יש לך ילדים?אנונימי (פותח)

תהייה לי,

עם נימה אישית. אבל לא רק.

 

כשאתן פוגשות מישהי נשואה שאתן לא מכירות, נניח בעבודה חדשה,

או מישהי שלא פגשתן הרבה זמן,

אתן מרשות לעצמכם לשאול את השאלה 'יש לך ילדים'?.

 

כבר לא סופרת כמה פעמים ב3 שבועות מתחילת שנה עניתי שלא,

והסברתי ש'אני נשואה פחות משנה'.

 

אבל למה לעזעזאל אני אמורה להסביר.

זה תמיד היה לי כ"כ ברור שזה משהו שלא שואלים.

שמקסימום אפשר לשאול 'מה איתך היום'. 

שאי אפשר לדעת על איזה יבלת אנחנו דורכים.

שבחיים בחיים בחיים לא שואלים מישהו אם יש לו ילדים.

 

 

כששאלו אותי קצת אחרי החתונה - זה היה משעשע.

אבל כבר אז הופתעתי מהשאלה.

כי מי ששאל - לא ידע כמה זמן אני נשואה.

ולפי המראה שלי - חשבו שיש לי ילד בגיל גן, אז אם אני יכולה להיות אם ילד בגיל כזה - איך את מרשה לעצמך לשאול.

איך את לא מפחדת מלשמוע 'לא, אין'. (זאת הייתה התשובה, עם נחמדות מצידי של 'התחתנתי לפני חודשיים'. רק לחשוב על התגובה שלה אם לא הייתי נחמדה)

 

 

ובנימה אישית,

נכון, נשואה פחות משנה.

אבל בעצם בעצם, זה לא הרבה פחות משנה.

כבר 11 וחצי חודשים.

ונכון שזה לא הרבה זמן, ואם לא מה שעברנו, לא נראה לי שהייתי לחוצה.

רק שעברנו,

וכבר הייתי אמורה להיות אמא. ולצערי שני הריונות הסתיימו מהר מדי. מוקדם מדי. בדם וכאב וידיים ריקות.

אז פחות משנה,

ובכל זאת - לא כיף לי לענות על השאלה הזאת. 

ב"ה אנחנו במקום חזק ומתמודד, ככה שזה לא מכאיב מאד, השאלות האלו.

אבל זה לא כיף. בכלל בכלל לא.

 

 

למה לעזעזאל לכ"כ הרבה אנשים זה לא ברור שזאת לא שאלה ששואלים.

 

 

 

ואם יש לכן נקודות זכות על כל האנשים האלו,

אשמח לשמוע.

כי אני פשוט בהלם מזה.

 

וגם לבקש,

אל תעשו את זה.

אל תשאלו אנשים אם יש להם ילדים, או כמה, או כל שאלה מכאיבה אחרת.

יש דברים שלא עושים.

 

שואלים אותי הרבה את השאלה וזה מתסכלאנונימי (3)
כל פעם מחדש.
לא נעים להגיד אנשים חטטנים ולא רגישים לסביבה ושרואים אותי שואלים נו יש משהו חדש וממסתכלים על הבטן .
לפחות אני יודעת על עצמי שאני רואה חברה ששמעתי שהתארסה בחיים אני לא יגיד מזל טוב עד שהנושא יעלה ממנה.
ועוד שכנת ילדות שלי חכתה 6 שנים לילדים לפני כמה זמן ראיתי אותה עם תינוקת לא אמרתי מזל טוב קודם שמעתי שהתינוקת שלה .
אני נשואה כבר 4 שנים ובעל מקסים אבל כל פעם השאלה הזאת זה בוקס בבטן
ולכן אני ממש מבינה אותך אני התחלתי לענותאנונימי (3)
לאנשים שיבנו שזה לא העסק שלהם ויעזבו אותי בשקט בנתיים תקופה טובה כבר לא שואלים אותי
נקודת זכותאנונימי (3)
זה באה לפעמים ממקום מתעניין ואכפתי אבל הבעיה שלהם שהם לא מבינים שבשבילנו שאלה כזאת היא בוקס בבטן ובלב
אני לא שואלת אף פעם. אבל שואלים אותי המון..אין ייאוש בעולם
ויותר מזה - פעם מישי אפילו המשיכה..

