יוצא כבר שנים על גבי שנים, עשיתי קאוצינג, קשרים ארוכים של 3 חודשים כמה וכמה פעמים. וכל פעם זה לא היה מספיק חזק. רציתי אבל משהו הפריע, הרבה פעמים במראה. והרבה פעמים באופי שלא ישב טוב עד הסוף, אני שואל את עצמי, האם צריך פשוט פעם אחת להחליט שיאללה, נתעלם מהנפש הבהמית קצת ונקפוץ למים. או שמא אני צריך להמתין עד שזה יושב לגמרי טוב בנפש.
לא יודע איך לצאת מהתסבוכת הזו.
אני יביא דוגמאות.
א. יצאתי עם מישהי שלמדה רפואה מלאת עשייה ברמה אחרת, חכמה ועוד. קצת הפריע לי במראה גובה, ומשהו בפנים, בסוף נראה לי התגברתי על זה, אבל נשאר לי עניין של אופי שהטריד אותי שלא היה לה זמן אליי, וגם לא היה בה מספיק רגש (כצפוי ממישהי שרוצה להיות כירוגית), אז נפרדו דרכנו אחרי חודשיים.
ב. יצאתי עם מישהי חודשיים וכמעט סגרנו, אבל בסוף נרתעתי מהמשפחה שלה קצת ומהאופי הכבד והרציני קצת.
ג. יצאתי עם מישהי 3 חודשים, זרם די טוב, אבל בסוף היא הייתה שקטה מידי, ועל כל דבר אמרה כן כזה, והיה חסר לי הפלפל. והעניין. וקצת יותר חיות.
ד. יצאתי עם מישהי מאוד טובה, חיובית, אשת חינוך גדולה ומלאה בכוחות טובים, והפריע לי שהיא הייתה רזה ברמות, ושלא היה לה הרבה רגש ולבביות, לפחות איתי.
.
אני לא יודע אם אני חי בסרטים או פשוט לא הגעתי אל המנוחה ואל הנחלה שליבי יהיה שלם.
אשמח אם מישהו יפרט מנסיונו דרכים לצאת לחופשי.
עד מתימחקר
ווואיכדור אש
התייעצת עם רב שהחלטת לחתוך את כל הקשרים האלה?
ברור שלהתחתן זה לקפוץ למים
זה לקחת החלטה אמיצה
התייעצתי מלאמחקר
בס"ד
אבל בסוף כל פעם הלב שלי דרדר את הקשר... במודע או בתת מודע.
ובררת את המקום הזה עצמו?לגעת בלב
כשעשית קואוצ׳ינג נגעת בשאלה הזו?
לדעתי כאן המפתח להבין מה לא עובד.
יכול להיות שהתשובה כבר כתובה באחת התגובות כאן בשרשור.
אין משהו מושלם. בפרט עניין של מראה ונראות.קרן-הפוך
תסתכל על עצמך, אתה מושלם?
כל הנשים מושלמות?
ומה קורה לכולנו עם השנים? לא נהיים צעירים ויפים יותר.
ברור שאף אחד לא מושלםמחקר
אין לי ניסיון ב"החדשכאן
שיהיה בהצלחה!! מאמין שמנוסים יותר יוסיפו לך דברים חכמים
מה הבנות שאיתן יצאת הרגישו כלפיך? האם היתה הרגשה של משיכהקרן-הפוך
היו ניסיונות לשכנע אותך לנסות עוד קצת?
הם בגדול היו בענייןמחקר
בס"ד
אבל בגלל שמרחתי אותן הם נכנסו ללבטים, או חתכו מעצמם בסוף.
לצאת חודשיים ועדיין להתלבט - לא נורא (אבל תלוי מגזר...)קרן-הפוך
ברור שיש התלבטויות, מחשבות, חששות, שיקולים... וזה לוקח זמן.
אם אתה לא מרגיש שלם בקשר אין לך מה לעשות שםאת פניך אבקש
המון אמונה, תפילה, פתיחות.
גם אני הייתי מחפשת מה לא טוב ולא הייתי מתלהבת לצאת, וב"ה מצאתי את הזיווג שלי בדרך אחרת לחלוטטין,, כמו שייחלתי.
אז כשתמצא מישהי שתרגיש טוב לידה, תתפלל לבהירות..
ב"ה שזכית לנס שלך! אבל הרבה פעמים זה לא יעבוד ככהלגעת בלב
ואז חוסכים זמן יקר, כאבי לב, וחוסר תוחלת.
