. נכנסת לעגלה של אחותה וסוגרת על עצמה את הגגון. 

מכירה גם ילדון שהיה סובל מכאבי בטן קבוע כשהיו מגיעים אנשים.

 

מעודד לשמוע על הילדון שהיו כאבי בטן רק כשהיו אורחישושנושי

נפהלתי לרגע שככה יהיה לו בכל אירוע..

למרות שאני מבינה אותו כי גם אני לא מבינה טוב לפני אירועים.

דווקא בגלל שאני מבינה אותו, תמיד הייתה לי תקווה קטנה בלב שהילד לא יירש את החסרונות שלי  

דיייי...באתי מפעם

וואו, איזה רגישות יש לו.... כנראה הוא ממש חש סיטואציות.

חיבוק גדול.

תודה לה ' שזה לא משהו בריאותי, כי הבת שלי פעם היתה בת 3, כמו שתיארת (מידי פעם צרחות של כאב בטן, בא בגלים) וזה נגמר בניתוח.

ואני ממש זוכרת את השרשור הארוך על חמותך שלא מתארחת אצלכם וזה ממש משמח לשמוע שהיא באה והייתם בטוב!!! 

הסרת משקפיים- שואלת בשביל אחותיהשם גדולל

עם משקפים מהיסודי

מעוניינת לעשות לייזר להסרת משקפיים לאחר מספר לידות ומעוניינת גם בהמשך להביא עוד, אך מתלבטת אם לעשות בקרוב לייזר

רוצה לשמוע מחוות דעת של נשים בתקופת לידות שעשו לייזראיך הייתה להם החוויה? והאם המספר חזר?

תשמח לשמוע מקרים עדכניים, כרגע קיבלה המלצה לעשות אצל דוקטור לוינגר

עשיתי לפני ההריונותאחת כמוני

ילדתי שניים בינתיים ב"ה

הכל בסדר והמספר לא חזר ב"ה 

איזה סוג עשית?השם גדולל
איך הייתה ההחלמה שלו?השם גדולל
היא ממש חוששת לעשות אותו עם מספר ילדים בבית
מהניסיון שליואני שר

כמו הרבה דברים אחרים, זה עניין מאוד אישי.

אני עשיתי את הניתוח שנחשב קשה יותר (לא זוכרת עכשו את השם) ובגדול היתה לי החלמה קלה. מה זה אומר? שלא היו לי כאבים בכלל, אבל כן לקחתי בערך שבועיים וחצי חופש מהעבודה כי לא ראיתי טוב ולא רציתי לאמץ את העיניים (אני עובדת מול מחשב אז זה קריטי).

אחותי עשתה את אותו הניתוח כמה חודשים לפני - סבלה כמה ימים מכאבים מטורפים. ולדעתי חזרה לעבודה מהר יותר כי לא היתה לה גמישות כמו לי.


ככה שאני לא יודעת איך ניסיון של אחרים יכול להועיל פה... כי אין הבטחה מה יקרה.

מה שכן, כדאי להיערך ולבחור תקופה שבה יש יותר אפשרות לנוח, בטח כמה ימים, של חופש מהעבודה ועזרה בבית.

תודה רבההשם גדולל
ככהאחת כמוני

יומיים כאבים חזקים ממש בעיניים.

אח''כ ללא כאבים אבל ראיה מטושטשת שהלכה והתייצבה עם הזמן, כל הזמן היה שיפור.

חושבת שחודשיים-שלושה אחרי ראיתי 6/6 ב"ה.

אני עשיתימחכה להריון
היו לי שני ילדים שעשיתי.. היום אני עם ארבעה ולא חזר רואה מצוין ברוך השם
איזה סוג עשית?השם גדולל
מכירה מישהיניגון של הלב

שעשתה קצת אחרי לידה שלישית.

