ראש השנה וכל היתר 😔אנונימית 1994
אחרי שציפתי ככ הרבה בשבח והודיה לה׳ ילדתי נסיכה מהממת
לפני חודש. מבית החולים חזרתי ישר לבית .. לבישולים כביסות ניקיון טיפול בילדה ובעצמי שכולי תפורה מקדימה ועד פי הטבעת .. חמתי באה לבקר בדיוק 10
דק יום אחרי שחזרתי לבית ומאז נעלמו עיקבותייה המלחמה שלי היא מול בעלי והצד שלי .. הם מתחננים לעזור לי ומבקשים כל יום סליחה על התקופה המחורבנת, רוצים להשלים פערים ומוכנים לעזור במה שאפשר ובעלי כרגיל לא מוכן לשמוע.. כמה וכמה פעמים הסברתי לו שהחודש זה חודש הרחמים והסליחות ובתור אדם מאמין הוא צריך לנסות לסלוח. נפגעתי ממנו שהוא נתן לי לחזור לבית אחרי הלידה, בלי לקבל עזרה מאף אחד למרות המצב הבריאותי הירוד שלי .. בקושי מצליחה לטפל בילדה ועל ההנקה ויתרתי חזרתי למשקל שלי לפני הלידה 47 קילו והיום שנשקלתי ירדתי עוד אפילו האחות הייתה בהלם!
עולה הסוגייה של ערב חג איפה חוגגים ראש השנה, כבר שלוש שנים שאנחנו לבד עם עצמנו .. אבל כמה אפשר? הסברתי לו שעכשיו אנחנו משפחה . תחילת שנה והייתי רוצה שיזמינו אותנו חמי וחמתי לא בעיניין לא מזמינים ולא יזמינו ההורים שלי מאוד רוצים שנהיה איתם גם הם לבד, לעזור לנו, לארח, לבקש סליחה כמו שצריך מאיתנו ולתת מתנה לחג ובכלל להנות ביחד בתחילת השנה למה להישאר לבד? הוא לא מוכן לשמוע מהיום שנכנסתי לבית מבית החולים הוא מאיים עליי בגירושים, שבוע שעבר בקשתי ממנו שנהיה ברבנות ונתגרש אני צעירה ולא צריכה כל החיים לסבול מהלבד ובטח שלא מהאיומים של גירושים .. חזר בו התחרט הצטער ובקש שלא יעשה מעשה שכזה .. אבל די רוצה לחגוג את החג לצד אנשים ולא לבד בחושך! כמה אני יכולה להתחנן? הלבד עושה לי רע .. אני מדוכדכת שמירת בריון לבד הריון לבד חתונה לבד ילדתי לבד .. לא מגיע לי לחוות מה זה משפחה? מה זה ביחד? שלוש שנים לא שמעתי ברכות של ראש השנה .. לא התארחתי לא לבשתי לבן ויצאתי מהבית לכבוד החג כמה אני יכולה לשתוק ולסחוב?
כואב כואב כואב. לא חושבת שזה המקום.. ממליצה לך לקבל ייעוץאמא עייפה
כי באמת אנחנו יכולות לתת עידוד אבל את זקוקה להרבה מעבר. באמת שכדאי לך לפנות לעזרה מקצועית.
איתך בלב אחות.
אוייש. אוייש. אוייש.miki052

לאיים בגירושין???

שטות אחת גדולה!

כל כך לא בסדר מצידו. ועוד אחרי לידה. עצוב מאוד. בוכה

 

את בהחלט צריכה להיות עם משפחתך. הם רוצים להתפייס. ומגיע לך.

מותר לסלוח.. אין שום סיבה להמשיך לחיות לבד.

 

בעלך לא מוכן לשמוע? קצת מוזר.

את במצב מאוד רגיש. ועוברת תקופה לא פשוטה.

את חייבת עזרה!

אולי באמת להתייעץ ?

 

ליבי איתך!

מזל טוב יקרה.

מאחלת לך שתזכי כבר להגיע לשקט שלך. חיוך

 

את צריכה יעוץ רצינימיואשת******
על פנים בעלך צודק , המשפחה שלך לפי התיאורים שלך פה התעללו בך רציני ולא חוזרים ככה סתם לקשר אלא בהנחיה של יועץ מה מותר ומה אסור
בטח לא לחגוג שם חג
בעלך צופה את העתיד ורואה שתבוא עוד התעללות מהם בפעם הבאה שיתחשק להם ומנסה למנוע ממך את הכאב לב הזה
הוא היחיד שתמיד נמצא איתך , תבני איתו את החיים שלך ותלכי איתו ותקשיבי לו
^^ מסכימה מאוד!...שמחה
עד לאיום בגירושין...זו לא דרך!miki052

לגבי ייעוץ על המשפחה.

יכול להיות שיש צדק בדברייך.

 

אני חושבת שתמיד יש מקום לסלוח.

הרי מה אנו עושים כל ר"ה?

צריך לדעת איך לסלוח...שמחה
אם המצב יחזור לקדמותו והם ימשיכו לפגוע- מה עשינו?
גם כשסולחים צריך להישאר זהירים, ולא לאפשר פגיעה מחודשת.
אנשים לא משתנים ביום אחד, גם אם באמת הם מצטערים.
לא תמיד הם בכלל מבינים את הבעייתיות במעשים שלהם. לא יודעים על מה לבקש סליחה, וממילא לא ישתנה שום דבר
בהחלט.miki052


יש דפוסים של התעללותמיואשת******
בהם מבקשים סליחה ומתייחסים וחוזרים הלתעלל
למשל- בעל מכה . דפוס קלאסי. על דברים כאלו אין מקום לסלוח בכלל

בנוגע לאיום בגירושין, לפעמים אתה רואה בן אדם שאתה אוהב הולך על פי תהום ואתה לא יודע איך להוציא אותו משם ואתה חושב שאולי איום כזה יחזיק אותו לצידך שלא יפול
למשל אם אשה היתה מאיימת על בעל שמכור לסמים שאם הוא לא מפסיק היא מתגרשת היית מבינה שמדובר באיום מאהבה ומיאוש נוראי
לדעתי זה המצב פה
תראי דברים קודמים שלהאורוש3
המשפחה שם לפי דבריה התנהגו מתחת לכל ביקורת מה שפגע בה פיזית נפשית וזוגית. לא פשוט לבוא ןלסלוח כאילו כלום. ואם אח''כ שוב יחזרו להתעלל?
אז אענה לשלושתכן יחד.miki052

כתבתי את דבריי לגבי העניין המשפחתי--מנקודת מבט אישית.
 

אני נמצאת באותו מצב. עוברת התעללות לא פשוטה מצד אימי. שלא באשמתי (יש הרבה שירשורים על זה לצערי)

ותמיד אני מחכה בצפיה, אולי יום אחד היא תרצה לחזור להיות איתי בקשר.

 

כשהיא כתבה שהם רוצים קשר איתה. ולבקש סליחה.

זה הקפיץ אותי.

 

הרצון החזק שאימי תרצה להכיר בי ובילדיי, כנראה מכהה את חושיי.

 

עצוב.

 

 

 

 

אה נכון, סליחהאורוש3
בהצלחה לך גם. התמודדויות האלה קשות כל כך... מליון חיבוקים!!!
חיבוק גדול לך!מיואשת******
זוכרת את המצב שלך, מאד.
באמת כאב לב עצום שאין ביכולתי להבין אפילו
מקווה שיום אחד הכל יסתדר לך אבל את לפחות כזכור לי הולכת ליעוץ ובונה את עצמך ואת משפחתך, כל הכבוד לך❤️❤️❤️
תודה לכן יקרות!miki052

אני אכן מטפלת בעצמי ב"ה.

 

נסתרות הן דרכי ה'.

הלוואי ונזכה להבין משהו.

לא קל.

 

ב"ה שיש את הפורום הזה. לקבל מעט חיבוקים מכן.

תודה אתן מהממות חיבוק

 

יאוו דאגנו לךאורוש3
קודם כל מזל טוב מותק!!!
נשמעת לידה קשה וחזרה קשה הביתה. ממש... וכל ההריון והאשפוז והשמירה והגירוד והניתוק מהמשפחות. ממש ממש קשה...
מסכימה שצריך פה ייעוץ רציני. כי לחזור למשפחה אחרי כל ההתעללות שלהם זה לא כזה פשוט.
ברור שבעלך לא היה אמור להוציא מפיו את המילה גרושין בתקופה כזו של אחרי לידה אלא רק לתמוך ולתמוך ולתמוך.
אבל... הוא היה איתך בכל הקושי וזכותו להביע את דעתו שלא לחזור אליהם ככה פתאום.
מציעה לכם לצאת מנקודת הנחה שאת, הוא והקטנה זה הדבר הכי הכי חשוב בעולם. אבל ממש. יותר מכך דבר אחר.
וכשזה ברור לכם, באמת, במעמקי הלב. מתוך נקודת המבט הזו לשוחח. לדבר למה כן ללכת, למה לא ללכת. ולקבל החלטה אוהבת יחד. לא הייתי הולכת לשם בשום אופן במקומך אם הוא לא איתך בזה.
רק אם הוא מסכים באמת.
אם לא תחגגו שניכם כמשפחה מתוקה. תנוחו. תנצלי את זה שהוא לא בעבודה שיעזור לך. תבקשי ממנו לפנק בתכשיט, בפרחים. תדברו
לידה ראשונה היא זעזוע לכל זוגיות. צריך המון המון שיח, רגישות והכלה. כל החיים משתנים. בטח כשהרקע הוא כמו שלכם עם הריון סיוטי וללא כל תמיכה.
תשמרו את היחד שלכם כי זה הדבר הכי חשוב ואמיתי בעולם!
רק אם החזרה למשפחה בשום אופן לא תפגע ביחד הזה אולי תשקלו. אם הוא לא מוכן וזה הורס לכם. תשכחי מזה בינתיים.
תבנו את הבית שלכם!! זה הכי חשוב בעולם כרגע! בשבילך, בשבילו ובשביל הקטנטונת!!
המון חיבוקים לך!
אני רק רוצה לומראביול

מזל טוב גדול!!

קטונתי מלייעץ בדברים הללו, אבל שימי לב לשפע שעוטף אותך-

ב"ה אחרי ההריון הקשה זכית לקבל בת!! וואווו!!

תסתכלי על הברכה הגדולה שקיבלתם, ב"ה!!

נכון, יש קשיים גדולים מאוד. ואני מצטרפת לעצה ללכת לייעוץ. אבל תסתכלי גם על הברכה הגדולה שיש לכם!!

גם הרצון של המשפחה שלך לבקש סליחה זה דבר גדול ומשמח...

שוב, לא באה לסתור את הקשיים, אבל ב"ה יש כאן גם הרבה שפע...

