עבר עריכה על ידי סוסה אדומה בתאריך י"ג בתשרי תש"פ 21:05
נכון, זה צריך לבוא ממנה. כי אסור שיהיה מופעל עליה לחץ חיצוני... גם נשים שפנו לעזרה בסוף, זה היה אך ורק כי הן הגיעו להבנה והפנמה שהמצב מצריך טיפול ועזרה.
אישתך לא בעייתית בזה שהיא מתביישת לדבר בנושא הזה. הבושה שלה מובנת לחלוטין.
גם נשים מיניות מאוד, שאין להם שום בעיה שקשורה בנושא הזה, נמנעות מלגשת לבקש עזרה. ולא חסר גברים כאלה, אבל נשים, כל שכן.
לאישה הרבה פעמים, גם כשהיא חושבת שהבעיה בגבר שלה, היא נמנעת מלספר כי יש לה רצון שהכבוד שלו לא יפגע, כי היא מבינה שבסופו של דבר כבודו הוא גם כבודה.
לכן, עם דיבור נכון בינכם, עם הכלה וכו', אם יהיה עדיין צורך, היא תיגש לעזרה. הרי לא הגיוני שהיא תחיה ככה לנצח.
בקיצור, כן, פחות ישירות, פחות דיבורים בינכם על הנושא הזה.
יותר לאפשר, יותר סבלנות, יותר אהבה, יותר קשב.
אף אחד לא מת מטוב לב. ופראייר אתה לא.
בסופו של דבר, זה לא שהיא לא הלכה נגד הטבע שלה והתייעצה על הדבר הכי מביך בעיניה, זה לא שהיא לא מנסה למרות שכואב לה אימים.
היא עושה, היא מנסה... לפי היכולת שלה.
לפעמים באמת צריך לשחרר מלהגיע כל פעם לביאה עצמה. לתת לה לרצות את זה ולחכות לזה... להגיד לה מראש שאתה רוצה להפסיק ללחוץ עליה, ושאתה כשתרגיש שאתה רוצה להתחבר אליה תשאל אותה אם היא רוצה, ורק אם היא תרצה, אתם תנסו.
חשוב שתשתמש במילה "להתחבר"... לפעמים נשים רואות במעשה הזה מכל מיני סיבות פסיכולוגיות משהו פסול, משהו משפיל, משהו כואב.
אבל אישה רוצה חיבור, וזה מה שזה... כשתקרא לזה חיבור, אני מאמינה שהיא תשאף לזה יותר. זה ישמע לה ערב יותר לאוזן.
לגבי א. - חשוב שתאמין שכן תצליחו
ה' מחדש כל רגע מחדש. אם ה' ירצה, ואתם תעשו את ההשתדלות שלכם כל אחד בתחומו - אתה באינטימיות הנפשית הנדרשת, והיא באינטימיות הפיזית מה שהיא יכולה, אתם תצליחו. לא בטוח שעל ההתחלה, אבל צריך סבלנות.
לגבי ב. אל תיקח אחריות על התסכולים שלה במה שלא קשור אליך... אם היא רוצה הריון, קודם כל זה מעולה... רק תנסה לעזור לה לא לעשות את זה מתוך לחץ להריון, אלא מתוך רצון זה צינור, ולחץ, אוטם את הצינור.
ככל שהיא תהיה יותר בלחץ, לחץ להיון, לחץ מזה שלא תצליחו, לחץ מהבאסה שלך, היא תכווץ שם אוטומטית ולא תצליחו.
שורה תחתונה, זה אינטרס שלך בין היתר לעזור לה לא להלחץ משום סיבה, ולא להיות מתוסכלת.
במקום להיות מתוסכל יחד איתה, תגיד לה, לא נורא... אני בטוח שנצליח. ואם תרצי, נוכל ללכת לרופאה לבדוק שאין משהו פיזי שמגביל אותנו.
תן לה להרגיש שאתה תומך בה... שאתה באמת סבלן... שאתה רוצה אבל לא לחוץ איתה.
לגבי השאלה על האשמה, אשמה הרבה פעמים היא שקר.
היא לא אשמה.
כואב לה ואולי לפעמים גם אין לה חשק (לגיטימי מאוד). זה לא שהיא מענישה אותך...