בערך שנתיים אחרי הלידה השישית (יותר משבע שנים אחרי הניתוח) חזר לה מספר של חצי בשתי העיניים, שלםני זה היה לה יותר מ4

מעניין למה זה חוזר.. מבאס לשמועהשם גדולל
עשיתי בתור רווקהשומשומ

אחרי 3 לידות ב"ה כל פיקס

רואה 6/6

איזה כיף, ב"ההשם גדולל
ליאיזמרגד1

היה מספר ממש גבוה, עשיתי לפני החתונה ומלכתחילה נשארה מידה נמוכה. אני חושבת שעלה לי עוד קצת אחרי, אבל אני עדיין לא משתמשת במשקפיים

מבחינת ההחלמה היה לי כמה ימים קשים. אני חושבת שאי אפשר לדעת מראש איך יהיה אז כדאי להיערך מראש לכמה ימים- שבוע של תפקוד נמוך יותר ועזרה בבית עם הילדים.

איזה מספר, אם אפשר לשאול...השם גדולל
היה לי מעל 10איזמרגד1אחרונה

עכשיו יש 1-2.

אגב רואה ששאלת לגבי ניתוח נוסף, אני עשיתי בקייר לייזר והם מתחייבים שאם המידה עולה ומבחינה רפואית אפשר לעשות עוד ניתוח הם עושים ניתוח חוזר חינם...

עשיתי וחזרכובע שמש

עשיתי לפני החתונה בגיל 19, אחרי לידה רביעית חזר לי למספר הקודם. 

באסותא טוענים שהמחקרים מראים שאין קשר ללידות (קשה לי להסכים איתם)

בכל מקרה עכשיו מחכה לפני שאעשה ניתוח נוסף.

חייבת לציין שלא מתחרטת. היה שווה להיות בלי משקפיים 11 שנה...

וואו, יש אפשרות לעשות ניתוח נוסף?השם גדולל
פוסטינור בהנקהתהילנה

יצא למישהי לקחת ומוכנה לשתף?

האם לצפות לתופעות לוואי מיוחדות? (יש לי היכרות עם הגלולה, אבל לא בהנקה)

ממליצה לשאול את המכון הטטרולוגי אם בכלל מותר בהנקהאמהלה

מותרתהילנה

וכבר לקחתי...

השאלה שלי בעיקר מה מצפה לי מבחינת דימומים ומחזור

הבנתי. לא חושבת שאמור להיות שונה... בהצלחהאמהלה
תודה לך!תהילנה
רק חשוב לי לכתובשלומית.
שאחוזי המניעה של הגלולה הזו לא מאוד גבוהים וככל שמתרחקים מזמן קיום היחסים היעילות פוחתת 
תודהתהילנהאחרונה

זה מה שיש לצערי. מתפללת...

אם יש לך טיפים נוספים, אשמח לשמוע

שאלה- טלויזיה בבוקר לילדאובדת חצות

יש לי נטיה לשים להם טלויזיה בבוקר

עוזר לי להתארגנות

והם כבר מבקשים באופן קבוע

זה נורא? שעה בבוקר?

איך אתן מתארגנות בבוקר בלי זה?אובדת חצות
הם קוראים ספרים או משחקים במשהו אצליכורסא ירוקה
אבל אם באופן כללי אין לך בעיה עם טלוויזיה, ואין לך קושי להרים אותם משם כשצריך לצאת אז לכי על זה 
מבחינות מסוימות זה פחות טובחנוקה

זה משבש מאד את ההורמון הטבעי של היום/לילה (מלטונין)

מצד שני בוקר באמת זמן מאתגר.

בכנות זה ענין של הרגל

מבינה לגמרי שאחרי שהתרגלת לזה וגם הם, קשה להחזיר את הגלגל אחורנית.

מצד שני אני לא נותנת בכלל מסך לילדים.. אז אני לא הבן אדם לענות על זה (יש לי עוד קטנים, ומשתדלת להשאיר את זה כמה שאפשר מחוץ לתחום. יודעת שזה בלתי נמנע בסוף)

האמת ששעה זה הרבהמחיאחרונה

במקרה חירום של ילדון צורח ואני באיחור כן אתן לו לראות איזה סרטון של שיר בפלאפון ל5 דקות, אבל זה לא חלק מסדר בוקר שלנו. ראה?

