במצוקה .. אשמח לעצותהריון ולידה2
אשמח להתייחסות...הריון ולידה2
מקסימה,שוקולד פרה.
את בעצם נמצאת בסוג של מבוי סתום, שאותו את מתארת היטב: את לא רוצה את בעלך אבל רוצה עוד ילדים.
משום מה טיפול לא ככ נחווה אצלך כפתרון רציני שנותן תקווה, מה גם שמדובר,ר בתהליך ואת לא יודעת אם זה בהכרח ישנה את מה שאת מרגישה.
אם הייתי במקומך כן הייתי מביאה ילדים,
ומנסה כמה שיותר, במקביל, לטפל בזוגיות.
אם הולך- מה טוב. הרווחת כפול.
אם לא הולך- יש ילדים. וגם אין תחושת החמצה לגבי שנות הפוריות.
אם לא תביאי ילדים עכשיו.. זה עלול לקחת הרבה מאוד זמן עד פרק ב'.
הכי חשוב זה לא להזניח את הזוגיות,
ולא להשתמש בבעל כבנק זרע בשביל ילדים.
הרי מבחינתך- יש מצב גדול שיום יבוא ותתבעי מזונות עבור הילדים האלו.זה לא הוגן עבורו.
את צריכה להיות כנה ואמיתית בקשר שלכם ולעשות השתדלות גדולה כדי שיישאר הבית.
גם אם לא אהבת אותו מלכתחילה וכו'.
מכירה זוגות שיפור אחד על השניה והיום התביעות ההדדיות מתעופפות ביניהם...
מסכימה מאדמיואשת******
מוסיפה רק שיש כמובן אפשרות להקפיא ביציות, אבל איך תסבירי את זה לבעלך? ובכל מקרה זה לא מבטיח כלום בעתיד. רק מאפשר עד גיל מבוגר יותר. וזה יקר.
את צריכה לקבל החלטה. לדעתי ללכת ליעוץ זוגי, להקציב פרק זמן של חצי שנה. אם אחרי חצי שנה אתם במגמת שיפור להביא עוד ילד ואם לא אז לשקול לחתוך ולחפש שוב (ואולי תוך כדי להקפיא ביציות)
לשבת בבית ולהתלבט ולא לנסות לטפל בכלל לא יביא אותך לשום מקום.
ממש לא מסכימהיעלז
ילדים הם לא פלסטר והם לא ניסוי. את יוצרת אדם עם רגשות, עבר, הווה ועתיד. ילד צריך להביא כשאת יודעת בליבך שתוכלי לתת לו משאבים חומריים ומשאבים רגשיים של חום, אהבה, תמיכה וכן, גם דוגמא למערכת זוגית בריאה ואוהבת. משפחה תומכת ואוהבת מעניקה לילד כ"כ הרבה ביטחון ומודל נכון ובריא לזוגיות וליחס שצריך לשרור בין בני זוג שיבוא לידי ביטוי לכשיגיע לבגרות. אני רואה אצל כ"כ הרבה חברות שלי מודל זהה לזוגיות של ההורים שלהם שזה פשוט מפחיד. אם תיוולד לך בת, את רוצה שהיא תגדל בבית שבוא היא רואה אישה לא מאושרת, שתראה שזה בסדר להתפשר ולחיות עם מישהו שלא אוהבים ושלא מסתדרים איתו? האם זה מה שאת מאחלת לה? כי זה פעמים רבות מה שקורה בסופו של דבר.
ילדים להורים גרושים חווים המון קשיים רגשיים. נכון שזה נפוץ היום מאוד, זה עדיין לא אומר שלכל מקרה לגופו זה לא כואב נורא ועבור ילד התחושה היא שכל מה שבטוח ויציב בעולם- כבר לא נמצא.
אני בעד גירושים אם דברים לא עובדים, אני לא חושבת שצריך לסבול בזוגיות *אבל* להביא ילד כשביודעין את משערת שכנראה תתגרשו? תנסי באמת לחשוב מה יכול לעבור על הילד מבחינה רגשית.
מזמינה אותך לראות את התוכנית (המעולה, אגב)- 'סליחה על השאלה' עם ילדים להורים גרושים. לי אישית נקרע הלב. תראי ותחליטי אם זה רעיון חכם להכניס נפש חדשה ותמימה למערבולת כזו.
מצטערת אם זה כנה מדי אבל אני חושבת שזה נושא שצריך לשקול בכובד ראש ולחשוב על כל ההיבטים
אני בת להורים גרושיםתפוחים ותמרים
אספר לך מה הדברים החשובים שלמדתי מהזוגיות של ההורים שלי -
1. אדם הוא מי שהוא. אי אפשר להיכנס לזוגיות מתוך כוונה 'לשפץ את השני.
2. אהבה היא חשובה מאד אבל היא לא תנאי מספיק לזוגיות טובה.
3. צריך שניים למלחמה. אחד יכול להניע פיוס.
4. מי שזוכה לזוגיות טובה שישמור עליה מכל משמר.
גם אחותי וגם אני זכינו בבני זוג נהדרים.
לא יודעת איך הייתי עוברת את החיים בלי אחותי (היחידה). היא אחת הנפשות הקרובות אלי בעולם כולו.
לא כל כך בקלות הייתי מוותרת על האפשרות לאחאות.
מזכירה לך שהפותחת לא צעירה ואי אפשר לדעת לאן החיים יקחו אותה.
מסכימה ממששוקולד פרה.
לפי הודעתך יעלז,
אז גם נשים מכוערות לא יכולות להביא ילדים (כי הרי הילד יצא מכוער, והוא יחווה סבל חברתי)
ובטח שלא נשים נכות, חרשות, בעלות הפרעה נפשית כלשהי, עם סיכוי לדיכאון אחרי לידה, סתם ממשפחות דפיקות, נשים עניות וכו' וכו'.
כמו שכתבה לך תפוחים ותמרים-
גירושין זה לא סוף החיים.
תאמיני לי שאם נחשוב עבור הילד,
יכול להיות שהיה מעדיף שלא להיוולד גם אם היו לו כל התנאים שבעולם (!)
אין לנו יכולת לדעת האם העובר יעדיף להיוולד או לא.
ילדים נולדו גם בשואה.
בטוחה שהם שמחים שהוריהם הביאו אותם לעולם.
סתם מעניין אותי לדעת..הריון ולידה2
אני חושבת שרוב הזוגות לא מתאימים...שמחה
בעלי ואני ממש לא מתאימים. הוא אומר שסדר ונקיון חשוב לו, אבל אני לא מצליחה להבין איך הוא מאפשר בלאגן ולכלוך ברמות שאני לא מצליחה לתפקד בהם.
אני צריכה שהכל יהיה מאורגן ומתוכנן מראש, וזה מפריע לו. הוא רק רוצה לזרום אפילו שזה מחרבש בסוף דברים שהיינו רוצים.
אני חושבת שלא צריך ללכת לרופא על כל שטות- ולדעתו זה חוסר אחריות.
ועוד....
וזה ככה כי אנחנו שונים, מבנה הנפש שלנו שונה מעצם היותנו גבר ואישה, וגם בגלל שגדלנו במשפחות שונות.
הסוד של החיים המשותפים הוא לא התאמה, אלא עבודה. כל אחד צריך לדעת להתאים את עצמו לבן הזוג. והעבודה הזו (שלפעמים מוציאה מהדעת!!) מולידה אהבה גדולה.
האפשרות של גירושין היא גאונית, ולא הייתי מוותרת עליה. קודם כל- כי יש אנשים רעים שחובה שתהיה אופציה לברוח מהם, או מצבים מסובכים שחייבת להיות אופציה לסגת מהם.
ובנוסף- כי בכל מערכת יחסים נורמלית בין שני אנשים טובים ונורמלים צריך לדעת שאם לא תהיה השקעה- הכל יתפרק! האופציה של הגירושין היא תמרור אזהרה בשבילנו שלא נהיה שאננים. כי אם כן- אנחנו עלולים להגיע לשם.
ולא, ממש לא כדאי להגיע לשם. כל כך הרבה אנשים שהתגרשו וחשבו לבנות פרק ב- מוצאים עצמם מתגרשים פעם שניה ופעם שלישית. אם אין נכונות לעבודה- שום מערכת יחסים לא מחזיקה. ואם יש נכונות- אפשר לצלוח באהבה גם חוסר התאמה קיצוני.
הפעם היחידה שהזכרתי גירושין ביני לבין בעלי היתה בתקופה קשה מאוד בינינו, כשהוא לא רצה ללכת לטיפול, ואני הרגשתי שהוא שאנן ומצידו לא עושה מאמץ לצאת מזה.
זה הלחיץ אותו כי זה היה אמיתי מבחינתי. אם אין אופק- לא הייתי מוכנה להתאמץ בעצמי, או לסבול. וגם כי אנחנו לא משתמשים באיום הזה, כך שזה היה קיצוני.
וזה גרם לו להבין שצריך שינוי דחוף.
והשינוי נעשה.
לא מיד, אלא עם הרבה עבודה, אבל ברגע שיש נכונות ויש השקעה ומאמץ של שנינו ביחד וכל אחד לחוד- כבר צריך להיות סבלניים,
ועברנו את זה מחוזקים. עד שכבר אמרתי למעלה- שאני יודעת שהיום לא אהיה מסוגלת לעזוב אותו.
