ברוך ד', אשריך
(אודה ואתוודה, הסתכלתי על הרב כל שני'ה בערך כי פחדתי מזה. לפחות עד שלב כלשהו במוסף, שבו יצאתי החוצה, אממ, יצאתי זאת הגדרה גמישה, ואז כשחזרתי כבר לא הי'ה מקום שאפשר)

)לא פחדתי מזה חלילה, רק כל פעם בקדושה היה חשש קל, כי היה ברור שזה לא פיזי אחרי שזה קרה בשחרית, חבר שלי בעקבות דברים שאמרתי לו עושה לי, מה אתה אומר הוא הגיע לבריאה או אצילות?
או איזו גזרה התבטלה שם?
אבל, אממ, הסתכלתי על הרב כמעט כל זמן שיכולתי, בסופו של דבר הרבה לא יכולתי, כי צריך לזכור שעובדים את ד', אבל כל הוצאת ספר תורה בראש השנה ויום כיפור הלכתי גם לרם לשעבר וגם לראש הישיבה, להגיד שנה טובה או חתימה טובה, כדי לקבל לזרה כמובן אז, בסדר)
]וואי יש לי המון שאלות שאני צריך לכתוב בפנקס מהימים האחרונים]

לילט

(זה שונה קצת, כשהוא עלה חזן רעדתי, זא, הגיל שונה והמקום והמצב וכו, ופחדתי ממשהו כזה באופן כללי, זא, יכול פחות לעמוד בהגעות כא-לו, ו זמן ומקום ואדם מסוגל, ממה שדיבר איתי כשהייתי אצלו בבית אחרי החג הבנתי פתאום עד כמה ---)
(אצלנו זה שונה, בגלל איך שהמקום הי'ה בנוי, אם לא הסתכלתי על החזן, או לפחות הכיוון הכללי, לא שמעתי מילה, לא היתה כ"כ בררה בכמ)

)לצערי אני חושב שככה היה גם לנשים אצלנו, רחמים, אפילו סטנדרים לא היה להן, פשוט כסאות פלסטיק.)

(דווקא בערב חילקו אותו די חצי חצי, העניין הוא שיש עזרת נשים גם בחוץ, למי שלא יכולה להכנס, אבל בבוקר לא הי'ה מקום, והי'ה ממש מסובך להשתחוות)

חשבתי שבגלל שאין לי את כל החלקים הנחמדים הא-לו של ללמוד תורה וזמני תפילה ורבנים וספרים, אבל, טוב נו

חח גם ברוך יהיה

לאט לאט
(מה שנקרא, בנחת)

קלטתי שאני משגע רבנים,
ראש הישיבה עשה הבדלה לעצמו ולביתו ולא מילא את הכוס כך שנשפך, שאלתי למה, אז הבן שלו בן שלוש עשרה טופח לי בעדינות על הכתף ואומר לי יואו כמה שאלות יש לך.
הוא צדק, והוא לא יודע כמה.

זא, זה חשוב, ובסופו של דבר זה התפקיד שלהם
(א-ל תתפרע עכשיו, כן? אבל..)

הייתי צריכה לשאול פעם משהו את מו"ר, אבל לא הרגשתי בנוח להטריד אותי, מתישהו אומר לי אחד התלמידים שלו - לכי, תדפקי, הוא מחכה לך, זה התפקיד שלו, בסופו של יום, לענות על שא-לות של אנשים, לדעת, ללמד, וכו


(הי הי, אבל, איך הי'ה שאר החג?)

)טוב נדבר מחר)
]את הכבש אחד תעשה בבוקר ואת הכבש השני תעשה בין הערבים זה כלל גדול בתורה, יש עבוידה מחר]

לילה טוב

(שמעת את הרב על זה? [א-ל תענה על זה עכשיו])

מה הוא אומר?