אם בעלי בבית, עושים תורנות מי מתארגן ומי שומר על הילדים. אם הוא לא, אז מתמרנים... מנסה לנצל רגע שהם משחקים יפה לרוץ להתלבש, או שמה להם צלחת עם אוכל ורצה. לומדים להתארגן בצ'יק.

פעם הייתי קמה לפניהם ומעירה אותם כשכבר הייתי מוכנה לגמרי. היום הם משכימים קום לפניי אז זה לא עובד.

ניו בורן חורף מה צריךחנוקה

אין לי כח לקנות יותר מדי

אז אשמח להמלצות שאפשר לקנות מהמחשב, עדיף זולות

 

גופיות פלנל

רגליות פלנל - נעימות.

יש לי כבר אבל מבד רגיל, (של נקסט) כמה הייתן קונות פליז בהנחה ולא יבוא לידי שימוש שוב בקרוב?

יש לי ביגוד ראשוני דק ארוך אבל לא מחמם,

ויש לי שמיכת מעיל כזה (שקש)

כמה בגדים חמים הייתן קונות? איזה סוג? אמא שלי אמרה ליש קטיפה לא באמת מחמם זה רק לוק חורפי. אז מה כן?

ושוב המלצות מאיפה- מעדיפה בייביגרו ולא חליפות לניו בורן.

ועוד משהו- משקל לידה משוער 3.5- איזה מידה הייתן קונות? ניו בורן או 0-3?

 

תודה על כל ההכוונות!

חשבתי שאצליח לקבל יד2 אבל בנתיים אף אחד לא הביא לי משהו מדי רלוונטי חוץ משקי שינה (2) שזה נחמד מאד אבל לא מספיק.

גרה במקום קר יחסית.

אני ילדתי בדצמבר בירושליםואני שר

הלבשתי ביגוד ראשוני ארוך דק של נקסט ומעליו אוברול חם. יש בכל החנויות... קרטרס, שילב, פוקס, נקסט - פליז/פוטר.

היו לי אני חושבת בערך 8 בגדים לתקופה הראשונה, זה גיל שפחות מתלכלך, אז זה שאלה של כמה את מתכננת לכבס.

0-3 לפחות ואוברולים חורפיים, לא מעבריעל מהדרום

לק"י


אגב, הבן שלי בן חודש וחצי ושוקל בערך 3.5, ויש אוברולים 3-6 שדי טובים עליו.

תחשבי שיש מתחת גם גטקס, וגם אוברול חייב להיות מספיק גדול, שיהיה לתינוק מקום. זה לא כמו חולצה ומכנסיים.

אני ילדתי נוברמבר ודצמבר....חוזרת בקרוב

המלצה שלי מהאחרון שלי גרביונים יותר נוחים מרגליות.זה גמיש ומחמם.

ביגוד במידה 0-3 הייתי קונה לכזה משקל. אולי בגד 2 קטנים יותר...

ובגיל כזה לי נח בעיקר אוברולים ולא מכנס וחולצה...

יש פרוותי כזה אני הכי אוהבת! בעיני משו כמו 7 אם את מכבסת הרבה לגמרי מספיק. הם גדלים מהר...

וכובעים!

תודה לכולכן!חנוקה

אז מסכמת לי

0-3

בערך 8 בגדים חמים זה בסיסי.

מישהי ראתה מבצעים/הנחות ויודעת להגיד לי איפה כדאי עכשיו?

יש מבצעים כמעט בכל מקום עכשוואני שראחרונה

קרטרס לדעתי 2+4 שזה הכי טוב שלהם והם איכותיים

פוקס 50 אחוז (אמור להיות 70 בהמשך)

שילב יש מצב שגם יש לא זוכרת

נקסט בלי מבצעים אבל מחירים סבבה ביחס לאיכות

אולי יעניין אותך