עונהאנונימית 1994
@אביול כל-כך צודקת .. יש בזה ככ הרבה אור!! ילדתי אחרי הריון קשה שמירת הריון מחודש 3 משבוע 35 עם גרד מטורף אישפוזים ולידת ואקום אחרי 6 שעות בחדר לידה !! חזרתי לבית ריק לבד כל יום שעות על גבי שעות לבד .. קמה בלילות לבד
החודש הוא חודש הרחמים והסליחות, תמיד דאגתי לכבד את ההורים ולא לחטוא בכיבוד אב ואם. מעבר להכל היום אני בעצמי אמא אני ימות עם הילדה שלי לא תדבר איתי שעה אחת ותתעלם ממני .. נכון אני צריכה להיות זהירה וזה שהם מבקשים ממני סליחה לא אומר שהכל טוב יפה אני סולחת אבל לא שוכחת.. הוא סוגר עלי ברמה של לא לשלוח תמונות וכל פעם שההורים שלי פוגשים אותנו אז הוא ישר צועק שהם עשו לה עין הרע וכישופים .. די זה מרגיז זה מגעיל זה פרימיטיבי אני בחיים לא אמרתי את זה על חמי וחמתי! תמיד קבלו ממני כבוד אפילו שבאו לבקר אותי בבית חולים רק שבוע אחרי שילדתי בידיים ריקות! וזה גם ל 10 דק ולא שאלו עם אני צריכה משהו .. די זה יחס מגעיל ומסריח וכן הלוואי והיה לי את הכוחות לקום ולהתגרש
תיזהרי במשאלותייך. מחילה אבל איבדת כיוון לגמרימיואשת******
בסוף תתגרשי ותהיי בלי בעל ובלי הורים שהם כצפוי יזרקו אותך לרחוב ותהיי לבד עם תינוקת בלי בעל מפרנס ובלי אף אחד בעולם שאכפת לו ממך!!!
מה עובר עלייך!?
את רוצה שנביא לך לקרוא את כל ההודעות שכתבת פה???
איל את לבד בבית חולים ולא אכפת להם?
איך את מתקשרת שאין לך כסף ומנתקים לך?

את אחרי לידה אבל זה פשוט לא מצדיק את ההתנהגות שלך.
בעלך מגן עלייך! תקלטי!

לא! את לא צריכה להיות בקשר עם ההורים לא לסלוח לא להיפגש ולא לשלוח תמונות כלום! אך ורק בליווי יעוץ מקצועי פסיכולוגי

ובינתיים תנשקי לבעלך את כפות הרגלים שהגן עליך תמיד ופרנס אותך והיה איתך כשהיית בשמירה בבית חולים בלידה ובכל החיים שלך! ותפסיקי להיות כפוית טובה אליו ורצה אל ההורים המתעללים שלך ברגע שהם מחייכים אליך
בסוף תישארי בלי כלום ולא יהיה לך את מי להאשים מלבד את עצמך
תתאפסי כבר

מיואשתאנונימית 1994
גם להיות בכלא זה לא פתרון! היית רוצה שהבת שלך
תלד ותהיה כל היום בין 4 קירות שאין לה עם מי לדבר? השאיר אותי בלי חברות! עובד כל יום 11 שעות חוזר מתקלח והולך לישון .. בשבוע שהיה איתי בבית במקום לעזור השלים פערים עם חברים כואב לי לקרוא את התגובות שלך תמיד הם תקיפות .. גם פסיכולוג יש בתמונה!
אז צאי מהביתליאן
תחזרי להיות בקשר עם חברות. תצאי .
תייצרי לעצמך חיים.
ומיואשת תקיפה אבל היא ממש צודקת במקרה הזה. זה נטו לטובתך.
ותזכרי שזה תקופה ויעבורליאן
אם קשה לך להיות בבית תחכי שתסתיים החופשת לידה שימי תפיצית אצל מטפלת וצאי לעבוד. תכירי חברות חדשות . תתאווררי והבת שלך תקבל אמא רגועה ושפויה
לא הכל כמו שהיא מתארתאנונימית 1994
אני לא צריכה לנשק רגליים לאף אחד ולא להוריד מעצמי בעלי מקבל את הכבוד שמגיע לו.
אני לא צריכה גם להיות בודדה כל היום ואני לא צריכה להתבגר בבית בגלל דעות קדומות ופרימיטיביות כל אחת צריכה עזרה לפעמים ואני לא מתביישת לבקש אותה אחרי מה שעברתי עם הוא לא בעד שהצד שלי יעזור אז אין בעיה מה עם הצד שלו? למה שהם לא יעזרו? אפילו בחברים שיחת טלפון מסכנה ולשאול לשלומי עם אוכל ניקיון וטיפול בילדה אני יסתדר עם תפרים עם טחורים המוגלובין 6.5! ובלי מקלחת

התקיפות הזאת גם לא בסדר מצידה!
אתמול בשביל השלום בית שלי ניסתי לבדוק עם ההורים שלו עם הם יזמינו אותנו לחג כי לצד שלי הוא לא מוכן לבוא ולבד להישאר בבית אני גם לא מוכנה! היא מתקשרת אליו אחרי 10 דק וטוענת שהיא לא התכוונה לעשות קניות לחג אבל בגלל ששאלתי אותה היא תכין אורז ושניצל שנהיה שם ב 16:00 ונצא עד 18:00 לבית שלנו .. די זה הגיוני? אני מתביישת שזה ערב חג שנה חדשה וזה מה שמגיע לי אחרי 3 שנים שאני לא זוכרת מה זה לקום להתאפר לכבוד החג להתלבש יפה לצאת לחזור בית כנסת ברכות!
אני מנסה להבין את הסיטואציהחדשה ישנה
למה את כלואה בבית כמה שנים?
מישהו מנע ממך לצאת לראות עולם?
בעלך לא הרשה לך להיות בקשר עם חברותייך?

חוץ מהקשר הדפוק עם משפחתך ומשםחת בעלך, מה קרה לקשרים עם כולם? עם חברים, עם אנשים מהעבודה, מהקהילה, מהישוב/ משכנות? למה את כל כך לבד?

ובלי קשר לכלום, משבר אחרי לידה זה משהו שקורה לכל הזוגות, ובטח ובטח אחרי לידה ראשונה. אל תיבהלי ואל תמהרו להסיק מסקנות כ''כ מהר. תני לגל לחלוף...
נכון שזה חודש של רחמים וסליחות , אבל תזכרי שזה11אמא

גם החודש האחרון של השנה ובכוח של תחילת שנה, ותפילות של ראש השנה (שלא משנה אם תגידי תפילות בע"פ-מהלב או מתוך סידור בבית או בבית כנסת) בזכות זה תתחילי התחלה חדשה שבה את זאת שזוכה לא לקבל אלא לתת. 

תהיי את זו שמחיכת לאחרים, את זו שדואגת לעצמך ולתינוקת.

הקב"ה נתן לך את הזכות להיות אמא , זה אומר שהוא נתן לך את הכוח והאפשרות להיות נותנת.

זה לא קל בהתחלה אבל זה נותן כוחות.

 

ומבחינה טכנית, האם יש מישהו, לא משפחה, שאפשר להתארח אצלם לחג? אולי לצאת לחלק מהסעודות? לפגוש חברות ששומרות על ילדיהן בבית בזמן התפילות? אולי תבקשי מבעלך להציע לאן הוא רוצה לצאת?

 

זוגיות וחיי נישואין מאושרים הן הדבר הכי חשוב בחיים. שמרי עליהם, השקיעי בהם ותהני מהם!!

את כל הזמן רוצה שיעשו דברים בשבילךמיואשת******
עבר עריכה על ידי מיואשת****** בתאריך כ"ג באלול תשע"ט 12:11
וכשעושים את בוכה שלא עושים בדיוק מה שרצית
וחברים את צריכה ליצר לעצמך
בעלך לא צריך לדאוג לך לחברים! ואת היית בשמירה מה את מתלוננת שלא יצאת בגללו!?? מה הקשר הוא אשם שהיית בשמירה?? וטלפון היה לך!
ותגידי תודה שהוא עבד 11 שעות ביום מאיפה חשבת לחיות בדיוק כשאת בשמירה???
במקום לומר לו תודה שהוא מפרנס אותך והבן אדם היחיד בעולם שדואג לך את עוד מתלוננת???

חמותך לא חייבת לך כלום אמרו לך את זה פה מליון פעמים ואת ממשיכה להתלונן עליה
על ההורים שלך התלוננת והתלוננו ובכית פה דליים ובסוף פתאום בעלך לא בסדר שהוא כועס עליהם


בשביל השלום בית שלך ניסית לבדוק אם חמותך יכולה לעזור לך?? לבשל לך אוכל???את נורמלית בכלל??? זה ההשתדלות שלך לשלום בית? את לא אמיתית. פשוט לא.


השלום בית שלך הוא בינך ובין בעלך וחמותי לא קשורה לענין! מישהו צריך לתת לך על הראש!



ואני לא מאמינה לך שיש פסיכולוג בתמונה. הוא מזמן היה מאפס אותך את מתנהגת בצורה חסרת הגיון לגמרי ובמקום להבין שיש לך בעיה שכל הסביבה שלך מתנערת ממך את מאשימה את כולם שכולם לא בסדר. כולם כולם לא בסדר גם חמותך גם ההורים שלך גם החברות שאין לך ועכשיו גם בעלך. כשבן אדם רואה שכולם מתנהגים אליו לא בסדר זה הזמן שלו לחשוב האם הוא בעצמו מתנהג בסדר. ניסיתי עשרות פעמים לומר לך את זה בעדינות ואת לא רוצה לשמוע ולא רוצה להקשיב את רוצה שיגידו לך כמה את מסכנה ואם מישהו אומר לך שאולי את עושה משהו לא בסדר את ישר בוכה עוד יותר למה מדברים אלייך ככה


אם את רוצה להישאר לבד עם תינוקת את ממש בדרך הנכונה
אני אומרת לך את האמת בלבד
את יודעת בלב שלך כמוני שאם תתגרשי ההורים שלך יזרקו אותך מכל המדרגות הם לא יבואו לבשל לך אוכל ולא ישלמו לך שכר דירה. את יודעת את זה!!! ועדיין כועסת על בעלך. תודי לאלוהים שיש לך אותו


אני סיימתי להגיב לך.

אדרבא כמה שיותר תקיפות אולי תכניס לך לראש את האמת ותתחילי לאפס את החיים שלך ואת ההתנהגות שלך.

בהצלחה בחיים די ברור שאת לא רוצה לשמוע אותי ואני בהחלט אין לי כח יותר אלייך ושתהיה לך שנה טובה
אין סיכוישירוש16
ששיחררו אותך מבי"ח עם המוגלובין 6.5.
מנוגד לחוק.

ואם הבדיקות הללו נלקחו ממך בקופ"ח יש להם חובה לשלוח לך הפניה רפואית למיון ואמבולנס שיסיע אותך לשם.

סורי. אבל הסיפור פשוט לא נשמע הגיוני.
לא שוחררתי מיד אחרי הלידה לבית ..אנונימית 1994
הייתי מאושפזת בנוסף שבוע, קבלתי שם מנות של ונופר אבל עד שזה נספג ומשפיע לוקח זמן.
הברזל גורם לעצירות ביחד עם התפרים( c3)זה סיוט ככה שכרגע אני לא יכולה לקבל גם תרופות לעלות את רמת הברזל רק לחכות שהתפרים יחלימו ורק אז להמשיך טיפול ברזל ..
הם לא ישאירו אותי בבית חולים עד שהתפרים יחלימו ויתנו לי טיפול ..
הם גם לאשירוש16
אמורים לשחרר אותך הביתה עם המוגלובין 6.5
בהמוגלובין 6.5 מקבלים מנות דם. לא וונופר וכמובן שלא ברזל לפה.
בהמוגלובין 7.5/8 אפשר להתחיל וונופר. והספיגה היא מיידית.
במידה ויש עצירות אפשר לשלב בין ברזל למשלשלים. תפרים (שמטבעם אינם מסכנים חיים) לא מהווים סיבה לא לתת ברזל.
אגב, תפרים לא (אמורים) לגרום לעצירות.
הפחד (שמה התפרים ייפתחו) והכאב מהלחיצות מרתיעות וגורמות להפסיד ללחוץ. מה שגורם בסופו של דבר לעצירות.
אבל תפרים בעצמם הם לא גורם לעצירות.
רק מתקנת ש- מנות דםאנונימית לרגע1
נותנים רק בהסכמה.היא יכולה לסרב ולקבל ונופר.
מכירה מקרובת משפחה
אפשר גם לסרבשירוש16
לוונופר. ולכל טיפול אחר כמו אנטיביוטיקה.