יש לך ילדים?
לא.
אה, אז בטח את נשואה טריה.
לא. אני ממש לא טריה.

לי אין תירוץ, ולא יכולה לומר נשואה רק שנה..

אני לאחרונה החלטתי פשוט להפסיק להתנצל
אני פשוט עונה לא בלי תוספות..
ונותנת להם להיות מובכים מהשאלה שלהם..
וכשזה שאלות אחרות שלא באלי לענות, אני פשוט לא עונה.
כן, זו תופעה מכאיבה מאוד. אפשר להבין אבל עדיין מכאיבציפי כהן
נשאלתי את השאלה הזו לא מעט פעמים.
מהכיוון שלי, למזלי, היו לי שניים לפני האבדן. יכולתי לומר בפשטות שיש לי שניים, ובזה נגמר העניין.
הרבה פעמים ההמשך היה- בני כמה הם? ואז היה קצת מסובך, כי בין השני לרביעית (מחשיבה פה את התינוק שאבד כחלק מהילדים שהיו)- יש 7 שנים.
הדילמה שלי היתה אחרת.
האם הילד שאבד נחשב ונספר כילד מהמשפחה, כשסופרים כמה ילדים יש....?
ולמה בכלל סופרים...

אני חושבת שאנשים שואלים כשהם לא מודעים המורכבות.
וגם כי אנחנו חיים בחברה שבה ילדים זה דבר שמצופה מאיתנו להביא, וישר אחרי החתונה... השיח סביב ילודה בארץ שלנו, ובציבור הדתי הפרט, הוא שיח כל כך נפוץ... ומי שלא עבר קושי עם הנושא כמעט לא מעלה בדעתו שזה עלול להכאיב כך.

אני חושבת, מעט יותר פנימה, שילדים זה דבר שלעיתים מגדיר לאדם חלק מהזהות שלו. אם יש ילדים זה דבר שהוא חלק כמעט ראשוני בהצגת עצמי בפני אנשים... אז מן הסתם גם אחרים ישאלו אם יש לך ילדים כשאת מציגה את עצמך בפניהם.

כן. כל כך קשה להיתקל בשאלות הללו שוב ושוב.
ולא, בעיניי את לא צריכה לומר שאת נשואה פחות משנה. הספירה הזו כלל לא משנה. אף אחד לא צריך להיכנס לך לרחם או לחישובי הילודה שלך. ממש לא.
את יכולה לענות לא. אין לי ילדים. ולהעביר לתחום שיחה אחר.
לפעמים, בסיטואציות מסוימות, הייתי אומרת משהו מעט ישיר כמו: זה מכאיב לי לדבר על זה. או- אני לא אוהבת שסופרים כמה ילדים יש לי, כי היתה לי לידה שקטה ואני לפעמים תוהה אם לספור גם אותו.
או בפשטות- זה מסובך.
בדרך כלל אמירות כאלה עוזרות לי לעבור לנושא קליל יותר...

את צודקת. אף אחד לא צריך להיכנס לך לרחם. לעיתים זה באמת מחוסר הבנה.
חיבוק חיבוק חיבוק!

תודה!אנונימי (פותח)

העליתי את ההודעה הפותחת גם בהריון ולידה,

וכמות הנשים שם שכתבו לי שזאת שאלה הכי לגיטימית בעולם - פשוט הפתיעה אותי.

 

תוהה אם באמת צריך לשאול מישהו חדש 'יש לך ילדים' כדי לדעת את התשובה לזה.

עובדת ב3 מקומות, פוגשת כל הזמן אנשים חדשים, יודעת על הרבה מהם שיש ילדים, גילאים וכו', ומעולם לא שאלתי שאלה כזא.

מספיק שמישהי סיפרה על התינוק שנכנס למטפלת חדשה, על הגדולים שמתסיסים אחד את השני ולא הולכים לישון - וכבר אני יכולה להתענין על גילאים ולדעת.

 

 

תוהה אם הכאב מוליד את התובנה הזאת.

אבל יודעת שלא.

בגלל זיכרון שלי כבחורה, שפגשתי שכנה שידעתי שהא בהריון מתקדם, אחרי כמה חודשים - והיא הייתה בלי בטן.