אני הייתי אחת כזו שפחדתי להתחיל דברים חדשים, ועדיין לפעמיםאת פניך אבקש
וניסיתי כמה פעמים טיפולים כאלה, חלקם עזרו לי וחלקם פחות התאימו לי, והייתי שומעת שיחות באינטרנט והייתי מתפללת ובתוך כל זה הוא הגיע.
מסכימה שלעיתים יש משהו עמוק יותר שיושב על הנפש, אבל לפעמים הוא גם משתחחר מעצמו.... אולי....
אה, ותוסיף גם את הצד הכלכלי. לא כל אחד יכול להרשות לעצמו. ואז זה מחסום בפני עצמו.
מקסים מה שאת כותבתלגעת בלב
את מרשה לי לשאול משהו? יכול להיות שזה שהצלחת לתת לזה מקום זה גם קצת תוצאה של כל המאמצים שלך לפני כן? שכל העבודה שעשית והתפילות השפיעו וזה עזר לזה שהצלחת להיות במקום הזה? לא אומרת שרק זה מה ששינה. אבל אם לא היית עושה שום דבר לפני שהוא הגיע - את בטוחה שגם כך היית מצליחה להפתח להרגשה שלך?
כשעושים תהליך לא תמיד התוצאה היא באותה שניה. אבל זה משחרר דברים. ואז נפתחים שערים.
סליחה שאני לא מוותרת וכן שואלת. כי את ב"ה כבר נשואה. אבל יש כאן קוראים שעדיין לא. וכשהם רואים את מה שכתבת בהתחלה הם חושבים שגם להם זה יקרה מעצמו. הם לא רואים שם את כל מה שכתבת כאן שעשית בשביל שזה יקרה. והמחיר של טעות כזו הוא גבוה מדי... שנים של סבל והחמצה גדולה.
ממה שכתבת קצת נשמע שגם עם מי שנהיה בעלך היית צריכה להיות במקום נפשי מתאים, ואם לא - אין לדעת מה היה קורה.
וגם אם אני טועה לגבי מה שהיה אצלך, אני יודעת מה שמתאמנת שלי חוותה, שכשהיא התחילה להפגש עם מי שנהיה בעלה, היא ממש לא הרגישה שיצא מזה משהו, אבל הבינה בזכות התהליך שהיתה בעיצומו, שיש כאן משהו וב"ה נתנה לעצמה לשחרר את מה שעצר אותה והגיעה לחתונה.
לפעמים יש מתנה כזו של הרגשה חזקה שמאד עוזרת להגיע לקשר רציני ולחתונה. אבל זה לא באחוזים גבוהים. וגם כשיש אותה לא מובטח כלום. לא לגבי התפתחות הקשר וזה גם לא גורם מנבא להצלחת חיי הנישואין.
ולגבי הצד הכלכלי - זו אמנם השקעה. אבל הרי כל חתונה היא השקעה כלכלית רצינית. מי אמר שצריך להשקיע הכל רק אחרי שמצאנו את האחד שלנו? שווה להשקיע מראש במה שבכלל יאפשר את קיום החתונה עצמה, ומקסימום אפשר לוותר על משהו מכל ההשקעה המוגזמת בערב החתונה עצמו. כמו שחנה זולדן שלמדתי אצלה אומרת: אימון - במקום המנה הראשונה בחתונה.
יכולה להיות מאוד אפשרות כזו. אף פעם לא חשבתי על זה.את פניך אבקש
אז הגעתי מלכתחילה יותר משוחררת ופתוחה וזה המקום הנפשי שהייתי בו.
אצלי אני הרגשתי מהתחלה, הוא היה חסום ולא חשב על הכיוון בכלל...
אולימחודשת.
הפחד מתלבש בצורה של דברים קטנים שמפריעים לנו בקשר ולחשוב שהקשר לא מתאים..
לא אומרת שזו הבעיה או שיש בעיה..
רק זורקת איזה אפשרות שכדאי לבדוק.
אני גם חושבתהפי
כאילו אם יצאת איתה כאשר אתה רואה שהיא רזה מה פתאום קמת בבוקר ואמרתי עד כאן ? רזה לי מידי
לא יודעת
כנל לקרה ולרצינית
מצטרפת לדיעה זו.קרן-הפוך
מצטרפתאביול
או ללכת עם המיועדת לחברים, למשפחה, ולראות איך היחסים.
בהצלחה!
