תודה לריכוז שלי השנה שהיה קצת יותר טוב וגם לערימת עלונים/עיתונים שהכנתי לי מראש במשך חודש.

ביום הראשון הבן שלי עזר לי. הוא בא איתי ולקח אותי החוצה מדי פעם . קשה להאמין שהיה לי רע עם זה.

ביום השני הוא לא רצה ונאלצתי באמת להתפלל בלי הפרעות (שלו).

שילמנו את חובנו לתפילות ראש השנה.

העיקר.

ממש לא טוב.

אכזבה רצינית מעצמי..

למגזר שממנו הגיעו.

אני לא חושבת שנכון לקשר בין רמה אמונית ודתית לבין אסונות.

השנה לא (או עדיין לא) התמודדתי עם הרגשות האלה.

כנראה הזמן עושה את שלו, ויותר ויותר ברור לי שהסליחות הן לא כלפי ה' או ביחס למצוות.

אני גם לא מאמינה במצוות או שמישהו בודק אותן, וכל הצ'ק ליסט הזה לא בשבילי ומרגיש לי קטנוני .

אם כבר אווירת סליחה אז יותר ביני לבין עצמי והסובבים אותי, לא כלפי אלוקים.

תודה לאל שיש את מי לארח.

לעשות רק יום טוב אחד?

אתם ישראלים לא?

תאמת אני ניסיתי לקחת בכיף את ליל הסדר והכנתי להם קסמים על עשר המכות אז היה ממש כייף ומצחיק

אפשר גם להגיד לבעלך להריץ קצת להבא שיעבור יותר מהר ובשמחה