יפה כתבת👍נביעה
מדהים!!! כל מילה פנינה
איזה יום שמח
כן. ברור שיש כזה דברמיואשת******
והשאלה של בן אדם לדעתי האם הוא מעדיף לחיות חיים טובים גם אם זה לא זוגיות מהסרטים אלא זוגיות טובה מכילה ואהבה נחמדה שעובדים עליה קשה
או לעבור גירושים, שאין כזה דבר גירושים טובים זה קשה פיזית נפשית ויקר, ואז לחפש מחדש מישהו שיהיה לו אהבה באורות עצומים. האפשרות למצוא כזה דבר קיימת אבל זה קשה, ושוב יבול להיות חוסר התאמה, ומי אמר שתמצאי אותו בכלל.
אז יש כל מיני דברים וכל מיני שיקולים
אבל זה ממש לא פשוט שמה שנראה כחוסר התאמה ואולי באמת ממש לא מתאים בהכרח אומר שחייבים להתגרש או לחיות רע. ממש לא
אני חושבת שגם הזוג הכי מתאים עובר שלב של התפכחותכלה נאה
האם עשיתי טוב?
אולי מיהרתי?
אולי הייתי מוצאת יותר טוב?
אחר כך יש שלב ההשלמה.
את לומדת להשלים עם החסרונות של בן הזוג. ולנסות לקבל אותו איך שהו.
הבעיה מתחילה אם את רוצה לשנות ולחנך אותו.
צריך להבין שגם לך יש חסרונות. ולכל גבר אחר יהיו חסרונות.
לכן תנסי להשתדל לבנות זוגיות אוהבת כמה שאפשר.
תלכו ליעוץ זוגי טוב.
לא סתם לפרק בית.
האם המצב החמיר אחרי לידה?
לא אומרת שזה המצב אצלך.
אבל לפעמים יש לאישה בעיות הורמונליות מאמצעי מניע. או סוג של משבר אחרי לידה. ואז בגלל הרגישות יתר את יותר עצבנית ופחות שמחה. ורואה את בעלך אשם בהכל.
אני דווקא כן חושבת שיש כזה דברחולת שוקולד
ולפעמים זה נכון להתגרש ולהתחתן שוב, כימיה ואהבה הם לא רק דברים שבונים אלא גם תלויים בהתאמה בעיני
בדגש על "לפעמים" כי הרבה פעמים זה יותר קשור להסתכלות שלנו על בן הזוג ואז גם פרק ב לא יצליח
זוגיות מעצם טבעה אינה דבר יציב...שמחה
הרבה הורים החליטו להביא ילד לעולם מתוך אהבה גדולה, שאחר כך התנפצה לרסיסים עד כדי גירושין.
ולהיפך. זוגות רבים חווים קשיים וחוסר וודאות, אולם מצליחים להתגבר על כך וממשיכים את חייהם באושר.
זוג צעיר בתחילת חייהם יכולים להחליט על דחיה כדי לברר את דרכם המשותפת. אבל להגיד לאישה בסוף שנות הפוריות שלה לדחות הבאת ילדים לעולם- זה חוסר אחריות לדעתי. כי זו הזדמנות שלא תחזור.
לעומת זאת את מצב הזוגיות שלה בשנים הבאות- אף אחד לא יכול לחזות. היא חווה קשיים כשם שכל זוג חווה קשיים, בודאי בתחילת הדרך המשותפת. בהחלט אפשר להתרומם מהם ולהגיע לזוגיות יפה ואיתנה.
אם הפותחת היתה יודעת בודאות שהיא עומדת בפני גירושין- יש מקום לנסות להניא אותה מלהביא ילדים נוספים לעולם. אבל זה לא המצב, והנסתרות לה' אלוקינו.
בנוסף צריך לקחת בחשבון שמצב של גירושין הוא אמנם מורכב ולא פשוט לכל מי שמעורב. אבל כשנוספת על כך החמצה להורות (למי שלא יזכה אחר כך לילדים)- היא מוסיפה כאב מאוד מאוד גדול.
לכו דחוף ליעוץ וטיפול. אם יש רצון , אפילו מינימלי אפשר לשפץ11אמא
ולחדש כל זוגיות שהיא.
אם את באיזור ירושלים, אני יכולה להמליץ לך על מישהו
הקפאת ביציות בא בחשבון? זה מה שאני הייתי עושהליאן
הבנתי שזה לא הכי יעילהריון ולידה2
אם את עושה חשבון מה לך ולילדה יותר טובליאן
אבל מבחינת הילד שיגיע להכנס מראש לסיטואציה של הורים גרושים זה לא פשוט.
למרות שיש היום נשים חד הוריות שבוחרות להביא ילדים לבד ולא חושבת שהילדים סובלים.
לפחות אצלכם יהיה אבא בתמונה.
בכל מקרה בהצלחה בכל אשר תבחרי.
זה מה שגם אני חשבתיהריון ולידה2
מצד שני ממש לא רוצה שהילדה שלי תהיה בלי אחים כי מי יודע מה יהיה אחרי ואם אביא עוד ילדים .. זה ממש פלונטר...
מה בעלך חושב על עוד ילד?ליאן
הוא היה רוצה כי כנראה מבין שאולי גםהריון ולידה2
הוא יותר גדול ממני בכמה שנים טובות..
קשה לי להגיד לו את האמת הזאת לגמרי בפרצוף.. למרות שנראה לי הוא מבין שזה חלק מהחששות שלי להביא עוד ילד בגלל המצב ביננו..
את מתארת ריחוק וחרטהתפוחים ותמרים
השעון הביולוגי לא משקר.
אני הייתי מביאה עוד ילד ובמקביל נכנסת בכל הכוח לשיקום הזוגיות.
זה לא צחוק להיות אמא חד הורית, ואף אחד לא מבטיח לך שתזכי למצוא אהבה עם ילד/שניים.
האם יש בו תכונות טובות?
צדדים חיוביים?
תתמקדי במה שאת *כן* אוהבת בו, בכל חלקיק של משיכה, קרבה, טוב שיש ביניכם, ובסיוע של מטפל חיצוני נסי למצוא נקודות של חיבור ושל אור .
זוגיות לא מגיעה על מגש של כסף. זה שהתחתנת לא בונה לך בית. זו המון השקעה ועבודה.
את אלופה. משפט אחרון מעולהמיואשת******
מי אמר שזה מה שאני חושבת?הריון ולידה2
קצת קשה כרגע בשבילי להגיע לטיפול זוגי בגלל התלות של הילדה בי בשעות הערב שזה השעות היחידות שהוא יכול בגלל העבודה שלו...
אולי כדאי שתבהירי לו איפה את נמצאת ריגשיתמיואשת******
נראה לי שאם הוא יבין שזה טיפול או הולך לפרידה הוא יצליח לתמרן עם שעות העבודה שלו.
זה החיים שלכם!אמא וגם
וזה בסוף גם החיים שלה.
תהיי בטוחה שעדיף לה הורים בריאים בנפשם ואולי גם עם זוגיות בריאה מאשר להיות איתך שעתיים ערב פעם או פעמיים בשבוע, ולגדול לתוך מציאות קשה.
(ותלות בכל מקרה כדאי לפתור...)
היא בת פחות משנה היא עוד זקוקה לי בהרדמות...הריון ולידה2
תשמעי, אם היא בת פחות משנה, זה בעצם אומרלהרות כוחות
בנוסף, לא ציינת אם את מניקה/ מונעת. ההורמונים יכולים מאוד להשפיע.
אני לא מומחית, ולא מתיימרת לשאת עצות, רק מאירה שייתכן שהתחושות שציינת לעיל נובעות מהמצב הנוכחי, שהוא למעשה זמני, ולא מחייב שימשיך כך בעתיד
כן מניקההריון ולידה2
זה ממש לא פשוטאמא וגם
מבחינה הלכתית אם לא רוצים להיות עם מישהו, או אם רוצים להתגרש זה בעייתי להיות ביחד
(את יכולה לגגל בני 9 מידות), ועלולים להוולד מזה ילדים עם קושי רוחני.
אני חושבת שכדאי קודם כל להגיע לטיפול, אפילו אישי לפני הזוגי...
וכן את כנראה תצטרכי להחליט אם את מעוניינת לנסות לבנות איתו בית חזק ואוהב או להיפרד.

כואב.
אני רואה את זה עוול לבעלך!כלה נאה
אלא אם כן הוא יודע את זה ומוכן לזה.
למה שישלם מזונות לשנים?
צודקת. הקפאת ביציות היא לא ערובה לכלום...שמחה
תהליך בעלות של מאות אלפי שקלים
סבל פיזי ונפשי
ובסוף אף אחד לא מבטיח לך שבאמת יהיו ילדים מהביציות האלה...
את עכשיו נשואה- תהליך של ריפוי נישואין משתלם לאין ערוך מהקפאת ביציות.
אם יש רצון מצד שניכם לעבוד ולהתקדם ולהגיע לזוגיות טובה יותר, שניכם רוצים ילד נוסף, שניכם רוצים (לפחות כרגע) זה בזו- יש לכם בסיס איתן מספיק כרגע להביא ביחד ילד משותף. וזה פיתרון עדיף בהרבה!!
(ולמי שמרגישה שלא כדאי להביא ילד למציאות כזאת- לא בטוח שכדאי יותר לאפשר בעתיד מצב של ילד ללא נישואין מביציות מוקפאות או מזוגיות שאולי תהיה אחר כך ואף אחד לא יודע מה יהיה מצבה, ולהורים מבוגרים יותר...)
אני ממש לא מבינה איך אתן מעודדות אותה להביא עוד ילד??נשואה 3 שנים
איך בכלל אפשר להביא ילדים מבן אדם שלא אוהבים?
סליחה זה ממש אנוכיות.
כל עוד את לא מתכוונת להמשיך עם בעלך לא הייתי ממליצה לך להביא עוד ילד.
למה זה להשתמש בושוקולד פרה.
אם היא מנסה בכנות להציל גם את הבית?