כשאדם מאשים את עצמו, הוא לא יכול לקחת אחריות.
כשהיא תבין שהיא לא אשמה, דווקא אז היא תצליח להתייעץ בלי להתבייש, דווקא אז היא תשחרר. בלב ושם.
מה אתה היית עושה, לא רלוונטי. כשם שפרצופיהם שונים, דעותיהם שונות וכו'..
כל אדם מתמודד עם דברים בצורה שונה. ואף התמודדות לא טובה יותר מחברתה.
לכל אדם יש כלים אחרים וחשוב ללמוד להשתמש בכלים שלו, ולא להכריח אותו להשתמש בכלים שאין לו.
כשהיא מרגישה אשמה היא לא פועלת כמוך, היא נכבת. ואם אני זןכרת נכון, לחץ מאוד מאוד מקשה עליה.
עוד מהשרשור הראשון שלך הבנו את זה.
לגבי זה שזה גורם לך לקרי, אם היא תדע את זה מתוך מקום טוב, זה יפריע לאדישות שיש מול זה.
הרי אני מאמינה שהיא לא רוצה שיהיה קרי.
ואם היא תבין שאתה מצד אחד לא אומר לה על זה שום דבר כי אתה לא רוצה להלחיץ אותה, אבל מצד שני, יש טבע בעולם... שוב, בלי שאתה אומר לה על זה מילה.
לא יודעת, אם קורה לך לקום להתקלח באמצע הלילה... או כל דבר אחר שיגרום לה להבין שגבר צריך לפרוק את זה והלכתית אתם בהתמודדות (למרות שאסור שתילחץ מזה גם אתה).
יש הבדל מאוד דק אבל מאוד משמעותי בין לחץ לרצון. צריך לעורר רצון ולכבות את הלחץ.
תעשה את זה בחכמה.
ועכשיו אם אתה רוצה לשמוע פתרונות טכניים, בשמחה... אבל חשוב שתדבר עם מישהו ששומע אותך ממש. תתקשר למכון פועה או למרכז יהל...
טכנית, קודם כל אישה צריכה להרגיש מאוד אהובה לפני כן.
והכל צריך להעשות בהדרגה.
גם כשמגיעים לאיברים רגישים, לגרום לה לצפות ולא להגיע לזה בבת אחת. לעשות מסביב... לרמוז, לגרום לציפיה ולאפילו תסכול קטן ורק אחר כך להתקרב יותר.
זה לגבי האיך להביא אותה טכנית להכנה פיזית כללית, וזה נכון לתמיד.
ואני כותבת את זה כאן כי אני לא רואה בזה שום דבר גס.
לגבי בתולה...
יש כל מיני שיטות.
העיקרון הוא שלאישה יש קרום. (יש כאלה שאין להן, אבל לא נראה לי שזה רלוונטי לגביך).
לחלקן יש קרום עבה, ולחלקן יש אפילו קרום עבה מאוד.
את זה אפשר לבדוק אצל רופאה או משהו.
לחלקן יש פתח קטן מאוד וגם את זה אפשר לבדוק, ורופאה יכולה לעזור "לקרוע" את זה בתהליך די פשוט.
כשלאישה יש קרום עבה מאוד, המעשה כואב הרבה יותר, וגם כשהם מצליחים, יורד הרבה דם.
ככה גם לגבי פתח קטן מידי...
הרבה פעמים מה שעוזר, זה לטשטש את הכאב בכל מיני דרכים.
למשל, לשתות יין לבן כדי לתפוס קצת ראש, לטשטש ולהשתחרר... (לבן - כדי לא להרדם או לחטוף בחילה).
מבחינת תנוחה, אפשר שהאישה בהתחלה (אחרי שהיא מעוררת מינית לגמרי) תהיה למעלה, ככה היא מכתיבה את הקצב וזה כואב לה פחות.
לפני כן כדאי שהיא תכניס אצבע כדי להיזכר במבנה הנרתיק.
(הרבה פעמים זוגות לא מצליחים בגלל הטיה לא נכונה).
אחרי שהיא תכניס אצבע היא גם תרגיש יותר בטוחה עם כניסה אחרת כי היא זוכרת את המבנה שלה.