מנות דם ניתן רק בהסכמה מפורשת בכתב.
כתבת שבברזל 6.5 מחייב שיתנו מנות דםאנונימית לרגע1
לכן תיקנתי
על פישירוש16
הפרוטוקול הטיפולי יש צורך במנות דם בהמוגלובין 6.5.

מחייב? אי אפשר לחייב מטופל לקבל טיפול בניגוד לרצונו.
(חוץ ממקרים חריגים)
אפשר להציע, להסביר. לחייב אי אפשר.
(לדעתי גם לא כתבתי שיחייבו לקבל מנת דם)

אבל וונופר זה לא פיתרון להמוגלובין נמוך.
במיוחד אם זה אחרי לידה כשרוב הסיכויים שההמוגלובין הנמוך נגרם כתוצאה מאיבוד דם בלידה ולא בגלל חוסר של מאגרי ברזל מלפני הלידה.

באיבוד דם מאביסי נותנים דם. לא ברזל.
לדם יש מרכיבים נוספים מלבד המוגלובין שמאוד חיוניים לגוף, ועל כן ייתנו מנות דם כדי להשלים את כל המרכיבים כמה שיותר מהר.
ולא נראה לכן מוזר שהיא מגיבה רק להודעה הזו??מיואשת******
לכל ההודעות התמיכה והעזרה והרעיונות והקוצי מוצי מכולם אין תגובה
אין יחס לעשרות ההודעות התומכות פה
לא היתה שום הודעה של --ילדתי
אין השתתפות בפורום בכלל
רק אם מישהו מערער על אמיתות הסיפור כמוני או כמו שירוש פתאום מגיעה תגובה שאומרת- כן קיבלתי ברזל, אי כן יש פסיכולוג.
לדעתי הדמות הזו לא אמיתית וזה איזה ניסוי או הנאה של מישהו לבדוק את התגובות בפורום
קיבלתי לא מעט הודעות אישיות ביומיים האחרונים מבנות פה בפורום שחושבות כמוני אולי זה טרול
רק מעלה את זה לתשומת לבכן
מיואשת! שה ממש לא נכון מה שאת כותבתאנונימית 1994
יש פה אלפי בנות שאני בקשר איתן בפרטי
אני קוראת כל תגובה אלפי פעמים ולוקחת לתשומת ליבי! ההעלבות או ההשמצות האלה מכוערות .. טרול? יש אנשים ולב מאחורי השרשורים האלה .. הצהרת שלא תגיבי יותר לשרשורים שלי .. אז בבקשה מימך
ואת תיזהרי בהודעות שלך...אביול
מה זה ההאשמות האלה?
את לא מכירה את כל הסיפור לפרטיו, אלא רק ממה שהיא מתארת כאן... ובטוח יש מלא צדדים לכאן ולכאן...
קצת רגישות נשמה.. יש כאן אישה אחרי לידה!
תקראי את כל ההודעות שלה בפורום ואז תשפטי אותימיואשת******
ואם היא תיפגע אבל זה ימנע ממנה להתגרש אני אשמח מאד. לגמרי שלמה עם כל מילה שכתבתי לה.
קראתי את רוב הקשורים, ודווקא בגלל זה אמרתי לך לנהוג ברגישותאביול
גם אני קראתי את כל ההודעות שלההריון ולידה2
באמת אחרי לידה זה תקופה לא פשוטה .הרבה הורמונים משתוללים.. במיוחד שאין לה משפחה סביבה והיא עברה לגור במקום אחר בלי חברים ושכנים שמכירה... עם בעל שעובד כל היום בהחלט אפשר לצאת משפיות במצב כזה... בבקשה אל תשפטי אותה ותגיבי בחומרה אף פעם אנחנו לא מכירים את כל הסיפור ולא יודעים מה ההתנהלות שם.. יכול להיות שגם לה יש חלק במצב שלה אבל לא נראה לי זה לא עוזר שאת תוקפת אותה...
גם לא עוזר כל האהבה וההכלה שהיא מקבלת פהמיואשת******
מזמן לזמן התיאורים שלה הולכים ונהיים גרועים יותר. אז כנראה שהתמיכה פה בפורום לא עוזרת
אני ניסיתי שיטה אחרת לעזור. גם אם לא תסכימו איתי. זו דעתי שיעזור לה ניעור מאד מאד רציני יותר מכל האויאויאוי מסכנה שהיא מקבלת עד כה. לא במקרה יש כבר הרבה הרבה בנות ותיקות פה שלא עונות בכלל להודעות שלה. מעכשיו גם אני אהיה אחת מהן...
מסכימה לגמריאפונה
אני כל פעם מתלבטת מחדש אם היא לא טרול.
כזה מנגנון של הרס עצמי עוד לא פגשתי.
שימו לב שהיא קוראת את זהאביול
מותר לא להסכים, מותר לנער, אבל ברגישות!!!
הגבת אליי?אביול
להתגרש זה לא פיתרון.miki052

זו בעיה ממש גדולה.

את כותבת כך משום שבעלך איים .

נראה לי שהוא לא ממש התכוון לזה

אבל נשמע שרצה לזעזע אותך.(לא שהדרך הזו בסדר )

 

את בתקופה לא קלה. (לקח לי להתאושש חצי שנה אולי בעקבות המצב המשפחתי..)

וממש מבינה את הרצון לקשר עם המשפחה (נמצאת גם במקום הזה)

החזרת הקשר היא חשובה !

אך חשוב יותר לבנות את הקשר עם בעלך. לדבר. להגיע להבנות.

אסור להגיע לאיומים של גירושין- זו טעות.

 

בתכלס איתו את בונה את ביתך ולא עם הורייך.

תשקיעי בזוגיות. והרבה.

 

ותצאי, תתאווררי, תכירי עולם. תכירי חברות (לא ככ הבנתי למה אין לך קשר)

לא פשוט בכלל מה שאת עוברת!

לא פשוט !

 

 

תזכרי מי היה לצידך שכולם סובבו לך את הגבליאן
בעלך! היחיד שלא עזב . והיה לצידך.
מבינה את הגעגוע למשפחה אבל הוא לפני כולם
באלי להזמין אותך לחג... אוף..מישהי פעם
תיהי חזקה😘
אין בכלל שכנים באזור שאפשר להתחבר אליהם?מיקי מאוס
ברור שאת צריכה חברה ותמיכה. לא מחייב שזה יהיה המשפחה אם היא כ"כ לא תומכת ואפילו מזיקה.

לא יכולה לדמיין הרבה אנשים שיסרבו להיות לעזרה קטנה לשכנים שלהם, בטוח יש כמה באזור..
אולי יש איזו קהילה דתית? יש בית כנסת?
חוץ מזה. גם בלי להתארח, תדאגי בעצמך לצאת מהבית להתלבש יפה אולי ללכת לתפילה ולארגן לכם ארוחת חג אפילו קלה מאוד עם הטקס והאווירה המשפחתית הקטנה שלכם
יש בסיפור שלך המון חלקים לא ברורים.דינהדינה
למה לא דיברת כל השנים האלה עם ההורים, למה את מרגישה מבודדת שנים, מה החלק שלך ושל בעלך בסיפור הזה, מה כל כך מטריף אותו עכשיו במחשבה על חזרה לקשר. מאד קשה להבין ממך מי ה״טובים״ ומי ה״רעים״ ומה בדיוק קורה בחיים שלך ולכן גם קשה לתת עצה ואני לא מתחברת לעצות הפסקניות שקיבלת פה. אבל מה שבטוח:
א. אם הזוגיות מגיעה למצבי קיצון או תחושה של סיכון יש ממי לבקש עזרה. טיפת חלב באזור שלך יכולה להיות נקודת התחלה.
ב. את אישה אחרי לידה ומגיע לך שיעטפו ויסייעו לך אבל אם החיים לא פינקו אותך במשפחה מהסוג הזה זה ממש לא אומר שאת צריכה לשבת לבד בחושך. תדליקי את האור וצאי החוצה... תתלבשי יפה, תעשי שולחן חג יפה (את אחרי לידה!! אפשר לקנות אוכל) ותעודדי את עצמך.
ג. בגדול נראה שהגעת לשלב בחיים שבו את המבןגר האחראי בחיים שלך והציפיות שלך מהסביבה מתנפצות פעם אחר פעם. אולי הגיע הזמן להפסיק לצפות. את נשמעת מאד צעירה אבל לפעמים זה מה יש, עם כל הקושי. כדאי להעזר ולהתמך באיש מקצוע וללמוד לבנות את החיים שלך סביב משפחתך החדשה שכוללת אותך, את בעלך ותינוקת.
וןאי קשהאמא וגם
אולי יש אצלכם רב ורבנית? משפחה מבוגרת של שכנים או אנשים נחמדים שאפשר להתידד איתם ולאכול סעודות שבת וחג?

קשה ממש מה שאת מתארת...
אבל נשמה בטח מה שבעלך חש מול המשפחה שלו קשור להרבה זמן ושנים.
שחררי מזה כרגע, כי זה רק יוסיף לכם מץח ומריבות.
מה עם המשפחה שלך???
חברות טובות?
תמצאו אנשים טובים להקיף את עתמכם עכשיו לשמוח באוצר שקיבלתם.
ואת- אל תנקי ותכבסי בכזה מצב.
שבעלך ינקה או יביא עוזרת או שתחיו קצת זמן בסטנדרט נמוך
חייבת להתאושש!!!
שלום לך יקרה!משיח NOW

אני יודעת שמה שאת הכי צריכה עכשיו זה תמיכה וחיזוק וחיבוק , 

הערות ,גערות וכו ..

זה לא מה שיעזור במצבך הנוכחי.

 

אבל כן הייתי מציעה לך לאסוף את עצמך ולקחת את עצמך והחיים שלך בידיים!

 

ב"ה נולדה לך נסיכה קטנה ,

 

יחד עם ההתרגשות , הגיעה אחריות , טיפול אנטיסיבי , כמו כן מצבך הבריאותי לא מאפשר לך לחזור לכוחותייך במהרה.

 

ואת באמת ובתמים מצפה ממישהו אי שם ( משפחה של בעלך או שלך ) שיעזרו לך לשאת בנטל הנפשי שאת מרגישה .

 

אבל יקרה שלי ,

שהציפייה הזו רוב הזמן מולידה בנו המון אכזבות.

 

התפללי לה' יתברך , שבוודאי עכשיו אלול המלך בשדה ...

ומקבל את כולם ממש כולם בסבר פנים יפות , 

ומעניק לכל אחת ואחד מאיתנו הזדמנות , וגם מעניק מתנות 

אז לנצל את הזמן הזה לבקש ולבקש ולבקש על הכול : על שלום בית , שלום בין בעלך לבין משפחתך , חברות חדשות , בריאות וכו וכו...בוודאי שיש לך את המשאלות שלך קורץ .

 

מאמינה ובטוחה שה' יעזור לך ולא ישאיר אותך לבד!!!

 

לגבי ראש השנה , זה חג מהמם וארוך 

וחבל חבל חבל שתרגישי בו רע. זה רק עצת היצר .

 

לכן יקרה ,תלבשי את הבגד היפה שאת כלכך רוצה , תתאפרי , 

תלכי לבית הכנסת לשמוע את יבבת השופר ושפכי ליבך כמים .