אם היא מנסה להציל את הביתנשואה 3 שנים
נשואה 3 שניםהריון ולידה2
הבנתי..נשואה 3 שנים
אין ספק שילד מטלטל מאד את הזוגיות. גם לי יש קשיים בזוגיות אבל המפתח הוא לעבוד... השאלה אם את מוכנה לזה או שאת ממש נחרצת?
כי כל דבר אפשר לנסות לשנות.
ומה איתו?נשואה 3 שנים
אני גם חושבת שזה עוולהריון ולידה2
הוא כן מנסה הולך לסוג של טיפול כזה הבנתי שהיא מנסה לעזור לו להבין מה הבעיות שלנו הוא לא מספר לי ממש... מרגישה שהתחתנתי עם ילד לא בוגר ..שלא התפתח מבחינה רגשית
גם אני התחתנתי עם ילד
תפוחים ותמרים
מה שאנחנו עוברות הנשים ...🤦🤦הריון ולידה2
ממש לא לבד....שמחה
בכל זאת נשמע שיש מצד שניכם רצון לעבוד ולהתקדם.
אל תתיאשו! תמשיכו לעבוד, בטוחה שהתמונה תתבהר ויהיה לכם טוב יותר!
במקרה זה להביא עוד ילד זה גם אינטרס של בעלהליאן
הייתי מביאה עוד ילד ואז עוזבת .פעם שנייה2
כנ"לליאן
את אמיתית??וואוו
אני אגיד לך משפט קשה והזוי, אך בעיניי אמיתי:נביעה
יכול להתחתן עם חצי אחר, ולהיות מאושר.
..
מה זאת אומרת?
זאת אומרת התאהבות היא מנוע נהדר, אך לא ערובה בגרוש לחיי נישואין תקינים. סורי.
אמרת שלא התאהבת, ובנית קשר ממניעים שכלתיים- הרבה עשו זאת ובנו חיי נישואין מהממים. כן. אני אחת מהן.
לא הייתי מאוהבת בבעלי, נישאנו ממניעים שכלתיים- אותו כיון, אותה אמונה, אותם אידיאלים, הוא היה נחמד בעיניי ותו לא..
לא פרפרים ולא בטיח.
היום, 13 שנה אחרי, עם עליות ומורדות-
אני מאושרת בנישואין שלנו, באהבה- העצומה(!) שבנינו, מתוך הקשיים, מתוך הריונות, לידות, והרבה הרבה חיים שעוברים יחד- הנתינה שלך- מולידה אהבה. הנתינה שלו- מולידה אהבה.
האכפתיות, כוס קפה שאת מכינה לו בערב כשהוא עייף- מולידה בכם אהבה.
כשהוא סוחב את סיר המרק לשולחן בשביל שלא תסחבי- מוליד בכם אהבה.
כשאתם נקרעים מצחוק ביחד מאיזה שטות- איזה כיף!
כשהוא מביא לך אוכל אחרי הלידה...
שואל אותך אם את צמאה...
זאת אהבה.
האכפתיות הזאת- שהוא אב טוב לילדייך- זה המשפחה שלך.
זה שלך.
..
מה אני מנסה לומר?
אני מנסה לומר, שאם הוא אדם עם בסיס טוב, לא ח"ו אדם בעייתי באופן יוצא דופן- עצם החיים והאכפתיות בינכם יצרו בינכם אהבה.
זו לא תקווה,
זו עובדה. בע"ה, ובעבודה נכונה, אפשר להקים זוגיות נהדרת, של אמון, ואכפתיות אמיתית.
שזה מחזיק הרבה יותר מהתאהבות חולפת(70% גירושין...).
אבל, צריך להאמין בזה, ולפעול.
אם את רוצה- יש לי מישהי מדהימה שעזרה לי המון בזוגיות,
בפרטי.
בהצלחה רבה!
כתבת מקסים!!יונתי
הוא כן קצת בעייתיהריון ולידה2
לכל אחד בעולםאמא וגם
יש טווח של מינונים והשפעה שונה, אבל זה קיים אצל כוללללללם.
כך שמעתי מפסיכולוגית ואני רואה גם בעצמי
^^ כל מילה!...שמחה
כן מצד שניהריון ולידה2
גם לי יש עניינים ברור אבל אצלו הביטוי של זה מאוד נוכח ואני רואה את זה בבירור איך זה משפיע על הזוגיות והתפקיד שלו כגבר בבית ומחוץ..
זה באמת לא פשוטאמא וגם
1. כתוב שאין מזווגין לו לאדם אלא לפי מעשיו. במובן הפשט זה אומר שהזיווג מתאים בגדול כל אחד למצבו של השני.
במובן העמוק זה מה שאת צריכה בשביל התיקון שלך ובשביל הבריאות שלך.
2. האם את מעדיפה להשאר כל החיים לבד עם ילדה (או 2)?
ובכל מקרה נשמע שכדאי ללכת לטיפול.
הרבה אנשים עברו דברים בילדות שלהם ויצאו מזה אנשים נפלאים וטובים. גם אם היו קשיים והתגברויות בדרך.
והרבה מזה גם תלוי באישה..
אספר לךנביעה
כגון דא..
הלכתי לטיפול, ועוד אחד- קבלתי מלא כלים.
אפשר בהחלט לטפל בחוסר ביטחון- להעצים אותו,
תאמיני לי, עדיין- אלה בעיות רגילות...
לא יוצאות מגדר הרגיל
קראתי את כל הודעותייךחדשה ישנה
לא כ''כ מהר מפרקים בית, משפחה.
זה כואב מאוד שהיום הרבה מידי זוגות מתגרשים,
אבל זו לא סיבה שהבת שלך תגדל בין שני בתים.
מזבח מוריד דמעות. .
הוא נשמע בנאדם עם לב טוב, וכן, גם עם בעיות. מי פה התחתנה עם גבר מושלם? שתצביע!
יש מלא אנשים שחטפו מכות מההורים במיוחד בגילאים שלכם זה היה מאוד מקובל. וזה משפיע, נכון. ולאמאמרצי להמשיך לחיות יחד בסבל,
אבל אם אתם מחליטים *יחד* שאתם נותנים את הנשמה, את הכסף ואת החיים כדי להציל את הבית שלכם, בע''ה אתם תגיעו למקומות מעולים!
אנשים שיקמו בתים מאפס, אני ממש ממש ממליצה בחום ללכת יחד לטיפול זוגי שיתן לכן כלים לתקשורת נכונה. אל תאכילי את עצמך בפחדים. תתמלאי בתקווה בע''ה.
צר לי על הפסימיות, אבל העולם בחוץ לא קורץ בכלל! סיכוי לא גבוה שתמצאי מישהו אחר, ועוד יותר סיכוי לא גבוה שתמצאי מישהו עדיף ממנו.
את מעדיפה להזדקן בודדה או עם איש עם בעיות שאפשר לעבוד על זה יחד??
ודרך אגב, את צודקת, ביקורת זה כלי הרסני. זה לא נעים בכלל, אבל כן ללכת לטפל ברצינות.
נכון שהבת שלך קטנה וזקוקה לך בערב, אבל תשווי דבר מול דבר- מה יותר חשוב? שהיא תגדל עם הורים אוהבים ומעריכים או קרועה בין שני בתים?! זה למענך ולמענה ולמען הבית שלכם!
קחי את בעלך לשיחה רצינית אבל נעימה, שתחליטו יחד שאתם לוקחים את עצמכם בידיים.
בהצלחה רבה רבה!!
קודם כל תפני לגורם רפואי מוסמךמיקי מאוס
דבר שני- את כרגע בזוגיות. לא נשמע שמדובר בבעל מכה או קטסטרופה דומה.
ויש לך ילדה.
בלי שום קשר לשאלה אם להביא עוד ילדים או לא תקחי את החיים שלך ואת החיים של הילדה שלך בידיים ותעשי מה שאת יכולה כדי לשפר אותה ולהפוך אתכם למשפחה מאושרת, נכון שיש חריגות אבל רב הזוגות בעולם יכולים לחיות בטוב אם מוכנים להתאמץ ולקבל עזרה וייעוץ, גם אם לא היתה אהבה כן היו שיקולים חיוביים אז כנראה זה גם לא כזה רחוק (לא אמרתי שיהיה מושלם. אבל לזרוק מה שיש כי זה לא מושלם זה טמטום. אף אחד לא מבטיח לך להתחתן שוב ובטח לא מבטיח לך שיהיה טוב יותר)
גם אם לא יהיו עוד ילדים לפרק לבת שכבר יש לך את המשפחה זה מוצא הכי אחרון!
אם תגלי שבאמת זה בלתי אפשרי תחשבי מחדש על הכל אבל כל עוד את מודעת למצב ואפילו לא מנסה לטפל בעיני זה חסר אחריות כלפי עצמך וכלפי הבת שלך (וגם כלפי בעלך כמובן אם הוא כן מתאמץ ומנסה בעצמו אבל לא ציינת מה הוא חושב על המצב)
בהצלחה!
זו משימה לא קלה בכלל
ממש כואבאמא וגם
יתכן שאת יכולה להקפיא ביציות.
בכל מקרה שהוא ממליצה ללכת לטיפול זוגי.
הרבה כוח
לגבי הקפאת ביציות - חברה שהקפיאה בגיל 35 כמות יפה לא נקלטת עתפוחים ותמרים
ממה שידוע ליאמא וגם
אחר כך זה כבר פחות יעיל.
רק אחר כך ראיתי שהיא כתבה שהיא מעל 35.
עם זאת, זה שהיא כבר הרתה וילדה משפר את מצבה.
ובכל מקרה שווה להתייעץ עם רופא ומכון פועה.
אפשר בגדול להעריך את מצב הרזרבות השחלתיות וכו באמצעות בדיקות
ולראות מה הכי כדאי לה לעשות...