אני לא חושבת שנכון להתעלם מהנפש הבהמיתסוסה אדומה
נשמע שיש לך כמה דברים לא פתורים (קאווצ'ינג לא יעזור... טיפול פסיכולוגי טוב לעומת זאת, ייתכן שכן).
מה שאמרת נשמע כמו תירוצים של התת מודע.
אי אפשר לדעת מתוך הדברים שסיפקת, וגם לא חושבת שכאן המקום לפרט יותר מזה. בשביל זה צריך לנסות ללכת לטיפול...
הערה קטנהלגעת בלב
רק לגבי אימון - נשמע שאת לא מודעת בדיוק למה שזה כולל. חבל לשלול ככה גורף. יש אימון לחתונה שעשיר בכלים בדיוק למקומות האלו. וחבל להתקע בטיפול פסיכולוגי ארוך כשאפשר להיות ממוקדים יותר. כמובן שתמיד כל מקרה צריך בירור לגופו.
האמת שאני מודעת יחסית...סוסה אדומה
אני חושבת שעצם האמירה - "להיתקע" בטיפול פסיכולוגי ארוך, מעידה על זה...
יש כאלה שהמטרה שלהם היא אך ורק לחתן/להתחתן. אני לא חושבת שזה עוזר, לפחות לא לכל סוגי הנפשות... ויותר מזה, כבר הכרתי כמה כאלה שעברו אימון וזה פשוט לא העניין.
טיפול פסיכולוגי זה לא "תקיעה"... זה מהותי מאוד ומחייה לגמרי. ויש לזה השלכות כמעט על כל תחומי החיים.
ואני יודעת שיש מאמנים שחושבים אחרת, בינהם גם הרב יהושע שפירא, שטוען שטיפול אפילו עלול לגרום לפעמים לתסבוכות גדולות יותר בגלל המודעות שהטיפול מביא איתו.
וזה לא שאני חולקת על האמירה עצמה, אם כי אני חושבת שטיפול נכון באמת לא אמור לסבך, להפך, אבל אני כן חולקת על נקודת המוצא ועל דרך הפיתרון.
עם כל הכבוד שיש לי לאימון, לא תמיד זה מתאים, וגם לא תמיד זה באמת מספיק עשיר.
וכמובן שגם יש הבדל בין המאמנים השונים. המצליחים בעיניי, זה לא בגלל שהם מאמנים, אלא כי בסופו של דבר הם כן טיפוליים באופן טבעי. ובלי להעליב אף אחד, אבל לדעתי אסור למאמן להתיימר להחליף טיפול פסיכולוגי מקצועי.
אנחנו די מסכימות אז חבל להתווכח
לגעת בלב
מסכימה שבהחלט חשוב אם יש צורך.
אני ממש לא חושבת שנכון להלחץ על חתונה בלי להסתכל ימינה או שמאלה.
אני תמיד אומרת שתהליך אימון טוב מטפל בנקודה שורשית, וממנה יש הרבה השלכות חיוביות אח"כ במציאות, גם זו שהיתה המטרה לאימון וגם הרבה אחרות שהמתאמנת לא חשבה מראש שהן קשורות.
לפעמים יש קשיים שנראים עמוקים בנפש, אבל כשמבררים היטב את המציאות מגלים את הנקודה המדויקת שהיא השורש, ויכולים בזמן לא ארוך לעבוד על זה והתוצאות מפתיעות ומרגשות. מדברת מניסיון...
יש הרבה סוגי מאמנים... כמספר העוסקים באימון בערך. לא יודעת את מי מהם פגשת...
מאמן הגון יודע את גבולות הגזרה, ומפנה לטיפול פסיכולוגי אם צריך.
לא הרגשתי וויכוח סוסה אדומה
אגב, גם בטיפול פסיכולוגי ניתן לפעמים לעלות על נקודות שורש במהירות ולהתקדם הלאה...
ולגבי המאמינים, הכרתי כמה... יש בינהם, כמו שאמרתי, בעלי נטיה טיפולית גם כן, אבל רובם לא עברו הכשרה כזאת, ואסור לזלזל בזה.
ככלל, שיטת האימון מתאימה ל"בעיות" יותר נקודתיות.
ולכן, עם כל זה שהאימון יכול להיות עשיר, הוא מוגבל ביכולות האימון שלו. לפחות ברמה המקצועית...
אז מה שנשאר כדי לסכם את הדיוןלגעת בלב
נכוןאביולאחרונה
אותי הם הצילו.