 

לגבי שולחן חג - אם אין לך כוח לבשל , היום יש קייטרינגים בשפע גם לא במחירים יקרים ,

אפשר לקנות הכול מהכול .

 

את הסימנים את יכולה לבשל הכול בסיר אחד זה יחסוך לך עבודה.

 

המרמור והעצב -זה רק עצתו של היצר הרע !!! אל תשמעי לו !

 

אני בטוחה שיש לך המון המון סיבות לשמוח בגללן!

 

שמעתי פעם משפט יפה "אל תחפשי שאנשים יעשו אותך מאושרת , היי אחראית לאושר שלך בעצמך"

ואני כלכך מאמינה בזה,

שהאושר הוא משהו שנמצא בידיים שלנו ,

לנשים ניתנה בינה יתרה ויש לנו כוח להפוך כל דבר לטוב !

 

לגבי ההמוגלובין שלך , את חייבת לטפל בזה כמה שיותר מהר , למען הבריאות שלך!

 

ולגבי ההורים שלך ,אולי הם יבואו אליכם ? אני באמת לא יודעת מה הסיפור שם אצלכם...

אבל מה שבטוח שאפשר לגשר על הכול , צריך רק עיתוי ואת המילים הנכונות.

 

אם את רוצה לשוחח עוד בכייף  ,אפשר גם באישי .

 

שיהיה לך חג מלא באור ושמחה ,

ובאמת מאחלת לך שכל הדברים האלה ייפתרו מהר ותראי רק נחת ואושר בחייך !

תגובתך, נעימה ומושכת מעוררת ומחזקת!אם ל2


ממש קשה!אנונימית לרגע1
וכולנו בסופו של דבר מחפשים את הקשר להורים לא משנה מה עברנו איתם.
אני מבינה את בעלך. הוא יודע איזה תרחיש בדכ קורה כשאת אצלם והוא ממש לא רוצה שזה יחזור שוב. מן הסתם את מביאה את המטענים לבית, אליכם וזה משפיע על הזוגיות.

לא יודעת אם הייתי הולכת לחג. זה יותר משבת
את גם חודש אחרי לידה, והגיוני שלקטנה יהיה ממש קשה במקום שהיא לא מכירה כל-כך הרבה זמן
לדעתי זה ישפיע עליכם לא טוב.

לא הייתי ממליצה לך להמשיך להתרחק מהמשפחה, אבל אם את חוזרת לקשר אז *רק* בצורה הדרגתית ומתונה

ודעי לך שהרבה פעמים ילדים/ נכדים ממש מחברים ומאחים קרעים

בהצלחה ובחירות טובות!
יקרה, את חיה בתוך עם ישראל, בטוחה שתוכלי למצוא משפחהתפוחים ותמרים
להתארח אצלה בחג, להתלבש, להתאפר, לצאת.
לחגוג את החג כהלכתו.
בהחלט מגיע לך.
רק שבמקרה שלך זה לא מתאים עם אף אחד מהצדדים.
עצוב, אבל זו המציאות שלך.
התלונות והמרמור לא ישנו אותה, למרבה הצער.

לעניין הבית - מצאי לך עזרה לשעתיים שלוש בשבוע. זה ישנה את התמונה.

לעניין הבדידות - אני חושבת שזה מצב מאד מוכר ושאין בחופשת לידה, בטח חופשה ראשונה.
אני השתדלתי לצאת כמה שיותר. להיות סגורה בין 4 קירות עשה לי רע. ואפילו סיבוב למכולת שיפר את מצב הרוח שלי.

מאחלת לך שנה טובה, של צמיחה אישית ומשפחתית.
מיואשת*****miki052אחרונה
עבר עריכה על ידי miki052 בתאריך כ"ד באלול תשע"ט 12:56

הרגשתי שמחובתי להגיב.

דווקא היא לא נשמעת לי טרול.

אלא מישהי שעד מעל הראש עסוקה בהמוןן התמודדיות.

בין אם אלו התמודדויות שהיא מזמנת לעצמה או התמודדויות שנכפות עליה.

אם זה מצד המשפחה או הריון לא מזמן, לידה, תינוקת חדשה, חברה, שינויים בחיים, ובעיקר התמודדות מול עצמה.

 

ובעקבות כך לא מצליחה להתרכז במה עיקר ומה טפל ,היכן להשקיע מרץ והיכן לא.

היא מאוד מבולבלת - ההודעות שלה זועקות את זה.

ולכן מאבדת את עצמה מעט.

 

יש מצבים בחיים שאתה פשוט טובע. ובשביל להחלץ מטביעה חשוב שיהיה מישהו שיושיט יד.

כן , יושיט יד גם אם יש סיכוי שאתה "אשם" במצבך.

יושיט יד ויעזור לך לעזור לעצמך להשליט סדר .

 

זה לא קל. בשביל להתרומם צריך המון כוח. ובמצב כמו של אנונימית 1994 זה מורכב.

לפעמים יותר קל להאשים, ולבכות.

 

לא חושבת שנכון להתקיף אותה ולכתוב חריף.

צודקת או לא. זה עוד עניין.

היא כותבת כאן כדי לקבל עידוד ותמיכה.

ואפשר לכתוב יותר בעדינות שהיא טועה.

אחרי הכל היא כתבה על גירושין אחרי שבעלה איים שיתגרש ממנה.

ועד שלא אמרה לו לגשת לרבנות הוא לא נרגע.

איומים כגון אלו לא תורמים גם אם אתה ממש רוצה לעזור אלא עלולים ליצור קרע.

צריך וחשוב ללמוד ולהבין איך הוא יכול לעזור לה במצב מורכב זה.

 

זו תקופה של מירמורים שתחלוף.

רוב ההודעות נכתבו בתקופת הריון ואחרי לידה. והגיוני שההורמונים משתוללים.

בתוספת לעוד הרבה התמודדויות. (בין אם באשמתה או בין אם לא)

 

היא צריכה להרגע מעט, לשבת עם עצמה, ולהחליט לעזור לעצמה להתרומם.

בין אם לגשת לטיפול ובין אם לנסות לבד.

אבל זה תהליך.

תהליך שעם הרבה התמדה בסוף מתרוממים.

 

לא כדאי להכאיב יותר ממה שכואב.

 

שתהיה שנה טובה לכולנו- בלי נסיונות.

 

 

 

 

דיון שהיה לנו ואשמח לשמוע אתכןאנונימית בהו"ל

ראש ממשלה ספרדי, אקדמיות ופרופסורים ודוקטורים ספרדים,מרוקאים, תימנים, פרסים וכו' וכו', משהו שיקרה בטווח זמן הקרוב?

היו כאלו שטענו שכן ויש בשלות לעם

והיו כאלה שטענו שזה עוד רחוק בגלל כל החברה המקיפה..

מרגישה על חברות מוכשרות שלי שככ רוצה שיהיה להן תארים מתקדמים אבל נראה שהכל מוקף באשכנזים/אירופאים כמוני😢 הלוואי ויהיה שינוי! 

אנחנו נאלצות לנעול את השרשוריעל מהדרום
מאחר ואם אין תרבות דיון ויש מחיקה כזו של דעות שונות בצורה לא מכבדת, אין מקום לדיון בפורום.

ואין שום הצדקה לאנונימי.

נסיעה מהמרכז לירושלים במצב הבטחוני הנוכחיאנונימית בהו"ל

הי בנות,

בעלי מאוד רוצה לסוע כולם לירושלים לבקר את המשפחה שלו ואני מפחדת שתתפוס אותנו אזעקה בדרך ורוצה להמנע, הוא אומר שאני מגזימה וכולם נוסעים...

מרגישה רע שאומרת לא אבל באמת מפחדת, מה אתן חושבות? אני מגזימה?

אני נסעתיoo

מירושלים למרכז ובחזרה

הרבה פעמים במלחמה הזו

אני לא מפחדת

אבל הרבה אנשים כנראה כן מפחדים

כי הכבישים יחסית ריקים


מה שחשוב אם נוסעים

זה להחליט על אסטרטגיה מראש

מה עושים בזמן התראה/ אזעקה

כדי לא להיכנס ללחץ

(אני ממשיכה לנסוע

זה מרגיש לי הכי בטוח)

היום יש כמות גדולה של אזעקות ואני הייתי נמנעתהמקורית

אני למעשה נמנעת מתחילת המלחמה לנסוע להורים שלי כי אזעקות ואין אצלם ממד, כי נהגים הרבה פעמים מגיבים בחוסר פרופורציה וזה יכול לגרום לתאונות

ולדעתי זה משו שיכול לחכות לימים רגועים יותר

אני נסעתי הרבה פעמיםבוקר אור

בעלי במילואים והמשפחה שלי במרכז

נסעתי אליהם כל שבת הלוך וחזור עם הילדים

וואלה לא כל כך מפחיד אותי,  לא יודעת. אגב בירושלים יש הרבה פחות אזעקות מבמרכז

לא הייתי נוסעת, אבל מאפשרת לו אם הוא מרגיש בנוחכורסא ירוקה
נסענו הרבה פעמים בהרכבים שונים..שומשומ
אי אפשר לעצור את החיים ולהיות סגורים בבית כל היום. לדעתי. 
כנללומדת כעת

מצד שני אני ממש מבינה את מי שמפחדת

הייתה לנו אזעקה בדרך והיינו באמצע שומקום. היה מאוד מפחיד...

אבל אין מה לעשות. חייבים להמשיך בחיים וחייבים להפסיק לפחד. וכשיש התרעה מוקדמת לחפש בוויז מקלט...

אני נוסעת חופשישלומית.

לא מסוגלת לתקוע את החיים שלי ברמה כזו.

אבל למרכז לא מגיעה בכלל ( בלי קשר למלחמה, פשוט אין לי מה לעשות שם)

לא יודעת מה באמת "נכון"

נסענו כמה פעמים...אורי8
האמת, נוסעים לאן שצריך/ רוצים. קרה לנו שהיתה אזעקה בדרך. כבר בהתראה התחלנו לחפש מקום מוגן. בהרבה תחנות דלק יש מרחב מוגן ונכנסו לשם. ( בדרך כלל בתוך החנות של התחנה). אולי אם יש הרבה קטנטנים זה יותר מורכב. מסכימה שיכול להיות בזה סיכון מסוים, אם לא תמצאו מרחב מוגן תצטרכו לעצור , ולצאת מהרכב . היום הינו במעין והיתה אזעקה, לא נעים, ואני בדרך כלל ממש נשמעת להנחיות. ברור שיש פה סיכון מסוים. אבל גם בסתם נסיעה בלי מלחמה יש סיכון מסוים ואנחנו נוסעות. אז כל אחת מנהלת את הסיכונים שלה ... 
אנחנו נוסעיםשומשומונית

ההורים שם...

אין לי משפחה במרכז אז לא יודעת מה הייתי עושה אם הייתי צריכה. אבל בירושלים אין המון אזעקות, בערך כמו אצלינו, אולי אפילו קצת פחות. אז משפחה - זו משפחה

אנחנו נסענורקאני
השאלה מה מרחק הנסיעהחילזון 123

אם זה להגיע מרחוק לדעתי את לא מגזימה

ממש לא נעים להתקע בדרך עם ילדים קטנים

אם זה לשבת שלמה אולי הייצי טורחת

אבל בשהיל ביקור קצר לא בטוחה שהייתי יוצאת

נסענו והיה ממש בסדרצוצקהלה

הבאנו איתנו גם מזרוני יוגה כדי שאם נצטרך לשכב יהיה נעים יותר.

