שבהם הלב מתרחב
ומרגיש פתאום נינוח
ואז, ביעף, הוא מתפוגג לו
כמו משב חזק של רוח.
ואז אני אומרת לעצמי
תזכרי, הטוב אמנם הוא זמני
אבל גם הצד השני של המטבע
גם השלכת, והערפל, והלב שמתקפל.
וכנראה שאלו הם החיים.
לא הכי יציבים
ולא כאלה בטוחים
אבל תמיד תמיד הם נעים.
וספירלה כמו ספירלה
נראית כמו איזה מבוך
בפארק השעשועים
אבל בינינו, כזאת מסובכת
אבל תמיד היא חוזרת
לנקודה שממנה היא התחילה
עוד לפני שהגיעה השלכת.