בהצלחה
יש שתי אפשרויותultracrepidam
או שהבעיות הן אמיתיות ואז אתה צריך לעבוד על לזהות אותן מוקדם יותר
או שהבעיות לא אמיתיות ואז אתה צריך להבין למה כשקשר מגיע לרמה טובה (של חודשיים-שלשה) דברים מתחילים להפריע לך - מה גורם לך לראות בעיות בקשרים. למה אתה לא מוכן לקבל את הקשר שבמשך חודשיים היה נראה לך סביר (פחד?)
לדעתי זה המפתח הכי חשוב לטיפול במה שאתה מציין. כי זה אומר באיזה שלב לטפל ואיזה סוג של טיפול יעזור
אני חושבמחקר
ואז כשזה נהיה רציני, אני נסוג אחור כי משהו שבאמת מפריע וניסיתי להדחיק צף.
זאת אופציה להמשיך ככה...ultracrepidam
שאלה של אסטרטגיה. לעשות את זה כביכול נותן לך למצות קשרים, אבל אתה משלם מחיר מאד גבוה על קשרים שניסית למצות ולא הצלחת, כי באמת נכנסת עמוק לקשר שבעצם לא הוביל אותך לכלום, ואחרי שלשה-ארבעה חודשים אתה שוב בנקודת ההתחלה.
נקודת המבט שלי - בניגוד למה שכתבו לך פה - היא שקשרים של 3 חודשים הם בהחלט קשרים ארוכים, ומנקודת המבט הזאת - שלפי הבנתי אתה מסכים איתה - אני כותב
אני במקומך (ואני כמובן לא במקומך) הייתי בודק את האופציות האלה, או שילוב שלהן:
1 להגיד "לא" מוקדם יותר. לעשות הערכה של מה יכול להשתנות, אולי להתייעץ. לקבל את זה שאתה פוסל על סיבה טפשית, זה מי שאתה, ואם אתה רוצה להתחתן, ולא הגרסה המושלמת של מי שהיית רוצה להיות, אז "תתפשר" ותפסול בזמן
2 אם יש לך קריטריונים שלדעתך לא נכונים, תעבוד על לקבל אותם לא רק כשיש מישהי כזאת על הפרק. תעבוד גם על באופן עקרוני לאפשר יותר גמישות, וגם על נקודות ספציפיות שאתה יודע שהפריעו לך ואתה מצטער על זה.
3 לעשות חשבון של כמה ציפורים ביד וכמה על העץ. להתמקד בטוב. יכול להיות שהקריטריונים שלך הם כאלה שבאמת קשה, ואולי כמעט בלתי אפשרי למצוא מישהי. ואז אם מצאת מישהי שמתאימה כמעט בהכל, וזה יפול בגלל סיבה טפשית (טפשית בעיניך!) - אז פשוט תלמד איך להתפשר. תלמד לראות את הטוב בצורה כזאת שהחסרונות לא יפריעו לך.
אלה שלשה מסלולים שאתה יכול להשתמש בהם, נראה לי שהיה לי עוד אחד בראש ועד שהגעתי לכאן שכחתי אותו...
זה אמנם נראה סותר אבל עבודה על האני העצמי ועל הרצון היא לפעמים בכיוונים סותרים בזמנים שונים. במובן מסוים, כשתדע למשל לפסול על משהו שלא מתאים לך, יהיה כרוך בזה לקבל את החסרונות של מי שלא פסלת אותה - ואז אולי תפתור את הבעיה בשלב מוקדם יותר (בניגוד לעכשיו, שיכול להיות שבגלל שאתה לא רוצה לפסול אתה מטאטא את הבעיה מתחת לשטיח והיא חוזרת. אם היית מחליט להתמודד עם הבעיה, יכול להיות שהיית פוסל ויכול להיות שהיית פותר את הבעיה)
בהצלחה
תודה על התגובה המפורטתמחקר
כנראה צריך ללמוד בעיון.
מוכר מאודקוצקאי
ננסהמחקר
פגשתי כמה כאלה, אבל השילוב הזה הוא די נדיר ממה שאני פגשתי, כמובן שעל הנייר זה נראה דרישות הגיונית, אבל בפועל זה מאוד מצמצם.
סליחה על התערבות בפורום לא לי, אבלrivki
אם אתה יוצא כבר 'שנים על גבי שנים' והגעת לכל היותר לתקופות כאלה - משהו פה לא עובד.