אני התחתנתי מתוך אהבה גדולה, ענקית - ובכז הקשיים לא פסחו עלתפוחים ותמרים
אבל להגיד לך שתמיד קל?
שהכל פרפרים ולבבות?
וזוגיות היא ממש לא לעשות דברים באותה הדרך, אלא דווקא ללמוד לפעול בדרכים שונות. הערב אני מחוץ לבית כי כשאנחנו נמצאים ביחד בהשכבות אנחנו משתגעים.
אני - כי הוא לא עושה מה ש'צריך' לדעתי
הוא - כי אני לא מפסיקה להגיד לו מה לעשות
אז הרווחתי שעה בבית קפה

וכדי לסבר את האוזן - הבכורה עוד מעט בת 9 והחמישי בדרך.... ככה שאנחנו לא ממש הורים טריים- אבל זו מחלוקת שלא הצלחנו לפתור בהסכמה, אז בימים ששנינו בבית - או שהוא מודיע שיעשה כל מה שאני אומרת, או שאני משכיבה לבד, או שאני פשוט יוצאת מהבית, כמו היום.
אדיר!!!נביעה
איזה חמוד שמפרגן לך . תהני 😍ליאן
על כל פשעים תכסה אהבה...הריון ולידה2
לא הבנת אותי, ניסיתי להגיד שגם כשהאהבה נוכחת ובעוצמה, אי אפשתפוחים ותמרים
לאורך החיים הזוגיים שלנו עברנו הרבה מחלוקות, קשיים, וגם משבר אחד ענק שלא ידענו איך נצא ממנו.
עבדנו על הזוגיות שלנו ואנחנו ממשיכים לעבוד עליה כל הזמן, ממש כל יום, וכשהיא מוזנחת (חפשי הודעות שלי מהקיץ) הכל קשה ועצוב.
הבסיס של הבית שלנו זו הזוגיות, ושנינו משתדלים האחד/אחת למען השני/ה וחיים עם חסרונות, מגבלות וקשיים של עצמנו ושל האחר. לפעמים חושקים שיניים, לפעמים מחליקים, לפעמים מתפוצצים, לפעמים רבים יומיים ברצף, לפעמים חושבים שהאחר נדיב ורך, לפעמים חווים אותו אחרת.
הנה מעכשיו בלייב תגידו לי אם הוא נורמלי נשמע לכם...הריון ולידה2
לומר את האמתפי5
בכל זוגיות יש מריבות וכן לעיתים מגיעות גם לטונים כאלו.
למה לא נתת לו ללכת אליה?
אולי גם הוא צריך את זה.
לפי מה שהבנתי אני חושבת שכדאי לך כרגע ל"הקריב" ולהראות אהבה יתירה
והוא יתרכך ויתמוסס מזה
בואי נסי יומים שלושה תראי אם זה משתנה.
שלמה המלך אומר "כמים פנים אל פנים כן לב האדם לאדם"
בהצלחה ענקית.
ואל תקחי קשה את המקרה נסי " להעביר ולהחליק"
שה' יהיה עמך
מצטרפת לשאלה, למה שהוא לא יגש אליה?איזה יום שמח
הוא אבא שלה באותה מידה שאת אמא שלה הוא לא ראה אותה כל היום, מגיע לו לגמרי
אדרבה, תתני לו להיכנס אליה והוא יראה שהוא לא מצליח להרדים אותה ויבקש ממך לעשות את זה..
את יכולה לדבר איתו כשאתם רגועים ובנחת שיש דברים שאת לא רוצה שיהיו בבית ומבחינתך זה קו אדום כמו להרים את הטון בבית וכ'
תדעי לך שלאישה יש כח ענק והוא יכולה ממש להרים את בעלה עם יחס מכבד ונכון ואז היא בכלל תהיה מלכה בבית, הוא ירגיש צורך להגיב כמוה ולהחזיר לה על כל הטוב שהיא עושה לו
זה משהו שצריך ללמוד ושווה לגמרי!
לא אמרתי שלא ילך אליההריון ולידה2
לא הצלחת לרגש אותי. מצטערת. באחת המריבות שלנו -תפוחים ותמרים
וגם צעקות שהעירו תינוק ישן/ ריבים ליד הילדים (חפשי אותי ממש לא מזמן), כן, גם מילים קשות (איזה דביל אתה! שוב, לא גאה... והוא לא נשאר חייב).
ובאחד ממקרי הקיצון הלכתי לישון לילה אצל אמא שלי (גם זה פה בפורום).
וכפי שכתבתי פה קודם, יש לנו עד עצם היום הזה מחלוקות ברמה יומיומית (כשהוא דורש מהילדים לסדר הוא רק מחלק הוראות ומעניש מיד ילד שלא משתף פעולה. אני משדלת ברכות ותמיד משתתפת בעצמי פיזית בארגון הבית. מצד אחד קשה לי לראות את הקשיחות שלו, מצד שני הוא טוען שאין לי מספיק סמכות מול הילדים.... ובשורה התחתונה: שנינו ההורים שלהם והם לומדים גם כך וגם כך).
את באמת שואלת?מיקי מאוס
וזה עוד מתואר מנקודת המבט שלך....
אתם שניכם צריכים ללמוד לחיות יחד ולריב כמו אנשים בוגרים. במריבה תמיד יש שניים וכדי שמריבה תידרדר ככה צריך שת"פ של שניכם.קל להפיל הכל עליו
וקל לשבור את הכלים ולפרק הכל.
אני לא אומרת שיהיה לכם קל לשנות דפוסי התנהגות, בטח כשכבר יש ביניכם משקעים.
אבל אם זה חשוב לכם זה אפשרי.
תצטרכו להשקיע זמן וכסף בייעוץ טוב ולהיות מוכנים להשתנות אבל אין שום דבר חשוב יותר מזה בסטטוס הנוכחי שלכם
סליחה אם אני אמיתית מדי....
בהצלחה!
רק עצהאנייי12
תמיד שאת רואה שמתחיל לעלות הטון
קחי נשימה ארוכה ספרי בשקט עד 10 קחי מים וצאי לנשום אוויר מניסיון שלי הכל נראה אחרת.
גם לנו היו ויש ריבים כאלה ואחרים.
אני פשוט למדתי לשתוק לעבד את הנושא וששנינו נרגעים רק אז מדברים
אבל, לקחנו על עצמנו דבר.
שבחיים לא עולים לישון מתוך כעס תמיד פותרים את זה לפני, וזה עוזר..
לא אומרת ולא נכנסת למי צודק ומי לא אבל לפני כל מריבה להירגע...
וכן יעזור פה טיפול או אם יש רב שאת סומכת עליו תתייעצי..
בהצלחה יקירה
מריבה זוגית קלאסית!...שמחה
אבל כמעט לכולם קורים דברים דומים.
מה זה אומר?
שאתם יכולים להתגבר על זה!!! אבל זה קשה ודורש הרבה עבודה.
ככה נבנית זוגיות טובה
האמת? לא הזדעזעתי...חדשה ישנה
אבל לא על זה יפול דבר.
לא שוברים את הכלים בגלל מריבה מסוג כזה.
זה שהוא הרים את הטון ויענו חסם אותך זה חלק מזוגיות ויש גם תקופות קשות , וגם את , במחילה, לא היית צדיקה תמימה, אני שוב חוזרת ומציעה מכל הלב ללכת יחד לטיפול זוגי.
ממש לא בגלל סיפורים כאלה מפרקים זוגיות, בטח ובטח שלא בגילך ובטח שלא כשיש ילדה ברקע. זה לגמרי בר שיפור ותיקון אבל זה דורש עבודה יומיומית. ואין זוג שטוב להם בלי שהם עובדים על זה. פשוט אין. זוגיות תמיד צריכה תחזוק, ויש תקופות שצריך תחזוק יותר מסיבי.
והדבר הראשון שכדאי לך לעשות הוא להפניםתפוחים ותמרים
אני מספרת לך פה קצה קרחוןהריון ולידה2
יקרה, אני מאמינה לך שלא טוב לךחדשה ישנה
רק אומרת שמהתיאור של הודעותיך, זה ממש לא לרוץ לבית הדין! (כן, גם אם את בוכה והוא לא ניגש. גם לי זה קרה כמה פעמים, מאוד מעליב אבל בתכלס, אם אתם בתוך מריבה גם הוא מאוד פגוע מדברים אחרים, ולא בגלל זה מתגרשים..) בעיני, מתגרשים רק אם יש אלימות פיזית, מחלת נפש שאין בכלל איזון ח''ו, מצב שאת מעדיפה לחיות ולמות לבד מאשר איתו. כל השאר צריך להתפלל ולכבוד.
אבל גם לא לשבת ןלהצטער על המצב זה לא יועיל! רק יתסכל! אני לא מבינה למה את כ''כ מתנגדת לנסות טיפול זוגי. באמת שואלת. את אולי לא מאמינה בזה שזה יכול לעזור? כדאי לברר על מטפל או ןבעיקר להגיע עם ראש פתוח לעבודה.
^^^אמא וגם
את מתארת קשיים ותחושות די קלאסיים.
אף אחד לא מושלם וככה נבנית זוגיות.
חבל כל כך!
הייאנייי12
יש כאלה ששמים לב שפגעו ומתנצלים ויש כאלה שלא.
אחרי שנרגעים יושבים לשיחה פותרים את זה.
לא הגבתי עד עכשיו בשרשורממצולות
לי ולבעלי ב"ה יש זוגיות ממש טובה ויציבה וגם התחתנו עם אהבה מאד גדולה וכבר שנים יחד,
אבללל לרוב שאני בוכה במריבה בעלי לא מתיחססס בכללל ואני לא מדברת על דמעות אלא על בכי של החיים,
לפעמים אני מצליחה להבין למה, לרוב לא אבל אחכ מתפיבים וזה עובר..
