דברים שעשית במוצאי יום כיפור,

אמרתי קידוש לבנה, רקדתי הרבה, שתיתי כוס מים,
הבאתי לרבנית (של ראש הישיבה) בריצה, שחיכתה שיחבשו את היד של הרב אחרי שהוציאו את הונטפלון, כוס מים,
עמדתי ללכת לשאול את הרב אם הוא רוצה גם, ובדיוק הרבנית שאלה אותי אם אני יכול להביא גם לו, רצתי, הבאתי לו,
ראיתי שהרב מבקש ממישהו שיביא להם אוכל, הצטרפתי אליו והבאתי גם,
הבאתי לרב גם מיץ,
שאלתי את הרב כמה שאלות,
שמעתי אותו עושה הבדלה,
עוד שאלות,
הבן שלו עושה לי, יואו כמה שאלות יש לך אתה.
הייתי בסיום של מסכת יומא,
רקדתי קצת ואז יצאתי להתקשר לרם לשעבר לשאול אם יש שיעור כיוון שכל שנה יש אבל השנה לא היה כתוב בלוז,
הוא אמר שכן וביקש שאודיע לכולם,
עברתי דרך בית המדרש לקחתי אוכל מהסיום ואיחלתי מזל טוב והודעתי שיש שיעור,
הודעתי בפנימיות,
אכלתי בעצמי, 
רצתי לשיעור של הרמ לשעבר,
הוא חיכה שיגיעו עוד אנשים ושיסיימו לסדר את בית המדרש אז שאלתי אותו שאלות,
שעה שיעור,
עוד שאלות, 
איחלתי מזל טוב לרב,
מישהו אמר לי שראש הישיבה שכח את המחזור, ואז מישהו תפס את המצווה וויתר לי עליה, אז שמתי אותו במקום שמור ועידכנתי את הרב,
חיכיתי שבחור יביא לי אבנים שאמר שיביא לי מהר הבית,
לקחתי ממנו,
הלכתי לאוטובוס,
עליתי עליו,
ואז עלו שני חברה אחים מהישיבה שהכירו חברה על האוטובוס ואז דיברתי עם החברה האלה בלימוד כל הנסיעה,
זה התחיל בתור דיון ובסוף יצא שהעברתי שיעור, על סוד שבירת הכלים (אני לא מבין בזה כלום מכלום והדגשתי את זה כמה פעמים) ועוד כל מיני דברים אחד מהם צחק עלי שאני לומד קבלה,
ואמרתי שזה לא נכון צחוקים,
ואז הייתי ממש נחמד להורים שלי,
והלכתי לישון.

חייב דחוף.

(בייניש)

הרבה התחיל כאן.

כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים

מסגרת שונה לתקשורת.

לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.

ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.

נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.

או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.

ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.

מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.

קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...

רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.

בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.

אין סוף. בסוף זה רק אני.

אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול