כבר מזמן הבנתי את זה
כולנו בורחים. תמיד
בורחים לעולמות אחרים שקל לנו יותר להתמודד מולם (או בעזרתם)
כמה קל לנו כשהכל מסביב מתהפך, פשוט להעלם
בורחים לאוכל מנחם
למסך ששואב אותנו שעות בלי ששמים לב
לסיגריות שאיכשהו מטשטשות את העולם בשניה שמדליקים אותן
במקרים קיצוניים גם שותים עד שהמחשבה באמת נעלמת או מפילים ראש ופתאום בטוחים שהעולם פשוט הרבה יותר
כמה קל לנו לברוח. אלוהים
אבל תאמינו לי, כשבורחים, בדרך כלשהיא הזויה הצרות רק גדולות, העולם מסביב מתמוטט אבל אנחנו אפילו לא יודעים על זה. אנחנו חיים בעולם אחר, עולם של בריחה
וכשיום אחד רוצים להפסיק לברוח ולחזור לחיים, מגלים שהם כבר לא קיימים.
כולנו בורחים. תמיד
בורחים לעולמות אחרים שקל לנו יותר להתמודד מולם (או בעזרתם)
כמה קל לנו כשהכל מסביב מתהפך, פשוט להעלם
בורחים לאוכל מנחם
למסך ששואב אותנו שעות בלי ששמים לב
לסיגריות שאיכשהו מטשטשות את העולם בשניה שמדליקים אותן
במקרים קיצוניים גם שותים עד שהמחשבה באמת נעלמת או מפילים ראש ופתאום בטוחים שהעולם פשוט הרבה יותר
כמה קל לנו לברוח. אלוהים
אבל תאמינו לי, כשבורחים, בדרך כלשהיא הזויה הצרות רק גדולות, העולם מסביב מתמוטט אבל אנחנו אפילו לא יודעים על זה. אנחנו חיים בעולם אחר, עולם של בריחה
וכשיום אחד רוצים להפסיק לברוח ולחזור לחיים, מגלים שהם כבר לא קיימים.