זה שלנשים יותר קל לבכות לא אומר שכואב לנו יותר לפעמים לא לבכות כואב יותר,
וצריך לזכור את זה
ובאמת ממה שכתבת נשמע שיש על מה לעבוד וחבל לזרוק הכל...
אתם בעיצומם של מאבקי כוח (תקראי את הנדריקס)תפוחים ותמרים
כאחת שבנתה את הזוגיות שלה בהמון המון השקעה, מאמץ ועבודה עצמית אני חותמת לך שההשקעה משתלמת. זוגיות חזקה ויציבה היא מקור להמון אושר ובטחון, היא מנוע של צמיחה ושל התפתחות, והיא הבסיס של חיי המשפחה.
אני כותבת לך ממקום של מי שממש חוותה ייאוש, ריחוק, כעס, אטימות וכל היתר, כלומר, ממקום מציאותי. החיים באמת לא כמו בסרטים וכולנו בני אדם, והצרכים והרצונות מתנגשים ומתערבבים .
כן, אצל כולם.
כן, גם אם תבני זוגיות אחרת תפגשי מקומות קשים.
בהצלחה!
ההתפכחות מאד כואבת.
^^^^הנדריקסאפונה
את חוששת שלא תגיעו לאהבה עמוקה, ומחפשת את הנצנצים והכוכבים של האהבה המושלמת. תדעי לך שאין דבר כזה, כי אהבה מושלמת היא רדודה. העומק שאת מחפשת נמצא במשברים, במקומות החלשים והמעורערים שכל אחד מכם חושף לאט לאט. אתם כל הזמן דורכים אחד לשני על היבלות - לפעמים בטעות ולפעמים בכוונה, והשלב הבא הוא להכיר את השני באמת - לא את הגבר המושלם שהתאהבת בו בפעם אלא את האדם האמיתי שהו, עם פצעי הילדות ועם הרגישויות שהופכות אותו למי שהוא. וללמוד להגיב אליו נכון, לשנות את דפוסי המריבה שלכם, לבנות מרחב בטוח ביניכם.
טיפול זוגי טוב יביא אתכם למקומות שלא ידעת שהם קיימים.
מצטרפת לשאלה - למה ההתנגדות לטיפול זוגי?
מכירה את הספרהריון ולידה2
ואיפה הוא אשם?תפוחים ותמריםאחרונה
איזה משקעים יש *לך* ?
אם אני מבינה לא התחתנת מאד צעירה, לא הגעת דף חלק לחיי הנישואים.
שניכם לא הייתם נעימים במיוחד...אמא וגם
במידה די דומה.
אני חושבת שכן הבנתי אותךהריון ולידה2
לפעמים אני כל כך חוששת לעבור את החיים האלו בלי לחוות אהבה אמיתית .. אני מרגישה שהרגש שלי כבר כמעט לא קיים כאילו נמצאת עם שותף בדירה... עצוב לי על זה כי אני יודעת מה זה להרגיש רגשות חזקים של אהבה וזה פשוט לא קרה פה... לא התעצם ולא התפתח.. אולי עקב הקשיים והבעיות הרגשות יותר פחתו לא יודעת...
ייתכן...שמחה
את מחפשת בו את המישהו האחר- ולא תמצאי. כי זה לא הוא, זה אחר.
וגם כי עם במישהו האחר לא התחתנת, ולא ילדת, ולא עברתם ביחד שגרה יומיומית שוחקת.
נביעה כתבה מאוד יפה ונכון. יש הרבה שמתחתנים בלי וואו ובלי כוכבים ובלי אהבה גדולה. והנישואין בדרך כלל מולידים אהבה. היא תגיע אחרי עבודה קשה, אבל היא שווה את זה.
ולכן המליצו לך כאן על טיפול זוגי שילמד אתכם לעבוד נכון.
לכו ביחד (או אפילו תלכי לבד!) למטפל זוגי *טוב*, ותתחילו לעבוד, ובע"ה תראו ברכה
אבל מה שניסיתי להגיד שגם לי היו תקופות כאלהתפוחים ותמרים
אלופים שאתםאמא וגם
אתם פשוט נשואים טרייםהתמסרות
בתחילת הנישואים יש משהו שמתפרק בכל אחד ונבנה מחדש ביחד, זה עבודה והשקעה עצומה!
חןבה חובה להבין שזה לא כמו בסרטים! זה לא כמו עם חברות וזה לא כמו עם משפחה!
אבל אחרי העבושה הרבה אין כמו הפירות שקוטפים.
כמובן שאם מתחילת הדרך שניכם נמצאים בהדרכה, רואים שיעורים ומחכימים ללמוד על צרכיו של הצד השני אז העבודה קלה יותר.
אבל זו דרכו של העולם לחשוב שהכל בא בקלות. המיוחד שזה מה שכולםמשדרעם כלפי חוץ.
אני לא התחתנתי צעירה מידי והייתי בטוחה שהשנים יועילו לי בנישואין "כי כבר התבגרתי ולמדתי דברים". אבל בסוף ברגע שנכנסים למערכת זוגית מתחילים מאפס.
ובעיני, השלב הכי קשה זה עד שהראשון גדל. כי האמא סחוטה ממש ממש והגבר, לרוב לא מוצא את עצמו כהורה בשלב הזה(הרבה גם בגלל שהאישה לא נותנת).
אז תראי שעוד כמה חודשים כשהיא תגדל בעלך ימצא את האבהות שבו וזה גם ירגש אותך.
וסליחה על החריפות אבל שום יהולם לא מחכה לך בחוץ, צר לי להגיד לך. זה אשליית העולם הזה...
אם זה הזיווג שלך אז אם לא תשלימי את העבודה האיתו זה יבוא שוב באדם הבא...
בהצלחה רבה רבה
רוצה לפרגן לבעליהשקט הזה
נכון תמיד יש שרשורי פריקה על הבעל? אז רוצה דווקא לפרוק חיובי..
אז מיום ראשון הקטנצ'יק היה חולה ורצה רק ידיים מה שהשבית אותי.. ביום שני בערב הצטרפתי בעצמי לחגיגה ופיתחתי דלקת גרון. בקיצור מושבתת לגמרי.
בסהכ בעלי ואני די שותפים בבית אבל מטבע הדברים אני נמצאת יותר שעות בבית ממנו אז בדכ יוצא שעושה יותר (למרות שמאז הלידה של השלישי הוא דואג גם להיות יותר בבית)
יש דבר אחד שבעלי לא נוגע בו וזה כביסה. לא כי הוא לא יודע לעשות אלא כי זה הפך די מההתחלה לתחום שלי מההתחלה ועד הסוף (המקסימום של השותפות שלו זה להוציא לבקשתי את הכביסה מהמכונה ולתלות).
בקיצור אחרי שכבר יומיים מארגן את הבנות בבוקר, לוקח אותן למסגרות, מחזיר אותן, נמצא פה אחהצ, עושה את כל הלוז של הערב לבד-היום כנראה כבר נמאס לו גם ממצב הבית ופתאום אני רואה אותו מקפל את הכביסה שהייתה תלויה, מחזיר כביסה שעמדה מקופלת עוד לפני לארונות, מכניס מכונות אחת אחרי השניה..
קיצור לגמרי איפשר לי לקרוס בשקט בלי לחשוב על מה שמצפה לי כשאתאושש
אז נכון שלא לגמרי הבנתי את המיון של הכביסות, נראה לי מיין לפי בני הבית ולא לפי סוג הבגד (מקסימום יהרסו כמה בגדים) ונכון שכבר מצאתי תחתונים שלי במגירה של הילדה אבל באמת חייבת לפרגן לו💕
ועכשיו אליכן כדי שיהיה מעניין-
שתפו אילו דברים מפתיעים/ משעשעים קרו בבית כששחררתן😄
אז אני נכנסתי עכשיו למקלחת מפנקתעוד מעט פסח
והאיש זכר לבד לחמם את המרק לפני שבת וגם להכין מיחם.
תוך כדי תפעל את הילדים שיכנסו למקלחות וישמרו על הקטן.
כיף להכניס שבת בנחת בזכותו!
למישהי יש רעיון מה לשלוח לזוג שצריך להשאר שבת בביתקופצת רגע
חולים עם התינוקת?
בהנחה שאוכל לשבת יהיה להם ואני רוצה לשלוח פינוק.
בית חולים מאיר, כשרות מהדרין. למי שיש רעיון, או עוד יותר טוב גם קישור מאיפה להזמין, אשמח
עוגה/ עוגיות/ פיצוחים/ שוקו/ אייס קפה/ שוקולדיעל מהדרום
לק"י
אולי מגש פירות לא גדול.
רק לברר מראש אם יש מקרר למאושפזים.
בתור מישהי שנשארת עכשיו לשבתאנונימית בהו"ל
חוץ מאוכל גם חומר קריאה יהיה רעיון טוב
לא נעים אבל ביום חול הטלפון מעסיק אותי
בשבת- קצת משעמם...
גם אני חשבתי על זה. אבל אין לי כל כך איך לשלוח אתקופצת רגע
זה.
אולי צריך להתחיל עסק, ספרייה ניידת עם משלוחים או משהו 😅
אולי יש חנות ספרים שם בלובי ואפשר לשלם ולהגיד להםלפניו ברננה!
