וזה האנשים האלה שיש בהם אובדן. זה האנשים המדהימים השחורים האלה
יש בתוכם בור כזה, שהוא ממשי. הוא לגמרי קיים. בטח עוד 20 שנה יהיה בדיקת אולטרסאונד מיוחדת כזאת ואז יוכלו לראות אותו, עמוק כזה. חלול חלול חלול לגמרי
בור.
אם אתה מסתכל עליו, אתה נופל לתוכו. אתה מתמכר אליו.
הוא לא נותן לך לחיות, הוא לא נותן לך להמשיך את חייך. רק לשקוע בתוכו לשקוע בתוכו
יש דברים שאתה עושה ונותנים לך אשליה שהנה, הוא הולך להסגר, הנה, הצלחת.
כמו שלוק רותח של קפה או שוט של אלכוהול רוסי או עוד משו לא נעים. לא נעים בכלל.
וזה נכנס לתוך הבור ולרגע אתה חי, ואז הוא כאילו נופל במהירות האור ומגדיל את הבור. וכבר אין לו תחתית ואין לו אדמה
רק חלל.
חלל וחלל.
וזה המקום של האובדן, ככה חשבתי, וזה נורא.
והנה אני, ניסיתי כל כך לסתום אותו כל כך ניסיתי כל כך
לא האמנתי בכלל שיש מצב שאני אלך לישון יום אחד ואני לא ארגיש אותו,
מתחת לסרעפת, ממש ליד הקיבה
בור
ונס קרה לי
בדיוק לפני שנה. בחיי שלא האמנתי בשום דבר, בטח לא בעצמי, או באהבה או בחיים האלה,
ובדיוק לפני שנה, התחילו לבנות את הסוכה וכל השכונה היתה בריח של סכך יצאתי פעם ראשונה מהבית, ורעדתי כל הדרך.
ואחרי שבועיים מצאתי.
מצאתי את התרופה לבןר הזה, לבור השחור הזה שאוכל אותי.
מה שממלא אותו זה אהבה, חברים, אני רק רוצה לעזור לכם, למי שיש לו את זה.
תמלאו אותו באהבה,
לא אהבה של זוגיות או משפחה
קחו מישו או משו ותשקיעו בו, תנו את הלב שלכם.
אני מרגישה כאילו הכנסתי את הלב שלי לתוך הבור, והוא נמס וכיסה אותו
ואני כבר לא אוהבת לכתוב פה אבל כתבתי פה כל כך הרבה רע, אז הנה, אני רוצה להגיד תודה לבורא עולם, שהוא מתיקות שאני לא יודעת מה זכיתי להיות הבת שלו.
כמה פרוטקציות כמה.
והנה אני בריאה. והבור מלא. והאהבה היא אהבה.
ואתם אנשים מדהימים,
היו שלום,
אני.
יש בתוכם בור כזה, שהוא ממשי. הוא לגמרי קיים. בטח עוד 20 שנה יהיה בדיקת אולטרסאונד מיוחדת כזאת ואז יוכלו לראות אותו, עמוק כזה. חלול חלול חלול לגמרי
בור.
אם אתה מסתכל עליו, אתה נופל לתוכו. אתה מתמכר אליו.
הוא לא נותן לך לחיות, הוא לא נותן לך להמשיך את חייך. רק לשקוע בתוכו לשקוע בתוכו
יש דברים שאתה עושה ונותנים לך אשליה שהנה, הוא הולך להסגר, הנה, הצלחת.
כמו שלוק רותח של קפה או שוט של אלכוהול רוסי או עוד משו לא נעים. לא נעים בכלל.
וזה נכנס לתוך הבור ולרגע אתה חי, ואז הוא כאילו נופל במהירות האור ומגדיל את הבור. וכבר אין לו תחתית ואין לו אדמה
רק חלל.
חלל וחלל.
וזה המקום של האובדן, ככה חשבתי, וזה נורא.
והנה אני, ניסיתי כל כך לסתום אותו כל כך ניסיתי כל כך
לא האמנתי בכלל שיש מצב שאני אלך לישון יום אחד ואני לא ארגיש אותו,
מתחת לסרעפת, ממש ליד הקיבה
בור
ונס קרה לי
בדיוק לפני שנה. בחיי שלא האמנתי בשום דבר, בטח לא בעצמי, או באהבה או בחיים האלה,
ובדיוק לפני שנה, התחילו לבנות את הסוכה וכל השכונה היתה בריח של סכך יצאתי פעם ראשונה מהבית, ורעדתי כל הדרך.
ואחרי שבועיים מצאתי.
מצאתי את התרופה לבןר הזה, לבור השחור הזה שאוכל אותי.
מה שממלא אותו זה אהבה, חברים, אני רק רוצה לעזור לכם, למי שיש לו את זה.
תמלאו אותו באהבה,
לא אהבה של זוגיות או משפחה
קחו מישו או משו ותשקיעו בו, תנו את הלב שלכם.
אני מרגישה כאילו הכנסתי את הלב שלי לתוך הבור, והוא נמס וכיסה אותו
ואני כבר לא אוהבת לכתוב פה אבל כתבתי פה כל כך הרבה רע, אז הנה, אני רוצה להגיד תודה לבורא עולם, שהוא מתיקות שאני לא יודעת מה זכיתי להיות הבת שלו.
כמה פרוטקציות כמה.
והנה אני בריאה. והבור מלא. והאהבה היא אהבה.
ואתם אנשים מדהימים,
היו שלום,
אני.