בעיני הכי חשוב זה להיות באמת רגועים ולא לשדר לחץ לילדים ולהפוך את זה לחוויה (זה באמת מצב לא נעים אבל לחץ לא עוזר), בפועל כשהייתה התראה בדקנו בוויז איפה יש מרחב מוגן קרוב והספקנו להגיע ולהתמקם בנחת...

אני לא הייתי נוסעת.רותי7

אנחנו ממש רוצים לנסוע להורים, אבל אני מפחדת שתהיה אזעקה בדרך - אז אנחנו לא נוסעים..

אולי בעלי יסע לבד כדי לבקר אותם.

אני מבינה אותךתקומה

ממש שאת מפחדת

אבל מבינה גם את בעלך

אנחנו כן נוסעים

לא אצא לטיול במרכז או בהרי ירושלים, זה נראה לי פחות אחראי.

אבל נסיעה סטנדרטית שמאפשרת לפגוש משפחה ולשמור על איזושהי שגרה, זה חשוב ורצוי שווה את זה.

אנחנו נוסעיםקפצתי לבקר

גרים קרוב למרכז, עם המון אזעקות. בכל האיזור הקרוב יחסית למדנו איפה כל המיגוניות והמקלטים, וכשיש התרעה נוסעים למרחב מוגן הקרוב. כמו שאמרו במחסומים המון פעמים יש מיגוניות, בתחנות דלק.. כך שיש מקטעים יחסית לא ארוכים שאם תתקבל התרעה לא יהיה לי מקום בטוח לעצור בו.

כן עושים השתדלות לשמור על ההנחיות אבל בהחלט נוסעים.

היום הגיעו אלינו משפחה ממש מכל הארץ, ב"ה גם מי שהיה בדרך ידעתי לומר להם בהתרעה לאן ללכת וב"ה הספיקו להגיע למרחב מוגן

אנחנו נוסעיםאראחרונה
ונסענו כמה פעמים את הדרך הזו
סקר התקן לא הורמונליהריון ולידה

1. איזה התקן שמת?

2. האריך והכביד לך את הווסת?

3. היו לך דימומים/כתמים בין וסתיים? אם כן,קיבלת פסיקה מיוחדת ל7 נקיים?

4. היית מרוצה מהמניעה הזו?


בונוס

אשמח להמלצה לרופא.ה להתקנה במאוחדת באיזור השרון. 

עונהפרח חדש

1. נובה טי פעם אחת ופעמיים גיינפיקס

2. הנובה טי עשה כתמים כמה ימים לפני הוסת הגיינפיקס לא. חוץ מזה דימום רגיל עם שניהם

3. בהתחלה כן, וקיבלתי היתר גורף לבדוק מינימום בדיקות. הפסק יום ראשון ואחרון. כשראיתי שהכל בסדר אז כן בדקתי יותר

4. כן ולא.

כן כי זה מנע הריון

לא כי זה עשה לי בעיות גינקולוגיות אחרות ומסתבר שכנראה התקנים לא יושבים אצלי טוב..

עונה לךאחת כמוני

1. ג'ניפיקס

2. התקנתי אחרי לידה, כשהווסת חזרה האריך- כיומיים שלושה הכתמות לפני ועוד יום עד להפסק.

3. הרבה הכתמות, הקלות בשבעה נקיים

4.סהכ כן במיוחד שהייתי ללא ווסת מס' חודשים, אבל ברגע שהגיעה היה מבאס בגלל הנ''ל 

עונהאנונימית בהו"ל

1. נובה טי

2. הכביד במחזורים הראשונים אחרי ההתקנה, וקצת גרם להכתמות לפני הוסת בוסתות הראשונות. אחר כך היה די רגיל. ייתכן שהזמן להיטהר התארך ביום. לא בטוחה שזה קשור להתקן.

3. רק בהתחלה ואז באמת קיבלתי פסיקה מיוחדת אבל תוך פעמיים-שלוש זה הסתדר.

4. כן!

עונהממשיכה לחלום

1. מונה ליזה

2, האריך את הווסת ביום בערך והכביד את הדימום

3. אין דימומים בין ווסתיים ב''ה

4. במניעה הכי טובה שניסיתי


 

אני מאוהבת במחזור החודשי. זה משפיע פלאים על החשק;)

זה לא הורג לי את הספונטניות - מה שקרה עם הדיאפרגמה.

בקיצור

מבחינתי זאת המניעה הנבחרת

וניסיתי- גלולות הנקה, דיאפרגמה, שקפים ונרות

עונה גםאנונימית בהו"ל

1. מונה ליזה

2. לא

3. לא היו דימומים בין וסתיים.

4. מרוצה מאד. שגר ושכח.

עונה גםנויה12345

1. נובה טי

2. בהתחלה כן, מחזורין ארוכים יותר( האריך לי מ3 ימים ל5 ימים) וגם דימום כבד יותר אבל אחרי 4 חודשי הסתגלות הגוף שלי חזר לעצמו

3.היו ממש מעט, בהתחלה בהסתגלות קיבלתי היתר לבדוק רק הפסק, יום ראשון ויון אחרון

4. ממליצה מאוד. הייתי עם ההתקן תקוםה ארוכה מאוד וזה באמת שגר ושכח. מניעה מעולה בלי כל הבאלגן לש ההורמונים

בהצלחה


עונההמקורית

נובה טי

כן

כן. עם ליווי הלכתי צמוד הצלחתי לא להיאסר רוב הזמן

כן,עד שנהייתה לי דלקת באגן ונאלצתי להוציא, לא החזיק הרבה לצערי, 7 חודשים

עונהדיאן ד.

1. כנראה נובה טי, לא בטוחה

2. כן וכן. גם וסתות יותר כואבים יחסית

3. נראה לי שלא

4. הייתי מאוד מרוצה. מבחינתי היה הכי חשוב ללא הורמונים.

עונההתייעצות הריון
1. מונה ליזה

2. לא


3. מעט כתמים לפני


4. כן, עד שנכנסתי להריון עם ההתקן, חצי שנה אחרי שהתקנתי אותו! אז בדיעבד ממש לא מרוצה..

עונהעם ישראל חי🇮🇱

יצא לי לכתוב על זה כנה פעמים בשרשורים שונים

1. שמתי מירנה - דימומים לא פוסקים וכבדים כחודש ומשהו. ישמע יוזר אבל הרגשתי פיזית משהו זז לי בבטן .התייאשתי והוצאתי.

2. התקן נובה טי- גרם לי לדלקת חמורה באגן וברחם . לקחתי פעמיים טיפול משולב של אנטיביוטיקה בהפרש של כמה חודשים אחד מהשני . כמובן שזה גרם לבלגן רציני בגוף ובקיבה וזה גרם לי להקאות ושלשולים.

הרופאה המצליצה שכדי להפטר מהדלקת,צריך להכנס להריון. וזה מה שעשיתי...

בסוף זה עשה פעולה הפוכה ההתקן הזה 🤣מודה על הילד הזה אבל תכלס הגיע בזמן שלא הייתי בנויה נפשית... בקיצור

לא מתאים לכל אחת ....לרגישות שבינינו.

3. כל הזמן אומרים לשים תחתונים כהים .. קצת קשה לי עם זה

מה,אם יש דם אז מתעלמים ממנו כאילו לא ראיתי ?

ההתקן הזה ממש דפק אותי כי יש לי עד היום כל מני מכאובים טרום ובים וסתיים שלא היו לפני.

לגבי הדלקת שזה עלול לגרום, זה כתוב במפורש כתופעת לוואי לא שכיחה בעלון . שימו לב.

בהצלחה 

אני איתך עם הקטע של הכאביםפרח חדש

גם אני נהייתי עם כל מיני כאבים והרגשות מוזרות במהלך החודש

אולי סוג של דלקת כרונית (כמובן לקחתי אנטיביוטיקה לטיפול אבל כנראה זה לא ממגר לגמרי)

לא יודעת

התייאשתי לבינתיים מהתקנים

זה גוף זר לכל דברעם ישראל חי🇮🇱

אם תבינו את המשמעות

להכניס גוף זר לרחם

כדי שיגרום לסוג של "דלקת פעילה או לא פעילה"

וכך ימנע הריון. .. נשמע לי מזוכיזם

וזה באמת מתסכל

כי נשים דתיות אין להן ממש פתרון אחר ...

הלוואי שיהיה משהו כבר שמונע 100 אחוז בלי הורמונים וכשר הלכתית

אנימקקה

שמתי מונה ליזה

הרגשתי כאבי בטן לעיתים קרובות

עשה דימומים והכתמות כל.הזמן

אחרי חודשיים התייאשתי והוצאתי

עונהאנונימית בהו"ל

1. נובה טי

2. בהחלט

3. בהתחלה לא, בשלב מסוים כן. אבל אני לא יודעת אם זה קשור דווקא להתקן או לזריקות הרזיה שלקחתי במקביל. קיבלתי היתר לבדוק 3 פעמים, ראשון אמצע ושביעי.

4. היה ממש מעצבן לקבל כל חודש, וגם אז, הווסת היתה מאוד מאסיבית וארוכה. אבל אחרי 10 שנים של הריונות הנקות וגלולות סופסוף נהיה לי חשק נורמלי, מה שמשפיע עליי לטובה גם בהריון הנוכחי. אז בסוף זה שווה את זה. 

עונהשלומית.

1. מונה ליזה

2. ממש בקטנה

3. כן, להפחית בדיקות

4. כן. חוץ מאשר בתקופות עם הרבה כתמים 

עונה^כיסופים^

1. נובה טי

2. כן, אבל ככל שהחודשים עברו זה היה פחות משמעותי. בהתחלה היה איזור ה8 ולפעמים אפילו 9 ימים, ואחרי כמה חודשים (לא יותר מדי) היה סביב ה5-6 ימים

3. ב"ה לא היו

4. מאוד! המניעה שהכי אהבתי. הרגשתי שאני מחוברת לגוף שלי וזה נתן לי המון

עונהעל הנס

1.נובה טי כבר פעם שלישית,אז יש נסיון יש מה להשוות בין הפעמים

2.פעמים קודמות האריך ביום יומיים,הפעם לא תמיד הרבה פעמים יכולה לעשות הפסק ביום הרבעי.

3.בקודמים היו המון התמים בין ווסתיים השתדלתי להתנהל איתם נכון,רוב הפעמים הכתם היה דווקא ביום האחרון של ה7 נקיים,וזה היה באסה ממש.

הפעם אין שום דבר ממש.

זה כן גורם לי לכאבי תופת לפני המחזור ותוך כדי.וגם בקןדמים זה גרם לי לכאבים

4.אף פעם לא הייתי מרוצה משום מניעה אבל זה היה הכי פחות גרוע.עם גלולות נכנסתי להריון,והתופעות לוואי של ההורמונים הוציאו אותי מדעתי.

דבר נוסף אף פעם לא חיפשתי דווקא מומחה הלכתי למי שהיה פנוי באותו זמן.כולם היו בסדר.

עונהשמ"פ

1.נובה טי

2.כן וכן

3.קיבלתי פסיקה לעשות את המינימום בדיקות וללבוש שחור בשבעת נקיים. אחרי החודש הראשון לרב לא היה כתמים וכו'

4. מצד אחד ההורמונים היו קשים לי ממש מצד שני פה בלי הורמונים זה האריך לי את המחזור ל7-8 ימים וגם קיצר ל27 ימים שזה היה קשוח לי

היה דימום כבד מאוד וממש כאב לי כל ווסת ( לא יודעת אם קשור כי הוצאתי בווסת וב"ה נכנסתי להריון מיד אחרי )

אני שוקלת לעשות התקן הורמונלי אבל לדעתי אם זה לא היה הולך כן הייתי חוזרת לזה

מקווה שעזרתי 

עונהשיפור

1. התקן מונה ליזה

2. האריך את הוסת, אבל דווקא היה פחות כבד

3. היו דימומים רק בחודשיים הראשונים, והתקנתי כשהייתי טהורה אחרי לידה אז לא הייתה בעיה עם 7 נקיים

4. הייתי מרוצה מזה שלא הכנסתי לי הורמונים

עונהואילו פינו

מונה ליזה, היה מעולה כל עוד לא קיבלתי מחזור בגלל ההנקה. מהרגע שקיבלתי היה סיוט.