לא זוכרת את הנוסח המדויק, ויש דברים שאי אפשר לתמלל, אבל, על העיקרון של איך שרואים את התמידיות עבודת המקדש וממילא גם בזמן החורבן והלימוד המעשי מזה לחיים

אתה אומר מדי בוקר את אביי הווה מסדר וכו', נכון? יש שם סדר מהבוקר עד בין הערביים, מה עושים וכו, יש תפקידים גם בלילה, עי' תמיד, מקיף בכל יום, הוא אומר, כמו שאת הכבש האחד, אז גם חווית מקדש, ברציפות, ללא הפסקה וכו
(עי' בסידור שלהם)

[רגע, אתה מגיע היום לכנס של הנוער?]

לא, לצערי אני גם די קרוב לבדיחה של ראש הישיבה,
יש מי שמגיע ב, כי בא סוס פרעה, הופ הוא נכנס לבית הכנסת,
המשכים שלנו מעיר אותנו בין האחרונים, וגם ככה עושה את זה לאט, אבל עדיין, אני צריך גם קצת לחטוף על הראש, שני הגבאים אצלי בחדר וקמים עם שעון משל עצמם, קיצור, יש מה לעבוד,

יפה יפה, ההסבר של רוב האנשים הוא ההתמדה בעבוידה ולא בהכרח רק למקדש.

[חס ושלום, הריני מצהיר בזאת כי איני פנאט או פעיל,
סתם סתם, אני לא בנוער, וגם לא נראה לי שאני רוצה להיות, |בורח|]

אממ. בהצלחה עם זה... (קשה) אין אפשרות שי'הי'ה לך גם שעון? אפילו כמה פעמים עד שתתרגל לקום לבד בשעה הזאת?

זה היינו הך. זה החידוש של הרב. בתחילת הסידור שלי מדברים על זה שכל תפילה צריכה להיות חווית מורא מקדש מחודשת וכו...

[אנחנו פנאטים? מתי בפעם האחרונה פגשת את חוזרים? (ופעם התלוננתי לסטודנטים [בצחוק כמובן] שהפרובוקציות שלהם מסודרות מדי)
טוב נו, סתם, רק שא-לתי, אתה לא חייב להתגונן כאילו אני שוטר |מציג עצמו פנאט מזויף|]

כן, אני חושב שהעבוידה היותר רצינית זה ללכת לישון, יש לי חבר בחור צדיק, תענוג,
הוא אמר דבר כזה, בשביל להתגבר לקום כארי צרך להתגבר ללכת לישון כארי. ודו"ק.

טוב, לא מסכים.

{...}

הו וואו.
(מוכר, לצערי, אבל, אצלנו זאת לפחות צרת רבים, למרות שאני עדיין צריכה לקום שעתיים וחצי לפני הבת הממוצעת)


מדוע?

פעם כשהצלחתי ללכת לישון באחת עשרה וחצי היית מבין הראשונים שבמיטה,
היום אם אני הולך לישון בשתים עשרה אני עדיין בין הראשונים במיטה,
פשוט אצלנו יש הרבה חברה שלא קמים למנין של הישיבה לא עלינו, בעייזר ד'.


זא, עם העיקרון אני ודאי מסכים, אבל להגיד שזה שמתמידים במשהו, זה בהכרח צריך להיות קשור לחווית המקדש, קשה קצת,
אממ, אבל אולי לא הבנתי טוב.

בסדר... בעזרת ד'. אצלנו אם אני א-לך לישון באחת אני עדיין בין הראשונות, וכשאני הולכת לישון אז בדרכ הרוב ערות... אבל ייאמר לזכותן שיש להן עד תשע בערך כדי לקום, ולי עד חמש


אה וואו אז טוב שהסברת, זאת ממש לא הכוונה, מחילה שהטעתי, העניין הי'ה שהפן הזה קיים (ואולי יותר, אבל מילא) גם ודווקא בעניין הזה, אבל ממש לא רק
(ואז הערה שבלי קשר, יש לנו 'באופן מובנה במערכת' עניין כזה)

לנו יש עד שבע אם נופלים מהמיטה לבית המדרש, 
לי לוקח זמן להתארגן, אז אני מעדיף לקום ברבע לשבע, ומה שקורה זה שאני מאחר.