תוך כדי, אם כואב לה, חשוב לתמוך ולעודד אותה... להגיד לה כל הכבוד (לא כי היא ילדה קטנה, אלא כי באמת מגיעה לה הערכה על המסירות הזאת).
ואם היא גונחת מכאבים, אפשר להציע לה להמיר את הגניחה לגניחה של עונג, זה ישחרר את שניכם ויעזור לה גם טכנית. אם לא יעשה טוב להציע לה, אפשר שהגבר יגנח בעצמו, וזה יעורר אותה...
יש עוד דרך, הדרך היא בתנוחה המסיונרית כמובן כשהיא מעוררת מינית והיא מוכנה לזה, להכניס אצבע ואחר כך עוד אחת (עדיף זרת וקמיצה כי הן קטנות יותר לרוב)... לאט לאט. יכול להיות שזה יכאב קצת. מה שחשוב שזה יהיה כאב נסבל ולא יותר מזה. כי חוץ מטראומות לא יצא מזה שום דבר.
ולהגיד לה מראש שתגיד לך כשהכאב לא נסבל כדי שתפסיק. (אם היא תרגיש גם שאתה אכפתי כלפיה, יהיה לה יותר אמון בך ויש יותר סיכוי שהיא תשחרר למטה).
כשתצליח להכניס 2 אצבעות או יותר, תתלהב ותגיד לה שהצלחת. ותשאל אותה אם היא רוצה שתנסו עכשיו.
זה כנראה יכאב לה, אבל עדיין יכאב לה פחות. ואולי גם ירד לה דם וישרוף לה. אבל בפעמים הבאות יכאב פחות.
אפשר להעזר בכרית מתחתיה, זה יקל על החיבור.
להציע לה לחייך, כי שמעתי שמישהי שאמרה בשם הרב מיניטו אם אני לא טועה, שזה גורם להרחיב ולשחרר גם למטה (בלידה... אז כל שכן בזה).
יש עוד דרך ששמעתי פעם, אבל אישית לא התחברתי אליה ברמה העקרונית אבל כותבת למקרה שיעזור לכם.
לשים מזרן על מזרן עד שהיא תהיה בגובה ושהגבר יעמוד.
בכל פעם כזאת, חשוב שזה יבוא מתוך קשר טוב ותומך בינכם, מתוך תשוקה גדולה (לנצל ימים של ביוץ) מתוך רצון ואהבה ולא מתוך לחץ.
מתוך רצון לחיבור ולא מתוך רצון לפריקת סיפוקים.
מתוך אפתיה והבנה והערכה.
ולא לשכוח לכוון לקדושה, ולזכור שהשכינה שורה עליכם ובינכם באותם רגעים.
וגם תפילות יעזרו. ניסיתם?
אם תצליחו סוך סוף (קודם כל אם תצליח לענג אותה כשתצליחו להתחבר ולא לגמור לפני כן, יהיה לכם הכי כיף בעולם וזה יקרב בינכם מאוד... איזה כיף!), לייעץ לה כדי שלא יהיו בעיות, באמבטיה במהלך השבעה נקיים להרחיב את הקרום עוד יותר כל יום קצת - רק אם לא כואב. כדי שלא תפצע את עצמה....
מקווה שאמרתי מספיק, והשתדלתי שלא יהיה פתוח מידי לפורום מעורב. אבל בינתיים, עד שתתייעצו עם מכון פועה ודומיהם, קבלו את זה.
בהצלחה. נשמח לשמוע גם כשתצליחו...
כמו שהציע לך זה שהתייעצת איתו. רק לאהוב ולחמול.
ולא לשמוע לאף יצר הרע שאומר לך דברים הפוכים. חבל.
יש פה הזדמנות להשראת שכינה מתוך מקום הרבה יותר מבורר ועם מידות הרבה יותר מזוככות.
זכו שכינה בינהם.
בהצלחה גדולה גדולה.
נ.ב.
שכחתי לומר להשתמש בהרבה חומר סיכה תמיד. במיוחד בהתחלה. למרות שלנשים צעירות יש הפרשות טבעיות כשהן מעוררות מספיק.
ישר כחך