השמים שמים לה' - הפיסוק הנכון הוא: השמים שמים, לה'. ולא כמו שיוצא במנגינה: השמים, שמים לה'.

מי שהבאת לא מפרש כמו הטעמים. גם בדוגמאות שאני הבאתי אפשר לפרש אחרת. אבל עכ"פ לכתחילה צריך לקרוא כמו הטעמים.

האם זה נחשב שינוי משמעות לעיכובא, כשהקריאה לא היתה לפי הטעמים אלא לפי פירוש אחר אפשרי?

צריך עיון גדול,עוד לא מצאתי תשובה לזה.

המדוייקים יותר זה כמו שאמרתי.

אה"נ, גם אם הפיסוק הוא מסיבות אחרות (כמו שיש כמה פעמים בתהילים), עדיין כך יש לפסק.

אכן, אבל יש משמעות ל"השמים שמים".

לפעמים אני רואה שאומרים שם ה' במילעיל - לפי המנגינה. וידוע לי שכתוב במשנה ברורה שזה לא נכון.

ואני רואה שגם אנשים שלומדים תורה עושים את זה... (כנ"ל בפסוק "ה' מלך.." או "ה' הוא האלוקים")

הם סומכים על משהו או שצריך להעיר על זה?

באמת מעניין אם יש על מי לסמוך

אין זה דין מיוחד בהטעמת השם, אלא כמו שכל מילה בתפילה או בתנך צריך לבטא כהלכתה, כך גם שם ה', והמשנ"ב מציין שההטעמה הנכונה היא במלרע. המנגינות הופכות הרבה מלרע למלעיל, ולכאורה לפי המבואר ברמ"א הל' ק"ש שאפילו בסתם קריאת תנך צריך להקפיד על הדברים שנאמר להקפיד עליהם בק"ש, וביניהם מלרע ומלעיל, זה שלא כדין. אך ייתכן שבמנגינה יש להקל בזה, מטעמים שונים

כל המשמעות של היותו שליח ציבור היא שהוא מוציא את הרבים ידי חובתם.

כנ"ל בכיוון ההפוך, העובדה שהם אומרים איתו את ההלל, ועונים על דבריו, מגלה מאוד שכוונתם לומר את ההלל יחד איתו.

השאלה היא כמה בכלל כוונות צריכות להיות מפורשות, וכמה מספיק שהן מובלעות בכוונת המעשה. אסור לשכוח שתקנת ש"ץ שמוציא את הציבור יד"ח נתקנה בעיקרה בשביל אנשים שלא יודעים להתפלל, אז ההנחה שהם יודעים לכוון נראית לי קצת מוזרה.

(ואעפ"כ ערערת את ביטחוני במנהג שלי, מזל שברוב הימים בכל מקרה אני לא מספיק להגיע לשם עם הציבור, צריך לבדוק)

מצטט את לשונו:

"וקורא שליח ציבור לבדו הודו והקהל עונין אחריו הודו, וקורא פסוק יאמר נא ישראל והקהל עונין אחריו הודו, וכן יאמרו נא בית אהרן ועונין הקהל אחריו הודו, וכן יאמרו נא יראי ה' ועונין הקהל אחריו הודו." (אורח חיים סימן תכב)

לא נאמר פה שזה בתנאי שכיוונו ואם לא חושב שמכוונים אז יוסיף או משהו כזה.

ושאלה יותר קשה:

כך נהגו ישראל במשך דורות רבים, האם ניתן להניח שעד הדור לפנינו כולם כיוונו כראוי וכיום לא?

יוצא שיש לך הנחה על כוונת הפוסקים והתנהלות הדורות שהיא הייתה אחרת מעכשיו, אבל מי אמר?

והלוואי שיתעוררו מחשבות

אם הוא סיים את התיכונית לפני 7-8 שנים ולא כל כלך שמר על קשרים משם, יכול להיות שזו התדלדלות טבעית של חברויות מהתיכון.

היינו פעם בחתונה של חבר של בעלי, ובעלי הרגיש צורך מיוחד שנבוא למרות שזה היה באיזה כרם נידח על איזו גבעה, כי הבחור הזה לא מאוד חברותי במיוחד וצריך לשמח. בסוף היו חוץ ממנו עוד 2 חברים, ושלושתם היו היחידים שרקדו לחתן. לכלה היו בערך 4-5 חברות. אחרי החופה בשעה 9 וחצי בערך הם עוד לא יצאו מהחדר ייחוד, ובעלי ממש התלבט כי הוא הרגיש שהוא חייב לשמח בריקודים, אבל הטרמפ שלנו (הרב שקידש בחופה) רצה לצאת, וידענו שיש לנו נסיעה של שעתיים וחצי לפחות, ושום טרמפ אחר כי אנחנו לא מכירים אף אחד שם, ומתוך אולי 50 האנשים שהיו שם חצי כבר יצאו. בסוף נסענו עם הרב.

זה כנראה אחד האירועים הכי מוזרים שהייתי בהם, ובאמת הרגיש מאוד לא נעים שלא היו חברים.

סיימנו תיכון לפני 3 שנים

ואני יודע שהוא שמר על קשר עם כמה מהקרובים אליו ואפילו הציע להם שידוכים

אני הייתי אחראי על ההרשמה פרסמתי בקבוצה של הכיתה שלחתי לקרובים שלו תזכורות ונאדה אפחד לא בא או אפילו נרשם

יכול להיות שכעת אין לו קשר עם אף אחד מהישיבה התיכונית ולכן מיותר מבחינתו להזמין משם

כלומר בלי גטאות ומחנות השמדה?

וגם, למה מכנים את מה שזה לא יהיה, כך.

אבל אני לא דוגמא...

עוגייה (אינטרנט) – ויקיפדיה

עוגיות זה משמין (את בקשת ה http)