בגלל שלא שמעתי שהיא ילדה - פשוט לא העזתי להגיד מזל טוב. מאיפה לי לדעת שלא הסתיים באופן עצוב יותר.

אולי סתם לא שמעתי שילדה, אבל אולי יש סיבה...

רק כשראיתי אותה מאוחר יותר עם עגלה עם תינוקת קטנה - איחלתי מזל טוב, ואפילו הסברתי שלפני זה לא אמרתי, כי לא משעתי שילדה, ולא ידעתי אם הכל היה בסדר..., לא נתקלתי בהרמת גבות או תמיהה.

והייתי רווקה אז.

 

 

 

כנראה אני צריכה לדעת להכיל יותר דעות שונות.

 

את פשוט רגישה לאחרים. ושמה לב. זה מהמם בעיניי.ציפי כהן
לא היית צריכה לעבור את הכאב הזה כדי לדעת להיות רגישה, כדי להתבונן ולהקשיב, כדי לסכור את הפה ולא לדבר על כך...
זו יכולת מקסימה בעיניי.
לא כולם מסוגלים לא לשאול, או לא לברך במזל טוב.
ולפעמים אנשים מתנסים באמירה הזו כמה פעמים עד שהם לומדים שהיו צריכים להיות זהירים יותר.

גם לי היו כמה אמירות לא במקום, למרות שהייתי סופר רגישה גם בצעירותי... למדתי מאז לא להגיד או לא לשאול. אכלתי את עצמי על זה במשך הרבה זמן...

תמיד יהיו חסרי רגישות או פשוט אנשים שלא יבינו את ניואנסים הדקים של הכאב שלך.
אולי נאמר- מזלם שכך?
אולי מזלם שלא חוו.
ואולי מזלם שהם לא מספיק ערים ניואנסים.
ואולי היינו מעדיפות אותם רגישים גם בלי לדעת את הכאב הזה.

בכל אופן,מבינה את כאבך מאוד.❤
וסתם מענייןבאפל
עכשיו.
כמה ילדים את אומרת שיש לך?

אני , נתתי שם.
וכששואלים מתלבטת קלות ואומרת 3 .
2 ב"ה פה ואחת לא איתנו, לידה שקטה. ( ושם ממש מהמם!)

מעניין אותי אם ברבות הזמן אחסוך את זה.
למרות שכרגע זה לא עניין של חסך. כי באמת יש לי 3. אוהבת אותה כאילו היא פה . ולא באמת מזיז לי כמה אני מפריעה לאנשים אחרים. שאלתם. קיבלתם מענה .
אני אומרת כיום שיש לי שלושה.ציפי כהןאחרונה
פעם הייתי אומרת שיש לי שלושה, ואחד שנולד בלידה שקטה.
זה התאים לי לתקופה ההיא כי זה היה מאוד נוכח בחיים שלי ומאוד לא רציתי להוריד אותו מ"סדר היום" שלי. רציתי שהוא יהיה מאוד נוכח.
קראנו לו נעם, זה השם שרצינו לקרוא לו, והוא אכן נוכח בחיים שלנו. הילדים יודעים שהיה לנו תינוק שנולד מת (שני הגדולים היו שם כשזה קרה, ושוחחנו על כך רבות. בתי הקטנה יודעת שהיה לפניה, ואומרת שהיה לנו תינוק שנפטר. זה בסדר מבחינתי)

כיום אין לי צורך דחוף לספר שהיה אחד שנפטר בלידה שקטה, אבל זה בא והולך כי מאוד מהר אני מסבירה לאנשים למה הפער הגדול בין הגדולים לקטנה...
ויש לי גם הופעה שבה אני מספרת את הסיפור, כך שבסופו של דבר הוא אכן מאוד נוכח בחיים שלי... גם היום... אחרי 10 שנים. הוא לא ירד משם.
ואולי זה מה שעוזר לי להרגיש טוב עם עצמי. אני נותנת לו מקום- בזיכרון של המשפחה ושל הרבה אנשים נוספים.
ויש לו שם.
והוא לא נשכח. הוא נוכח.