לפי התיאורים שלך אתה בוחן בחורות כמו עגבניות בשוק: זאת לא מספיק אדומה, זאת קטנה מדי, על ההיא יש כתם, ההיא בשלה מדי....
או שתהיה כן עם עצמך ותגיד שאתה עדיין לא מספיק בשל לזוגיות ולא באמת רוצה אותה. או שתנסה לשנות משהו בתפיסה שלך .
תנסה לחשוב על אדם שאליו אתה מרגיש חיבור נפשי, מעריך ומכבד אותו, סומך עליו גם בשמחות וגם בצרות (חבר קרוב, מדריך, מישהו מהצבא). כזה צריך להיות היחס לבחורה כדי שתוכל להתחתן איתה.
גם לאנשים הכי קרובים אליך בטח יש חסרונות, אתה אפילו מכיר אותם, אבל לא פוסל אותם בגלל זה וממשיך להעריך אותם על הטוב שבהם.
לא מסכים בכללמחקר
מקומות "חוויתיים" בבית שאןאני הנני כאינני
רעיונות?
חחחחחחחחחחחחחחחחח אין כאלה 😂צדיק יסוד עלום
חחחחח זה היה באינסטינקט שלי להגיב והתאפקתי 
פתית שלגאחרונה
היה איתי בצבא מישהו מצחיק שגר שם אם זה עוזרנוגע, לא נוגע
מצאתי מקור חדש לגביי דיון עתיק שלי פהאני הנני כאינני
מאיפה המקור?פצל"פ
הספר 'אהבה' של הרב גינזבורגאני הנני כאינני
יפה, במיוחד לאנשי פרק ב' כמונו שכבר "ריאליים"מתוך סקרנות
ו"לא מתלהבים משטויות"...
הכי טוב זו מלאכית עם רגליים על הקרקענוגע, לא נוגעאחרונה
זה נהיה טרנד?הפי
לדבר עם בחורה ולברוח?
2 נשים שלוותי השבוע היו מפורקות מבכי עד כדי מצב של חולי.
אם אתם לא מתכוונים לצאת לדייט תגידו את זה מראש
ולא ברור לי איך גבר שמגדיר את עצמו דוס עושה שטויות כאלה.
ובעצם דוס או לא לא מתנהגים ככה
לא סתם שולחים הודעות בוואצפ לבחורה שהעבירו לך את המספר בשביל שידוך ..ואז בורחים .
איך זה גורם לשדכן גם להרגיש?
ולא סתם קובעים עם בחורה דייט ומבטלים באותו יום
שלא נתחיל לדבר על שגרירים/ שליש/ וחבריו
ששם בכלל פותחים הודעות מדברים ואז יום אחרי נעלמים .
מדוע?
אני תמיד אומרת אף בחורה לא כועסת שלא רוצים אותה בחורה כועסת כי הראו לה שרצו אותה (בואי נקבע דייט )
ובסוף הלכו בלי הסבר בבום
אני כבר התרגלתי לזה שיש כאלה שדיבורים לחוד ומעשים לחוד ..
ואני אומרת את זה בכאב אם אדם בוחר להתנהג ככה או ניצלתי.. עוברת הלאה ..
אבל לא כולן לוקחות את זה ככה
יש בנות שלא רוצות לשמוע על דייטים בזמן הקרוב בגללכם..
באמת קחו אחריות.
גוסטינג זה גועל נפש
אתם גועל נפש
השרשור מופנה לאדם שבורח/ מבטל דקה 90 בלי לזכור שיש צד שני לסיפור.
אדם אשר לא יודע לבטא את רגשותיו ..
נכון לא תמיד אפשר להביע מה אתה מרגיש אבל אפשר שיהיה לך עמוד שדרה . אל תגיד סתם דברים .. מזה??
(אפילו הודעת נימוס יהיה מתאים .. מצטער על הזמן שלך.. בכל זאת אני חושב שלא מתאים .קשה?
אפשרי גם אם לא מסתדר הכל בסדר .מידות יש פה צד שני לעזאזל
דרך ארץ
כנל הפוך!! כלפי גברים
מעצבן ממשארץ השוקולד
פעם אחת קרה ליאביעד מילוא
התחיל איזה קשר והבחורה נעלמה כאילו בלעה אותה האדמה
קרה גם הפוךבחור עצוב
אחרי חודש פתאום שלחה הודעה משום מקום. הגבתי לה ביובש שתבין שלא מעוניין.