האריך מאוד. הכביד מאוד וגרם לי להיות ממש חלשה למרות שההמוגלובין היה תקין.

היו כתמים לפני ואחרי מחזור. היו הקלות לשבעה נקיים אבל לא תמיד זה עזר... וגם ההקלות היו אחרי אכזבות רבות. טבילה שנדחתה בשבוע בגלל בדיקה לא טובה ביום השביעי וכדו..

בגלל כל הכתמים לקחתי פרימולט נור כדי להאריך מעט את הזמן טהרה.  

והתחרפנתי מהכל.

הוצאתי את ההתקן ועברתי לגלולות..

אז ממש לא הייתי מרוצה.  

אני גםעוד מעט פסח

1. שמתי מונה-ליזה

2. כן וכן

3. היו קצת הכתמות לפני המחזור, לא אחרי.

4. היה זוועה. המחזורים הפכו לבלתי אפשריים, כי חוץ מדימום ארוך-ארוך הם לוו במיגרנות וכאבי מחזור ששיתקו אותי יומיים שלושה כל חודש. ויצא שהיינו מותרים בערך עשרה ימים בחודש.


אח''כ עברתי למירנה וקיבלתי את חיי בחזרה.

שמתי התקן נחושת, לא יודעת איך קוראים לוממתקית

זה מה שהרופאה המליצה לי...
2. המעיט דימום ביומיים הראשונים ואז פרץ של דימום ליום אחד- סיוט. וזהו
3. כן יש לי בין וסתיים אבל אצלי זה גם קשור לצוואר רחם רגיש, בהחלט יש לי פסיקות מיוחדות בגלל מצבי.
4. לא מרוצה, הייתי מעדיפה להימנע מגוף זר בגוף
אבל אין לי ברירה ואין לי משהו אחר. מרוצה כי אני לא בהריון ב"ה ותכלס מרגישה רגיל ומתנהגת רגיל כאילו אין לי כלום.

לפני כמה שניםשיח סוד

ניסיתי נובה טי

לעולם לא אחזור אליו

האריך והכביד מאוד ווסת

היה מלא בין לבין כתמים

קיבלתי היתר לראשון ושביעי אבל לא ממש עזר

לא ממליצה בכלל


חצי שנה של סיוט היה, ועוד אחרי לידה ראשונה עם כל הלחץ שבדבר.


(אבל כן שמעתי בנות שהיו מרוצות ממנו אז זה די אינדיבידואלי)

עונה גםאשת בעלי

1 התקן נחושת לא הורמונלי- מה שהיה בבית מרקחת של הקופה

2. האריך והכביד בעיקר חצי שנה אחרי ההתקנה, אחר כך נרגע מעט . אבל עדיין נורא נורא קשה המחזורים.

יכולים להיות פתאום מחזורים עם שטפי דם מטורפים כמו אחרי לידה. יכול להיות גם בגלל שאני עם ברזל גבולי

3. היו דיי הרבה כתמים וכו שוב, בעיקר בחצי שנה ראשונה היו המון , כל שבעה נקיים היו בגדר סיוט פלוס פלוס . כיום שנתיים פלוס אחרי ההתקנה כבר כמעט אין כתמים, יש רק לפני מחזור יום או יומיים.

היו הקלות - בדיקות רק ראשון ושביעי

4. מרוצה בהתחשב במכלול. אבל כשמקבלת מחזור מטורף קצת תוהה אם זה שווה את זה

עונהמחכה להריון

1.נובה טי (נחושת)

2.כן הווסת תמיד היתה לי 4-5 ימים עם ההתקן 9 ימים,

3.לא

4.מרוצה חוץ מהדימום הארוך..שוקלת להבא התקן הורמונלי..

וואו אני קוראת את התגובות וחושכות עיניכבתחילה
אם היתה לי איזה מחשבה לעתיד לשים התקן לא הורמונלי, אחרי השרשור הזה לא יודעת אם אעיז.

עצוב שאין פיתרון לא הורמונלי לנשים דתיות. 

אני כבר לא מעיזה בכלל 🙄פרח חדש
ולמרות זאת אני ממליצה תמיד לנסות ורק אז לפסול 
יש, דיאפרגמה היא פתרון. בשבילי לפחותהמקורית
עונהרוצה לשאול שאלהאחרונה

1. התקן נחושת לא הורמונלי - הכנסתי בחו"ל וזה לא קיים בארץ אבל אני חושבת שהוא מקביל לנובה טי

2. האריך אולי ביום, הכביד - כן מאוד, הייתי צריכה טמפון ופד ולהחליף כל שעתיים... אחרי יומיים שלוש זה התמעט

3. לא בין וסתיים, עושה בדיקות בראשון, רביעי ושביעי

4. בעיקרון זה סוג של שגר ושכח, ואני אחרי הרבה זמן של מניעה הורמונלית אז יש בזה מעלות, אבל זה עשה לי כאבים מטורפים באגן משהו לא נורמלי, כרגע מתלבטת אם להשאיר או לא.

שחלות פוליציסטיות ונרמול!אהבת חינם1

שלום לכולם

אני בת 22 (עוד מעט 23), נשואה כמעט 10 חודשים לבעל מתוק ומקסים!

ברוך השם אנחנו מאושרים, ומאוד רוצים ילדים!

יש לי שחלות פוליציסטיות שמאובחנות מגיל 18 בערך, מאופיינות במחזורים ארוכים של חודשיים שלושה. בשנה וחצי האחרונות לקחתי מדבקות למניעת הריון כדי להסדיר את המחזור. ב4 חודשים הראשונים של הנישואים מנענו הריון מסיבה אישית. וכרגע מנסים להיכנס להריון ללא הצלחה..

ז"א שאנחנו מנסים בערך 6 חודשים.

קיבלתי מחזור (3 פעמים) בתקופה הזו בערך כל 38-39 יום עד למחזור האחרון שעוד לא הגיע ואני כבר ביום ה55.

ולא, זה לא הריון..

הרופאת נשים בלבלה לי את השכל ואמרה לי לנסות חצי שנה ואז להגיע אליה, ועכשיו פשוט שלחה אותי לרופאת פריון שאני מקווה מאוד מאוד שתעזור.

כולם מסביבי בהריון , גם כאלה שהתחתנו אחרי ובאמת קשה לנו ברמות!

אנחנו כל הזמן מדברים על זה, כל הזמן עצובים וגם מקבלים הערות מההורים על זה מה שמגביר את המתח בינינו ואת הלחץ והעצב סביב הנושא הזה..

אני יודעת שאנחנו נשואים יחסית קצת זמן וניסינו יחסית מעט אבל עדיין הלחץ והמתח סביב הנושא הזה וסביב הדרך שעוד מחכה לנו לא מרפה..

מחפשת עצות טובות של נשים מניסיון, הרגעה, או נרמול שאנחנו בסדר וזה יגיע לנו בקרוב.

יודעת שזה הזמן לפתח את הזוגיות אבל מרגישים ככ מוכנים ורוצים את זה ובטח שמתחילה כנראה טיפולים אצל הרופאת פריון אז זה לא שאפשר פשוט להתעלם מהנושא..

אם יש לכן דברים חכמים להגיד מאוד יעזור ❤️

תודה וחג שמח לכולן!

אין לי משהו חכםניק חדש2

רק ש10 חודשים זה עוד בטווח זמן הסביר.

אני פוליציסטית עם מחזורים ארוכים והצלחתי להיכנס עם 3 ילדים תודה להשם.

אז בע"ה בקרוב אצלכם בשמחה ובידיים מלאות!


ולהתעלם מרעשי רקע בהול.

זה מתחיל בילד וממשיך הלאה.

להתעלם.

תבררי על שיטת אביבהנפש חיה.
שיטה טבעית של התעמלות שמזרימה דם לאברי הרבייה וגורמת להם לפעול בע"ה , כסדר.

התמדה בהתעמלות בשיטה הזאת יכולה להביא לקיצור מחזור ולהסדרת הווסתות


@אפונה

בהחלט יעיל מאדאפונה

ממש ממליצה.


במקביל כמו שכתבו לעשות עבודה על ה"עוד לא"

להרפות בתוך החסר, להסכים לקבל את ההמתנה.

היו לכם רק 3 חודשי ניסיוןעדיין טרייה

לגמרי הגיוני לא להיקלט במיוחד שקשה לאתר את הביוץ במחזורים כל כך ארוכים. אתם מצליחים לאתר את הביוץ ולתזמן יחסים לפי זה?

אגב מתי פעם אחרונה בדקת הריון?

הצלחנו כמה פעמיםאהבת חינם1
בפעמיים הראשונות הצלחנו לאתר ביוץ עם בדיקות.. והפעם שום בדיקת ביוץ לא יצאה חיובית ועשיתי בדיקת הריון ביתית ולמחרת בדיקת דם ויצא שלילי
בדקת ביוץ לאורך כל התקופה?עדיין טרייה
אפשר גם לנסות לשלב חום השחר שיותר זול לבדוק איתו תקופות ארוכות (למרות שהוא נותן אינדיקציה רק אחרי הביוץ). מתי עשית בדיקת הריון לפני כמה זמן?
דבר שנינפש חיה.

שחלות פוליציסטיות זאת תופעה שקורית ל 15% מהאוכלוסיה

סה לא אומר שום דבר על סיכויי הקליטה להריון תקין בע"ה

בפרט שאת צעירה ובריאה ב" ה.

יש כאלה שנקלטו באופן טבעי למרות האבחנה הרפואית הזאת.

האבלנה - רק אבחנה 

הקב"ה איתך תמיד, והוא מסדר הכל לטובתך!

 

מעבר לזה

בכל שלב בחיים - תזכרי 

שהכל בהשגחה פרטית

הכל משמיים

והכל לטובה.


 

אל תלחצי משום דבר ואל תתבלבלי מאנשים!


 

לאנשים תמיד יהיה מה לומר

בכל שלב

אם אין ילדים- למה אין

אם יש- מה עם עוד

אם יש כבר כמות ילדים- למה להביא עוד


 

מי שקובע זה את ובעלך והקב"ה. 

ממליצה בחום ומניסיון אישי על דיקור סינימצפה88
ואם יש אפשרות גם לעבור לתזונה כמה שיותר מותאמת לשחלות פוליציסטיות (להפחית סוכר ומזון מעובד), עוד יותר טוב
היי יקרהמחכה להריון

קודם כל חיבוק על הציפייה לילד אפילו שזה באמת לא הרבה זמן אבל כל חודש זה כמו נצח שכלכך רוצים!

ממה שאני יודעת את יכולה לקחת תמצית שיח אברהם זה מאוד עוזר לאיזון הורמונלי וקליטה להריון

וכמו שכבר רשמו דיקור שיטת אביבה דברים טבעיים..הבנתי שזו הבעיית פוריות שהכי קל לפתור אותה יש גם כדורים שנותנים..ושיהיה בהצלחה תבשרי פה בשורות טובות בקרוב🙏

רק לגבי שיח אברהם- כדאי לשאול את הרוקח לפני כןנפש חיה.

