לפני הכל - הנכונות שלך לעזור מדהימה, כיף לשמוע שאת רוצה לעזור. בהצלחה בזה ובכלל

את כותבת על אימון. זה מאד מורכב, כי זה דורש המון עבודה נפשית שלך להיות האדם שמסוגל לעזור. המחיר הוא ההשקעה הקטנה. ובכל מקרה אין לי את הנסיון הנדרש כדי להגיד דברי טעם או לייעץ לך.

ואת כותבת על לשדך.

אחרי ההכרה בזה שהכל בידי שמים

ושצריך מוכנות של האדם

ושלכל אדם יש במה להשתפר ולתקן את עצמו

מישהו צריך להיות זה שיתקשר ויאמר לו - לצורך הענין, ביום שנגזר עליו שכך יקרה - שיש מישהי, שמחכה גם היא לאותו סוג של טלפון, פשוט כדי שהוא ידע עליה והיא תדע עליו (אני כותב בהטיה ללשון זכר. כמובן זה עובד גם הפוך).

כאן יותר סביר שגם בלי תהליך משמעותי את יכולה להיות האדם הזה.

ברור שתצטרכי הרבה אמפתיה, והקשבה, וגמישות, והכלה, ונכונות לסבול רווקים הבעייתיים (יש גם נשואים בעייתיים, אבל בשבילם יש כבר מי שתסבול אותם), ולזהות נכון מי בעייתיים (ולהחליט מה את עושה איתם - שולחת לטיפול מקצועי? משדכת לכאלה שיש להן יכולת להכיל את הבעיה? מתעלמת?) ומי לא, ומי צריך עזרה מקצועית או סתם לשבת עם עצמו ולחשוב ומי לא. לא בהכרח שתוכלי לעזור בכל הדברים האלה, אבל לפחות בחלקם.

ושתי דעות שלי בהקשר הפרקטי

1 שידוך לשם מצוה ולשם שמיים, הכוונה שאם את רואה שלקבל תשלום יעודד אותך להפנות יותר זמן ומאמץ לשידוכים, תגבי את הכסף הזה. אם את רואה שאת מועילה לאנשים, ותמורת תשלום תוכלי להועיל יותר, תקחי את התשלום.

לדעתי יש הצדקה לגביה רק אחרי שהועלת - לא מאמין  ב"דמי רצינות". סוחר לא גובה דמי רצינות מהספקים שלו ולא מהמוצרים שלו, והמשודכים שלך הם לא רק צרכנים, אלא גם ספקים ו"מוצרים".

2 לא כל הרווקים בעולם ידעו עלייך, וגם את לא תדעי עליהם. תעבדי עם שדכניות טובות שמוכנות לשתף איתך את המידע שלהן, את הרשימות שלהן, אפילו את הנסיון שלהן.

אתה רוצה שכשאתה הולך לשדכנית ונרשם אצלה, היא תיקח את המחברת שבה היא רשמה את פרטיך, תאפסן בכספת נעולה, ותוציא אותה רק פעם בשבע שנים?

אני רוצה שידעו עלי. ברור שאני מעדיף שידעו עלי פרטים נכונים ומדויקים ולא יגידו עלי דברים לא נכונים, אבל זה קרה לי גם עם שדכניות שישבתי אצלן לראיון של שעה. הקשר האחרון שלי עבר דרך שלשה אנשים עד שהגיע אלי, ואגב היו לי חשדות שאמרו עלי דברים שלא אהבתי... ובכל זאת פגשתי את הבחורה, והעובדה שאמרו עלי דברים לא הפריעה בכלל.

אם הייתי מקפיד שלא יגידו עלי שום דבר, הייתי יושב לבד עד היום.

אומץ!

שאתה לא מוכן לצאת עם מישהי שלא מכירה את השדכנית "שלך".

(ואל תספר לי על "הכל משמים". אתה הרי לא יושב על סלע בודד בים ומחכה שהעורבים יביאו לך לחם ובשר ואשה)

אני בהחלט מבינה את הפחד שלך מכך שהרשימות עוברות ומידע דיסקרטי עובר.

יש כאלה שהפרטיות מאוד מאוד חשובה להם, גם אני כזאת, ובוודאי שלא אקח מידע ואעביר מידע ללא הסכמת וידיעת  המשודך.

לפני כמה זמן שלחתי באחת הקבוצות וואטסאפ שלי שאלה לגבי להכיר מישהו לחברה שלי, והתבקשתי להעביר יותר פרטים, שם, תמונה, וכיוב' וסירבתי לעשות זאת. אני בהחלט מבינה ומכבדת את נושא הפרטיות בעניין הזה.

תודה בכל אופן שהערת את תשומת הלב לכך , זה אכן נושא רגיש ביותר . 

שנה טובה ומבורכת. 

תודה על ההתייחסות על המילים הטובות.

אקח את זה לכמה כיווני מחשבה.

שתהיה שנה טובה מבורכת ומוצלחת. 