אין שם סטימצקי או צומת ספרים או משהו?מרגול
בבית חולים עצמו…
זה נשמע הזוי, אבל גם וולט מגיע עם ספרים
וואי ממש!!!אין כמו טאטע!אחרונה
כשאני הייתי באשפוז בשבת עם הבן שלי (במחלקת ילדים)בארץ אהבתי
עברה שם מישהי ביום שישי והציעה לי לשאול ספרים ומגזינים חרדיים לשבת מספריה ניידת שיש בבית החולים (שערי צדק).
זה לא היה הכי הטעם שלי, אבל בהחלט היה במקום...
באמת שבת אחר כך אח שלי וגיסתי באו לבקר ביום שישי ושאלו מה להביא, אז ביקשתי ספר וזה היה ממש נחמד... (תודה @לפניו ברננה!🩷)
וחיבוק לך על האשפוז... לא כיף להיות בשבת בבית חולים❤️
מגש פירות אוליאחת כמוני
סלטים ולחמניות ביתיותאמאשוני
אם ממילא את מכינה לבית, אפשר קצת להגדיל כמויות ולתת לה קצת מכל דבר.
לא יודעת מה הרמה של האוכל שם, אבל אם הוא לא משהו, אז סלטים ולחמניות ממש משדרג.
ובקבוק מיץ ענבים קטן אם יש לכם, זה ממש נוח שלא תלויים בזמני הקידוש של בי"ח.
שאלה מרווקהמים כחולים
שלום לכן, סליחה על הפלישה לפורום אבל רוצה לשמוע תשובות מנשואות..
אני בשנות השלושים אז מטבע הדברים כבר פגשתי הרבה והייתי בכמה קשרים משמעותיים. כרגע בקשר עם בחור כבר מספר חודשים. יש שיחות טובות ולאט לאט נוצרה חברות ויותר פתיחות, אבל די מההתחלה הוא לא הכי מצא חן בעיני מבחינה חיצונית, גם בגלל סגנון הלבוש וגם המראה הכללי וגוון הקול שלו פחות התחברו לי. אני כרגע בצומת של החלטה האם לנסות עוד להעמיק את הקשר ולהיפתח בתקווה שהלב יתעורר או לוותר.. האם יש כאן נשים שחוו קשר כזה? האם אפשר להתקדם ולקוות שהרגש יתפתח עוד יותר אחרי חתונה? זה אפשרי להתחתן למרות שלא הכי מוצא חן בעיני?
בקשרים אחרים חוויתי יותר התרגשות ומשיכה, אבל מצד שני הם נפלו כי משהו בקשר לא היה טוב כל כך ופחות יציב מהקשר הנוכחי, שבו הבחור מכיל את ההתלבטויות שלי והקשר נמשך כבר זמן ארוך למרות חוסר מציאת החן..
אצלי זה היה משהו דומהזמינה
ודברים נפתחו ממש אחרי החתונה
גם אצלי זה היה הקשר הכי יציב והבנתי על עצמי שאני מעדיפה מישהו ללכת איתו יחד במיוחד שהיו לי לפניו קשרים מרגשים אך כמו שהם עלו מהר כך הם נגמרו
זה לא שהיום הכל מושלם אבל מי שהוא, מה שהוא עבורי ובעיקר הדרך שעשינו יחד מחפה על הכל
חשוב לי להדגיש- זה היה נכון לי
אני הבנתי שמבחינתי נישואין זו עבודה משותפת וראיתי בבעלי אדם שעונה על ההגדרה הזו, זו לא הייתה החלטה שכלית, היה בקשר מציאת חן והיה לי כיף, חיכיתי לפגישות. עם זאת, היו לי קשרים מרגשים יותר, אך הבנתי שמבחינתי אני מעדיפה את מה שיש לי עכשיו מאשר לדמיין לעצמי מציאות אחרת.
בזוגיות תמיד יהיה משהו מאתגר, זוגיות היא חלק מהתיקון שלנו (במובן החיובי, אתגר שמפתחת אותנו)
מקווה שזה עזר ולו במעט
בהצלחה🙏🏻
תודה!מים כחולים
זה עוזר לשמוע..
אצלי זה קצת שונה
כיף לי בזמן הפגישה, אבל בין לבין אין ציפיה כל כך וגם מציאת החן בשאלה..
אבל באמת יש פחד שאין הרבה אפשרויות אחרות וגם בבחור אחר אמצא משהו שמפריע..
היה לי משהו דומהשלומית.
מההתחלה היו כמה דברים ש"קפצו" לי במראה שלא היו כמו שציינתי, וגם לא ממש הייתי "מאוהבת".
אבל היה כיף יחד, היה "קליק" מיידי והתקשורת הייתה מאוד זורמת.
אחרי החתונה דברים ממש נפתחו.
עדיין אולי היה לי כיף אם בעלי היה קצת יותר גבוה למשל, אבל זה, ושאר הדברים החיצוניים, כ"כ שוליים וחוורים בחיים האמיתיים. וברור לי שבעלי, כמו שהוא, הוא המתנה הכי גדולה שיש לי בחיים...
מה שכן, אם מחליטים שכן, אסור שזו תהיה 'התפשרות' אלא החלטה שלמה ושמחה, לקבל אותו על סך חלקיו הטובים ואלו שפחות.
אבל בשלב שלך- קודם כל לפתוח עוד את הלב, זה הבסיס לתת למשהו לקרות
לא יודעת כמה זה יעזור לך אבל משתפת מהנסיון שליאנונימית בהו"ל
אם יש דחיה אז לא.
מה שהפריע לי חיצונית בבעלי מפריע לי עדיין היון אחרי הרבה שנות נישואים ואהבה גדולה ובוערת.
היה לי מאד מאד טוב איתו מבחינה נפשית ורגשית וזה מה שבסוף עזר לי לקבל את ההחלטה.
והלב נפתח והיום רואה בו מלא יופי שלא ראיתי אז
ונשיאת חן כן נבנית גם מקרבה רגשית.
אבל,
בנישואים יש כל מיני תקופות
ולפעמים יש בלב גם עוד דברים לצד האהבה
ואז פתאום מאד בולט
האף הבולט/השין השורקת/הצורה שבה הוא נוגע באף או ווטאבר.
ומציק.
ועוד יותר כשזה עובר לילדים.... זה עוד יותר מעצבן... (במיוחד אם את אוהבת את איך שאת נראית)
סגנון לבוש אצלי זה משהו שהתאזן ביננו מאד עם השנים וזה לדעתי זניח.
זהו זה השיתוף הכי כנה שאני יכולה לתת לך...
מסכימה לגבי דחייה/רתיעהמרגול
אם אין משיכה אבל גם אין רתיעה, מניסיוני זה עובד לגמרי. כלומר לגמרי קיימת משיכה (עכשיו, אחרי החתונה וכו). המשיכה לא חייבת להתבסס על מכלול הפרטים שלו - גובה, משקל, רמת שיעור, צבע עור, צבע עיניים וכו' וכו. אבל אני מרגישה ששילוב של משיכה רגשית יחד עם פרטים שכן יפים בעיניי (גם אם אובייקטיבית הם קטנים), זה לגמרי עובד, והמשיכה חזקה. לא כאיזו פשרה, אלא כעובדה בשטח. לשם הדברים התגלגלו.
אבל מהתגובה הנוספת שכתבת, אני תוהה האם המראה נותן לך "סיבה טובה" לחתוך כי גם ככה את בסימן שאלה לגבי הקשר ביניכם, או שבאמת המראה הוא מה שמקשה כרגע על הקשר להתקדם. (שני הדברים לגיטימיים לחלוטין, כן? רק כדי לדייק לעצמך את המצב בשביל שתחליטי מה שנכון ומתאים לך❤️)
תודה על הדיוקמים כחולים
כמה פעמים נפגשתם?ממתקית
המראה עדיין חוסם אותך?
גם הקול עדיין
הלבוש? (למרות שלבוש אפשר לשנות בהמשך, מה שכן יכול שמפריע לך למשל סגנון- פשוט מידי, ציציות בחוץ...
עדיין..מים כחולים
בעיקר כשאני רואה אותו "מבחוץ" יותר.. מרחוק. בזמן שיחה כשיושבים אחד ליד השני אני פחות ממוקדת בזה.
הקול די מעצבן אותי בטלפון, אבל פנים מול פנים יותר טוב. הלבוש מציק כי הוא בסגנון ממש שונה משלי..
יוצאים כבר זמן מכובד.. יותר מ4 חודשים
נשמע שזה הנקודהרקאני
שאין אינטימיות רגשית
יותר קשה להתחבר לבנאדם אם אין מספיק חיבור רגשי
הייתי ממליצה לך לנסות לדבר איתו שתעבדו על זה
שיהיו יותר שיחות עומק
אני לא יודעת מה ההגדרה שלך האינטימיות רגשיתזמינה
בעיני זה דבר שלוקח הרבה יותר מארבעה חודשים
מה גם שיש דברים שמרגישים בנוח לומר רק אחרי החתונה
אבל יתכן מאוד שכל אחת מאיתנו מגדירה אינטימיות רגשית באופן אחר
חשוב לשים לב שיש גם את השוני הטבעי בין גברים לנשים בעניין
יש לך מישהי להתייעץ איתה? יועצת שמבינה בתחום, במיוחד על רווקות מאוחרת?
בגדול אסור אסור אסור שתהייה דחיה!ממתקית
משיכה לא חייבת להיות, יכולה להגיע גם לאחר הישואין.
אבל אסור שתהייה דחיה.
את לא מתארת דחיה, את מתארת חוסר חיבור לקול, ללבוש, לחיצוניות.
תנסי לחשוב עם עצמך, האם זה דוחה אותך, מגעיל אותך, לא מסוגלת לשמוע אותו. או פשוט חוסר נשיאת חן למראה, לקול.
