אם מרגיש לך לא מתאים - אז כך מרגיש לך.

תסבירי לו

טריגר מצוין כדי להעלות את הענין של הקשר בינך להורים שלך, והקשר בינו להורים שלו.

או להעלות את הנושא התמיד חשוב של איפה את נמצאת בקשר. ואיפה הוא נמצא הרי אם את לא מספרת - זה יכול להיות הרבה כי את לא בטוחה ש*הוא* ירצה את הקשר... (יותר לא נעים לספר לאמא "הבחור הזה לא רצה אותי" מאשר "הבחור הזה לא שווה אז עזבתי אותו")

השיחה איתו כנראה גם תתן לך לחשוב על אפשרויות אחרות, ואולי אחרי השיחה תחליטי כן לספר

בהצלחה. מאחל שבמוקדם או במאוחר ההורים ישמעו ממך בשורות טובות

אם הוא מרגיש בנוח להגיד להורים ואת לא זה אחלה שבעולם.

סה"כ קשר קצר הגיוני שיהיה קצת פערים בהרגשה. 

תשתפי את ההורים מתי שאת מרגישה צורך.

יכול להיות גם מאוד שעם ההורים שלך את מרגישה X והוא מרגיש Y עם ההורים שלו ולכן הוא רואה צורך לשתף ואת לא.

את יכולה להסביר לו שבתחושה את מספרת להורים אחרי זמן יותר ארוך.

אני לא בטוח במאה אחוז בדברים הנ"ל. ממליץ לך לראות ע"פ אינטואיציה.

החשבון שלך נכון. וגם שלו לגבי עצמו בסדר.

הוא משתף בהתחלה, את לא כדי לא לאכזב את ההורים.

הבעיה העיקרית במה שכתבת, היא מה שנראה ש"מדאיג אותך" שהיה נראה לך שהוא "קצת נפגע".. את לא אמורה להיות מודאגת מזה.

אין מה "להיפגע" מדבר כזה. אם זה בגלל שהוא הבין מכך, שעדיין לא ברור לך שזה-זה. צודק. עדיין לא ברור לך. לגיטימי לגמרי.

את יכולה אכן להסביר לו בפעם הבאה, שאת אינך מספרת מוקדם מידי, כדי שלא תהיה אכזבה. רק כאשר נראה לך יותר "ממשי".

כך הוא יוכל להבין את ההבדל בהתנהלות של שניכם.

ואז - תוכלי לעמוד על שני דברים: האחד, איך הבחור מקבל התנהלות שלך, לגיטימית, כשאת מסבירה אותה.

והדבר השני, איך הוא "מעכל" את זה שלך עדיין לא ברור שאכן הוא האדם..

את שני הדברים הללו, אדם אמור לקבל בטוב.

אינני חושב שאת צריכה "לספר להורים", רק כי הבחור נראה מאוכזב מזה שאינך נוהגת כך. לא שייך.

לא בכל מקום מספרים להורים מיד כשיוצאים.

ומה זה "נמצאת עם גבר"... למה להציג את זה כך. נפגשת למטרה של בירור אפשרות נישואין, עם אדם שמן הסתם ביררה עליו, ומן הסתם במקומות מתאימים.

לא מדובר בילדים קטנים.

ולא כל ההורים "בודקים". נותנים אמון שנמצאים היכן שצריך, ואם ירצו יספרו.

זה ענין של גישות ומוסכמות ומנטליות.

יפה מאד כמו שאת אומרת - אבל זה לא אצל כולם.

לא צריך לקחת את זה למקום אישי.

אמרתי לגבי מה שאמרת ש"חשוב ליידע את ההורים", שלא אצל כולם זה כך. בהיות שלא מדובר בילדים קטנים - אז יש לא מעטים שכבר לא "מיידעים את ההורים". זה ענין של מנטליות, מה מקובל, אישיות, ומשפחה.

ממקום דתי - אין בכך חיוב.

כמובן, מצד הזהירות זה משהו אחר.

