כל לילה יש את הבהלה הזאת בשניה לפני שאני נרדמת*אור קטן*
שאולי שכחתי את העדשות בפנים
אעע זה מציק *אור קטן*
כע ממשחנונית גאה
הפסקתי ללכת עם עדשות בעיקר בגלל זה
וואו*אור קטן*
כנראה שזה באמת הציק לך!!
כעחנונית גאה
יש לי עיניים רגישות מאד
סיוטטטזיויק
שעבר ב"ה
(לא חשבתי שתהיה כאן הזדהות כזו. הופתעתי!)*אור קטן*
כל מי ששם עדשותזיויק
נו ברור
נמ. לא חשבתי! *אור קטן*
ובצדק*אור קטן*
לפני שבועיים שכנה של אח שלי כמעט איבדה עין בגלל עדשות

היה לה זיהום ממש נוראי... אבל דברים כאלו לא קורים אם משתמשים בעדשות כמו שצריך




וגם בלי קשר לסיכונים- זה מפחיד בהתחלה
ממש*אור קטן*אחרונה



יאללה תעשה! זה ממש כיף

אבל
ממש תקפיד על לשמור עליהן
זה ככ חשוב
זה עלול ליצור נזק ככ גדול לעין


ואגב, גיליתי שאנשים לא יודעים שגם עדשות חודשיות צריך לנקות ולא רק קשות

וזה באמת מסוכן שלא מקפידים על זה
אולי בימים הקרובים-המלקושזית שמן ודבשאחרונה
למישהו יש את הפיבלמנים של ספילברג?אוראלססס

חייב דחוף.

נסיון פעילקפיץ

נסיון פעילקיבוצניקית

(בייניש)

..קיבוצניקית
(בינייש)
הצליח?זיויקאחרונה
מדהים שהמקום הזה עדיין קיים.בן-ציון

הרבה התחיל כאן.

כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים

מסגרת שונה לתקשורת.


לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.

ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.

נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.

או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.


ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.

מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.


קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...


רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.

בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.


אין סוף. בסוף זה רק אני.

(בהחלט מדהים שקיים.ענבלאחרונה
בס"ד

שלום בנצי 👋)

פורום ישל"צהאר"י פוטר

אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול

מישהו?האר"י פוטראחרונה

אולי יעניין אותך