הייתי בסליחות,אבל לא עשיתי התרת נדרים.
כאילו,התבלבלתי שם כי הם עשו את זה מהזה מהר. אז בזמן שהם אמרו תנוסח של התרת קללות,אני אמרתי את של התרת נדרים.🤷♀️
אני צריכה לקום לעשות מחר שוב?😔|בקשה שלאא|
הייתי בסליחות,אבל לא עשיתי התרת נדרים.
כאילו,התבלבלתי שם כי הם עשו את זה מהזה מהר. אז בזמן שהם אמרו תנוסח של התרת קללות,אני אמרתי את של התרת נדרים.🤷♀️
אני צריכה לקום לעשות מחר שוב?😔|בקשה שלאא|
תנסה לא להתבלבל,אני מתבלבלת תמיד🙈
טוב אולי לך זה יותר פשוט,
בעזרת נשים עד שקולטים מה הולך אצל הגברים הם כבר גומרים😌
אצל כל השאר זה נראה שהם מסתדרות..
אבל כן זה לפעמים קצת מעצבן,כי מרגישים טיפה מנותקים..
אבל,להשקיף על הבנים זה כיף🙈
בדרכ זה סבבה,נגיד בשבתות וכזה,כי אני יודעת בדיוק את הסדר של התפילה ומה אומרים.
אבל בראש השנה למשל זה ברוך רציני..
מעניין אם זה עובד
מעניין אם זה יעבוד

ישקפיץחייב דחוף.

הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)