זה מנחם.
ואולי זו התשובה שלי: כן. הוא קיים לי בחיים ובזיכרון. לא באופן שבו אני סופרת אותו כחלק מילדי החיים, פשוט באופן שבו בחרתי להנציח אותו ולפעול למען זכרו ולמען הילדים הרבים שלא זוכרים אותם או לא סופרים אותם.
(ואני פועלת גם בהקמת פורומים, הרצאות למטפלים וזוגות, כתיבת מאמרים, מחקרים ועוד....)
גרידה וגושים (תיאור לא משו...)אנונימי (פותח)

קצת פחות משבוע אחרי גרידה, עד עכשיו היה דימום נראלי רגיל, כמו ווסת, לא בהתחלה שלה.

היום קצת טיילתי ואספתי את הילדים ועכשיו גושים ממש יוצאים, וכאבים של התכווצויות.

קראתי שכל עוד הגושים קטנים מכדור פינג פונג זה בסדר. באמת?

לא יודעתאנונימי (3)
רק שולחת חיבוק!
תשאלי בהו"לרקאני

נשמע הגיוני שזה פשוט קרישי דם

בהפלה טבעי היה לי מלא גושים

ואמרו לי שזה בעיקר קרישי דם

 

אבל אני לא באמת יודעת

חיבוק!!יגל ליבי

אם הגושים הם באמת קטנים והכאב הוא נסבל אז לדעתי זה כן הגיוני.

הרחם צריכה להתנקות מכל השאריות, ופחות משבוע אחרי זה הגיוני שעוד יש קרישי דם.

אבל בכל מקרה, בשביל הנחת והרוגע שלך, ממליצה להתקשר למוקד אחיות של הקופה שלך. הן ידעו להנחות אותך בצורה הכי מקצועית.

מתפללת איתך לרפואה שלימה ונחמה בקרוב!!

הפותחת. עוד שאלה על טהרהאנונימי (פותח)

עבר, ב"ה הכל בסדר.


תודה על המענה והחיבוקים!


יש התאמות בתהליך טהרה אחרי גרידה?

ראיתי שלא אמורים להשתמש בטמפונים וזה, עדים זה בסדר? מוך דחוק?

תשאלי רב!אנונימי (3)

לדעתי פוטרים ממוך דחוק. (כלומר אותי פטרו אחרי לידה, לא יודעת אם זה גורף)

עדים זה נראה לי פחות בעייתי רפואית

לי נתנו פטור ממוך אחרי ציטוטקיגל ליבי

אבל זה על אותו עיקרון

שלא כדאי שיהיה משהו שישב שם זמן ארוך

את שאר הבדיקות עשיתי בעדינות כרגיל.

אבל הכי טוב להיות בליווי של רב או יועצת הלכה 

הפותחת. תודה רבה!אנונימי (פותח)אחרונה
כשמישהיאנונימי (פותח)

משתפת בשיא התמימות, על הריון

ביום שנתקלתי במלא בירוקרטיה שקשורה ללידה השקטה

בירוקרטיה שגזלה ממני את כל הכוחות, עד כדי כך שהייתי חייבת ללכת לישון

ואני מצד אחד רוצה לשמוח איתה

מצד שלי הלב צורח, שורף

😟אנונימי (3)אחרונה
אני בשבוע 8 עם דימומים של זירת רצחאנונימי (פותח)

עשינו אןחטרסאונד לפני יומיים והעה דופק ועובר מתאים לשבוע 6. אבל הדימום לא מפסיק ולא מתחלק כבר כמעט שבוע..


היו לי ק הפלות בעבר בשבוע 6 ושבוע 10


מה אומרות. זה דימום שלא מפסיק...

מחזור לפחות מסתיים

זה לא. 

תדברי עם המוקד, מניחה שיפנו אותך למיוןאנונימי (3)
שם יבדקו מה מקור הדימום ומה הוא אומר אם יודעים
לא אומר כלוםאנונימי (4)אחרונה

היו לי הריונות שב"ה הסתיימו בידיים מלאות עם דימומים שלא הפסיקו הרבה מאוד זמן...

וההריון שהפסיק היה בלי דימומים....

כדאי ללכת שוב להבדק

הי, כעשרה חודשים אחרי גרידה. היסטורקפיההשם איתי

ב"ה עד להפלה הריונות ספונטנים.

עברתי הפלה לפני כ10 חודשים בשבוע 7+6. עשו לי גרידה ומאז מתפללים ומנסים להיכנס להריון נוסף.