 

יותר מתקבל על הדעת
(לא הבנתי את ההערה)

 

אממ. אז אולי לקום מוקדם יותר ולהקפיד למשל על לימוד שתי הלכות קודם התפילה או משהו?
(שתהי'ה חייב לבוא מוקדם)
(אחרי ברכות התורה וכו)

הממ, זה רעיון, אולי איישם.
תודה

הבא לטהר וכו

יש המשך לבדיחה, פעם הרב אמר אותה למישהו ואז הוא אמר לו שהוא משתדל להגיע ב ובא לציון גואל.

של שחרית או של מנחה של שבת?

סתם סתם

[משער שלזה התכוונת]
אצלנו מחברים את מנחה ומוסף ואז ההפסקה, אולי במקומות שנוהגים להפריד נוהגים אחרת אבל לא נראה לי ולא ידוע לי ככה.

אם זה הי'ה טכנית של מנחה אז זה הי'ה במנחה.
שכוייח

ואז מה? מגיעים ישר לנעילה? פחד

מישהו אמר לי שהוא המליץ לישון שיהיה כוח, התלבטתי,
ואז כשליוויתי אותו לשאול שאלות, הוא הלך לפנימיות, ודיבר עם הבנים שלוו שהולך לישון,
הוא ישן בחדר של רכז הפנימיה,

כבר לא התלבטתי.

אשריך

האמת היא ששקלתי גם, בכז אחרי 48 שעות ועמדתי /הלכתי רצוף (הפסקה של שעה בערך) מכל נדרי, וכבר הי'ה שלוש, אבל היו רק 45 דקות וגם כשיצאנו ממקום התפילה - זא, עמדנו ישר מול הכותל המערבי, לא ראוי וכו. למרות שהיו שישנו פשוט במתחם עצמו, אבל, לא יכולתי

הממ, גם חצי שעת שינה יכולה לתת כוחות, לנו הייתה שעה ועשרה, לצערי משום מה ממש הריצו את סדר העבודה, ו, כל כך חיכיתי לו, זא, הכנתי את התפילה מראש, את הכל, ואני חושב שרבע מהזמן הושקע על סדר העבודה, ופשוט בקושי הספקתי לומר את המילים שלא לדבר על להיות באורות מספיקים, לפחות בספירה של ההזאות שרו, ואוו, את ודאי מכירה מה הרב אריאל כותב במחזור המקדש, סגור סוגריים, אז היה הרבה זמן, 45 דקות שינה.

מובן,
רק אנשים ישנו במתחם עצמו בטח, לא שייך שנשים ישנו שם.

וואי, לא נחמד, באופן אישי הי'ה לי את מו"ר בתור חזן ומלא מקדשיסטים בתור קהל, אז ב" ה הי'ה נורמלי. אבל בשנים אחרות תמיד הי'ה קשה לי שאת העיקר מריצים בשקט ורק סופרים בקול. ווהיו כורעים בקול. וזהו.
זה קשה...

(אני לא, לצערי אין לי אף מחזור שלו, זה יקר מדי. יש באולפנה ע"מ שלראש השנה אז למדתי אותו לפני, אבל לא מעבר. אתה יכול בבקשה לספר?)


היתה מחיצה... גם נשים ישנו. אבל לא יודעת, לישון בביכ, ועוד בהר ד'...
לא. וגם בחוץ, זא, כי תמיד התפללו שם, אז הי' ה נראה פחות שייך גם אם זה זמני. לא יודעת.

שיערתי אשרייך.

(יש בישיבה ובישיבה הגבוהה, {ראית שיצא מחזור המקדש של קורן?} הוא כותב שההזאה הראשונה בעצם מצביעה למי שאנחנו מדברים (הקבה), ואז מסמנים למטה, שירד שבעה רקיעים, לשרות בתוכנו, [יש לי קושיה על זה שהרי, א עשו את זה בזמן שביהמק היה קיים כך שהקבה שם היה נוכח, ב אם תגידי טוב אבל עדיין מה יש לכוון היום, הרי המלך בשדה וכו, אז צ"ע])

כן, מובן,

עלתה לי שאלה באמת איפה ישנת בלילה,
(מקווה שלא תעני, "מי אמר שישנתי")

לא נורא, אחרי החתונה בעזהי"ת, למרות שזה כנראה כבר לא י'הי'ה רלוונטי.