אם לוקחים לבד בלי הכוונה

לפעמים הטיפות יכולות לעשות בלגן... 

אתםשירה_11

נשואים עשרה חודשים

מנעתם בהתחלה

והיו לך רק 3 מחזורים עד כה

זה אומר שהיו ממש מעט נסיונות אז זה מעודד זה עוד לא מראה על בעיה


כמובן שזה לא אומר שההמתנה לא קשה ומתישה, לא צריך לחכות 5 שנים כדי שזה יהיה "מוצדק"


מנסיוני אני יודעת שלרופאה הולכים אחרי כשנה

וטוב שלרופאת פריון ולא לרופאת נשים רגילה


הייתי מתחילה מלברר על דרכים טבעיות לשחלות כי זה באמת נושא שיכול לעכב


אני פוליצסטית והתחלנו גם לבדוק אחרי כשנה

עד כה ב"ה 2 ילדים מטיפולים

ויכול להיות שיהיה גם טבעי בע"ה אני לא מונעת


יודעת שיש הרבה גם פוליצסטיות שנכנסות טבעי

מציעה מלהתחיל לעקוב אחרי הביוץאולי בקרוב

אני עם שחלות פוליציסטיות ולא היה לי ביוץ הרבה יותר מחודשיים שלושה.. אז אומנם אני הגעתי לטיפולים אבל כנראה לא רק בגלל זה..

בכל אופן, במצב כזה ממש קשה לדעת מתי הביוץ אז ממש ממליצה פשוט להתחיל ממעקבי זקיקים, שרופא ילווה אותכם הזה ואז בשילוב אולטרסאונד ובדיקות דם תדעו במדיוק מתי הביוץ.

חוץ מזה מצטרפת והרבה דברים שנאמרו פה- סה"כ ניסיתם 3 פעמים.. זה ממש כלום גם כשהכל תקין!80% מהזוגות נכנסים להריון תוך שנה-שנה וחצי, ז"א 12-18 ביוצים ונסיונות.. אז זה גם לגמרי בתווך התקין! וגם שחלות פוליציסטיות זה באמת אחד הדברים הכי פשוטים לטפל בהם.. גם לי המליצו על שיטת אביבה (ובסוף בפעם היחידה שניסיתי זה היה כשנכנסתי להריון עם הבת שלי אבל אני לא יכולה להגיד שזה מה שעשה את זה כי היו עוד דברים בסבב הזה) וגם על תזונה שמעתי שיכול לעזור ולהשפיע, לא ניסיתי עד הסוף להתמיד בזה.. ובכל מקרה, זאת באמת יכולה להיות תקופה כיפיית שאפשר להיות ספונטניים ולעשות בתור זוג כל מיני דברים

הי יקרהכובע לבןאחרונה

3 מחזורים

זה אומר 3 ביוצים (בהנחה שהגוף ישר חזר לבייץ אחרי גלולות. הרבה פעמיפ זה לא ככה ולוקח לגוף זמן להתאזן. )

והסטטיסטיקה הפשוטה של ההריונות. זה 1 ל5, כאשר מקיימים יחסים בביוץ.


במחזורים ארוכים, יש בכלל מצב שלא הייתם ביחד בימי הפורחות, ואז זה אפילו לא נספר.... 

אשמח להתייעץ - מטפלתאמא טובה---דיה!

המטפלת של הבן שלי (בן שנה) צריכה ללדת בעז"ה בערך בל"ג בעומר, ואני מתלבטת אם אחרי פסח להחזיר אותו אליה ואז אחרי שלושה שבועות הוא יעבור למישהי אחרת, שאז אני חוששת שההסתגלות תהיה קשה יותר (אני לא יודעת כמה הוא זוכר את המטפלת אחרי החופש הארוךךך הזה), או להעביר אותו מייד למטפלת החדשה.

 

למטפלת הרגילה יש ממ"ד בבית, והיא אמרה שהיא פותחת גם אם לא יחזרו למסגרות, ולמטפלת החדשה אין ממ"ד.

 

ואם אני מעבירה אותו למטפלת החדשה מייד אחרי פסח זה גם אומר לשלם כפול על הזמן הזה, אבל יש לי אפשרות כלכלית לזה, אז אם זו האפשרות הטובה אני אעשה את זה.

 

(וסתם מעצבן שהיא דורשת תשלום מלא על כל התק' של המלחמה, אבל זה נושא אחר...)

את צריכה לעדכן מעכשיו?איזמרגד1
אולי פשוט לחכות ולראות אם המסגרות יפתחו או לא ולפי זה להחליט
הייתי שולחת לשלושה שבועות עם ממדמקקה
גם אני, אבל לוקחת אותוכורסא ירוקה
פעם פעמיים לפני להכיר את החדשה לקצת זמן, ומסבירה לו על השינוי
הוא יבין את ההסברים בגיל שנה?אמא טובה---דיה!
אני חוששת שהוא אפילו לא זוכר את המטפלת הישנה, ואז תהיה תק' הסתגלות, ועד שהוא יתרגל הוא יעבור למישהי אחרת...

נראה לי שאם לא יחזרו למסגרות אני בכל מקרה לא אשלח, גם ככה יש עוד ילדים בבית...

אם הוא בן שנה ויש לך אפשרות שיהיה איתךממתקית

זה הכי טוב.
להחזיר למטפלת הישנה, ושוב להוציא ממטפלת ולהעביר לחדשה נשמע מסובך מידי...
וכל זה אחרי שהסתגל והיה בהפסקה בגלל מלחמה/חגים... זה מבלבל והוא פיצי.
אם את עדיין לא חוזרת לעבוד ויש לך אפשרות כלכלית ופיזית, אין שאלה בכלל, לטובתו תישארי איתו.
כשתחזרי לעבוד בע"ה תכניסי אותו בהדרגה למטפלת החדשה (וחסכת לו פה בלבול חוזר ממטפלת ישנה לחדשה ובמדינה שלנו לכי תדעי עוד מה יהיה...) בבטחה ובטוב. (ונקווה שעד אז תיגמר המלחמה)

אם יחזרו למסגרות יהיה לי קשה להישאר איתואמא טובה---דיה!
בבית.

הבעיה היא שיכול להיות שיחזרו רק למקומות עם מרחבים מוגנים, כלומר כשעדיין יהיו אזעקות, ואז הגדולים יחזרו ואני אחזור לעבודה, ואצטרך להחליט מה לעשות איתו.


אני בעיקר עצמאית, אז אני יכולה להחליט לעבוד פחות בזמן הזה, אבל זה יהיה לי קשה נפשית...

הוא יבין חלקיתכורסא ירוקהאחרונה
ככל הנראה הוא כבר לא זוכר את הישנה. אם יש לך אופציה לא לשלוח אליה בעיני עדיף. אבל אם את צריכה מסגרת אז פשוט להסביר לו
תהיי רגועהעוד מעט פסח

לשלוח למטפלת בלי ממ''ד?

נראה לי זה ממש תלוי כמה אזעקות יש אצלכם.

אם מורידים את שיקול הממ''ד- נראה לי שבהחלט עדיף למטפלת החדשה.

אבל אם את גרה באזור שכן יש בו אזעקות, הייתי מחזירה למטפלת הרגילה. כי לשלוח למקום בלי ממ''ד זה סכנה ממש, ומקווה שתוך 3 שבועות המלחמה תיגמר.

אני מירושלים, לאחרונה אין פה הרבה אזעקות.אמא טובה---דיה!
אבל לא יודעת אם לסמוך על זה.
לא קשור לפסח, התייעצות קרעים בלידהכנה שנטעה
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך י"ט בניסן תשפ"ו 0:09

לא היה לי רעיון אחר לכותרת חחח

נקרעתי בלידה הראשונה ותפרו אותי כמה תפרים, עד היום אני ממש מרגישה את התפר של החתך ותפר של קרע אחד (שנה וכמעט וחצי אחרי).

הייתי אצל פיזיותרפיסטית והיא נתנה לי תרגילי קיגל (ככה קוראים לזה?) ואמרה לי לעשות עיסוי פרינאום כזה באזור התפרים. את התרגילים אני משתדלת לעשות, לא חשה שיפור (אולי קצת מבחינת רצפת אגן שגם היא לא במצב וואו), אבל את העיסוי אני לא מעיזהההה פשוט לא מסוגלת לעשות לעצמי, לגעת שם. עושה לי חלחלה וצמרמורת ביחד..

עכשיו ב''ה בהריון שני ומלבד חוסר הנוחות הרגיל אני גם די לחוצה שאקרע שוב בלידה וח''ו יהיה כמו אז אם לא גרוע יותר..

אשמח לשמוע מנסיונכן האם נקרעתן שוב בלידות חוזרות? חוויתן כאב שוב בתפרים ישנים? ורצפת אגן חזרה לכן מתישהו לתפקוד נורמלי? ואולי יש לכן טיפים להרגעה של הצלקות מהתפרים שלא יכאבו כבר?

סורי על באריכות תודה לעונות!

אני נקרעתי קצת רק בלידה 1 ב"ה. בשלוש שאחריה לאיעל מהדרום
יואו🤦‍♀️ הוספתי לך בכותרת את המילה "בלידה"יעל מהדרום
לק"י

כי חשבתי שאני בפורום אחר בניהולי, ששם מבקשים לכתוב בכותרת אם מדובר בהודעה על הריון/ לידה😅

במחילה, את צריכה פזיו אחרתממשיכה לחלום

לדעתי זה לא מענה מספק ,

היא צריכה לעשות עיסוי לצלקת,

מה שאת אמורה לעשות זה לתמיכה אבל לא מחליף..

הפזיותרפיסטית שהלכתי אליה אמרה שאפשר להגיע אליה לפני לידה והיא יכולה לעשות עיסוי כדי למזער את הסיכוי לקריעה של פתח הנרתיק כי זה מגמיש את השרירים.

נקרעתי פעמייםהמקורית

לאזור שלום ב"ה

לידה ראשונה ואקום וחתך יזום

לידה שנייה - ספונטני, לידת בזק

ב2 הלידות תפרים (אותו רופא אגב😅) והוא עשה עבודה טובה ב"ה

אצלימקקה

בלידה ראשונה קרעים רציניים

בלידה שנייה חתך יזום

ההחלמה מהחתך הייתה הרבה יותר קלה

בלידה שלישית ורביעית קרע ספונטני קטנטן

מצטרפת להמלצה להחליף פיזיו

לי היו תפרים בלידה שלישית שהרגשתי המון זמן אחרישאלה גנים

ברמה שחזרתי לרופאה מעל שנה אחרי הלידה. כאב לי שם ממש וגם הרגשתי את התפרים.

עברתי תהליך ארוך של פיזיו רצפת אגן וכמו שאמרת -

זה היה טוב לרצפת אגן, אבל לא עזר לתפרים.

מה שבאמת באמת עזר בסוף - היה ההריון והלידה הבאים 😅

מאחלת לך שזה יעזור גם.


מה שכן, בזמן הבדיקות הרופאה שלחה אותי לרופאה מומחית בתחום (דר' אושרת ברט המדהימה) שנתנה לי משחה הורמונלית למרוח שעזרה מאוד - אבל נקודתית, לא פתרה את הבעיה.

וכן אמרה לי שאם זה ימשיך - היא תפנה אותי לפתיחה של התפרים כי אולי עשו אותם מהודק מידי וזה מה שכואב. ב"ה שלא היה צריך בסוף...


בהצלחה ורק בריאות 🥰

היה לי ככה בלידה הראשונהגפן36

בראשונה נקרעתי היטב ותפרו כנראה חזק מידי/עקום/ משהו כזה. 