יכולה לשתף שגם אצל בעלי לא אהבתי דברים מסויימים (סגנון דיבור, משהו נוסף בחיצוניות)אבל זה לא דחה אותי, פשוט לא נמשכתי לזה כל כך והיום זה כלל לא מפריע לי (אגב, מפריעים לי דברים אחרים...חחחחח).
הייתי אומרת לך להמשיך לנסות,לחשוב עם עצמך מה לא מוצא חן בעינייך בדיוק.
להתפלל ואם מרגישה שיש חיבור אבל מה שציינת מציק עדיין, להתייעץ עם מישהי שאת מכירה.
לגבי מציאת חןאישהואימא
תחשבי אם יש איברים מסויימים שכן מושכים אותך בו- פנים/עיניים/ ידיים/ מבנה גוף וכו'. אם אין שום דבר כזה אלא להיפך- יש דחייה, לדעתי עדיף לסיים. אם את כן מוצאת אפילו משהו אחד או שתיים שמושך אותך במראה- תמשיכי.
גםoo
אחרי החתונה כנראה יהיו דברים שיפריעו לך
דברים שלא ראית קודם/ שיתפתחו עם הזמן/ שיגיעו בעקבות שינויים שלך/ שלו/ של החיים
יש אשליה שבוחרים בן זוג
אבל רב הנסתר על הגלוי
מה שכן בוחרים
זה עם מי לעשות את הצעד של החתונה
זה צעד שכנראה עושים אחרי שהמעלות עולות על החסרונות (או שנמצאים תחת האשליה הנ"ל)
גם כשנשואים
טיב הקשר תלוי בהסתכלות
אם מתמקדים ביתרונות ומתמודדים נכון עם החסרונות
הזוגיות תהיה יותר טובה
אם מתקשים להתמודד עם קיום החסרונות
הזוגיות תהיה פחות טובה
(כולנו אנשים פגומים
גם לאנשים עם תכונות מרשימות
יש פגמים משמעותיים שקשים להכלה)
אני חושבת שהמיקוד צריך להיות
1. בבשלות שלך להתמקד ביתרונות ולהתמודד עם חסרונות
(גם שלך וגם שלו)
2. בהתפתחות הקשר לשלב שנראה/ מרגיש שהיתרונות שלו עולים על החסרונות
אני מאמינהסטודנטיתאמא
שלא מסתכלים על חתונה כזה האדם שאיתו אני רוצה לחיות לנצח, זה נורא מלחיץ ככה.
חתונה זה החלטה שזה האדם שאיתו אני רוצה לעשות יחד עבודה כדי לבנות את הזוגיות שתהיה הכי טובה עבור שנינו (ברור שהשאיפה היא שזה יחזיק תמיד)
בעלי לא מושלם אבל גם אני לא מושלמת. התחתנו עם רגש אבל ממש לא היינו מאוהבים עם פרפרים, בהתחלה זה קצת הלחיץ אבל היום אני יודעת שאני פשוט לא הבנאדם שמתאהב כמו בסרטים. אני אוהבת אותו מאוד מאוד ומקורקעת לא פחות.
לגבי סגנון לבוש זה הדבר שהכי קל לשנות בערך.
אולי כדאי ללכת יחד לפגישה עם מטפלת לפני החתונה, יש זוגות שזה מאוד עזר להם להחליט.
תודה לכולןמים כחוליםאחרונה
יומולדת חגיגה נחמדתשמחה כפרוייקט
ימי הולדת זה קטע אצלנו. הרמנו רף רציני של השקעות.
הוא עושה לי הפקות וגם אני משקיעה בו ממש. והכל בהפתעה כמובן.
קיצר, אני בתקופה עמוסה בהיסטריה. פשוט שחוקה. אני לא יודעת מה לעשות עם עצמי קודם. האמת שאין לי טיפת אנרגיה לזה וגם המוח שלי לגמרי סתום.
אני יודעת שזה לא אמור להיות מתוך לחץ אבל לא רוצה שהוא ייפגע. למען האמת גם אני באה עם ציפיות ואוהבת שהוא משקיע כי זה רק פעם בשנה אז כל השאר תירוצים…
בואו לעזרתי
מציעה רעיוןאיזמרגד1
שייך לארגן חופשה לשניכם לכבוד היומולדת? זה גם הפקה שווה וגם משהו שכנראה יקל עלייך אם את שחוקה...
הלוואיישמחה כפרוייקט
יש לי שני קטנים צפופים שדבוקים אלינו ממש (אחד יונק) והגדולים יותר גם דורשים סידור ראוי… לא רואה כל כך אופציות למי לתקוע אותם
עשיתי את זה לפני כמה שנים כשהיו לנו פחות ילדים והתינוק התורן היה בבטן אז חמותי זרמה
אפשר לעשות יציאה זוגית שווהמתואמת
(תינוק יונק אולי יכול להצטרף)
למשל - חדר בריחה או ניווט זוגי.
ולהזמין לו מתנה באינטרנט, כדי שלא תצטרכי להתרוצץ.
(בתקווה שמבחינה כספית אתם יכולים לאפשר את זה...)
מצטרפת להצעהואני שר
אם יש לכם בוקר חופשי בלי הילדים אז ניווט זוגי זאת חוויה מהממת בעיניי (יש עוד אפשרויות כמובן, אפשר גם צניחה חופשית אם אתם בעניין 😅)
סדנא זוגית (בבית/בחוץ)
בריכה
לא יודעת מה הרף שלכם, אני ביומולדת הראשון של בעלי הכנתי עוגה שווה וזהו, אפילו על מתנה לא התארגנתי, וזה היה יומולדת עגול 🙈
אז בעצם הצבתי רף כזה נמוך שהכל טוב יותר ממנו... (אם כי עדיין אוכלת את עצמי על ההזנחה ההיא)
אולי בריכה זוגית?שיפור
תודה חברותשמחה כפרוייקט
רעיונות מהממים אשמח ממש להמלצות ספציפיות
סדנא/בריכה/ניווט
לא מכירה מומלצים בתחום אבל נשמע לי כיף.
יש לי תקציב לזה אבל ממש אין לי ראש.
חלק ממה שעשיתי עד היום כלל בתי מלונות בהפתעה, מתנות יקרות וכמובן ארוחות משוגעות ועוגות מעוצבות מעשה ידי. קיצר די השתגעתי על זה
ניווט זוגי- ראיתי המלצות של חוויה מתוכננתיעל מהדרום
תחפשי בגוגל.
ובהצלחה!
מציעה בלי קשר ליומולדת הקרובדיאן ד.
לדבר על זה מתישהו והחליט להוריד את הרף.
זה מאוד מלחיץ החובה הזאת לארגן משהו רציני כל שנה.
נכון ועוד משהונעומית
אני לא אוהבת הפתעות
הם יוצרות ציפיות מוגזמות שלא תמיד ניתן לממש
הרבה הצלחה!מאמינה-בטובאחרונה
נשמע לי סיוט לעשות הפקה בהפתעה ועוד פעם בשנה אבל כי זה האופי שלי, כנראה שאתם אוהבים את זה.
בכל מקרה, נראה לי גם כשיש רף וציפיות גבוהות אפשר לדבר על זה ביניכם.. את יכולה לשתף אותו בקושי ואולי תורידי טיפה את הרף
איזה כיף לגלות פתאם שהמתבגר שלידובדובה
אוהב אותי. או לפחות נראה לי...
הוא בא להראות לי משהו בטלפון ואז ראיתי את השם שלי. ואתן יודעית מה כתוב שם?!
"אימוש היקרה"
ובכלל עברנו איתו עד לפני חצי שנה תקופה לא פשוטה... הוא גמר עלי עם העצבים שלו האגואיזם היה מחובר לחבר'ה שלא השפיעו טוב...
הוא עזב אותם התחבר לילדים חמודים שמשפיעים עליו טוב. הוא כל הזמן שואל אותי אם להכין לי או לקנות לי משהו טעים... הוא מרבה לדבר איתי לאחרונה.. והכי הכי מרבה לחייך... הוא סיפר לי שכבר חודשיים חבר'ה שלו מהישיבה לא מניחים תפילין כי קשה להם עם הכפיה של הישיבה ושמעיפים הביתה מי שמאחר. הוא אמר לי אמא אמרתי להם מה אין לכם מוח?? מה הקשר שזה גורם לכם להיות באנטי?! ואני פתאם קולטת שכל ההשקעה שלי בו והאהבה והגבולות של בעלי וזה שבעלי למרות הקשיחות משחק ויתחבב עליו בכדורגל בפיפא בדיבורים על מה שמעניין אותו.. (מי ניצח אתמול בית"ר? את בעלי זה לא מעניין בעליל אבל עשה הכל להראות לו חיבה והתעניינות)אני רואה את הפירות של זה ואיך הוא מחובר אלינו ואוהב אותנו. באמת שנתתי את כולי לילד הזה ועברתי איתו לא מעט הייתי המון בצער על המצב שלו. והנה לקראת 17 אני רואה שינוי. שינוי לטובה עצום. ואני סוף סוף מתחילה לנשום....
והכי חשוב לי לציין שלא הפסקתי לרגע להתפלל
כל ערב שבת בלי סוף על כל ילד על כל דבר כבר שנים. והנה אני רואה שינוי בו ובעוד ילדה.. יש לי כל כך הרבה נחת לאחרונה. לפני רגע לא הפסיקו להתקשר אלי מבית ספר... ופשוט אני רואה אור סוף סוף..ניסי ניסים.
תודה לה'
וואוו.. מרגש ממש ממשיעל...
איזה מרגש זה!יעל מהדרום
פתאום לראות איך הוא התבגר, ולקצור את הפירות שעבדתם עליהם כל כך קשה.
ב"ה! תודה רבה על השיתוףריבוזום
משמח מאוד!
