אם זה חורג מהנורמה המקובלת אצלך/כם, לכאורה המשפט הזה נכון.

ייתכן דככל שאת מזדקנת את יותר משתבחת, אבל אינמלעשות, החברה מתרגמת את זה אחרת.

תגידי החברה טועה?! יכול להיות.

אין הרבה מה לעשות בעניין.

זהו חכמת המונים.

מאשר רווקים בני 20? ובני 15?

הבנות הטובות מתמעטות, והבנים הטובים מתמעטים. אם זה יותר מהר או יותר לאט מהטובים פחות זה לא כך כך משנה, אם החלטנו שאנחנו מחפשים רק סוג אחד משניהם

תכלס היא צודקת.

מי שרוצה בחור טוב מתחתנת כמה שיותר מוקדם.

ומי שממש טובה ומתחתנת מאוחר יכול להיות שתזכה בבחור טוב כמוה או במישהו שהיא תוכל לחיות איתו טוב בזכות הטוב שבה.

שהטובים באופן כללי כן נחטפים מהר ולכן כדאי להתחתן מוקדם..

ומי שלא זוכה להתחתן מהר אולי יתמזל מזלה והיא תמצא את אחד הבודדים שנותרו..

או אם היא בחורה מספיק שלמה מבחינת מידות היא תדע להסתדר יפה גם עם "פרוייקט".

לא דירגתי כאן אנשים לפי רמת צידקות. כתבתי מה שרואות עיני.

עכשיו אני גם כופרת. סבבה.

מי יותר או פחות צדיק רק ה' יודע, 

לי יש עיני בשר ודם עדיין.

כתבת יפה 

אבל בכל זאת אני לא חושבת שאני טועה.זה הכל.

שאין שום קשר בין מה שקורה לאדם לבין מה שהוא?

כפירה לחשוב אחרת? כפירה לחשוב שאם אדם יתאמץ הוא יצליח ואם הוא יתעצל הקב"ה לא יציל אותו?

הרי בשוק כל אחד יודע שהסחורה שנמצא תלויה בשעה שנגיע לשם.

אפשר לטעון שלמצוא שידוך זה אחרת, אבל להניח שזה אותו דבר זאת לפחות הנחה סבירה מבחינה דתית

לא ברור לי בכלל מאיפה האמונה שרווחת בשרשור הזה פה שיש לכל אחת מישהו שרק מחכה שהיא תפגוש אותו, ולכל בחור יש מישהי שתפגוש אותו. ושאז הכל יהיה מושלם.

הרי יש כל כך הרבה אנשים שלא התחתנו. או התחתנו עם אנשים איומים ונוראים. וכולם כאן שאננים ושאננות, ובטוחים שיש את המיועד שמחכה מעבר לפינה ורק מחכה לגזירה של הקב"ה להופיע, ואז פתאום הוא יגיע והוא הכי מושלם שיכול להיות, יפה וגבוה וקצין קרבי ותלמיד חכם ועדין וחזק ומה עוד.

באמת? וכל המכוערים והדפוקים יש להם מישהי שמחכה להם בירח? הרי אותו בחור שיצאת מזועזעת מהדייט איתו, יפגוש מישהי אחרת ויתחתן איתה. אולי עוד לפנייך. לה לא היה את המיועד שלה?

באמת מוזר לי התפיסה שממש רווחת פה

כמה אנשים הוא לא סידר? (ואני מכיר כאלה)

אולי למישהו המסלול זה לא להתחתן? הרי יש כאלה

שוב, ההנחה שאם יש מספר מוגבל של בנות, והן מתחתנות, נשאר מספר קטן יותר - זה די ברור.

האם בין אלה שהספיקו להתחתן היו כאלה שהיו יכולות להתחתן איתי? בהחלט כן

אז למה קשה לך לקבל את התחושה שעם הזמן קשה יותר למצוא מישהי שעדיין רווקה?

בהנחה שאני הולך להתחתן עם מישהי מהמגזר הדתי שהפרש השנים בינינו הוא סביר, היא כנראה כבר מרגישה רווקה מבוגרת

אבל בגיל 25 יש כמות הצעות מסוימת ובסגנון מסוים

ובגיל 30 כמות הצעות שונה, בסגנון שונה וברמת התאמה שונה

וכן הלאה...