ישנם אנשים ונשים לא נשואים שמחפשים ולא מוצאים.
תחשבי היטב האם ביכולתך לעזור ומה הם הכישורים שאת מוצאת בעצמך לתרומה לעניין.
אני לא מכיר שום סודות ובטח לא חושב שמישהו מחזיק באמתחתו כל מיני פטנטים סודיים.
והנושא כולו אינו קשור ב"להוציא מהכוח אל הפועל את הרצון הזה שבוער" בך אישית, אלא באותם אנשים ובענייניהם הפרטיים וחייהם האישיים, ואסור לך לרגע לשכוח שבזה המדובר.
רצון זה טוב אבל צריך לפני הכל לשים עליו רסן ולהיזהר ולהיזהר.

האם רצית להגיד לי לא לעסוק בכך ? 

או שהתכוונת לומר לא לבוא ממקום של אגו?

אני באה ממקום שטוב לי עכשיו מאוד, ואני מאוד רוצה שיהיה מהטוב הזה גם לאחרים , העולם שלי לא מושלם, והטוב שלי לא מושלם, כל עוד אני יודעת שיש עוד רווקים ורווקות (לא כאלה ששמחים ברווקותם , שזה בסדר גמור) שמחכים למצוא את בן/בת הזוג שלהם. ושכואב להם. 

אני באה ממקום שאני אסירת תודה קודם כל לריבונו של עולם, ואני רוצה להיות צינור טוב בעולמו, ואני אסירת תודה למי שחשב עלי וזימן לי את האיש שלי, וכמו שהוא עשה לי טוב אני רוצה להוסיף טוב לעולם. האם זה לבוא ממקום של אגו? 

אני בהחלט חושבת שיש בי כישורים שיכולים לתרום לעניין ויש בי גם צדדים שיכולים להיות פחות מתאימים לעניין ואני צריכה לפתח את הכיוון המתאים.

אבל עצם העיצה להפנות זרקור אל הכישורים שיכולים להוות תרומה לעניין נתן לי רצון להעמיק ולחשוב עם עצמי על הכיוון המתאים לי לפעולה. 

שנה טובה ומבורכת.

האמת את הטיפ השני כבר עשיתי, ומידי פעם כשאני שומעת על רווק או רווקה אני מתייקת במחברת וחושבת ומנסה.

רק אתמול דיברתי עם מישהי לגבי הבת שלה, שאני מכירה מישהו בגיל שלה, שיכול להיות מתאים.

נקווה לטוב, וה' יעשה הטוב בעיניו

שנה טובה ומבורכת. 

לשדכנות יש קורסים (נראלי של הרב יוסף אליהו). ויש מקום ללמוד בהחלט

אימון לחתונה הוא משהו אחר לגמרי. מאמנת חתונה היא לא שדכנית.

מה שתבחרי,שתזכי להביא את השליחות שלך והלב שלך בסיעתא דשמיא

לכי בכוחך זה !

ניסיתי להעזר בשדכניות בוגרות הקורסים של הרב יוסף אליהו.

לא התרשמתי שהן יעילות יותר מכאלה שלא עברו את הקורס הזה

ולא אהבתי את דמי הרישום שהן גובות

ועד כמה שהבנתי את העקרונות שעל פיהם הוא משדך, אני לא אוהב אותם ולא חושב שהם נכונים. במקרה אני יודע על תיאוריות שהיו לו שהן לא נכונות עובדתית (הוא טוען שעצה מסוימת עזרה לאנשים מסוימים, אני מכיר מקרים הפוכים)

לא אומר את זה כדי לפגוע, אומר כדי לעזור - לכאלה שמרגישים כך גם כן, שידעו שהתחושות שלהם נורמליות. לכאלה שחושבים להשקיע זמן וכסף בקורס או ברישום לשדכנית בוגרת הקורס, שידעו שזה *לא בהכרח* יעזור להם יותר. זה יכול להיות יותר טוב, כי זה מתאים להם אישית או במקרה. אבל שלא ישימו את מבטחם בזה יותר ממקורות אחרים

מי שמרגיש או רואה שהוא עוזר לו - הכל טוב.

אבל הוא לא סמכות עליונה, והוא אומר גם דברים שהם לא נכונים.

כמו רופא שנותן מדי פעם מרשמים לא נכונים, ואז אתה לא סומך על חוות הדעת שלו באופן בלעדי.

וכן, אם הוא הסביר לי "אני ייעצתי ליוסף כהן שיעשה כך וכך, וזה מה שעזר לו להתחתן", ואני במקרה מכיר את יוסף כהן ואני יודע עם מי הוא התחתן ואני יודע שהיא לא התחתנה איתו בגלל זה אלא למרות זה, אז אני יכול לחלוק עליו ולומר שהוא טעה.

ואם הוא אמר למישהו שאני מכיר דברים ששברו את כל הבטחון העצמי שלו בשידוכים למשך חודשים - ומהיכרות אישית, הדברים האלה לא נכונים, אז הוא עושה דברים מסוכנים.

ואני לא מקבל את הגישה של "הוא עם יותר נסיון ממך ויותר מבוגר ממך, אתה לא יכול להתווכח איתו". הוא עם יותר נסיון ועדיין הוא עושה טעויות וטעויות מסוכנות.

ו"לא מתלהבים משטויות"...