תגיד לה ברחל ביתך הקטנההפי
לא בא לחנך אותהבחור עצוב
הלוואי עליadvfb
אם אחרי כל הבירורים זה מה שהתגלהintuscrepidam
אזי צריך להודות לה' יתברך ששמר את נפשך.
היה כנראה צריך את הבירור בשביל שני הצדדים, אך ברוב חסדיו ה' חסך לך את כל הפגישות והסבל מהבחור.
ואני לא אומר את זה רק מהצד של הכל לטובה וכו', אלא פה באמת רואים את ההצלה עצמה ישר.
לדעתי החלק שקשה זה שבסיטואציה כזו אפשר לומר לעצמך למה אני שוב פעם בסרט של להתבאס מקשר שהיה רלוונטי והתברר שלא…
התופעה שנקראת "גוסטינג"משה
נפוצה הרבה יותר משנדמה לך. ולתחושתי נשים מעיזות להתנהג ככה יותר מאשר גברים. אבל זה בסדר לטעון גם הפוך.
נשים תמיד צודקות, גברים תמיד טיפשיםצדיק יסוד עלום
בעולם המודרני? כןמשה
בעולם הקלאסי זה היה הפוך.
יחי הפמיניזםצדיק יסוד עלום
אף אחד לא דיבר דווקא על שגברים עושים את זהמבולבלת מאדדדד
הפי כתבה בלשון שנוח לה לכתוב, כי בזה היא נתקלה.
וכנראה בגלל ההערות המעצבנות של כולם פה בפורום (לא דווקא אתה) היא גם כתבה בסוף במפורש שזה מיועד לשני המינים.
תפסיקו להיות מעצבנים ולצאת מנקודת הנחה שהבנות תמיד נגד הבנים. זה ילדותי ברמות.
נשים עושות את זה גם וזה ילדותי ברמותהפי
זה אכן מזעזע, אבל תשמחו שלא התחתנתם/ן אתו/המתוך סקרנות
מי שלא מסוגל להיות רציני ולעמוד מאחורי מה שבוחר לעשות, לכאורה גם בנישואין יתנהג כך (גם בנישואין יש הרבה דרכים לעשות גוסטינג וד"ל).
" מפורקות מבכי עד כדי מצב של חולי."מוקי_2020
איך שלא מסובבים את זה,
זה אומר שהן עושות משהו לא נכון ( שזה -שונה- ממשהו שבאשמתן).
עכשיו אם אחרי שירגעו ויתאפסו, יעשו בדק בית ויגידו "אוקי, איך נמנעים מהקרקס הזה שאני מתפרקת בגלל בחור שאני בכלל לא מכירה" ויבצעו צעדים 1,2,3 שקרקס כזה לא יקרה יותר - מעולה. זה נקרא החיים. יש תקלות. משתפרים ומשתכללים לפעם הבאה.
אבל...אם הן יהיו עכשיו בחרדה או בהפסקה ויתנו כ"כ הרבה כח לצד השני...
אז ...אולי באמת עדיף שקודם יטפלו בעצמן יסודית כי בזוגיות אמיתית המצבים יהיו פי 8000 יותר מורכבים מזה.
אה עכשיו זה המשחקהפי
הוא לא התכוון בכוונהקעלעברימבאראחרונה
תזכורתadvfb
גם לגברים יש רגשות
סופריקה
נכון ומדוייקאדם פרו+
3>advfb
קשקוש נאו-שוביניסטיצדיק יסוד עלום
תורידו את הראש בבקשה, בנות חוזרות מפורקות מעלבון אחרי דייטים
קצת יותר רגישות
נכון בנות יותר רגישותאביעד מילוא
אבל גם בנים רגישים אני אחרי הדייטים חזרתי מפורק מזה שלא התקדם
אני כמובן צוחק מגזים ומתמרמרצדיק יסוד עלום
חד משמעיתהפיאחרונה
עד כאןכְּקֶדֶם
מי יודע כבר כמה קשרים הלב הזה חווה
וכמה אמרו לך שאתה זוהר ושאתה משהו אחר ושהעולם צריך אותך באמת. ואיך זה שאתה כזה כל כך? והלוואי שהרגע הזה אתה ואני לבד יהיה לתמיד. ושאם היה אפשרי הייתי נשארת איתך לנצח אבל אנלא יכולה להקים איתך בית. ועוד אינספור פתגמים מאינספור שהלב שלי נתן להן להיכנס בלי מעצורים. והן הביטו ברהב ונגעו בקצהו ונחרדו ונעלמו.