הרופאה אמרה שיש כמה דברים שיכולים לעזור-

או פיזיו שלא בטוח יועיל, או לתפור מחדש, או ללדת שוב. 

 

החלטתי לחכות. 

 

הלידה השנייה באמת סידרה את זה. אבל עד אז כאב לי. כנראה שנקרע ממש קצת, רק איפה שהיה תפור יותר מידי והכאיב לי.
 

אמרו לי שזה נפוץ שלידה חוזרת מסדרת את זה.


 

לא תפרו אותי בלידה השניה, רק בראשונה. 

האמת הייתי הולכת להתייעץ עם רופאשלומית.

מומחה לנושא.

אישית אני נקרעתי בכל הלידות (3) אבל תפרו אותי ב''ה בצורה טובה וחוסר הנוחות עבר תוך כמה שבועות.

יש לי חברה שסיפרה לי אחרי לידה שניה שמאז הלידה הראשונה היא סבלה מהקרעים ובלידה השניה אמרו לה שרואים תפר עקום ותיקנו לה...

לידה ראשונה חתך יזום אבלדיאט ספרייט

תפירה גרועה מאוד

לקח לי שבועות להתאושש, הציעו לי לתפור מחדש, אבל העדפתי לוותר.

לידה שניה חתך קטן ממש ממש, תפר קטנטן והחלמה מהירה.

לידות לאחר מכן ללא קרעים.

גם לי היתהשיפור
ממש רתיעה מהמגע בצלקת, הפיזיותרפיסטית עשתה איתי תהליך של התרגלות הדרגתית, אחרי הלידה השניה היה מספיק עם מאמנים, אחרי הלידה השלישית הייתי צריכה עם היד. זה היה לא פשוט, אבל שווה, כשהתמדתי הכאבים עברו לגמרי
חמש לידות,שגרה ברוכה

ארבע מתוכן עם תפרים. רק בראשונה הורגשו בכלל.. השאר היו קטנים ולא הורגשו בהחלמה. לגבי הראשונה, היה הרבה קרעים יחסית(לא חתך. ספונטנים  אבל לא עמוקים מאוד)

התפירה היתה טובה . אבל שבועיים ראשונים כואבים לשבת לשכב לקום וכו'.

לאחר מכן השתפר עד שעבר לגמרי. לא נשאר לי מזה משהו אחכ. לא זוכרת שהתעסקתי עם זה


תרגישי טוב❤️

עונהעם ישראל חי🇮🇱

לידה ראשונה תפרים כי חתכו

לידה שניה תפרים כי האיזור נקרע מעט מעצמו

מהלידה השלישית והלאה עד החמישית ב"ה ללא תפרים.

אני חושבת שזה משתנה מאישה לאישה

יש כאלו שאין להן בכלל תפרים באף לידה

יש כאלה שכל לידה

יש כאלה לפעמים כן ולפעמים לא תלוי איך הלידה מתקדמת ..

ויש גם מיילדות שסתם מתערבות וחותכות שלא לצורך כי אין להם סבלנות (קרה לי לצערי)...

בהצלחה !!

לידה ראשונהאנונימית בהו"ל

קרעים משמעותיים (דרגה 3). כאבים לא נורמליי. הלכתי למוקד ואחד התפרים היו הדוקים מידי וזיהום.

ב"ה אח''כ השתפר ועבר. מכירה כאלה שהיו צריכים לפתוח ולתפור מחדש.

ב"ה שתי לידות הבאות לידות וגינליות (למרות הלחץ מהרופאים לקיסרי) עם חתך יזום.

אחרי לידה שניה היה מאוד קליל ביחס לראשון (גם הזדהם), ולידה אחרונה בקושי מורגש.

אז זה משתפר אצלי מלידה ללידה ב"ה!

ממליצה ללכת לבדוק את זה אצל רופא מומחה לקרעים.


*מאנונימי כי לא מעט מכירים את הרקע לידה שלי

זיהום בתפרים נשמע נוראלומדת כעת
הוי,מקלדתי פתח

היו לי מלא תפרים בלידה ראשונה. אחרי חצי שנה הגעתי למרפאה ייעודית בשערי צדק יש שם כירורגית שבודקת את זה, אצלי אכן היה משהו לתקן (בדקה ובמקום טיפלה, כל הסיפור היה 10 דקות בערך ...) רק אז התחלתי להתאושש. ומהר.

אולי שווה גם בזמן הריון ללכת לודא שהכל תקין. (רק כדי לא לסבול, לא בקטע של דחוף)

החלק המעודד שבלידה שניה היתה לי פתרונות קטנה ושירים מהיר, ובשלישית לא היו כאבים כבר אחרי שבוע.

שיהיה בקלות חוויה מתקנת! 

תודה לכולן על התגובות!כנה שנטעה

מבינה שאין כלל, או שיעבור בלידה בע''ה אמן או שאקרע שוב ח''ו.. לגבי התגובות להחליף פיזיותרפיסטית, אני הולכת דרך הקופה אז מניחה שהמענה יהיה זהה בכל מכון, לא?

לא חושבת שהתפרים לא טובים כי תפרו אותי צוות שלם עם פלסטיקאי ומלא רופאים 🫣..

בע''ה מקווה שיעבור ובלי קרעים בלידה.

שוב תודה לעונות ❤️

היה לך קרע בדרגהאישהואימא

גבוהה?(3 ומעלה)

כי לפי איך שאת מתארת שתפר אותך פלסטיקאי ועוד מלא רופאים, ככה זה נשמע

לבעיות מורכבות בקרעים ותפרים בפרינאום יש את דר' רויטל ארבל בשערי צדק.

גם אם את הולכת דרך הקופהממשיכה לחלוםאחרונה

פיזיותרפיסטיות שונות עובדות לעיתים בגישות מעט שונות. הם יכולות ללכת לקורסים שונים (כמובן אחרי ההתמחות בפזיותרפיה של רצפת האגן) וזה משנה את דרך העבודה שלהן.

ממליצה ממש לנסות

לאן הולכות לטייל בחול המועד?אוויר לנשימה

בדרך כלל אנחנו מטיילים מלא

עכשיו ממש מתלבטים מה לעשות… 

אני חושבת שהדיון פה זה בגלל המציאות של אזעקותבארץ אהבתי

כשביו"ש ההנחיה היא לא לצאת מהרכב אלא להמשיך בנסיעה בזמן אזעקה, אם נמצאים בין ישובים.

ובמציאות כזו, יש מקום לומר שאולי עדיף להימנע מנסיעה כזו, כדי לא להיתקע בזמן אזעקה בלי אפשרות להתגוננות.


(אני מבינה את הגישה. בפועל גרה פה וכן נוסעת בכבישים. פעם אחת יצא לי גם לנסוע בזמן אזעקה, וכן המשכנו בנסיעה ואמרנו תהילים וב"ה עבר בסדר... ברוב הנסיעות לא היו לנו אזעקות כי באמת התדירות פה היא פחות מאשר במרכז).

יש לכן רעיון מה במאכלי פסח גורם לכאבי בטן אצל הקטנאוהבת את השבת

הוא מתענה ממש..

אנחנו לא אוכלים קטניות..


אני חושבת שהתחיל לבכות עוד לפני שאכלתי מהמצות...

(והאמת גם לא יודעת איך להתנזר ממצות ...)

מצות על כל צורותיהןאמא לאוצר❤

כולל קמח מצה וכו'

לי זה עושה כאב בטן נוראי כל שנה

אני פשוט לא יכולה לעכל את המאכל הזה

אויש קשוח.. מה את אוכלת??אוהבת את השבת
קמח תפואאוזן הפיל

וכל מה שעשוי ממנו (עוגיות, עוגות, בלינצ'עס, קרקרים)

זה פשוט נהיה גוש בקיבה וגורם לכאבי בטן

וואוווו תודה חשוב..אוהבת את השבת
קרה לי עם אחד הילדים שהיה תינוק קטן ממש בפסחאורי8

אני חושבת שזה מהמצות. אחר כל השתדלתי לא לאכול מצות, חוץ ממה שחיבים

והתינוק היה רגוע. גם אנחנו לא אןכלים קטניות  מצאתי מה לאכול. 

מעניין.. מה אוכלים??אוהבת את השבת
זה באמת קשהאמאשוני

אוכלים דגים עם הרבה ירקות.

אפשר להקפיץ חזה עוף עם כרובית.

קציצות בשר עם רוטב וקינואה

בבוקר חביתה עם גבנצ וירקות.

תנסי מצות שיבולת שועל זה קצת יותר שפוי.

מרק עוף עם ירקות

עוד קצת וזה נגמר

לא אוכלים קטניות.. אבל תודה!אוהבת את השבת
יש דעות שקינואה זה לא קטניותקופצת רגע
לא שזה לא קטניות, אלא שזה קטניות שלא היו בגזירהיעל מהדרום
אכן. התכוונתי לא קטניות לעניין איסור קטניות בפסחקופצת רגע
רעיונות ממש טובים!אוהבת את השבת
אם אתם לא אוכלים קטניות, אולי יש יותר מוצרי חלבכורסא ירוקה
מהרגיל,והכמות הגדולה משפיעה  עליו?
נמנעת מחלבי..אוהבת את השבת
כי עושה לו כאבי בטןאוהבת את השבת
לאכול מלא חלבונים וירקותמחי

אני לא אוכלת מצות מחוץ לליל הסדר והסעודות כי זה עושה מלא כאבי בטן.

מתמלאים מעופות, דגים, בשרים עם ירקות חיים/אפויים/מבושלים וכמובן הרבה תפוחי אדמה. לא לשכוח לשתות הרבה מים. שקדים ואגוזים זה גם משביע. שייקים של פירות בין לבין.

 

ואיך בא לי להראות את זה לכל הטוענים בתוקף (ובתוכם רופאים) שהאוכל לא עובר בחלב אם ולהתנזר מחלבי וכו' זה מיתוס 🥴 

חיבוק לקטני!! מקווה שירגיש יותר טוב בקרוב!

לצערי יש הרבה רופאים שלא מבינים בזהרק טוב!

כולל רופאי גסטרו.

רופא התווכח איתי שהשילשולים של הבן שלי זה דבר נפוץ בגיל ולא קשור לאוכל שאני אוכלת. בפועל היתה מובהקות מוחלטת בין המאכלים הבעייתיים לו (לקח לנו זמן לעלות עליהם) לבין השילשולים. ברגע שגילנו את הכל לא היה שילשול אפילו פעם אחת! למרות שהיה במעון וזה גיל שילדים נדבקים הרבה אחד מהשני.

לפני כמה זמן הייתי איתו אצל רופא גסטרו אחר, אמרתי לו מה היה לו כתינוק, מיד כתב את זה בהיסטוריה הרפואית עם השם המקצועי. רופא שמכיר ומבין. 

תודה רבה על כל העצות!!!אוהבת את השבת
ועל החיבוק והדאגה חיממת ת'לב🩷

תאכליבשורות משמחות

חלבונים וירקות יחד

ולא לערבב עם מצה בכלל חוץ מסעודות שבת-חג מאוד יכול להקל על העיכול לאכול קודם מצה לסיים ואז לאכול ירקות ובסוף חלבון

או לאכול מצה עם ירקות בלבד גם אפשרות

מעניין ממש. תודה!!!אוהבת את השבת
תפוחי אדמה בכמות גבוהה!חוזרת בקרוב
מצות, אבל מיץ תפוזים מתקן את זהממשיכה לחלוםאחרונה

אולי יעניין אותך