המחזורים שלי עם דימום חלש של יומיים שלושה, מה שהביא את ברופאה להביא לי הפניה להיסטוקופיה.

הבנתי שעושים את זה במרפאה ואפשר ללא הרדמה.  ממי שעברה דבר כזה. נסבל?

והאם זה יכול להיות סיבה לחוזר קליטה של הריון?? אשמח לשמוע מניסיון מה יש לכן להגיד על הבדיקה.

עברתיואילו פינו

בגדול מכניסים צינורית לרחם שממלאת את הרחם במים (להביא פדים לאחרי כי המים ממשיכים לצאת)

ויחד איתו מצלמה קטנה שבודקת מה יש הרחם.

לפעמים אחרי גרידה התערבות יש הידבקויות או כל מיני שאריות. ואז זה בודק את מצב הרחם. זה אבחנתי, לא טיפולי.


ואז אם יש תורך טיפולי אז בהיסטרוסקופיה ניתוחית מוציאים את מה שיש.

הבדיקה עצמה לא נעימה בכלל אבל לי היא הייתה סבירה.

מה שכאב לי זה שהוציאו את השארית שהייתה בלי הרדמה. אבל כאב מקומי שעבר..

בדרכ ניתוחית עושים בהרדמה. 

תודה, וזה עזר לך להיכנס להריון?השם איתי
עשיתי בגלל שארית שיליה אחרי לידהואילו פינו
אז זה לא קשור להריון.. סליחה.. 
הרדמה או לאהשם איתי

נתנו לי אופציה לעשות את התהליך בבית חולים, בהרדמה. זה בהרדמה מלאה?

או בקופת חולים, בלי הרדמה.

יש עוד נשים שעברו את זה ויכול להוריד לי לחץ מהכאב?

השאלה מה המטרה. לבדוק מה יש או לטפלואילו פינו

אם זה לבדוק אז לא צריך הרדמה. זה לא כואב, רק לא נעים.

אם צריך טיפול בגלל הידבקויות או שאריות אז זה בדרכ עושים בהרדמה.


יש בתי חולים שמתחילים בלי הרדמה אבחנתית ואז אם צריך לטפל מרדימים. 

זה לבדוק שהכל בסדרהשם איתי

ובמידה וחלילה יש הדבקות, יקבעו לי בבית חולים.

בגדול זה לבדוק אם זה הסיבה למחזורים קצרים ולחוסר כניסה להריון

לי עשו לצורך אחרמרגול

בשיטת see&treat

במרפאה. ללא משככי כאבים מאף סוג.

זה קצת כואב כשעוברים דרך צוואר הרחם, אבל אח"כ סביר ולא הרגשתי כאב. אולי אי נוחות

כלומר אצלי לא רק הסתכלו עם מצלמה אלא גם ממש עשו פרוצדורה קטנה.

וצוואר הרחם שלי רגיש ברמות (רפואית אני אומרת לך, כל מגע הכי מינורי שיש פוצע אותו)

בדיוק זה מה שבאתי לכתובנירה22

אם מדובר בשארית קטנה אז עושים בשיטה הזו, ואז ניתן להוציא את השארית ללא הרדמה.

לא זכור לי כאב בכלל. רק קצת אי נוחות.

עברתי בבי"ח ללא הרדמה, אחרי גרידה.אנונימית בהו"ל

מקווה שזה בסדר להשתמש פה באנונימי של הו"ל לא יודעת איך נכנסים דרך האנונימי שכאן והרבה שמעו את הסיפור אז אולי ייזהו.


 

חיבוק גדול גדול❤️ כ"כ כואב.


 

גם לי היה אחרי גרידה, ראו לי בוודאות שאריות. היו ממש גדולות אז אמרו שחייב לעשות בפרוצדורה ניתוחית עם הרדמה מלאה בבית חולים.


 

נאמר לי שגם אחרי הרדמה מלאה , משתחררים באותו יום. כמו אחרי גרידה.