ולהבדיל גם קשרים עם חברים טובים מאד שהחליטו שדיי.
אה וגם הוא, שאמר לעולם דיי. גם איתו רציתי להגיע הכי רחוק שיש יותר מהכל וגם אתה מתי שככ התקרבתי אליך טרקת לי את הדלת בפרצוף. כמו כל האחרים.
ואולי אני באמת תמים ונאיבי אולי לא הרגשתם אליי כמו מה שאני הרגשתי ומרגיש אליכם עד היום. אולי באמת ניצלתם כל רגע אתי רק כדי לחוות עוד קצת , כמה שמתאפשר.
אבל הגיע הזמן שלי. שעכשיו אני איעלם.
הגיע הזמן שאומר לעולם - דיי.
התוהו קדם לעולם.
נוגע, לא נוגע
עצוב וכואב לשמוע
קצת מניסיון, יש אנשים שהעבודה הרוחנית שלהם זה להסתנכרן עם העולם וללמוד להתהלך בו. ואם זה מנחם, אחרי העבודה הזאת אתה מרגיש אחרת, טוב יותר ורגוע ושליו, ושלם עם עצמך.
שתרגיש טוב במהרה בעז"ה, ותמצא את מקומך ואת רעייתך
נעמת לנו… חבל שאתה מחליט לעזובפ.א.
וואלה לא קלטתי שזה שרשור פרידהadvfb
כתיבה יפהאדם פרו+
כואב ממשארץ השוקולד
חבר יקרכל היופי
עוד לא הגיע זמנך להיעלם.
הלב שבע אכזבות אבל יום אחד יהיה טוב יותר ותמצא את מקומך.
הסימן הכי טוב בעיניי לטוב ולכנות - הוא אנחנו עצמנו.
האם אתה מרגיש טוב ואהבה כלפי אחרים?
אם כן, בוודאי שיש עוד כמוך שאינם רק נצלנים.
כל אחד מאיתנו מסתובב בעולם הזה עם שריטות וקשיחם משל עצמו, החיים מורכבים ללא ספק.
אבל יש ויהיו רגעי אור.
אנחנו נוטים להבליט את החושך כי הטוב הוא המובן מאליו, כי אנחנו בנויים להתגונן מהרע.
אבל מה שזה אומר בתכלס, גם אם לא תמיד מרגישים ככה, שהטוב הוא הרוב. מקיף אותנו בלי שנרגיש.
מותר ליפול לתהומות, זה בסדר להרגיש, אבל לזכור שיש אור בקצה, שהנפילה הזו לא תהיה לנצח.
חולה עליךךךadvfb
אחלה כתיבה
הצורך לשים גבולות הוא צרך הכרחי.
לאחרונה באמת עלתה התובה שזה גם נותן קרקע פוריה לדברים שיצמחו ויפרחו.
יש שני צדדים יראה ואהבה.
היראה שמתבטאת בשימת גבולות והיא נותנת בסיס יציב.
על גבי הבסיס היציב אפשר לפתח ולהצמיח כל פעם את האהבה.
אז בהחלט - די! שמים גבולות! מתוך כך בעזרת ה' הרבה שפע ברכה והצלחה!!
בהצלחהברוקוליאחרונה
יש לי בכלל סיכוי?מה כבר ביקשתי
אני יודע שהשאלה בכותרת קצת חריפה מדי אז אסביר...
לא יודע אם זה שייך לפה או לאר"מ אז כותב בשניהם.
עברו כמעט חודשיים מאז שהיא חתכה אותי. (לא יצאתי מאז מסיבה טכנית שקצת מנעה ממני להיפגש, ואני מרגיש שאולי זה קצת הזיק לי שאותה גברת ישבה לי במוח כל הזמן הזה ומצד שני גם עלו לי הרבה תובנות לגביה שלא חשבתי עליהם קודם אז אולי כן היתה מזה גם תועלת...לא משנה, זה לא העיקר. וגם סרו המניעות אז בעז"ה ממשיך.).
הנקודה היא שאני מרגיש שאני אולי קצת רגיש מדי. בכללי בחיים. ובדייטים זה מתפרץ במאתיים אחוז. כבר כתבתי על זה פה פעם אבל אז זה היה בהקשר של פרידות. עכשיו אני מתכוון בהקשר של אישיות.