רעיון טוב לספר להורים לצורך זה. או סתם להיפגש במקום שאין בו כל סכנה.

ובוודאי שצריך להיות זהירים טרם שמכירים בבירור במי מדובר. וגם אח"כ צריך שמירה על כללים נכונים.

"סבבה אז אני ילדה קטנה" - אז אמרתי שלא תקחי למקום אישי, כי לא עלייך כתבתי שאת "ילדה קטנה", אלא על כאלה שאינם נוהגים כך - שמאחר שאינם ילדים קטנים, אז לא אצל כולם מקובל "לספר להורים". תלוי במוסכמות וכו'.

כמובן את חושבת שזה מבורך - גם אני חושב שיפה מאד היכן שזה כך. אבל לא "הזוי" היכן שלא. יש מנהגים שונים..

מה שלא כתוב שם.

לרגע לא חשבתי עלייך כך (כלומר, כאילו "ילדה קטנה"..).

אצלנו זה היה בדיוק הפוך, סיפרתי לאמא שלי הרבה לפני שבעלי סיפר להורים שלו, וגם אז זה היה כי הוא היה צריך להסביר להם למה הוא צריך לקחת את האוטו דווקא ביום הספציפי הזה, שלא היה הכי נוח להם.

נפגעתי מזה שהוא לא מספר להם, כי הרגשתי שזה בגלל שהוא מתבייש בי או משהו כזה.

עכשיו תראי, גם אני לא סיפרתי לאמא שלי מיד, ועל בחורים אחרים שיצאתי איתם היא ידעה רק אם היא הייתה בבית כשיצאתי, ואז היא שאלה אותי לאן אני יוצאת. אבל לא הצלחתי להבין למה הוא לא מספר עליי להורים שלו, אפילו ברמה הכי פשוטה, שהוא יוצא עם מישהי. מה שכן, אם הוא היה מסביר לי מה שאת כתבת כאן, זה היה אחרת לגמרי, הייתי מבינה, ולא הייתי נפגעת מזה.

יכול להיות שהבחור שאת יוצאת איתו לא יודע את זה וכן כדאי להגיד לו שזה בגלל זה, כדי שלא ישוב שאת מתביישת בו. לדעתי זה חשוב.

אני חושבת שבאופן כללי זה גם יעזור לקשר שלכם, של ללמוד איך לפתור ביניכם דברים.

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.

אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...

לק"י

אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.

(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).

אתה מספר שיש סיבה טובה,

אנחנו לא יודעים מהי.

סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.

למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה. 

אבל אם  הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה. 

לק"י
 

נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.

אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.

אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.

אני בהלם!!

אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.

אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.

שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.

שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.

והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,

אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.

אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.

בהצלחה.

@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?

אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש

אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד

מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.

אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.

אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.

רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..

אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא

אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה

סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן

אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.

ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).

אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.

אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -

שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.

אם אין לה סיבה .. 

תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב

אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור 

והיא לא ראויה להיחשף בציבור 

זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.

בטח לא אם שילמת מראש.

לק"י

ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.

(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).

הניסוח אכן די פוגע...

ניסיון אישי: אני הייתי גרושה בלי ילדים ומתמודדת OCD (הפרעה טורדנית כפייתית, כיף חיים)

את הגירושין כמובן אסור להסתיר וגם אי אפשר (ב"ה המשכתי ללכת עם מטפחת גם אחרי הגט)

והאוסידי היה ידוע לשדכן.

הציע לי בחור שמתאים לזה ויודע להקשיב ולהכיל

ב"ה אוטוטו חוגגים 8 שנים ו2 ילדים.

לאחרונה נפתחה קבוצה של מתמודדי נפש דתיים, אני בין המנהלות, אז אפשר לפנות אליי.

ומאושרים. ואשרי השדכן!

זה זמני

בשם הבחורה

ב. אינם באים בחשבון

ג. אני מלטף כל חתול שנקרה בדרכי