 

בפועל,


 

בעלי היה באותה תקופה בעזה💔 וברגע האחרון הצליח להיות לצאת להיות איתי 24. היה לנו ליווי צמוד של מכון פועה לאורך התקופה (בכ"ז דימום לא מוסברים אחרי גרידה+מילואים זה שילוב זועה) והבנתי שיש הקלות ואפשר לא להאסר אחרי הפרוצדורה הזו, תלוי בגודל הצינורית ועוד גורם זה אם זה בהרדמה או לא, אז החלטתי לנסות בלי הרדמה. לקחתי רופאה פרטית, היא עשתה לי בבית חולים, בחדר ניתוח, אמרנו מראש שנתחיל בלי הרדמה ואם יהיה ממש בלתי נסבל נעבור להרדמה.


 

לקחתי את הסיכון עשו לי גם צילום וגם ניקיון של הרחם ללא הרדמה. היה כואב, היה לא נעים בכלל, אבל לפחות יכולתי לקבל ממנו עוד חיבוק לפני שהוא חזר לעזה. וגם ההתאוששות הייתה ממש מהירה, כי לא הייתה הרדמה. נגמר, קמתי והלכתי הביתה🤷🏽‍♀️


 

אז מוסיפה לך עוד משהו לשיקול (למרות שאין לי מושג אם ההיתר של הגודל/הרדמה שלא אוסר רלוונטי לכל מצב, או שיש הקלות בגלל המלחמה)


 

ואם באמת יש שאריות, בוודאי שזו סיבה לא להיכנס להריון.

ב"ה יחסית מהר (בהתחשב בבעל עם בקושי יציאת) אחרי ההיסטרוסקופיה נכנסתי להריון תקין ❤️


 

שיהיה בקלות, בבריאות ובעז"ה שתתבשרי בשורות טובות בהמשך.

מהממת אתהשם איתי

אז ב"ה אני אחרי, כאב מאוד אבל סביל

מסתבר שכל הרחם היתה דבוקה ממש, פתחו הכל ב"ה. ועכשיו חודש נתנו לי כדור לשקם את הרחם

בעז"ה בעוד חודש שוב בדיקת היסטרוסקופיה לראות שהחלל פתוח, ואז בעז"ה נתפלל לנס והריון תקין במהירות ,קלות וידיים מלאות

גיליתי איך כותבים פה באנונימי🫣אנונימי (2)

שמחה לשמוע שאת אחרי.

בעז"ה שיגיע גם הריון בזמן הכי טוב לך❤️


זוכרת את הקושי העצום אחרי הגרידה, לא הפסקתי לבכות. הכל היה ביחד, קושי נפשי עצום, בלאגן בגלל הדימום והבירוקרטיה המעצבנת להיסטרוסקופיה, והכל תוך כדי מילואים😵‍💫 היה באמת זוועה.


אבל היום, אני מחבקת את הקטנה שנולדה אחרי הגרידה ומרגישה שהכל היה שווה. היא מילאה לי את הלב מחדש.


מאחלת לך את התחושה הזו בקרוב מאוד❤️

אמן,חיזקתהשם איתיאחרונה
שאלה נוספת- שיתפתן במקום העבודה?אמאלה5
מצד אחד רוצה שיתחשבו בהיעדרויות מצד שני ממש לא רוצה לשתף.. מרגישה שזה מאוד אישי ולא רוצה שידעו..
לא יודעת אם עוזרתאנונימי (2)

הייתי חייבת. נעדרתי כמה ימים כדי לברר מה הכי נכון לעשות.

ואז היתה לידה לכל דבר ועניין

אני שיתפתימתיכון ועד מעוןאחרונה

אבל זה היה בשבוע 22 כבר הרבה אנשים ראו שאני בהריון ונעדרתי לתקופה של 9 שבועות.

אבל באופן כללי הגישה שלי היא שאני לא עשיתי שום דבר רע אז אין לי מה להסתיר 

ציטוטק וחוםאמאלה5
היי לקחתי ציטוטק בשבוע שעבר ביום רביעי.. שבוע סביב 8... הגעתי למיון אחרי שהעובר והשק יצאו ונשארה רק שארית קטנה שבשבילה הציטוטק. בשבת עלה לי החום ל39 עם רעידות. נסעתי למיון ושם לא היה נראה שיש חשד לזיהום ברחם או משהו שקשור להפלה או לציטוטק. קרה אולי למישהי משהו דומה? אני קצת תלויה באוויר... מאז לא עלה לי החום.. 
אחרי 3 הפלות בשבועות 17+ במשך כמעט שנתיים..מתלבטת123