(המהדורה החדשה? הרב דיבר עלי'ה עם הבן שלו בסעודה, אבל לא ראיתי אותה בעיניים. מה שכן, שמעתי ממנו על חידושים מרתקים שיש שם.)

[זה צ"ע, אבל זה שיש אח"כ עוד שתי הזאות לא? והמעורב?

בליל התחדש החג הרב דיבר על זה שהוא עולה בחזרה בד' הוא הא-לוקים, אבל, זה שהוא בשדה לא אומר שהוא כאן, לא שמעתי את הכל כי אנשים דברו, אבל, זאת היתה רוח הדברים, רק שלא שמעתי את ההסבר. בכ"א, בבית שני לא שרתה שכינה, בכא]

למה לא יהיה רלוונטי?
(אה כי עד אז כבר תדעי בעל פה את כל הספרים ביהדות, סתם סתם)

(וואלה, היא נראית ממש יפה, רציתי לקנות אבל סגרו את הדוכן)

[עוד שתי הזאות?
אני חושב שכל פעם שמזים מזים שמונה הזאות, חוץ מעל מזבח הזהב וחוץ משאר הקורבנות, ושמונה הזאות זה בסדר,
במחזור שלי, (אורי וישעי) כתוב שעולה אחרי תקיעת השופר שנאמר "עלה א-לוקים בתרועה" ולכן יש מי שתוקעים רק לאחר ערבית.
רוב המסבירים ששמעתי מסבירים שהוא ממש כאן אני חושב]

(מה, אתה לא רוצה שאני אתחתן בקרוב? <צ>

(תקנה, תקנה, אבל תעדכן מה למדת, לא סתם)

עוד שני 'סדרות' של האות. פר ושעיר ופר. לכן יש מחלוקת עקרונית היומא מה עושים אם הם התערבבו מוקדם מדי, אתה מזה אחד למטה אחרי שכבר הזעת למעלה אבל אז אתה מזה שלא בסדר הנכון וכו, ואז מערבבים ועל ארבע קרנות (שזה גם דיון מרתק, אבל מילא)
[ראית מה כתבתי על סדר העבודה? אני חושבת שזה מצוין שם]

(גם אני שמעתי כך, ולכן זה הי'ה חידוש)

(מה, שנתיים שלוש זה לא כזה רחוק)

אבל בכל הסדרות עושים שמונה הזאות לא?
[לא, בלי נדר אסתכל]

(טוב, מוזר)

אני לא הרב, אין לי יכולת ללמוד את כל הספרים בשנתיים שלוש, בעזהי"ת.

נכון, אבל, אם הוא כבר ירד, למה שיר שוב? הוא פה

אמן

מנין שאם התפלל אדם ולא נענה שיתפלל שוב שנאמר קוה אל ד' חזק ואימץ לבך וקוה אל ד'

אז כדאי להתפלל שוב למקרה ש...

ו אולי אם בכל אופן נישאל בשאלה שלך, יכול להיות שאפשר לענות עליה אותו דבר כמו על שאלות א וב שלי.

אממ כן מי אמר ש - טוב סתם, כעיקרון הי'ה לי מקום אצל אחת מעולות ההר, הלכתי לשם להדליק נרות וחזרתי אח"כ לראות אותו אבל לא הספקתי ללכת לישון שם, גם הרב הציע לי לבוא לישון אצלו, בקיצור, הייתי מסודרת ב"ה

ואוו לא ידעתי שזאת כזאת רמה עם הרב, 
זה לא רגיל, אשרייך שאת זוכה.

