אז אנו זוכים בחג הסוכות מדי יום, למצווה היקרה של אמירת הלל [שלם], עם ארבעת המינים, אשרינו מה טוב חלקנו. ברצוני להאיר מספר נקודות חשובות בתוכן ההלל-
המשנה ברורה כותב (איני זוכר מקומו המדוייק) שבימים שבהם קוראים הלל שלם, חשוב להקפיד שלא להחסיר אף מילה, כיוון שכך להרבה דעות לא יוצאים ידי חובת קריאת ההלל. במקום אחר, לגבי קריאת התורה, כתב המשנה ברורה שגם שינוי באופן הפיסוק, כך שמשנה את המשמעות, הוא כחסרון.
אי לכך ובהתאם לזאת, חשוב לשים לב במספר מקומות שבהם נפוצות הטעויות בשני העניינים הנ"ל:
א. בפסוקי "הודו לה' כי טוב" שמנהג האשכנזים שהש"ץ לבדו אומר את הפסוקים "יאמר" ו,יאמרו", והקהל עונים "הודו לה'"- מצוי שהקהל אינו אומר כלל את הפסוקים הללו, ואין זה כדין. האפשרות הנכונה היא אחת מהשתיים- או שהש"ץ יוציא את הציבור ידי חובה בפסוקים הללו והם יכוונו לצאת (אך למעשה אי אפשר לסמוך על זה, כי הש"ץ לא מודע לכך בדר"כ ולא מכוון להוציא), או- שכל אחד יאמר פסוקים אלו לעצמו לפני הש"ץ או יחד איתו. בכל אופן - ההלל של כל אחד צריך להיות שלם.
ב. בפסוק "מקימי מעפר דל"- אין פירושו "מקים אותי עפר דל (מה זה "עפר דל"??), אלא- מקים מהעפר את הדל, ובמקביל לסוף הפסוק -מאשפות ירים אביון". לכן- מקימי מבוטא במלרע, וההפסקה היא אחרי "מעפר" ולא לפניו.
ג. ב"מה אשיב" - הפיסוק הנכון ע"פ הטעמים הוא "נדרי - לה' אשלם", ולא "נדרי לה' - אשלם" (כמו שהמנגינה גורמת לפסק..)-שינוי המשמעות מובן. כמו כן - "ובשם ה' -אקרא" ולא "ובשם - ה' אקרא".
בברכת חג שמח והלל מרומם
, עבדכם הנאמן @חידוש