הוא נשמע מותק ממש.
שרק יהיו לכם עוד ועוד נחת ושמחה 
מקסים ממש, תודה ששיתפתממתקית
וטוב שיש תמיד תקווה
וואוו איזה מרגש שהשקעתם בתהליך ואתם קוצרים פירות!שיפור
שיתוף ממש מרגש ומחזק! תודה!!בארץ אהבתי
מרגש ממש.אנונימית בהו"ל
תודה על השיתוף!!!
נותן כוח ותקווה. משתדלת להתפלל גם על הילדים אחד אחד בהדלקת נרות. וזה ממש מחזק ונותן כוח ותקווה לשמוע. ואני צריכה את זה..
בע"ה שתמשיכו לקצור את הפירות על כל העבודה הקשה שלכם.
לא רואה סיבה לכתוב הודעה כזו מאנונימיבארץ אהבתי
בטעות....אנונימית בהו"לאחרונה
עשית לי דמעות. בהחלט אמוש היקרה!באתי מפעם
הרטבות לילה אבל יותר מידיישירה_11
בת עוד שניה שלוש
בחודש האחרון כזה מפספסת כמעט כל לילה בין פעם ל3!!!
כאילו מי הולך לשירותים 3 פעמים בלילה?
וזה מעיר אותה וכל פעם זה לקום להחליף בגדים ואת כל המצעים פוך שמיכה סדינים
התעייפתייי
מזה הדבר הזה?
היא גמולה לגמרי אני כבר אובדת עיצות כל היום תולה מכבסת מייבשת מקפלת ומחזירה
תודה להשם על הכל אבל מה עושים עם זה??
יכול להיות שקר לה?רקאני
^^^אנונימית בהריון
קור יכול לגרום לזה,
אם את רואה שינוי בזמן האחרון אולי זה באמת קשור.
היא לבושה עם גופיה ארוכה ופוטרשירה_11
ואני מכסה בשמיכה ופוך
תנסי להוסיף גרביים חמות ואפילו עוד שכבהיראת גאולה
השמיכה הרבה פעמים נופלת להם.
אם הייתה יבשה לפני כן - התיאור קלאסי לקור ולחורף.
יש משהו חדש בחיים שלה?ממתקית
בגן? גננת אחרת?
בבית- תינוק חדש?
משהו אחר?
בד"כ הם חוזרים להרטיב כשקורה משהו לאו דווקא שלילי.
מציעה לאחר ששלת דברים אחרים, ללחוש לה בלילה מה שנקרא לחישות לילה.
אצלנו רק זה עזר
התינוק כבר כמעט 7 חודשיםשירה_11
כשהיא נרדמת, חצי שע הבטווח שלאחר שנרדמהממתקית
ללחוש לה דברים טובים ועוצמתיים באוזן.
את בוגרת, את יכולה ממש לתאר לה את ההצלחה שלה.
אצל הבת שלימקלדתי פתח
כמו שאמרו כאן, מעבר לחורף או קור היה גורם לזה, אז את כבר מלבישה חם, לודא חימום.
דבר שני אצלינו תולעים(!) היו גורמים לפספוסים.
דבר שלישי וירוס, או מחלה לפעמים קודם היה פספוס ומצברוח עצבני ואז שאר התסמינים. אבל אל אין שום תסמין אחר לא הייתי קופצת לזה.
היא לא מצאה כשהיא קמה, נכון?
פרקטית, וזה למדתי מהפורום, לשים מגן מזרון/שעוונית+סדין+שעוונית+ סדין, ככה בלילה מורידים סדין ושעוונית ויש מיטה יבשה מוכנה.
הייתי מחכה קצת רואה שזה עובר ואם זה עובר לא נראה לי בגיל הזה הייתי מייחסת לזה חשיבות. גם אם כבר גמולה
לא הבנתישירה_11
מה שאלת במשפט
"היא לא מצאה שהיא קמה"?
איך תולעים גורמים לפספוסים?
ובאמת אאמץ את העניין של השכבות במיטה לא חשבתי על זה
זה ממש נכון שתולעים גורמות לפיספוסים.שיפור
סליחהמקלדתי פתח
הייתי שוקלת מעבר לתחתוני לילהשיפור
זה עוזר?שירה_11
זה אמור לספוג כמו טיטולשיפור
אנחנו לוקחים בן 4.5 קבוע לשירותים לפני שאנחנואחת כמוני
הולכים לישון.
אחרת בוודאות מפספס. נראה לי תקין לחלוטין לגיל הזה.
לפני חודש היתה ישנה לילה שלם וקמה יבשה?
כן קמה יבשהשירה_11
וזה הקטע שנניח ופספסה פעם אחת א זזה כאילו עשתה בשירותים
מאיפה יש לך מלאי שאת יכולה לפספס עוד פנמיים??
לגמרי😵💫אחת כמוניאחרונה
תבדקי תולעים (אצלנו היה הסיבה להרטבה) ואם קר לה...אמהלה
אז גיליתי הריון...עודהפעם
אני בשבוע 4+4... וכמובן חוץ מבעלי אף אחד לא יודע אז בא לי שמישהו יתרגש איתי.
אני בשוקקקקקק... שמחה מאד וגם בלחץ (היפראמזיסית...)
בשעה טובה, והלוואי יעבור לך בקלות הפעםמתיכון ועד מעון
בשעה טובה!!!!ראשונית
בעז''ה שיהיה כמה שיותר קל!
וידיים מלאות
מרגש!!! בשעה טובה!בידיים פתוחות
בשעה טובה!!!!רקאני
בשעה טובה, שיעבור ממש בקלות, בנחת ובבריאות מלאהנייקיי
בשעה טובה! שיהיה בקלות ובשמחה!!יעל מהדרום
תודה לכן על ההשתתפות בשמחה,עודהפעם
זה באמת מרגששש
בשעה טובה איזה מרגש.ממתקית
ולא מחייב שיהיה לך גם ההיריון הזה היפרמאזיס.
לי לא היו בכל ההריונות...
הריון קליל ומשעמם.
היה לי היפראמזיס ב5 הריונות....עודהפעם
אמנם בעוצמות משתנות אבל קשה לי להאמין שלא יהיה בכלל.
בהריונות הקודמים תמיד אמרו לי:
תחשבי טוב, אולי הפעם זה לא... ותמיד היה קשה.
אז מעדיפה לא להשלות את עצמי ולהיות מוכנה לבאות...
ממש מבינה אותך!הבוקר יעלה
רוצה הריון ובלחץ מהריון. זה תמיד הולך יחד.
והעיקר בשעה טובה וידיים מלאות בע"ה!
ואי מזדההאור מאיר
מובן ממש.ממתקית
מתה על אלו של "תחשבי טוב" כאילו אם אחשוב טוב לא יהיה היפרמאזיס
ככה הגוף שלי וזהו.
דווקא בהריונות שהייתי בהם הכי הכי בהיסטריה והתכוננתי נפשית ופיזית להיפרמאזיס- זה לא הגיע.
היו לי הריונות עם היפרמאזיס, הריונות עם בחילות והקאות סבירות ממש, והריון אחד מושלם בלי כלום
תקשיבי אין לי היפראמזיס ב"הכבת שבעים
היה לך היפראמזיס קשה בחלק ובחלק כלום?אמא לאוצר❤
או שהיה לך רק קל?
כי בדר"כ מי שיש לה היפראמזיס קשה זה חוזר שוב ושוב...
אצלי היה בכולם וכל פעם רק החמיר
וככה היפראמזיס רציני מתנהג בדר"כ...
היה לי 4 הריונות נוראים,עודהפעם
באחרון היה קל יותר (לא התאשפזתי, קבלתי עירויים רק בקופ"ח... כזה...)
והיינו בטוחים שזה מין אחר חחחח
אבל בסוף ילדתי מהמין הקבוע אצלנו בבית.
אולי הפעם יפתיע...
נכון, קורה שיש רמות שונותאמא לאוצר❤
איך מתנהג היפרמאזיס רציני? מי החליט?ממתקית
לי היה בחלק מההריונות ברמה של עירוי, ורק במיטה בלי יכולת לעשות כלום (בכל קימה הייתי חייבת לרוץ להקיא, לדבר לא יכלתי).
ובחלק מההריונות היה לי סתם בחילות רגילות כמו של כל אישה סטנדרטית בתחילת הריון.
לא הבנתי מי החליט מה זה היפרמאזיס רציני?
היפרמאזיס לא מחייב להגיע בכל הריון לאותה האישה. עובדה.
לא קשור למי החליט... וגם לא באה להגיד שאין לךאמא לאוצר❤
אם את אומרת שיש ..
פשוט ממה שאני מכירה ומניסיון אישי, נשים שיש להן היפראמזיס קשה, נדיר מאד מאד שיש להן גם הריונות בלי בכלל...
זכית😉
נכון זכיתיממתקית
אבל עברתי הרבה הריונות בלי עין הרע, אז אולי זה גם סטטיסטיקה בסוף, אם יהיו לי 4 הריונות למשל, יהיה לי בכולם, אם יהיו לי יותר מ-4 הריונות, סיכוי גדול יותר שיהיו לי גם הריונות בלי היפרמאזיס.
קשה לדעת כי לרוב מי שיש לה היפרמאזיס לא יולדת הרבה.
אצלי בראשונים לא היה לי היפרמאזיס
התחיל לי בכל האחרונים...
באמת יכול להיות! לגמרי נכון!אמא לאוצר❤אחרונה
לי מתוך 3 הריונות היה רק בראשון (קל) ובאחרון (קשה)אנונימיות
שיהיה בשעה טובהאנונימית בהריון
ובקלות!
תודה יקרותעודהפעם
כל תגובה משמחת ומחזקת..