וכיון שאני בשלב שבו אני צריך להתמודד עם הצעות ולא עם אשתי

זה מתסכל

(רק לדוגמה - הקשר האחרון שלי היה קשר שלפני עשר שנים אף אחד לא היה מציע לנסות בכלל. היא בחורה מיוחדת מאד, ונפרדנו בגלל חוסר התאמה. ולמה הסכמתי מראש? כי בגלל שאין מספיק את מי לפגוש, אני צריך לפתוח את עצמי לאופציות רחוקות יותר) 

גם אני בשנים הראשונות הייתי כמעט בלי הצעות

וזה נורא תלוי למי אין הצעות - אם לשני שדכנים וחצי אין הצעות בשבילה, או לשלושים שדכנים שכבר לא מתייחסים אפילו

וכמה זמן אין הצעות

וכמובן צריך רק אחת

וברור שכל דבר יכול לקרות וה' תמיד יכול לעזור

גם אם הכל משמיים והכל מכוון והכל לטובה

אני מכיר אנשים בני 45+ שלא התחתנו

וגם בשבילם הכל משמיים והכל מכוון ולטובה. אז מי מבטיח לי שאני לא שם?

ואני מכיר אנשים שהתחתנו והתגרשו. מי מבטיח לי שאמצא מישהי טובה?

מאשר כאלה שלא התאמצו והצליחו

מאיפה אתה יודע מה עובר על אנשים בראש או בלב?

לא תמיד רואים את המאמץ

הטענה שלי היא שכמעט לא יכול להיות שאנשים יתחתנו בלי שום מאמץ

ורוב אלה שכן הצליחו זה אחרי מאמץ מסוים

ולכן לא מופרך לומר שההצלחה תלויה בהשקעה (לא רק בהשקעה ולא בכל השקעה, אבל ככלל)

לא אמרתי שאנשים שלא הצליחו זה כי הם לא התאמצו

אמרתי שאנשים שהצליחו זה כי הם כן

כשנולד האחיין הראשון שלי, נניח קוראים לו יוסף, אמא שלי אמרה שאני אביא לה הרבה יוספים (ואני בגיל 18). עניתי לה שכן ושזה יקרה עוד 20 שנה. אחרי כמה פעמים כאלה היא הפסיקה לחלוטין ועברו 7 שנים מאז

כי כולם היו בסביבה גם לפני חמש שנים (כל עוד שומרים על פער גיל סביר)

מהרבה מאד סיבות

אני מסכים עם דברייך בשרשור זה.

"דוקא יש ופספסת אותם"?

שנמצאת על הגבול הדק בין ביטחון להשתדלות,

 זיווגך כבר מוכן לך- קחי זאת כעובדה בלתי ניתנת לשינוי. 

(זה מה שאני משננת ומזכירה לעצמי, מוזמנת לאמץ )

בע"ה שתהיה שנה מלאת טוב גלוי!

אנחנו לא צריכים בחורים טובים אלה את הבחור הטוב האחד שעליו הכריזה הבת קול... והוא בטוח עוד לא נשוי, אז מה יש לדאוג?!

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.

אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...

לק"י

אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.

(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).

אתה מספר שיש סיבה טובה,

אנחנו לא יודעים מהי.

סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.

למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה. 

אבל אם  הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה. 

לק"י
 

נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.

אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.

אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.

אני בהלם!!

אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.

אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.

שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.

שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.

והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,

אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.

אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.

בהצלחה.

@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?

אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש

אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד

מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.

אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.

אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.

רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..

אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא

אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה

סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן

אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.

ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).

אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.

אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -

שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.

אם אין לה סיבה .. 

תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב

אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור 

והיא לא ראויה להיחשף בציבור 

זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.

בטח לא אם שילמת מראש.

לק"י

ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.

(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).

הניסוח אכן די פוגע...

ניסיון אישי: אני הייתי גרושה בלי ילדים ומתמודדת OCD (הפרעה טורדנית כפייתית, כיף חיים)

את הגירושין כמובן אסור להסתיר וגם אי אפשר (ב"ה המשכתי ללכת עם מטפחת גם אחרי הגט)

והאוסידי היה ידוע לשדכן.

הציע לי בחור שמתאים לזה ויודע להקשיב ולהכיל

ב"ה אוטוטו חוגגים 8 שנים ו2 ילדים.

לאחרונה נפתחה קבוצה של מתמודדי נפש דתיים, אני בין המנהלות, אז אפשר לפנות אליי.

ומאושרים. ואשרי השדכן!

זה זמני

בשם הבחורה

ב. אינם באים בחשבון

ג. אני מלטף כל חתול שנקרה בדרכי