התחיל איזה קשר והבחורה נעלמה כאילו בלעה אותה האדמה

אחרי חודש פתאום שלחה הודעה משום מקום. הגבתי לה ביובש שתבין שלא מעוניין. 

אזי צריך להודות לה' יתברך ששמר את נפשך.

היה כנראה צריך את הבירור בשביל שני הצדדים, אך ברוב חסדיו ה' חסך לך את כל הפגישות והסבל מהבחור.

ואני לא אומר את זה רק מהצד של הכל לטובה וכו', אלא פה באמת רואים את ההצלה עצמה ישר.

לדעתי החלק שקשה זה שבסיטואציה כזו אפשר לומר לעצמך למה אני שוב פעם בסרט של להתבאס מקשר שהיה רלוונטי והתברר שלא…

נפוצה הרבה יותר משנדמה לך. ולתחושתי נשים מעיזות להתנהג ככה יותר מאשר גברים. אבל זה בסדר לטעון גם הפוך.

בעולם הקלאסי זה היה הפוך.

הפי כתבה בלשון שנוח לה לכתוב, כי בזה היא נתקלה.

וכנראה בגלל ההערות המעצבנות של כולם פה בפורום (לא דווקא אתה) היא גם כתבה בסוף במפורש שזה מיועד לשני המינים.

תפסיקו להיות מעצבנים ולצאת מנקודת הנחה שהבנות תמיד נגד הבנים. זה ילדותי ברמות. 

מי שלא מסוגל להיות רציני ולעמוד מאחורי מה שבוחר לעשות, לכאורה גם בנישואין יתנהג כך (גם בנישואין יש הרבה דרכים לעשות גוסטינג וד"ל).

איך שלא מסובבים את זה,

זה אומר שהן עושות משהו לא נכון ( שזה -שונה- ממשהו שבאשמתן).

עכשיו אם אחרי שירגעו ויתאפסו, יעשו בדק בית ויגידו "אוקי, איך נמנעים מהקרקס הזה שאני מתפרקת בגלל בחור שאני בכלל לא מכירה" ויבצעו צעדים 1,2,3 שקרקס כזה לא יקרה יותר - מעולה. זה נקרא החיים.  יש תקלות. משתפרים ומשתכללים לפעם הבאה.

אבל...אם הן יהיו עכשיו בחרדה או בהפסקה ויתנו כ"כ הרבה כח לצד השני...

אז ...אולי באמת עדיף שקודם יטפלו בעצמן יסודית כי בזוגיות אמיתית המצבים יהיו פי 8000 יותר מורכבים מזה.

תורידו את הראש בבקשה, בנות חוזרות מפורקות מעלבון אחרי דייטים

קצת יותר רגישות

אבל גם בנים רגישים אני אחרי הדייטים חזרתי  מפורק  מזה שלא התקדם

עצוב וכואב לשמוע

קצת מניסיון, יש אנשים שהעבודה הרוחנית שלהם זה להסתנכרן עם העולם וללמוד להתהלך בו. ואם זה מנחם, אחרי העבודה הזאת אתה מרגיש אחרת, טוב יותר ורגוע ושליו, ושלם עם עצמך.

שתרגיש טוב במהרה בעז"ה, ותמצא את מקומך ואת רעייתך

עוד לא הגיע זמנך להיעלם.

הלב שבע אכזבות אבל יום אחד יהיה טוב יותר ותמצא את מקומך.

הסימן הכי טוב בעיניי לטוב ולכנות - הוא אנחנו עצמנו.

האם אתה מרגיש טוב ואהבה כלפי אחרים?

אם כן, בוודאי שיש עוד כמוך שאינם רק נצלנים.

כל אחד מאיתנו מסתובב בעולם הזה עם שריטות וקשיחם משל עצמו, החיים מורכבים ללא ספק.

אבל יש ויהיו רגעי אור.

אנחנו נוטים להבליט את החושך כי הטוב הוא המובן מאליו, כי אנחנו בנויים להתגונן מהרע.

אבל מה שזה אומר בתכלס, גם אם לא תמיד מרגישים ככה, שהטוב הוא הרוב. מקיף אותנו בלי שנרגיש.

מותר ליפול לתהומות, זה בסדר להרגיש, אבל לזכור שיש אור בקצה, שהנפילה הזו לא תהיה לנצח.

אחלה כתיבה

הצורך לשים גבולות הוא צרך הכרחי.

לאחרונה באמת עלתה התובה שזה גם נותן קרקע פוריה לדברים שיצמחו ויפרחו.

יש שני צדדים יראה ואהבה.

היראה שמתבטאת בשימת גבולות והיא נותנת בסיס יציב. 

על גבי הבסיס היציב אפשר לפתח ולהצמיח כל פעם את האהבה.

אז בהחלט - די! שמים גבולות! מתוך כך בעזרת ה' הרבה שפע ברכה והצלחה!!

אז מוזמנים לפנות ואני אנסה לעזור

יש להם גם קהילה פיזית?

כמה שדכנים ומיזמים.

כדאי להסתכל לדעתי גם על האתר SAYS.

בהצלחה