לא נראה לי כ"כ רמה גבוהה כמו העובדה שהוא מכיר אותי ויודע שמצידי להגיע בלי מקום לישון, אבל, ברוך ד',

כן, וגם עוד דברים שציינת, ושלא ציינת.

(עכשיו אני מתחילה להלחץ)

מה, מההפנמה?
זה פלאי פלואים, בנחת,



 

גם מזה שאמרת דברים שלא ציינת וכו, אני תוהה עכשיו למה כיוונת

חשבתי אולי זה מה שהתכוונת, האירוע והאירועים.

ה****?
מחילה, לא הבנתי למה כוונתך

אכן,
הבנת מצוין.

[פה רציתי לצחוק עלייך, הרמ לשעבר כל פעם כשכתוב עיין באיזה פרשן הוא אומר ככה:
הרמבם אומר שמצווה לשמוע דברי חכמים כמו שכתוב בגמרא ביבמות, אז אני קיימתי מצווה ועיינתי,
אז לעשות השלכה לפה]

מחילה על הישור, המסך של המחשב קטן ויש עוד דברים שפתוחים במקביל.
בכ"א, לא מתקנים תפילה לשם כך, זא, גם נעילה אתה מתפלל פעם אחת וכו, יכול להיות שיש פן בזה אבל הרעיון מאחורה לענד יסודי יותר, א-לו גם הזאות שונות, מבחינת דמים, אז...


כן, בסופו של יום השא-לה העקרונית נשארת זהה. תשא-ל את הרב?

כן כן את שואלת מצוין, לא יודע


אני לא פוגש אותו, למרות שיכול להיות שגם ראש הישיבה ידע לענות, (את יודעת שהוא מקובל ברמה מטורפת, יש סיפור שאני לא יודע אם קרה באמת, שהייתה שאלה בישיבת המקובלים ולא הייתה תשובה ובסוף שאלו אותו והוא ענה.)

לעומת מישהי שכנראה תראה אותו היום, (ואני ממש לא רומז אלייך)

אז, אממ, אם תשא-ל אותו, תהי'ה לך תשובה ממנו, משתלם סה"כ, לא? (כן כן, וואו, סביר להניח שגם אם אגדה אז הי'ה קורה במציאות אז נכון)

אני מסרבת להרמז
סתם,נראה, אם הוא לא ימהר, יש סיכוי שכן, אם אני אצליח לתפוס אותו לשיחה אני אשא-ל

...  (ודאי, ראית את השרשורים עם הבדיחות שאני וחבר שלי הרצנו עליו על ימים נוראים, של המדורים ואצילות ובריאה וגזירות, ואת הזה של הקידוש לבנה, 
יש לנו איתו חבורה פעם בשבוע בדרך ד' לרמחל, ואוו, אני מתפרע שם, שם הוכחתי לוגית שהרב אמר שהמים הם אלוקים)

בהצלחה.

אנחנו הוכחנו פעם לוגית שהרב זצ"ל אמר את זה.
רגע, אם הוא בשנתו השישים, אז...


(דרך ד', ועוד עם הרב?! הרווחתם. ממש.)

א מי זה אנחנו, ב מאיפה ג הרב ענה שהקבה הוא המים אבל המים הם לא הקבה.
מי שבשנתו השישים זה הרמ לשעבר,

יש בויקיפדיה בן כמה הרב שמעביר את החבורה.
למה התכוונת ב אז...?

(לחלוטין כן, מחילה אני כל פעם נזכר כמה אני מתפרע שם, אני משתדל לשבת ממש מול הרב, יש בדרך כלל מעט אנשים אז אני יכול לשאול מלא שאלות, בדרך כלל אני המדואג שיהיה חבורה, האחראי אומר לי שהוא דיבר עם הרב והרב אמר שהוא יחזיר תשובה כי אולי לא יהיה, אז בדרך כלל אני נשלח להמשך את הדיון עם הרב כדי שתהיה חבורה)
 

כמה בנות, ליל שבת אחד, כשישבנו בבית המדרש, שבת זכור נראה לי, כי דיברנו על אורות פורים, אורות זרעונים הא נראה לי, אבל לא זוכרת בדיוק. רשום לי איפשהו, אם קריטי תגיד ואחפש

(זאת תשובה יפה ומדייקת ממש)

(אה, אז סתם הסתבכתי עם הזמנים. מחילה)

|ידפרצוף| שכוייח

בסדר לא קריטי, רואה איפה יכולתם להכניס את זה שם אני חושב.