זה היה הקשר הארוך יחסית הראשון שלי. יצאתי עם כמה בחורות לפניה ועם אף אחת לא התקדמתי באמת וגם תכלס לא היה כל כך שייך. כבר שראיתי את הפרטים שלה בהצעה הרגשתי שזה משהו אחר. וזה באמת היה. הבעיה הגדולה היא שלא הצלחתי באמת לקדם את הקשר. בכל רעיון שעלה לי חששתי שזה ילחיץ אותה, שהיא לא תגיב לזה טוב וכאלה. מפה לשם היא הרגישה שאני לא מוביל מספיק ועל זה (לפחות ככה אמרה) חתכה. היתה לנו שיחה ארוכה מאוד לפני שהיא קיבלה את ההחלטה, והמסר העיקרי שקיבלתי שם הוא "אתה באמת אדם טוב. באמת. לא פגשתי הרבה בחורים כאלה וגם אומרים שזה די נדיר אצל גברים. באמת התנהלת מדהים במהלך כל הקשר. הרגשתי שיש מי שרואה אותי ואכפת לו ממני. גם עוד לא פגשתי מישהו שמבין אותי ככה. יש לך לב כל כך טוב, וזאת אחת ה-תכונות החשובות לי. לכן ממש קשה לי לוותר על זה. באמת רציתי שזה יצליח. אתה מה שאני מחפשת. אבל אני מרגישה שזה לא מה שאני צריכה בחיים. אני צריכה מישהו חזק, יציב, שאני אוכל לסמוך עליו. ומבחינת הרגישות אני מרגישה שאנחנו קצת דומים מדי. וזה לא מה שאני צריכה לפחות בשלב הזה של החיים...".
מה שאני שמעתי זה "היית יכול ממש להצליח בתור בחורה. אתה לא גברי, אתה לא מסוגל לספק לאישה את מה שהיא צריכה בחיים, אתה רגיש מדי, מי שאמור לבכות בבית זה לא אתה זו אני, אין לך ביטחון עצמי, אתה לא החלטי, ובקיצור- בתור חברות היינו יכולות להסתדר יופי, אבל בתור בעל? תשכח מזה."
וכאן אני שואל כבר חודשיים ולא מצליח לקבל תשובה- למה אני אמור לצפות? מאז שאני זוכר את עצמי זה מי שאני. רגיש, מתחשב, אכפתי, דואג, שמח בלשמח מישהו אחר, מתכלב בשביל שמי שאני אוהב יהיה בנוח, וכו. אני לא מחפש מישהי גברית ושנחליף תפקידים. יש בי את הרצון הגברי הבסיסי הזה של לספק משענת, להוביל, להיות הקול השפוי. אבל בפועל זה לא מתבטא. בפועל היא נפגשת מיד עם הלב הטוב שלי, זה משמח אותה שיש גברים כאלה בעולם, ובזה מסתכמת התועלת שלה מהקשר. ואני? אני רק מאבד עוד את מעט הביטחון העצמי שנשאר לי. מי תוכל לראות אותי מעבר? ומי תוכל לאהוב את התכונות האלה באמת? יש מישהי שתשמח בזה שאני לפעמים לוקח דברים ללב והם משפיעים עלי? שאני חווה את העולם בצורה יותר עמוקה? שהלב שלי לא מסוגל לשמוע מישהו ובמיוחד מישהי שמחמיא לי בלי שיעלו לי דמעות?
זה קצת מייאש כל העסק הזה ובמיוחד הכנות שבה היא אמרה שאני אשכרה מה שהיא מחפשת ולמרות זאת החליטה לסיים את זה...
ביטחון עצמי כן חובהזיויק
לבנותמישהי 1
הרגע בדיוק הגבתישפלות רוח
שבתמונה רואים א' ובמציאות מקבלים ח' הנה, עכשיו אני מבין בגלל מי. אז לא בנות, אל תקשיבו לה, גברים לא סובלים את זה.
ולגבי להפסיק לבקש תמונה-בעד, מסכים שאין צורך בתמונה גם מונע הרבה עוגמת נפש(משני הצדדים), וגם נותן צאנס אמיתי להכיר
מכיוון שאינני ראוי להיות הגאון של הדור,חסדי הים
אני חייב להתחתן עם אשה שתהיה מוכנה לגדל את גאון הדור הבא.
"יִבְחַר לָנוּ אֶת נַחֲלָתֵנוּ אֶת גְּאוֹן יַעֲקֹב אֲשֶׁר אָהֵב סֶלָה".