כמו שכתבתי לפני כמה ימים (למי שעקבה) התחלתי לתת סימילאק לקטני(בן כמעט שנה) בעיקר בלילה וביום מניקה פעמים או 3 והשאר מוצקים.
היה לי נורא קשה לוותר על ההנקה(בעיקר רגשית) אבל ממש מרגישה שזה לטובתו ורק בגלל זה עושה זאת.
אפילו שיש שיפור משמעותי בהרגלי השינה וגם במהלך כל הסדר יום שלו עדין יש, ימים קשים.
ניסיתי ייעוץ שינה לא ממש מצליחה ליישם את מה שהומלץ לי הוא ממש לא נרגע מליטוף או מגע במיטה. אין לו מוצץ וזה קשה נורא ברמת הבלתי נסבל. הקושי העיקרי הוא סביב ההרדמות.
היום למשל ישן חצי שעה בבוקר וחצי שעה בצהרים כמה שניסיתי להרדים אח"כ לא הלך לי ועכשיו נרדם בשבע ופתאום לפני חצי שעה קם ולא מצליחה להרדים חזרה. נרדם עלי וכשמעבירה למיטה קם.
אני ממש פוחדת שזה ימשיך ככה בעלי טס מחר בלילה לשבוע ואני ממש לא יודעת איך אשרוד את זה לבד.
היו כבר כמה ימים טובים אבל עכשיו הוא משתעל וקצת מצונן אז כנראה בגלל זה הקושי.
ואני מיואשת כי עכשיו מתחיל כל המחלות חורף ושמתי לב שבאוםי שלו כל דבר קטן מוציא אותו מאיזון..
מרגעשה רע שהורדתי בהנקות ואולי כבר הייתי ממשיכה וזהו..
הנה הרי גם בלי הנקה הוא דבוק אלי עכשיו אז מה זה משנה כבר?אני יודעת שאני לא חושבת בהיגיון כרגע שהעיפות גוברת על השכל רק שפתאום הכל נראה שוב שחור.
מרגישה שנתפשתי לאיזה מין דיכדוך כבר הרבה זמן אני מרגעשה את זה לכן גם הפחתתי בהנקה כי חשבתי שאולי אם הגוף יהיה פחות מותש הנפש תתחזק גם והיו כמה ימים שהרגשתי מעולה ועכשיו שוב התחושה של הריקנות. לא יכולה לפרט יותר מדי אבל יש משהו בעבר שלי שגורם לי לחשוש מהעניין של הדכדוך הזה ואני יודעת שאם אדבר על זה עם בעלי הוא יכול ממש להיבהל. אני כן אמרתי לו שאני מותשת ומאז הוא ממש נרתם ונמצא יותר פיזית ונפשית אבל עדין חוששת מלהשתמש במילה דיכדוך. זה קצת מורכב ולא יכולה לפרט מדי כי חוששת להחשף הלוואי שיהיו לכן עצות או אפילו סתם חיבוקים וירטואליים בשבילי..
היה לי נורא קשה לוותר על ההנקה(בעיקר רגשית) אבל ממש מרגישה שזה לטובתו ורק בגלל זה עושה זאת.
אפילו שיש שיפור משמעותי בהרגלי השינה וגם במהלך כל הסדר יום שלו עדין יש, ימים קשים.
ניסיתי ייעוץ שינה לא ממש מצליחה ליישם את מה שהומלץ לי הוא ממש לא נרגע מליטוף או מגע במיטה. אין לו מוצץ וזה קשה נורא ברמת הבלתי נסבל. הקושי העיקרי הוא סביב ההרדמות.
היום למשל ישן חצי שעה בבוקר וחצי שעה בצהרים כמה שניסיתי להרדים אח"כ לא הלך לי ועכשיו נרדם בשבע ופתאום לפני חצי שעה קם ולא מצליחה להרדים חזרה. נרדם עלי וכשמעבירה למיטה קם.
אני ממש פוחדת שזה ימשיך ככה בעלי טס מחר בלילה לשבוע ואני ממש לא יודעת איך אשרוד את זה לבד.
היו כבר כמה ימים טובים אבל עכשיו הוא משתעל וקצת מצונן אז כנראה בגלל זה הקושי.
ואני מיואשת כי עכשיו מתחיל כל המחלות חורף ושמתי לב שבאוםי שלו כל דבר קטן מוציא אותו מאיזון..
מרגעשה רע שהורדתי בהנקות ואולי כבר הייתי ממשיכה וזהו..
הנה הרי גם בלי הנקה הוא דבוק אלי עכשיו אז מה זה משנה כבר?אני יודעת שאני לא חושבת בהיגיון כרגע שהעיפות גוברת על השכל רק שפתאום הכל נראה שוב שחור.
מרגישה שנתפשתי לאיזה מין דיכדוך כבר הרבה זמן אני מרגעשה את זה לכן גם הפחתתי בהנקה כי חשבתי שאולי אם הגוף יהיה פחות מותש הנפש תתחזק גם והיו כמה ימים שהרגשתי מעולה ועכשיו שוב התחושה של הריקנות. לא יכולה לפרט יותר מדי אבל יש משהו בעבר שלי שגורם לי לחשוש מהעניין של הדכדוך הזה ואני יודעת שאם אדבר על זה עם בעלי הוא יכול ממש להיבהל. אני כן אמרתי לו שאני מותשת ומאז הוא ממש נרתם ונמצא יותר פיזית ונפשית אבל עדין חוששת מלהשתמש במילה דיכדוך. זה קצת מורכב ולא יכולה לפרט מדי כי חוששת להחשף הלוואי שיהיו לכן עצות או אפילו סתם חיבוקים וירטואליים בשבילי..