(אני לא הבנתי אותה לגמרי אז המשכתי לשאול את הרב אז הוא הביא משל, שבעצם ההגדרה של אני זה גם האצבע,
אבל האצבע היא לא אני)

(הכל טוב, הבנתי את זה)

(נזכרתי פעם במשה שהרב עשה בחבורה, הוא אמר ככה, בן אדם רוצה לתפוס את אלוקים בידיים ואז הוא פותח את הידיים והופס אין אלוקים, או להכניס אותו לתוך מסגרת ואז הוא סימן כזה ריבוע באויר עם הידיים, והסתובב לכיוון הקיר לתמונה, ו הייתה תמונה של הרב זצל, הוא כזה, לא לא זו לא תמונה טובה לדוגמא)

(התקדמת באורות? משמח לשמוע: ) עם מי? זא, איזה שיעור/ פירוש?)
(הרגע הזה שאיזה שיעור יש משמעות כפולה מדי)

(נו, והרי זה מה שהרב אומר בתחילת חלק א' שם, על כאין וכאפס, לא? זא, ככה אני הבנתי את דבריו, אבל, השפע המשפיע לא אותו דבר מכלי שני)


(|משועשע| לדוגמא...)

(חלילה לי, אני עוד בור וכסיל, סיפרתי לך שלמדתי רק את זה לא? בהתחלה לבד ואז בהמלצתך עם הרב זאגא, הוא בהחלט חזק)

(לא זוכר)

(הרב **** זה פשוט אורות)

(אממ, אבל אמרת שהגעת עד ג' או ד', לא? וזה הא)


(אינסוף נתפס ככלום)

(בהחלט.)

(קצת ראיתי את כולם)

(עדיין לא זוכר)

 

מה אמרנו על זה

..

(הקב"ה נראה לנו כאין וכאפס כי הוא אינסוף, ואין לנו כלים לקבל אותו, ולכן הדרך לראות היא דרך התגלמותו בטבע. כמו שהרב אשכנזי אומר על אתה קדוש ושמך קדוש, אתה זה האינסוף, ושמך קדוש זה מה שמתגלם בטבע, מה שאנחנו רואים)
(חשבתי על זה הרבה בחג, כל ברכה בשמונה עשרה כשאומרים בשכמל"ו, גם כאן שם הוא במשמעות הזאת?)

מחילה

)טוב, אז כן זכרתי,)
)יפה יפה אשרייך)

(מיישרת שוב, מחילה)

אממ כן טוב, זאת אומרת, בסופו של דבר, הרבה מזה (אם לא הכל) (שבא אח"כ) זה לזכותו, ו כעיקרון הוא מעודד ממש [ספרתי לך כבר מה הוא אמר לי לעשות, נכון? כשהוא התקשר א-לי לעדכן אותי שלא יוכל בסוף], ו, וואו, יש לו גדלות עצומה

אשרייך,
[לא זוכר מה אמרת או אם אמרת מחילה.]
ודאי

הממ ואוו, זה רעיון מצוין, כדאי לבצע, ועייני ברב זצל תחילת מוסר אביך ובמקור שהרב צבי יהודה מביא מפרשן כלשהו בבא בתרא דף י. אני חושב.

מה גם ש זה כנראה יהיה מטורף.