יש לי ב"ה 4 ילדים חמודים ואני נמצאת בבירור מקיף. עשיתי עבודה עם עצמי. הפלה אחרונה הייתה בחודש יולי. לוקחת ציפרלקס שמאוד עוזר להתמודד. וממשיכה את הבירור. כרגע מונעת עד השלמת הבירור המקיף. (גם בקודמים עשיתי אבל כאן זה בירור של הפלות חוזרות... ) 

ו... עליתי 13 קילו בכל התקופה הזו. הזנתחתי את הגוף שלי. לפני כל הסרט הזה הייתי 3 שנים רזה אחרי תוכנית של סיוון אופירי. היום קיבלתי מזל טוב על ההריון... (השומני) אז החלטתי שלכבוד השנה החדשה אני נגמלת חזרה מסוכר ופחמימות ממכרות.  כרגע אין צפי להריון... צריכה להנות מימה שיש ולחזור לדאוג לעצמי. 

אגב, זה בכלל חלק מתהליך שהתחלתי אחרי ההפלה השלישית... לדאוג לעצמי... 

התחלתי סדרה של טיפולי שיניים. מסתבר שאני צריך לחדש 3 טיפול שורש, עוד טיפול שורש שהתגלה על הדרך... אז נו.. מקווה שעד ההריון הבא אהיה רזה, חזקה ובריאה. 

בהצלחה לי! 

מי מצטרפת? 

אין לנו שליטה על מה שקורה לנואפונה

אבל יש לנו שליטה מה אנחנו בוחרים לעשות בדרך.

בהצלחה!!!

חיבוקאנונימי (2)אחרונה

האמת היא שאני גם מנסה לטפל בעצמי אבל ממש לא מצליחה

לא עוזר שלפני ובמהלך ההריון האחרון עשיתי דיאטה שלא הורידה כלום, ושעכשיו אני אמנם מנסה לשמור אבל מדי פעם נופלת ואוכלת מלא מתוק (ועולה במשקל בלי שום פרופורציות)

ולא עוזר שנפלתי לדיכאון נוראי ממש אחרי ההפלה האחרונה

אני מטפלת רק כי אין לי ברירה, ההריון האחרון היה מלא החרדות שפחדתי שרק זה עצמו מזיק ועלול לגרום להפלה (כנראה שלא כי העוברית היתה פגועה מאד ואמרו לנו שאין הרבה סיכוי שתשרוד, אבל החשש תמיד עומד), ולכן כדאי אם רוצים עוד (רוצים מאד)

נראה לי שעשינו את כל הבירורים האפשריים להפלות חוזרות, לא רואה מה עוד אפשר לבדוק.

אחרי לידה שקטהאנונימי (פותח)

מוצפת הורמונים

בוכה מלא

מתעצבנת מכל דבר

משתגעת מהמרחק הפיזי

והשקט הזה... השקט של להיות לבד

ותוהה- מה עכשיו?

חיבוק יקירה, כואב כל כך😭Doughnut

שה’ ימלא חסרונך, לצערי מכירה מקרוב את הכאב ממישהי קרובה מאד.

ממליצה מאד לפנות לטיפול אחרי שתחלימי קצת, לא לוותר על זה. חווית אובדן וזה חשוב לעבד אותו.

בינתיים תעשי לך טוב בכל דרך אפשרית, תפנקי את עצמך, ותקיפי את עצמך רק במי שעושה לך טוב.

עוד חיבוק מרחוק💔

תודהאנונימי (3)

אמן!!!

כבר לא יודעת מה יעשה לי טוב עכשיו, אני מרגישה שבר כלי ובלי כוחות לעשות דברים

מתחילה ונתקפת סחרחורת

שרירים נתפסים

קשוח לי

משתתפת בצערך..מתלבטת123

מה עכשיו, לתת לעצמך זמן לעבד , להתאבל ולנוח. 

אני פניתי לחני גולד שעשתה איתי תהליך מדהים של עיבוד שעזר לי לקום. ממליצה. 

תודה!אנונימי (3)
מה היא עושה בעצם?
טיפולמתלבטת123אחרונה

אולי יעניין אותך