(אין לי את המקורות מולי, זא, מוסר אביך יש לי בתיק אבל אני יוצאת עוד כמה דקות [דא אני יוצאת עוד כמה דקות, אז, אענה לך בערב בעזהי"ת], אז אני לא יכולה להוציא אותו עכשיו, אם תוכל לתקצר לי ואעיין בו מאוחר יותר, אשמח)

אממ, שקלתי, אבל, לא יודעת, לפני חתונה (?), ו, בסופו של דבר, מה כבר יש לי לחדש *עכשיו* זא - הרבה, וודאי, ותן חלקנו בתורתך, כל נברא וכו, אבל בתור רווקה, איכשהו, פחות מרגיש לי שייך, אין לימוד אמיתי וכו
(ו, תודה.)

(מי שיכול לערוך מערכות אמוניות צריך לעשות את זה, ולכתוב שכשכותבים זה נכנס עמוק פנימה {תהני})

אם הרב אמר, זה לכאורה תופס, ו גם עכשיו יש בחינה של לימוד.

(אממ כן, אבל, מי אמר שיכול? זה לא ברור. (תודה) {תודה})



זאת ההתלבטות שלי. כי שא-לו בעבר ואמרתי שלא, מה פתאום, אבל אם הרב אמר, צריך.
(בחינה, נו, גם בחינה של חיים יש. זה לא זה, זה לא הדבר האמיתי)

(לי ברור שיכול)

(ועדיין, שוב, בנחת)

(אז אתה יכול. אבל לי, עדיין לא,)

(בנחת, אבל חסרון יש)

)לא התכוונתי שאני יכול)

)ובכל אופן אני חושב שהמסקנה היא, בנחת.)

(לא התכוונת, אבל, מציאות)
(כבר ציינתי שיש לי את יכולת הבחירה שלא להרמז)

הממ, צריך עיון, זאת אומרת כן, נראה לי שאני יכול, אבל אז אני חושב על מה שלך יצא אם תנסי ויש לי חלישות הדעת.
בלי נדר יום אחד בעזרת ד'
)|מנענע ראש ומחייך|
)אני לא זוכר איך קוראים לסמיילי הזה ואני מהטלפון))

*לך* יש חלישות הדעת?! לך? זה התפקיד שלי בהקשר הזה. ולו משום ש וכו

שאני לא אתחיל לדבר,
אבל, ת'שמעי את מפחידה קצת,
אבל גדול מצווה ועושה,
אבל עדיין.

שאין על מה, זא, בגלל הענווה שלך, אבל לא מעבר

אפרט,
אמרתי כך:
שאני לא אתחיל לדבר (הכוונה על כמה את יודעת),
ואז
שאת מפחידה
ואז
ההוה אמינא
ואז המסקנה.

שבגלל הענווה שלך, אז, זה נראה הרבה, אבל בפועל, אתה לדוגמא יודע הרבה יותר, ואז, אם אתה רוצה לצרף את גדול וכו אז בכלל

לא נראה לי, אל תבני על זה,
הלוואי שהייתי יודע כמה שאת יודעת, אני לא עושה פה קטע של ענווה או שום דבר, אני באמת מרגיש קצת הרבה מאוד בור כשאנחנו מדברים ואני משער שאני לא היחיד.

זה שהענווה טבועה בכך עמוק מספיק כך שהיא לא מובחנת זה הישג עצום, אתה יודע

ובכא, נראה לי שזה עובד להפך, זא, אני מדברת איתך ומנסה לעמוד בקצב של ההבנה שלך, והזיכרון, קשה, מאוד, וודאי שלא הפוך

מתחשק לי לדפוק על השולחן, בעדינות, אבל לדפוק,

הממ מה שתגידי, אני לא יכול להעיד על זה, (גם את, גם אם היית בן |מוציא לשון|{כן אני שטותניק})
אולי פשוט כל אחד זוכר חלקים אחרים,

נראה לי שכדאי שנעצור את הדיון הזה, זא, את יכולה להגיב אבל אני חושב שדיון על זה סתם מיותר ומזיק.

אכן, מחילה...

אז לא לא, בנחת, בעדינות.

מחילה אם נשמע מהתבטאותי כאילו פרשתי אותך לא נכון וכו

(בינייש)

בס"ד

שלום בנצי 👋)